ביקור אצל רופא השיניים הוא עניין נחוץ כבר מגילאים צעירים מאוד, וניקיון השיניים והפה הם עניין של הכרח מהרגע שבו בוקעת השן הראשונה ואף לפני כן – כשמדי פעם מומלץ לנקות את פיהם ואת לשונם של ה
תינוקות בעדינות רבה, באמצעות פד גזה.
יש טווח רחב לזמני הבקיעה הנורמאליים של השיניים: הגיל הממוצע לבקיעת שן החלב הראשונה, "השן הנשירה", הוא גיל 6-8 חודשים, אך גם בגיל מאוחר יותר אין צורך להיות מודאגים. גיל שנה הוא הגיל המומלץ לבדיקה ראשונית אצל רופא השיניים- בין אם צמחו השיניים ובין אם לאו. אם השיניים עדיין לא צמחו, רופא השיניים יכול למשש את הלסתות, לוודא שאכן המבנה תקין וניתן למשש את נבטי השיניים בתוך הלסת ולהרגיע את ההורים המודאגים.
למידע נוסף בנושא טיפולי שיניים היכנסו לפורומים:פורום אורתודונטיה - יישור שינייםפורום השתלות שיניים, טיפול שורשפורום רפואת שינייםפורום רפואת שיניים לחולים בסיכוןפורום רפואת שיניים לילדיםאם לילד כבר צמחו שיניים, רופא השיניים ידריך את ההורים כיצד לשמור על היגיינה, כיצד לשמור על הרגלי אכילה נכונים, וכך גם הילד ילמד מגיל קטן להיבדק אצל רופא השיניים. מאוד חשוב להגיע לבדיקה ראשונה כאשר עדיין אין בעיות בשיניים - הן מבחינת מניעה והן מבחינה פסיכולוגית.
איך מתייחסים לשיני החלב?
שיני החלב (השיניים הנשירות) משמשות לאכילה, משפיעות על המראה אסתטי, על דיבור וכמובן שומרות מקום בתוך הלסת לשיניים הקבועות שעתידות לצמוח. יש הבדל בין שמירה על היגיינת הפה בילדות לבין השמירה על ההיגיינה כשבפה קיימות כבר השיניים הקבועות. ההבדלים בשמירה על בריאות שיני החלב לשיניים הקבועות מתבטאים בצורת הצחצוח, בריכוז הפלואוריד במשחת השיניים ובעובדה שבגילאים הבוגרים יותר, מוסיפים גם שטיפות עם מי פה המכילים פלואוריד ושימוש בחוט דנטלי.
למרות ששיני החלב נושרות ממילא, שיניים לא מטופלות גורמות לכאבים, ריח רע מהפה, מראה אסתטי פגום, קושי באכילה ודיבור, פגיעה בנבטי השיניים הקבועות הנמצאים תחת השיניים הנשירות ואיבוד מקום לשיניים הקבועות שעתידות להגיע. כאשר יש בפה שיניים לא מטופלות, יש כמות גדולה מאוד של חיידקים אשר עלולים להדביק את השיניים הקבועות הנמצאות בפה. זכרו: מחלת העששת יכולה להופיע מהשן הראשונה. במרפאה נתקלים לא פעם במקרים של תינוקות רכים שאך צמחו להם שיניים ספורות וכבר הן נגועות בעששת בגלל הרגלי אכילה וצחצוח לא נכונים.
זכרו: מחלת העששת יכולה להופיע מהשן הראשונה
מבלי לשים לב ומתוך רצון עז להגן עליהם - אנחנו מעבירים לילדים שלנו פחדים ודאגות. כך גם כשצריך לגשת לרופא השיניים. אם הם קטנים מדי – סביב גיל שנה-שנה וחצי, ממילא אין אפשרות להסביר להם במה מדובר, אולם כשהם כבר פעוטות "מביני עניין" כדאי להסביר להם במה מדובר "בגובה העיניים" – ממש כמו שמסבירים להם על הליכה לסופרמרקט, כשאמא נוסעת לכמה ימים לבית היולדות או אם מישהו מהמבוגרים חלילה חולה.
חשוב לא לדבר על העניין בהתרגשות רבה מדי ולהפוך את זה בלי משים לעניין מלחיץ – שכן אם השד לא כל כך נורא – למה מדברים על זה כל כך הרבה? פשוט יותר להסביר לילד על המרפאה, על רופא השיניים, על תפקידן של השיניים ומדוע צריך להיבדק ממש כמו שנבדקים אצל רופא הילדים. חשוב להסביר לילד שעם שיניים בריאות יהיה לו קל ללעוס ולהנות מכריך, פסטה וגם מעוגה. נסו להימנע משימוש במשפטים מלחיצים כמו "אל תדאג, אבא ואמא איתך", או "אם הרופא יכאיב לך נעשה לו נו נו נו". השתמשו במילים רגועות ובטון דיבור בוטח, והילד שלכם ירגיש הרבה יותר נוח.
