אם אדם מבוגר הנמצא קרוב אליך מתחיל לומר יותר מדי פעמים "מה?", בפרקי זמן תכופים יותר, או מגביר את עוצמת הווליום של הטלוויזיה והרדיו לגבוהה מאוד – ייתכן כי הוא סובל מבעיות שמיעה הנובעות מגילו המתקדם. ירידה ביכולת השמיעה המופיעה בגיל הזהב נקראת פרסביאקוזיס. נוסף לזקנה, הגורמים לכך עשויים להיות גנטיים - וניתן לגלותם ב
בדיקות גנטיות. גורמים נוספים הם חשיפה ממושכת לרעש,
לחץ דם גבוה ועוד.
למידע נוסף בנושא בעיות שמיעה וגיל הזהב היכנסו לפורומים:פורום אוסטאופורוזיספורום אלצהיימר, דמנציהפורום גיל המעברפורום גריאטריהפורום הפרעות שמיעה, ליקויי שמיעה, חרשותבעיות שמיעה שכיחות מאוד בקרב גיל הזהב והן מאובחנות על ידי
בדיקת שמיעה. כ-30% עד 35% מהאנשים בין הגילאים 65 עד 75 חווים אובדן שמיעה חלקי. כ-40% עד 50% מהאנשים מעל גיל 75 סובלים מבעיות שמיעה. רבים ייתכן ובכלל לא מודעים או אינם מעוניינים להודות בכך שיש להם בעיות בשמיעה.
תסמינים נוספים של פרסביאקוזיס
בנוסף לירידה ביכולת השמיעה, ישנם סימפטומים נוספים המעידים על פרסביאקוזיס. תסמינים אלה כוללים שמיעת קולות באופן מעוות או כמלמול, קושי בהבנת דיבור נשי יותר מאשר גברי וטיניטוס (צלצולים באוזניים).
מה קורה לאוזן הסובלת מפרסביאקוזיס?
כאשר אדם בגיל הזהב סובל מפרסביאקוזיס, העצבים ותאי השיער באוזן הפנימית שלו – באזור שבלול האוזן – מתחילים להתנוון או למות. אובדן התאים מקשה על השמיעה. לכן פרסביאקוזיס יכול להביא לחירשות מסוג עצבי או לליקוי שמיעה הולכתי.
תהליך הירידה בשמיעה מתחיל בדרך כלל בגיל צעיר, אך במינונים קטנים שכמעט ולא מובחנים. בין הגילאים 55 ל-65 נכנס תהליך הירידה בשמיעה להאצה ושמיעת תדרים גבוהים, כמו צלצול טלפון, היא הראשונה שנפגעת.
פרסביאקוזיס יכול להיגרם גם כתוצאה משינויים באוזן התיכונה הנובעים מזקנה או משינויים במסלולי העצבים המובילים אל המוח.
פרסביאקוזיס – גורמי סיכון
זקנה היא לא הגורם היחיד לפרסביאקוזיס. גורמי סיכון אחרים כוללים:
גנטיקה - ישנם אנשים שיש להם נטייה גנטית לאובדן שמיעה.
חשיפה לרעש - חשיפה לרעש חזק במשך שנים יכולה להביא לנזק מצטבר באוזניים.
עישון נמצא כגורם נוסף לאובדן שמיעה.
מחלות לב ו
לחץ דם גבוה משפיעים על זרימת הדם לאוזן.
מכשיר שמיעה מסוג ITE הממוקם בתוך האפרכסת
האם יש דרך למנוע פרסביאקוזיס?
מחקר שנעשה בעכברים אשר חולקו לשלוש קבוצות: טיפול מוקדם, טיפול מאוחר וקבוצת ביקורת, הראה כי טיפול בנוגדי חמצון עשוי לצמצם אובדן שמיעה. הממצאים הוכיחו כי עכברים שלא קיבלו טיפול חוו אובדן שמיעה חמור יותר מאשר עכברים שכן קיבלו טיפול. המחקר בנושא התמקד עד כה בבעלי חיים, אך דרוש מחקר נוסף בנושא שיעסוק בבני אדם.
החשיבות בטיפול בפרסביאקוזיס
חשוב מאוד לא להזניח מצב של אובדן שמיעה ולפנות לטיפול במכשירי שמיעה, שתל שבלול (במקרים קיצוניים) או אמצעי שמיעה אחרים המגבירים סאונד. מומלץ גם לאנשים בגיל הזהב הסובלים מאובדן שמיעה חלקי או מלא, ללמוד כישורי קריאת שפתיים או שפת הסימנים. סוגי מכשירי השמיעה הקיימים כיום הם:
מאחורי האוזן (BTE) – מכשיר זה תלוי על גבי האוזן, כאשר מאחוריה קיים מתקן המכיל רכיבים אלקטרוניים, מיקרופון וסוללה.
מאחורי האוזן מוקטן (mini BTE) – מכשיר זה נחשב למתוחכם יותר ומחוברת לו צינורית קטנה הנכנסת לתוך האוזן ומעבירה את הקולות.
בתוך האוזן (ITE) – מכשיר זה מותאם לתוך האוזן בתוך האפרכסת וממלא את כולה, אך הוא קטן יותר מהמכשיר התלוי (BTE) ומותאם אישית למטופל.
בתוך התעלה (ITC, CIC) – מכשירים אלו נכנסים לתוך האפרכסת ואינם נראים באופן חזיתי אצל האדם המשתמש בהם. (CIC (completely in the canal aids הוא מכשיר הנמצא לגמרי בתוך התעלה ומתאים לאובדן שמיעה חמור מאוד.
כתבות נוספות בנושא גיל הזהב:קוליטיס כיבית: יצירת תפריט דיאטההשמנת יתר בגיל הזהב: למה כדאי לנתחגיל המעבר אצל גברים: אמת או פיקציה?הכרויות בגיל הזהב: איך תמצאו אהבה ברשתאכילת דגים מונעת אלצהיימר וליקוי שכליאובדן שמיעה מסוג פרסביאקוזיס יכול לנוע מקל, בינוני ועד קשה. מחקר שנעשה בקרב 639 אנשים בגילאים 36 עד 90 מצא כי קיים קשר בין אובדן שמיעה לדמנציה. הסיבה לכך אינה ידועה, אך תיאוריות שונות קיימות לכך.
תיאוריה אחת היא כי התסכול הנובע מאובדן שמיעה גורם לאנשים בגיל הזהב לנסיגה מבחינה חברתית מה שיכול להביא להתפתחות של דמנציה. תיאוריה אחרת היא שכאשר אדם מבוגר סובל מאובדן שמיעה, המוח מפנה את משאביו אל האזור העוסק בשמיעה במוח, ולוקח משאבים מהאזורים השולטים על היכולת קוגנטיבית במוח.