עם ההזדקנות, עוברת על הגוף שורה של תהליכים פיזיולוגיים ומנטליים אשר מביאים עמם שינויים בתפקודים היום-יומיים של הגוף. משמעות הדבר עלייה בפגיעות למחלות כרוניות כמו יתר
לחץ דם,
סוכרת ובעיות לב, נטייה לשברים עקב
אוסטאופורוזיס וירידה ביכולת הקוגניטיבית בעקבות אלצהיימר. אצל חלק מן הקשישים הבעיות כה קשות עד כי מצריכות שיקום. שיקום קשישים מעוגן בחוק בישראל. בכתבה הבאה נפרט על זכויות שיקום לקשישים ומה הן כוללות.
למידע נוסף בנושא חוק, משפט ומחלות גיל הזהב היכנסו לפורומים:פורום אלצהיימר, דמנציהפורום ביטוח בריאות, ביטוח סיעודיפורום גריאטריהפורום זכויות רפואיותפורום נוירולוגיה, שבץ מוחי, אירוע מוחישיקום הוא תהליך המסייע להחלמה ממחלה, פציעה או בעיה קוגניטיבית או לפחות לשיפור בבעיות אלו. מטרתו של שיקום היא להחזיר לקשיש את היכולת לתפקד בצורה טובה בסביבתו הטבעית ולהיטיב עם איכות החיים שלו. לעתים שיקום אכן עוזר והאדם שב לעצמאות ופעילות מלאה, אך לעתים אין זה המצב והקשיש נזקק לעזרה סיעודית או למטפל צמוד. בתהליך שיקום מעורבים אנשי מקצוע כמו רופאים, אחיות, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, פיזיותרפיסטים ועוד.
שיקום: באלו מקרים זה נדרש?
הגורמים האופייניים בגינם קשישים עוברים שיקום הם בעיות אורטופדיות, בעיות עצבים, מחלות כרוניות הפוגעות בתפקוד היום-יומי ופגיעה גופנית טראומטית, למשל, כתוצאה מתאונת דרכים. להלן מספר דוגמאות למחלות ובעיות אחרות המצריכות שיקום:
שבץ מוחי העשוי לגרום לנזק עצבי
התקף לב המצריך התאוששות ממושכת
שברים בברך או בירך הנגרמים לרוב כתוצאה מנפילות
אלצהיימר, פרקינסון ומחלות כרוניות נוספות
פגיעה או מחלה בעמוד השדרה, או תפקוד לקוי שלו
נכות בעקבות מחלה או תאונה
כריתת גפיים
ניתוחים ואשפוזים - הליכים אלו מסוכנים יותר לקשישים ובדרך כלל מצריכים התאוששות ממושכת
שיקום לקשישים מעוגן בחוק
חשוב לדעת שלקשישים בישראל יש זכויות לקבל שיקום רפואי לפי צרכיהם וכי זכויות אלו מעוגנות בחוק הבריאות הממלכתי (תשנ"ד 1994). כמו כן נחקקה תוספת לחוק שמטרתה להדגיש זכויות אלו על פיה "זכותו של כל אדם לקבל שיקום טיפולי נאות על פי חוק זכויות החולה" (תשנ"ו 1996). לרוע המזל קשישים רבים אינם מודעים לזכויותיהם אלו ולכן אינם מקבלים את הטיפול המגיע להם כחוק.
קשישים רבים אינם מודעים לזכויות השיקום להן הם זכאים בחוק
האחריות על מתן שיקום לקשישים מוטלת על קופת החולים בה הקשיש מבוטח. ישנם כמה שיקולים המתנים קבלת שיקום:
הסכמה של החולה או אפוטרופוס שלו לתהליך שיקום.
מצב רפואי יציב - לעתים מצבים אקוטיים כגון זיהומים מונעים מהחולה לשתף פעולה שכן הם דורשים אשפוז ממושך וקבלת תרופות. במקרה כזה יידחה התהליך השיקומי ובהמשך תתבצע הערכה מחודשת של מצבו כדי לבדוק אם הוא עדיין ראוי לקבל שיקום.
התפקוד הגופני והקוגניטיבי לפני האירוע - כל עוד ניתן להחזיר את החולה לדרגת התפקוד הגופני והקוגניטיבי הקודמת, ראוי לבצע שיקום. זאת, גם במקרה שהיתה מוגבלות מסוימת בתפקודים אלו טרם האירוע.
שיתוף פעולה של החולה - ללא הסכמה של החולה, סיכויי ההצלחה עבור שיקום אינם גבוהים.
