עישון מקצר את החיים בשמונה עד עשר שנים. אבל, אם תפסיקו לעשן עכשיו, הסיכוי שלכם לחלות ב
מחלת לב ישתווה תוך שנתיים לסיכוי של מי שלא מעשן. גם הסבירות לפתח
סרטן הריאה, יחזור כעבור כ-10 שנים, לרמה דומה לזה שלא עישן מעולם. להחלטתכם!
הסכנות הטמונות בעישון ידועות ורבות. עישון סיגריות הינו הגורם הראשון במעלה לתמותה במדינות המפותחות, יותר מכל גורם סביבתי או התנהגותי אחר. אז איך זה, שרוב המדינות, כולל מדינת ישראל, האוכפות בצורה נחושה כל כך חשיפה לחומרים בני סיכון המובילים להרעלה עצמית כמו סמים, אינן נלחמות בעוצמה מספקת בעישון? ניתן למצוא תשובות רבות לשאלה, אך הנה תשובה אחת, מפתיעה ומטרידה:
"העישון מהווה את אחד המרכיבים לבקרת האוכלוסייה, על כן, הפחתה משמעותית בשיעור המעשנים עלולה להביא לפשיטת רגל של קרנות הפנסיה ו"עומס בלתי נסבל" על מערכת הבריאות כולה, עקב מספר גבוה יותר של קשישים, שיזדקקו לאשפוז בגלל זיקנה".
לשאלות על עישון, מחלות לב ועוד, היכנסו לפורומים:פורום הפסקת עישון, גמילה מעישוןפורום קרדיולוגיה - רפואת לבפורום ניתוחי לבפורום שיקום לבפורום יתר לחץ דםדברים קשים אלו נכתבו ע"י פרופ' ברוך מודן, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, במאמר מערכת של עיתון הרפואה, משנת 1996. למרות כל זאת, שכיחות המעשנים במדינות המפותחות היא גבוהה ונעה סביב 25%. במדינת ישראל, על פי דו"ח משרד הבריאות, כ- 28% מהאוכלוסייה עדיין מעשנים.
עישון מקצר את החיים בשמונה עד עשר שנים. השפעת העישון על התמותה הינה משמעותית ביותר. תוחלת החיים אצל המעשנים הינה קצרה באופן משמעותי בהשוואה ללא מעשנים. קיצור תוחלת החיים אצל המעשנים עולה עם השנים בהשוואה ללא מעשנים. בעוד שבשנות ה-50 של המאה הקודמת ההבדל בתוחלת החיים היה 5 שנים, הרי כיום ההבדל גדל לשמונה עד עשר שנים בנשים וגברים כאחד. הסיבה לעליה בהבדל זה הינה הארכת תוחלת החיים אצל הלא מעשנים.
מהנתונים בספרות עולה, כי הסכנות לתמותה ממחלות הקשורות לעישון, היא בעיקר אצל אלה המתחילים לעשן באופן סדיר בגיל צעיר, בשנות העשרה. כמחצית מבני הנוער שמתחילים לעשן בגיל צעיר ובאופן קבוע, יחלו לבסוף במחלות הקשורות לעישון. כרבע בגיל מבוגר וכרבע בגיל הביניים, בין הגילאים 35-69. תוחלת החיים אצל גיל הביניים קצרה לכן בכ-25 שנה בהשוואה ללא מעשנים.
לא פחות חשובה היא העובדה, שאלו שנפטרים ממחלות הקשורות לעישון אינם חייבים להיות מעשנים כבדים במיוחד (כשתי חפיסות סיגריות ליום ויותר), אלא מספיק שמעשנים בממוצע חפיסת סיגריות ליום, החל מגיל צעיר ובאופן קבוע.
אין כזה דבר סיגריה 'לייט'. רוב המעשנים מתמכרים לניקוטין תוך תקופה קצרה של מספר שבועות עד חודשים. הסיכון הבריאותי למעשן נובע לא רק מההתמכרות לניקוטין, אלא מהעובדה שהמעשן שואף אלפי כימיקלים מסרטנים ואחרים, הנוצרים משריפה לא שלמה של הטבק תוך כדי עישון.
בעבר, הפחתת רמת הניקוטין בסיגריה נחשבה לכאורה לסיגריה בטוחה יותר. אולם, היום אנו יודעים, שסיגריות מופחתות ניקוטין, הקרויות "לייט", הינן לא פחות קטלניות מסיגריות בעלות שיעורים גבוהים של ניקוטין. המעשנים סיגריות "לייט" מפצים עצמם על החסך בניקוטין בעישון סיגריות מרובות יותר ו/או שאיפות רבות יותר, או עמוקות יותר ולזמן ארוך יותר, כדי לקבל את רמת הניקוטין הדרושה להם.
עישון: גורם למחלות לב, סרטן, מחלות בדרכי הנשימה ועוד
עישון גורם למחלת כלי דם טרשתית הגורמת לשכיחות רבה יותר של מחלת לב כלילית והתקפי לב, אירועים מוחיים (CVA – CEREBRAL VASCULAR ACCIDENT), ומחלות כלי דם פריפריות בעיקר ברגליים.
