לצמחי תבלין יש היסטוריה ארוכה. הצלבנים השתמשו בהם במסעותיהם לשימור מזונות, קולומבוס התכוון במקור להגיע להודו על מנת לייבא תבלינים אקזוטיים ובמקורות היהודיים ניתן למצוא לא מעט שמות של צמחי תבלין שנעשה בהם שימוש למטרת פולחן. בנוסף לערך הקולינארי של התבלינים הם מצטיינים גם במגוון סגולות רפואיות, כיוון שיש בהם שמנים אתריים, נוגדי חימצון וחומרים פעילים שונים.
אז אלו צמחי תבלין יכולים לסייע בפתרון בעיות רפואיות ואיך בדיוק משתמשים בהם?
זוטה לבנה (Micromeriafruticosa)
שימושים עיקריים: תה שהוכן מחליטת זוטה לבנה (חופן שבושל בליטר מים למשך חמש דקות) מסייע לפתיחת דרכי הנשימה בעת הצטננות, מקל על שיעול וכאבי בטן, מפחית לחץ דם ופועל לריפוי מחלות לב ולניקוי הגוף לאחר לידה. כמו כן, במצבים של פצעים, דלקות עיניים וכוויות מומלץ לקחת מספר חופנים של עלי הצמח, לבשלם במים למשך 10 דקות, לטבול בהם צמר גפן ולהניחו על האזור הפצוע. ניתן גם לשתות את המים הרתוחים במידה וסובלים מבעיה של ריח רע מהפה.
טיפים לגידול: צמח הזוטה הלבנה זקוק לשמש מרובה או אור מסונן. בגלל נטייתו להשתלט מומלץ לגדלו באדנית נפרדת. בחורף מומלץ להימנע מהשקייתו אך בקיץ אוהב הצמח מים רבים, בעיקר אם הוא שתול בגינה.
למידע נוסף בנושא צמחי תבלין היכנסו לפורומים:פורום ויטמינים תוספי מזוןפורום צמחי מרפאפורום תזונה בהריוןפורום תזונה טבעית, תזונה נכונהפורום תרופות ייעוץ תרופתילואיזה (Lemon Verbena)
שימושים עיקריים: תה לואיזה (המופק מעלים שהושרו מספר דקות במים רותחים וסוננו) ידוע ביכולותיו להרגיע ולהפחית מתח נפשי, לשחרר את הגוף מהתכווצויות, לכייח, לסייע למערכת העיכול, להרגיע כאבי בטן ועיוותי מעיים ולהוריד חום.
טיפים לגידול: צמח הלואיזה אוהב אדמה לחה ומנוקזת היטב והוא רגיש לרוח ישירה. מומלץ לגזום את קצוות הצמח כדי לשמור אותו שיחי. הלואיזה היא צמח עונתי ולכן משירה את עליה בחורף. בעונה זו מומלץ לשמור על האדמה יבשה ואת הצמח במקום קריר. ללואיזה נטייה להשתלט על הגינה ולכן מומלץ לגדלה באדנית.
מרווה (Salvia - Sage)
שימושים עיקריים: צמח המרווה מכיל שמנים רפואיים המסוגלים לעצור דימומים ולחטא פצעים כדוגמת פצעי פה והרפס השפתיים, זאת באמצעות הנחת קומפרס של הצמח על גבי האזור הפגוע. במצב של
כאב גרון ניתן לערבב מרווה, חומץ ומלח ולבצע שטיפה של הגרון. תה מרווה ידוע כיעיל נגד הזעה מוגברת וכאפקטיבי בבעיות גזים ועיכול. מחקרים מראים כי לתה מרווה יכולת להוריד את רמת הסוכר בדם אצל חולי סוכרת.
טיפים לגידול: צמח זה דורש מיקום יבש ומואר. בעת גידול המרווה יש להימנע מהשקיית יתר העלולה להביא לריקבון שורשי הצמח.
שיבא (לענה שיחנית, Artemisia arborescens)
שימושים עיקריים:השיבא נחשב כיעיל למיגור תולעים במערכת העיכול. כמו כן, שתייה של תה שיבא (המבוסס על גזע הצמח) לפני הארוחה, גורמת להמרצת פעילות המעיים ולפעולת עיכול טובה יותר (אף על פי שהיא עלולה לגרום גם לשלשולים). מומלץ לצרוך את הצמח בכמויות קטנות (להשרות חצי כפית צמח גרוס למשך 10 דקות, לסנן ולשתות את המים) ולא לאורך זמן העולה על 3 שבועות, זאת בגלל חומר רעיל המצוי בצמח העלול לגרום לעיוותים.
