מדינת ישראל דומה למדינות המערביות הן בכמות הצינתורים המתבצעות בה מידי שנה והן בזמינות הגבוהה לצינתורים. כתוצאה מהישג זה חלה בשנים האחרונות ירידה בתמותה מהתקפי לב.
למי מומלץ לעבור צינתור? צינתור אבחוני של עורקי הלב היא בדיקה המספקת לרופא מידע חיוני לגבי לב הנבדק.
רק באמצעות
צינתור ניתן לבדוק בדיוק רב קיום וחומרה של הצרויות או חסימות בעורקים הכליליים ולבחור את הטיפול המתאים ביותר לחולה, בחולים אמבולטוריים ובחולים דחופים (לדוגמא בזמן התקף לב).
צינתור אבחוני מומלץ לחולים או אנשים בריאים שהקרדיולוג מעריך כי קיים אצלם סיכון של 50% ומעלה להתפתחות מחלת לב כלילית.
אנשים המצויים בסיכון הם אנשים הסובלים מהשמנת יתר, מעשנים, חולי סוכרת, סובלים מיתר לחץ דם וכאלה שבמשפחתם היסטוריה של
מחלות לב וכלי דם.
למידע בריאותי נוסף היכנסו לפורומים:פורום קרדיולוגיה - רפואת לבפורום שיקום לבפורום שומנים בדם, מחלות לבפורום קרדיולוגיה ילדיםפורום ניתוחי לבצינתור לב דחוף. מומלץ לסובלים מתעוקה לא יציבה והתקף לב. במקרים אלו צינתור דחוף יכול לשפר משמעותית הישרדות חולים ולהוריד תמותה.
בשנים האחרונות בישראל כ-80% מהחולים הסובלים מ
התקף לב, עוברים צינתור דחוף תוך 12 שעות, שבעה ימים בשבוע במשך כל שעות היממה.
במקרים של התקף לב, צינתור דחוף מקטין את הנזק הנגרם לשריר הלב ומציל חיים ואכן בשנים האחרונות היתה ירידה בתמותה בחולים אלו כתוצאה מזמינות גבוהה של צינתורים דחופים מסביב לשעון.
צינתור וירטואלי. במידה וקיים סיכון של פחות מ-50% לנוכחות מחלת לב, ניתן לשלוח את החולה ל
צינתור וירטואלי (הדמיית רנטגן תלת ממדית באמצעות סריקה ממחושבת).
יש לקחת בחשבון שגם בדיקה זו כרוכה בחשיפה לרמות קרינה גבוהות והיא אינה תמיד מאפשרת אבחון ודאי של טרשת בעורקי הלב.
לכתבות נוספות בנושא:צינתור וירטואלי מונע אשפוז מיותרשמירה על הלב, דרך האינטרנטצינתור: סטנט מצופה או רגיל?חתולים מונעים מוות מהתקף לבהחלקה יפנית, זה לא קשור לסושיהצינתור מתבצע בהרדמה מקומית בלבד, בדרך כלל באזור המפשעה, אליו מוחדר צנתר וחומר ניגודי המאפשר צילום רנטגן המסייע לאתר את החסימות בעורקים ולהעריך את חומרתם.
ב-60%-70% מהמקרים העוברים צינתור אבחנתי, נמצאות חסימות או הצרויות בעורקי הלב ולכן ממשיכים לצינתור טיפולי שבמהלכו פותחים את החסימות באמצעות ניפוח בלון בתוך העורק וב-95% מהמקרים משתילים סטנט באזור החסום (קפיץ מתכתי השומר על העורק פתוח).
כ-10%-15% מהחולים העוברים צניתור אבחוני ואינם ממשיכים לצינתור טיפולי, הינם חולים שלא התגלתה אצלם מחלת לב או שמחלתם ניתנת לטיפול באמצעות תרופות ושינוי אורחות חיים.
כ-10%-20% מהחולים העוברים צינתור אבחוני מופנים לניתוח מעקפים - במקרים בהם קיימת חסימה במספר עורקים.
כיום קיימת ירידה של 10%-20% בצינתורים המתוכננים (בחולים שאינם מאושפזים בדחיפות עקב אירוע כלילי חריף) בשל המגמה של שימוש גובר בסטנטים מצופי תרופה המורידים באופן משמעותי את הסיכון להיצרות חוזרת בעורקים והזדקקות לצינתור נוסף. סיבה נוספת היא אימוץ אורח חיים בריא על ידי החולים, לאחר אירוע לב וצינתור.
ירידה בתמותה מהתקפי לב
צינתור הינו פעולה פולשנית שיכולה להיות מלווה בסיבוכים. ב
צינתור אבחוני סיכון של פחות מאחוז לסיבוכים ובצנתור טיפולי סיכון של שלושה אחוזים לסיבוכים.
