קבלת רישיון נהיגה בסביבות גיל 18 היא אחת הצמתים המכריעות את תהליך העצמאות שלנו. כמו שלמדנו ללכת, כך מצופה מאיתנו שנלמד לנהוג. על אף האפשרויות הזמינות לשימוש בתחבורה הציבורית, אדם אשר רוצה לנהוג ומתקשה בכך עלול למצוא עצמו בהתנהלות יום יומית רווית מתחים.
הנהיגה היא מכלול תפקודים שמתקיימים ביניהם כל העת יחסי גומלין בין התפקוד המוטורי והחושי, התפקוד הקוגניטיבי והתפקוד הרגשי.
למידע נוסף בנושא שיטת אלבאום היכנסו לפורומים:פורום הפרעות קשב וריכוזפורום הפרעות קשב וריכוז, רפואה משלימה פורום ליקויי למידה, טיפול בליקויי למידהפורום רפואה משלימה ילדיםפורום רפואה משלימה, רפואה אלטרנטיביתבכל שנייה מתקיים בנהיגה תהליך נוירו-פיזיולוגי של קלט-עיבוד ופלט. ביצועי הנהיגה מתבססים על קליטת המידע המשתנה מהדרך, עיבודו וביצוע מוטורי תואם ומתבקש. תהליך זה מתרחש בכל אחד מתפקודי היום יום שלנו, אך בנהיגה איכותו היא קריטית. שיטת אלבאום מציעה מודל טיפולי-אימוני המסייע לאנשים אשר חווים קושי וחרדה בנהיגה או מתקשים בקבלת רישיון.
כאבים בחזה ודופק מואץ
קשיי הנהיגה באים לידי ביטוי ברמות שונות. הקשיים מלווים לרוב בחרדה, אשר עוצמתה תכריע את מידת היכולת להמשיך ולנהוג. אנשים אשר חווים קושי וחרדה בנהיגה יעדיפו לעיתים להימנע באופן מוחלט, אחרים יהפכו את נהיגתם לסלקטיבית וינהגו רק בשעות היום, ימנעו מנסיעה בכבישים מהירים, ינהגו לאט יותר מהמהירות המותרת ורק בדרכים מוכרות.
לנמנעים ו"לנהגים הסלקטיביים" מצטרפים כל אותם אנשים אשר לא הצליחו לקבל את רישיון הנהיגה בשל קשיים חריפים יותר ובשל אימת בחינות. החרדה בשעת נהיגה, תבוא לידי ביטוי באופנים שונים: דופק מואץ, כאבי בטן, כאבים בחזה, קשיי נשימה, דריכה פתאומית ולא מבוקרת על הבלם או דוושת הגז, מבטים מרובים מידי במראות (ולא על הכביש!), יובש בגרון וכמובן קבלת החלטות שגויות.
קושי בנהיגה עשוי להגביל את התפקוד היום יומי, בין אם מדובר בהימנעות מעבודה מסוימת הכרוכה בנסיעה, בביקורים אצל בני משפחה, בנסיעות לטיולים וכדומה. על ספונטניות, עצמאות ושחרור אין בכלל מה לדבר. לפי מחקרים מסוימים הבעיה נפוצה יותר בקרב נשים, אך חשוב לציין כי ידוע שגברים אשר חווים קושי בנהיגה ממעטים לפנות לסיוע בתחום זה ומעדיפים "להישאר בארון".
איך כל זה התחיל?
הגורמים להיווצרותם של קשיים בנהיגה המלווים בחרדות אינם תמיד ברורים והם רבים ומגוונים. חשוב לציין כי לא תמיד מתעורר הקושי עקב אירוע טראומטי הקשור לנהיגה. בשיטת אלבאום מציעים להתבונן על נהיגה בראש ובראשונה כמכלול מיומנויות מורכב.
התפקוד המוטורי והחושי הנדרש בנהיגה הוא המסד לקיום המכלול כולו. מיומנויות כגון אומדן מרחק, מהירות תגובה ותפיסה מרחבית מושתתות על תפקוד מוטורי וחושי תקין. טיב התיאום והשילוב בין מערכות גופניות שונות יכריע את איכות הנהיגה. בכל רגע נתון חייב להתקיים סנכרון בין העיניים, האוזניים, הידיים והרגליים. המוטוריקה העדינה והגסה פועלות במשותף.
הקשר בין המוח והגוף הוא הקשר ש"נוהג" אותנו קדימה. כל ההחלטות שאנו נדרשים לקבל במהירות בכביש נשענות על הקשר הזה. תהליך הקלט, העיבוד והפלט (הביצוע) הוא למעשה שכלול כל הנתונים ולקיחת ההחלטה. הנהיגה דורשת תהליכי פענוח ותגובה מהירים יותר מבכל תפקוד יום יומי אחר ולכן מתנקזים לתוכה קשיים וחששות שלעיתים לא באים לידי ביטוי בתחומים אחרים.
על רקע תפקוד מוטורי וסנסורי לקוי מתפתחות לא מעט חרדות. התחושה הבסיסית של אדם שהוא יכול לסמוך על עצמו כרוכה בידיעה כי הוא יכול לסמוך על תגובותיו ההישרדותיות-גופניות. תשתית מוטורית זו, הופכת לאוטומטית ובלתי מודעת ולכן היא כמעט סמויה מן העין. מעטים האנשים שידעו לומר כי הם סובלים מקשיים וחרדות בנהיגה בשל קשיים מוטורים. יהיה להם קשה לשייך את המתח התמידי או הנהיגה האימפולסיבית לקשיים בתיאום מוטורי-חושי.
