מידי יום אני נפגשת עם הורים מודאגים לגבי ילדיהם, מגיעים מצוידים בקלסרים עבי קרס אודות האבחונים שהם עברו, מצוידים בשלל דוגמאות ו"חיקויים" אודות התנהגותו של ילדם ומפרטים שלל קשיים, תלונות מהמורה או היועצת ושל בני הבית כמובן. בקיצור, כרטיס ביקור לא מחמיא המסתיים בדרך כלל במשפט "אבל בסופו של דבר הוא ילד נפלא". את המשפט האחרון אני רוצה שתרחיבו תמיד כאשר אתם נפגשים עם כל גורם שבא במגע חינוכי עם ילדיכם, זכרו להדגיש שהילד נפלא והקפידו לפרט במה ומדוע.
למידע נוסף בנושא בעיות משמעת ועוד היכנסו לפורומים:פורום אלימות בני נוער, סמים, אלכוהולפורום פסיכולוגיהפורום פסיכולוגיה הוליסטיתפורום פסיכולוגיה ילדיםפורום רפואה משלימה ילדיםבעידן בו מעמד המורים שנוי במחלוקת הן ברמה ציבורית והן ברמת התפיסה שלנו כהורים את מערכת החינוך, עלינו לסייע לחיזוק הקשר בין ילדינו למוריהם ובכך לחזק את מעמדם של שני הצדדים. הציפייה, לעמוד מול כיתה של 35 תלמידים ולהעניק לכל אחד מהם יחס אישי ותשומת לב מתוך היכרות מעמיקה היא ברורה ומובנית מאליה, אולם לא ניתן להתעלם מהקושי שבדבר. עלינו לבדוק, כהורים, כיצד אנו יכולים לסייע ולתרום לתהליך.
להלן מספר תובנות שיעזרו לכם בכך:
תקשרו עם הסביבה דרך החוזקות של הילד ולא דרך החולשות שלו
- קשיים כאלה או אחרים הם חלק מהעוגה השלמה, אך לא כל העוגה. למורה שמלמדת כ-35 ילדים בכיתה, לוקח זמן להכיר את הילדים. קיימו פגישה עם המורה ובה ציינו את כל הדברים שהילד חזק וטוב בהם, הציגו את כל המאפיינים שחשוב שהיא תדע, בהם תוכל להשתמש על מנת להאדיר ולהעצים את הילד. הדבר חשוב במיוחד כשמדובר בילדים עם קשיי תפקוד ולמידה. לילד, כמו כל אדם, חשוב לדעת מה חושבים עליו המבוגרים. זוהי תחושה נוראית שהמורה יודעת או עוסקת רק בקשיים שלו. שתפו את הילד בתהליך והתייעצו עימו.
"מחברת קשר" - חיזוק ויצירת קשר טוב במשולש הורה-תלמיד
- מורה יכול לתרום לכולם. יש דבר כזה שנקרא "מחברת קשר", שתפקידה לשמור על קשר שוטף בין מורה, ילד והורה. החיסרון הגדול שהיא הפכה למחברת לתקשורת חד צדדית ולמחברת תלונות שהילדים שונאים ושההורים מפחדים שהיא יוצאת מהתיק. בקשו מהמורה לכתוב במחברת קשר גם הערות בונות, משובים מפרגנים. אפשר להדביק מדבקה לחיזוק על עבודה יפה או התנהגות טובה בשיעור וכדומה. ילדים, גם המצטיינים שביניהם, זקוקים לחיזוקים. גם אתם יכולים לכתוב למורה אודות תפקודיו הטובים של הילד. חיזוקים אלו ישמרו על המוטיבציה של הילד להמשך התנהגות ותפקוד טובים. זה יוצר אמון ובטחון בילד ותחושה שרואים אותו ולא רק את הישגיו. זה דורש קצת מאמץ אבל שווה את זה.
כבדו את המורים בעיקר בפני הילדים
- ילדים מבינים כשאנו "מלכלכים" על המורה גם אם אמרנו את זה באנגלית והילד בכיתה א', וגם אם השתמשנו בשפת הסימנים, הם פשוט מבינים שמדברים על המורה. שדרו אמון, ביטחון במורה ובמערכת החינוך, מאחר ורוב המורות רוצות בטובתם של הילדים גם אם לעיתים זה לא ממש ניכר. כשאנו פונים למורה בבקשה לעזרה בצורה מכובדת, היא תיקח לתשומת ליבה את הנאמר ותתאמץ יותר.