בין הסיבוכים האפשריים - דימומים, התקפי לב, קרע או חור בעורק המטופל ואף מוות. ניתן למזער את הסיבוכים, בראש ובראשונה על ידי בחירת מצנתר מיומן שעבר הכשרה מתאימה, הן בהיבט הטכני של הפרוצדורה והן בהיבט של הליך קבלת ההחלטות הנדרש בכל שלב.
על מנת למנוע סיבוכים אפשריים במהלך צינתור, כגון היווצרות
קרישי דם, במהלך הצינתור ניתן מדלל הדם מסוג הפרין.
בשנות ה-90 החל שימוש גם בקבוצת תרופות חדשה בשם חוסמי גליקופרוטאין שהוכיחה עצמה כיעילה יותר במצבים מסוימים בהשוואה להפרין, אם כי העלתה את הסיכון לדימום, שהוכח כמנבא חזק לתמותה וסיבוכים לאחר צינתור.
בשנים האחרונות גובר השימוש במדלל הדם אנגיומקס (Bivalirudin), שהוכח יעיל ובטוח בשל פעילותו הכפולה הן על מערכת קרישת הדם והן על טסיות הדם וכתוצאה מכך מעניק צפי החלמה טוב יותר לחולה. בנוסף אנגיומקס הוכחה במחקרים כמפחיתה באופן משמעותי דימומים לעומת תרופות אחרות.
מתי עדיף ניתוח מעקפים ומתי צינתור? מרבית החולים מעדיפים צינתור על פני ניתוח כירורגי, אולם לא תמיד די בצינתור כדי לפתור את הבעיה באופן בטוח ויעיל.
על מנת להתמודד עם הדילמה המורכבת הזו יש צורך בשיתוף פעולה בין הקרדיולוגים למנתחי הלב כדי להחליט מהו הטיפול העדיף.
באופן פשטני, כשקיימת היצרות "פשוטה" בעורקי הלב יש יתרון לצינתור, אך כשהמחלה מורכבת, כמו למשל כששניים או שלושה מעורקי הלב חסומים לחלוטין או כשיש היצרות בעורק השמאלי הראשי יש יתרון ל
ניתוח מעקפים.
צינתור מאפשר למצוא חסימות עורקים
קבלת ההחלטות היא מורכבת וכוללת פרמטרים שונים. לדוגמא, במהלך ניתוח המעקפים ניתן להשתמש בוורידי רגליים או עורקים. שימוש בוורידי רגליים טוב לטווח קצר ומבוצע בלמעלה מ-50% מהחולים.
יש לקחת בחשבון כי תוך חמש וחצי שנים המעקפים מוורידי הרגליים יהיו חסומים ותוך 10 שנים כל הוורידים ללב יהיו חסומים וגם עורקי הלב.
לכן הנטייה היא למצות במידה ואפשר בקרב חולים צעירים עד גיל 60 את כל האופציות הטיפוליות בחדר הצנתור לפני ניתוח מעקפים, על מנת להותיר יותר אפשרויות טיפול לעתיד.
הטיפול שאחרי הצנתור: גם לאחר צנתור, הטיפול התרופתי ממשיך, זאת על מנת למנוע את הסיכון להיצרות או חסימה נוספת בעורקים והתפתחות התקפי לב.
מרבית הצנתורים היום כרוכים בהשתלת
סטנט ובכ-25% מהשתלות הסטנטים מתגלה היצרות נוספת לאחר שלושה חודשים.
בסטנטים מצופי תרופה קיימת סכנה מסוימת להתקפי לב חריפים בשל קרישי דם שנוצרים באזור הסטנט, לכן חשוב להמשיך טיפול למשך שנה של התרופות אספירין ופלויקס, המאושר בסל הבריאות.
לפי הערכות, כ-75% מהצנתורים החוזרים לאחר שלושה חודשים נגרמים כתוצאה מחסימה חדשה בעורקים שנוצרה מהמשך התהליך הטרשתי בעורקים.
טרשת עורקים (Atherothrombosis). הינה תהליך ממושך שנגרם כתוצאה מהצטברות של רובד טרשתי (פלאק) בעורקים כתוצאה מרמות גבוהות של שומנים בדם, עישון,
סוכרת, יתר לחץ דם וגורמים נוספים.
על מנת למנוע המשך היווצרות של חסימות והצרויות בעורקי הלב העלולים לגרום להתקפי לב ושבץ מוחי, חשוב ביותר, במקביל לטיפול תרופתי בגורמי סיכון כמו סוכרת ויתר לחץ דם, לשמור באדיקות על אורח חיים בריא הכולל פעילות גופנית סדירה, תזונה נכונה והפסקת
עישון מוחלטת.