פורום אלימות בני נוער, סמים, אלכוהול

שלום,
אני מעשנת (גם סמים) ושותה כבר קרוב ל 5 שנים, בזמן האחרון התחלתי לקבל התפרצויות זעם ודיכאון (יכול להיות שזה בגלל שהתחלת להפחית בסמים?! כי הייתי כל היום מעשנת והיום רק פעם או פעמיים ביום)
ובעיקר מי שסובל מזה זה משפחתי,זה מגיע למצבים מאוד לא נעימים אם זה צעקות יריקות והשלכת חפצים שרק אחרי שעובר לי הקריז אני מסוגלת לחשוב ואז אני מתחרטת, ההורים שלי יודעים שאני עישנתי (הם עשו לי "גמילה ביתית") אבל אני מאמינה שהם כבר שמים לב מתי אני מעשנת, הם עברו את שלב ההכחשה ועכשיו הם בשלב הבושה הם מנסים להחביא אותי בבית כדי שאני לא יהרוס להם את השם שזה יותר משגע אותי וגורם לי לעשן דווקא,סמים זה כיף אבל מגיע שלב שאתה צריך להפסיק,אני פשוט לא רוצה לעבור את כל הקריזות והדיכאון לבד אני בחורה מאוד שמחה אבל לפעמים אני מגיעה לשלב שבו אני חושבת בשביל מה אני בעולם...המשפחה שלי היא לא בדיוק המקום לחפש בו תמיכה ביחוד כשמתביישים בך וקוראים לך בשמות שכואב לי להגיד אותם..אז רציתי לדעת אם אתם מכירים מרכזי גמילה בירושלים שלא דורשים אישפוז..באינטרנט מופיעים מרכזים עם אישפוז (כמו זה שנימצא בליפתא),ואני לא רוצה לעצור את החיים שלי בשביל הגמילה..

שלום לך,

אני שמח שאת פונה לקבלת עזרה בפורום. חבל שלא ציינת אילו סמים את מעשנת, ואת גילך.
הביטי, התפרצויות זעם ודיכאון הם תסמינים אופיניים לתהליך גמילה- גם הפחתה.
יתרה מכך, בתהליך הגמילה ישנה "הצפה" רגשית קשה אצל המכור. התופעות הללו עשויות להיות הרבה היותר קשות מהתסמינים הפיזיולוגים. לכן, בתהליך הגמילה ובזמן שלאחר מכן, המכורים מקבלים תמיכה של איש מקצוע כדי לתת ביטוי להתפוצצות הרגשית הזו.
המצב המשפחתי שלך אינו מוסיף למורכבות הדברים. ברור כי גם ההורים שלך זקוקים לעזרה ותמיכה של איש מקצוע כדי שילמדו להיות לצידך ולקדם את תהליך ההחלמה.
להיות נקי זו עבודה קשה לא לפות מלהשתמש בסמים. אני אומר זאת משום שהתבטאותך: "אני לא רוצה לעצור את החיים שלי" אינו עוזרת לך להתחיל תהליך של נקיון.
ישנם מרכזי גמילה אשר מציעים תהליך של 3-4 שבועות כדי לעזור למכור ל"התנקות". רוב המכורים ממשיכים משם לקהילה לתהליך של שנה (אם כי לא תמיד זה חובה- כמדומני).
השאלה הגדולה כעת האם נגמרו לך הכוחות להתמודד מול הסם, או שעדיין יש לך את הכוחות הללו. לטעמי האישי, אם יורשה לי, המקום בו את עדיין מציבה תנאים להחלמה מעידה על כך שאינך כנועה מספיק. אני אומר זאת משום שראשית עלייך לפנות ליחידה לנפגעי סמים בירושלים כדי לקבל מידע ולהתחיל טיפול אשר יובילך למקום המתאים.
אנא פני לקבלת טיפול מתאים. דברייך מעידים על מצוקה קשה. לבד זה בלתי אפשרי!!!
בהצלחה,
יניב

שלום
אפשר להמליץ בבקשה על ספרות מקצועית להורים לילדים שמתגלים כאלימים בגילאי 10 בערך?

