אצל חולות
סרטן שד מתרחשת צמיחה בלתי מבוקרת של תאי רקמת השד כתוצאה מפגם גנטי, גורם סביבתי, או שילוב של השניים. להבדיל מגידולים שפירים, שמאופיינים בצמיחה מרוסנת של תאי הרקמה, בגידולים ממאירים הרקמה מתפתחת באופן בלתי מבוקר, מתפשטת וגורמת נזק לרקמות הסובבות אותה.
למידע נוסף בנושא סרטן השד היכנסו לפורומים:פורום בנות, העצמה נשיתפורום סרטן (אונקולוגיה) פורום סרטן השדפורום סרטן נשים, סרטן צוואר הרחם, סרטן השחלות פורום תרופות ייעוץ תרופתיבמצב המוקדם של סרטן השד הגידול מוגבל לתאי רקמת השד ולבלוטות הלימפה שבבית השחי הצמוד, כאשר אין גרורות שהתפזרו בזרם הדם לאברים מרוחקים. בשלבים המתקדמים של המחלה הרקמה הממאירה יכולה להתפשט לאיברי גוף נוספים. מצב זה של התפשטות גרורתית מתרחש כשתאי של הגידול הראשוני ניתקים ממנו ועוברים לאיברים מרוחקים בגוף באמצעות מחזור הדם או מערכת הלימפה. התאים ממשיכים להתחלק באיזור אליו הגיעו ויוצרים גידול חדש.
הטיפול המקובל בסרטן השד כולל שימוש בתרופות כימותרפיות, הורמונליות ובשנים האחרונות גם ביולוגיות. מתן טפול ממוקד ואישי, המתייחס לכל המאפיינים הפתולוגיים והביולוגים של הגידול, עשוי להגדיל משמעותית את הנזק לגידול ולהקטין את הנזק למטופלת.
תחנת ממסר
תרופות כימותרפיות פוגעות ביכולת החלוקה וההתרבות של התאים על ידי פגיעה ביכולת השכפול של החומר הגנטי, וכך הן מונעות התרבות תאי
סרטן. תרופות ביולוגיות לעומת זאת מכוונות וממוקדות למטרות ולתהליכים ספציפיים בתא, כמו לקולטנים הנמצאים על קרום התא או למערכות הממסר בין חוץ התא לבין הגרעין הפנימי.
כך למעשה מתערבות התרופות במנגנונים המעבירים אותות הגורמים לתאים להתחלק ומונעים
מתאי הסרטן להתרבות. תרופות ממוקדות אלו יעילות יותר בתת-קבוצות של הגידולים הפגיעים
במיוחד לנזק מסוים, ומאמץ מחקרי רב מושקע בהגדרת הקשר שבין תת-הקבוצות של הגידולים
שיגיבו לטפול בתרופות ממוקדות.
חשוב לדעת כי יש מקרים בהם התרופות הביולוגיות יעילות יותר ויש מקרים בהם התרופות
הכימותרפיות יעילות יותר. במקרים רבים נעשה שימוש בתשלובת של שני סוגי התרופות ולעיתים ביותר מתרופה ביולוגית אחת.
במקרים רבים נעשה שימוש בתשלובת של שני סוגי התרופות
השינוי
התרופות הביולוגיות שינו ללא ספק את ההתמודדות עם סרטן השד. דוגמה לכך היא תרופה המתאימה לתת קבוצה של כ- 20% מחולות סרטן השד, להן תאי-גידול נושאי קולטנים מסוג Her-2 . גירוי הקולטן גורם להתרבות תאי הגידול ועיכוב שלו יגרום הרס לתאי הגידול. בעבר היתה זו קבוצת חולות סרטן שד עם פרוגנוזה גרועה, אך התרופה הביולוגית שיפרה משמעותית את מצבה. שורה של תרופות המתמקדות בקולטני Her-1-4 נמצאות במחקר ופיתוח.
