ייחודו של רופא ספורט לעומת רופא כללי טמונה בהכשרה שהוא קיבל בתחום השיקום בצמוד להבנתו המעמיקה בכל הקשור לאימוני כושר, בין אם מדובר בסוגי האימונים הקיימים ובין אם מדובר בטכניקות אימון שונות.
איסור לבצע אימוני כושר במשך חודש ימים, הינו הדבר האחרון שכל ספורטאי רוצה לשמוע כאשר הוא פונה לטיפול רפואי עקב פציעת ספורט. חשוב לציין, כי ביצוע הנחיה זו של הרופא, עלולה לגרום הרבה מעבר למורת רוחו של הספורטאי, היא עלולה להאט את תהליך ההחלמה הרצוי.
למידע נוסף בנושא רופא ספורט ופציעות ספורט, היכנסו לפורומים:פורום רפואת ספורטפורום שיקום פציעות ספורט, שיקום אורטופדיפורום אורטופדיהפורום בעיות מפרקים, החלפת מפרק, בעיות ברכייםפורום רפואת כף הרגל - פודיאטריה חשוב להבין כי
פציעות ספורט שונות מפציעות רגילות של חיי היומיום. כך למשל, כאשר ספורטאי נופל מאופניים ושובר עצם לעומת אדם ברחוב הנופל ושובר עצם, הדיאגנוזה הינה זהה לשניהם ואין כאן משמעות להכשרת הרופא. ואולם, כאן בדיוק בא לידי ביטוי ייחודו של רופא ספורט – הוא יכול לכוון את הספורטאי הפצוע לפעילות ספורטיבית חלופית בזמן איחויי העצם ולפעילות שיקומית וחזרתו המהירה, אך הבטוחה, למעגל האימונים.
מכיוון שמרבית פציעות ספורט אינן חבלתיות אלא פציעות של שחיקה ומאמץ יתר, הכשרת רופא הספורט הינה מכרעת עוד יותר. דלקת או
כאב בשריר אינה דיאגנוזה אלא סימפטום של בעיה אחרת. אלו תוצאות של העמסת יתר על רקמות הגוף – שריר, גיד, רצועה או סחוס.
דלקת הינה תהליך טבעי שנגרם על ידי גופנו במטרה לגרום להחלמת הפציעה. המשמעות הביולוגית של כאב היא כי יש לעצור את ההתנהלות הנוכחית ולשנות אותה. הבעיה היא שרובנו מנסים להעלים את הסימפטום, את המסר של הגוף וכך, שבועות או חודשים לאחר מכן פוגשים במסר (פציעה), יותר חמור העלול להשבית את אותנו לצמיתות.
רוב פציעות הספורט הינן של שחיקה או מאמץ יתר
פציעות ספורט של שחיקה ומאמץ יתר נובעות מ:
1. ליקויים תוך גופניים:
ליקויים מבניים/אנטומיים:
רגל קצרה, פלטפוס, עקמת.
ליקויים ביומכניים/תפקודיים:
מוגבלות בתנועת הפרק, חולשה שרירית, ליקויים מוטוריים.
2. ליקויים חוץ גופניים:
ליקויים במערכי אימון:
העמסת יתר, חימום, הרפיה, גמישות, קואורדינציה.
טכניקה וציוד:
נעליים לא מותאמות, ריצה על מישור משופע, אופניים לא מכוונות למידה.
מרבית פציעות ספורט של שחיקה ומאמץ יתר הן תולדה של ליקויים חוץ גופניים ובכך אנו מבינים את המשמעות המכרעת בהכשרת רופא ספורט באבחון ומתן הטיפול הנכון. פה חשוב להדגיש, שהטיפול הנכון אינו רק מתן תרופות לשיכוך הכאב, אלא פתרון הליקוי שהוביל לפציעה.
תשאול נכון של הספורטאי על ידי רופא ספורט אמור לרוב לשפוך אור על הבעיה מצד אחד ועל הפתרון מהצד השני. להלן כמה שאלות שהוא יכול לכלול:
באיזה נעליים אתה רץ? כמה זמן אתה רץ עם אותו זוג נעליים? האם אתה רץ בנעליים חדשות?
היכן אתה רץ? בכביש? ואם כן, האם אתה רץ על אותו צד של הכביש? שדה? מישור? עליות וירידות?
זכור לי, שכשהייתי אתלט והייתי מגיע למחנות אימונים בווינגייט, סבלתי תמיד מ
כאבי ברכיים בימים הראשונים למחנה. כל רופא\אורטופד אמר לי שזו היא דלקת ובעצם לא ידע מה הבעיה. ברבות השנים, הבנתי, שהייתי רגיל לרוץ בכביש ובשבילי שדה מהודקים. תוואי השבילים בווינגייט לעומת זאת הינו חולי, דבר אשר יצר תנועה ועומסים שלהם השרירים והפרק לא היו מורגלים.
רופא ספורט אמור להסתכל על מערך
אימון ולזהות האם קיים חסר במרכיבי הפעילות העלול לתרום לפציעטת ספורט. לדוגמא, עלייה חדה בנפח\אינטנסיביות האימון, חיזוק שרירים שאינם פעילים ישירות, אך החשובים ליציבות הפרק.
רופא ספורט אמור לדעת מה הם העומסים הפועלים על גופו של הספורטאי בכל פעילות – שחייה, ריצה, אופניים, והפציעות האופייניות לפעילויות אלו.
להחלטות הטיפוליות של רופא הספורט יש משמעות בהבנתו באיזה שלב בעונה\קריירה הספורטאי נמצא. האם זה תחילת העונה? האם הספורטאי בעונת התחרויות? האם זו שנה אולימפית?
למאמרים נוספים בנושא רופא ספורט ופציעות ספורט:שיקום פציעות ספורט: רופא ספורט לעזרתכםפציעות ספורט: סממנים וטיפול פציעות ספורט: זמן טוב לעשות חשבון נפשפציעות ספורט בקרב רוכבי אופניים: שברים פציעות ספורט: הבעיה טמונה בעומס המערכתימסוג התשאול תוכלו מייד לזהות האם הרופא שיושב מולכם הוכשר ברפואת ספורט. כי לאבחן דלקת כל רופא כללי יודע. מעבר לכך, שימו לב לסוג הטיפול - האם הטיפול הוא רק סימפטומאטי? לפעמים אכן נחוץ טיפול כזה, אבל חשוב שהטיפול יכלול גם הכוונה נכונה במערך האימון.