מאז שנות השמונים קיימת עלייה במודעות בנושא של הטרדה מינית, בעיקר בדגש על נשים וילדות. הדבר יצר רושם מוטעה שמקרי הטרדה מינית כלפי בנים היא נדירה, אבל לא כך הם פני הדברים. עד גיל 16 חווה אחד מכל ששה או שבעה נערים, מגע מיני עם בוגר או עם ילד שמבוגר ממנו. אמנם פחות גברים מנשים עוברים הטרדה מינית, אך גברים שעברו הטרדה מינית נוטים לפתח הפרעה פוסט טראומטית יותר מנשים שנאנסו (65% בגברים לעומת 46% אצל נשים). גבר שעבר
טראומה של הטרדה מינית בילדותו או בנערותו לעתים רבות סובל מהשלכות בחייו הבוגרים כגון פגיעה בחיי ה
אהבה ובעיות בבניית
זוגיות.
חשוב מאד להעלות את המודעות לנושא משום שבמקרים רבים הקרבנות אינם מודעים לכך שעברו הטרדה מינית, ופעמים רבות אינם עושים את הקשר בין הקשיים שלהם בהווה ובין הטראומה שעברו. העלאת המודעות חשובה גם בקרב המטפלים, משום שגם הם לעיתים לא נותנים לזה מספיק חשיבות בטיפול מסיבות שונות: לעיתים הנושא לא עולה באופן מספיק גלוי בטיפול משום שהמטופל לא מודע או נמנע מלפתח את הדברים בגלל דינמיקה של הסתרה וסודיות שמאפיינת מקרי הטרדה מינית. לעיתים אפילו כשהנושא כן עולה בטיפול, הוא מובא כבדרך אגב כמשהו חסר חשיבות, והמטפל עלול "לשתף פעולה" עם זה בגלל הקושי לפגוש חומרים כל כך קשים, ואז הטיפול עלול להתנהל "מסביב" מבלי להגיע לשורש העניין.
למידע בנושא הטרדה מינית, יחסים ועוד היכנסו לפורומים:פורום זהות מינית, תפקוד מיניפורום מין וסקסולוגיהפורום סקס ויחסיםפורום סקס נוערפורום פגיעה מינית, תקיפה מינית, הטרדה מיניתחשוב להעלות את המודעות לנושאי אונס משום שפעמים רבות אנשים שעברו הטרדה מינית בילדות, סובלים בהמשך מסימפטומים קשים כגון: דיכאון, חרדות, קשיים ביצירת קשרים חברתיים בכלל וקשרים אינטימיים בפרט, ומצויים במצוקה קשה. אבל כשלא יודעים את המקור לקשיים שלהם, הם מקבלים אבחנות סטיגמטיות כגון הפרעת אישיות גבולית, ולא תמיד מקבלים טיפול מתאים.
סוגי תקיפה מיניתקיימים סוגים רבים של הטרדה מינית. ישנם מקרים "רכים" כביכול שלא נתפסים בציבור כתקיפה, למרות שהם עלולים להיות מזיקים עבור הנפגע בגלל הבלבול שהם יוצרים אצלו. ניתן לחלק את סוגי התקיפה המינית לשלושה:
א. מצבים הכוללים חדירה: כפיית יחסי מין אוראליים או אנאליים, החדרת איבר מין או איבר גוף או חפץ כלשהו לגופו של הנפגע.
ב. מצבים הכוללים מגע פיסי שאינו נאות: כפיית אוננות לתוקף או לנפגע, ליטופים באיבר המין או בשאר חלקי גוף, נגיעה בגוף בתואנות שונות כגון בדיקה או רחצה, וחיכוך גוף הנפגע בגוף הפוגע.
ג. מצבים הכוללים פיתוי וגירוי שאינם כרוכים במגע: התערטלות, חשיפת גופו של הנפגע, וצפייה משותפת בחומר פורנוגרפי. מצבים אלה קשים יותר לאיתור וכמעט שלא ידווחו על-ידי הנפגע, מכיוון שלא ייתפשו על ידיו כפגיעה, על אף שהשפעתם על נפשו עלולה להיות ניכרת ופוגענית.