ספריו של פרופ חיים עומר: הסמכות ההורית, השטן שביננו מתאימים מאד
אבי

ילדתי עם הפרעת קשב וריכוז הרופא המליץ שתשב בכיתה בסביבה רגועה וליד המורה המורה ביצעה זאת לאחר התערבות היועצת , השבוע הושיבה אותה בסמוך לטור שלה לחברה טובה שלה שבעצמה עם הפרעה נגשתי הבוקר למורה ושאלתי אותה בעדינות עם היא חושבת שהסביבה של בתי בסדר וביקשתי אם היא יכולה להעביר את הילדה למושב האחר אם תראה שיש הפרעה
תגובתה: יש לי עוד המון תלמידים עם בעיות כמו של בתך ואני לא יכולה לעשות כלום עניתי לה שרק תשים לב
היא הלכה והעבירה את הבת שלי מקום , בתי התנגדה בכל תוקף לאות מחאה אמרה לה לצאת לעשות סיבוב אלה התנגדה הפתרון של המורה הרימה את השולחן והשאירה אותה רק עם כיסא ואת התלמיד שיושב בשותפות באותו שולחן העבירה למקום אחר האם זו לא אלימות עם תוכן השפלתי מה עליי לעשות ובנוסף כתבה הערה במחברת קשר שאני אשוחח עם בתי ,התקשרתי והיא לא עונה לי השארתי הודעה דחופה לא חוזרת שלחתי לה מייל שזה לא יעבור בשתיקה ואני אפנה למנהלת בית הספר כי בתקנון בית הספר תלמיד שלא מקשיב למורה המורה צריכה לשוחח ואח"כ לשלוח להורים מכתב ומנהלת אבל לא להגיב כפי שהגיבה מקווה שפניתי לכתובת הנכונה אני מאוד נסערת ולא יודעת מה לעשות ומי צודק כל הזמן שתקתי שלא תנקום בבתי ואני רואה שזה נכון שהים שהתערבתי זה הרס לבתי את היום תודה ושבת שלום

שלום,
תגובתה של המורה, כפי שאת מתארת, נתפסת כחסרת סבלנות ואגרסיבית (לטעמי האישי). זכותך לגשת למנהלת ולדרוש את תשובתה באשר היא, גם אם זה אומר להגיע לבית הספר יותר מפעם אחת.
מלבד המנהלת ניתן לפנות לבעלי תפקיד מעל למנהלת- מפקח, משרד החינוך ועוד.
אך לטעמי יטב לו תפני למורה ותבקשי לשוחח איתה. בהזדמנו תפרשי בפניה בנחת את התעצומות הרגשית וכו׳. במידה והדברים יחזרו בכול דרך ואופן תוכלי לפנות לדרגים גבוהים.
ישנם אתרים ופורומים של משרד החינוך ואירגוני הורים אליהם ניתן לפנות ולהתייעץ.
בהצלחה.
יניב 

איך אפשר לדעת אם הבן שלי (בן 14) מעשן חשיש?
יש לי תחושה לא טובה, בעקבות כמה חבר'ה שהוא התחיל להסתובב אתם לאחרונה.
כשחזר לפני כמה ימים מבילוי חשבתי שהרחתי ריח כזה מהבגדים שלו והוא גם נראה קצת מבולבל.
אני מאד לא רוצה לחפש בחדרו כי אני מפחדת שיגלה זאת והאמון שביננו יישבר (אני אם חד הורית והיחסים שלי ושלו עם האב לא טובים, על סף ניתוק).
המצב מאד רגיש.
מה לעשות?