טיפים לגידול: צמח זה דורש מיקום מואר וניקוז יעיל. יש להימנע מהשקיית יתר העלולה להביא לריקבון שורשי הצמח.
גרניום לימוני (Rose Geranium)
שימושים עיקריים: לשמן הגרניום תועלות רפואיות רבות. את השמן מכינים מחופן עלים טריים גרוסים (שרצוי לאסוף בזמן פריחת הצמח). את העלים הגרוסים סוחטים בתוך פיסת בד אותה מסובבים תוך יצירת לחץ על גוש העלים. את השמן המטפטף יש לאסוף ולשמור בקירור עד חצי שנה. השמן משמש לטיפול בבעיות עור שונות, לרבות כוויות קור ואקנה. כמו כן, ערבוב של השמן עם קרם עיסוי נחשב כבעל פוטנציאל להקטין מקומות בעור בהם יש צלוליטיס. הרחה של צמח הגרניום (טפטוף של השמן על גבי צמר גפן ושאיפה שלו) נחשבת מרגיעה ותורמת לאיזון הורמונאלי אצל נשים.
טיפים לגידול: הגרניום הלימוני צומח באור חלקי ופורח באביב. יש לדאוג לספק לו אדמה יבשה עם ניקוז טוב של מים מחשש לריקבון השורשים. מומלץ לדשן תוך כדי השקיה בהרבה מים. פרחי גרניום שנבלו יש לגזום על מנת למנוע משיכה של מזיקים שונים. אם מעוניינים בהפקת שמן רב יש למקם את הצמח בשמש מלאה כדי שייפתח מערכת גדולה של עלים.
נענע - מנטה (Mint)
שימושים עיקריים: צמחי הנענע והמנטה נפוצים מאוד בזכות השמן הארומטי שמפיקים מהם שידוע כבעל סגולות רפואיות רבות, ביניהן טיפול בסימפטומים של הצטננות, כאבי ראש, כאבי בטן וקלקול קיבה, כאבי פרקים ובחילות. שמן נענע מרוכז ניתן להשיג בשוק בקפסולות או נוזל. מנות קטנות יותר של השמן ניתן לקבל דרך תה צמחים שמכינים בבית.
תה זה נמצא יעיל בעיקר במצבים של כאבי בטן (מומלץ להוסיף לתערובת התה קימל), שיבושים במערכת העיכול ובמצבים של כאבי ראש בהם ניתן להכין קומפרס עם תמצית תה נענע ולהניחו על המצח. השימוש בנענע או מנטה מומלץ במינונים קטנים. צמחים אלו עלולים לגרום לתופעות לוואי כמו שיעול כרוני או גרד ולכן הם אינם מומלצים לאנשים הסובלים מאלרגיות.
מרווה. עוזרת לחיטוי פצעים ולעצירת דימומים.
טיפים לגידול: צמחי הנענע והמנטה משגשגים בצל וידועים כבעלי נטייה גדולה להשתלטות על השטח. מסיבה זו מומלץ לשתול אותם באדנית גדולה בסביבה של צמחים אחרים, ולהשקותם בהרבה מים.
מליסה רפואית (Lemon Balm)
שימושים עיקריים: חליטת תה מצמח המליסה (2 כפיות של עלים גרוסים, מיובשים או טריים, לכל ליטר מים) נחשבת לאפקטיבית מאוד במצבים של הצטננות ושפעת, לחץ דם גבוה, מיגרנות המשולבות במתח נפשי, דכדוך, דיכאון ונדודי שינה. כמו כן, הוא יעיל כנגד היווצרות גזים והתכווצויות במערכת העיכול. תרחיץ על בסיס תמצית של הצמח יכול לסייע לטיפול בפצעי עור ועקיצות חרקים. בשל פעילותו האנטי ויראלית של הצמח הוא מסייע להקל על תסמינים המקושרים בהרפס.
טיפים לגידול: צמח המליסה הרפואית זקוק להשקיה מרובה ולהצללה מפני שמש חזקה כדי שעליו יהפכו לגדולים ועסיסיים. המליסה הוא צמח רב שנתי שאינו פולשני הגדל לגובה של עד חצי מטר. הוא מלבלב בחודשים שבין מאי לאוקטובר, ובחודשים אלה מומלץ לקצור את עליו להשגת טעם וריח מרביים.
אורגנו (Origanumvulgare)
שימושים עיקריים: מחקרים מהשנים האחרונות הוכיחו כי לשמן האורגנו השפעה יעילה כמו זו של אנטיביוטיקה והוא מהווה טיפול יעיל כנגד חיידקים, לרבות סוגים עמידים לאנטיביוטיקה, טפילים ופטריות כדוגמת קנדידה. שמן האורגנו משמיד במהירות טפילים הגורמים לתסמינים במערכת העיכול כגון שלשולים, תחושת נפיחות, גזים, בחילות, כאבי בטן והקאות.
