תרופות מבוססות ליתיום הן הנפוצות ביותר לטיפול בהפרעה דו קוטבית. תרופות אלו מסייעות להפחית ולצמצם למינימום את חומרת ותדירות תחושת הריגוש הקיצוני (מאניה) כמו גם את ה
דיכאון וה
חרדה המלווים להפרעה הדו קוטבית ובכך מייצבות את מצב הרוח. התרופות מבוססות הליתיום משווקת בדרך כלל בשמות ליקרביום, ליתן, ליתיזין, ליתוביד, ליתונט וליתוטבס.
מהי הפרעה דו קוטבית?
הפרעה דו קוטבית מתאפיינת בשינויים קיצוניים במצב הרוח. חולים בהפרעה דו קוטבית נעים בין שיאים קיצוניים וזמניים של רגש חיובי, שמחה צחוק ואושר לבין תהומות של דיכאון קשה, בכי ואף נטייה לאובדנות. אפיזודות חוזרות אלו מופיעות לפתע ולכל אחת מהן משך שונה. אפיזודה מאנית מתחילה בפתאומיות ונמשכת בין שבועיים לחמישה חודשים. אפיזודות דכאוניות נמשכות בדרך כלל למעלה מחצי שנה. הפרעה דו קוטבית תיתכן בכל הגילאים ובמקרים רבים היא תוצאה של מצבי הדחקה ופוסט טראומה. הגורמים להפרעה דו קוטבית על פי מומחים, נעים בין נטייה גנטית, לבין צריכה מוגזמת של סמים ואלכוהול.
למידע נוסף על הפרעות נפשיות ותרופות הכנסו לפורומים:פורום גוף נפש, רפואת גוף נפשפורום נוער במצוקה, תמיכה נפשיתפורום פסיכולוגיהפורום פסיכיאטריהפורום תרופות ייעוץ תרופתיליתיום פועל על מערכת העצבים המרכזית ומייצב את מצב הרוח של המטופל. הוא מסייע לסובלים מהפרעה נפשית דו קוטבית להשיג שליטה על הרגשות שלהם ולהפחית את הקיצוניות הרגשית לכאן או לכאן. בדרך כלל לוקח לליתיום כשבוע עד שלושה שבועות להתחיל להשפיע. לקראת הטיפול ובמהלכו מבצע הרופא בדיקות דם סדירות מכיוון שתרופות מבוססות ליתיום יכולות להשפיע לרעה על פעילות בלוטת התריס והכליות.
יעילותן של תרופות הליתיום מבוססת על שמירה של כמות קבועה שלהן בגוף. חשוב כי רמת הליתיום בגוף המטופל לא תהיה גבוהה מדי, או נמוכה מדי. הרופאים מבקשים מהמטופלים בליתיום לשתות כ-12 כוסות מים במהלך היום בתקופת הטיפול ולהקפיד לשמור על צריכה קבועה ומבוקרת של מלח מאחר ולשני יסודות אלו השפעה על כמות הליתיום בדם.
לליתיום תכונות מייצבות מצב רוח הממתנות את הקיצוניות הרגשית
תופעות הלוואי של ליתיום
כ-75% מהמטופלים בליתיום להפרעה דו קוטבית מדווחים על מספר תופעות לוואי, שרבות מהן חולפות מספר שבועות לאחר תחילת הטיפול בשל הסתגלות הגוף. בכל מקרה על המטופלים לדווח על תופעות הלוואי לרופא המטפל ולא לעשות כל שינוי במינון או במותג התרופה לא התייעצות עם הרופא.
תופעות לוואי אפשריות של ליתיום:
רעידות ביד
צמא מוגבר
הטלת שתן מוגברת
שלשול
הקאה
עלייה במשקל
לקויי זיכרון
חולשת שרירים
נשירת שיער
אקנה
בעיות בתפקוד בלוטת התריס - יש להודיע לרופא באם מופיעים תסמינים כגון שלשולים, הקאות, חום, התעלפות, הליכה לא יציבה, בלבול, או קצב לב מהיר המזוהים עם בעיות בתפקוד בלוטת התריס.
טרם הטיפול, יש לדווח לרופא על היסטוריה רפואית הכוללת סרטן,
מחלות לב, מחלות בכליות, אלרגיות או בעיות נוירולוגיות. יש לדווח גם על כל תרופה הנצרכת במקביל. במהלך הטיפול בליתיום מומלץ לנהוג ביתר זהירות ולהימנע משתיית משקאות אלכוהולים. נטילת ליתיום מלווה במספר סיכונים אפשריים אותם יש לשקול, הליתיום עלול להחליש עצמות בקרב ילדים ואינו מומלץ לנשים בתקופת הריון. הנקה בזמן טיפול בליתיום אינה מומלצת וטיפול ארוך טווח בו עלול להזיק לכליות.
לכתבות נוספות בנושא פסיכיאטריה ותרופות:הפרעה דו קוטבית: מהו הטיפול המתאים?הפרעה דו קוטבית: מדריך תרופות7 עובדות על דיכאוןאיך חיים עם מאניה דפרסיה?מחקר: מאניה דיפרסיה - בגלל גיל האבתרופות נוספות לטיפול בהפרעה דו קוטבית
תרופות למניעת פרכוסים המשמשות חולי אפילפסיה עשויות לסייע להפרעה דו קוטבית בשילוב עם ליתיום. בנוסף, תרופות אנטי פסיכוטיות שונות מסייעות לייצוב אפיזודות של מאניה. במקרים מסויימים תרופות נוגדות דיכאון עשויות לייצב מצבים דכאוניים הקשורים עם הפרעה דו קוטבית. במהלך הטיפול מקובל גם ליטול תרופות הרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים על מנת להקל על מאניה חריפה ונדודי שינה.