אסנת שלום,
איני חושב שדווקא הריח מבגדיו או חיפוש בחדרו יכולים להעלות איזו הוכחה חותכת לכך שבנך מעשן חשיש. ניתן להבחין בהשפעה של העישון על תפקודו של בנך בבית הספר, על עוצמת תוקפנות מוגברת (שלא הייתה בעבר). הניתוק מהאב עלול גם כן להשפיע לרעה.
לדעתי, חשוב היה כן לשתף את האב בחשדות שלך ולהתיעץ יחד כיצד להתמודד עם הבעייה.
אם תגלי סימנים בדוקים של עישון חשיש, את עלולה להמצא בהתמודדות קשה מאד ללא תמיכה. ראשית עליך לדבר עם בנך להסביר לו את דאגתך ושנית את חייבת להיעזר ביועצת של בית הספר ו..כן גם למחלקת הרווחה בכל מחלקת רווחה יש עובד נוער, שתפקידו להתקרב לנערים בסיכון) אפשרי שהעובד כבר מכיר את החבורה אליה שייך בנך.
בהצלחה
אבי

שלום לכם
האם רטלין לילד עם הפרעות קשב והתנהגות עלול לגרום לו להיות אלים מהרגיל במקרים מסויימים? (ילד בן 10)

תודה

היי אורית,
תשובה קצרה: כן ובהחלט. במידה ויש החרפה בסימפטומים (בעיקר בסיום השפעת
הכדור) עלייך לפנות לרופא המטפל.
יניב

שלום
בני בן 11 ילד נורמלי לחלוטין טוב בלימודים
אבל בהתנהגות הוא מראה סימני אלימות
היה מטופל שנה אצל פסיכולוג ובשרות הפסיכולוגי של בית הספר
היו לו גם אמירות אובדניות שבעקבותהם הומלץ ללכת לטיפול פסיכיטרי ותרופתי
בבית הוא מתנהג יפה עושה את כל המוטל עליו מאוד חברתי חייכן ומאוד עירני ובעל שמחת חיים
בבית הספר נושא הבנות מאוד מכעיס אותו וכל ההתפרצויות שיש לו הן כלפי בנות מסוימות
אחרי כל מקרה אלימות הוא מבין שהוא טעה ונכנס ללחץ ומביע אמירות אובדניות
מה עושים?

אשמח לעזרה מהירה אפילו טלפונית
0525227702

שלום אלי,
ראשית עושה רושם שהבן מטופל היטב ואנשי המקצוע שמטפלים בבנך אמורים להעניק את התשובות לשאלות אלו.
מעבר לכך אני רוצה להסב את תשומת ליבך לכמה דברים.
1. מדוע הבן מציג אלימות דווקא כלפי הבנות? התשובה לשאלה הזו חשובה מאד ועשויה לשפוך אור על הקושי האמיתי של בנך.
2. אתה מציין שהבן חייכן ושמח. זו לא מצב רגשי שאופייני לאמירה אובדנית. אתה גם מציין שהוא נוהג לומר את הדברים אחריי ארועי אלימות (כמדומני). על כן ייתכן שמטרת האמירות היא דווקא לקבל ״הנחה״ מהתגובות שלכם. חשוב להבין כי ילדים ומתבגרים עשויים ליצור מניפולציה מסוג זה. יתרה מכך, כול העיסוק הזה וודאי מגביר את תשומת לבכם ודאגתכם. לצעירים זה עשוי להיות מבלבל ולחזק דווקא את ההתנהגות שאותה אתם רוצים להכחיד.
כפי שציינתי בפתח דבריי עליכם להפנות את השאלות הללו לצוות המקצועי שעובד עם הבן. דבריי בוודאי אינם מהווים תחליף.
בהצלחה!
יניב 

היי,
לבן שלי (בן 14) יש חבר מאד טוב שהם עושים הכל ביחד - מילדות. אני יודע שבשנה-שנתיים האחרונות החבר הזה התחיל לעשן וגם שמעתי לפחות על מקרה אחד של שתיית אלכוהול, שלצערי גם בני היה מעורב בו. הבן שלי למיטב ידיעתי לא מעשן. אבל נראה לי שזיהיתי כמה פעמים כשהוא חזר הביתה בשישי בלילה ריח של נרגילה מהבגדים שלו.
השאלה היא מה לעשות. שניהם ילדים אינטליגנטיים ומוצלחים ללא ספק - תלמידים לא רעים ופעילים חברתית. אבל אני חושש שהחבר מדרדר את בני לדברים כמו עישון ושתיה, ואני לא מעוניין בכך. מצד שני, אני חושש שהתערבות שלי יכולה רק להחמיר את המצב ואולי דווקא זה מה שידחוף את הבן שלי לעישון ואלכוהול.
מה כדאי לעשות?

