הצורך לטפל בשיניים מתחיל בגיל חצי שנה לערך עם בקיעת השן הראשונה, ונמשך לאורך כל החיים. למרות שהטיפולים זהים בדרך כלל, לכל עשור יש את הבעיות שלו והסיבות שבגללן אנשים נוטים לוותר על הטיפול. לפניכם המלצות לטיפולי השיניים בעשורים השונים והדרכים לשמור על היגיינת פה ובריאות טובה בכל גיל.
למידע נוסף בנושא טיפולי שיניים היכנסו לפורומים:פורום אורתודונטיה - יישור שינייםפורום השתלות שיניים, טיפול שורשפורום רפואת שינייםפורום רפואת שיניים לחולים בסיכוןפורום רפואת שיניים לילדים"אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה" היא לא רק רמיזה תנ"כית מתחום המוסר, אלא גם אבחנה מדוייקת בכל הנוגע לתורשה, מצב השיניים של הורים וילדיהם וגם מידת הטיפול שמשקיעים הורים בשיני הילדים. טיפול בחניכיים ובשיניים חשוב בכל גיל. הוא מתחיל בגיל חצי שנה לערך עם בקיעת השן הראשונה ונמשך לאורך כל חיינו. ככל שהדברים ייעשו מוקדם יותר – כך נרוויח בריאות טובה בחלל הפה, פחות שיניים חסרות ופחות עוגמת נפש והוצאה כספית נכבדה. הנה כמה דוגמאות:
בני נוער עד גילאי ה- 20:
50 אחוז מהצעירים שהוריהם לא הקפידו שיצחצחו את שיניהם כילדים או כבני נוער, מגיעים בדרך כלל לגילאי ה-20 שלהם עם פה עתיר מוקדי עששת, מלא חורים, סתימות מתפרקות ואפילו שיניים חסרות. בגילאים הצעירים מתחלפות השיניים, ושן חלבית (נשירה) שלא טופלה – יוצרת מוקד דלקתי ומדביקה את השן הקבועה שבוקעת במקומה.
בגילאי 12 לערך יש "שיא" חדש של חוסר שימת לב לצחצוח, כשהילדים מתחילים למרוד ולא מבינים על מה ולמה עליהם לצחצח שיניים. "שיא" נוסף מתרחש בתקופת השירות הצבאי, אז בגלל עייפות, לו"ז עמוס או מעברים ממקום למקום לא תמיד שומרים על היגיינת הפה. צעירים שמגיעים למצב כזה זקוקים לתחזוקה שוטפת ותחלופה של טיפולים שנעשו לעיתים לפני שנים רבות, בילדות. 20% מהם סובלים מהזנחה קשה שמתבטאת בעששת רבה, שיניים שעברו 9-10 שחזורים ובמקרים קשים טיפולים נוספים כמו טיפולי שורש ועוד.
מאידך – 50 אחוז לערך הם צעירים שהתבגרו בבתים שהמודעות בהם הייתה טובה, לא נרדמו עם בקבוק ובו משקה ממותק ולמדו לצחצח שיניים מהתקופה שבה היו פעוטות. אלה מגיעים לגילאי ה-20 שלהם עם פה נטול כל, או לפחות רוב, הצרות הנ"ל.
גילאי 20 -30:
המעבר מגילאי ה-20 ל-30 מביא עימו הזנחה מסוג אחר – מגיל הטוויסט והבמבה, עוברים הצעירים לאוכל מהיר, עתיר פחמימות וסוכרים, שהופך להיות מזון עיקרי לצעירים. גם האלכוהול והשתייה הממותקת לא מסייעים למצב, והעובדה שרבים בגילאים כאלה עובדים בעבודות סטודנטיאליות בשכר נמוך גורמת לחלקם לוותר על ביקור אצל רופא השיניים, מחשש שמדובר בהוצאה כספית ניכרת.
סטודנטים וצעירים רבים אם כן, מזניחים את היגיינת הפה, לא מגיעים לשיננית ולא לבדיקת רופא. הם לא מרגישים את מחלות החניכיים כי לא מדובר בתופעה כואבת. יש קצת דימום מהחניכיים? אם זה לא מפריע, מוותרים על הביקורת. אלא שהתוצאות לא נעימות, שכן העששת לא נעלמת אם לא מטפלים בה – חלק מהאוכלוסייה מגיע לגילאי ה-30 שלהם עם מחלת חניכיים, חורים ונסיגה וגם עם שיניים מתנדנדות. כיוון שמדובר במצב בלתי הפיך, אם המצב לא ייעצר כרגע – הבעיה תימשך ותחריף בגילאי 40-50.