רבים יודעים שעישון הינו אחד הגורמים העיקריים למחלות לב אצל גברים, אבל לא כולם יודעים שהוא גורם מרכזי למחלות לב בקרב נשים. נשים מעשנות מצויות בסיכון מוגבר ביותר לחוות התקף איסכמי. גם עישון פסיבי טומן בחובו סכנות רבות לנשים. חשיפה ממושכת לעשן סיגריות במקומות העבודה, בבית או במקומות בילוי, מגבירה אף היא את הסכנה ללקות בשבץ והתקפי לב.
נשים מעשנות, הנוטלות במקביל גלולות למניעת הריון, מצויות בסיכון גבוה יותר ללקות בהתקף לב ו/או שבץ מוחי, מאשר נשים מעשנות שאינן נוטלות גלולות וכמובן, מאשר אלו שאינן מעשנות כלל.
מעניין לציין את העובדה כי מחקרים מצאו שהחוק לאיסור עישון במקומות ציבוריים הפחית את כמות התקפי הלב. כך למשל, מחקר איטלקי שנערך לאחרונה מצא כי מאז שנכנס לתוקפו החוק באיטליה ב-2005 חלה ירידה בשיעור התקפי הלב.
על רקע המחקר פרסם האיגוד הקרדיולוגי בישראל הודעה בה הוא מתייחס לחוק למניעת עישון במקומות ציבוריים. בהודעה נכתב: "האיגוד רואה זה שנים רבות חשיבות עליונה להגברת המאמצים למלחמה בעישון ככלי בעל חשיבות רבה להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם. במסגרת זו גם תמך האיגוד באיסור על עישון במקומות ציבוריים", מסר האיגוד הקרדיולוגי בהודעה.
המחקר החשוב התפרסם בכתב העת הקרדיולוגי היוקרתי Circulation והוא מצביע על האופן בו ניתן, באמצעות חקיקה מתאימה ואכיפה, להפחית את שיעור התקפי הלב באוכלוסיה. במחקר השוו חוקרים מרומא את שעור התקפי הלב באוכלוסיית העיר בין השנים 2000-2004, לפני כניסת החוק לתוקפו, לשנת 2005 בה נכנס החוק. הם מצאו כי בקרב בני 35-64 חלה ב-2005 ירידה מובהקת של 11% בשיעור האשפוזים עקב התקפי לב. בקרב בני 64-74 נרשמה ירידה של 7.9%, ואילו בקשישים יותר לא נמצא הבדל מובהק לאחר כניסת החוק לתוקפו.
עוד על מחלות לב:שעור ההשרדות מהתקפי לב בעליהצינתור לב וירטואלי - זה אמיתי?קוצב לב: משפר חיים, ממשיך להשתפרבריאות הלב - 10 מחקרים מוביליםתעוקת לב: פריצת דרך בטיפולעישון ומחלות סרטן. הוכח קשר ודאי בין עישון וסרטן הריאה, הלוע, הפה, הושט ושלפוחית השתן. קשר וודאי משמעותו סיכון לתחלואה, המוגבר פי שלושה ומעלה באוכלוסיית המעשנים, בהשוואה ללא מעשנים ונמצא ביחס ישיר לעוצמת וכמות העישון.80%-90% מסרטן הריאה והגרון (לריוקס) בגברים ונשים מיוחס לעישון. בספרות קיימת הערכה, שעישון פסיבי גורם לרבע ממקרי סרטן הריאה בלא מעשנים. מחקרים נוספים הראו קשר אפשרי, לא וודאי, בין עישון וסרטן הלבלב, הקיבה, הכליה וסרטן הרחם.
עישון ומחלה חסימתית כרונית בדרכי הנשימה. 85%-90% ממקרי מחלה חסימתית כרונית בדרכי הנשימה - ברונכיטיס כרונית ונפחת הריאה (אימפיזמה) - הם תוצאה של עישון. 15%-20% מהמעשנים חפיסת סיגריות אחת ו-25% מאילו המעשנים שתי חפיסות סיגריות ליום ויותר, יפתחו מחלה זו. בקבוצת חולים זו בפרט, אולם גם אצל מעשנים ללא מחלה חסימתית כרונית בדרכי הנשימה, קיימת שכיחות רבה יותר של דלקות ריאה, הגורמות לעיתים לתמותה מוקדמת.
עישון והריון. אצל נשים ב
הריון המעשנות קיימת שכיחות רבה יותר של לידה מוקדמת ולידת תינוק בעל משקל נמוך.
עישון ואסטמה בילדים. קיימת עליה בשכיחות התקפי אסטמה וחומרתם בילדים אסמטיים, שאחד מהוריהם מעשן.
עישון ותפקוד מיני. קיימת פגיעה בתפקוד המיני אצל מעשנים.
עישון פסיבי (PASSIVE SMOKING). קיימת עליה בשכיחות סרטן הריאה ומחלת לב כלילית בבני זוג של מעשנים, פי שניים עד שלושה בהשוואה ללא מעשנים. הסיכון עולה ככל שזמן החשיפה ועוצמתו (מספר הסיגריות ליום) גדלים.
* לכתבות נוספות בנושא בריאות, רפואה מונעת ואיכות חיים היכנסו ל
אתר הקריה הרפואית רמב"ם