בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»תרופות, ויטמינים»תרופות»איך פרוזאק מנצח דיכאון?
הוסף למועדפים 
שינוי בריאותי לקראת השנה האזרחית החדשה
אתמיד בפעילות גופנית
אוכל פחות בשר
אקפיד על משקל תקין
אפסיק לעשן
אתחבר לרוחניות שלי
 
  הצבע  
  
 

איך פרוזאק מנצח דיכאון?

פרופ' אהוד קליין
 | 17.08.07
מנהל החטיבה הפסיכיאטרית, הקריה הרפואית רמב"ם

פרוזאק - תרופת קסם שהצילה מליונים מדיכאון והתאבדות. אבל, הקסם מוגבל, וכפי שאפשר לראות, רבים עדיין סובלים מדיכאון. פרופ' אהוד קליין, מנהל החטיבה הפסיכיאטרית בבי"ח רמב"ם מסביר על פרוזאק והדור החדש של תרופות נגד דיכאון, מה הבעיות בשימוש, למה צריך סבלנות, מה לעשות אם זה לא עובד, ולמה להמשיך לקחת גם כשאתם מרגישים טוב

כבר עברו כמעט עשרים שנה מאז הגיח ה'פרוזק' לעולם, הציב את הדיכאון במרכז הקונצנזוס של התרבות המערבית, תוך שנתיים מאז יצא הפרוזק לשוק, שברה התרופה שיאי מכירות, שרק הויאגרה הצליחה לשבור. היא הייתה הסמן הראשון בדור התרופות החדשות נוגדות הדיכאון, המכונות מעכבות סרוטונין (SSRI).

הפרוזק על נגזרותיו השונות, כבר הפך לחלק מחיינו, כמו פלזמה, כמו סושי, הביטוי "דור הפרוזק" מראה עד כמה הפרוזק נטמע בחיינו.

אבל, למרות 20 שנה של שימוש מסיבי כטיפול קו ראשון בדיכאון, תוך יצירת מהפכה בדרך החשיבה שלנו על דיכאון בכלל ועל תרופות נוגדי דיכאון בפרט, עדיין לא ברור מהו מנגנון הפעולה המדויק שבו פועלות התרופות הללו על התאים במוח.

ככל הנראה תרופות אלו עובדות כל כך טוב, שהעובדה הזו ממש לא מפריעה לאף אחד. לא לרופאים ולא לסובלים. אחרת איך ניתן להסביר את הנתון המדהים, של 2.3 מיליון מרשמים לתרופות נוגדות דיכאון, שנרשמו בארץ רק בשנה החולפת?

מעכבי סרוטונין. ה'סרטונין' הוא 'מוליך עצבי' - חומר כימי, המשתחרר מקצה עצב אחד ומעביר מסר לעצבים אחרים. זמן רב כבר ידוע שירידה ברמות הסרטונין במוח גורמת לדיכאון.

הפרוזק יודע 'להערים' על המרווחים שבין סיבי העצב (הקרויים 'סינפסות'), בכך שהוא מעכב את קליטת הסרטונין וגורם להישארותו ברמות גבוהות במוח, מה שמביא להפחתת המצב הדיכאוני.

ההבדל העיקרי בינן לבין התרופות נוגדות הדיכאון מהדור הישן הוא, שלתרופות הללו יש פחות תופעות לוואי הן נחשבות בטוחות וידידותיות למשתמש, כך שאפילו רופאי משפחה הוסמכו במקרים מסוימים לרשום אותן למטופלים, ללא אישור רופא פסיכיאטר.

בעקבות הפרוזק באו תרופות נוספות, הפועלות על אותו עיקרון וגם על מוליכים עצביים אחרים, כמו ה'נורואדרנלין' ועוד. כיום ישנן בשימוש בין 8-10 תרופות נוגדות דיכאון, הנקראות תרופות של הקו הראשון.

אולם, כדי שהתרופות הללו תפעלנה, קיימים עוד מספר דברים חשובים שיש לדעת על דרך פעולתן, כדי להבטיח את היעד - הצלחת הטיפול, אחרת הטיפול יכשל והדיכאון יישאר.

