טיפול תרופתי בהפרעות קשב וריכוז (ADHD) מבוסס בעיקר על השימוש במעוררים (פסיכוסטימולנטים), שהמוכר והיעיל ביניהם הוא
ריטלין. תרופת ריטלין הינה נגזרת של אמפטמין והיא המאפשרת מיקוד של הקשב למשך זמן פעולתה - כארבע שעות. ריטלין הינה
תרופה יעילה ביותר - 85% מהילדים מגיבים אליה והתגובה היא בדרך כלל תגובה מלאה. ניתן להתאים את זמני הטיפול לשעות נחיצותו בלבד - בביה"ס, בזמן בחינות וכו'.
חלק מהילדים זקוקים לטיפול תרופתי ב
הפרעות קשב וריכוז על ידי ריטלין פעמיים עד שלוש פעמים ביום בכדי לקבל תגובה טובה במשך כל שעות הערוּת שלהם. במקרים כאלו ניתן לטפל בסטימולנט ארוך טווח בעל פעולה ממושכת באמצעות מתן כדור אחד ביום, והשפעתו היא למשך רוב שעות היום (כ-8-12 שעות).
יתרונם של התכשירים ארוכי הטווח הוא גדול ביותר בגלל ההיענות הגבוהה. כלומר מתן תכשיר אחד ביום מקל בהרבה את התנהלות המשפחה, לעומת מתן תרופה מספר פעמים ביום בתכשירים קצרי הטווח. בנוסף, פרופיל תופעות הלוואי מועט ועדין יותר. חוסר האחידות בתפקודו של הילד בשעות שונות של היום, עקב רמות תרופה משתנות בדם כשניתנים התכשירים קצרי הטווח, מדגיש את חשיבותם של התכשירים ארוכי הטווח.
לשאלות על טיפול תרופתי בהפרעות קשב וריכוז ועוד, היכנסו לפורומים:פורום הפרעות קשב וריכוזפורום הפרעות קשב וריכוז, רפואה משלימה פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוערפורום תמיכה נפשית, פסיכולוגיהפורום פסיכולוגיית ילדים, ייעוץ להורים בין התכשירים ארוכי הטווח הידועים ביותר נמצאים בשוק כיום "ריטלין SR " ו"ריטלין LA" למשך שמונה שעות, ו"קונצרטה" למשך 12 שעות. יש לציין כי פרט לסטימולנטים, פותחה לאחרונה תרופה חדשה שאינה ממריצה בשם Strattera אשר השפעתה היא ארוכת טווח, אולם חסרונה העיקרי - מלבד המחיר הגבוה - הוא בכך שחייבים לקחתה יום-יום ללא הפסקה, מה שלא נכון לגבי התרופות הסטימולנטיות קצרות הטווח וארוכות הטווח.
חשוב להדגיש את המעקב הקפדני על ידי הרופא המטפל, שמטרתו ניטור יעיל של התרופה, בדיקת השפעתה ויעילותה, בדיקת תופעות לוואי (אם קיימות), בדיקות דם תקופתיות (בעיקר תפקודי כבד במיוחד בעת מתן Strattera) ובדיקת מצבו הנפשי המשתנה של הילד.
תופעות הלוואי של ריטלין. תופעות הלוואי בעת טיפול תרופתי בהפרעות קשב וריכוז על ידי ריטלין מתחלקות לשתי קבוצות:
1. תופעות לוואי חולפות: ילדים רבים מדווחים על כאבי ראש או כאבי בטן בימים הראשונים לנטילת התרופה, כאשר תופעה זו אמורה לחלוף תוך שבוע עד שבועיים. אם היא נמשכת, יש להעריך מחדש את מינון התרופה ובמצבים חריגים אף להחליפה.
2. תופעות לוואי קבועות: מכיוון שמדובר באמפטמין, דהיינו ממריץ, גורם ריטלין לדיכוי התיאבון ולדיכוי הצורך לישון במהלך שעות פעילותו ושעת ההליכה לישון מתאחרת כתוצאה מהשפעת התרופה. לפיכך, אסור לתת ריטלין בשעות הערב, ויש לקחת בחשבון את היעדר התיאבון במהלך היום.
היעדר תגובה ואף תגובה הפוכה (פרדוקסלית), כלומר ירידה בריכוז והחמרה באי השקט, נצפים ב-15% מהילדים הנוטלים ריטלין. במקרים אלה מומלץ להחליף את הטיפול התרופתי.
תופעות לוואי קשות אחרות בעת טיפול תרופתי בהפרעות קשב וריכוז: תופעות אלו נדירות יחסית, והשכיחה ביניהן היא REBOUND , המופיעה בכ-10% מכלל הילדים הנוטלים ריטלין. מדובר בהתפתחות אי-שקט ניכר עם סיום השפעת התרופה. דרך יעילה, יחסית, להתמודד עם תופעה זו היא העברת הטיפול לריטלין ארוך טווח שתחילת השפעתו וסיומה מתונים יותר, כך שהתופעה הופכת הרבה פחות שכיחה.
תופעות נדירות נדירות בעת טיפול בהפרעות קשב וריכוז: תופעות נדירות ביותר כוללות התפתחות סיוטי לילה, אי שקט קבוע ולעיתים אף מצב פסיכוטי. הסכנה להתפתחות תופעות אלו גדולה יותר בילדים הסובלים מפגיעה מוחית או מפיגור שכלי. בילדים אלו מתן ריטלין מחייב זהירות מיוחדת ומתן מינונים קטנים יחסית.