הטיפול בשיטת אלבאום מציע אימון גופני ייחודי
הקשיים בתפקוד המוטורי מסיתים את הקשב מהנעשה בכביש. למעשה, הקשב מוסח ורוב המאמץ והאנרגיה מופנים ל"התגברות" על המיומנויות המוטוריות. ניתן לומר, כי מתגלגל לו כדור שלג בלתי מרוסן בין הגוף הרגש והמחשבה: קושי מוטורי מעורר מתח גופני (דופק מואץ, נוקשות וכדומה) אשר מפורש כסכנה, המחשבה אודות סכנה אפשרית מעוררת פחד והפחד מעצים את התגובות הגופניות של החרדה וחוזר חלילה. חשוב לציין כי גם כאשר הקשיים המוטורים אינם המקור למתח בנהיגה קשרי הגומלין בין הגוף הרגש והחשיבה נחווים כך בשעת חרדה.
הקשר בין לקויות למידה לקשיים בנהיגה
הנהיגה כמכלול מיומנויות מכילה בתוכה,את רוב מיומנויות הלמידה: תפיסה חזותית, קריאה, הבחנה בין כיוונים, תפיסה מרחבית,בקרת קשב, קשב ומתמשך ועוד. קושי בביצוע אחת או יותר ממיומנויות אלו עלול להביא גם להיווצרות קושי בנהיגה.
דוגמאות מובהקות לכך הן בתחום קשיי הקשב והריכוז שיבואו לידי ביטוי בבקרת קשב בעייתית, במוסחות גבוהה ובקושי לסנן גירויים. הנהג החווה הפרעת קשב יתקשה לעשות אבחנה בין אינפורמציה חיונית לאינפורמציה חסרת חשיבות.דוגמה בולטת נוספת היא בעיה בהתמצאות במרחב ובהבחנה בין כיוונים - נהג שיתקשה במיומנויות אלו עשוי להתבלבל בין הדוושות השונות וכן יתקשה להגיב בזמן לפניות בדרך.
לקויות למידה שונות וביניהן הפרעת קשב וריכוז עשויות ממש לחבל ביכולתם של נער או נערה צעירים לקבל רישיון. למרות שביצעו אין ספור שיעורי נהיגה יהיה צורך לחזור על כל נושא שוב ושוב. המיומנות לא תהפוך מופנמת ואוטומטית ויהיה קשה מאוד לצבור ביטחון בנהיגה. ההגדרה הקולעת ביותר למצבים אלו היא "פול גז בניוטרל". ההתמודדות עם כל הקשיים ב"עין הסערה", כלומר בזמן אמת של נהיגה, מייצרת מתח רב שלעיתים לא מאפשר התקדמות.
כיצד מתבצע הטיפול?
הטיפול בשיטת אלבאום מציע אימון גופני ייחודי המתמקד במיומנויות כגון תפיסה מרחבית, קשר מוח-עין-יד, מהירות תגובה, אומדן מרחק, ביצוע שתי פעולות בו זמנית ובתיאום וכד'. האימון ההדרגתי מאפשר לחוות הצלחה והתקדמות באופן קונקרטי ומוחשי ולכן מעורר מוטיבציה להמשך התמודדות.
במהלך הטיפול נלמדות טכניקות הרפיה שאותן ניתן ליישם בעת הצורך בנהיגה. תרגול אפקטיבי נוסף הוא התנסות בטכניקות המאמנות את כוח הרצון ומחזקות את המוטיבציה והאמונה בשינוי.
למאמרים נוספים בנושא שיטת אלבאום ועוד:הפרעות קשב וריכוז, לפני הריטליןבעיות התנהגות פותרים ע"י הומאופתיההפרעות קשב וריכוז ממבט הוליסטיריטלין: טיפול תרופתי בהפרעות קשב וריכוזלחוצים? קבלו תרגול לרגיעהלאורך כל הטיפול מושם דגש על קשרי הגומלין בין התגובות הגופניות הרגשיות והקוגניטיביות לשם הגעה לתפקוד מאוזן ומודע בשעת נהיגה. לאחר התקדמות ושיפור מיומנויות פיזיות מתבקש המטופל/מתאמן לחבור למורה או מלווה נהיגה על מנת ל"התאמן על רטוב". המטפל נמצא בקשר רצוף עם מורה הנהיגה ומכוונו לגבי הדרך בה אפשר לסייע לתלמיד.
במפגש הטיפולי לאחר שיעור הנהיגה ינותח מהלך השיעור ויופקו תובנות ומסקנות, כאשר היישום המעשי ברכב חשוב והכרחי והוא חלק אינטגראלי של מהלך הטיפול. המטפל בשיטת אלבאום יעודד את המטופל לעסוק באופן קבוע בפעילות גופנית וזאת בהסתמך על מחקרים רבים המעידים על תרומת פעילות זו בהפחתת חרדה. כאשר נראה כי החרדה מנהיגה היא ביטוי אחד למצב חרדתי מוכלל וגם כאשר החרדה צצה על רקע טראומטי קשה יופנה המטופל בעת הצורך גם לסיוע פסיכולוגי.