רוני שלום,
השאלה הראשונה שהייתי שואל אותך היא איך היית מאפיין את היחסים בינך ובין בנך? קרובים/חבריים? מרוחקים? קרבה תחת יחסי סמכות? חשוב שתדע לאפיין את היחסים כדי לבנות את הפנייה לבנך. אם היחסים חבריים תוכל לפנות אליו ולשתף אותו בדאגתך ולבדוק מה תהיה תגובתו. אם היחסים מרוחקים או יחסי סמכות, אתה עלול להיתקל בהתנהגות מתנגדת או מכחישה. אם יש עוד דמות משמעותית (אמא, למשל) כדאי לשתף גם אותה.
יש לך עבודה רוני,
אבי

אני חושבת על הסבה מקצועית לתחום טיפולי. במקצועי אני מתכנתת.
נתקלתי בקורס שאורך 4 חודשים (17 מפגשים בני 3 וחצי שעות כל אחד)
במרכז ללימוד טיפול התנהגותי (ABA)

1) האם קורס כזה שווה משהו? כלומר שבסיומו תהיה לי המיומנות הנדרשת ואוכל לעסוק כמטפלת. מוסדות/מעסיקים מחשיבים את הקורסים האלו כמספקים?

2) אם קורס כזה לא נחשב אז מהו מסלול הלימודים שעלי לעשות על מנת לקבל הכשרה מספקת. (אני מכוונת לעבודה עם ילדים בעלי קשיי התנהגות או קשיי קשב וריכוז ופחות מעוניינת בעבודה עם לקויות כמו אוטיזם)

אשמח לכל עצה מכוונת בן אם ללימוד שיטת טיפול מומלצת או תחומים בהם יש מחסור במטפלים.

יש המון שיטות שיטת NDFA כדוגמה מלבד ABA ועוד מיני שיטות אחרות.
מהי השיטה לגביה יש הסכמה רחבה/נפוצה.

מיהו הגוף האחראי על תקינה בתחום זה משרד הבריאות? משרד החינוך? הגוף שקובע שתעודה מאותו מוסד מוכרת.

שלום רויטל,
על אף שאין זו שאלה אשר מיועדת לפורום הנוכחי אנסה לענות לך.
ראשית לא פרטת מהי ההשכלה שלך וזו אינפורמציה קריטית משום שחשוב שיהיה לך
רקע טיפולי רחב בבואך לראיון עבודה במוסד חינוכי או טיפולי.
אני מניח שאת מדברת על מרכז ליאור. התוכנית שלהם מעניקה רקע מספיק טוב לתחילת עיסוק בניתוח התנהגות. מובן שצריך אחכ להמשיך ללמוד ולחקור את הנושא באופן עצמאי. אני חושב שהקורס הזה טוב למי שיש לו כבר רקע טיפולי כדוגמת תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה או חינוך או מדעי ההתנהגות. אם זה לא כך אצלך שעשוי להערים קשיים בעתיד.
לשאלתך השנייה. ישנה תוכנית דו שנתית לניתוח התנהגות יישומי אשר מיושמת באוניברסיטת תל אביב ובסמינר הקיבוצים. זו תוכנית מסודרת ומקצועית אשר מאפשרת התמחות אשר מוכרת על ידי הבורד העולמי.
בהצלחה

שלום
לאיזה גורם פרטי אפשר לפנות לצורך אכיפה נגד בני נוער ברשות מקומית מסויימת?
מהמשטרה התייאשנו ולאבטחה פרטית אין כסף. מה עושים?

תודה

שלום אייל,
כדאי שתפרט על המקרה כדי שנוכל להתייחס.

