חולי
סוכרת נמצאים בסיכון גבוה לעלייה במשקל ולבעיית
השמנת יתר. העלייה במשקל עלולה להיגרם כתוצאה מכמה גורמים:
1. תיקון אירועי היפוגליקמיה (מיעוט סוכר בדם) באמצעות מזונות עתירי
קלוריות.
2. תוצאה של אכילה עודפת עקב חשש מהיפוגליקמיה אשר אינה קשורה כלל לתחושת רעב. אילו הן קלוריות עודפות המצטברות בגוף והופכות לרקמת שומן.
למידע נוסף בנושא סוכרת, השמנת יתר ועוד, היכנסו לפורומים:פורום דיאטה, תזונה נכונה, הרזיה פורום תזונה קליניתפורום ויטמינים תוספי מזוןפורום תזונה טבעית, תזונה נכונהפורום סוכרת אנדוקרינולוגיה 3. האינסולין עצמו הוא הורמון אנאבולי כלומר הורמון "בונה", התורם לבניית רקמות שומן ושריר.
לאינסולין תפקיד בבקרת האכילה על ידי השפעה על תחושת רעב ושובע. רמות גבוהות של אינסולין מעוררות תחושת רעב ולכן עלולות להוביל להגברת אכילה ולהתפתחות השמנת יתר. חולי סוכרת מטיפוס 1 עלולים להראות סימנים של סוכרת מסוג 2, כלומר סוכרת בה מעורבות השמנת יתר וצריכת כמויות גדולות של אינסולין כתוצאה מירידת היענות רקמת הגוף לאינסולין, תופעה הנקראת "עמידות לאינסולין".
שימוש לא מושכל במשאבת אינסולין עלול לגרום להיווצרות השמנת יתר, לתחושה כי כעת מותר לאכול הכל, כי עכשיו פשוט ונוח "לכפות" על הגוף כל מזון באמצעות מתן תוספת אינסולין ("בולוס"), שכן אין עוד מדובר בזריקה כואבת נוספת, אלא בבולוס פשוט וקל. אכילה בלתי מבוקרת, גם אם נעשית תוך כדי הקפדה על איזון, עלולה לגרום להיווצרות השמנת יתר בטווח הארוך ובהמשך לקושי לשמור על איזון כתוצאה מהתפתחות עמידות לאינסולין.
יש להבין כי גם כאשר בעקבות השימוש במשאבת אינסולין חל שיפור ניכר באיזון הסוכר, עדיין יש צורך לצמצם את צריכת הקלוריות בכדי למנוע עלייה בלתי רצויה במשקל.
הסיבה לכך היא כי ברמות סוכר גבוהות בדם (מעל 181 מ"ג) חלק מהסוכר יוצא בשתן, כלומר חלק מהאנרגיה הנצרכת במזון אינה נשארת בגוף, אולם כאשר איזון הסוכר משתפר, אותו גלוקוז שהופרש קודם לכן בשתן יישאר עתה בגוף וייאגר בתור רקמת שומן וייווצרו ממנו עודפים.
פעילות גופנית כמו שחייה עוזרת להתמודד עם השמנת יתר
כאשר משתמשים במשאבת אינסולין אין צורך "להאכיל" את האינסולין. אוכלים רק כאשר רעבים ולא כדי לכסות על השפעה מוגברת של אינסולין בשעות מסוימות. ניתן אם כך לוותר על אכילה שאינה קשורה לרעב אלא נובעת מחשש להיפוגליקמיה.
2. מומלץ לשמור על תבנית אכילה בריאה. מומלץ לפזר את הקלוריות הנצרכות על פני כל היום. דילוג על ארוחות אינו בריא ועלול להוביל לבעיית השמנת יתר. כאשר אנו מגיעים לארוחה הבאה מורעבים, אנו במצב בו השליטה על כמות ואיכות המזון הנצרך פחותה והתוצאה עלולה להיות צריכה מוגברת של מזונות זמינים, בריאים פחות ובכמות עודפת.
3. צמצום מספר הארוחות ביום אינו מומלץ גם מבחינת היעילות המטבולית של הגוף. כל אכילה מלווה בהוצאה מוגברת של אנרגיה שנועדה לצורך עיכול וספיגת המזון ולכן צמצום מספר הארוחות ביום יוביל להפחתה בהוצאת האנרגיה ומכאן לבעיית השמנת יתר.
חשיבות כושר גופני במניעת השמנת יתרכושר גופני תורם להוצאה מוגברת של אנרגיה, הן הבסיסית והן הכללית. דיאטות
הרזיה המלוות בצמצום הצריכה הקלורית עלולות לגרום במשך הזמן "להתייעלות של הגוף". הגוף רואה בהגבלה הקלורית מצב "דחק" ומתאים עצמו למצב החדש באמצעות התייעלות ניצול האנרגיה. הוא נוטה לשמור על המשקל הקיים באמצעות כמות פחותה של מזון, עובדה הגורמת לבלימת הירידה במשקל ולעיתים אף לבעיית השמנת יתר מחודשת כאשר צריכת המזון עולה אף במעט.
שילוב של פעילות גופנית בדיאטת הרזיה מסייעת למניעת "התייעלות" זו של הגוף. חשוב מאוד לשלב פעילות אירובית כגון הליכה, ריצה, שחייה ורכיבה על אופניים יחד עם פעילות אנאירובית, כלומר יחד עם בניית שריר באמצעות התנגדות כמו משקולות, פילאטיס וכדומה.
פעילות גופנית מתונה מורידה בדרך כלל את הצורך של הגוף באינסולין ולכן מגבירה את הסיכון להיפוגליקמיה. שימוש במשאבת אינסולין מאפשר פעילות ספורטיבית ללא חשש מהיפוגליקמיה באמצעות הורדת הקצב הבסיסי תוך שימוש בתוכנית הבסיס הזמני למשך הפעילות הגופנית ולתקופת ההתאוששות שלאחריה.
פעילות גופנית נמרצת כמו ריצה, משחקי כדור או הרמת משקולות יכולה לגרום לעיתים לעלייה ברמת הסוכר כתוצאה משחרורם של הורמוני דחק. עליה זו היא לרוב קצרה ולעיתים קרובות מגיעה אחריה ירידה ברמת הסוכר עד כדי סכנת היפוגליקמיה, במיוחד כאשר הפעילות הגופנית מתבצעת סמוך לשעת השינה.
למאמרים נוספים בנושא השמנת יתר:השמנת יתר אצל מתבגרים: מה הפתרון?ניתוח בריאטרי: הפתרון לבעיית השמנת יתרהשמנת יתר לא נגרמת רק מאוכל השמנת יתר תמיד פוגעת בבריאותפתרון לבעיית השמנת יתר: מיסוי על שוקולדכדי למנוע השפעות מאוחרות אלה של הפעילות הספורטיבית מומלץ בלילה שלאחריה להוריד את הקצב הבסיסי באופן זמני.
שימוש מושכל במשאבת אינסולין יחד עם פעילות גופנית יכולים לעזור לשמור על המשקל ואף לסייע להתמיד בתכנית הרזיה. כל שנותר הוא להחליט באיזו פעילות אנו בוחרים ומתמידים בה וקדימה לדרך!