אנדוסקופיה באמצעות גלולת מצלמה

בשנת 2000, דיווח לראשונה צוות חוקרים ישראלי מחברת "גיוון אימג'ינג" (Given Imaging) ביוקנעם, על מהפכה באבחון מחלות המעי הדק – אנדוסקופיה באמצעות גלולה מצלמת, המשדרת צילומים ממעמקי המעי. הטכנולוגיה המהפכנית הסעירה את דמיונם של מדענים וחוקרים ברחבי העולם וכעבור שנה כבר אישר מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) את השימוש בגלולה המצלמת. מעריכים, כי עד היום מעל ל-700 אלף מטופלים כבר עברו אנדוסקופיה באמצעות הגלולה המצלמת.

בדיקת האנדוסקופיה (Endoscopy) הוותיקה היא טכניקה כירורגית לבדיקה רפואית (ולעתים ביופסיה ואף ניתוח פנימי) של גוף האדם, המתבצעת באמצעות החדרת צינור המכיל סיב אופטי ומצלמה, דרך פתחים טבעיים בגוף, או דרך חתך עור. האנדוסקופ הינו למעשה צינור פלסטי גלילי, שבתוכו סיבים אופטים המקרינים אור לעבר הגוף, ומעבירים תמונות באמצעות מצלמת וידאו זעירה המותקנת בקצהו, לצג הנשקף לעיניי המנתח וצוות הרופאים.

הגלולה המצלמת היא מהפכה ישראלית, וחברת גיוון אימג'ינג מיוקנעם היא החברה הראשונה ועד לאחרונה גם היחידה, שפיתחה מכשור ממוזער שכזה. עד להמצאת הגלולה המצלמת גיששנו באפילה, תרתי משמע. לא היו בנמצא דרכי גישה וצילום אל המעי הדק. יכולנו לראות את חלקו העליון באמצעות גסטרוסקופ, ואת חלקו התחתון באמצעות קולונוסקופ – בדיקות ארוכות וקשות. לראות את כל המעי הדק הייתה משימה בלתי אפשרית, למעט בבדיקות רנטגן תוך בליעת בריום, שלא היו מדויקות דיין.

לשאלות בנושא אנדוסקופיה באמצעות גלולה ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום מחלות כבד, גסטרואנטרולוגיה
פורום גסטרואנטרולוגיה ילדים
פורום מחלות המעי הגס
פורום רפואת משפחה
פורום פרוקטולוגיה, טחורים, פיסורה, פיסטולה

בזכות הגלולה חלה התקדמות גם בפיתוח של הבדיקות הפולשניות, הגלולה גילתה ממצאים שניתן לטפל בהם וקודם לכן לא ידעו על קיומם, כמו כלי דם עם מומים (מלפורמציות), פוליפים וגידולים במעי הדק. ממצאים אלו נתנו דחיפה לפיתוח טכנולוגיות חדשות, וכיום אפשר לראות כמעט את כל המעי הדק באנטרוסקופים החדשים. היום נעזרים בגלולה גם כדי לכוון את הבודק עם האנטרוסקופ, מה שחוסך ומקצר את הבדיקה הפולשנית והארוכה הזו.

הגלולה הראשונה

הגלולה הוותיקה מהדור הראשון לצילום המעי הדק, הינה קפסולה בקוטר 11 מ"מ ובאורך 26 מ"מ. אגב, קוטר המעי הדק הינו עד שלושה ס"מ - כמעט פי שלושה מקוטר הגלולה. יש בה מקור אור, מצלמה המצלמת שתי תמונות בשניה, סוללות ל-8 שעות שידור ומשדר (טרנסמיטור).

אנדוסקופיה באמצעות גלולה מצלמת היא בדיקה ידידותית ואמבולטורית ומתחילה לאחר 12 שעות צום. הקפסולה נבלעת עם מעט מים ומתקדמת במעי עם גלי ההתכווצות של המעיים עד שהיא מופרשת באופן טבעי בצואה. הנבדק חוגר על גופו מקלט בגודל נרתיק של מצלמה, המחובר לשמונה גלאים, המוצמדים אל הבטן כמו אלקטרודות של א.ק.ג וקולטים את התמונות המשודרות ממעמקי הבטן. במהלך שבע-שמונה שעות שידור מצולמות 70 עד 80 אלף תמונות, המעובדות לסרט וידאו. בעת הבדיקה הנבדק יכול לעסוק בפעילות רגילה ואף לעבוד, רק אסור לו לעבור דרך גלאי מתכת. זמן השהייה של הגלולה בקיבה הינו כשעה ובמעי הדק ארבע-ארבע וחצי שעות. כיום אפשר להתחבר עם מחשב אל המקלט ולדעת היכן נמצאת הגלולה בכל רגע נתון. לאחר חמש-שש שעות הגלולה אמורה להימצא כבר במעי הגס ואז אפשר לפרוק את הנבדק מהמערכת.