הפוגע: לעתים רבות אדם קרוב לקורבןמרבית מקרי הטרדה מינית מתרחשים על ידי אדם המוכר לקרבן, ואפילו קרוב אליו, כמו בן משפחה, או דמות סמכות אחרת. לעיתים הפגיעה מתרחשת במסווה של דאגה. עובדה זו, כמו גם ההיכרות המוקדמת והקירבה לתוקף, מבלבלת את הקורבן ומקשה עליו לזהות את האלימות בסיטואציה ולכן לעיתים קרובות, הנפגע אינו יודע שמדובר במקרה של הטרדה מינית.
הטרדה מינית היא אחד מביטויי האלימות החודרניים היוצרים פגיעה קשה בתחושת האוטונומיה של הקרבן. הטרדה מינית המתרחשת בבגרות מטלטלת את חייו של הקרבן ופוגעת קשות בתחושת הביטחון. אולם, פגיעה המתרחשת בילדות, חמורה בהרבה, משום שהיא הורסת את האמון הבסיסי המתהווה - בעצמי, באחר ובעולם. בעקבות כך, חל עיוות בהתפתחות האישיות, פגיעה בתפיסת העצמי ובגיבוש הזהות, ופגיעה קשה ביכולת ליצירת יחסי קרבה ואינטימיות.
הטרדה מינית. מערערת את הביטחון הרגשי של הילד
כאשר הטרדה מינית נעשית מצד אחת הדמויות המטפלות כגון קרוב משפחה או הורה, קיים איום על גיבוש העצמי. ההבנה של הילד שההורה שלו מסוכן מערערת את הבטחון הרגשי של הילד ומעוררת חרדה. הטרדה מינית משבשת סדרי עולם ומערערת את תחושת המציאות של הנפגע. עולמו מתהפך כאשר הוא נדרש לספק את צרכיו של המבוגר במקום ההיפך.
כדי להישאר במצב של תפקוד תקין, הילד נדרש לייצר מנגנונים שיאפשרו לו לשרוד, על אף הדיסונאנס הבלתי נסבל שנפער בתוכו. בנפש נוצר תיפקוד רגשי כפול של ידיעה לצד אי ידיעה, או תיפקוד במציאות תוך כדי עיוות המציאות הפנימית. למשל, לעיתים הילד שומר בסוד מפני עצמו את הטראומה במקרה של הטרדה מינית בעזרת מנגנוני ניתוק ודיסוציאציה. כך נוצרים מנגנונים הפוגעים בתודעה ובזיכרון אצל קורבנות הטרדה מינית ואונס.
דרך נוספת של נפגעי הטרדה מינית להגן על עצמם היא לקיחת האשמה והרוע על עצמם. לעיתים תחושה זו מקבלת חיזוק גם מצד הפוגע, באמירות שהוא עושה זאת משום שהילד רוצה בכך. במקרה שהילד נהנה מתשומת לבו המיוחדת של הפוגע או חווה גירוי מיני, הדבר מחזק את תחושתו שהוא אשם במתרחש. לעיתים הנפגע חווה את גופו כאשם במתרחש ומפתח כלפיו שנאה. הואיל ו"בזכות" הרוע שהוא מייחס לעצמו נשמרים היחסים עם הדמויות החשובות לו ביותר, הוא לא מוותר על זהות זו גם בהמשך והיא נעשית לחלק קבוע במבנה אישיותו. התחושה העמוקה של רוע פנימי נעשית הגרעין שסביבו מעוצבת זהותו של הילד שעבר הטרדה מינית.
בעיות בדימוי העצמילעיתים הילד שומר על תחושות ערך ושליטה על ידי כך שתופס את עצמו כקדוש מעונה ומתייחס לסבל כאל יעוד. הזהויות הסותרות הללו, עצמי בזוי ועצמי נעלה, אינן יכולות להתמזג לכלל זהות שלמה. הילדים שעוברים הטרדה מינית אינם מסוגלים לפתח דימוי עצמי לכיד בעל סגולות ממוצעות וחולשות נסבלות, והייצוג העצמי נשאר נוקשה ומפוצל.
במאמציו לשמור על אמון בהוריו, מטפח ילד שעבר הטרדה מינית דימוי אידיאלי של אחד מן ההורים לפחות. לעיתים קרובות הוא מטפח דימוי אידיאלי של ההורה המגלה בו עניין סוטה, ומרגיש קשור אליו יותר מאשר אל ההורה השני, הנחווה אדיש או חלש. אולם הדימויים הללו מתנפצים שוב ושוב בחוויה הטראומטית והילד אינו יכול לפתח תחושת בטחון עקבית.
