בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»לב, כלי דם»מחלות לב»בדיקת מאמץ - למנוע מחלות לב
הוסף למועדפים 
שינוי בריאותי לקראת השנה האזרחית החדשה
אתמיד בפעילות גופנית
אוכל פחות בשר
אקפיד על משקל תקין
אפסיק לעשן
אתחבר לרוחניות שלי
 
  הצבע  
  
 

בדיקת מאמץ - למנוע מחלות לב

ד"ר אילן אור
 | 07.07.08
מומחה במחלות לב ,קרדיולוג בכיר במכון הלב בפרוקרדיה, יועץ קרדיולוגי עצמאי "מכבי שירותי בריאות"

בדיקת מאמץ - השיטה המקובלת ביותר לביצוע בדיקת מאמץ היא באמצעות הליכה על הליכון. מה זה נותן? מה בודקים? מהם היתרונות? ולמי אסור להיבדק? ד"ר אילן גור עונה על כל הקושיות בדרך לבדיקת מאמץ

בדיקת מאמץ (ארגומטריה) היא בדיקה פשוטה יחסית, שמספקת מידע קליני רב וחשוב. בדיקת מאמץ בודקת את תגובת הגוף לעליה מדודה במאמץ שמבוצע בתנאים מבוקרים.

תגובת הגוף למאמץ איזוטוני דינמי (שבו השרירים מתכווצים ויש תנועה מבוקרת), כרוכה בסדרה מסועפת ומורכבת של שינויים במערכת הלב וכלי הדם, שמטרתם לקיים הספקת דם מוגברת לשרירים המשתתפים במאמץ.

המאמץ גורם לעליית תפוקת הלב עקב עליית קצב ההתכווצות ועוצמתה, ובו זמנית מורחבים העורקים המספקים דם לשרירים המשתתפים במאמץ, ומתכווצים כלי הדם באיברים שאינם חיוניים לקיום המאמץ כגון מערכת העיכול.

בבדיקת המאמץ נבחנים ונבדקים רוב השינויים האלה, יש התוויות (אינדיקציות) רבות לביצוע בדיקת מאמץ, השכיחות שבהן:

אבחון מחלת לב כלילית, הערכת חומרתה ודרגת הסיכון הכרוכה בה (פרוגנוזה).

הערכת היכולת התפקודית של הנבדק ותגובת לחץ הדם למאמץ.

הערכת יעילותם של מגוון טיפולים בחולי לב ויתר לחץ דם.

למידע נוסף בנושא בדיקת מאמץ, כושר גופני היכנסו:
פורום רפואת ספורט
פורום כושר גופני
פורום כושר קרבי
פורום ספינינג
פורום יוגה, מדיטציה

אבחון מחלת לב כלילית. הדם מסופק לשריר הלב דרך העורקים הכליליים. במחלת טרשת העורקים הכליליים מוצרים בהדרגה עורקים אלה, פוחתת זרימת הדם בהם ונפגעת הספקת החמצן לשריר הלב.

עורק בריא יכול לספק דם בכמות גדולה הרבה יותר מהדרוש במצב מנוחה. בטרשת העורקים הכליליים, הספקת הדם ללב יכולה להיות תקינה במנוחה גם כשיש היצרויות ניכרות בעורקים הכליליים (מחצית עד 80% מחלל העורק).

ואילו בזמן מאמץ, בעת שגדלה תצרוכת החמצן של שריר הלב ונדרשת כמות דם גדולה יותר, אין העורק יכול לספק את כמות הדם הדרושה לשריר הלב ונגרמת איסכמיה (הספקת דם בלתי מספיקה הגורמת לחוסר חמצן ברקמה).

בבדיקת מאמץ משקיע הנבדק מאמץ מבוקר שהולך ומתגבר בהדרגה. אם אכן יש היצרות בעורק הכלילי, הרי בשלב כלשהו של המאמץ תגבר דרישת שריר הלב לדם ולחמצן אל מעבר ליכולת ההספקה של העורק החולה, ותתפתח בשריר הלב איסכמיה.

