עם השנים נוטות השיניים, שהן המרכיב החשוב ביותר ב"כרטיס הביקור" שלכן (החיוך), לשנות את צבען. הסיבות העיקריות הן הכתמה של פיגמנטים הנמצאים במזון ושתייה (תה, קפה, משקאות קלים) וכתוצאה מהרגלים כמו עישון.
סיבה נוספת היא הסתיידות החלק הפנימי של השן בשכבה פנימית, הנקראת דנטין, שצבעה צהוב. באם השיניים בריאות, אינן משוחזרות בעזרת סתימות נרחבות או כתרים, הפיתרון השמרני והמומלץ הוא
הלבנת שיניים.
עקרונית, השיטות מתחלקות לשיטת ההלבנה הבייתית ושיטת ההלבנה במרפאה.
בשיטה הביתית מכין הרופא סד מיוחד המתאים לשיניים שבתוכו מונח חומר מבהיר, הנקרא קארבמיד פראוקסיד וזה פועל, בדומה למי חמצן, ומבהיר את השכבה הפנימית של השן.
את התוצאה ניתן לראות תוך שבוע עד שלושה שבועות, ולצד יתרונה ביכולת השליטה, החיסרון הבולט הוא הצורך בשיתוף פעולה והזמן הארוך.
לנשים עסוקות ולחסרות הסבלנות מביניכן פותחה שיטת ההלבנה במרפאה. בשיטה זו מונח חומר הלבנה ישירות על השיניים, ובעזרת מקור אנרגיה חיצוני כמו קרן לייזר, אלומת אור או מקור חום מתפרק, חומר ההלבנה תוקף את הפיגמנטים שבשן וע"י כך מובהרות השיניים.
יתרונה הגדול של שיטה זו הוא הזמן: בין חצי שעה לכמה שעות מושגת תוצאה, שבד"כ מרצה את הלקוחה. החיסרון: רגישות ולפעמים חזקה (חולפת) בשיניים מייד לאחר ההלבנה ולפעמים, כאשר התוצאה לא מספקת, יש להמשיך את התהליך בעזרת סד הלבנה כפי שתואר בשיטה הביתית.
חיסרון נוסף זה המחיר: אם טווח המחירים בשיטה הביתית נע בין 1,500 ש"ח ל-3,500 ש"ח (לשתי הלסתות, תלוי בטכניקה ובחומרים), מחיר ההלבנה במרפאה כפול ועד פי שלוש, שוב, תלוי בטכניקה ובחומר.
כפי שהזכרתי, תופעת הלוואי הנפוצה היא רגישות בשיניים המולבנות, תופעה שבד"כ חולפת תוך כמה ימים וניתנת לטיפול באמצעות שימוש במשחות ושטיפות פה המכילות פלואור.
עקרונית, ניתן להלבין שיניים בכל גיל. אני ממליץ על גיל 17 כמינימום לפרוצדורה זו: השיניים גמרו את התפתחותן, והסיכוי לרגישות נמוך יחסית. להלן מספר טיפים חשובים להלבנה:
1. בחרי רופא בעל ניסיון ועין אסתטית המיומן בטכניקות שונות של הלבנת שיניים.
2. אל תחפשי צבע "לבן שלג". זה צבע שלא ניתן להגיע אליו בהלבנת שיניים אלא רק בציפויי חרסינה או כתרים.
3. באם יש צורך בכתרים בפה ובמיוחד לבעלת חוש אסתטי מפותח: בצעי הלבנת שיניים ואח"כ את הכתרים כדי להתאים טוב את הצבע. כתרים שבוצעו קודם - לא מלבינים!