יש שלא ביצעו טיפולים ליישור שיניים בגיל הנערות ועתה שהחיוך חשוב להם ליצירת קשר חברתי או למציאת עבודה הם נזכרים שאולי כדאי היה לבצע יישור שיניים. הדבר אפשרי כמובן, אך משך הזמן שנדרש ליישור השיניים לעיתים ארוך יותר מאחר והרופא לא יכול לנצל ולכוון את פרצי הגדילה שמאפיינים את גיל ההתבגרות.
אצל נשים בהיריון הופך את הגוף לרגיש יותר ובכלל זה גם את החניכיים. ההורמונים המציפים את הגוף גורמים לדלקות להיווצר ביתר קלות וכל חוסר הקפדה וחוסר צחצוח גורם לנפיחות דלקתית ולדימום. כיוון שיותר כואב וקשה לשמור על ניקיון החניכיים הנפוחות – יש נשים שנמנעות מלצחצח שיניים, מה שגורר עוד יותר נפיחות ועוד יותר דלקת. נשים הרות שסובלות מהקאות עלולות להציף את פיהן בסביבה חומצית – שגורמת להתגברות העששת. מה עושים? מצחצחים בעדינות ונעזרים בשטיפות פה. לא מוותרים בשום אופן על שמירה על היגיינת הפה! זכרו: לא ההיריון גורם למצב הפה להידרדר, אלא זו שמזניחה אותו.
גילאי 30-40:
מי שממשיכים להזניח את הפה בגילאים אלה – יגיעו לגיל ההתבגרות והזקנה עם מצב פה רע מאוד, וחבל. בגילאים הללו, פה שלא טופל כבר סובל ממחסור בשיניים. לעומת זאת – פה שטופל כהלכה מאפשר שמירה תקינה על מצב החניכיים והשיניים. בגילאים אלה, קיימת נטייה ליותר טיפולים אסתטיים – השיניים מצהיבות בגלל עישון או חומרי צבע במאכלי היום יום, ואנשים שמוטרדים מכך ועוברים תהליכי הבהרה וניקיון. חשוב מאוד בגילאים הללו להקפיד על בדיקה אחת למספר חודשים במרפאה ואצל שיננית – גם אם מצב השיניים תקין.
גילאי 40-50:
באמצע גילאי ה-40 ולקראת שנות ה-50 עור הפנים צונח, גם השפה העליונה מתחילה לרדת וטונוס השרירים משתנה. ככל שמתבגרים הצניחה גורמת לכך שבעת דיבור או חיוך – נחשפות יותר ויותר השיניים התחתונות במקום העליונות. כיום קיימים אמצעים להבהרת השיניים ולהארכת השיניים בלסת העליונה באופן מלאכותי באמצעות ציפויי חרסינה או חומרי שחזור, מה שעשוי להקל על מי שהממון הדרוש מצוי בכיסו.
לכתבות נוספות בנושא טיפולי שיניים:טיפול שיניים לילדים: איך עושים את זה?יישור שיניים: באיזה גיל כדאי להתחיל?טיפולי שיניים: מה צופן לנו העתיד?טיפולי שיניים בישראל: לא לכל אחדטיפול שיניים מצחיק: גז צחוקגילאי 50 צפונה:
גם ובעיקר בגילאים אלה יש להעניק להיגיינת ומצב הפה תשומת לב מרובה. הזקנה מחלישה את הגוף ובכלל זה את החניכיים – ועל כן יש לשמור על מצב הפה שבעתיים. הזנחתם עד כה את השיניים? מהרו לתקן את העניין, כדי שלא תצטרכו בקרוב שיניים תותבות. בגילאים אלה, אנשים מאוזנים יותר כלכלית ונוטים לטפל טיפול גורף בשיניהם – השתלה במקום כל שן שנעקרה, שיקום שיניים מקיף, וכדומה. הנטייה היא לטפל ולא לעקור, לשמר את השיניים המקוריות ולא להחליפן בתותבות.