טיפול בהפרעות קשב וריכוז באמצעות ריטלין מפחית את הסיכוי לסבול מהתמכרויות והתפרצויות אלימות
ההתנגדות הציבורית לשימוש בתרופת ריטלין נובעת בעיקר משתי תופעות לוואי שהן מיתוס מופרך מעיקרו: ההפרעה לגדילה - במחקרי אורך הוכח שתרופת ריטלין אינה גורמת להפרעה בגדילה לאורך זמן, למרות דיכוי התיאבון שנוצר - וההתמכרות לתרופת ריטלין - גם כאן, המיתוס הרווח שילדים מתמכרים לתרופה אינו נכון, אלא אם מדובר במינונים גבוהים במיוחד (טוקסיים). במינונים המקובלים בטיפול לא נגרמת כלל התמכרות.
אחד מחוקרי הפרעות קשב וריכוז היותר חשובים בעולם, ד"ר גוזף בידרמן מאוניברסיטת הרווארד בבוסטון, מצא כי ריטלין הניתן לסובלים מ-ADHD מונע הידרדרותם לסמים ולאלכוהול. ד"ר בידרמן מצא ש-75% מהלוקים בהיפראקטיביות שלא קיבלו ריטלין סבלו מהתמכרויות, זאת לעומת 25% בלבד בקרב אלו שכן טופלו בריטלין. בקרב קבוצת הביקורת של הילדים הבריאים נמצא כי 18% מהם התמכרו לסמים או לתרופות ובנוסף, הסתבר כי הילדים שלא טופלו בריטלין התאפיינו כאלימים יותר. ד"ר בידרמן טוען, שילדים שהפרעת הקשב והריכוז אצלם מטופלת בתרופות מצליחים יותר בחייהם, ואילו החשש להתמכרות הוא כאמור מיתוס המופרך מיסודו.
בכל זאת, בגלל פוטנציאל ההתמכרות שקיים במקרים חריגים עם הסטימולנטים, פותחה תרופה יעילה ל-ADHD שאינה מעוררת (פסיכו-סטימולנטית) הנקראת, כאמור, Strattera, והתוצאות הטיפוליות מעידות על יעילות גבוהה לפחות כמו הסטימולנטים.
הפרעות קשב וריכוז דורשת אבחון מוקדם ככל האפשר, לצורך טיפול יעיל ומניעת התפתחותן של הפרעות פסכיאטריות נילוות. האיבחון הוא מורכב בשל אופי ההפרעה רבת הממדים (MULTI DIMENTIONAL), ההפרעה קרובה לנורמה ונטולת מאפיין מזהה ברור. כמו כן אין כיום בדיקה חד משמעית לאישור האבחנה.
הצוות הרב מקצועי המאבחן והמטפל חייב לכלול רופא מומחה בהתפתחות הילד ובפסיכולוגיה שלו. באמצעות טיפול הולם, הפרוגנוזה של הילד הסובל מהפרעת קשב עשויה להיות טובה מאד. לפיכך, תהליכים של אבחון מוקדם וטיפול מוקדם הם בעלי חשיבות מרבית.
מאמרים נוספים בנושא טיפול תרופתי בהפרעות קשב וריכוז ועוד:כיצד מאבחנים הפרעות קשב וריכוז (ADHD)?על ריטלין לילדים - בעד ונגדהפרעות קשב: יותר כושר, פחות ריטליןעל הפרעות קשב וריכוז במבוגריםהפרעות קשב וריכוז? קררו את הילדרפואה משלימה והפרעות קשב וריכוז. הורים רבים נעזרים בטיפולים אלטרנטיביים שונים כגון: אלבאום, טומטיס, נטורופתיה, צמחי מרפא, דיקור, שיאצו, פרחי באך, ביופידבק ועוד. אין ספק שתופעה זו יוצרת בלבול רב בקרב ההורים המחפשים מזור לילדיהם ולא חוסכים זמן וכסף לפתרון הבעיות.
תחום הרפואה המשלימה לא נחקר דיו וחבל. זהו תחום רחב ורב גוני המאפשר למטפלים אלטרנטיביים ממקצועות שונים לעסוק בו ללא ביסוס מדעי מספק. הורים רבים נעזרים בשיטות השונות של רפואה משלימה מסיבות שונות, כאשר לגבי חלק מהילדים שיטות אלו מפחיתות לעיתים את הסימפטומים, אך לא ברור הבסיס המדעי לשיפור הסימפטומטי.
מקצוע הרפואה אינו תמיד מדויק וחד משמעי, אך עדיין הרפואה הטובה היא זו שפועלת על פי קריטריונים מדעיים. אם האבחון הראשוני יתבצע על ידי רופא המומחה בהתפתחות הילד והפסיכולוגיה שלו, ללא ספק האבחנות תהיינה יותר מדויקות. ההפניה לטיפולים המשלימים על ידי הרופא המוסמך לכך תתבצע בהתאם לצורך, וכך החיסכון הכספי למשפחות המטופלים לאורך זמן יהיה רב יותר.
בנוסף, לעיתים ניתן ריטלין על ידי רופאים שאינם מומחים בהתפתחות הילד והפסיכולוגיה שלו. ריטלין הניתן שלא לצורך עלול לגרום לסיבוכים ותופעות לוואי, בייחוד במקרים שבהם לא נשללה בעיה רפואית, גופנית או נפשית, הגורמת להפרעות בקשב וריכוז. זהירות ומודעות ימנעו עגמת נפש ולעיתים גם בעיות של ממש.
לסיום, ישנה תקווה רבה ואופטימיות ביחס לילדים עם הפרעות קשב וריכוז, הניחנים ביכולות מגוונות בתחומים רבים שלא תמיד מגיעים לידי מימוש. ילדים עם ADHD הם בעלי מרץ רב שאפשר לתעלו לכיוונים חיוביים וללא ספק, בעזרת תמיכה רגשית וטיפול מתאים, הם יכולים להגיע להישגים מרשימים ויהיו מועילים בחברה בה הם חיים.