הטראומה ניכרת גם בגוף. מחזורי שינה וערות, אכילה וסילוק פסולת עלולים להשתבש. מצבו הרגשי של הילד נע ממצב בסיסי של מתח ואי נוחות, דרך מצבי ביניים של חרדה, בלבול, ריקנות ובדידות, ועד מצבים קיצוניים של פאניקה, זעם ויאוש. נפגעים רבים מפתחים חרדה ודיכאון הנמשכים בבגרותם.
לעיתים הדרך בה הנפגע שעבר הטרדה מינית משתמש כדי לחזור ולחוש את עצמו, לחזור ולחוש קיים, היא על ידי זעזוע של הגוף, דרך פציעה עצמית מכוונת. הכאב הגופני עדיף מן הכאב הרגשי, שאת מקומו הוא תופס, ומחזיר את תחושת הקיום. הפציעה העצמית נתפסת לעיתים כמחווה אובדנית, אולם היא אינה מכוונת להרוג, אלא להפיג כאב רגשי, ונפגעים רבים רואים בה, באופן פרדוקסלי, צורה של שמירה עצמית.
מנגנוני ה"הסתגלות" הללו מאפשרים לילד לשרוד בסביבת התעללות כרונית ולשמור על תפקוד תקין לכאורה, ועל מראית עין של נורמליות. מרבית הילדים שעברו הטרדה מינית מסתירים את קשייהם ומגיעים אל גיל הבגרות כשסודותיהם שמורים עמם.
גברים שעברו הטרדה מינית מתקשים להבחין בין מין, אהבה, ניצול ופגיעה
קושי לפתח יחסים אינטימיים ואמביוולנטיות ביחס למיניות - גברים שעברו היסטוריה של הטרדה מינית, מתקשים להבחין בין מין, אהבה, ניצול ופגיעה. אינטימיות מזוהה אצלם עם תחושות היבלעות והילכדות. לקושי זה, יש השפעה גם על התייחסותו של הגבר הפגוע למיניותו שלו. לאחר שחווה את העוררות המינית הראשונה שלו בהקשר פוגעני, הוא מקשר מיניות עם כפייה ואלימות. בנוסף, הגבר חש בושה על כך שהיה קורבן של הטרדה מינית. בושה זו מתקשרת לעיתים קרובות לכל עוררות מינית, כך שהעוררות הופכת לדבר מביש.
הדבר עלול להוביל לקושי לחוות עונג מיני או לדחף להענשה עצמית על כל עונג מיני. קורבן הטרדה מינית לעתים רבות ירגיש שהמיניות שלו סוטה מהנורמה. חלק מהקורבנות אינם מודעים לקשר בין מה שעברו לבין הקשיים שלהם, אינם מודעים לכך שהתפתחותם המינית עוצבה על ידי תהליכים של ניצול ופגיעה. הם מאמינים שהם חריגים, מוזרים או משוגעים, בגלל עצם קיום תשוקותיהם המיניות. הניצול המיני גורם לעיוות ביחס לכל המצבים המיניים בהם מעורב הנפגע. לעיתים כל עונג נחווה כרע.
כאשר עצם יצירת קשר מהווה חוויה טראומטית, והגבר חרד מהתקשרות רגשית, הוא עלול לסגת לריחוק רגשי ולקיים קשרים מרוחקים רשמיים ונטולי רגש ככל האפשר. לעיתים העוררות המינית מעלה זיכרונות הנוגעים לחוויית ההתעללות, והדבר מחמיר את תחושות הבושה והרתיעה. לעיתים, ההימנעות מקירבה קשורה גם לחשש של הגבר שהוא עלול להיות פוגעני בקשר. בהמשך חייו וגם בבגרות הוא חרד מאפשרות שחלקים תוקפניים ומסוכנים שהוא מרגיש שקיימים בו, יצאו בלי שליטה ומעדיף להימנע מקשר.