אם בעבר היינו מסתפקים בזה שמצבו של המטופל ישתפר, היום המטרה היא שזה יגיע לשיפור מלא. כלומר, היעלמות טוטאלית של הדיכאון. הנתונים מראים שחלק גדול מהמטופלים חווים שיפור חלקי, ברגע שאין שיפור מלא יש סיכוי גבוה שהדיכאון יחזור.

תנו להן צ'אנס.זו אולי העובדה היותר ידועה בהקשר של התרופות החדשות לטיפול בדיכאון. לתרופות הללו לוקח בין שלושה עד שישה שבועות כדי שהן תתחלנה להשפיע. הן אינן פועלות כמו אופטלגין - לוקחים כדור והבעיה נעלמת. יש לתת להן זמן כדי שישפיעו.

התאמה. מחקרים חדשים בתחום מראים, שקיים סיכוי, שהתרופה הראשונה שתקבלו לא תהיה האחרונה.

הסיכוי לשיפור עם התרופה הראשונה, לאחר שתיקחו אותה כמו שצריך (בין 4-6 שבועות), הוא בסביבות 40 אחוז. כלומר, 60 אחוז מהמטופלים יצטרכו להתחיל טיפול בתרופה שנייה.

איך נדע שאכן זו התרופה הנכונה? כשהתרופה מתאימה - אנו מצפים שתוך חודשיים שלושה המטופל ירגיש טוב והדיכאון יעלם.

תופעות לוואי.למרות שהן מקוטלגות כידידותיות למשתמש, גם לתרופות הללו יש תופעות לוואי. אחת מהתופעות היא הפרעות בתפקוד המיני. זו לא האונות שנפגעת, אלא יותר ירידה בחשק, ביכולת ליהנות ולהגיע לאורגזמה, אצל נשים וגברים כאחד. תופעות לוואי נוספות הן הזעת יתר, עצירות ולעיתים עליה במשקל.

אין בתופעות הללו סכנה וברגע שמפסיקים את הטיפול הן חולפות. הבעיה היא שתופעות הלוואי מופיעות עם תחילת השימוש, כאשר ההשפעה החיובית של התרופה עדיין לא באה לידי ביטוי. אם לא מסבירים למטופל ולא מכינים אותו לתופעות הללו, נוצר אצלו מאזן שלילי - הוא עדיין לא נהנה מהתרופה אך כבר סובל מתופעות הלוואי.

הרבה מהמטופלים לוקחים את התרופה מספר ימים, לא רואים השפעה חיובית, אבל מרגישים בתופעות הלוואי שגורמות לאי נוחות ולכן הם מפסיקים את הטיפול.

אל תפסיקו גם כשטוב. דיכאון נוטה לחלוף אצל רוב האנשים. קיים אמנם הבדל בין דיכאון ראשון לדיכאון חוזר, אולם על פי רוב, הדיכאון יחלוף תוך תקופה של ששה עד תשעה חודשים, גם ללא טיפול. זהו המהלך הטבעי של גל דיכאוני. כאן מגיע המוקש הנוסף של הטיפול התרופתי.

אדם שהתחיל לפני חודש, חודשיים טיפול תרופתי והתרופה אכן עוזרת לו, נמצא עדיין בתוך העקומה של הגל. אם הוא יפסיק את התרופה חודש אחרי שיורגש השיפור, יכול להיות שהוא עדיין בתוך המהלך הטבעי של הדיכאון, הוא לא ירגיש את השינוי והדיכאון יחזור.

לכן, ההמלצה שלנו היא להמשיך את הטיפול לתקופה של כשנה, זהו שלב הטיפול המתחזק או הטיפול המונע וחשיבותו בהקטנת הסיכוי שהדיכאון יחזור.

אולם, קשה לשכנע אנשים לקחת תרופה למרות שהם מרגישים טוב וכאן טמון המוקש, שכן אם לא ימשיכו לקחת את התרופה, הדיכאון עלול לחזור.

