בפרק הקודם פירגן צבי לאישתו, מלי, ולא הפסיק לשבח את הבישולים שלה. בפרק הנוכחי מספר צבי על הבן שלו, על הרופא שלו ועל מצבו (יש לנו פרק קצת יותר אופטימי):
אהלן, חזרתי, עוד שבוע עבר. שום דבר משמעותי לא התרחש בשבוע שעבר מעבר לשיגרה היומיומית.
יש פעמים שממש לא בא לי לצאת מהבית, אבל אני עושה את זה בשבילי ובשביל כל מי שתקוע איתי בבית, כי גם להם מגיע ניקוי ראש.
השבוע יצאתי פעמיים לטייל ובין היתר קנינו בגדים לבן שלי, עשור, "וחגגנו" על פלאפל לארוחת ערב.
עוד לא נתקלתי בילד בן 11 שמותגים לא מדברים אליו, חשוב לו רק שהבגד ייראה טוב, פשוט ילד מדהים. לפעמים הוא אפילו מסרב שנקנה לו בגלל "שזה יקר".
נכון שאני לא אובייקטיבי כל כך לגבי מה שאני כותב על עשור, אבל הוא ילד כזה אחראי ודאגן, פשוט לא יאומן.
למידע נוסף בנושא היכנסו לפורומים:פורום מחלות ריאה אסטמהפורום לחץ דם, מחלות כליה ילדיםפורום כירורגית חזה, גידולי סרטן הריאהפורום רפואת משפחהפורום נכויות, מחלות כרוניותלא פעם ולא פעמיים כשהוא שומע אותי מתארגן לשינת לילה הוא שואל מחדרו: "אבא הכל בסדר, אתה צריך עזרה?" וזה נותן לי את הרצון להמשיך ולהגיע ליום המיוחל, כי הוא עדיין צריך אותי.
לפני שבוע הכיתה של עשור ערכה את מדורות ל"ג בעומר ומלי הסיעה אותו לשם וחזרה הביתה. הציק לי נורא שרק לפני שנה הייתי איתו כל הערב והשנה לא יכולתי לצאת בגלל ערפילי העשן באוויר, אלא רק לכתוב על זה.
אחי חיים הגיע מחו"ל והוא מבקר אותנו כל יום במשך שהותו כאן, דבר שמשנה לי מעט את השיגרה. היום מוצאי שבת, ביקרנו במושב וכרגיל השבוע החדש בפתח ועימו סידורים לרוב.
יום שלישי היום וזהו יום ביקורת בבלינסון, הגעתי ראשון בשעה 8:00 בבוקר ואיך לא, גם סיימתי ראשון. בשעה 10:45 כבר שכבתי בסלון והאזנתי למוסיקה.
כולם הרעיפו מחמאות על זה שאני נראה מצויין ואני, ציני כהרגלי, ביקשתי מהם להפסיק לשקר. גם אצל הרופא חששתי להגיב על כך שהוא אמר שאני נראה טוב כי פחדתי שיורידו אותי במיקום התור להמתנה.
אך ד"ר שיטרית, המרגיע האישי שלי, הבטיח לי שנהפוך הוא, ככל שאהיה במצב טוב יותר, כך סיכויי לשרוד את ה
השתלה טובים יותר.
לכתבות נוספות בנושא:יום המודעות למחלת סיסטיק פיברוזיסיומן: בתור להשתלת ריאה"אמרו שלא אשוב לתפקד בלי חמצן"סיסטיק פיברוזיס - עובדות חשובותבדיקות גנטיות - הגיע הזמן להכניסן לסלתאמינו לי אני עושה ככל שביכולתי לייצב את מצבי. אוכל טוב, מקפיד על
תרופות ומנוחה וכמובן יציאות מהבית מדי פעם.
אני כל כך רוצה להיות כבר אחרי הכל, למרות שזה לא יבטיח לי חיי דבש, אבל קצת מתיקות אף פעם לא הפריעה לאיש.
בעת הביקורת ניגש אלי אדם נחמד שאיני מכיר וסיפר לי שהוא מכיר אותי דרך הבלוג שלי, שאליו הגיע במקרה דרך גלישה באינטרנט, דבר שגרם לי להמון שביעות רצון מכתיבת הבלוג, אז תודה לך איש יקר ושתהיה לי רק בריא.
פעם היו שואלים אותי מה נשמע? הייתי עונה: אישתי בסדר ואני גמור, היום אני אומר: אישתי בסדר גמור ואני בדרך לשם. בנימה אופטימית זו נשתמע בפעם הבאה.
לפרק יומן אישי קודמים של צבי פאר:פרק 1 -
השתלת ריאה: משעמם ומפחיד פה בתורפרק 2 -
"בהוראת מי אני סובל?"פרק 3 -
"נגמר החג, ממשיכים לחכות להשתלה"פרק 4 -
יומן אישי: "מסדר דברים אחרונים"פרק 5 -
"אצלי, הישרדות זו לא תוכנית טלוויזיה"פרק 6 -
"איך אישתי מתמודדת עם כל הלחץ?"למידע נוסף על
סיסטיק פיברוזיס היכנסו ל
אתר איגוד סיסטיק פיברוזיס או התקשרו 6702323 03