תרופות המשמשות לטיפול רפואי מודרני מביאות ברכה רבה ,ובזכותן נמנעות מחלות קשות, נכות, תחלואה כרונית ומוות.
ואולם ידוע לכול שעשויות להיות לתרופות השפעות לוואי, מרביתן קלות וצפויות, אך חלקן קשות ומסוכנות.
לא כל השפעות הלוואי של תרופות הן אלרגיות. יש השפעות הקשורות בהרכב התרופה ובמנגנון הפעולה שלה, למשל: אגירת נוזלים ובצקות עקב נטילת תרופה להפחתת לחץ דם; בחילות והקאות בעת טיפול באנטיביוטיקה מסוימת; כאב ראש וחוסר ריכוז בשל תרופה פסיכיאטרית.
ישנם שני סוגי השפעות לוואי של תרופות. סוג א': תגובה שכיחה, אצל רבים מהנוטלים את התרופה. זאת בשל מנת יתר, השפעות לוואי, השפעה משנית או תגובות גומלין בין תרופות. סוג ב': תגובה נדירה, מוגבלת לרגישים מועטים כגון אי-סבילות או תגובה אלרגית.
שעורה של תופעת ה"
אלרגיה לתרופות" (רגישות ספציפית לתרופה או למרכיביה) נעה בין כ-6% עד 10% בלבד ממקרי התגובות לתרופות. באחת מ-10,000 מתגובות האלרגיות לתרופות, תופיע תגובת הלם אלרגי (אנפילקסיס) ועשירית ממקרים אלה עלולים להסתיים במוות.
תגובות אלרגיות לתרופות הן נדירות יחסית, ומופיעות בעיקר אצל מי שנחשף קודם לכן לתרופה. התגובות פוחתות במהירות לאחר חשיפה נשנית לתרופה, בתוך 20 דקות ועד שעות מספר.
כדי שתתפתח תגובה אלרגית "אמיתית" יש צורך בריגוש, כלומר מצב שבו מערכת החיסון מפתחת נוגדנים לתרופה או למרכיביה.
להתייעצות ומידע נוסף על הנושא, היכנסו לפורומים:פורום אלרגיה, טיפול באלרגיותפורום תרופות ייעוץ תרופתיפורום מחלות ריאה אסטמהפורום רפואת משפחהתגובות אלרגיות מתרחשות כאשר נוצרים נוגדנים מסוג IgE, ש"מכירים" את התרופה ונקשרים אליה בעת חדירתה שנית לגוף. הקישור מפעיל תאים מיוחדים (תאי פיטום) המעוררים תגובות אלרגיות על ידי שחרור חומרים כימיים רבי-עוצמה (היסטמין ועוד).
איך לזהות תגובה אלרגית לתרופה? תופעות אלרגיות אופייניות כוללות:
אודם והסמקה.
גרד חזק.
תפרחת בצורת כתמים אדומים ובולטים (אורטיקריה).
נפיחות (בצקת בשפתיים ובעפעפיים).
צפצופים וקוצר נשימה (התקף גנחת הסימפונות - אסטמה).
צרידות ואובדן קול (בצקת של הלוע).
ירידת לחץ דם.
איבוד הכרה ומוות.
תגובות אימונולוגיות - אלרגיות נדירות מופיעות לאחר שבוע עד עשרה ימים ומסתמנות בכאבים ודלקות מפרקים, חום, תפרחות בעור ופגיעה בתפקודי הכליות והכבד.
מה קובע אם תתרחש תגובה אלרגית? התרופה עצמה: מבנה התרופה, אופן הפיזור בגוף, משך הטיפול והתדירות (לדוגמא, טיפולים חוזרים ונשנים והפסקות ביניהם), אופן הגשת התרופה (בטבלית, משחה, זריקה, עירוי).
במקרה של אלרגיה לפניצילין לדוגמא, מתן התרופה בזריקה או בעירוי עלול לעורר תגובה אלרגית חריפה יותר מאשר בטבלית.
המטופל: רקע אלרגי (אטופי), רקע תורשתי. יש מחלות המגבירות את הסיכוי לפתח אלרגיה לתרופה, לדוגמא תפרחות בעור מאמוקסיצילין (מוקסיפן, אוגמנטין) בזמן מחלות נגיפיות (וירליות) כגון מונונקלאוזיס, רגישות לסולפה אצל חולי
איידס.
דוגמאות לאלרגיה לתרופותפניצילין. - פניצילינים הם קבוצה גדולה מאוד של תרופות אנטיביוטיות בעלות מבנה דומה. בין הפניצילינים הישנים יש מידה רבה של זהות (רגישות צולבת), אך הזהות בין פניצילינים לנגזרות אחרות (כגון צפאלוספורינים) אינה עולה על 15%.
במקרה של רגישות אלרגית קשה (הלם אנפילקטי) יש לבדוק אם התפתחו נוגדנים לפניצילין, על ידי תבחין מיוחד.
במקרה שאין חלופה אנטיביוטית אחרת, או אם התרחשה תגובה קשה בעבר ויש צורך ליטול שוב תרופה זו עקב זיהום בחיידק עמיד, ניתן לבצע תהליךשל הפחתת הרגישות.
אספירין ו-NSAID's.
