ההורים שלי התגרשו לפני כשנתיים. מאז אבא שלי עבר שלוש דירות, ולבסוף הגיע למצב של נישואים אזרחיים עם שתי בנות חורגות, בזמן שאמא שלי הסתירה ממני רומן שהיה מהקיץ של שנת הגירושים (לכאורה) שגיליתי עליו לפני חצי שנה מפי אמא שלי, ולפני שנה וחצי בזה שקראתי מיילים וSMSים. עכשיו ההורים היו במצב של הכנות לגירושים כשנה, ולי השנה הייתה מאוד קשה. אמא שלי סילקה את אבא שלי מהבית שהוא עצמו בנה, והשאירה אותו כמעט בלי כלום, בגלל מזונות ממש גבוהים (יותר ממה שהאבא של השתי בנות של חברה של אבא שלי אמור לשלם, והוא בכלל לא משלם) הוא נכנס למצב של דיכאון קליני לחצי שנה, שבגללו הוא איבד כ35 ק"ג ממשקלו. היא התגרשה ממנו ביום ההולדת שלו (שזה ממש גרם לי לרצות לעזוב את אמא שלי,, כי לעשות דבר כזה לבן אדם זה פשוט לא אנושי). לבסוף בקיץ הזה אבא שלי קנה לעצמו ולאשתו בית. לפני קצת זמן גיליתי שאמא שלי בגדה באבא שלי עם החבר שלה כמה חודשים בזמן שהם היו עוד נשואים, ושבגללו אמא שלי סילקה את אבא שלי. לאחר מכן גיליתי עוד מאמא שלי, שהם (היא והחבר) תכננו להתחתן עוד לפני שידעתי עליו. בכל מקרהבכל התקופה הזאת (שנתיים) קיבלתי יחס מאוד גרוע מאמא שלי, ומאבא שלי קיבלתי התבכיינויות. ניהם תמיד עושים לי רגשות אשם, ובמקום לנסות לקנות אותי, כמו שרוב ההורים הגרושים עושים, הם הבהירו לי חד וחלק שהם התגרשו, ושאני עומד לאכול את החרא שלהם. נמאס לי גם מאמא שלי, בגלל שביום ההולדת שלי היא נתנה לי את ה 14 אחוז ממה שסבתא שלי הייתה אמורה להוריש לי, והסבתא הזאת מתה בקיץ, ואמא שלי ידעה שזה קשה לי. מה לעשות? נמאס לי להיות באמצע של הבעיות של ההורים שלי.