אייל שלום,
מכיון שלא פרטת את מהות העבירה או העבירות, אוכל להפנות אותך לשני גורמים: המשטרה - חוקרי נוער בעלי גישה לנוער בעייתי ולמחלקת הנוער של העירייה
בהצלחה
אבי

גיליתי שהבן שלי, בן 16, עושה גרפיטי בעיר, על קירות ציבוריים..
ראיתי בחדר שלו כמה מיכלי ספריי וגם הבגדים שלו היו מלוכלכים מספריי..

אני לא יודעת אם לגנות את זה או לא.. מצד אחד, ראיתי כמה תמונות במחשב שלו של דברים שהוא צייר והם ממש יפים. ואם אני אאסור את זה, זה רק יהפוך את זה ליותר מסוכן עבורו. מצד שני זה לא ממש חוקי. ואני מפחדת שהוא ייתפס.

מה לעשות?

שלום מתן,
סוגייה מעניינת, אך לטעמי התשובה הרבה יותר פשוטה מכפי שנדמה. ציור גרפיטי במקומות ציבורים זה עבירה פלילית. מהמעט שאני יודע על התופעה מדובר בהתנהלות קבוצתית אשר נושאת אופי מחתרתי. השאלה החשובה היא האם אתה יכול לתעל את יצירתיותו של בנך למקומות טובים ומועלים כגון: חוגים, או אפילו לימוד מקצועי. בפסיכולוגיה זה נקרא "סובלימציה" או עידון. זו היכולת שלנו לפרוק את הכעסים, התסכולים והקשיים שלנו בדרך לגיטימית. אני חושב שיטב לו תפנה אל בנך ותאמר לו מה היא דעתך בנושא. במידה ואתה רואה את הגרפיטי כפעולה שלילית עלייך להסביר לבנך שהיא מסכנת אותו ושאתה מתנגד לכך. לאחר מכן עלייך לנסות ולבחון איתו דרכים אלטרנטיביות לניצול ופיתוח כישרונו. ישנן ערים שמקדמות את הנושא במקומות מיועדים לנושא כדוגמת, תיבות חשמל ועוד.
אני מניח שתאלץ לפקח עליו קצת יותר בעורמה או לחילופין בפתיחות ושיתוף פעולה מצידו כדי לוודא כי אכן בחר לקבל את עצתך אליו.
אני מאד מקווה שתשובתי מספקת אותך. מובן כי תמיד כדאי לשמוע נוספים.
בהצלחה,
יניב

שלום רב לכם האם שתיה של כ- 400 מ"ל וודקה ועישון נרגילה במשך כ 30 דקות *נטו* פעם בשבוע מסוכן? מה ההשלכות לכך? האם תדירות כזאת יכולה לגרום לפגעיה חמורה בכבד או לסרטן?

א שלום,
קשה לענות על שאלתך, כיון שחסרים פרטים רבים כמו בן כמה אתה? כמה שנים אתה נוהג לשתות כך ? האם אתה משתמש בחומרים אחרים? מה אתה שם בנרגילה? האם אתה נוטל תרופות? איזו השפעה יש לעישון ולשתיה על התנהגותך? ללא פירוט קשה לענות לך
אבי

היא בת 14 והיא לקחה סמים. לא הרבה ואין לה מושג איזה.
היא מפחדת שישלחו אותה למוסד לעבריינים צעירים... זה יכול לקרות????

חברה טובה,
אם חברתך לקחה סמים באופן חד פעמי, סביר שאף אחד לא יגלה. ואם כן יגלו לא סביר שישלחו אותה למוסד לעבריינים. אבל.... אם היא מעשנת באופן קבוע ויוצאת עם חברה שמעשנים, אז היא עלולה להסתכן במעצר ולעבור חוויות מאד לא נעימות.
כדאי שתדברי איתה ותבררי באיזה שלב של עישון היא נמצאת. יכול להיות שהיא תזדקק לך כחברה.
אבי