אנו האחראים על תפקוד ילדנו
- לעתים רבות מגיעים אליי הורים מתוסכלים ומותשים מהתמודדות מול ילדיהם ומטילים את האשמה על המורים ומערכת החינוך. אנו ההורים, צריכים לשנות את התפיסה שאומרת שזו אחריות המערכת לדאוג לילדנו, ולזכור שגם אם זה נכון זה לא תמיד בר-ביצוע. אין לצפות רק מהמערכת שתגלה קשיים ותטפל בהם באופן עצמאי וחיצוני. אנו יודעים כי גם אם המורה רוצה לתת יותר, היא נתונה למגבלות המסגרת החינוכית בה היא נמצאת. קחו את האחריות לידיים שלכם, השקיעו את המיטב שביכולתכם והתייחסו אל כל מה שאתם מקבלים מביה"ס כבונוס.
כשיש 35 תלמידים בכיתה קשה למורה לתת יחס אישי
"הפסקות יזומות" -
ילדים, ובפרט אלו הסובלים מקשיי קשב, נוטים להירדם במהלך השיעור, לחוש עצבניים, מתוסכלים וחסרי שקט. באם לא נפעל בנושא חלקם יתחיל לפטפט, להירדם ולהפריע למהלך שיעור תקין. הפסקות יזומות מסומנות בעדינות על ידי המורה להתרעננות או לשתיית מים. הפסקות אלו יכולות להקל הן על התלמיד והן על המורה ולהעניק לילד תחושה של הבנה ותשומת לב חיובית. ניתן לבקש מהמורה ליזום הפסקות אלו תוך שימוש בסימן מוסכם מול הילד על מנת למנוע הפרעה לשיעור, תגובה שכזו תוביל לפתרון ולחיזוק הקשר החיובי, כאשר הילד ירגיש שמבינים את המצוקה שלו ולא יחוש "בעייתי" "נענש" או מושפל. התגובה ההפוכה היא לרדות בילד על שנרדם ולצפות שיחזור לריכוז, או לחלופין, הענשה וביטול ההפסקה הקולקטיבית. פעולות אלו עלולות רק להחמיר את המצב ולעודד את הישנותו כדרך למשיכת תשומת לב ותיוג.
אסור למורים לפגוע, להעליב או לדבר על מצבו של הילד בפני הכיתה
-
לאחר שפרסנו דרכים באמצעותן נוכל לסייע כהורים לחיזוק הקשר בין המורה לתלמיד, לא נוכל להתעלם מאחריות המורים בכל הקשור לשיח מול ילדינו בכיתה ובכלל. כמובן, השאיפה היא לקחת אחריות ולחזק את מקומם של המורים בעיני ילדינו, אך על מנת לצלוח תהליך זה חשוב לחזור ולהדגיש בפני המורים כי מדובר בתהליך הדדי והמילה העומדת בבסיסו היא "כבוד".
מורים רבים חורגים מהנחייה ברורה לפיה אסור להעליב, לפגוע או לדבר על מצבו של הילד בפני הכיתה. הדבר בא לידי ביטוי במקרים רבים בקרב ילדים הסובלים מהפרעות קשב ונוטלים ריטלין, אך לא רק. משפטים כגון: "את מפריעה, שכחת לקחת ריטלין היום? או "אתה מעכב את כל הכיתה", משפטים אלו אסור שייאמרו לאף ילד. במידה וילדיכם מתלונן על כך, הקפידו לפנות אל המורה. הילדים לוקחים את המשפטים הללו באופן אישי ובצדק, נגרם להם עוול מיותר. אל תחכו לאסיפת הורים, האמינו לילד שנפגע ופנו למורה עוד באותו היום.
למאמרים נוספים בנושא בעיות משמעת ועוד:טלוויזיה, בעיות שינה - מה הקשר?לילה טוב. על הפרעות שינה בילדים עשר שיטות למניעת הפרעות שינהסדר יום קבוע מפחית דיכאון התמודדות עם מתח: עצות לחיים בריאים יותר שקיפות מלאה: הציגו אינפורמציה חשובה אודות ילדיכם -
הורים רבים חוששים מהסטיגמה ש"תודבק" לילדיהם באם יגלו את הצדדים החלשים שלהם. חשוב תמיד לספר למורים על חוזקות ילדינו, אך יחד עם זאת חשוב לעשות באלו שימוש על מנת לטפל בצדדים החלשים. באם ילדיכם סובל מהפרעות קשב וריכוז, קשיים תפקודיים כאלו ואחרים, הקפידו ליידע את המורה בשקיפות מלאה. במידה וילדכם זקוק להארכת זמן במבחן, הקלה בחומר הנלמד, מורת שילוב וכדומה, העבירו את הצרכים הללו לידיעת המורה וודאו כי הם מקבלים מענה. ילד שלא מקבל את הצרכים להם הוא זקוק - סובל.
צריך לזכור -
מורים הם רק בני אדם, הם גם יכולים לטעות. בשביל זה אנחנו שם.