הגלולה מעלה את יכולת האבחון עד כדי 70% בחולים המדממים ממערכת העיכול ללא סיבה ידועה. אלה מהווים 5%-10% מכלל החולים המדממים ממערכת העיכול. הגלולה גם מכוונת את סוג הטיפול המתאים לממצא - אם דרך הפה (גסטרוסקופיה), דרך פי הטבעת (קולונוסקופיה), באמצעות ניתוח, או כיום - באמצעות האנטרוסקופים החדשים. בעבר הגיעו למעי הדק בדרך האלימינציה - אם לא נתגלה מקור הדימום בגסטרוסקופיה או בקולונוסקופיה, הניחו שמקורו במעי הדק.

התחרות בעיצומה

טכנולוגית המזעור המהפכנית נולדה דווקא מטכנולוגית טילים מונחים חכמים, שפיתחו מהנדסי רפא"ל, בראשות ד"ר גבי עידן. כיום, כבר דולקות בעקבותיה של "גיוון אימג'ינג" חברות נוספות, כמו יצרנית המצלמות הנודעת אולימפוס, אשר יצאה לפני שנה עם גלולה דומה למעי הדק. אולם, גיוון אימג'ינג שומרת על יתרונה והיא כבר הוציאה לשוק מהדורה משוכללת יותר של הגלולה המקורית, וגלולות חדשות שמיועדות להדגים חלקים אחרים במערכת העיכול (ושט, מעי גס).

גלולה מהדור החדש לצילום המעי הדק

יתרון אנדוסקופיה באמצעות גלולה מצלמת היא בזווית הראיה הרחבה, קרוב ל-160 מעלות, עם מקור אור אוטומטי, המגביר ומצמצם את התאורה, בהתאם למרחק הגלולה מדופן המעי. גם התמונות המתקבלות הרבה יותר חדות והדור החדש של הגלולה כבר אושר לשימוש על ידי ה-FDA.

גלולת הדמה (PATENCY)

קורה שהגלולה משתהה עדיין במעי הדק (פעילות מעיים איטית), או אף נתקעת, בגלל מצבים פתולוגיים (מחלה שגורמת להצרות המעי), והסוללה כבר סיימה את פעולתה. בכ-1.5% מהנבדקים הגלולה נתקעת באזור מוצר (עקב מחלה) במעי הדק, שלא היה ידוע קודם לכן, למרות בירור מקיף. גלולת ה-PATENCY עוזרת למנוע מצבים כאלה ולבדוק חשד להצרות חוסמת ואת מיקום החסימה. זוהי בעצם גלולת דמה, בקוטר של הגלולה הרגילה, אך במקום מצלמה מכילה הגלולה שבב אלקטרוני בקוטר שני מ"מ (כמו השבב לסימון כלבים).

אם גלולת ה-PATENCY נתקעת במצבי חסימה, מיצי העיכול של המעי ימיסו אותה תוך 36 שעות ויוותר רק השבב, שיסמן את מקום החסימה ויופרש בהמשך. אם אכן זה קורה, אסור לנו לתת לחולה את הגלולה המצלמת, שכן זו תתקע.

גלולת הושט

הייתה זו אך שאלה של זמן עד אשר הטכנולוגיה הזו יושמה בהצלחה גם לחלקים נוספים ממערכת העיכול, כמו הושט. הושט מתאפיין במחלות הקלות לאבחון באמצעות הגלולה המצלמה. ניתן לשער את גודל ההקלה לנבדק, כאשר תופסת גלולה מצלמת הנבלעת בקלות את מקום הבדיקה הפולשנית הלא נעימה.

הבעיה היא, שבליעה רגילה אורכת שניה אחת, במהלכה מספיקה הגלולה הרגילה לצלם מקסימום שתי תמונות. פיתוח הגלולה לושט היה חייב להתבסס על גלולה שתפיק הרבה יותר תמונות בשניה, ומצד שני היינו חייבים גם להשהות את זמן הבליעה. הפתרון נמצא בשיטה חדשה שפיתחנו לבליעה בשכיבה עם לגימות של מים.

והתוצאה - גלולה המצלמת 18 תמונות בשניה, תשע מכל צד, ומעברה בושט בעזרת הבליעה בשכיבה אורך דקה, שזה נצח לעומת פרק הזמן הרגיל של שניה אחת. בסך הכל מפיקה הגלולה בעת מעברה בושט כ-1,000 תמונות במקום 2 בלבד. כיום, הבדיקה לאבחון בושט באמצעות הגלולה מאושרת בכל העולם, כולל אישור ה-FDA, אך היא טרם נכללה בסל הבריאות בישראל.