יצירת יחסים מתעלליםלעומת ההימנעות מקשר, לעיתים מתפתח אצל גברים שעברו הטרדה מינית דפוס של יחסים מיניים סוערים, לא בררניים ומנותקים רגשית. לא מדובר בהתנסות נעימה של חושניות, אלא להפך, מפגשים אלו מייצגים את כליאתו של הגבר בדפוס שממנו הוא חש שאין לו מוצא. הוא מרגיש שקירבה מינית הינה ההזדמנות היחידה שלו לחוש נאהב, ובו זמנית חווה את האהבה כניצול. גבר כזה, אם הוא מרשה לעצמו להיות מיני מחפש מין ללא הרף, אך אינו זוכה לאינטימיות. הוא מפיק רגיעה זמנית, הדומה לשימוש בסמים או אלכוהול. הוא אינו מרגיש נאהב לאחר שהאקט המיני מסתיים, ונשאר בתחושות ריקנות ובדידות. גברים אלה מפתחים לעיתים קרובות מערכות יחסים בהם הם מרגישים מנוצלים, מינית או בדרך אחרת. יחסים הכוללים התמזגות חסרת גבולות, וחרדת נטישה תמידית. בכל מקרה הגבר ממשיך לחוש לא אהוב, בעודו מנסה שוב ושוב לזכות בתחושה שהוא יכול להיות נאהב.
לעיתים, ילד שעבר הטרדה מינית לומד שמיניות משמשת אותו בקשרים בינאישיים. לאחר שגילה שהמיניות שלו היא בעלת ערך עבור אחרים, הוא עלול להפוך אותה לבסיס להערכה העצמית שלו. מה שהתחיל כאמצעי לשמירה על תחושת כוח, כביכול, בתוך מערכת יחסים בה הילד היה החלש, הופך להיות דרך ההתקשרות האופיינית שלו. קרבה בינאישית מקבלת לעיתים קרובות גוון ארוטי מאחר שמין הוא הדרך היחידה שבה הגבר מרגיש שהוא יכול להגיע לאינטימיות או לאינטימיות מדומה. גברים מסוימים משתמשים במיניות כדי להשיג דברים, להתחבר למקורות סמכות או לתמרן אחרים. הדבר יכול ליצור אצל גבר כזה תחושות הצלחה ויכולת, שלמעשה מהוות ניסיון להפוך טראומה וחוסר ישע לאומניפוטנטיות ושליטה בבגרות. לעומת זאת, במקרים רבים גבר כזה עלול להרגיש שאין לו דבר להציע מלבד מיניותו ויסבול מתחושות חוסר ערך קשות.
בעוד שאצל נשים שעברו הטרדה מינית קיימת נטייה להזדהות עם הקורבן, חלק מהגברים נוטים להזדהות עם התוקפן, וכך להתמודד עם תחושת הקורבנות. בעמדת התוקפן, הנפגע מנסה להשיג תחושת כוח, באמצעות ניצול כוחו על החלש ממנו, ומכחיש את פגיעותו. לעיתים, אם כי לא לרוב, גברים שעברו הטרדה הופכים בבגרות לתוקפים מינית. מחקרים מעלים שבממוצע אחד מכל ארבעה בנים שעברו הטרדה מינית בילדותם גדלים להיות גברים שפוגעים מינית באופן גלוי או סמוי. שלושה מתוך ארבעה מהגברים הפוגעים מינית עברו הטרדה מינית בעצמם כילדים.
לעתים במהלך הטרדה מינית כוח מקבל למעמד ארוטי. הילד התוודע למיניות דרך כוח ושליטה. לכן, לעיתים קרובות מתאפיינים יחסי המין שלו כבוגר בניסיונות להשיג ולשמר שליטה וכוח על האחר בקשר האינטימי. כתוצאה מכך, יחסי אהבה אינם נושאים אופי של שותפות, אלא הופכים לזירה של מאבקי כוח שמטרתם לקבע מי השולט.
קשיים בזהות מינית - אחד הסימפטומים הבולטים שממנו סובלים נפגעי הטרדה מינית הינו קושי בהגדרת זהות המינית.
קושי בזהות המגדרית ובתפיסת הגבריות של הנפגעים
הטראומה של הטרדה מינית מערערת את התפיסה העצמית ויחד אתה את התפיסה המגדרית. בעקבות הפגיעה המינית נוצר פיצול כדרך התמודדות בסיטואציה שאינה יכולה להיות נסבלת באופן אחר. הפוגע נתפס כבעל הכוח, והנפגע תופס את עצמו כחסר כוח. על בסיס זה נוצר אצל הנפגע פיצול בין תוקפן/קורבן, גבר/לא גבר. הנפגע מנסה לארגן את הזהות המגדרית שלו בתוך הפיצול. קיימות תפיסות כמו, "גברים הם חזקים ואמורים להגן על עצמם", מכאן, שמי שעבר אונס הוא חלש ו'אינו גבר'. הנפגע יכול לחשוב שגופו שידר נשיות שמשכה את הפוגע. לעיתים, קיימת אצל נפגעי הטרדה מינית תחושת בושה על היותם גברים(Gender Shame) . הגברים שעברו הטרדה מינית אינם רוצים להרגיש שהם חלק מאותה קבוצה שממנה יצא התוקף שלהם, משום שאוכלוסייה זאת נתפשת בעיניהם כפוגעת ואלימה.
