בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»אורטופדיה»כאבי ברכיים»האם פעילות גופנית גורמת אוסטאוארתריטיס?
הוסף למועדפים 
שינוי בריאותי לקראת השנה האזרחית החדשה
אתמיד בפעילות גופנית
אוכל פחות בשר
אקפיד על משקל תקין
אפסיק לעשן
אתחבר לרוחניות שלי
 
  הצבע  
  
 

האם פעילות גופנית גורמת אוסטאוארתריטיס?

עמית אברהם
 | 15.11.09
B.P.T, פיזיותרפיסט מוסמך, מומחה לפיזיותרפיה אורטופדית ופציעות ספורט. ראש תחום אורטופדיה ב"המרכז לטיפול משולב ברצפת האגן" בכפר סבא.

רבים סבורים כי פעילות גופנית כגון ריצה גורמת לשחיקת מפרקים ולמחלת אוסטאוארתריטיס (מחלת מפרקים). סברה זו לא בהכרח נכונה, אולם מה שבטוח הוא שפעילות גופנית שמבוצעת באופן לא נכון אכן עלולה לגרום אוסטאוארתריטיס.

אוסטאוארתריטיס (Osteo-arthritis אוסטאו=עצם, ארטיריטיס= תהליך ניווני) הינו שם כולל למחלה של הסחוסים המפרקיים בגופינו, בין אם כתוצאה מפציעה או בין אם כתוצאה מתהליכים ניווניים המלווים אותנו לאורך החיים. מהות אוסטאוארתריטיס הינה תהליכי הרס ושחיקה הקורים במפרקי הגוף עם הזדקנותו והיא בעלת אופי מתקדם. מחלה זו מהווה את הצורה הנפוצה ביותר של מחלות הפרקים בקרב האוכלוסייה: כ-10% מהגברים וכ-20% מהנשים מעל גיל 60 סובלים מהמחלה. והנתונים רק עולים...

הסחוס המפרקי מורכב מחומר הקרוי קולגן בשילוב עם חומרים הקרויים פרוטאו-גליקנים ולו מספר תפקידים, ביניהם ציפוי קצות העצמות ושמירה עליהן. במהלך החיים וכתוצאה מהליכי הזדקנות של הגוף (חלקם מוגדרים כ'נורמאליים'), מתרחשים ללא הרף הליכי בנייה והרס של הסחוס אולם כאשר מאזן זה מופר ותהליכי ההרס גוברים בעוצמתם ובהיקפם על תהליכי בניית הסחוס נוצרת בעיה. עם המפרקים בשכיחות הגבוהה ביותר להיפגע נמנים הברך, הירך, הכתף ומפרקי האגן.

למידע בנושא אוסטאוארתריטיס, פעילות גופנית ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום בעיות מפרקים, החלפת מפרק, בעיות ברכיים
פורום אורתופדיה
פורום כושר גופני
פורום רפואת ספורט
פורום מחלות פרקים בילדים (כאבי פרקים)

אוסטאוארתריטיס הינה אחד הגורמים המובילים בעולם בפגיעה באיכות החיים של האוכלוסייה ותורמים למגבלות תנועתיות ותפקודיות, כגון הליכה, ישיבה, עמידה ממושכת, עלייה וירידת מדרגות ועוד. כמו כן, המחלה גורמת למעמסה כלכלית על מערכות הבריאות העולמית ולאובדן מאות אלפי ימי עבודה בשנה. מעניין לציין כי הכאבים עליהם מתלוננים החולים באוסטאוארתריטיס, מקורם אינו ברקמת הסחוס עצמה כיוון שזו אינה מעוצבבת ('מחוברת' לסיבי עצבים אשר מדווחים למוח על תחושת כאב). אי לכך, הסברה היא כי רקמות אשר נמצאות בסמוך לסחוסים כגון הנוזל המפרקי, עצמות ומבנים אחרים אחראים על שידור תחושת הכאב למוח.

האם פעילות גופנית מעלה את הסיכון למחלת אוסטאוארתריטיס?


בניגוד לדעה הרווחת באוכלוסיה, פעילות גופנית בעצימות בינונית-גבוהה (כגון רכיבה על אופניים וריצה) אינה בהכרח תורמת לשחיקת הסחוסים. הסיבה העיקרית לכך טמונה בכך ששחיקת סחוס הינה תופעה מורכבת למדי אשר אינה נגרמת אך ורק מגורם אחד כגון סוג הפעילות הגופנית. גורמי הסיכון אשר הוזכרו לעיל בתוספת משתנים נוספים כגון: גרף הפעילות והמאמץ של המתאמן, מידת התאמת הפעילות הגופנית למבנה גופו ויכולותיו של המתאמן, שימוש בציוד שאינו מתאים (נעלי התעמלות, אופניים וכו') וטכניקת המתאמן - כל אלה עלולים להשפיע גם כן על מידת הסיכון להתפתחות אוסטאוארתריטיס.

