כיום, באמצעות הטיפולים התרופתיים החדישים ניתן לטפל ביעילות במצב של אוסטאופורוזיס ולמנוע את ירידת מסת העצמות כתוצאה מהזדקנות, מחלות אחרות (מחלות מעי דלקתיות, מחלת צליאק, יתר פעילות של בלוטת התריס) או כתוצאה מטיפול תרופתיים ממושכים (קורטיקוסטרואידים, נוגדי פרכוס ועוד). הטיפול במצבי אוסטאופורוזיס מבוסס על תזונה עתירה בסידן ובויטמין D,
כושר גופני וטיפול תרופתי.
סידן
ככל שמתבגרים צריכת הסידן שהגוף זקוק לה הולכת ועולה עקב ירידה בספיגת הסידן וברמת
ויטמין D שנספג מהמזון, ומופיעה ירידה ביכולת הכליות לשמור על רמות סידן תקינות. בנשים, הירידה ברמות האסטרוגן עם הפסקת המחזור החודשי מקטינה את כושר ספיגת הסידן. החל מגיל חמישים כמות הצריכה המומלצת של סידן הינה 1,200 מיליגרם ליום. אנשים רבים אינם צורכים כמות זו של סידן בתזונתם היומית, ולכן מומלץ להם ליטול תוסף סידן כדי להגיע לכמות הסידן המומלצת.
למידע נוסף בנושא אוסטאופורוזיס ועוד היכנסו לפורומים:פורום אוסטאופורוזיספורום אורטופדיהפורום גיל המעברפורום ויטמינים תוספי מזוןפורום תזונה טבעית, תזונה נכונהכדי לשפר את ספיגת הסידן יש לשים לב לכמות הסידן האלמנטלי של מנת התכשיר (כמות הסידן הזמינה לגוף). מומלץ לא לצרוך יותר מחמש מאות מ"ג סידן אלמנטלי בנטילה בודדת, כי כאשר צורכים בנטילה אחת כמות גדולה של סידן פוחתת כמות הסידן הנספגת.
ויטמין D
ויטמין D שייך לקבוצת הויטמינים המסיסים בשומן ומגביר את ספיגת הסידן במעי הדק, ולכן חשוב מאוד במצב של אוסטאופורוזיס. אספקה מספקת של ויטמין D דורשת חשיפה לקרינה האולטרה-סגולה של השמש. עם השנים פוחתת יכולתו של העור לסנטז את הויטמין הזה. המזונות העשירים בויטמין D: דגים שמנים, כבד וחלמון של ביצה. הצריכה היומית של ויטמין זה הולכת ועולה עם עליית הגיל. אנשים רבים בישראל סובלים מחוסר בוויטמין D ועליהם לצרוך תוסף של ויטמין D שניתן לצרוך אותו על בסיס יומי או שבועי או אפילו אחת לחודש.
ויטמין D וסידן בלבד אינם מספיקים כאשר כבר לוקים במחלת אוסטאופורוזיס. במקרים אלה יש להוסיף לטיפול גם תרופות המפחיתות את הסיכון לשברים. רבים מהמטופלים הפסיקו את הטיפול בתרופות הישנות עקב חוסר נוחות אך יש בשוק תרופות חדשות שנלקחות רק פעם אחת בחודש.
הטיפולים התרופתיים: תרופות אלו ניתנות במקרים של צפיפות עצם נמוכה (אוסטיאופתיה) לנשים אחרי גיל המעבר, לנשים עם גורמי סיכון למחלת אוסטאופורוזיס ובאנשים הלוקים במחלה. בעבר ניתן ההורמון אסטרוגן להעלאת מסת העצם. כיום טיפול זה אינו מקובל עקב הסכנות העלולות להיגרם מטיפול ממושך באסטרוגן.
ככל שמתבגרים צריכת הסידן שהגוף זקוק לה הולכת ועולה.
ביספוספונטים
ביספוספונטים הן התרופות השכיחות ביותר לטיפול במחלה. תרופות אלו מעכבות את פעילות התאים האוסטיאוקלסטים בעצם (התאים האוסטיאוקלסטים אחראים על ספיגת העצם). התרופות מאיטות את תהליך אובדן העצם האופייני במצבי אוסטאופורוזיס ומעלות את תכולת המינרלים בעצמות ובכך מחזקות את השלד ומונעות שברים. הן ניתנות לנשים לאחר גיל המעבר ולגברים הסובלים מאוסטאופורוזיס. השימוש בתרופות אלו הוחל בסוף שנות התשעים, כאשר בעבר הטיפול ניתן על בסיס יומי. בהמשך פותחו תכשירים על בסיס טיפול שבועי.
למאמרים נוספים בנושא אוסטאופורוזיס ועוד:טיפול משולב להתמודדות עם אוסטאופורוזיסהגעת לגיל 55? אוסטיאופורוזיס בעקבותייךתרופות נגד אוסטאופורוזיס מונעות סרטן?שליש מהנשים בסיכון למחלת אוסטאופורוזיסאוסטאופורוזיס? טיפול טבעי הוא הפתרון מומלץ ליטול את התרופות על בטן ריקה מיד עם הקימה עם כוס מלאה של מי ברז. לאחר נטילת התרופה יש להישאר במצב אנכי – בישיבה, עמידה או הליכה במשך כמחצית השעה כדי לוודא ספיגה טובה של התרופה לפני אכילה או שתייה אחרת.
תופעות הלוואי של הביספוספונטים קלות בדרך כלל ונדירות. הן קשורות למערכת העיכול העליונה. תופעות הלוואי יכולות להתבטא בצרבת, קשיי עיכול, בחילה וכאבים בזמן הבליעה. אנשים הסובלים מתופעות לוואי יכולים לקבל את האקלסטה השייכת אף היא לקבוצת הביספוספנטים. תרופה זו ניתנת בעירוי אחת לשנה. תופעות הלוואי של עירוי זה עלולות להיות דמוי שפעת, כאבים מפושטים בגוף, חום גבוה, כאבי עצמות ודלקות עיניים. הסכנה בעירוי היא שהחומר נשאר בגוף חודשים רבים (כשנה) ובמידה והטיפול הזה אינו יעיל, או שמפתחים תגובות אלרגיות לעירוי תופעות לוואי אלו עשויות להיות ממושכות, ובתקופה זו לא ניתן לקבל טיפול תחליפי לחולי אוסטאופורוזיס.