טכנולוגיה חדשה שנמצאת בשלבי מחקר מתקדמים בבית חולים בילינסון ובמספר מרכזים בודדים בעולם מאפשרת ביצוע צינתור לב באמצעות תומכנים (סטנטים) נמסים. צינתור לב כולל מציע מיפוי ומיפוי של חסימות בעורקים הכליליים ולאחר מכן דיקור של עורק גדול בגוף והכנסת קטטר זעיר בקוטר של 2 מילימטר (סטנט), במטרה לפתוח כלי דם חסומים. תוך כדי השתלת הצנתר נעשה
צילום רנטגן ומוזרק חומר ניגוד. חומר זה מאפשר להעריך את קוטר העורקים ואת היקף ההיצרויות של
כלי הדם, כאשר להיצרויות של עד 50% אין משמעות קלינית ואילו בהיצרות גדולה יותר מטפלים.
ההליך האבחוני מבוצע בכ- 70% מהצינתורים ואילו רק ב- 30% מהמקרים מבוצעת פתיחה של ההיצרות בעורקים. מספרם של החולים הנזקקים לצינתור טיפולי לפתיחת עורקים חסומים בישראל מוערך בכ-20,000 איש בשנה. כמו כן מבוצעים כל שנה בכ- 30,000 חולים צינתורים אבחוניים בלב או צינתורים אבחוניים וטיפוליים בעורקים נוספים המובילים דם למוח, לכליות, לבטן ולגפיים התחתונות.
לראשונה בישראל, בוצעו במכון הצינתורים בבית החולים בילינסון צינתורי לב בטכנולוגיה מהפכנית של סטנטים נמסים. מדובר בסטנט חדש הנקרא ABSORB, הפותח את החסימה בעורק הלב ומשחרר תרופה בשם "אברולימוס" לדופן כלי הדם, על מנת להבטיח שהעורק יישאר פתוח לאורך זמן. החידוש בסטנט ABSORB הוא בכך שלאחר כשנה ממועד השתלתו הוא מתחיל להתפרק בהדרגה מעצמו ולהתמוסס בדופן כלי הדם למרכיבים אורגניים. כעבור כשנתיים לא נותר זכר לקיומו בגוף האדם, למרות שהעורק אמור להישאר פתוח תוך שימור תכונותיו הטבעיות של כלי הדם. הסטנט עשוי מפולימר מיוחד (PLA), פרי עבודת פיתוח אינטנסיבית של מדענים בארה"ב שהתבצעה במהלך העשור האחרון.
למידע נוסף בנושא צינתור לב היכנסו לפורומים:פורום הפרעות קצב הלב, הפרעות לבפורום ניתוחי לב, השתלות לב, ניתוח מעקפים, התקף לבפורום צינתור, צינתור לב, צינתוריםפורום קרדיולוגיה - רפואת לבפורום שומנים בדם, מחלות לבצינתור מהפכני זה נעשה במסגרת מחקר קליני, במהלכו טופלו עד כה שישה חולים בבילינסון שסבלו מחסימות חמורות בכלי הדם הכליליים המספקים את שריר הלב. צוות הקרדיולוגים המצנתרים שביצע את ההשתלות הראשונות כולל את פרופ' רן קורנובסקי, האחראי על המחקר ומנהל מכון הצנתורים במערך הקרדיולוגי, פרופ' עבד עסלי וד"ר חנה וקנין-אסא. מדובר בהשתלות ראשונות מסוגן שבוצעו בישראל ובין המרכזים הרפואיים הבודדים בעולם בהם נעשה שימוש בטכנולוגיה. הטכנולוגיה מיוצרת על ידי החברה האמריקאית ABBOTT VASCULAR והיא נמצאת בשלבי מחקר מתקדמים במספר מרכזים קרדיולוגים מובילים ברחבי העולם ובבית החולים בילינסון.
התומכן הנמס מאפשר שימור מלא של התכונות הטבעיות של העורק
לדברי פרופ' רן קורנובסקי, מנהל מכון צנתורי הלב במרכז הרפואי רבין ויו"ר חוג המצנתרים הישראלי באיגוד הקרדיולוג, מדובר במהפכה טכנולוגית משמעותית בתחום צנתורי הלב. ייעודם של התומכנים הנמסים הוא קודם כל לפתוח את החסימות בכלי הדם, אך לאחר שביצעו את תפקידם הם מתוכנתים להתפרק בגוף האדם ולהיעלם באופן עצמוני תוך כדי הליך התמוססות הדרגתי. לטכנולוגיה זו חשיבות מרובה כיוון שכך עשויים להימנע סיבוכים ארוכי טווח כתוצאה מנוכחות התומכן בגוף, כמו הווצרות קרישי דם וחסימות חוזרות. התומכן הנמס מאפשר שימור מלא של התכונות הטבעיות של העורק ואת יעילות הטיפול לאורך זמן. "כעבור שנה עד מקסימום שנתיים לאחר הטיפול, אנו מצפים שהעורק יחזור לתפקד ולהגיב לגירויים פיזיולוגים באופן נורמאלי ללא תותב מתכתי הכלוא בתוכו" אמר קורנובסקי.
למאמרים נוספים בנושא צינתור לב:כאבים בחזה? נסו צינתור וירטואליסל הבריאות: החלפת מסתם בשיטות חדשותניתוח מעקפים מסורתי עדיף על השיטה החדשהנוגדי קרישה - אנגיומקס יעיל בזמן צינתורצינתור וירטואלי מונע אשפוז מיותרבעיני קרדיולוגים רבים, מדובר בטכנולוגיה שעשויה להחליף בבוא היום ובחלק מהמקרים את השימוש בסטנטים הקיימים שנשארים בגוף האדם לכל החיים.
טרשת עורקים חוסמת בעורקי הלב, עיבוי דופן העורק והתקשחותו בשל משקעים שומניים וכדוריות דם לבנות, הינה סיבת התחלואה והתמותה העיקרית בעולם המערבי ובמדינת ישראל. גורמי סיכון העלולים להשפיע על התפתחותה של טרשת עורקים:
תזונה עתירת שומנים רוויים
עישון
השמנה. עודף משקל מהווה גורם סיכון
חוסר פעילות גופנית, שהרי מעכבת את התפתחות טרשת העורקים. גם זה נחשב גורם סיכון "חזק"
סוכרת וסוכרת סמויה
יתר לחץ דם
רגישות גנטית למחלה
עודף סידן
אי ספיקת כליות כרונית