קבוצת תרופות ביולוגיות אחרת פועלת על קולטנים לגורמי גדילה, היא כוללת נוגדן לעיכוב גורמי
גדילה של כלי הדם. הפסקת גדילת כלי הדם החדשים בתוך הגידול מונעת אספקת מזון לתאי הגידול וגורמת תמותת תאים ובכך פוגעת בצמיחתו ומעכבת את התפשטותו בגוף ויצירת גרורות. התרומה המשמעותית של קבוצת תרופות זו לטפול הסטנדרטי בחולות סרטן שד גרורתי עם קולטנים שליליים ל Her-2- היא בשיפור משמעותי בשיעורי התגובה ובהכפלת משך הזמן עד התקדמות המחלה, השגת תקופה ארוכה ככל הניתן של הפוגה מהמחלה.
כל עכבה לטובה
קבוצה נוספת וחשובה של תרופות מסוג מעכבי פארפ (PARP) נמצאת לאחרונה במחקר ופיתוח
אינטנסיביים. תרופות אלו מעכבות אנזים חשוב בתיקון פגמים בגדיל בודד של ה- DNA. הפרעה
בתיקון נזקי כרומוזומים תביא למוות של תאים סרטניים. נראה שלתרופות אלו השפעה משמעותית בעיקר על מטופלות נשאיות של מוטציה בגן BRCA, גן שתפקידו לשמור על DNA תקין ולתקן פגמים הנרכשים בו.
יש בארץ כ- 70,000 גברים ונשים שהם נשאים של מוטציות או ליקויים באחד מהגנים BRCA1 ו- BRCA2, כאשר כ-95% מהם כלל אינם מודעים לכך. מוטציה זו מעלה את הסיכון של נשים שנושאות אותה לחלות בסרטן שד עד פי 7 מהסיכון באוכלוסייה הכללית, ועד פי 25 לחלות בסרטן שחלות. בנוסף, הסיכון של הנשאים להעברת המוטציה לכל אחד מילדיהם הוא 50%.
תופעות לוואי
טווח תופעות הלוואי שונה בין התרופות הכימותרפיות לתרופות הביולוגיות. התרופות הכימותרפיות פוגעות במנגנון התרבות התאים, ולכן הן משפיעות על מערכות בגוף בעלות קצב התרבות מהיר, דוגמת מערכת יצור תאי הדם, מערכת העיכול, נשירת שיער ועוד. לעומתן, התרופות הביולוגיות פוגעות במנגנונים הביולוגיים של התאים, ותופעות הלוואי שלהן הן הופעת פצעים על העור, שלשולים, פגיעה בתפקוד הלב ועוד.
בישראל מאובחנות מדי שנה כ - 4000 חולות בסרטן שד, כאשר אחת מכל שמונה נשים תאובחן עד גיל 80 בסרטן שד. כ - 25% מהנשים המאובחנות בישראל הן בגיל 50 ומטה, מתוכן כ-6% מתחת לגיל 40. שיעורי התמותה מסרטן השד הם הגבוהים ביותר בעולם מבין סוגי הסרטן בנשים, ומגיעים כיום ל- 17%. זאת לאחר שבעשור האחרון התרחשה ירידה בשיעורי התמותה, שבשנת 1998 הגיעה ל- 22.6% מהחולות, ירידה משמעותית של כ-30%.
לכתבות נוספות בנושא סרטן השד:הגדלת חזה עם סיליקון ג'ל: כמה זה בטוח?נטילת אסטרוגן מורידה את הסיכון לסרטן שדסרטן השד: אושרה האינדיקציה עבור טייקרבכך תפחיתי הסיכוי להתפתחות סרטן השדאיך נשים ערביות מתמודדות עם סרטן השד?הקושי בשילוב תרופות ביולוגיות בסל הבריאות נובע ממחירן הגבוה ומהקושי להגדיר במדויק את תרומתן להארכת חיים. לעיתים תרופה יכולה לעכב את קצב התקדמות המחלה ואף לשפר את איכות חיי החולה, אך לא בהכרח להאריך את חיי החולה. המחקר בתחום זה נמצא בעיצומו. המדענים מצליחים לפתח עוד ועוד תרופות המצליחות לשפר את איכות חיי החולות, לשפר את המלחמה בסרטן ובסופו של דבר להביא לחיים בריאים יותר וממושכים יותר.