רובנו מודעים לכך שצריכה עודפת של נתרן מהווה גורם עיקרי לבעיית לחץ דם גבוה, אולם מסתבר כי נתרן אינו הגורם היחידי לכך. עם התקדמות המחקרים בנושא
לחץ דם, הולך ומתבסס הקשר בין צריכה גבוהה של אשלגן לבין הפחתת לחץ הדם.
מחקר DASH, שבו נבדקה השפעתה של התזונה בשלמותה על נושא לחץ הדם, הצליח להוכיח כי הטיפול ביתר לחץ דם צריך לכלול התייחסות לעוד מרכיבים תזונתיים מלבד הנתרן. בין הרכיבים שנמצאו בעלי השפעה מטיבה על לחץ הדם היה גם המינרל אשלגן. גם מחקרים נוספים הראו כי צריכה גבוהה של אשלגן קשורה להפחתת לחץ דם, הפחתת רגישות לנתרן והקטנת רמת הסיכון לאבני כליה.
למידע נוסף בנושא לחץ דם ועוד, היכנסו לפורומים:פורום יתר לחץ דם, לחץ דם גבוהפורום שומנים בדם, מחלות לבפורום קרדיולוגיה - רפואת לבפורום דיאטה, תזונה נכונה, הרזיה פורום תזונה טבעית, תזונה נכונהה
תזונה המערבית, מתבססת על צריכת מזונות מעובדים ונחשבת לתזונה עתירת
נתרן. ואולם, מהמחקר מסתבר כי כאשר צורכים כמויות גבוהות של נתרן חשוב במיוחד להגביר גם את צריכת האשלגן, שכן צריכה גבוהה שלו יכולה להפחית נזקים הנגרמים מצריכה עודפת של נתרן, כגון עלייה של לחץ דם והברחת סידן בשתן.
מחקרים רבים מדגישים כי הפחתת כמות הנתרן בתפריט תזונה נכונה היא חשובה מאוד, אבל היחס בין נתרן לאשלגן חשוב לא פחות. אבותינו הקדמונים, אשר ניזונו בעיקר מפירות, ירקות, אגוזים וגרעינים צרכו תפריט בו כמות האשלגן הייתה גבוהה פי שבע לעומת כמות הנתרן.
לעומת זאת, בתרבות האכילה המערבית המתועשת התהפך היחס וההערכה היא שכיום אנו צורכים פי שלוש יותר נתרן לעומת
אשלגן. המומחים בתחום טוענים כי העלאת היחס בין צריכת אשלגן לצריכת נתרן בתפריט מהווה הישג בריאותי וככל שצריכת האשלגן בתזונה עולה ביחס לצריכת הנתרן כך פוחת לחץ הדם והסיכון למחלות כרוניות נוספות.
האשלגן, או בשמו הלועזי – פוטסיום, הינו מינרל חיוני לגוף. הוא חשוב ביותר לשמירת מאזן הנוזלים בגוף, להעברת מסרים עצביים ולתפקוד תקין של השרירים, כולל שריר הלב. עד לפני שנים אחדות לא הייתה קיימת המלצה רשמית וחד משמעית הנוגעת לצריכה יומית מומלצת של אשלגן וההנחה המקובלת הייתה כי תזונה המשלבת צריכה של ירקות ופירות מספקת את דרישות הגוף למינרל זה.
בשנת 2004 פורסמו לראשונה ערכי ייחוס לצריכה תזונתית עבור אשלגן ומהן עולה כי הדרישה היומית למבוגרים גבוהה פי שניים ויותר ממה שנהוג היה לחשוב עד אז. בנוסף, היות ולא נתגלו תופעות לוואי ברמות גבוהות של צריכת אשלגן ממזון, לא נקבע עבורו גבול מרבי לצריכה. כלומר, בניגוד למינרלים רבים אחרים, וועדת המומחים של האקדמיה האמריקאית למדעים לא מצאה לנכון להמליץ על כמות צריכה מרבית מומלצת עבור אשלגן. עובדה זו מעידה על בטיחותו של מינרל זה. כמו כן, מסיסותו הגבוהה במים מאפשרת לכליה להפריש ביעילות עודפים של אשלגן בשתן ולפיכך עבור אנשים בריאים אין חשש להצטברות של אשלגן בדם כתוצאה מצריכה גבוהה של אשלגן במזון או בתוסף אך תפקודי כליה לקויים עלולים להפריע לסילוק יעיל של אשלגן.
למאמרים נוספים בנושא לחץ דם:לחץ דם נמוך, מסכן חיים?מה בין לחץ דם גבוה לפרוקטוז? יתר לחץ דם ריאתי, חשוב לאבחן בזמןזיהום אוויר משפיע על לחץ דם משקאות ממותקים מעלים לחץ דםהאשלגן מצוי ברוב המזונות שאנו אוכלים, בעיקר בפירות וירקות אך גם במוצרי בקר ועוף, במוצרי חלב וכן בקפה, תה וקקאו. דוגמאות למזונות עשירים במיוחד באשלגן: פירות יבשים, עגבניות, בננות, תפוחי אדמה, אבוקדו, שעועית לבנה, שוקולד ועוד. מקור נוסף להגברת צריכת אשלגן בתפריט יכול להיות שימוש בתחליפי מלח על בסיס אשלגן. היות ולאשלגן יש טעם מלוח, הוספת מלחי אשלגן למלחי נתרן מפחיתה את הכמות היחסית של הנתרן בתערובת ועדיין שומרת את הטעם המלוח שלה.