צהריים טובים, אני חושבת שיש לבעלי בעיה גדולה ממה שהוא חושב: הוא גומע 2 בקבוקי וודקה ב-6-7 ימים, כלומר יוצר שהוא שותה בין 200-250 מ"ל וודקה ליום. הוא מגיע הביתה מהעבודה (ולא משנה אם זה ב-22:00 או ב-15:00), ועוד לפני שהוריד נעליים, מיד אחרי שאמר שלום לילדים ולי, הוא מכין לעצמו וודקה רד -בול ראשונה להערב... הוא יכול לשתות בין 3 ל-6 כוסות כאלה בערב בבית. העניין נמשך כבר בסביבות 3 -3.5 שנים, כשבאמצע היתה הפסקה יזומה שלו למשך חודשיים בערך. הוא כמובן טוען שהוא לא אלכוהוליסט, ו"הכל בסדר" וגם יודע מצידו שזה לא ממש בריא להמשיך ככה וטוען שיפסיק בקרוב

שלום תמרה,
אלכוהליזם מאופיינן בבאים:
1. רצון רב לשתות אלכוהול (תשוקה).
2. איבוד שליטה
3. קושיי בתפקוד יומיומי
4. פגיעה בסביבה הקרובה (משפחה בעיקר).
5. תלות פיזית.
6. קושי הולך וגדל להשתכר.
תאור המקרה מלמד על בעיית שתייה אצל בעלך. בניגוד לאלכוהליסטים שלא מצליחים לקיים חיים נורמאלים, בעלך מצליח לתפקד בצורה סבירה ופה גם טמונה הבעיה. מצב זה יוצר את האשלייה ש״הכול בסדר״, אבל מבלי לדעת הרבה ברור אין זה נכון. רוב המכורים לא יפנו לעזרה מקצועית עד שלא תגיע פנייה רצינית מצד הסביבה הקרובה. יטב לו תפני לאיש מקצוע כדי שינחה אותך בצעדים הנדרשים לתחילת טיפול עבור בעלך.
בהצלחה,
יניב

שלום רב,
הבוקר גיליתי, מתוך עיון בהודעות שנשלחו והתקבלו בנייד של בתי הצעירה שהיא משתמשת בחשיש. יותר מזה- היא גם נוסעת לאיזור התחנה המרכזית לרכוש את החומר. את כל זה הבנתי מתוך חיטוט במסרונים שלה.
יש לה ADD והיא לומדת בבית ספר מיוחד בתל אביב כך שהיא נוסעת לשם על בסיס
יומיומי (באוטובוס).
היא כמובן לא יודעת שאני מרגלת אחריה ואני לא יודעת עד כמה עמוקה הבעיה. איך אני בכלל ניגשת/ פותחת את הנושא הזה איתה (וכמובן שיהיו הכחשות וגם כעסים ואיומים וכל
קשת התגובות מצדה- אני בהחלט מוכנה לכך. אני רק שואלת את עצמי איך בכלל להתחיל להגיב ומה לעשות עם אינפורמציה שהתגלתה לי דרך "ריגול וחיטוט". זקוקה לעצה ועזרה.

שלום יעל,
כיצד היית נוהגת אם היית מגלה דרך חיטוט כי בתך חולה (חס וחלילה כמובן) במחלה קשה? אני מניח שהיית מאד נחושה בדרישה שלך לטיפול הוגן.
להורה יש זכות ״לחטט״ כאשר עולות חשדות. אין לך צורך להתנצל זו האחריות והמחויבות שלך לדאוג לבטחונה ועתידה.
אני גם מציעה שתפני לאיש מקצוע או לאל סם כדי שינחו אותך באופן ההתעמתות ובאופן הפיקוח העתידי.
בהצלחה,
יניב  