גברים שעברו הטרדה מינית מתקשים להגדיר את עצמם כגברים, מבדילים את עצמם משאר אוכלוסיית הגברים, ומרגישים כישלון כגברים. מאחר שבתקיפה המינית הצד היוזם, האקטיבי, ובעל הכח, היה התוקפן, קיים קושי לקחת תפקיד אקטיבי ויוזם במיניות כמו גם בחיי היומיום. גברים שעברו הטרדה מינית מרגישים נחותים מאחרים. הם מתקשים לממש את כישוריהם, מרגישים שאין בכוחם לשמור על אחרים החשובים להם, ואינם מאמינים ביכולתם לפעול בעולם.
קושי בהגדרת האוריינטציה המינית אחד הסימפטומים הבולטים, המאפיינים גברים שעברו הטרדה מינית בילדותם או בנערותם, הוא הקושי להכריע אם הם נמשכים לגברים או לנשים. אקט הטרדה מינית, במידה ונעשה על ידי גבר, נתפס על ידי הקורבן כאקט הומוסקסואלי. בניסיון להסביר לעצמם את נסיבות האונס, חוששים הנתקפים כי הם "שידרו" משהו שגרם לתוקף לבחור בהם. המיתוס שגבר שעבר הטרדה מינית הופך להיות הומוסקסואל תורם גם הוא לבלבול.
למאמרים נוספים בנושא הטרדה מינית, יחסים ועוד:התפתחות מינית: המשחקים שצריכים להדאיגהטרדה מינית: גם בעת עיסויים וטיפולי מגענשים שחוו הטרדה מינית בעבודה מתפטרותהורים: כך תדעו אם ילדיכם מוטרדים מינית90% מבני הנוער חוו פגיעה מיניתבנוסף, גירוי מיני, זיקפה ואף שפיכה, הן תופעות פיזיולוגיות המתרחשות לעתים אצל הנתקף בזמן הטרדה מינית ואינן קשורות לרצון, להנאה מהאקט, או לאוריינטציה המינית. אולם הדבר גורם לבלבול אצל הנפגע. הלבטים הכרוכים באוריינטציה המינית מלווים בתחושות בושה, אשמה, וגועל, מאחר והם צבועים בתחושות שהיו בפגיעה המינית. בנוסף, לעיתים, בגלל ההימנעות מקשרים רומנטיים, החברה תופסת את הנפגע כהומוסקסואל, והדבר מוסיף לתסכול ולתחושת הקורבנות והנחדרות שלו.
ילדים שעברו הטרדה מינית נוטים לפעילות מינית עם בני אותו מין יותר מילדים אחרים. גברים שעברו הטרדה מינית על ידי גבר מעורבים בפעילות הומוסקסואלית יותר מגברים שלא הותקפו. אולם, למרות זאת, לא נמצא במחקרים קשר ישיר בין הטרדה מינית לבין האוריינטציה המינית של הנאנס לאחר התקיפה. הבלבול שנוצר בעקבות הטרדה מינית, מביא לעיתים את הנפגע לנסות ולבדוק את נטייתו המינית על ידי קיום יחסי מין עם גברים. מכאן ועד משיכה לגברים וכינון זהות מינית הומוסקסואלית, הדרך ארוכה. חלק מהגברים שעברו הטרדה מינית מעידים על הומופוביה, ולאו דווקא משיכה לגברים. הבלבול באוריינטציה גדל כאשר מקרה של הטרדה מינית הוא הריגוש המיני הבינאישי הראשון שחווה הנפגע.
אנו רואים כי גברים שעברו הטרדה מינית בילדותם סובלים מקשיים רבים בחייהם הבוגרים, וחשוב להעלות את המודעות לנושא הן מצד הנפגעים והן מצד המטפלים.