אספירין ונוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAID) כמו וולטרן, נקסין, ואדוויל, עלולים לגרום לתפרחת, בצקות, נזלת, קוצר נשימה והלם אנפילקטי. חולי אורטיקריה כרונית או אסתמה רגישים יותר לאספירין ולנוגדי דלקת.
ארלגיה לתרופות - לא באמת שכיח, אבל מאוד מסוכן
כאשר מופיעה במטופל תגובה לתרופה ממשפחת NSAID's הוא עלול להיות רגיש לכל נוגדי הדלקת ועליו להימנע מלנטלם. NSAID's חדשים, המעכבים באופן בררני COX-2 (ויוקס, מסוליד, סלברה) בטוחים יותר. פארצטמול (אקמול) או
אופטלגין אינם שייכים לקבוצה זו והם מותרים לנטילה במרבית המקרים.
חומרי ניגוד לצילומי רנטגן (אלרגיה ל"יוד"). מרבית חומרי הניגוד לבדיקות דימות מכילים יוד, אך התברר מעל לכל ספק שהיוד עצמו אינו גורם לתגובות אלרגיות.
אין כל ממש בטענה הנפוצה שאסור לקבל חומר ניגוד אם הייתה בעבר תפרחת מיוד לחיטוי פצעים, או אלרגיה ל"דגי ים". יש אנשים המגיבים בתוך דקות אחדות להזרקת חומר ניגוד בתפרחת, קוצר נשימה, חנק והלם.
אצל מטופלים שהיתה להם בעבר תגובה ניתן להפחית את הסכנה על ידי בחירת חומר ניגוד בלתי צמיג, טיפול תרופתי מונע הניתן החל ב-12 שעות לפני הפעולה ועירוי נוזלים בזמן הבדיקה.
אלרגיה לחומרי אלחוש בטיפולי שיניים. קיימים דיווחים רבים על חולשה, סחרחורת, איבוד הכרה ופעימות לב מואצות בזמן טיפול שיניים עם זריקות אלחוש (הרדמה מקומית).
לכתבות נוספות על אלרגיות:צמחי מרפא נגד אלרגיהנזלת אלרגית: כל הטיפולים המשלימיםאלרגיה - עובדות חשובותמדריך להורים: הכל על אסטמה לילדיםאלרגיות: רפואה משלימה תעזור לכםבמרבית המקרים אין זו תגובה אלרגית אמיתית, אלא תגובת
חרדה או השפעת לוואי מקומית של החומר המוזרק.
אם יש חשש לתגובה אלרגית, ניתן לבצע תבחין דיאגנוסטי משולב עם תבחין תגר במרפאת מומחים, כדי להסיר את החשש לקראת טיפולי השיניים הבאים.
איך מאבחנים רגישות לתרופות? כאמור, תגובה אלרגית אופיינית מתרחשת בדרך כלל מהר - בתוך דקות אחדות מנטילת התרופה. מטופלים רבים מקבלים כמה תרופות בו-זמנית וקשה להבדיל ביניהן ולמצוא את ה"אשמה".
כדי שהמומחה יוכל להעריך אם התגובה היא אכן אלרגית עליו לקבל מידע מדויק על אופי התגובה, הרקע הרפואי של החולה ותגובות אלרגיות בעבר. במרבית המקרים אין תבחין אמין ופשוט המאפשר לזהות את הגורם בעזרת תבחיני עור או
בדיקת דם.
עם זאת, מומלץ לפנות למומחה לאלרגיה בכל מקרה בינוני או קשה של תגובה לתרופה, כדי שישקול את המשך הטיפול בעתיד.
במקרים מיוחדים אנו מבצעים תבחין עור עם התרופה עצמה, או תבחין תגר (challenge), שבו נותנים את התרופה החשודה במינונים נמוכים ובהדרגה. תגר כזה כרוך בסיכון ויש לעשותו במרפאות מומחים לאלרגיה בבתי חולים בלבד. מי נתון בסיכון גבוה לפתח תגובה אלרגית קשה לטיפול?
מי שלקה בעבר בתגובה אלרגית קשה (אנפילקסיס).
חולי
אסטמה פעילה ובלתי מאוזנת.
חולי
מחלת לב כלילית פעילה.
מטופלים בחוסמי ביתא (כגון נורמיטן, דראלין).
הטיפול. בשלב החריף של תגובה אלרגית חדה לתרופה (אנפילקסיס) ניתן טיפול מיידי באדרנלין,
אנטי-היסטמינים וסטרואידים. במרבית מקרי האלרגיה לתרופות, התגובה חולפת כשהתרופה מתפנה מהגוף וכאשר נמנעים להיחשף לה שוב.
לסיכום, תגובות אלרגיות לתרופות הן נדירות, אך עלולות להיות מהירות ומסוכנות ולהביא לידי מוות. במרפאת האלרגיה ניתן לנתח את אופי התגובה לתרופות ולערוך תבחין דיאגנוסטי (טסט) או תבחין תגר כדי לבסס את החשד. אם אין תחליף לתרופה ניתן לבצע הפחתת ריגוש (דה-סנסיטיזציה) ולהמשיך בטיפול בבטיחות רבה יותר.
המידע ניתן כשירות לציבור ואינו מהווה ייעוץ רפואי. המידע פורסם במכביתון בין השנים 2004-2006לאתר של
קופת חולים מכבי