הגלולה למעי הגס

סרטן המעי הגס היא המחלה הממאירה השכיחה ביותר כיום, אך ההיענות לבדיקות סקר לסרטן המעי הגס מאד נמוכה. הבדיקה הטובה ביותר כיום היא הקולונוסקופיה הרגילה, שהיא בדיקה פולשנית, מכאיבה לעיתים, המצריכה הכנה, מתן זריקת טשטוש וניפוח המעי, ואף כרוכה בסיבוכים נדירים, כמו פרפורציה (ניקוב) של המעי או דימום. רק כ-30% מהחולים המופנים לקולונוסקופיה כבדיקת סקר נענים להפניה.

יתרונות הגלולה למעי הגס ברורים:

אין חדירה מביכה לפי הטבעת.
אין צורך בטשטוש הנבדק.
אין ניפוח המעי באוויר.
אין קרינה.
נחסכות הסכנות לסיבוכים מעצם הפולשנות.
תאורטית היא יכולה להתבצע בבית הנבדק.

לפני כמה חודשים הסתיים (בעקבות תוצאות מעודדות ממחקר ראשוני בשלושה בתי חולים בארץ אותו הובילו החוקרים מרמב"ם), מחקר אירופאי גדול ואלו עיקר הממצאים:

1. בלמעלה מ-90% מהמקרים אפשר לראות את כל המעי בגס באמצעות הגלולה - הגלולה עוברת את כל המעי תוך כדי שידור רציף, ומופרשת כשהיא עדיין משדרת (הקוריוז הוא, שבאחד המקרים התמונות האחרונות מראות את האסלה ואז מצלמות מתוך האסלה את ישבנו של הנבדק...).

2. ברוב המקרים ההכנה מבטיחה רמת ניקיון מעי סבירה, המאפשרת את ביצוע הצילומים.

3. הגלולה מזהה פתולוגיות, בסגוליות ורגישות של 80% בהשוואה לקולונוסקופיה הרגילה.

כיום נמצא בשימוש כבר הדור הבא של הגלולה למעי הגס באותו קוטר, אך באורך של 31 מ"מ במקום 26 מ"מ. יש בה מצלמות משני הצדדים, המשדרות 4 תמונות בשניה, וזמן שידור של 10 שעות.

כתבות נוספות על אנדוסקופיה ועוד:
תסמונת המעי הרגיז - מהאבחון עד לטיפול
טיפולים: גידולים סרטניים במערכת העיכול
קרוהן: מחלה אוטואימונית בדרכי העיכול
אולקוס: כל התשובות לכל השאלות
שורף לך? אולי זו צרבת

מזעור נוסף – גלולה לטף

אנו מקווים שבעתיד תפותח גלולה במחצית הגודל, עם אותו זמן שידור ואותה איכות צילום. הגלולה תאפשר לבדוק ילדים מתחת לגיל 10 וחולים עם הצרויות מעי ידועות.

גלולת העתיד

מגמות הפיתוח של הגלולות העתידיות מתמקדות בשלושה תחומים: מזעור הגלולות, שליטה בכיוון מסלולן ובזמן שהייתן באיבר זה או אחר, וכן בשיפור איכות התמונות.

הגלולה העתידית תוכל בעקרון לבצע 'פאנאנדוסקופיה' – סקופיה של כל צינור העיכול, מהפה ועד פי הטבעת (Mouth to Annus). כלומר, גלולה יחידה אמורה להחליף הן את הגסטרוסקופיה והן את הקולונוסקופיה וגם תראה את המעי הדק.

גלולה שכזו מצריכה זמן שידור ארוך יותר ומחייבת בקרה ושליטה מבחוץ. אחד המכשולים ליישום, כרגע הוא חוסר היכולת לשלוט על צילום כל חלקי הקיבה ועל מעבר מבוקר ויחסית מהיר למעי הדק. רעיון פשוט יחסית הנבדק כעת, הוא שליטה חיצונית על הגלולה באמצעות מגנט המוצמד אל גוף הנבדק מבחוץ: בגרמניה כבר הצליחו לעכב את הגלולה בושט עם מגנט במשך דקות רבות, באדם שבלע את הגלולה בעמידה, ואף הצליחו לסובב, להעלות ולהוריד אותה. השימוש במגנט יאפשר גם לבחון הרבה יותר ביסודיות את הושט, לצלם את כל חלקי הקיבה וגם להעביר את הגלולה למעי הדק בלי להשתהות שעה בקיבה.

הכינה: הדס גושן

* לכתבות נוספות בנושא בריאות, רפואה מונעת ואיכות חיים היכנסו לאתר הקריה הרפואית רמב"ם