לאיסכמיה סימנים ותסמינים אופייניים ובעיקר כאב (לחץ) בבית החזה ושינויים אופייניים בבדיקת א.ק.ג (אלקטרוקרדיוגרם).

רוצים ללמוד עוד על קצב הלב שלכם? היכנסו למחשבון דופק מטרה לאימון

מה עוד ניתן ללמוד מבדיקת מאמץ? מלבד שינויים איסכמיים בבדיקת א.ק.ג ותגובת הנבדק למאמץ (כאבי חזה), נבדקים בבדיקת המאמץ גורמים נוספים.

בבדיקת מאמץ נבדקת גם תגובת לחץ הדם למאמץ, הפרעות בקצב הלב בזמן המאמץ וכן היכולת התפקודית (כושר גופני). לכל אחד מהגורמים הללו חשיבות רבה, בייחוד ליכולת התפקודית.

במחקרים רבים שנעשו שנים רבות על מאות אלפי נבדקים נראה באופן חד משמעי שככל שהיכולת התפקודית גבוהה יותר כך הפרוגנוזה טובה יותר (כלומר שכיחות נמוכה יותר בעתיד של התקפי לב ומחלות לב אחרות).

ממצאי המחקרים נכונים גם לנבדקים חולי טרשת עורקים והיצרויות בעורקים הכליליים.

בחולה לב שיכולת תפקודו גבוהה נוטים לטפל טיפול שמרני (בתרופות) ופחות פולשני (צנתור, ניתוח). לעומתו, חולה שיכולת תפקודו נמוכה (וכאמור פרוגנוזה גרועה יותר) יש לטפל בו טיפול "תוקפני" יותר.

לכתבות נוספות בנושא כושר גופני, אימון אירובי:
אימון כוח או אימון אירובי?
מדריך: מהו כושר אנאירובי?
פעילות גופנית - אפשר גם בישיבה
הורדת לחץ דם? הליכה תעזור לכם
טיפים: כך תבחרו תוכנית אימונים

כיצד מתכוננים לבדיקת מאמץ? כדי להפיק את מרב התועלת מבדיקת המאמץ יש להקפיד על מילוי כמה הוראות פשוטות:

אין לבצע מאמץ גופני קשה ואין לאכול שלוש שעות לפני הבדיקה (מותר לשתות).

יש לבוא לבדיקה בבגד נוח ובנעליים מתאימות לביצוע הבדיקה (רצוי נעלי ספורט).

נבדקים עם היסטוריה רפואית (בדיקות קודמות, אשפוזים, טיפולים וכדומה) נדרשים להביא עמם את החומר הרפואי הרלוונטי לעיונו של הרופא הבודק.

על נבדקים שנוטלים תרופות דרך קבע להיוועץ ברופא אם לנוטלן ביום הבדיקה. בעניין זה אין הוראות קבועות והן משתנות מנבדק לנבדק.

אם מטרת הבדיקה לבחון את יעילותו של טיפול בתרופה (ביתר לחץ דם לדוגמה), יש כמובן לעשותה בהשפעת התרופות.

ואולם אם מטרת הבדיקה לגלות מוקדם מחלת לב כלילית סמויה, והיות שתרופות מסוימות עשויות "להסתיר" את סימני המחלה האופייניים ובכך למנוע את גילויה, יש להפסיק את הטיפול בתרופות אלה לפני הבדיקה.

בכל מקרה ההחלטה על נטילת תרופות או הפסקתה לפני ביצוע בדיקת מאמץ נתונה בידי הרופא שהפנה לבדיקה, ותנאי לתקפות הבדיקה יש למלא בדייקנות אחר הוראותיו.

כיצד מבצעים בדיקת מאמץ? השיטה הרווחת לביצוע בדיקת מאמץ היא בהליכה על מסילה נעה (הליכון).

