בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»גיל הזהב»פרקינסון»ניתוח חדשני לטיפול במחלת פרקינסון
הוסף למועדפים 
שינוי בריאותי לקראת השנה האזרחית החדשה
אתמיד בפעילות גופנית
אוכל פחות בשר
אקפיד על משקל תקין
אפסיק לעשן
אתחבר לרוחניות שלי
 
  הצבע  
  
 

ניתוח חדשני לטיפול במחלת פרקינסון

מערכת BeOK
 | 11.06.09
פורטל בריאות יופי רפואה

פרקינסון הינה מחלה הגורמת לרעד בגפיים, נוקשות בשרירים ולחוסר שיווי משקל. בעבר, טיפול במחלת פרקינסון כלל תרופות בעייתיות, אך כיום ישנו ניתוח השתלת אלקטרודה חשמלית לטיפול במקרי פרקינסון קשים.

מהי מחלת פרקינסון? מחלת פרקינסון, הקרויה ע"ש ג'יימס פרקינסון שתיאר אותה לראשונה ב-1817, מתבטאת ברעד בגפיים במנוחה, איטיות, נוקשות שרירים, ולאחר שנים של התקדמות איטית של המחלה מופיע גם חוסר שווי משקל. הסימנים נגרמים מירידה בהפרשת חומר הנקרא "דופמין", כתוצאה מפגיעה של המחלה באזור במוח המכונה "החומר השחור" (substantia nigra). כאשר נוצר מצב בו 80% או יותר מהדופמין אבד, מופיעים התסמינים של פרקינסון.

איזו קבוצת גיל היא הנפגעת העיקרית ממחלת פרקינסון? שכיחות מחלת פרקינסון באוכלוסייה מעל גיל 65 הינה 1%. יחד עם זאת, למרות שאצל רוב האנשים פרקינסון מתקשרת עם גיל הזהב, רבים לא יודעים כי פרקינסון עלולה להופיע גם אצל אנשים צעירים.

הבעיה העיקרית עם פרקינסון אצל צעירים היא האבחון הלקוי. בשל הקשר בין גיל הזהב למחלות באופן כללי ולמחלת פרקינסון ספציפי, רופאים רבים אינם מאבחנים צעירים בעלי תסמיני פרקינסון כחולי פרקינסון בשל גילם הצעיר ורק לאחר תקופה ארוכה - לעיתים שנים - הם מאובחנים כחולים. החולה הצעיר המפורסם ביותר שאובחן כחולה פרקינסון הוא מייקל ג'יי פוקס, שחקן הקולנוע הידוע, שחלה בשנת 1991 כשהוא בן 30 בלבד.

לפרטים נוספים על פרקינסון, גיל הזהב ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום פרקינסון
פורום נוירוכירורגיה, ניתוחי ראש
פורום נכויות, מחלות כרוניות
פורום השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
פורום זכויות רפואיות

מהו הטיפול במחלת פרקינסון? טיפול הבחירה במחלת פרקינסון הינו תרופתי ונועד להחזיר את האיזון שהתערער עקב ההפרעה בהפרשת הדופמין. בין התרופות הידועות נגד פרקינסון ניתן למצוא את סלג'ילין ורסג'ילין, שתיהן שייכות לקבוצת חוסמות B-MAO, לוודופה השייכת לקבוצת ה"אגוניסטים דופמינרגיים" ו אמנטדין .בחולי פרקינסון אשר איכות חייהם פגועה באופן משמעותי למרות טיפול תרופתי אופטימאלי, יש לשקול אפשרות ניתוחית.

הבעייתיות עם הטיפול הכירורגי במחלת פרקינסון. "הטיפול הניתוחי במחלת פרקינסון היה ידוע כבר בשנות ה-40 של המאה ה-20 והתבסס בעיקרו על הרס אזורים במוח המעורבים בבקרת התנועה", מסביר ד"ר מנשה זערור, מנהל המחלקה הנוירוכירורגית ברמב"ם, "בעקבות הניתוחים חל שיפור בהפרעות התנועה, בעיקר ברעד ובנוקשות, אך לעתים היו לניתוחים תופעות לוואי בלתי הפיכות".

