החינוך שמקבלים ילדים בעלי צרכים מיוחדים במסגרת החינוכית בה הם נמצאים חשוב במיוחד, כיוון שמעבר לשיפור הישגים לימודיים, על המסגרת לתת מענה לצרכים המיוחדים והמורכבים של הילד ולשפר את איכות חייו בתחום הקוגניטיבי, הרגשי, החברתי, להקנות מיומנויות יומיום וכד'.
ישנה חשיבות רבה לשיבוץ במסגרת חינוכית מתאימה על מנת שהילד יוכל לממש את מלוא יכולתו ואף להשתלב בחיי הקהילה ולרכוש עצמאות. ואולם, ישנם מקרים בהם הילדים בעלי הצרכים המיוחדים משובצים במסגרת שאינה מתאימה להם, מה שעשוי לגרום לרגרסיה, חוסר התקדמות והתפתחות ובכך לחרוץ את גורלו.
למידע נוסף בנושא חינוך מיוחד היכנסו לפורומים:פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטותפורום התפתחות הילד, התפתחות ילדיםפורום טיפול משפחתי, קשר משפחתיפורום פסיכולוגיה ילדיםפורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוערמדריך זה יפרט את תהליך השיבוץ במסגרת החינוכית תוך שימת דגש על זכויות הילד בעל הצרכים המיוחדים והוריו, ובעיקר את התהליך הנדרש במקרה של בחינת השמתם של תלמידים במסגרות לחינוך מיוחד, במקרים בהם נבחנת המסגרת המתאימה כאשר הילד עובר בין חטיבות הגיל השונות (גן-יסודי, יסודי-חטיבת ביניים, חטיבת ביניים-תיכון), מצבים בהם קיים שינוי משמעותי באבחנתו של התלמיד ורמת תפקודו ויש צורך לדון מחדש בעניינו, מצב של מעבר בין מסגרות החינוך המיוחד וכן הלאה.
שלב א': ועדת ההשמהראשית, מתכנסת ועדת השמה ברשות המקומית שבה הילד רשום הקובעת את זכאותו של הילד בעל הצרכים המיוחדים לחינוך מיוחד ואת אפיון הלקות/החריגות של הילד. על ועדת ההשמה להיות מורכבת ממספר נציגים: נציג רשות החינוך המקומית, שני מפקחים של משרד החינוך, פסיכולוג חינוכי, רופא מומחה ברפואת ילדים, עובד סוציאלי ונציג שהינו הורה לילד בעל צרכים מיוחדים.
הורי התלמיד והתלמיד יוזמנו לועדת ההשמה באמצעות הזמנה שתישלח אליהם בדואר רשום. על הוועדה לבחון את המקרה של התלמיד על פי המסמכים העומדים לפניה (מסמכים רפואיים, מסמכים פרא-רפואיים, פסיכולוגיים וכיוצ"ב).
כמו כן, כאשר התלמיד אובחן לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט – 1969, ונקבע כי התלמיד בעל פיגור שכלי, תתחשב ועדת ההשמה לצורך קבלת החלטתה בקביעת ועדת האבחון לעניינו. כאשר הוועדה מצאה כי אין בידיה את המסמכים הנדרשים בכדי להגיע להחלטה ולא ניתן במצב הנתון לאפיין את חריגותו של התלמיד לצורך שיבוצו, יש באפשרות הוועדה לפנות אל הגורם שטיפל בתלמיד על מנת שזה האחרון יעביר מסמכים רלוונטיים החיוניים להערכה ולאבחון.
תפקידו של הפסיכולוג החינוכי כחבר בוועדה הוא לבצע את אפיון הלקות/החריגות של התלמיד (למשל: פיגור שכלי, אוטיזם וכיוצ"ב), אבחון זה יסייע למצוא לתלמיד את המסגרת החינוכית הקרובה המתאימה ומכאן חשיבות החלטתו.
במהלך הדיון יירשם פרוטוקול תוך ציון הנימוקים להחלטה שנתקבלה. בהחלטתה, יכולה ועדת ההשמה להחליט אחת משתיים:
א. התלמיד ילמד במסגרת חינוך רגיל.
ב. התלמיד זכאי לחינוך מיוחד וילמד במסגרת חינוך מיוחד.
ועדת ההשמה אינה מוסמכת להחליט על מתן שירותים וטיפולים כלשהם לתלמיד ואינה מוסמכת לשבץ תלמידים במסגרת חינוכית. טופס סיכום ההחלטה יישלח להורי התלמיד ועל ההודעה לכלול את החלטת הוועדה ונימוקיה.
יש לשאוף שהילד ישובץ במסגרת בה יוכל לממש את מלוא יכולתו
החלטות ועדת ההשמה המתקבלות מבלי שהוזמנו ההורים לדיון, אינן תקפות.
זכותם של ההורים לקבל לפני הדיון עותק מכול מסמך המובא בפני וועדת ההשמה.
