תפקידה של מערכת הנשימה הוא לאפשר אספקת חמצן מהאוויר שסביבנו ולסלק את עודפי הפחמן הדו-חמצני. את הפעולה של הכנסת האוויר ניתן לבצע דרך הפה או דרך האף. הפה בהיותו פתח רחב, מאפשר כניסה נוחה של כמות אוויר גדולה מזו שמאפשר האף בעל זוג הנחיריים הקטנים יחסית. אך מה התוצאות של נשימת פה?
התכונות שעל האוויר לקיים בהגיעו לריאות הן המכתיבות את הדרך העדיפה. ותכונות אלו הן אוויר נקי מאבק וחיידקים, בטמפרטורת הגוף ובלחות של 97% ומעלה. האף מצויד בשערות קטנות המשמשות לסינון האוויר, ומערות האף דרכן עובר האוויר מספקות את הטמפרטורה והלחות המתאימים. לעומת זאת, אוויר הנכנס דרך הפה אינו עובר סינון, הוא קר ויבש. לכן, נשימת אף היא הדרך הנכונה לספק לריאות את האוויר בתנאים הטובים ביותר. בנוסף, שימוש בנשימת פה לאורך זמן ממושך מוביל לשינוי הדפוס הנשימתי הקבוע. התוצאה היא העלאת נפח הנשימה. בשלב מסוים נפח נשימה זה מחייב תוספת אוויר האפשרית רק מנשימת פה, וכך היא הופכת לקבועה ואף עלולה להזיק לבריאות הפה.
למידע נוסף בנושא בריאות הפה ועוד, היכנסו לפורומים:פורום רפואת שינייםפורום אורתודונטיה - יישור שינייםפורום מחלות חניכייםפורום רפואת שיניים לחולים בסיכוןפורום השתלות שיניים, טיפול שורשהאגודה האורטודונטית בישראל מציינת כי "לסת עליונה מוצרת היא ליקוי האופייני ל
ילדים בעלי מבנה גנטי מולד של לסת צרה או בעיה התפתחותית הנובעת כתוצאה מתת התפתחות של הלסת העליונה עקב נשימת פה וחסימת דרכי הנשימה באף".
נשימת פה, בה הלשון אינה תומכת את החיך העליון גורמת לאורך זמן להיצרות החיך העליון, וכך גם נוצר מבנה פנים צר וארוך שבו החיך צר וגבוה יותר ומאפשר מעבר נוח של כמויות אוויר גדולות. שינוי מבני זה גם עלול להזיק בתחום בריאות הפה ולגרום למצב בו ה
שיניים אינן נסגרות בהתאמה הנכונה, ואת נוכחות הלשון כתומכת החיך העליון ניתן להרגיש בעוצמה בעת בליעה, כשהפה סגור.
פגיעה נוספת בתחום בריאות הפה עקב נשימת פה נוצרת עקב התייבשות הרוק שנגרמת ממעבר האוויר בפה. חשוב לציין כי לרוק בפה יש תפקיד חשוב במלחמה בחיידקים ובשמירה על בריאות הפה. וכך פה יבש הנוצר כתוצאה מנשימת פה מעלה את הסיכון לבעיות בריאות הפה.
נשימת פה מתקיימת בשני מצבים. הראשון הוא זמני, כאשר המעברים באף חסומים ולא מתאפשר מעבר נוח של אוויר. השני הוא כאשר המערכת המפקחת על הנשימה, המרכז הנשימתי במוח, מנהלת דפוס נשימתי הדורש כמויות גדולות יותר של אוויר. במקרה זה, הדרישה לאוויר היא מעל ליכולתו של האף לספק ומתווספת נשימת פה. זו הסיבה שלעתים, גם לאחר הסרה מוצלחת של החסימה, קיים קושי לחזור לנשימת אף מלאה.
האם ניתן להיגמל מנשימת פה?
לא די לקבל החלטה ומיד לבצע את השינוי. כאשר המרכז הנשימתי המהווה מנגנון בקרת נשימה מכתיב נפחי נשימה גבוהים, מורגשת תחושת מחנק כבר אחרי זמן קצר. ובכל זאת זה אפשרי. שחזור פעולה תקינה של המנגנון מחזיר נפחי נשימה לתקנם, ומאפשר למקבלי ההחלטה ליישם אותה ולחזור ולנשום מהאף בלבד.
תרגול נשימתי ייחודי, עליו מבוססת שיטת בוטייקו פועל להחזרת נשימת אף טבעית שתתרום לתחום
בריאות הפה והבריאות בכלל. התרגול מתאים כמובן לאלו שמעברי האף שלהם פתוחים, ואשר יכולים באופן מודע להסתפק בנשימת אף לפחות למשך מספר דקות. אולם גם הסובלים מחסימה במעברי האף יכולים ליישם בהצלחה את תהליך התרגול. לגביהם השלב הראשון בתרגול הוא בשחרור האף הסתום – באמצעות תרגיל נשימה בלבד.
טכניקת התרגול הנשימתי קלה ליישום. את התרגול מבצעים מספר פעמים ביום. בתקופת היישום הראשונית ילדים מתרגלים כ-15 דקות שלוש פעמים ביום. מבוגרים מתרגלים כעשרים דקות במשך שלוש עד ארבע פעמים ביום. לאחר הטמעת המיומנות, ניתן לשלב את התרגול הנשימתי עם פעולות אחרות, כמו למשל צפייה בטלוויזיה או נסיעה ברכב. לאחר השגת השינוי, יורד בהדרגה משך התרגול היומי.
למאמרים נוספים בנושא בריאות הפה:בריאות הפה גם תחת מתח בני גיל הזהב: כך תשמרו על בריאות הפהבריאות הפה, השיניים והחניכיים בהריוןעל חמוציות ובריאות הפהבריאות הפה - גם בהריוןלסיכום, נשימת פה אינה הנשימה הטבעית, היא עוקפת את השימוש באף, שהוא איבר הנשימה המתאים, וגורמת לבעיות בריאות הפה, עד כדי צורך בהתערבות אורתודנטית וגם לאחר מכן היא מקשה לשמור על תוצאות הטיפול.
נשימת פה מתקיימת כאשר מעברי האוויר באף חסומים, אולם היא גם מנוהלת על ידי המרכז הנשימתי במוח. התרגול הנשימתי לפי שיטת בוטייקו מאפשר שחרור אף סתום, והגדרה מחדש של פעילות המרכז הנשימתי במוח. על פי ההגדרה המתוקנת נדרשים נפחים מוקטנים של אוויר, דבר המאפשר ויתור על נשימת הפה ובכך שמירה על בריאות הפה.