בימי קדם כאשר האדם היה חייב לצוד חיות על מנת לאכול ולשרוד, הוא למד לזהות קולות כמקור לאזהרה מפני סכנה המתרחשת ובאה. והגוף על סמך הנתונים הללו הכין עצמו לאחד משלושת סוגי התגובה האפשריים:

הילחם - fight

קפא על מקומך- fright

נוס על נפשך - flight
במצבי מצוקה, כמו מצבי
סטרס למיניהם, הגוף מגן על עצמו - זוהי פעולה בלתי רצונית של הגוף אשר המוח מפעיל אותה. הגוף מפרש מסרים המגיעים אל המוח ומבשרים לו שקיימת סכנה לקיומו ומאחר ויצר ההישרדות הוא החזק מכולם, כאשר המוח מקבל את התמסורת הזו הוא מגיב בתגובה לא רצונית–אוטומאטית.
למידע נוסף בנושא סטרס ועוד, היכנסו לפורומים:פורום התמודדות עם לחץ, פרידה, בגידה, פיטוריןפורום דיכאון חרדהפורום אימון אישי, קואצ'ינגפורום פסיכולוגיה הוליסטיתפורום חרדות, טראומות, פחדיםמערכת העצבים מורכבת ממערכת רצונית ומערכת אוטונומית שהיא עצמאית לחלוטין. בעת עירור עקב סטרס או גירוי של סכנה או מצוקה, תופעל בלוטה הורמונאלית בשם האדרנל. האדרנלין המופרש מבלוטת האדרנל (אשר בשמה העברי נקראת בלוטת יותרת הכליה) ממרכז אליו אנרגיה בעת סטרס ויוצר חוסר במקומות אחרים.
במצבי סטרס הגוף מגיב בעזרת המערכת הסימפאטטית (המערכת האוטונומית):

התכווצות של הטחול על מנת להזרים דם לגוף.

ירידה בחשיבות של הפריסטאלטיקה (ניעת המעיים) בעת סטרס.

ירידה בשליטה על השלפוחית.

הכל מתכווץ על מנת לשגר דם ללב.

האישונים מורחבים בכדי לקלוט יותר במרחב הוויזואלי.

הפרשה סמיכה של רוק (תגובה פרימיטיבית לימי קדם כאשר רוק שימש ככלי נשק והגנה כאחד).

אל תתנו לסטרס להשתלט עליכם, תטענו מצברים

החשת קצב פעימות הלב.

קצב חילוף החומרים נעשה מהיר יותר.

הנחיריים מתרחבים בכדי לקלוט כמה שיותר חמצן לרקמות.

הזעת-יתר על מנת לקרר את הגוף.
במציאות היומיומית המודרנית מרבית האנשים אמנם לא מסכנים את חייהם כמו בג'ונגל, אולם מאבקי הכוחות והשליטה בעולם החומרי והמעשי שבאים לידי ביטוי בתחושת סטרס, אינם נבדלים מהם בתגובת הגוף. כך לדוגמא ניתן לראות כי אדם ההולך להתעמת עם הממונה עליו במקום עבודתו יכול לחוש לעיתים כי הוא נכנס לגוב אריות ועליו להלחם על פרנסתו – "הילחם!". לעומת זאת, הוא יכול להחליט כי הוא מתפטר – כדוגמת "נוס על נפשך!". והתגובה השלישית שאולי תראה פסיבית ואלגנטית כלפי חוץ אך היא הקטלנית מכולן תהיה שאותו אדם יאכל עצמו מבפנים. כלומר, יישאר במקומו, לא יביע את מחאתו בשום צורה הנראית לעין אך בפנים עמוק יהיה אכול בכעסים ומרירות - כדוגמת "קפא על מקומך!".
מרבית האנשים בעולם המערבי חיים מריגוש אחד למשנהו, קצב חיים מהיר מדי, תחרותי, לא עקבי וה
מתח המתמשך גורם לפעילות מוגברת של המערכת הסימפאטטית בהשוואה למערכת הפרא-סימפאטטית. זו הסיבה כי קיום מתמיד בצל מצבי סטרס גורם לעייפות פיסית, שחיקה וניוון במקרים מסוימים. תהליכי החיים לא מתקיימים לאורך זמן בגוף מוכה סטרס מתמשך ו
חרדה.
לתהליך של החזרה לתקינות הגוף ותפקודיו השונים קוראים הומאוסטאזיס. במצב זה של איזון בגוף לחץ הדם הוא. תקין ויציב, חום הגוף נמצא בטמפ' הרצויה לו וחומציות ורמות הסוכר בגוף בערכים הנדרשים לו. זהו מצב שכולנו שואפים אליו אם לא בעשייה אז לפחות במחשבה.
על מנת להגיע למצב של נינוחות ובריאות מיטבית יש להטעין את המצברים באופן עקבי ושוטף, הן על ידי הליכה בחיק הטבע, עיסוי עם שמנים ארומאטיים, רפלקסולוגיה, שחייה, שהייה עם אנשים נעימים וסביבה תומכת. כל אלו ועוד עשויים לסייע בייעול ותפעול המערכות בגופינו ונפשנו.
למאמרים נוספים בנושא סטרס:התמודדות עם סטרס בעקבות משבר כלכלי עשרת הדיברות להפחתת מצבי סטרססטרס גורם בעיות עור. הפיתרונותהידעת? "סטרס" גורם למחלת סוכרתעל סטרס, הריון ולחץ דםאנשים רבים רואים בטיפולים מתחום
הרפואה המשלימה כמשהו שאפשר להסתדר בלעדיו והוא בגדר מותרות. ואנו בעלי המקצוע בתחום אומרים שזהו צו השעה. טיפולים אלו מהווים למעשה טיפול מניעתי ותחזוקתי של המערכת וחוסכים מאוחר יותר הופעות של תסמינים ומחלות עקב מצב סטרס מתמיד. הריפוי שבעיסוי זוהי אחת מהגישות הטיפוליות העתיקות ביותר ויחד עם זאת בשנים האחרונות תופסת יותר ויותר תאוצה ההבנה עד כמה חשוב לנו המגע והחיבור עם הגוף והנשמה.