בסוף שנות השישים התגלתה התרופה -"L-DOPA", מולקולה ההופכת במוח לדופמין והטיפול הניתוחי כמעט ונעזב. לאחר שנים נמצא כי יעילותו של הטיפול ב- L-DOPA פוחתת עם השנים והחולה נזקק להעלאת מינון התרופות ותדירותן.

בנוסף לירידה ביעילות הטיפול ב- L-DOPA, מתפתחות תופעות לוואי קשות עקב הטיפול:

1. מצב ON-OFF. כשהתרופה משפיעה החולים מתפקדים (ON), ואז עוברים למצב קיפאון (OFF).

2. תנועות בלתי רצוניות. תופעה הנקראת דיסקינזיה.

מגבלות הטיפול התרופתי עוררו עניין מחודש בפיתוחן של טכניקות ניתוחיות חדישות. בשנת 1992 גילה הנוירוכירורג הצרפתי ד"ר אלים לואי בנאביד כי גירוי חשמלי של גרעינים בזלים במוח (צברי תאים במוח המעורבים בבקרת התנועה), גורם לשיפור בהפרעות תנועה מבלי לגרום לנזק ברקמות של אזורים אלה.
ניתוח חדשני לטיפול במחלת פרקינסון
פרקינסון אינה פוגעת רק בקשישים, אלא גם באנשים צעירים

"כיום קיימת הסכמה, כי הגרעין התת-תלמי (גרעין זעיר בקוטר של 5-6 מ"מ) הוא האזור המתאים ביותר במוח לטיפול פרקינסון" אומר ד"ר זערור. "באמצעות השתלת אלקטרודה בגרעין התת- תלמי, ניתן לשפר באופן משמעותי את תסמיני המחלה ולהקל על תופעות הלוואי הקשות שגורם הטיפול התרופתי. גירוי הגרעין התת-תלמי על ידי האלקטרודה מפחית מפעילותו, וכך נשבר מעגל פעילות היתר של מסלולי העצבים במוח שקיים במחלה"

כיצד עובד הניתוח החדשני לטיפול במחלת פרקינסון? בשנות האלפיים התפתחה הטכניקה הכירורגית להשתלת אלקטרודות גירוי במוח להליך מתוחכם ביותר, עתיר טכנולוגיה, הדורש דיוק ביצוע ברמות של חלקי המילימטר תוך שימוש במחשב ובסיוע אמצעי הדמיה ייחודי, המתבסס על שילוב התמונות המתקבלות מדימות CT ו-MRI.

ה-MRI מבוצע ברצף ייחודי של חתכים, המאפשר זיהוי האזורים הספציפיים אליהם מגיעים בניתוח. שילוב זה מאפשר דיוק רב בניווט האלקטרודה אל אזור היעד שכל גודלו מילימטרים ספורים, בדומה למכשיר ניווט דמוי GPS משוכלל, המוביל את המנתח בדרך הקצרה והבטוחה ביותר אל היעד. מסייעת בניווט מערכת רישום חשמלי של גלי המוח.

"אנו מוודאים שאכן הגענו למקום הנכון באמצעות זיהוי הפעילות החשמלית האופיינית לגרעין התת-תלמי", מסביר הנוירופיסיולוג ד"ר אלון סיני, האחראי על הרישום החשמלי התוך-ניתוחי בניתוח זה בבית החולים רמב"ם. "אנו מזהים את הרישום החשמלי האופייני למקום וכך אנו קובעים את מיקומה המדויק של האלקטרודה", מסביר פרופ' זערור."אנו מוודאים את המיקום גם על-ידי בדיקת החולה ורואים כי תסמיני המחלה פוחתים משמעותית כבר בשלב זה ולשם כך נדרש שיתוף הפעולה של החולה. זוהי הסיבה שהניתוח מתבצע בהרדמה מקומית בלבד, כאשר החולה ער".

