בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»מחלות, טיפולים»כירורגיה לפרוסקופית של יותרת הכליה
הוסף למועדפים 
שינוי בריאותי לקראת השנה האזרחית החדשה
אתמיד בפעילות גופנית
אוכל פחות בשר
אקפיד על משקל תקין
אפסיק לעשן
אתחבר לרוחניות שלי
 
  הצבע  
  
 

כירורגיה לפרוסקופית של יותרת הכליה

ד"ר עמיר סולד
 | 03.02.08
מנתח בכיר במחלקה כירורגית ב' במרכז הרפואי ת"א (עש סוראסקי) ומנהל רפואי של אסיא מדיקל.

מהי בלוטת יותרת הכליה (או האדרנל), מהם תפקידיה, מצבי המחלה השכיחים הקשורים אליה, כיצד ומדוע מתבצע הניתוח הלפרוסקופי בה. ד"ר עמיר סולד עם כל ההסברים

יותרת הכליה, או בשמה הלועזי - האדרנל, היא בלוטה הממוקמת מעל כל כליה, עמוק בתוך חלל הבטן.

לבלוטה תפקידים חשובים בהפרשת הורמונים שונים, אך מדי פעם יש צורך להרחיקה לטיפול בהפרעה בפעילותה, או להרחקת גידולים שפירים או ממאירים בבלוטה.

מה היא בלוטת יותרת הכליה? בלוטת יותרת הכליה היא בלוטה הממוקמת מעל כל כליה, צמודה למשטח הפנימי של שרירי הגב, בערך בגובה הקצה התחתון של השכמות.

לבלוטה מראה הדומה קצת לכובע נפוליאון משולש, היושב על הקצה העליון של הכליה, והיא קטנה למדי - משקלה של בלוטה תקינה הוא גרמים ספורים בלבד.

לבלוטה שני אזורים המפרישים שני סוגי הורמונים: הורמונים "ממריצים", כמו אדרנלין ונוראדרנלין, והורמונים הקשורים לאיזון המטבולי של הגוף, כמו קורטיזול ואלדוסטרון.

למידע נוסף בנושא היכנסו לפורומים:
פורום ניתוחים לפרוסקופים (כירורגיה לפרוסקופית)
פורום כירורגיה כללית
פורום רפואת משפחה
פורום הרניה, שבר, בקע, קילה


הבלוטות נשלטות על ידי מנגנונים מורכבים של בקרה הקשורים לבלוטת יותרת המוח ולמנגנונים נוספים, כך שייצור ההורמונים ושחרורם למחזור הדם מתבצע לפי צרכי הגוף.

מהן המחלות השכיחות הקשורות לאדרנל? ניתן לסווג את המחלות הקשורות לאדרנל למספר קטגוריות:

יתר פעילות ללא גידול. לעתים, מסיבה בלתי ידועה, מפסיק האדרנל ל"ציית" למנגנוני הבקרה ההורמונליים ומתחיל לייצר הורמונים בעודף, מבלי שיהיה בכך צורך. מצבים אילו נדירים, ובמקרים קיצוניים דורשים כריתת שני האדרנלים.

גידול שפיר מפריש הורמון. גידולים שפירים של יותרת הכליה עשויים להיווצר מכל תא מפריש הקיים באדרנל.

במרבית המקרים גם גידול שפיר של האדרנל לא "יציית" למנגנוני הבקרה, ותתפתח תסמונת הקשורה להפרשת יתר של הורמון מסוים. התסמונות שונות זו מזו וקשורות להורמון המסוים המופרש בעודף.

התסמונות השכיחות הן תסמונת קושינג, הקשורה להפרשת יתר של קורטיזול, היפראלדוסטרוניזם (הפרשת יתר של אלדוסטרון) ופאוכרומציטומה (גידול המפריש אדרנלין או נגזרותיו, הגורם לתסמונת אופיינית). לכל אחת מהתסמונות ישנה קשת של תלונות וממצאים, ובמקרים רבים עובר זמן רב עד שנעשית האבחנה הנכונה.

