לאחר ששתי הכתבות הקודמות תיארו את מהלך ההכנות לניתוח ההשתלה הגיע הזמן להגיע להשתלה עצמה. התהליך הניתוחי מתבצע בדרך כלל בשני שלבים, עם תקופה ממוצעת של בין ארבעה לשישה חודשים בין שלב לשלב (תקופת החיבור לעצם נקראת - אוסאואינטגרציה).
כיום, יש נטייה לקצר את זמן ההמתנה בין שלב הניתוח לבין שלב השיקום. הנושא עדיין נמצא בשלב מחקרי, אך הדיווחים מעודדים ובכל זאת, עדיין רצוי להימנע מלקצר את התהליך שלא לצורך, אלא אם הרופא המשקם ערוך להתמודדות עם העמסה מיידית על גבי השתלים.
חשוב לציין שהעמסה מיידית של השתלים, כלומר שימוש בתותבת או בגשר על שתלים טריים, אשר אינו מתוכנן נכונה, יכול להביא לכישלון חרוץ של השתלים. החיבור בין השתלים לעצם הוא הליך פיזיולוגי ארוך. למרות זאת, העמסה מיידית לא בהכרח תביא להפרעה בריפוי הראשוני ולפיכך לא תביא בהכרח להתמוטטות הקשר שביו שתל לעצם.
במקרים מסוימים ניתן להשתיל מספר רב יותר של שתלים. חלקם ישמשו כתומכים לגשר או לתותבת וחלקם ישארו מוחבאים בתוך העצם לכל תקופת הריפוי. התהליך יכול להיות מסוכן, כיוון שאם נכשלים יסכנו השתלים שהועמסו מיידית את השתלים החבויים. לכן, כאשר ניתן להימנע מהפרעה לריפוי של השתלים הדבר עדיף ותמיד יש לשקול לגופו כל מקרה.
קיימת גם אפשרות להכניס מיני שתלים בצורת ברגים קטנים מאד שיתמכו בגשר זמני לתקופת ההחלמה. יש הצלחות עם סוג כזה של פיתרון, אולם המורכבות הטיפולית מקשה על שימוש נפוץ של השיטה.
השלב הכירורגי ראשון
(או: מה דורשים, על מה חותמים וכמה זמן מנתחים)הניתוח יכול להתבצע במרפאה רגילה. לא צריך חדר ניתוח סטרילי לצורך ההשתלה. חשוב שהציוד, החומרים ואזור הניתוח יהיו סטריליים ונקיים. אין להסכים לעבור את תהליך ההשתלה במרפאה שאיננה מכבדת טיפול מכשירים באוטוקלאב (עיקור בלחץ חום ) או לפחות בסטריליזאטור חם ולעיתים אף יש לדרוש מכשירי קידוח חד פעמיים.
אם בריאותו של המטופל תקינה, הוא יתקבל למספר שעות לביצוע ניתוח ההשתלה. בדרך כלל נהוג לחתום על
טופס הסכמה מדעת (זהו למעשה טופס קצר המסביר כי קיימים סיבוכים וסכנות בעת ההשתלה ועליך לדעת אותם לפני הניתוח).
כשעה לפני ההשתלה נהוג ליטול כדורים נוגדי כאב ודלקת וכן לעיתים מומלץ ליטול גם אנטיביוטיקה במינון יומי אחד, ממש לפני התחלת בהליך הכירורגי. בכל מקרה הפוסק בעניין התרופות יהיה תמיד הרופא המבצע את הניתוח.
עוד בהמשך, לפני הניתוח, באם החרדה גדולה יוכל המטופל לבקש לקבל תרופת הרגעה ולאחר מכן אלחוש מקומי "להרדמת" אזור הניתוח. מקרים בהם זקוקים להרדמה כללית הופכים לנדירים יותר ויותר גם במקרים מורכבים יותר.
בניתוח עצמו יצור הרופא חתך דרך הרקמה העוטפת את העצם בלסת העליונה ו/או התחתונה ויחדיר את מספר השתלים שנקבעו על ידי הרופא המשקם והמנתח בשלב אבחנת המקרה.
התהליך עשוי לארוך מספר שעות שבסופו נתפר מקום הניתוח ויאפשר לחולה לנוח בחדר ההמתנה עם קרח על אזור הניתוח. נהוג לקבל הוראות בעל פה ובכתב בצורה מדוייקת, בנוגע לדברים המותרים והאסורים לעשות בבית.
השלב הכירורגי השני
(או: כמה חודשים ולמה כמעט אין כאבים) השלב השני של תהליך ההשתלה מתבצע כארבעה עד שישה חודשים (ולפעמים אף יותר) מעת ההשתלה והוא נקרא גם שלב חשיפת השתלים. זהו תהליך קצר יותר, הנמשך בדרך כלל עד כשעה.
נעשה חתך קטן באזור הניתוח הקודם בכדי לחשוף ולהסיר את ברגי הטיטניום הסוגרים את פתח השתלים ובמקומם מחברים לשתלים חלקים אחרים שישמשו בבניין השחזור של השיניים.
בתום הניתוח יתפר החתך. למטופל צפויה מעט אי נוחות שתגרם בעקבות השלב השני, אולם בדרך כלל תספיק תרופה נגד כאבים (מרשם לאנטיביוטיקה מספוק בדרך כלל) בדכי לסייע בנושא זה. בשלב זה יועבר המטופל תחת חסותו של הרופא המשקם ויחל תהליך השחזור של השיניים על גבי השתלים.
הצלחה או כישלון
(או: למה רק 80 אחוזים?)בעוד שקיימים סיכונים בכל טיפול שיניים, ההצלחה בשתלים איננה מוטלת עוד בספק. עד היום יצאו לאור אלפי פרסומים שתיארו רמת הצלחה גבוהה (למעלה מ-90 אחוזים) בהשתלות של האזור הקדמי בלסת התחתונה.
אולם ככל שהעמיק המחקר ורמת הדרישות משתלים דנטאליים עלתה (ואיתה מורכבות הטיפול - למשל השתלות במקומות שבהם היה מחסור עצם רב), ירדה רמת ההצלחה ל-80 אחוזים. בכל מקרה, הצלחת השיקום של השתלים מתחילה בתכנון נכון ובחירת האפשרויות הטיפוליות המתאימות לכל מתרפא ומתרפא ועל זה אמון הרופא המשקם.
לאתר הבית של ד"ר רונן רוזנוסר, מומחה לשיקום הפה,
לחצו כאן