כשבוע לאחר הניתוח להשתלת האלקטרודה מתבצע השלב השני: השתלת הקוצב. הקוצב מושתל באזור החזה תחת עצם הבריח, כמו קוצב לב. החוט המקשר בין האלקטרודה לקוצב נמשך תחת העור לאורך העורף, מאחורי האוזן ומתחת לעור הקרקפת. השתלת הקוצב מתבצעת בהרדמה מלאה, ומבוצעת גם היא בידי פרופ' זערור.

למאמרים נוספים בנושא פרקינסון, גיל הזהב ועוד:
פרקינסון, שתיית תה מונעת את המחלה
10 דברים על פרקינסון
מחלות ניווניות: הכירו את תרופות העתיד
קשר בין אימפוטנציה ומחלת פרקינסון
פרקינסון - המחלה הגברית?

לאחר הניתוח החולה מגיע אל ד"ר אילנה שלזינגר, מנהלת המרכז להפרעות תנועה ופרקינסון ברמב"ם, שמתכנתת את הקוצב. ד"ר שלזינגר מדגישה: "נדרשת תקופת כוונון שנעה בין ימים לשבועות, עד להשגת האפקט התרפויטי המרבי. הליך זה של כוונון דורש מיומנות וסבלנות של החולה והרופא כאחד, ודורש מיומנות רבה עם מעקב צמוד.

אלפי מנותחים מרוצים. רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) אישרה את הניתוח כטיפול ברעד בלתי נשלט בשנת 1997, וכטיפול במחלת פרקינסון בשנת 2002. מאז טופלו בשיטה זו אלפי אנשים שזכו להקלה משמעותית בתסמיני מחלתם ולהפחתה משמעותית במינון התרופתי. גם בישראל כלול הניתוח בסל שירותי הבריאות.

מי מתאים ומי לא מתאים לניתוח לטיפול במחלת פרקינסון? "הצלחת הניתוח תלויה במידה רבה במידת התאמתו של החולה לניתוח", מציינים פרופ' זערור וד"ר שלזינגר. "המתאימים ביותר הם מי שסובלים ממחלת פרקינסון קשה, המטופלים מספר שנים ב- L-DOPA ופיתחו תופעות לוואי הנובעות מהטיפול, כולל תנועות בלתי רצוניות ומצבים מתחלפים של תפקוד וקיפאון לסירוגין".

חולים נוספים העשויים ליהנות מהשתלת אלקטרודה לגירוי מוחי עמוק, הם חולים עם רעד ראשוני קשה (essential tremor). כמו כן מתאים הניתוח לחולים עם דיסטוניה, הסובלים מעוויתות בלתי נשלטות.

לא מתאימים לניתוח חולים הסובלים מירידה קוגניטיבית, מי שסובלים ממחלות דמויות פרקינסון, וחולים הלוקים בחוסר שיווי משקל וסובלים מנפילות. פרופ' זערור מציין כי כיום ישנם דיווחים בספרות המקצועית שניתוח השתלת קוצב מוח מסייע גם לדיכאון אנדוגני, לכאב כרוני, לתסמונת טורט ("טיקים" מוטוריים וקוליים) ואף לחולים מחוסרי הכרה לאחר חבלת ראש.

ראיינה: הדס גושן

* לכתבות נוספות בנושא בריאות, רפואה מונעת ואיכות חיים היכנסו לאתר הקריה הרפואית רמב"ם.
האם אתם אובססיבים?
האם אתם אובססיבים?
בודקים 10 פעמים שהדלת סגורה, הדוד כבוי או שהאזעקה פועלת? אם יש לכם בעיה בדירה השכורה, האם תטרידו את ...