גידולים שפירים עשויים לגרום לתלונות וממצאים בבדיקות גם כשהם קטנים, והטיפול בהם הוא כמעט תמיד ניתוחי.

למרות זאת, במרבית המקרים עד שמבוצעת האבחנה הנכונה ישנו גידול של לפחות שניים-שלושה ס"מ בקוטרו. יש לציין כי כאשר התסמונת קלה וניתנת לאיזון תרופתי ניתן לשקול אם הטיפול הניתוחי הכרחי, במיוחד כשמדובר בחולים מבוגרים או עם מחלות רקע קשות.

כאשר גידול שפיר גדל מהר או שגדלו מתקרב לקוטר של חמישה ס"מ מומלץ להרחיק את הבלוטה, וזאת מחשש להתפתחות גידול ממאיר.

גידול שפיר שאינו מפריש. בדומה לגידולים השפירים מפרישי ההורמון, עשויים להתפתח באדרנל גידולים שפירים שאינם מפרישים. גידולים אלו מתגלים באקראי ברוב המכריע של המקרים כאשר מבוצעת בדיקת הדמייה כמו CT או אולטרהסאונד של הבטן מסיבות אחרות.
כירורגיה לפרוסקופית של יותרת הכליה
תרשים: בלוטת האדרנל

בניגוד לגידולים המפרישים כאן השיקול להרחיק את האדרנל קשור רק לגדלו של הגידול והחשש שיהפוך לממאיר. גידול הגדל מהר או המתקרב לקוטר של ארבעה-חמישה ס"מ מומלץ להרחיק בניתוח.

גידול ממאיר. גידול ממאיר באדרנל יכול להיות ראשוני, שמקורו כנראה בגידול שפיר שגדל עם הזמן, משני, כלומר גרורה ממקור אחר.

גידולים אילו הם גידולים שהטיפול היחיד המתאים להם הוא כריתה רדיקלית של הגידול עם הרקמות הצמודות אליו, אם ניתן לעשות זאת. כאמור, האדרנל הוא אתר לא נדיר לגרורות של גידולים ממקור אחר.

השכיחים מביניהם הם סרטן הריאה ומלנומה. בשני גידולים אילו, אם הגרורה היחידה המודגמת היא באדרנל, מוצדק לכרות אותה בנסיון למגר את המחלה.

כיצד מתבצעת האבחנה? התלונות המביאות את המטופל לבדיקות עשויות להיות מגוונות, לפי סוג המחלה באדרנל.

התופעות הקשורות בפעילות הורמונלית שעשויות להופיע: כאבי ראש ודופק מהיר במצבים של הפרשת יתר של אדרנלין, עליה במשקל ותשעורת יתר כמו ביתר הפרשת קורטיזול, או יתר לחץ דם קשה לטיפול, כמו ביתר הפרשת אלדוסטרון.

במקרים בהם אין פעילות יתר של הבלוטה עשוי להופיע כאב גב עליון, או שכמו בהרבה מקרים, הגידול מתגלה באקראי.

במרבית המקרים ניתן לאבחן גידול באדרנל על ידי אולטרה סאונד בטן, אם כי כמעט תמיד יבוצע גם CT או MRI כדי לוודא את האבחנה ולנסות לאפיין את הגידול.

לכתבות נוספות בנושא:
ניתוחים לפרוסקופיים - המהפכה השקטה
ניתוח גדול - חתכים קטנים
שיטה חדשה לכריתת תוספתן במרכז הרפואי קפלן
מדריך לניתוחי בטן מצולקת
הכל על שיפוצי פופיק

כיצד מתבצע הניתוח? ברוב המכריע של המקרים הניתוח המומלץ לכריתת יותרת הכליה הוא ניתוח לפרוסקופי. לניתוחים לפרוסקופים יתרונות הנעוצים בגישה בטוחה ובראות המצוינת למקום שאליו קשה להגיע בניתוח מסורתי. כמו כן מדובר בניתוח שנעשה דרך חתכים קטנים, ולכן החלמה מהירה מאד בהשוואה לניתוח המסורתי.

