אם תפנו למטופל/ת הממוצעים ותשאלו אותם "כיצד ניתן לשפר את חיוככם?", הרי שברוב המקרים התשובה תהיה "שהשיניים יהיו לבנות וצחורות יותר". לובן שיניים משדר לאנשים רבים תחושת נעורים, בריאות ומשיכה פיזית. להשפעת החברה, דרך הפרסום באמצעי התקשורת השונים, יש חלק נכבד בתפיסה זו. לכן, לעיתים אפילו שינויים קטנים בגוון השיניים יביאו מטופלים לחפש אחר אפשרויות הבהרה של צבע שיניהם.
שן טבעית מורכבת משני מרכיבים עיקריים - שינן (דנטין) וזגוגית (אמאייל). בעוד שהזגוגית שקופה כמעט לחלוטין, הרי שהשינן (דנטין) הוא המרכיב העיקרי המכתיב את צבע השיניים. ככל שעולה גיל המטופל כך גם קיימת שקיעה טבעית של השינן ולכן השיניים הופכות לכהות ואטומות יותר לאור.
יתכן כי צבע השיניים יושפע מגורמים פנימיים או חיצוניים שיביאו ליצירת השתקפות גוונים כהים. הגורמים כוללים מחלות כלליות וגנטיות, תרופות (טטרציקלינים), חשיפת יתר לפלואורידים ואף התכהות כתוצאה ממגע עם חומרים הנמצאים בקפה, תה או מזונות אחרים.
דרכי הטיפול והאמצעים לשיפור מראה וצבע השיניים מגוונים ומכוונים נקודתית לבעיה שהביאה ליצירת השינוי בצבע. הדרך השכיחה, הפשוטה, השמרנית והבטוחה ביותר להתמודד עם שינויים אלו היא הבהרה בעזרת חומרי הלבנה רפואיים שונים.
מרכיב בסיסי בחומרים אילו הינו מי חמצן (hydrogen peroxide), שבעבר השתמשו בהם על השיניים בעזרת מנורות חזקות. התהליך היה מתבצע רק במרפאה ותוצאות ההבהרה היו מהירות אולם מידת בטיחותן לוטה בערפל. קיימות שלוש צורות נפוצות ל
הלבנת שיניים: הבהרה חיצונית (vital bleaching), הבהרה פנימית או "לא חיה" (Non vital bleaching) והבהרה בלייזר (Laser assisted bleaching).
מזריקים למעטפתהבהרה חיצונית (vital bleaching) נעשית כיום על ידי המתרפא בביתו, בעזרת הוראות רופא השיניים. תהליך ההלבנה עצמו מתבצע על פני השטח החיצוניים של השיניים בעזרת חומרים כימיים (שהנפוץ שבהם הוא Carbamide peroxide Gel בריכוז של 10 עד 18 אחוזים), המוזרקים על ידי המטופל אל תוך מעטפת צלולואיד שקופה ודקה המותאמת לשיניים.
ניתן לבצע הלבנה של שן אחת ועד לקשת שלמה של השיניים. ההבהרה מתקדמת ביחס ישר לאורך הזמן שנושאים את מעטפת הצלולואיד. בכדי להבחין בשינוי בגוון הצבע החיצוני יש, בדרך כלל, צורך בהשקעה של שעתיים עד ארבע שעות ביום של הבהרה עם החומר, כשהטיפול יכול לארוך עד לששה שבועות. חשוב לציין כי משחות שונות, המבטיחות את הלבנתן של השיניים, אינן מכילות חומרי הלבנה רפואיים ולכן יכולתם להבהרה ירודים.
הבהרת שיניים חיצונית הינה הליך פשוט והפיך שכמעט איננו טומן בחובו התוויות נגד, אולם יש להימנע מביצוע ההלבנה כאשר קיימות שיניים עם לשכות מוך גדולות (בעיקר בצעירים), חשיפות ונסיגות חניכיים (במחלות חניכיים), חשיפת שינן כתוצאה משחיקה מרובה וחריצים ושברים בזגוגית.
כל אלה יכולים להביא לרגישות גבוהה בשיניים בעת ההבהרה. שיניים כהות במיוחד (או עם פסים כהים) ושיניים עם כתמים לבנים עמידות במיוחד לטיפול בהבהרה ויש לשקול ביצוע טיפולים משלימים לאחר ההלבנה (ציפויי חרסינה או חומרים מרוכבים).
לא רצוי להבהיר את השיניים אחרי השלמת טיפול עם כתרים, שחזורים קדמיים לקויים או מתוכננים. אם מבצעים את ההליך לפני הטיפול, לא רק שיכולים לשפר משמעותית את חזות השיקום הסופי, אלא שגם מונעים פגיעה בפני השטח של שיחזורים שמרניים חדשים המתוכננים להתבצע.
מספר מחקרים על הבהרות שיניים הצביעו על רמת רגישות גבוהה של השיניים בתקופה הראשונה לשימוש, אולם תחושות אלו היו הפיכות. כן דווח על השפעות על רקמה רכה (בעיקר חניכיים), שהתבטאו בתחושת "שריפה" עד ליצירת שלפוחיות ולעיתים אף הביאו לשינוי בתחושת הטעם ואי נוחות בחיך העליון. למרות זאת, הבעיות יחסית קטנות ובכל מקרה של אי נוחות במהלך ההבהרה ניתן להפסיק למספר ימים ולהיוועץ ברופא המטפל.
לחלקו השני של המאמר
לחצו כאןלאתר של ד"ר רונן רוזנוסר
לחצו כאן