התקפי לב הם עדיין גורם התחלואה והתמותה השכיח ביותר בעולם המערבי. למרות שבעשור האחרון נכנסו לשימוש
תרופות רבות שמאפשרות מניעה של גורמי סיכון לבביים, עדיין לא מצליחה הרפואה למגר את התופעה. נראה שאחד מגורמי הסיכון שהשפעתו רק גדלה בשנים האחרונות הוא העדר פעילות גופנית.
לאימון גופני ישנה יכולת להקטין את הנזק מהתקף לב שנגרם כתוצאה מחסימה של העורקים הכלליים של הלב. התקפי לב גורמים לנזק לרקמת הלב שלא קיבלה אספקת דם וכתוצאה מכך נוצר נמק. אנשים שהיו פעילים גופנית ניזוקו פחות לאחר התקף הלב היות ששטח הצלקת שנוצרה היה קטן יותר ואחוז התמותה כתוצאה מההתקף היה קטן מאוד.
למידע נוסף בנושא אימוני אירובי היכנסו לפורומים:פורום הפרעות קצב הלב, הפרעות לבפורום כושר גופניפורום כושר גופני לילדים, כושר גופני לנוערפורום כושר גופני לנשיםפורום כושר קרביאיגוד הלב האמריקאי ממליץ לבצע לפחות 30 דק' של פעילות גופנית אירובית בעוצמה בינונית באופן יומיומי ומחקרים אפידמיולוגים מלמדים שכל המרבה הרי זה משובח וככל שנרבה בפעילות גופנית כך רמת החיסון של הלב תהיה גבוהה יותר ואחוז התמותה יהיה נמוך יותר.
ההערכה היא כי הסיבה לחיסון של הלב במקרה זה היה שהלב המאומן, עשיר יותר בכלי דם ועדיין יכול לספק לאזור האוטם כמות של דם שתמנע את תמותת הרקמה. סיבה נוספת לכך עשויה להיות ביטוי של
חלבונים אותם מפיק הגוף ברמת ה- DNA של תאי הלב, אשר יש להם יכולת לחסן את הלב מנזק הנגרם כתוצאה ממחסור בחמצן. פעילות גופנית אירובית מעודדת את ביטוי החלבונים הללו ובכך משמשת ממש כתרפיה גנטית ללב.
ממצא מעניין נוסף שהתגלה הן במחקר על בני אדם והן במודלים של חיות מעבדה הוא שלפעילות אירובית יש יכולת להוריד את ההשפעה של המערכת הסימפתטית בגוף. מערכת זו פועלת כאשר הגוף נכנס למצוקה, והיא שאחראית על עליית לחץ הדם, עליית הדופק ויצור של הורמוני סטרס בגוף. למערכת הסימפתטית השפעות שמזיקות ללב ולכלי הדם, ופעילות יתר שלה מהווה גורם סיכון משמעותי להתקפי לב.
אימון גופני אירובי מעלה את הפרשת האדרנלין (הורמון של המערכת הסימפתטית) בטווח הזמן הקצר, אבל מוריד אותה בטווח הזמן הארוך. באופן זה האימון הגופני מוריד לחץ דם, את קצב הלב, את רמת הדלקת בגוף ואת הנטייה לחסימה של כלי דם ובכך מונע התקפי לב והפרעות קצב קטלניות. המאמר המקורי פורסם בכתב העת של איגוד הלב האמריקאי, Circulation.
האימון הגופני יעיל גם בחיסון של הלב אף במקרים שכבר התרחש התקף לב קודם ויש סכנה להתקף לב חוזר. בסקירה מקיפה שנערכה על כ- 9,000 חולי לב שעברו התקף לב נמצא שאימון גופני במסגרת של תוכניות לשיקום לב, הצליח למנוע במרבית המקרים מוות כתוצאה מהתקף לב חוזר וכמובן ששיפרה את איכות החיים של החולי הלב ואת התפקוד היומיומי של המטופלים. המאמר פורסם בכתב העת American Journal of Medicine.
אימני אירובי סייעו לחשל את הלב ולמנוע הפרעות קצב ודום לב
בנוסף לאמור לעיל, ידועות ההשפעות המיטיבות של אימוני אירובי על גורמי סיכון לבביים נוספים:
1. רמת ההשמנה הגופנית בכלל והשמנה בטנית בפרט.
2. שיפור במאזן הסוכר והתפתחות מחלת הסוכרת.
3. שיפור הפרופיל השומני של כולסטרול וטריגליצרידים, הורדת הכולסטרול הרע LDL, ועלייה של הכולסטרול הטוב HDL.
4. מניעה של התפתחות טרשת עורקים.
5. חיזוק של עוצמת כיווץ הלב.
6. הורדת לחץ הדם דרך שיפור בזרימת הדם הפריפרית של שרירי השלד.
7. הורדת מתח נפשי ורווחה נפשית.
מחקר שנערך במכון המחקר של מערך הלב במרכז הרפואי הדסה עין כרם מאשש את הסברה שפעילות גופנית אירובית משמשת ממש כחיסון כנגד התקפי לב. במסגרת המחקר בוצע מעקב אחרי 3 קבוצות של חולדות: בקבוצה ראשונה התאמנו באופן אינטנסיבי, בקבוצה השנייה באופן מתון ובקבוצה השלישית לא התאמנו. בשלוש הקבוצות נבדקה חסינות להתקף לב שניתן באופן מלאכותי על ידי זרם חשמלי.
תוצאות המחקר הראו שככל שהחולדות היו בכושר טוב יותר, כך היה קשה יותר לגרום להתקף לב ולגרום ללב לחדול מלפעום. מחקר נוסף שערכנו מצביע על כך שגם אם החולדות קיבלו התקף לב קודם לכן, ואפילו אם סבלו ממוות של חלק מהרקמה הלבבית, הצליחה הפעילות האירובית לחשל את הלב ולמנוע הפרעות קצב ודום לב. המסקנה הייתה כי אימון אירובי מהווה חיסון כנגד הפרעות קצב קטלניות אשר משבשות את הפעילות החשמלית העצמונית של הלב וגורמות לפרפור חדרים ודום לב.
יש לציין כי למרות שהמודעות לחשיבות הפעילות הגופנית הולכת ועולה הן בקרב חברי הקהילה הרפואית והמדעית והן בקרב הציבור הרחב, נראה שעדיין חסר מידע על הנוסחה המתאימה ביותר לפעילות גופנית שתגן על הלב.
לכתבות נוספות בנושא אימוני אירובי:מדדי דופק ועצימות באימון אירובי אירובי, לגוף ולנשמהאירובי במים: טומן בחובו יתרונות רביםאיך בוחרים פעילות כושר גופני?פעילות גופנית מסייעת בחיזוק עצמותעדיין קיימות שאלות רבות לגבי פרוטוקול האימון היעיל ביותר: האם הוא צריך לכלול גם רכיב של אימון התנגדות? באיזה דופק רצוי להתאמן כדי לקבל את החיסון האולטימטיבי? כמה זמן וכמה פעמים בשבוע? האם לבצע אימון רצוף או אימון הפוגות? ועוד שאלות רבות שהסימוכין המדעיים להן דורשים עדיין מחקר נוסף.
יתכן שעל סמך מידע זה יוכלו בעתיד הלא רחוק, אנשי מקצוע העוסקים בפיזיולוגיה של המאמץ, להשתמש בפעילות גופנית כתרופה לכל דבר, כאשר המינון והתדירות המיטביים יהיו מותאמים אישית וידועים מראש כשם שמתאימים לחולה את הסוג ואת המינון של תרופה אנטיביוטית.