על פי מחקר שנעשה בפורטוגל, אנשים הדוחים את הדחף לנשנש חטיפים לזמן אחר ולא נכנעים לו, גורמים לירידה בתשוקה לחטיפים עשירים ב
פחמימות וב
כולסטרול. בנוסף, הם אוכלים פחות נשנושים בשבוע העוקב. המפתח לירידה במשקל ולהתגברות על הדחף לנשנש הוא לדחות את הנשנוש לזמן לא מוגדר בעתיד. דחיית הנשנושים למועד לא ידוע תביא לאכילה פחותה של אותו חטיף, ובכך תסייע לרדת במשקל.
למידע נוסף בנושא דיאטה, תזונה היכנסו לפורומים:פורום דיאטה, תזונה נכונה, הרזיה פורום תזונה בהריוןפורום תזונה טבעית, תזונה נכונהפורום תזונת ילדים, השמנת ילדיםפורום תמיכה בדיאטהכאשר דוחים את אכילת החטיף לזמן בלתי מוגדר בעתיד, הרצון לאוכל פוחת. בדרך כלל, כאשר הדחף לנשנוש עולה, אנשים נוטים לחשוב שיש להם שתי אפשרויות: כניעה או התנגדות. אנשים המוותרים לדחף, מרגישים בדרך כלל אשמים. אלה המתנגדים לנשנוש כדי להימנע מאכילה של מזונות לא בריאים ומשמינים, מרגישים מקופחים ולכן נוטים להגזים באכילה ולפצות את עצמם מאוחר יותר.
האפשרות השלישית שהמחקר מציע הוא לומר לעצמך: "אני יכול לאכול את זה אחר כך".
מחקרים תומכים בדחיינותבמחקר אחד נבדקו 99 גברים ונשים והתבקשו לצפות בקטעים מתוך סרטים. החוקרים במחקר הניחו מול כל משתתף קערת ממתקים. לנבדקים לא נאמר מהי מטרת המחקר.
הנבדקים חולקו לשלוש קבוצות:
קבוצה אחת לה נאמר כי הם יכולים לאכול את הממתקים באופן חופשי.
קבוצה שנייה לה נאמר כי הם מתבקשים לא לאכול את הממתקים.
קבוצה שלישית (הדחיינית) לה נאמר כי הם יכולים לקבל את הממתקים מאוחר יותר.
לאחר הצפייה בסרט הנבדקים נשאלו שאלות שאינן קשורות למחקר על מנת שלא יוכלו להבין מהי מטרת המחקר ולא יוכלו להשפיע על תוצאותיו. לאחר מכן, נאמר לשלוש הקבוצות כי מותר להם כעת לאכול את הממתקים כאוות נפשם. כמובן שלא נאמר לנבדקים שכמות הממתקים שהם אוכלים תימדד.
גלידה? לא עכשיו. מאוחר יותר
בקבוצה לה נאמר לא לאכול את הממתקים תוך כדי צפייה בסרט אכלו לכל היותר כעשרה גרמים של ממתקים. בקבוצה לה נאמר לאכול בחופשיות ובקבוצה לה נאמר לדחות את האכילה אכלו בערך מחצית מכמות זו. בקבוצה הדחיינית אכלו קצת פחות מהקבוצה שאכלו בה בחופשיות.
החוקרים מדדו גם צריכת שוקולד במהלך שבוע אחד לאחר הניסוי. בקבוצה הדחיינית אכלו שוקולד אחד במהלך השבוע שלאחר הניסוי. בקבוצה לה נאמר לאכול בחופשיות אכלו שלושה שוקולדים בשבוע. בקבוצה לה נאמר שלא לאכול כלל בזמן הצפייה בסרט אכלו בערך ארבע וחצי שוקולדים בשבוע.
מבחן הצ'יפסהחוקרים רצו לבדוק אם התוצאות יחזרו על עצמם גם אם יאפשרו לאנשים לבחור את האסטרטגיה המתאימה להם. בניסוי זה הם נתנו שקית צ'יפס לכל אחד מ-105 תלמידי תיכון בהולנד, אשר גילם הממוצע הוא 15. הנבדקים חולקו באופן אקראי או בחרו לבד באסטרטגיה המתאימה להם.
שלוש האסטרטגיות היו:
תאכל עכשיו את הצ'יפס, אם אתה רוצה.
אל תאכל את הצ'יפס.
אל תאכל את הצ'יפס עכשיו, אלא אחר כך.
קבוצת הדחיינים אכלו את הכמות המינימלית של צ'יפס, בין אם הם חולקו לקבוצה הזו מראש או בחרו בה לבדם. קבוצה זו אכלה את כמות הצ'יפס המינימלית גם בשבוע שלאחר הניסוי - הם אכלו 2.4 פעמים מהשקית בשבוע. אלה בקבוצה שהורשתה לאכול בחופשיות אכלו בערך ארבע פעמים בשבוע, ואלה בקבוצה שלא הורשתה לאכול כלל, אכלו 4.5 פעמים מהשקית במהלך השבוע.
כתבות נוספות בנושא דיאטה, תזונה:תזונה נכונה: כך אוכלים תזונאים ודיאטניםאורגני או לא אורגני? זו השאלההמדריך לבחירה נכונה של דיאטהתזונה נכונה: על טעויות שהורים עושיםאיך תדעו אם דיאטה מהירה היא גם מסוכנת?דחיינות: למה זה עובד?
הדרך לרדת במשקל ולא לאכול נשנושים משמינים טמונה בדחייה למועד בלתי ידוע את החטיף שרוצים לנשנש. עם זאת, שיטה זו אינה יעילה עבור אנשים בעלי תשוקות חזקות לנשנושים ולאוכל. ועל כן, לא תסייע להם לרדת במשקל. האסטרטגיה שהועלתה במחקר יכולה לעבוד עבור אלה המנסים לשמור על המשקל ולהימנע ממזונות מסוימים. ייתכן גם שבמהלך דחיית הנשנוש יאכלו הדחיינים אוכל בריא יותר.