שלום
הגעתי לאתר שלכם תחת חיפוש בגוגל בתחום אלימות. קראתי את המאמרים השונים בעיניין כישורים חברתיים והתנהגות אלימה ומצאתי שאני מאד מתחברת לתכנים ולגישה.
בני בן ה-9 הושעה מביה"ס ליום אחד עקב אלימות (מריבה עם בת מהכיתה). אין זו הפעם הראשונה, כבר הושעה בשנה שעברה פעמיים עקב אלימות מילולית או פיזית. האמת היא שאני מתחילה להתייאש. יש לי ילד מקסים, נבון, רגיש, חכם, אוהב לעזור ומאידך אימפולסיבי בתגובותיו, ממהר לכעוס ולענות, להשתמש בידיים (למרות שלרוב לדבריו "זה היה בצחוק"), שטלתן, יכולותיו הלימודיות אינן באות לידי ביטוי בזמן מבחן והוא מרבה להתערב בעיניינים לא שלו. בביה"ס יש לו חברים אך לא קבועים. עם הבנות בכיתתו לרוב אינו מסתדר וקיימת בעיה חברתית. הוא השתלב בכיתה באמצע כיתה ב (לאחר שהות של חמש שנים בארה"ב) ומאז יש בעיות לסרוגין. לפני כחודש המורה דיווחה על שיפור ניכר ומשמעותי בהתנהגות אך לאחרונה יש רגרסיה. בשיחותיי עם המחנכת נראה על פניו שהיא מקבלת את טענותיי ואת בקשתי לשנות גישה וטקטיקה עם הילד אך בני מדווח שכל הזמן צועקת עליו ואומרת למורות מקצועיות להוציא מכתב על התנהגות לא הולמת (אפשר לומר על בני הרבה דברים חוץ מאשר ש ק ר ן). בכל פעם באתי עם הצעות פדגוגיות כאלה ואחרות אך לא היה מי שיכיל את הילד . ניסו לכוון אותי לריטלין. היינו ברכיבה טיפולית במשך 8 חודשים - לא ראתי שינוי. פגישות עם פסיכולוגית (כ-15) שלבסוף אמרה שממליצה משהו אחר מכיוון שקשה לה עימו. לדבריה הוא מפוצץ את הפגישה כבר מהשאלה הראשונה. הוא מוביל אותה לאן היא רוצה להגיע ומה מטרת השאלה שלה ובזה נגמרה הפגישה. היא אפילו לא טרחה לעשות סגירה למה שהתחילה ובני מסרב לפגוש אותה או כל פסיכולוג אחר. יש לנו ילד מדהים ואני נתקלת באטימות מוחלטת של הצוות בביה"ס. אני עובדת במערכת החינוך ויודעת מה קורה כשילד מסומן. אני נואשתתתתתתתת לעזרה אך איני יודעת איך וכיצד. אני מרגישה שאם לא אעשה משהו עכשיו אנו נאבד את הילד שלנו.
האם אוכל לקבל יותר פרטים עליכם? אנו גרים באזור אשקלון.

שלום קרן,
לא תמיד יש את המזל להגיע לפיתרון של בעיה התנהגותית עם המטפל הראשון. הסיבות הן רבות. לטעמי האישי, ילד בכיתה ג׳ לא יכול להחליט אם הוא הולך לטיפול או אם לאו. תארי לעצמך מצב בו בנך נפצע והוא אומר לך שהוא לא רוצה ללכת לרופא כדי לקבל טיפול- האם היית מסכימה? ברור שלא!
צריך להבין שילדים רבים אינם נמהרים לעשות טיפול וזאת אני אומר בעדינות. ילד עם בעיות התנהגות ״עבד קשה״ כדי להגיע למעמד הנכסף. בעיות התנהגות, על פי רוב משרתות אינטרס עבור הילד- פחות דרישות, מטלות, כוח, פתרון מהיר לכעסים וכו׳.
על כן עלייך להציב עובדה עבור בנך כי עליו לעשות טיפול. מובן שאין הטיפול נעשה בכפייה, משום שלבן ניתנת הזכות לבחור את המטפל שטוב לו איתו. כלומר, עלייך לבצור מטפל שלדעתך מתאים לצרכי הבן. לאחר שניים או שלושה מפגשים טיפוליים הבן יכול לבחור אם להמשיך או להתמיד. במידה ולא יחזרו על התהליך. במידה והבן לא יסכים לשתף פעולה עם הרעיון עליכם לפנות למטפל שידריך אתכם כיצד לגרום לבן לשתל פעולה.
באשר למרכז לייעוץ התנהגותי ניתן למצוא פרטים באתר.
בהצלחה,
יניב 