לנבדקים בעלי מוגבלויות וקשיי הליכה מוצע לבצע את הבדיקה עם סיבוב דוושות בישיבה באופני כושר או אפילו סיבוב דוושות במאמץ ידיים.

יש כמה פרוטוקולים תקניים לביצוע הבדיקה בהליכה על מסילה נעה, השונים זה מזה מבחינת אורך זמן שלבי הבדיקה ומבחינת מהירות תנועת המסילה ושיפועה בכל שלב.

ביום יום מרבה לשמש הפרוטוקול על שם ברוס (Bruce), ובו עולה מידת המאמץ בהדרגה, בשלבים בני שלוש דקות, ובכל שלב עולים בהדרגה מהירות תנועת המסילה ושיפועה.

בכל זמן הבדיקה מחובר הנבדק למחשב הבדיקה בעזרת מדבקות א.ק.ג וחוטים, ועל זרועו מותקנת שרוולית למדידת לחץ דם. תרשים הא.ק.ג מופיע בצג מחשב הבדיקה ונרשם בנייר מתאים.
בדיקת מאמץ - למנוע מחלות לב
בדיקת מאמץ, כוללת גם בדיקת א.ק.ג

בזמן הבדיקה הטכנאי המבצע והרופא האחראי לבדיקה עוקבים ברציפות אחר תרשים הא.ק.ג ומודדים שוב ושוב את לחץ הדם. חלק הבדיקה הראשון (חלק "המאמץ") מסתיים בהגיע קצב הלב לדופק המטרה המחושב לפי גיל הנבדק.

עם סיום המאמץ מאטה המסילה בהדרגה עד לעצירה מוחלטת. אז מתחיל חלק הבדיקה השני (חלק "ההתאוששות"): מנוחה בישיבה והמשך מעקב רצוף אחר לחץ הדם ותרשים הא.ק.ג.

שלב ההתאוששות הוא חשוב ביותר, כי לעתים יופיעו בתרשים הא.ק.ג שינויים פתולוגיים רק בשלב זה, בעוד בכל שלבי המאמץ שקדמו לו תרשים הא.ק.ג תקין לחלוטין.

לעתים יש צורך להפסיק את שלב המאמץ עוד בטרם הגיע הנבדק לדופק המטרה. ואלה הסיבות השכיחות לכך:

עליה קיצונית או ירידה בלחץ הדם.

שינויים "חולניים" בעלי משמעות בא.ק.ג.

כאבי חזה גוברים או תסמינים אחרים שמונעים את המשך המאמץ כגון כאבי רגליים, סחרחורת, קוצר נשימה.

מתי לא ניתן לבצע בדיקת מאמץ? במצבים מסוימים אסור לבצע בדיקת מאמץ ובהם: מחלת לב כלילית בלתי יציבה, הפרעות קשות בקצב הלב, אי ספיקת לב בלתי מאוזנת.

כנ"ל לגבי מחלה קשה של מסתמי הלב, מחלות שריר הלב, יתר לחץ דם בלתי מאוזן, מחלה כללית אחרת (לא של הלב) כגון שפעת.

במקרים אחרים אמנם ניתן לבצע את הבדיקה, אך אין בה כדי לקבוע אבחנה. מדובר בנבדקים שיש בתרשים הא.ק.ג שלהם שינויים מסוימים קבועים ש"מסתירים" סטיות ושינויים.

המידע ניתן כשירות לציבור ואינו מהווה ייעוץ רפואי. המידע פורסם במכביתון בין השנים 2004-2006

לאתר של קופת חולים מכבי
עד כמה חשוב לכם המראה החיצוני שלכם?
עד כמה חשוב לכם המראה החיצוני שלכם?
עסוקים כל היום בהצצה במראה? בודקים כל רגע שהשיער מסודר? לפעמים לוקח לכם שעות להתארגן ליציאה מהבית? ה...