עד מתי? דיכאון זו מחלה שנוטה לחזור. סטטיסטית, לכ-70% מהאנשים שהיה להם אירוע דיכאוני, יהיה אירוע נוסף. אצל אנשים שהנטייה הזו חוזרת פעם שנייה או שלישית, הגישה המקובלת היא לתת את הטיפול כטיפול מונע לטווח ארוך. הטווח המדויק נתון לשיקול דעת בכל מקרה לגופו, זה לא חייב להיות לכל החיים.

עוד על טיפול תרופתי בדיכאון:
מי לוקח תרופות נגד דיכאון?
דיכאון - לי זה לא יקרה
סרוקסט וקשר השתיקה של GSK
נוגדי דיכאון והשפעתם על התפקוד המיני
לא רק למתבגרים. זהירות מסרוקסאט

הבעיה היא, כמו בכל המצבים הכרוניים, שקשה לשכנע את האנשים להמשיך את הטיפול. זהו טיפול שבא לאזן - לא לרפא לגמרי, וחייבים להמשיך אותו כדי שהמצב יישאר תחת בקרה.

במקרים מסוימים, מדובר בדיכאון שנגרם על ידי אירועי חיים, כמו גירושין, אובדן אדם קרוב, פיטורים וכו'. במקרים אלה, היעלמות הגורם עשויה להביא לכך שהדיכאון יחלוף מבלי לחזור.

אם הדיכאון נוטה לחלוף אז מדוע להתערב? גם דלקת ריאות עוברת בלי טיפול האנטיביוטי אצל חלק מהאנשים. אבל חלק עלולים למות. מעבר לכך, שדיכאון כרוך בסבל ומצוקה שניתן לחסוך ולמנוע, כ-15 אחוז מהאנשים הסובלים מדיכאון מתאבדים ואת זה, כמובן, חשוב למנוע.

להפסיק בהדרגה. כשנופלת ההחלטה להפסיק את הטיפול, חשוב מאוד לעשות זאת בהדרגה. זאת כדי שניתן יהיה לעקוב אחרי השינויים במצב ולהחזיר את הטיפול כמה שיותר מוקדם ומהר, במידה והדיכאון חוזר.

בנוסף, טיפול לאורך זמן המופסק בבת אחת, יכול לגרום לתופעות הדומות לגמילה למשך תקופה קצרה של שבוע, שבועיים. מדובר בתופעות קלות, לא כמו קריז של גמילה מסמים.

לא לערבב. בעיה נוספת בטיפול התרופתי אובחנה אצל אנשים הצורכים חומרים ממכרים, כמו אלכוהול וסמים ממריצים. חלקם מפסיקים עם החומרים הממכרים כשהם מתחילים בטיפול, אך ברגע שהם מרגישים יותר טוב הם מפסיקים עם הטיפול וחוזרים לחומרים הממכרים.

ההשפעה המשולבת של אלכוהול ותרופות נגד דיכאון או חרדה, יוצרת תגובות לא רצויות. היא יכולה מצד אחד, לשבש את השפעת התרופות ומצד שני להעצים את ההשפעות של האלכוהול או הסמים. כמו כן ידוע, שחלק מהסמים עצמם, קוקאין למשל, גורמים לדיכאון.

הכל או לא כלום. כדי להבטיח את הצלחת הטיפול יש להיצמד להוראות השימוש. אם לוקחים חצי מהמינון, לדוגמא, זה פוגע בטיפול והופך אותו ללא אפקטיבי. את רוב התרופות מהדור החדש מספיק לקחת פעם ביום, אבל יום-יום.

לכתבות נוספות בנושא בריאות, רפואה מונעת ואיכות חיים היכנסו לאתר הקריה הרפואית רמב"ם
האם אתם טיפוסים חברותיים?
האם אתם טיפוסים חברותיים?
האם בימי חורף גשומים אתם מוקפים בחברים או יושבים לבד בבית? האם בימי ההולדת שלכם אתם מצליחים למלא פאב...