היום אנו יודעים כבר כי אפשר לטפל בבעיית התאווה למזון. אפשר לאכול מפעם לפעם מזונות אסורים, ולהימנע מתחושה של חסך וקיפוח.
אני מאד לא אוהבת את המושג "אסורים", כי אין מאכל אסור כמו שאין מאכל משמין. יש רק כמות רצויה או לא רצויה.
זלילה אינה חייבת להיות התגובה האוטומטית לכמיהה למזון. במקום להיות קורבן חסר ישע, הנתון לחסדי התאוות שלכם, בידכם להחליט כיצד לבלום אותן.
שאלו עצמכם האם לאכול עכשיו, יותר מאוחר, או בכלל לא? האם לאכול את מה שאתם מתאווים לו כרגע, או משהו אחר? כלומר, יש באפשרותכם לבלום את הכמיהה, לפחות במידה מסוימת, ולראותה כהצעה ולא כציווי שאין עליו עוררין. הדבר הוא בר ביצוע.
רוצים לשמוע עוד כיצד לשמור על המשקל? היכנסו לפורומים:פורום תזונה ודיאטה פורום בישול בריאות, מתכוני בריאותפורום פוד קואצ'ינגפורום תזונה ודיאטה לילדים, השמנה בילדיםפורום תמיכה בדיאטהכאשר אנו מחליטים לשלוט בתאווה, קרוב לוודאי שניכשל בכך. נניח שאנו מנסים לשלוט בתאווה פתאומית לשוקולד. אנו מתחילים להילחם ברצון העז לאכול את אותו
שוקולד שנמצא בבית.
ננסה לצעוד, לקרוא, לצפות בטלוויזיה, לעבוד, לעשות כל מה שיסיח את דעתנו מחבילת השוקולד שנמצאת בבית, אבל אותה חבילה "מדברת" אלינו ולא נותנת מנוח.
לבסוף אנו נכנעים, זוללים את אותה חבילה מהתחלה ועד הסוף, כועסים על עצמנו ומחליטים כי בפעם הבאה נצליח.
לעומת זאת, אם לא נתעלם מהתאווה הפתאומית ונאכל קובייה או שתיים, אז נרגיע את הכמיהה. מלת המפתח היא אפוא טיפול בנושא ולא ניסיון לשלוט בו.
בפעם הבאה נדאג שלא תהיה כלל חבילה בבית. ואם כבר אכלנו - נהנה מכל ביס. אין טעם להתייסר - תאמינו לי, בדקתי, זה לא שורף אף קלוריה, אלא רק גורם לנו לאכול עוד קצת מתסכול.
ברור גם שדילוג על ארוחות רק מחמיר את הבעיה. אסור להגיע לכדי רעב. יש לאכול לפחות שש ארוחות מזינות במשך היום.
לא צריך לוותר על מאכלים אהובים, אבל צריך לאכול אותם במידה
על התפריט להיות מגוון, מאוזן מבחינת אבות המזון שבו ולהכיל גרעינים מלאים, ירקות, פירות, וכמויות נאותות של מוצרי
חלב, בשר דל שומן ו
דגים.
יש לשלב, בארוחות מנות פרי או מוצרי חלב דלי קלוריות ודלי שומן. גם בזה אין ביטחון שהתאוות למזון ייעלמו, אך הן יפחתו עד לרמה שניתן בה להתמודד עם הבעיה.
התאווה למזון גואה ושוככת בגלים. כל החוכמה היא "לרכב" על הגל בלי להיכנע לו, כלומר לעבור את המשבר.
העובדה כי יש באפשרותכם להרגיע את התאווה רק אם תירצו, נותנת כוח להתמודד עמה ולהחליט מתי להרגיע אותה.
מעניין אתכם לדעת כמה קלוריות שרפתם היום? היכנסו למחשבון קלוריותעוגייה אחת אינה גורמת להשמנה, אבל רגשות אשם דווקא כן, כי אז אתם נתקפים בתחושה של כישלון, מסלקים את כל העכבות ומחסלים את כל חבילת העוגיות.
אם טועמים מדי פעם ממזון אהוב במיוחד, עדיין אין בזה משום אובדן הכושר להתמודד עם הבעיה.
אם אנו מונעים מעצמנו לחלוטין את המזון האהוב עלינו, אנו מחריפים את תחושת הפחד מפני הבאות. עדיף לפצות את התאווה, במידת מה, מאשר להימנע לחלוטין ממזון זה. אפשר לפרק את התאווה מנשקה בעזרת חמישה כללים:
להמתין 10 דקות בטרם אוכלים, כדי שהפעולה תהיה במודע ולא מתוך דחף.
להסיח את הדעת למשהו שמחייב ריכוז.
להתרחק ממקום "החטא" - מהמקרר, מעגלת המזון, מהקפטריה.
להשיב לעצמנו על השאלה עד כמה המזון הזה חשוב לנו ועד כמה אנו באמת רוצים בו.
להחליט מהי הכמות שנאכל ממנו, לשים את אותה כמות על גבי צלחת, להתיישב ליד שולחן, לאכול אותה לאט תוך התענגות על כל נגיסה.
פעילות גופנית מתמדת היא תנאי הכרחי להצלחת הטיפול העצמי בהקטנת התאווה למזון. הפעילות הזו לא רק מפחיתה מתח שנגרם עקב חרדות וכמיהות שלא באות על סיפוקן, אלא שהיא גם מסיחה את הדעת מהאוכל ונותנת תחושה של סיפוק ורוגע.
לכתבות נוספות בנושא איך לשמור על המשקל:הרזיה מתחילה מהראש, לא מהמקררכך נתמודד עם השמנת יתר בקרב ילדיםהשמנה בילדים: רואים תוצאות בארה"בהחופש הגדול: תזונה וגם כושר דיאטה לקיץ: להזיע את השומן החוצהלאתר
diets