הניתוח מתבצע בהרדמה כללית, כשהמטופל מושכב על צידו לאחר ההרדמה. המנתח מבצע חתך קטן בבטן הימנית ומחדיר דרכו צינור (לפרוסקופ) ובו מערכת וידאו משוכללת וכן כבל אופטי המחדיר אור לחלל הבטן.

דרך שלושה חתכים קטנים נוספים מוחדרים מכשירי הניתוח, והאדרנל מופרד מרקמות סביבו, מכלי דם שונים, ואז מוצא דרך אחד הפתחים כשהוא נתון בשקית אטומה המוכנסת לבטן.

מה קורה אם הניתוח אינו יכול להתבצע בלפרוסקופיה? באחוז קטן של המטופלים הניתוח אינו יכול להיות מבוצע בלפרוסקופיה, וזאת בשל קושי בזיהוי מספק של האנטומיה, קושי בהפרדת האיבר או סיבוך תוך ניתוחי כמו דמם שלא ניתן לטיפול לפרוסקופית.

כאשר המנתח מחליט כי לצורך שמירה על בטיחותו של החולה יש לעבור לניתוח "פתוח", זהו אינו סיבוך ניתוחי, אלא שיפוט רפואי שקול.

מצבים כמו ניתוחי בטן עליונה קודמים, גידול גדול במיוחד או דמם עשויים להגדיל את הסיכוי לעבור לניתוח "פתוח". ההחלטה על ניתוח מסורתי, בין אם היא נעשית לפני הניתוח או במהלכו, היא החלטה של הצוות המטפל.

מהו משך האישפוז בבית החולים? בדרך כלל יש צורך לבלות מספר שעות בבית החולים ביום לפני הניתוח לצורך בדיקות והכנה. מרבית המנותחים יכולים להשתחרר למחרת הניתוח, אלא אם התסמונת האנדוקרינית דורשת איזון תרופתי לפני השחרור.

מתי ניתן לחזור לפעילות רגילה ועבודה? מרבית המנותחים יכולים לחזור לפעילות רגילה תוך שבוע מהניתוח, כמובן בהתחשב בסוג העבודה. אין מגבלה על מאמץ גופני או הרמת משאות, פרט לכאבים בתקופה הקצרה לאחר הניתוח (זאת לעומת החלמה של כששה שבועות לאחר ניתוח מסורתי).

האם תהיה צלקת גדולה? לא. לאחר הניתוח נשארים ארבע סימנים קטנים בעור הבטן.

האם ניתוח לפרוסקופי בטוח וטוב כמו ניתוח מסורתי? מספר רב של מאמרים בספרות הרפואית הראה כי לניתוח הלפרוסקופי שעור נמוך משמעותית של סיבוכים, לעומת הניתוח הפתוח.

לכריתת האדרנל, כמו לכל ניתוח, ישנם סיבוכים נדירים. יש לזכור כי לפני שמחליטים לבצע כל ניתוח שוקל המנתח את הסיכון בניתוח לעומת הסיכון במחלה ללא ניתוח. במרבית המקרים הסיכון בניתוח קטן באופן ניכר מהסיכון להשאיר את האדרנל במקומו.

סיבוכים של כריתת האדרנל הם נדירים, וביניהם דמם, זיהום, דלקת ריאות, בעיות בלב, פגיעה באברי בטן שכנים כמו הכבד, הסרעפת, הכליה או התריסריון, ועשויים גם להצריך ניתוח או פעולה לתיקון המצב.

לאתר של אסיא מדיקל
האם אתם ישרים?
האם אתם ישרים?
מצאתם ארנק, האם תכניסו אותו במהירות לתיק שלכם בלי שאף אחד ישים לב, או שתחלו לרוץ ברחובות אחוזי אמוק ...