יותר מ-30% מכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל (מעל גיל 30) ומעל 50% מהמבוגרים מעל גיל 55 סובלים מצורה מסוימת של מחלת חניכיים עם הרס של העצם התומכת בשיניים.
מכיוון ש
מחלת חניכיים (או נכון יותר לקרוא לה מחלה פריודונטלית, בלועזית פריו=סביב, דונטו=שן) מתפתחת בדרך כלל ללא כאבים, רוב האנשים אינם מודעים לכך שהם סובלים ממחלה
למרות שלרוב מחלת חניכיים הינה מחלה של מבוגרים, באחוז קטן של אנשים היא מתחילה להתפתח הרבה לפני. במקרים נדירים עוד בתקופת שיני חלב ובמקרים נדירים פחות בגיל ההתבגרות.
מהי מחלת חניכיים? מחלה זאת הינה מחלה זיהומית כרונית הנגרמת על ידי חיידקים ופוגעת בחניכיים ובעצם התומכת בשיניים. ללא נוכחות של חיידקים אשר ביכולתם לגרום לנזק לא נצפה בהתפתחות המחלה.
פיות של כל יצורי החיים וביניהם גם של בני האדם הינם, ביחד עם המעי הגס, בין האזורים המזוהמים ביותר בגוף. אך נוכחות של החיידקים איננה מספיקה כדי לגרום למחלה.
למידע נוסף בנושא שיניים היכנסו לפורומים:פורום רפואת שינייםפורום רפואת שיניים לילדיםפורום אורתודונטיה - יישור שינייםפורום מחלות חניכייםפורום כירורגית פה ולסתבעצם כל המחלות הזיהומיות ללא הבדל במקום בגוף יתפתחו רק במידה וסוג וכמות החיידקים יעברו את היכולת של מערכת החיסון להתגונן.
כל עוד תפקוד של המערכת החיסונית ברמה מקומית יעילה דיה כדי להתמודד עם החיידקים הפתוגניים (בלועזית פתוס=מחלה, גני=יצירה) לא תתפתח מחלה.
לכן כל גורם העלול לדכא את תפקודה של
מערכת החיסון (כגון עישון, סוכרת תרופות מסוימות) או להקשות על סילוק החיידקים באמצעות צחצוח, יזרז את התפתחותה של מחלת חניכיים.
מי נפגע יותר ממחלת חניכיים? רמת הפגיעות למחלת חניכיים משתנה בין אנשים שונים, לכן קיימים אנשים "עמידים" יותר ופחות למחלה.
מכיוון שמדובר במחלה זיהומית היא איננה מחלה "תורשתית" אך רמת ה"פגיעות" למחלה, קרי תפקוד של מערכת החיסונית ברמה מקומית הנו תורשתי. לכן קיים סיכון גבוה יותר לחלות במחלת חניכיים אצל האנשים שהריהם סבלו ממחלה זאת.
מחלת חניכיים יכולה להיות מצומצמת בהיקפה ולפגוע בשיניים מעטות או שהיא יכולה להיות רחבה לפגוע ברוב השיניים.

עישון הוא אחד מהגורמים התורמים להתפתחות מחלת חניכיים
רובד החיידקים נדבק לשיניים ולחניכיים וגורם תחילה לתגובה דלקתית קלה בחניכיים המאופיינת בנפיחות, אודם ודימום מהחניכיים, בדרך כלל ללא כאבים או אי-נוחיות כלשהם.
לכן הופעת דימום בזמן צחצוח שיניים או העברת
חוט דנטלי בין השיניים הנו סימן שצריך להדליק נורת הזהרה, ובמידה והדימום מתמשך מעבר לתקופה של כשבוע יש לפנות לרופא השיניים המטפל לבדיקה ויעוץ.
שלב ראשוני זה של המחלה נקרא ג'ינג'יביטיס (בלועזית ג'ינג'יווה=חניכיים, יטיס=דלקת). ללא טיפול, ג'ינג'יביטיס יכול להתקדם ולגרום להרס העצם התומכת.
במהלך הזמן רובד החיידקים יכול להתרבות ולצמוח גם מתחת לחניכיים.
חיידקים הנמצאים מתחת לחניכיים מיצרים רעלים הנספגים לשורש. החניכיים נפרדות מהשן ונוצרים כיסים מזוהמים סביב השיניים. כיסים אלו מעמיקים עם התקדמות מחלת החניכיים, דבר הגורם לפירוק נוסף של הרקמות סביב השן (חניכיים ועצם).
לכתבות נוספות בנושא רפואת שיניים:מחלות שיניים וחניכיים - זה רע לבריאות8 טיפים: צחצוח שיניים לפעוטותטיפול שיניים: הכינו שיניכם לחורףיישור שיניים לילדים - עובדות חשובותהישראלים לא יודעים על צחצוח שינייםבסופו של התהליך השיניים מתחילות להתנדנד ומשנות את מיקומם בלסת, קיים
ריח רע מהפה, הפרשת מוגלה מהחניכיים, נוצרים אבססים והשיניים חייבות להיעקר.
מכיוון שלא קיימת דרך בדוקה לשפר את תפקוד של מערכת החיסון ברמה מקומית כדי להתמודד עם עומס הזיהום, הדרך היחידה למנוע מחלת חניכיים הנה באמצעות ניקיון פה נכון.
ביקורות תקופתיות אצל הרופא שיניים ו/או שיננית לצורך הדרכה בגהות הפה (כלומר הדרכה להיגיינה אוראלית), וסילוק אבנית הינן חיוניות לשמירת על בריאות החניכיים.
מהם הגורמים המאיצים התפתחות מחלת חניכיים? עישון (המדכא בין היתר את תפקוד של מערכת החיסון), מחלות כלליות (סוכרת, ומחלות הפוגעות בתפקודה של מערכת החיסון), נטילת תרופות מסוימות, מתח נפשי, גורמים תורשתיים, שינויים הורמונליים ותזונה לא מאוזנת.
מחלת חניכיים לא רק גורמת לאובדן שיניים אלא פוגעת גם בתפקוד של מערכות אחרות בגוף. גורמת להחמרת
סוכרת ולקושי רב באיזונה על ידי טיפול.
הדרך המדויקת שבה גורמת מחלת חניכיים להחמרת הסוכרת איננה ברורה מספיק, אך ברור שהמחלה גורמת להעלאת רמת הסוכר בדם, לכן תקופות ארוכות יותר הגוף מתפקד עם רמה גבוהה של סוכר. מחלת חניכיים גם מגבירה את הסיכון למחלות במערכת הנשימה, כמו גם זיהומים אחרים בפה.
מחלת חניכיים מגבירה בצורה ניכרת את הסיכון ל
מחלות לב, קיימת אפשרות שחיידקים שמקורם בכיסים המזוהמים בחניכיים נכנסים למחזור הדם דרך החניכיים המודלקות, גורמים לגושים קטנים אשר עלולים לגרום לסתימת עורקים קטנים.
השערה נוספת היא שהתהליך הדלקתי הנגרם עקב המחלה מעודד הצטברות של שכבת שומנים בתוך העורקים הקורונריים המזינים את הלב.
נשים שסובלות בהריון שלהן ממחלת חניכיים, סובלות פי שבע יותר מתופעות כגון
לידה מוקדמת ומתינוקות בעלי משקל נמוך.
המידע באדיבות
האיגוד הישראלי לפריודונטיה