לפני שנדבר על פיזיותרפיה עצמית למניעת כאב ומגבלה בצוואר ובגב התחתון חייבים לתת רקע שיסביר את ההיגיון מאחרי בחירת וביצוע התרגילים שיינתנו בהמשך. תחילה נרחיב את הדיבור על כושר גופני. פעילות גופנית הנה שם כללי למגוון רחב של תנועות אשר אנו מבצעים מתוך מטרה לשפר את יכולותינו הפיזיות, את בריאותינו הפיזית והנפשית כאחת ובמילה אחת את הכושר הגופני שלנו.
כושר גופני מבטא יותר מדבר אחד. מרכיבי הכושר הגופני כוללים סיבולת לב-ריאה אשר אותה משיגים על ידי אימון אשר מדגיש את פעילות הלב והריאות כגון הליכה, ריצה או שחיה, חוזק שרירים, אשר מושג על ידי אימון כנגד התנגדות, גמישות המושגת על ידי תנועות המבוצעות מעבר לקצה התנועה המוגבלת, שווי משקל וקואורדינציה.
מבחינת עמוד השדרה המרכיבים הבסיסיים אשר הנם הכרחיים לשם תפקודו התקין הם: גמישות ויכולת שרירים (muscle performance). אין זה אומר שאחרים אינם חשובים, אולם אלו הנם מרכזיים. השימוש במילה יכולת שרירים הינו מכוון מאחר וקיימים היבטים רבים לפעילות השרירים.
יכולת שריריםמתוך מגוון המרכיבים ביכולת שרירים נתעכב על שניים מהם שהם בסיסיים: חוזק שרירים הוא הכוח המרבי ששריר יכול להפיק במאמץ יחיד; סבולת שרירים הנה היכולת לבצע פעילות כנגד התנגדות במשך מספר מרבי של חזרות.
השרירים הם הכוח המניע והמייצב את הגוף ואף נותנים ביטוי למצבים רגשיים שונים. למשל, אנשים הנמצאים במתח נפשי מעידים על כך שהשרירים שלהם נוקשים ומתוחים. הדבר הבולט ביותר הקשור למצבים נפשיים ושרירים הוא הבעות הפנים והיציבה של האדם אשר יכולים להסגיר, בין היתר, את מצבו הנפשי.
בפיזיותרפיה אשר נועדה למנוע בעיות בעמוד השדרה צריכים להתמלא התנאים אשר הוזכרו לעיל. מצד אחד, גמישות טובה (אך לא מוגזמת) ומצד שני חוזק שרירים, סיבולת שרירים והיכולת להפעיל את השרירים המייצבים באופן מיטבי.
ייצוב עמוד השדרהעמוד השדרה כשמו כן הוא – הוא ה'עמוד' עליו למעשה תלוי הגוף כולו לשם תנועה תקינה. אחד התנאים לתפקוד תקין של עמוד השדרה הוא יציבות. מצד אחד, עמוד השדרה צריך לאפשר תנועה רבה ומגוונת במספר מישורים ומצד שני להוות עוגן יציב לתנועות הגוף. על מנת להשיג את המטרה הראשונה (קרי - תנועה), אנו זקוקים, כאמור, לגמישות טובה ולעבודת שרירים תקינה.
על מנת להשיג את המטרה השניה (יציבות) נדרשת שלמות ותקינות של הרצועות, הדיסק הבין-חולייתי ורקמות חיבור של עמוד השדרה ופעולה תקינה של השרירים העמוקים אשר תפקידם העיקרי הנו ייצוב ובקרה של התנועה. פעולת השרירים המייצבים אמורה להיות אוטומטית. אדם מתכוון לבצע פעולה כלשהי והשרירים הללו מתגייסים על מנת לספק את הייצוב האופטימלי כדי שתוכל להתבצע תנועה ללא כל הפרעה. במצבי כאב ועקב הזנחת הבריאות של עמוד השדרה, תפקודם של השרירים הללו משתבש.
עבודה לקויה של השרירים המייצבים חושפת את עמוד השדרה לכוחות אשר הוא אינו ערוך להם לאורך זמן והתוצאה בסופו של דבר הנה כאב ומגבלה. למשל, ישיבה ממושכת כאשר לאדם יש שרירי בטן וגו חלשים גורמת לכוחות דחיסה וגזירה (כוחות אשר הנם משיקים אחד לשני), מופעל עומס על המבנים השונים של עמוד השדרה. התוצאה הסופית מתבטאת בכאב ומגבלה וכמובן פגיעה באיכות חיים.
תנועתיות מערכת העצביםגם למערכת העצבים ולכלי הדם ישנה תנועה. בכל תנועה של הגוף גם מערכת העצבים נעה ביחס לרקמות השכנות וישנה גם התארכות פנימית של העצבים עצמם. תכונה זו מאפשרת למערכת העצבים לעמוד בעומסים השונים אשר מופעלים על הגוף בזמן תנועה, בין אם זה בפעילות יומית רגילה ובין אם זה פעילות מאומצת.
מדובר גם בתנועה של חוט השדרה והמוח. מחקרים ביו-מכאניים שונים שהחלו בסוף שנות השבעים הראו שקיימת תנועתיות ניכרת של המבנים העצביים השונים. בפיזיותרפיה מבטא המושג "נוירודינמיקס" (Neurodynamics) את יחסי הגומלין בין הפעילות הפיזיולוגית של מערכת העצבים לבין המרכיב התנועתי/מכאני שלה. בריאות מערכת העצבים, כמו בריאות המפרקים והשרירים תלויה במידת התנועתיות שלה וביחסי הגומלין בין תנועה זו לבין הפעילות הפיזיולוגית שלה.
בפיזיותרפיה ישנן טכניקות ספציפיות אשר נועדו לטיפול בליקויים הנובעים ממערכת העצבים. מטרת הטכניקות הנוירודימניות הנה לשפר את תנועת מערכת העצבים וכך גם על הפעילות הפיזיולוגית שלה. כאבי גב תחתון או צוואר עם מעורבות עצבית או תסמונת התעלה הכפית הנו דוגמאות לבעיות אשר בהן משתמשים בטכניקות נוירודינמיקס בפיזיותרפיה.
גמישותעל גמישות ניתן לשמור על ידי תרגול תנועות אשר מנסות לעבור את טווח התנועה הקיים (בתנאי כמובן שהוא מוגבל במידה כזו או אחרת). הדרך הטובה ביותר להשיג גמישות היא על ידי הבאת הרקמה המוגבלת לסוף טווח התנועה שלה, ביצוע כיווץ סטטי של השרירים הנגדיים לתנועה למשך מספר שניות והוספת מתיחה נוספת עם סיום הכיווץ. גמישות הנו דבר מולד. ישנם אנשים אשר נולדים גמישים באופן מיוחד וכאלו אשר אינם גמישים. לאלו אשר אינם גמישים ניתן לשפר את הגמישות, אולם שמירה על גמישות טובה דורשת תרגול לאורך כל החיים. לאנשים גמישים במיוחד אין צורך בתרגילי הגמשה אלא במקרים רבים הם זקוקים דווקא לתרגילים מייצבים. פרט למקרים בהם ישנה נסיגה מהגמישות הבסיסית ואז יש צורך בתרגול להחזרת הגמישות.
לחלקו השני של המאמרלחלקו השלישי של המאמרלאתר המרכז הרפואי רבין