אפשר להיעזר בספר העוסק בנושא – לשבת ולקרוא את הסיפור, לעשות יצירה, לשתף את הגננת – ואולי לאפשר לילד לצייר את הנושא. שווה אפילו שתקפצו למרפאה לביקור מקדים כדי להתרשם. הניחו לרופא לשוחח עם הילד מבלי שתתערבו, תנו לו "לבדוק" את "כסא החללית" ולהתרגל אליו, והחשוב מכל: לפני או אחרי טיפול שיניים ממש אין צורך לרכוש לילד מתנות ו"לפצות" אותו על הביקור במרפאה, כיוון שלא מדובר בעונש... זכרו, ילד עד גיל 8 זכאי לטיפול שיניים במסגרת סל הבריאות במרפאת שירותי הבריאות בה הוא רשום.
האם מותר לעשות הרדמה כללית?הורים לילדים קטנים שאמורים לעבור טיפול שיניים מורכב, חוששים בדרך כלל מהדרך שבה יתמודד ילדם עם הטיפול, ומהצורך לבחור לפעמים בין הרדמה מלאה לטשטוש. לאחר שלב ההסברים לילד- חשוב לפנות לרופא שיניים מנוסה לטיפול בילדים, על מנת לא לגרום לו טראומה, ובוודאי לא לטפל בכוח. הבחירה באופן מתן הטיפול היא פונקציה של יכולתו של הילד לשתף פעולה וכמובן גם מורכבות הטיפולים. ההעדפה היא תמיד לנסות לטפל באופן רגיל או בעזרת גז צחוק (נייטרוס אוקסיד).
במקרים שבהם מדובר בתינוק, כשהילד מסרב לשתף פעולה או כשהוא צריך לעבור פרוצדורה מסובכת, זה הזמן לפנות לטיפול תחת הרדמה כללית. יש להבין שככל שגילו של הילד צעיר יותר – כך כמעט ברור שיש לעשות טיפול שיניים תחת הרדמה כללית. לכן, החשיבות הרבה להגיע לבדיקה ראשונית כמה שיותר מוקדם. המניעה היא ה"טיפול" החשוב ביותר בכל גיל, על מנת שלא יהיה צורך בטיפול מורכב יותר. אם יש סימנים התחלתיים של עששת בשלב ראשוני, יש לעשות הכל על מנת לעצור אותה באמצעות טיפול במרפאה ובבית, תחת מעקב ופיקוח של רופא השיניים.
חשוב להגיע לבדיקה ראשונה כאשר עדיין אין בעיות בשיניים
נתחיל מאותה המלצה: מניעה, מניעה, מניעה, והקפדה להגיע לבדיקה וכשצריך, לא לוותר על טיפול אצל רופא השיניים עוד לפני שמתחילים הכאבים. כן. מטפלים בשיניים גם כשהן לא כואבות. ואם בכל זאת כואב? פשוט מטפלים. אפשר להיעזר במרפאות עזרה ראשונה, אך טיפול שיניים בלילה כאשר לילד כואב והוא עייף, יהיה קשה יותר לביצוע. עדיף לתת לילד סירופ לשיכוך כאבים כמו אקמולי, אדוויל או נורופן, ולמחרת (על הבוקר) לגשת לרופא השיניים. ולא, לא לחכות לערב שהילד מסיים את הגן או כשההורה מסיים לעבוד. אין סיבה שהילד ימשיך לסבול, וחשוב מכך - שיתוף הפעולה של הילד, במיוחד בגילאים הצעירים, הרבה יותר טוב בשעות הבוקר.
למאמרים נוספים בנושא טיפול שיניים:רפואת שיניים: היזהרו ממחקרים מטעים הרגלי שטיפת פה ואנחנו טיפולי שיניים, מיתוסים נפוצים העידן החדש של השתלת שינייםטיפול שיניים מצחיק: גז צחוקהילד נחבל בפניו ונראה כאילו יש "פסים" בשן – איך לנהוג?
כנראה מדובר בסדקים. אבל לא מנחשים. הולכים לרופא השיניים, בודקים, מצלמים, והרופא מחליט על הטיפול הנכון. אם מדובר במכה רצינית יותר – במהלכה נחבלו פניו ופיו של הילד ו/או נעקרה ממקומה השן, יש להגיע במהירות למרפאה, על מנת להיבדק ולקבל את הטיפול הנכון בעת הצורך. ילדים מגיל גן חובה זכאים לטיפול במקרי חבלה (המתרחשים בכל שעות היממה), על חשבון ביטוח תאונות בית הספר של משרד החינוך.
הילד לאחר טיפול שיניים – איך אפשר להקל עליו?מומלץ לתת לו סירופ לשיכוך כאבים כבר מיד לאחר הטיפול, עוד לפני שפגה ההשפעה של האלחוש (ההרדמה). כמובן אם מדובר בפרוצדורה שעלולה לגרום לכאבים, כמו כתר, עקירה, טיפול שורש. איטום או שחזור פשוט אינם גורמים כלל לכאבים. יש להשגיח במקרים של אלחוש בלסת התחתונה שהילד לא נושך את השפה או הלשון הרדומים. בזמן שההרדמה פעילה, הילד לא חש בכל כאב מתוצאות מעשיו אך לאחר מכן עלול להיגרם במקום פצע, שטף דם וכאב.