ההורים זכאים להציג את עמדתם בתחילת הדיון בוועדה בעצמם ו/או באמצעות מומחים או אנשים אחרים מטעמם. ההורים אף רשאים להביא חוות דעת מקצועיות ומסמכים אחרים הנוגעים לעניינו של התלמיד.
במידה והורי התלמיד אינם שולטים בשפה העברית או שהינם חירשים/כבדי שמיעה זכותם שיהא מתורגמן בוועדה.
ההורים זכאים לקבל את פרוטוקול הדיון החתום על ידי כל חברי ועדת ההשמה על פי בקשתם .
שלב ב': התכנסות צוות שיבוץ
לאחר שוועדת ההשמה החליטה אודות סוג המסגרת החינוכית המתאימה (למשל: גן/כיתה לחינוך מיוחד, כיתה מיוחדת בבית ספר לחינוך רגיל וכיוצ"ב) ואפיינה את החריגות של התלמיד החלטות ועדת ההשמה יועברו למנהל מחלקת החינוך המשמש יו"ר צוות שיבוץ. צוות השיבוץ הוא אשר מחליט על המסגרת הלימודית (גן/בי"ס) בו ילמד התלמיד.
ככלל, הרשות המקומית אחראית לשיבוצו של התלמיד במסגרת חינוכית מתאימה הקרובה למקום המגורים של התלמיד. כאשר לא מתאפשר שיבוץ במסגרת חינוכית במקום המגורים אזי, צוות השיבוץ ישבץ את התלמיד מחוץ לתחום שיפוטה של הרשות המקומית בה התלמיד מתגורר, על פי המסגרת שוועדת ההשמה החליטה עליה.
על צוות השיבוץ להיות מורכב ממנהל רשות החינוך המקומית או נציגו ומפקח החינוך המיוחד. כמו כן, מנהל השרות הפסיכולוגי חינוכי יוזמן לישיבת צוות השיבוץ כדי למסור מידע אודות המאפיינים והצרכים של התלמיד המועמד לשיבוץ וייעץ לגבי המסגרת החינוכית המתאימה לצרכי התלמיד.
בבואו לקבוע את המסגרת החינוכית בו ילמד התלמיד יתחשב צוות השיבוץ, בין היתר, בהחלטת ועדת ההשמה, מרחק המסגרת החינוכית ממקום המגורים של התלמיד, אפיון החריגות של התלמיד. על פי התקנות, על צוות השיבוץ לשאוף שהתלמיד ישובץ במסגרת חינוך מיוחד בה למרבית התלמידים אפיון חריגות דומה.
הרשות המקומית תבצע את רישום התלמיד במסגרת החינוכית אליו שובץ על ידי וועדת השיבוץ, והודעה על החלטת השיבוץ תשלח להורים .
הליכי ערר על החלטות הרשות המקומיתבמקרים בהם ההורים אינם מסכימים עם החלטות הרשות המקומית ו/או נשללו מן התלמיד זכויותיו, באפשרות ההורים להגיש ערר בפני ועדת הערר של משרד החינוך המוסמכת לדון בערר של הורים על ועדת ההשמה שהתקיימה ברשות המקומית. מומלץ להיוועץ בגורם מקצועי מתאים בנושא טרם נקיטת הליך כלשהוא, על מנת שתוכלו לברר ולמצות את זכויותיכם לאור מורכבות הנושא.
את הבקשה לערר יש להגיש תוך 21 יום מיום קבלת ההחלטה מועדת ההשמה ברשות המקומית, יו"ר הועדה יקבע את המועד לכינוס ועדת ערר בטווח זמן של שבועיים לכל היותר ממועד הגשת הערר. ועדת הערר תיתן את החלטתה תוך 21 יום מיום הגשת הערר.
ועדת הערר תורכב מהנציגים כדלקמן: מנהל מחוז משרד החינוך (או נציגו), פסיכולוג חינוכי, מפקח לחינוך מיוחד, עובד סוציאלי, רופא מומחה, הורה לילד בעל צרכים מיוחדים, נציג ארגון ציבורי. ועדת הערר רשאית לקבל את הערר ולשנות את החלטת ועדת ההשמה, להחזיר את העניין לועדת ההשמה לדיון נוסף או לדחות את הערר.
הדיון יתקיים אך ורק אם משתתפים בו 3 חברים לפחות; יו"ר הוועדה, המפקח על החינוך המיוחד (או נציגו) והפסיכולוג החינוכי המחוזי.
המסמכים המובאים בפני ועדת הערר הם בעיקר אלו שהובאו לפני ועדת ההשמה, פרוטוקול ועדת ההשמה וטופס ההחלטה של ועדת ההשמה.במידת הצורך רשאית ועדת הערר לבקש חוות דעת נוספת או להפנות את התלמיד לגורמים נוספים לצורך אבחונים/בדיקות נוספות.במהלך הדיון יירשם פרוטוקול תוך ציון הנימוקים להחלטה שהתקבלה.
