התכווצות דופיטרן היא מצב הגורם בהדרגה לרקמות החיבור מתחת לעור כף היד להתעבות ולהפוך לרקמה דמוית צלקת. מחלת דופיטרן מופיעה בדרך כלל אצל גברים מעל גיל 40. במקרים חמורים בהם התכווצות הדופיטרן מפריעה להתנהלות היומיומית ידרש ניתוח בהרדמה מקומית או כללית בהם כל ה
שרירים של המנותח רפויים ואין חשש ל
מתיחות רצוניות של הרצועות בכף היד.
למרות שמחלת הדופיטרן אינה כואבת היא מגבילה את יכולת התנועה של האצבעות. הרקמה הנוקשה גורמת לכמה אצבעות בדרך כלל לזרת ולקמיצה להתכופף לעבר כף היד. כיפוף זה של רקמת החיבור נקרא התכווצות דופיטרן.
למידע נוסף בנושא אורטופדיה היכנסו לפורומים:פורום אורטופדיהפורום אורטופדיה אונקולוגית, גרורות בעצמותפורום כירורגיה כללית, כירורגיה אנדוסקופיתפורום פיזיותרפיהפורום שיקום פציעות ספורט, שיקום אורטופדי
החיים לצד דופיטרן
מחלת הדופיטרן גורמת לכיפוף קבוע של האצבעות, מה שיכול לגרום לקושי בתפיסה של עצמים גדולים וקושי בביצוע פעולות פשוטות כמו שטיפת הפנים או לבישת כפפות. מצב זה לא אמור להשפיע על יכולת הכתיבה או היכולת לתפוס חפצים קטנים, מכיוון שבדרך כלל האגודל והאצבע המורה אינם נפגעים ממחלה זו.
מה גורם להתכווצות דופיטרן?
למרות שההיסטוריה הרפואית מדווחת על מקרים של התכווצות דופיטרן עוד מהמאה ה-17, רופאים עדיין לא יודעים מה גורם לרקמת הצלקת להתפתח. מצב זה נוטה לעבור במשפחה, לכן עולה החשד כי מדובר במחלה גנטית. דופיטרן שכיח יותר אצל גברים בגיל העמידה ובמיוחד אצל גברים ממוצא צפון אירופאי. אלכוהול, שימוש בטבק, סוכרת ואפילפסיה עלולים להגדיל את הסיכון ללקות במחלה.
סימנים מוקדמים של התכווצות דופיטרן
ראשית, העור על כף היד מתחיל להתעבות. העור עשוי להיראות מקומט וגושי, ורקמה נוקשה עלולה להיווצר בכף היד. התקשות העור מתרחשת באיטיות ואף נמשכת שנים רבות. בדרך כלל אין צורך בטיפול אם האדם אינו מרגיש כי הסיפטומים מפריעים לו בהתנהלות היומיומית.
יד הלוקה בהתכווצות דופיטרן לא תהיה מסוגלת להתיישר על שולחן
תסמינים מאוחרים של התכווצות דופיטרן
גושי הרקמה הנוקשה על כף היד נמתחים בהדרגה לרצועות קולגן דקות. רצועות הקולגן נמתחות אט אט, ומתקרבות יותר ויותר לזרת ולעיתים גם לקמיצה. כאשר הרצועות מתהדקות, הן מושכות את האצבעות אל עבר כף היד ויישור האצבעות נעשה קשה עד בלתי אפשרי. למרות שהתכווצויות דופיטרן עלולות לקרות בשתי הידיים, יד אחת תמיד תימצא במצב גרוע יותר מהיד השנייה.
אבחון המחלה
רופא המשפחה או מומחה לאורטופדיה יכול לקבוע האם אדם סובל ממחלת דופיטרן על פי בדיקה האם רקמת החיבור המצולקת נוקשה והאם האצבעות מכופפות פנימה ללא יכולת ליישר אותן. בנוסף, יערוך הרופא בדיקת "שולחן", בה האדם יתבקש להניח את כף ידו על השולחן, והרופא יראה האם האצבעות משתטחות על השולחן או נשארות מכופפות. אם האצבעות לא מצליחות להתיישר על השולחן, ייתכן וידרש ניתוח. הרופא יכול גם לבדוק את יכולת האחיזה ואת טווח התנועה של האצבעות.
טיפולים ללא ניתוח
זריקות סטרואידים יכולות לעזור להקלת הכאב והדלקת ולהאט את קצב המחלה. רופאים יכולים גם להזריק אנזימים לתוך כף היד על מנת להחליש את רצועות הקולגן. לאחר זריקה זו, הרופא יזיז את היד של המטופל עד שהרצועות יישברו והאצבעות יתחילו להתיישר. טיפולים אחרים כוללים דיקור על ידי מחטים קטנות על מנת לפרק את רצועות הקולגן.
ניתוח לתיקון דופיטרן
אם הסיפטומים של המחלה מפריעים בחיי היומיום של החולה והטיפולים לא עזרו לשיפור מצב המחלה, ניתוח עשוי לעזור. במהלך הניתוח, המנתח יסיר את הרקמה הנוקשה בכף היד, דבר שיאפשר לאצבעות לנוע שוב. ניתוח בדרך כלל יחזיר לאצבעות את יכולת התנועה המלאה שלהן, אך הסיכון לזיהום ולנזק עצבי קיים.
כתבות נוספות בנושא אורטופדיה:נעליים: הסוגים הגרועים ביותר לרגליכםצמחי מרפא לא יועילו לאוסטאוארטריטיסאיך תמנעו כאבי שרירים ליליים ברגלייםפגיעה בחוט השדרה: על פוריות ואינטימיותמרפק טניס: דרכים לטיפולטיפולים לאחר הניתוח
לאחר שהפצע נרפא, סביר להניח כי ידרשו טיפולי פיזיותרפיה במשך כמה חודשים. פיזיותרפיסט יוכל ללמד את החולה לבצע תרגילים שיעזרו להחזיר את הכוח ואת יכולת התנועה לאצבעות. גם אם הניתוח עבר בהצלחה, יתכן כי מחלת הדופיטרן תחזור. אם אכן זה יקרה, ניתוח נוסף ידרש לכך.