משרד הבריאות מסר על שני מקרים ראשונים של
שפעת. המחלות התגלו בשני ילדים ממקומות שונים בארץ.
האם נגיף השפעת עבר שינוי גנטי ונהיה נגיף קיצי? ברור שלא. לנו בלניאדו אין מקרים של שפעת, ויתכן, כפי שמשרד הבריאות, אומר שהילדים נדבקו בעת שהיה בחו"ל, אך זה הזמן הנכון לחשוב קדימה ולהתחיל להתכונן ולמנוע את ההתפרצות הבאה בחורף.
בנושא זה יש בפירוש חדשות: הועדה המייעצת לזיהומים ולחיסונים של משרד הבריאות המליצה בישיבתה באפריל האחרון על הרחבת ההוריות לחיסון נגד שפעת באוכלוסיית הילדים הבריאים.
המטרה הסופית של התוכנית הינה מתן חיסון שנתי של אוכלוסיית הילדים מגיל ששה חודשים ועד 18 שנים, וכשלב ראשון הרחבת הוריות החיסון לילדים בני שנתיים ועד חמש שנים. להזכירכם, עד כה הומלץ לחסן נגד שפעת ילדים בני שש ועד 24 חודשים.
לפני שנתאר את משמעות והשלכות העתידיות של ההמלצה הזו, נדון מעט במחלת השפעת עצמה.
שפעת איננה סתם "התקררות" - מדובר בזיהום הגורם ל
חום גבוה,
כאבי שרירים, הרגשה כללית מאד רעה ובהמשך סימנם נשימתיים כנזלת מרובה, שיעול,
כאב גרון ולעתים רחוקות
דלקת עיניים. סיבובילדים קטנים יתכנו סיבוכים כגון דלקת הסמפונות ודלקת ריאות.
למידע נוסף על חיסונים לתינוקות, היכנסו לפורומים:פורום חיסונים לילדים, מחלות זיהומיות פורום רפואת ילדים, מחלות ילדיםפורום רפואת תינוקות, טיפול בתינוקותפורום מחלות זיהומיות רפואת מטייליםפורום אף אוזן גרון ילדים שפעת נגרמת על ידי נגיפי ממשפחת האורתומיקסווירידה (Orthomyxoviridae) שהם נגיפים גדולים בעלי סליל RNA בודד. הנגיפים מחולקים לקבוצות A,B,C כאשר A ו-B אחראים למרבית ההתפרצויות.
האפידמיולוגיה של שפעת מורכבת, בעלי חיים שונים מהווים מאחסן לזנים שונים נגיף בטבע, עם יכולת הדבקה לבני אדם.
לניוד העופות חשיבות בפיזור המחלה בעולם. לשינויים אנטיגנים קטנים במבנה הנגיף נקראים "דריפט" והם מתרחשים לעתים קרובות.
לעומת זאת, שינויים משמעותיים הנקראים "שיפט", מתרחשים לעתים רחוקות, וכאשר מתרחש שינוי אנטיגני משמעותי, היכולת של גוף האדם להתמודדות לוקה בחסר, וכאן תיתכן הופעת "פנדמיה" - הופעה של זן חדש בעולם עם יכולת לגרום לתחלואה ותמותה באוכלוסיות גדולות.
במאה ה-20 היו שלוש פנדמיות: ב-1918, ב-1957 וב-1968. ב-1918 פנדמית השפעת גרמה לפחות ל-20 מיליון מקרי מוות ויתכן אף של-50 מיליון!
שפעת פוגעת בעיקר בתינוקות ובילדים קטנים. אם נבצע בדיקה סרולוגית נראה שבכל שנה, 30% עד 50% מהילדים נחשפו לשפעת. המשמעות ברורה - היעדרות מגנים ובתי ספר, וכתוצאה מכך היעדרות הורים ממקומות העבודה ופגיעה כלכלית משמעותית למקומות העבודה ולמדינה.
קיים מאמץ עולמי גדול בניטור המחלה הכולל מעקב אחר התפשטות השפעת, וניסיון לאפיין את הזנים השונים, בכדי להיות מסוגלים להכין תרכיבי חיסון שונים מראש.
עוד על מחלת השפעת:לא לוותר: חיסונים לתינוקות, חיסוני ילדיםסכנה! מחלות זיהומיות בקרב תינוקותחיסונים: בררו מה מזריקים לכםשפעת העופות - שאלות ותשובותמה אתם יודעים על מחלות ילדיםמשימה זאת נעשית על ידי תחנות ניטור במדינות שונות, הקולטות מידע מהצוותים הרפואיים בשטח, מנתחות אותו ומפרסמות אותו לשימושים השונים. רשת ניטור כזו קיימת גם בישראל והיא מעבירה מידע עדכני לכל הדורש.
קיימים מספר תכשירים "אנטי-ויראליים" נגד שפעת, המקצרים את המחלה במעט. שימושם לא אושר בילדים מתחת לגיל שנה, לחלקם תופעות לוואי במערכת הנשימה, דרכי העיכול ומערכת עצבים מרכזית. חלק מהנגיפים עמידים לתכשירים. וזה מחזיר אותנו לעובדה שרצוי למנוע שפעת.
תכשירי החיסון הניתנים בישראל מכילים מרכיבים של נגיף מומת וניתנים בזריקה. למרות ה"שם הרע" שקיבלו
חיסונים אלו בקהילה, מדובר בתכשירים מאד בטוחים.יעילות חיסונים אלה נעה בין 70% ל-80%.
בין תופעות הלוואי הנדירות של ה
חיסון נגד שפעת ניתן למנות את תופעת עליית החום, וכן את תסמונת "גיאן ברה" (guillain barre).
בארה"ב אושר תכשיר מנגיף חיי מוחלש עם יעילות של 96%, ותכשיר זה בודאי ישפר את ההיענות לטיפול.
וכעת, המשמעויות של המלצות החיסון החדשות הן שהחל מהשנה אמורים להצטרף למעגל המתחסנים כ-350 אלף ילדים - וכאשר נגיע ליעד, גיל 18 שנים, 2.2 מיליון ילדים ומתבגרים יקבלו חיסון נגד שפעת בישראל.