טיפים לגידול: את האורגנו מומלץ לשתול בקיץ שכן הוא זקוק להגנה מקור ומומלץ לגדלו בקרקע מנוקזת היטב.
רוזמרין (RosmarinusOfficinalis)
שימושים עיקריים: לרכיבים הפעילים המצויים בצמח הרוזמרין תכונות תרפויטיות רבות: הם נלחמים בוירוסים, מרגיעים עוויתות בקיבה, סופחים גזים במערכת העיכול, משפרים את זרימת הדם (כולל במקרים של לחץ דם נמוך), משמשים כנוגדי חמצון והם בעלי יכולת אנטי-סרטנית.
טיפים לגידול: את הרוזמרין מומלץ לשתול בקיץ שכן הוא זקוק להגנה מקור ומומלץ לגדלו בקרקע מנוקזת היטב.
אלוורה (Aloe Vera)
שימושים עיקריים: צמח האלוורה מוכר היטב בזכות סגולותיו הרפואיות ביניהן שיכוך כאבים וריפוי פצעים (הצמח מכיל ויטמין C, ויטמין E וצורן ונחשב כבעל תכונות אנטי בקטריאליות). בבית ניתן להשתמש בג'ל המצוי בפנים הצמח במצבים של אקנה (מריחה על המקום הנגוע), כוויות (לחתוך עלה טרי של הצמח ולהניחו על אזור הכוויה), פצעים על הלשון והרפס (שטיפת הפה עם מיץ אלוורה), יבלות ופסוריאזיס (מריחה על האזורים הנגועים על בסיס יומי).
טיפים לגידול: רוב רובו של צמח האלוורה מכיל מים כך שהוא רגיש מאוד לקור. גידול של הצמח באדנית מחוץ לחלון מחייב שמש מלאה או חלקית. על האדמה להיות פורייה, מדושנת ומנוקזת היטב. בחודשי הקיץ ניתן להוציא את הצמח מחוץ לחלון ובמהלך חודשי החורף בהם הוא נכנס למצבו הרדום מומלץ להמעיט בהשקיה. את האלוורה מומלץ לשתול בעציץ רחב ולא עמוק, להניח כ- 5 ס"מ חצץ בתחתיתו כדי להבטיח ניקוז יעיל וכן מומלץ לדשנו בעונת האביב על מנת להעשיר את האדמה.
למאמרים נוספים בנושא צמחי תבלין ופתרונות טבעיים:נטורופתיה: להרגיש טוב גם בחורףחיזוק מערכת החיסון באמצעות רפואה משלימהאין חשק מיני? יש צמחי מרפאיורד לי דם: כך מונעים דימום מהחניכייםתזונה נכונה: מה נושאים עימם זרעי צ'יה?הנחיות לקריאת שתילה
מומלץ לקנות במשתלה קרקע שתשמש מצע מתאים לגידול תבלינים בבית.
צמחי תבלין שונים מתאימים לעונות שונות. בקיץ מומלץ לשתול בזיליקום, נענע, לואיזה, מרווה, אורגנו, קורנית וטרגון ובסתיו פטרוזיליה, כוסברה, עירית, בצל ירוק, אורוגולה, גרגר הנחלים ושמיר.
כדאי להפריד בין צמחי תבלין שתלטניים כמו מרווה, מליסה ונענע לבין צמחי תבלין אחרים שצמיחתם עלולה להיפגע מכך.
חשוב לא להגזים בהשקיית צמחי התבלין היות שעודף מים מזיק להם. כדי לדעת אם יש צורך בהשקיה יש לקחת שיפוד עץ ולנעוץ אותו בתוך הקרקע. אם השיפוד יוצא מלוכלך אין צורך בהשקיה, אם השיפוד יוצא חלק מומלץ להשקות עד שהמים יוצאים מחורי הניקוז.
את צמחי התבלין מומלץ לדשן באמצעות דשנים מיוחדים שקונים במשתלות.
עלי וענפי צמחי התבלין מיועדים לכך שנקטוף אותם, אולם גיזום יותר משליש הצמח עשוי לפגוע בסיכויים שלו להתחדש.
צמחי תבלין יש לשתול בעציץ ולא ישירות בקרקע, היות שלרוב יש להשקותם בתנאים אחרים משל הצמחים והפרחים בגינה. במידה ושותלים את הצמחים בקרקע יש להקדיש להם אזור מיוחד.