הפנייה לשיקום מוגשת לקופת החולים המבטחת את הקשיש על ידי בית החולים המטפל בו. הגורם המפנה הוא מומחה לשיקום או רופא גריאטרי ועליו מוטלת האחריות להסביר לקשיש את זכויותיו לגבי שיקום. כדי לאפשר התארגנות מתאימה של הקשיש ובני משפחתו להליך של שיקום, נהוג לעדכן אותם על תחילת ההליך השיקומי לפחות שני ימי עבודה מראש.
מסגרות שיקום לקשישים
היכן יכול הקשיש לעבור תהליך של שיקום? קיימות מספר מסגרות המאפשרות זאת:
מחלקה שיקומית בבית חולים או בית חולים שיקומי ייעודי - במסגרת שיקום כזו הטיפול בדרך כלל ניתן לתקופה של כשלושה חודשים. לאחר תקופה זו מבוצעת הערכת מצב לקשיש כדי לבדוק האם נדרשת הארכה של הטיפול.
שיקום בקהילה - שיקום בקהילה דומה למדי לאשפוז יום. הקשיש מתבקש להגיע באופן יום-יומי למרכז שיקום קהילתי בו הוא עובר סדרת טיפולים ולאחר מכן חוזר לביתו. מרכז שיקום כזה בדרך כלל כולל צוות רב מקצועי המסוגל לסייע במגוון תחומים. רופא המשפחה בדרך כלל אחראי למציאת מסגרת כזו עבור הקשיש.
שיקום בבית - שיקום ביתי מתבצע בבית הקשיש בעזרת צוות של אנשי מקצוע כמו רופאים, אחיות ופיזיותרפיסטים. אלו מגיעים לבית הקשיש על פי תוכנית שיקום שנקבעה מראש.
שיקום: כמה זמן זה לוקח?
חוק בריאות ממלכתי קובע מהו משך הזמן הניתן לתהליך של שיקום:
הזמן המקסימלי לתהליך שיקום הוא 90 יום.
עבור שיקום אורתופדי זמן האשפוז הוא שבועיים לפחות.
עבור שיקום נוירולוגי זמן אשפוז מינימלי הוא 35 יום וזמן אשפוז מקסימלי הוא שלושה חודשים.
שיקום יכול לסייע רבות בחזרה לתפקוד תקין ושיפור איכות החיים
אחרי שיקום: איך ממשיכים מכאן?
מועד השחרור של הקשיש מהמסגרת השיקומית כאשר הצוות שטיפל בקשיש משוכנע כי תהליך השיקום הגיע לסיומו על פי מדדי שיקום שונים. בשלב זה נקבע מועד השחרור בתיאום עם הגורמים המממנים, היינו, קופות החולים וחברות הביטוח. בסיום תהליך של שיקום, על רופא המשפחה לבצע מעקב הנמשך כשישה חודשים, בהתייעצות עם הצוות השיקומי. המעקב נועד לבדוק כיצד מסתגל הקשיש לאורח חייו החדש ומהי רמת התפקוד שלו.
על פי ממצאי המעקב יישקל האם הקשיש זקוק לתהליך שיקום נוסף. במשך תקופת המעקב יינתן לקשיש ולמשפחתו ליווי של עובד סוציאלי אשר יתווך בין הקשיש לגורמים המבטחים אותו כגון קופות החולים וביטוח לאומי. במידה ומוצו אפשרויות השיקום שסל הבריאות מקנה לקשיש ויש צורך בטיפולי המשך, ניתן לפנות למסגרות שיקום בקהילה כגון מרכזי יום לקשישים ושיקומונים השייכים לעמותות שונות.
לכתבות נוספות בנושא חוק, משפט וביטוח:ביטוח סיעודי: האם אתם כבר מבוטחים?ביטוח סיעודי - צעד חכם לעתיד בטוח יותרקצבת נכות כללית: תדעו את זכויותיכםמחלת עבודה: חוקים, מידע והימנעותועדת הבריאות: הזהרו מרופא שאינו מומחהיש לזכור כי על אף פגיעתן של מחלות, נכויות ופגיעות גופניות וקוגניטיביות שונות, תהליך שיקום מתאים המלווה במוטיבציה ונכונות להשקעה מצד הקשיש ומשפחתו יכול לשפר מאד את המצב. גם אם התפקוד איננו כפי שהיה בעבר וגם לא יחזור להיות לכך, ניתן בסיוע אנשי מקצוע ללמוד כיצד לחיות עם המצב הקיים ולשפר את איכות החיים. בכל אופן, אם אתם או אדם מבוגר הקרוב אליכם מגיעים למצב הדורש שיקום, זכרו לברר מראש את כל הזכויות המגיעות לכם על פי חוק.