תסמונת פוסט טראומה היא הפרעה פסיכיאטרית הקשורה לתחום הפרעות ה
חרדה. ההפרעה נפוצה בקרב כ-7% מתוך האוכלוסייה, ובאזורי אסון השיעורים גבוהים אף יותר. התסמינים לפוסט טראומה הינם חודרנות המאופיינת בסיוטי לילה ובפלשבקים, עוררות יתר והתקהות רגשית המלווה בהימנעות מגירויים. הסובלים ממנה מגיבים למצבים אלו בפחד וחשים חוסר אונים. פעמים רבות, אנשים המאובחנים בפוסט טראומה לוקים גם ב
דיכאון.
למידע נוסף בנושא פוסט טראומה היכנסו לפורומים:פורום דיכאון חרדהפורום חרדות, טראומות, פחדיםפורום פסיכולוגיהפורום פסיכותרפיה גופנית פורום פסיכיאטריההפרעת פוסט טראומה יכולה להתרחש בעקבות חשיפה לאירוע טראומתי כמו לדוגמה פיגוע טרור, תאונת דרכים ועוד אירועים נוספים שעלולים להוביל להתפתחות ההפרעה. אורח החיים של הסובלים מהפרעת פוסט טראומה משתנה מאדם לאדם. אצל אנשים מסוימים ההפרעה פוגעת בתפקוד היום-יומי ואילו אצל אחרים היא מתעוררת לעיתים רחוקות יותר ואינה מונעת מהם לעבוד ולנהל אורח חיים תקין עד כמה שאפשר.
רובכם ודאי שמעתם על מקרים של חיילים שחזרו מן המלחמה והוגדרו כסובלים מהפרעת פוסט טראומה. יש הקוראים להפרעה זו "הלם קרב", ויש אנשים שטוענים שזו לא בדיוק אותה הפרעה, מפני שהלם קרב נמשך תקופה קצרה, ורק במידה והוא לא עובר אז הוא נקרא הפרעה פוסט טראומה. הנושא עדיין נתון במחלוקת.
מחקר בנושא פוסט טראומהבמחקר חדש שהתפרסם לאחרונה, נמצא כי טיפול קוגניטיבי התנהגותי אפקטיבי יותר במניעת תסמינים פוסט טראומטיים בעקבות אירוע טראומטי, מאשר טיפול תרופתי נגד דיכאון. המחקר נערך במחלקה לפסיכיאטריה בבית-החולים האוניברסיטאי הדסה, והוביל אותו פרופ' אריה שלו, שכיהן כמנהל המחלקה לפסיכיאטריה בהדסה עין-כרם בעשור האחרון.
המחקר בחן את היכולת למנוע תסמונת פוסט טראומטית באמצעות התערבות מוקדמת. נמצא כי חלק ניכר מהסובלים מסימפטומים טראומטיים לאחר האירוע, יחלימו ללא כל טיפול, והתערבות קלינית לא תסייע להם. עוד התגלה כי במקרה של עיכוב במתן טיפול לתסמונת, לא יגדל הסיכון לסימפטומים כרוניים.
הפרעת פוסט טראומה תוקפת נשים וגברים כאחד
המחקר כלל 242 נבדקים אשר סבלו מאירוע טראומטי זמן קצר לפני הטיפול והראו תסמינים של תסמונת פוסט טראומטית מלאה. הם חולקו לארבע קבוצות: שתי הקבוצות הראשונות טופלו באמצעות טיפול קוגניטיבי: האחת באמצעות טיפול בחשיפה, במהלכה נעשה אימון נשימתי מבוקר תוך שחזור החוויה הטראומטית, והשנייה באמצעות חשיבה ובנייה מחודשת של תמונת העולם שהטראומה יצרה.
קבוצה שלישית טופלה באמצעות טיפול תרופתי נגד דיכאון, וקבוצת הביקורת קיבלה תרופת דמה. חברי הקבוצה הרביעית, שהראו תסמינים פוסט טראומטיים גם לאחר חמישה חודשים, טופלו אף הם באמצעות חשיפה.
ממצאי המחקרכעבור כשמונה חודשים נמצא כי כ- 77%-79% מחברי הקבוצה שטופלו בשיטה הקוגניטיבית-התנהגותית הבריאו, בעוד שבקבוצה שטופלה בתרופות, הבריאו בין 53%-58% בלבד. עוד התברר כי הטיפול התרופתי לא היה אפקטיבי יותר מאשר חוסר טיפול. "לא הצלחנו להוכיח שתרופות נוגדות דיכאון מצליחות למנוע את הסיכויים לפתח הפרעה פוסט טראומטית מתמשכת בשלבים המוקדמים, לצערנו הרב", מבאר פרופ' שלו את המספרים.
החוקרים אף בחנו האם נדרש טיפול מיידי בקרב מי שאינו סובל מתסמונת דחק פוסט טראומטית מלאה. פרופ' שלו טוען: "הממצאים מלמדים כי לא כל אחד זקוק לטיפול על-מנת להחלים, אלא רק אלו שיש להם הפרעה פוסט טראומטית מלאה וברת-אבחון".
"כך ניתן להשקיע את מירב המשאבים הטיפוליים באילו אשר ללא טיפול לא יחלימו, זאת על-ידי אבחון קליני מלא לפני תחילת הטיפול", מוסיף פרופ' שלו. באשר למקרה של התערבות קלינית מאוחרת, מבהיר פרופ' אריה כי עיכוב מתקבל על הדעת במידה ואין אפשרות למתן טיפול קליני מוקדם.
לכתבות נוספות בנושא פוסט טראומה:פוסט טראומה: טיפול בגירוי מגנטי מוחי הומאופתיה: לא עוד פוסט טראומה אצל ילדיםמחקר: הורמון ימנע פוסט טראומהפוסט טראומה? טיפול מהיר יסייעפוסט טראומה פוגעת יותר בחלשיםהמחקר התפרסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Archives of General Psychiatry. שותפים נוספים למחקר הם ד"ר שרה פרידמן, מנהלת היחידה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי בהדסה, ד"ר רונדה אדסקי, מטפלת קוגניטיבית-התנהגותית ביחידה זו, ד"ר יעל אררה-אנקרי מהמחלקה לפסיכיאטריה ויוסי ישראלי-שלו, אשר ריכז והוליך את המחקר המורכב.