אנמיה היא אחד הממצאים הקליניים השכיחים, המלווים את מחלת הסרטן. מרבית החולים, הסובלים ממאירויות שונות, יסבלו מאנמיה בשלב זה או אחר של מחלתם. אנמיה מוגדרת כירידה ברמת ההמוגלובין מתחת לערך התקין, העומד על 13-16 גרם לדציליטר (13-16 g/dl) בהתאם לקבוצות מין וגיל .
מהן השלכות האנמיה? מחלת האנמיה מתבטאת בחולשה כללית, כאבי ראש, דופק מהיר, קצב לב מואץ וסימנים של תעוקה לבבית בקרב חולים הסובלים ממחלת לב איסכמית. תסמינים אלה הינם תוצאה של ירידה בחמצון רקמות הגוף, המובילה לירידה ביכולת הפיסית והתפקודית של האדם, להשפעה שלילית על מצב רוח ופוגעת ביכולת להתמודד במצבי לחץ שונים, בעיקר ביכולת ההתמודדות עם מחלת הסרטן עצמה. כפועל יוצא, איכות החיים של החולים נפגעת באורח משמעותי.
הסיבות לאנמיה בחולי סרטן במרבית המקרים קיים קושי לזהות גורם אחד להתפתחות אנמיה ולמעשה, התפתחותה תלויה בגורמים רבים, ביניהם: ירידה ברמת הברזל בדם, שינויים בתפקוד הורמון האריטרופואיטין, חסר בויטמין B12 או/ו בחומצה פולית.
האנמיה יכולה להתפתח גם עקב טיפולים במחלת הסרטן עצמה. לדוגמא: איבוד דם כתוצאה מניתוח או דיכוי פעילות מח העצם (מקום היווצרותם של התאים האדומים) בשל טיפול כימותרפי ו/או טיפול קרינתי.
אנמיה אף יכולה להופיע עקב השפעה של גידול סרטני, המפריש חומרים, הגורמים לתגובה דלקתית בגוף, המשפיעה על ירידה ברמות הורמון האריטרופואיטין בגוף. לעיתים, נוצרת הפרעה בניצול הברזל במח עצמות או קיים דיכוי של התפתחות כדוריות דם אדומות (אריטרוציטים).
כיצד ניתן לטפל באנמיה? בראש ובראשונה יש צורך לאבחן את סוג האנמיה ואת המחלה העיקרית אשר גרמה להתפתחותה. במקרים רבים אבחון האנמיה מוביל גם לגילוי מחלת הסרטן אצל המטופל. במקרים אלה, הטיפול במחלת הסרטן הינו חלק בלתי נפרד מהטיפול באנמיה.
עד תחילת שנות ה-90, היה הטיפול המקובל באנמיה מתן עירויי דם. גם היום מהווה עירוי הדם טיפול מקובל ויעיל באנמיה, לאור השפעתו המהירה על העלאת רמת ההמוגלובין בדם וכתוצאה מכך, שיפור מצבו של החולה. עם זאת, למתן עירוי דם יש גם חסרונות:
השפעת הטיפול מיידית אולם, קצרת טווח.
הטיפול דורש בדיקות התאמה קפדניות, הלוקחות זמן רב.
קיים חשש כי בעקבות עירוי דם, המקבל יפתח נוגדנים לדם של התורם ויתעורר קושי למצוא מנת דם מתאימה בפעם הבאה שהוא יזדקק לתרומת דם. אי התאמה בעתיד עלולה ליצור תגובות פיזיולוגיות קשות בזמן עירוי הדם.
עירוי דם מחייב מציאת תורמים רבים ויצירת מלאי גדול של מנות דם מכל הסוגים .
קיים חשש להעברת זיהומים מהתורם למקבל אף על פי שכיום הסיכוי להיווצרות זיהום הינו נמוך ביותר .
מהו טיפול באריטרופואיטין? אריטרופואיטין הינו הורמון, האחראי על יצור כמות מספקת של כדוריות דם אדומות, המסייעות לשיפור חמצון הדם והעלאת רמת ההמוגלובין. ההורמון מיוצר באופן טבעי בגוף על ידי הכליה ומשפיע על פעילות מח העצם.
בשנת 1983 פוענח הגן המקודד להורמון. היתה זו פריצת דרך, שאפשרה יצור מלאכותי של הורמון זה. כיום קיימים שלושה תכשירים סינתטיים של הורמון האריטרופואיטןEpoetin) Beta, Epoetin Alfa, Darbapoetin Alfa).
הטיפול בהורמון זה הינו פשוט וניתן באמצעות זריקות תת-עוריות, ללא צורך במתן עירוי תוך ורידי. הטיפול אינו מחייב הגעה לבית חולים וניתן לקבלו בבית או בסיוע של אח/ות או על ידי מתן זריקה עצמית. ממצאי מחקרים מדעיים מצביעים על כך כי שימוש באריטרופואיטין מצמצם את הצורך במתן עירוי דם לחולי אנמיה ב-20 אחוזים ומקנה לחולים נוחות מרבית לצד שיפור משמעותי באיכות חייהם.
למי מתאים הטיפול באריטרופואיטין? לאחרונה פירסם איגוד האונקולוגים האירופאי לחקר ולטיפול בסרטןEORTC) ) שהינה קבוצת המחקר הגדולה ביותר בעולם, את עקרונות הטיפול (Guide lines) באריטרופואיטין במסגרת גיליון מספר 44 של ה-European Journal of Cancer.
עקרונות אלו קובעים כי ניתן לתת טיפול זה לכל חולה סרטן, אשר מקבל טיפול כימותרפי ולוקה באנמיה ברמת המוגלובין הנמוכה מ-10 גרם לדציליטר (g/dl10), בתנאי שנעצר אצלו הדימום וחוסר הברזל אוזן. לחולים בעלי רמות המוגלובין גבוהות יותר, יש לבצע אבחון מקיף של אבחון מחלות נלוות ועוצמת התסמינים של מחלת האנמיה, טרם מתן הטיפול. בנוגע למקרים אחרים- יש לבחון את הטיפול באריטופואיטין, לגופו של עניין.
מגוון הטיפולים הרחב הקיים כיום במחלות הסרטן השונות מאפשר יכולת ריפוי טובה ומקנה אורך חיים בצל סרטן כמחלה כרונית. כעת, יש להתמקד בשיפור התפקוד היום-יומי של החולים אלו לאורך זמן ובהעלאת איכות החיים שלהם, כדוגמת: מתן טיפול באריטרופואיטין.
לאתר המרכז הרפואי תל אביב