ועדת הערר איננה מוסמכת להחליט על מתן שירותים או טיפולים כלשהם לתלמיד במסגרת שבה שובץ לא במימון המערכת ולא במימון ההורים והיא אינה מוסמכת לשבץ תלמידים במסגרת החינוך אלא לקבוע את סוג המוסד החינוכי שבו יושם תלמיד. החלטת ועדת הערר תשלח להורים ועליה לכלול את החלטת הוועדה ונימוקיה.
על המסגרת לתת מענה לצרכים המיוחדים והמורכבים של הילד
לדיון בערר יוזמנו ההורים, התלמיד ונציגי המוסד החינוכי בו לומד התלמיד - החלטות של ועדת ערר המתקבלות בעניינו של תלמיד בלי שהוזמנו ההורים לדיון אינן תקפות.
ההורים והתלמיד זכאים להשמיע את דבריהם בנוכחות חברי הוועדה, ורשאים לשלוח לדיון מומחים או אנשים אחרים מטעמם כדי להשמיע את טיעוניהם.
ההורים רשאים להביא חוות דעת מקצועיות ומסמכים עדכניים אחרים הנוגעים לעניינו של התלמיד ואשר לא הוצגו בוועדת ההשמה.
ההורים רשאים לקבל לפני הדיון עותק מכל מסמך המובא לפני ועדת הערר. במידה ומדובר בהורים חירשים/כבדי שמיעה או שאינם שולטים בשפה העברית יוזמן מתרגם.
ההורים יהיו זכאים לקבל את פרוטוקול הדיון החתום על ידי כל חברי ועדת הערר .
פנייה לבית משפט בגין החלטת ועדת ההשמה ו/או ועדת הערר
במידה והערר מטעם ההורים נדחה על ידי ועדת הערר או שהוחלט על ידי ועדת הערר להחזיר את העניין לוועדת ההשמה לדיון נוסף, ובדיון הנוסף נדחתה בקשת ההורים ו/או נשללו זכויותיו של התלמיד, עדיין לא נסתם הגולל וניתן להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט.
העתירה תיפתח במסירת כתב עתירה לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו ניתנה ההחלטה.את העתירה יש להגיש ללא שיהוי ולא יאוחר מ- 45 ימים מיום קבלת ההודעה על ההחלטה או מהיום שנודע על ההחלטה, לפי המוקדם מביניהם.
העתירה עצמה תכלול את פרטי הצדדים, תיאור ההחלטה נשוא העתירה ומועדיה, העניין של העותרים (ההורים והתלמיד) בנושא העתירה, הנימוקים העובדתיים והנימוקים המשפטיים עליהם מתבססת העתירה ופירוט הסעד המבוקש. כמו כן, יצורפו העתקים של ההחלטות ומסמכים הנוגעים לעניין. לעתירה יצורף תצהיר ופתיחת התיק בבית המשפט מותנה בתשלום אגרה.
לכתבות נוספות בנושא ילדים עם צרכים מיוחדים:אוטיזם אצל ילדים: אבחון וטיפול אוטיזם, המהפכה שעשה הטיפול ההתנהגותיאוטיזם: מלווה בשלל בעיות ראיה11 שאלות ותשובות על תסמונת רטקואצ'ינג: הורים לילדים עם צרכים מיוחדיםלהלן דוגמאות למקרים בגינם ניתן להגיש או הוגשו עררים/עתירות
1. כאשר במסגרת החינוכית לחינוך מיוחד קיימת שיטת טיפול הכרחית עבור התלמיד שאינה קיימת במסגרת בו שובץ התלמיד (כגון: טיפול באוטיזם באמצעות שיטת ABA או לעומתה טיפול בשיטת גרינשפן).
2. המסגרת הלימודית הרגילה ברשות המקומית אליה שובץ התלמיד אינה עומדת בדרישות הלימודיות הספציפיות הנדרשות לתלמיד (כגון: כיתת לימוד קטנה).
3. המסגרת החינוכית לחינוך מיוחד אליו שובץ התלמיד אינה מספקת טיפולים שהינם הכרחיים לתלמיד (כגון: טיפולים פרא-רפואיים החיוניים לתלמיד).
4. המסגרת החינוכית לחינוך מיוחד אליה שובץ התלמיד אינה מצוידת בציוד הרפואי/טיפולי לו זקוק התלמיד (כגון: חוסר בציוד לטיפול בתלמיד סיעודי).
5. למסגרת החינוכית לחינוך מיוחד אליה שובץ התלמיד יש אפיון חריגות שונה מזה של התלמיד. (כגון: תלמיד בעל פיגור קל משובץ בבית ספר בו התלמידים בעלי פיגור קשה).
יצוין, כי זו רשימה חלקית באשר לטענות השונות וקיימות טענות נוספות מגוונות היכולות להוות עילה להגשת ערר/עתירה כנגד החלטת הרשות המקומית/משרד החינוך.
מאמר זה נועד למידע כללי וראשוני בלבד ואינו מיועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו ומומלץ תמיד להיוועץ בעורך דין המומחה בתחום. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.