לדוגמא, מתאמן אשר מנהל אורח-חיים שאינו ספורטיבי, אינו מקפיד על גרף אימונים ומאמץ מסודר ושקול, עושה שימוש בציוד שאינו מתאים את אופי הפעילות ואת מימדי גופו וכו', מעמיד את גופו בסכנה גבוהה להתפתחות אוסטאוארתריטיס.

יתרה מזו, מחקרים שבדקו את השפעת הריצה על התפתחות אוסטאוארתריטיס מצאו כי פעילות גופנית מתונה של ריצה אינה מעלה את הסיכון להתפתחות אוסטאוארתריטיס בברכיים ובירכיים אצל אנשים בריאים. יתרה מכך, ככל הנראה אף יש לפעילות מסוג זה השפעה מגנה על הסחוסים, וכן השפעות מיטיבות נוספות על מערכות הגוף השונות כגון הורדת הסיכון למחלות לב-ריאה, סוכרת, דיכאון, שיפור בצפיפות מסת עצם והורדת תמותה.

זה המקום לציין כי על אנשים המעוניינים להתחיל בפעילות גופנית כגון הליכה, רכיבה על אופניים או ריצה, להתייעץ עם גורם מקצועי (רופא, פיזיותרפיסט ומאמן מקצועי) על מנת להחליט על סוג הפעילות המתאים להם ביותר, על בניית תוכנית אימונים הולמת, התאמת טכניקה נכונה (של ריצה, דיווש וכו') ועל שימוש בציוד מתאים. המלצה זו חשובה עוד יותר לאנשים הסובלים מעודף משקל, לאנשים עם היסטוריה של פציעות אורטופדיות או לאנשים ללא כל ניסיון בפעילות גופנית.

כתבות נוספות על אוסטאוארתריטיס ועוד:
גיל הזהב: טיפול נגד דלקת פרקים ניוונית
לראשונה: הוחלף מפרק באצבע
אימון גופני לא פוגע בברכיים
אוסטאופורוזיס: 10 השאלות השכיחות
חידושים בטיפול בשחיקת סחוס

הטיפול באוסטאוארתריטיס


עקב שכיחותה הגבוהה של אוסטאוארתריטיס, מאמצים רבים נעשים על מנת למצוא את 'תרופת הקסם' או הטיפול האולטימטיבי אשר יביאו לריפוי או להקלה משמעותית בכאב ובמגבלה. לצערנו, עד היום לא נמצאו זה או זה ועל אף מחקרים רבים מספור המתפרסמים מדי שבוע בנושא זה, הדעות חלוקות ועד כה לא נמצא הטיפול אשר הוכח מעל לכל ספק כיעיל להתמודדות עם המחלה.

על אף האמור, הטיפולים הקיימים כיום להתמודדות עם אוסטאוארתריטיס מגוונים ומתבססים בעיקר על פיזיותרפיה, טיפולי רפואה משלימה (דיקור, שיאצו, טווינה וכו'), טיפולים תרופתיים שונים (כגון נוגדי דלקת), תוספי תזונה שונים (דוגמת גלוקוזאמין, אשר יעילותם מוטלת בספק רב) ובמקרים מסוימים אף הזרקות תוך מפרקיות או טיפול ניתוחי. יש לציין כי בכל מקרה, מטרת הטיפול חייבת לכלול גם התייחסות לרמת המוגבלות של המטופל ושיפורה במקביל להפחתת הכאבים על מנת למנוע התדרדרות נוספת במצב. קיימים כיום בשוק גם מספר אביזרים/מערכות (כגון נעליים מיוחדות להליכה דוגמת APOS, משטחי אימון משתנים וכו') אשר משמשים ככלי תומך להתמודדות עם אוסטאוארתריטיס ומתבססים על אימון מערכת השרירים של הגפיים התחתונות וחגורת האגן ותרגול מערכת שיווי המשקל.
האם אתם עצלנים?
האם אתם עצלנים?
להזמין אוכל הביתה, להעביר את כל סוף השבוע בשינה, לעשות הליכה קצרה אחת לשבוע ולקוות שזה ירזה, ולנקות ...