באולימפיאדת ביג'יין 2008 השחיין מייקל פלפס הפך לספורטאי האולימפי המעוטר בכל הזמנים. שמונה מדליות הזהב שלו שברו כל שיא והעמידו אותו כאחד הספורטאים הגדולים בהיסטוריה. כאשר פלפס עמד על הפודיום לקבל את המדליות שלו, הוא ייצג לא רק את המדינה שלו, ואת ענף הספורט שלו - אלא אוכלוסיה שלמה של אנשים אשר בשבילם הוא הפך מודל לחיקוי, אנשים עם ADHD -
הפרעות קשב וריכוז.
למידע נוסף בנושא ADHD וספורט היכנסו לפורומים:פורום הפרעות קשב וריכוזפורום כושר גופניפורום כושר גופני לילדים, כושר גופני לנוערפורום כושר גופני לנשיםפורום פסיכולוגיהב-13 לאוגוסט 2008 בכתבה בעיתון "טיימס" ציטט מייקל פלפס את אמא שלו אשר סיפרה שכאשר היה בגן, הגננת שלו אמרה לה שמייקל לא יכול לשבת בשקט. האם השיבה שהוא לא יכול להתמקד ומתקשה בריכוז ואולי הוא משועמם. אך הגננת ענתה שזה לא המצב, אלא שהילד פשוט לא כישרוני, והוא לעולם לא יוכל להתמקד בנושא מסוים ולהתמיד בו.
מודעות הציבור ו-ADHDבציבור הרחב קיימת דיסאינפורמציה בקשר ל-ADHD, מחלה הנובעת מהתפתחות פתולוגית של מערכת העצבים המרכזית. מאפייני המחלה המוכרים לרוב האוכלוסייה הם התנהגות אימפולסיבית, חוסר יכולת להתרכז וקושי להישאר ממוקד על משימה. יחד עם זאת, קיימת מודעות חברתית נמוכה לגבי האתגר הקשה בפניו עומדים ילדים ומבוגרים עם ADHD.
ההצלחה של פלפס, וההכרה שלו בקשייו האישיים סימנו רגע מכונן בקבלה החברתית של מחלה זו. יתרה מזאת, פלפס הוכיח מה שפסיכולוגים ציינו לאורך העשור האחרון: לילדים עם ADHD העיסוק בספורט גורם לשיפור בחיי היום יום שלהם הרבה מעבר למגרש המשחקים.
מחקר הבדק את הקשר בין פעילות גופנית ל-ADHDבשנים האחרונות נערכו מחקרים מעניינים בתחום של הפרעות קשב וריכוז והמסקנה הנה חד משמעית: התרומה של הפעילות הגופנית לאוכלוסייה זו היא רבה במיוחד. לדוגמא, במחקר שנערך במחלקה למדעי הסביבה באוניברסיטת אילינוי שבארה"ב נבדק האם ילדים עם הפרעות קשב מתרכזים טוב יותר לאחר הליכה בפארק. כמו כן, המחקר בדק את השפעת סביבת ההליכה על הקשב אצל ילדים עם ADHD.
כושר גופני מסייע מאוד לילדים בעלי ADHD
במחקר השתתפו 17 ילדים בני 7-12 עם ADHD. הם חולקו לשלוש קבוצות שהלכו בשלוש סביבות עירוניות שונות, ברוטציה של שבוע: פארק עירוני, במרכז העיר ובשכונה. בכל שבוע הם הלכו בסביבה אחרת. לאחר כל הליכה, נמדדה רמת הריכוז שלהם. הילדים התרכזו יותר לאחר הליכה בפארק העירוני לעומת הליכה במרכז העיר או בשכונה.
לפי הממצאים, הסביבה בה אנו מצויים עשויה להעלות את מידת הריכוז של כלל האוכלוסייה בכלל ושל ילדים עם ADHD – בפרט. שילוב של "מנות של טבע" בחיים היומיומיים הוא כלי זול, בטיחותי ומאוד מוצלח להתמודדות עם סימפטומי ADHD.
יתרונות הספורט בקרב ילדים עם ADHDלילדים עם ADHD, ספורט, במקרים רבים, הופך ל'מקלט' מהמקום השלילי שהם חווים בסיטאוציות אחרות בחיים. פעילויות ספורט משמשות כדרכי טיפול חיוביות בגלל הצורך בריכוז מתמשך. עוד יתרון גדול בספורט הוא ההזדמנות לשחרר אנרגיה עודפת אשר מאפיינת את המחלה, אך המטרה העומדת מאחורי זה גדולה יותר. על המגרש ילדים לומדים לשלוט טוב יותר בגוף שלהם, לשפר את קבלת ההחלטות , ואת יכולתם לפתח קשרים חברתיים משמעותיים.
הקשר בין ADHD חרדות וספורטישנם מעט מחקרים שבדקו את ההשלכות הפסיכולוגיות של ADHD על החרדות ומצבי הרוח של הילדים הלוקים בה. במחקר שנערך באוניברסיטת מרילנד בבולטימור שבארה"ב נבדקו העיסוק בספורט וההשפעה של חרדה אצל ילדים עם ADHD. המחקר בדק את הקשר בין עיסוק בספורט ותפקוד רגשי אצל ילדים עם ADHD.
במסגרת המחקר נבדקו 65 ילדים עם ADHD בני 6-14 המשתתפים בפעילויות ספורטיביות. הוריהם מילאו שאלון לגבי מצבי הרוח של ילדיהם והתנהגותם. קבוצת הביקורת כללה 32 ילדים הסובלים מהפרעת למידה. ילדים עם ADHD שהשתתפו בשלושה ענפי ספורט ומעלה הציגו הרבה פחות סימפטומים הקשורים לחרדה ודיכאון לעומת ילדים שהשתתפו בפחות ענפי ספורט.
לכתבות נוספות בנושא ADHD וספורט:החלפת תוכנית אימונים: מתי זה כדאי?איזה סגנון ריקוד הכי מתאים לכם?אף פעם לא מאוחר ללמוד לרכוב על אופנייםפעילות גופנית לילדים: על מה להקפיד?מה הקשר בין אירידיולוגיה והפרעות קשב?לסיכום, פעילות גופנית לילדים ובני נוער הסובלים מ-ADHD משפיעה לחיוב על מספר משתנים ויש בהחלט מקום להמליץ על כך. חשוב לבנות תוכנית אימונים מתאימה לכל גיל בהתאם למטרת האימון, רמת ההפרעה ועוד.
כמו כן, יש לזכור שספורט לא צריך ולא תמיד יכול לשמש תחליף לסוגי טיפול אחרים. יחד עם זאת הסיפור יוצא הדופן של השחיין האולימפי מייקל פלפס מראה שניתן לשלוט בהפרעה של ADHD בעזרת משטר והתמכרות בלתי רגילים לספורט מסוים מבלי להיעזר בתרופות התנהגותיות.