קרן שלום,
לצערי ומניסיוני, בעיות ההתנהגות של בנך עלולות להקצין עוד יותר. שני מרכיבים דרושים על מנת להתחיל להתמודד עם הבעיה הם: א. אבחון פסיכולוגי של בנך (על פניו נראה כי בנך סובל מ ADHD) ועליך להיערך לטיפול בבעיה, כולל תרופות. ב. עליך להתארגן לטיפול הורי בבעיה (חפשי בבקשה באינטרנט אתרים העוסקים בבעיות התנהגות מאובחנות).
נראה כי את מנסה לשנות את הסביבה כדי שתתאים לבנך. לצערי, את עלולה מהר מאד להתאכזב. יש גבול ליכולת של מורים ובני כיתה להכיל את בנך וככל שתפנימי בעיה זאת ייטב לך ותתחילי לגייס עזרה מקצועית!!
אבי

שלום
הגעתי לאתר שלכם תחת חיפוש בגוגל בתחום אלימות. קראתי את המאמרים השונים בעיניין כישורים חברתיים והתנהגות אלימה ומצאתי שאני מאד מתחברת לתכנים ולגישה.
בני בן ה-9 הושעה מביה"ס ליום אחד עקב אלימות (מריבה עם בת מהכיתה). אין זו הפעם הראשונה, כבר הושעה בשנה שעברה פעמיים עקב אלימות מילולית או פיזית. האמת היא שאני מתחילה להתייאש. יש לי ילד מקסים, נבון, רגיש, חכם, אוהב לעזור ומאידך אימפולסיבי בתגובותיו, ממהר לכעוס ולענות, להשתמש בידיים (למרות שלרוב לדבריו "זה היה בצחוק"), שטלתן, יכולותיו הלימודיות אינן באות לידי ביטוי בזמן מבחן והוא מרבה להתערב בעיניינים לא שלו. בביה"ס יש לו חברים אך לא קבועים. עם הבנות בכיתתו לרוב אינו מסתדר וקיימת בעיה חברתית. הוא השתלב בכיתה באמצע כיתה ב (לאחר שהות של חמש שנים בארה"ב) ומאז יש בעיות לסרוגין. לפני כחודש המורה דיווחה על שיפור ניכר ומשמעותי בהתנהגות אך לאחרונה יש רגרסיה. בשיחותיי עם המחנכת נראה על פניו שהיא מקבלת את טענותיי ואת בקשתי לשנות גישה וטקטיקה עם הילד אך בני מדווח שכל הזמן צועקת עליו ואומרת למורות מקצועיות להוציא מכתב על התנהגות לא הולמת (אפשר לומר על בני הרבה דברים חוץ מאשר ש ק ר ן). בכל פעם באתי עם הצעות פדגוגיות כאלה ואחרות אך לא היה מי שיכיל את הילד . ניסו לכוון אותי לריטלין. היינו ברכיבה טיפולית במשך 8 חודשים - לא ראתי שינוי. פגישות עם פסיכולוגית (כ-15) שלבסוף אמרה שממליצה משהו אחר מכיוון שקשה לה עימו. לדבריה הוא מפוצץ את הפגישה כבר מהשאלה הראשונה. הוא מוביל אותה לאן היא רוצה להגיע ומה מטרת השאלה שלה ובזה נגמרה הפגישה. היא אפילו לא טרחה לעשות סגירה למה שהתחילה ובני מסרב לפגוש אותה או כל פסיכולוג אחר. יש לנו ילד מדהים ואני נתקלת באטימות מוחלטת של הצוות בביה"ס. אני עובדת במערכת החינוך ויודעת מה קורה כשילד מסומן. אני נואשתתתתתתתת לעזרה אך איני יודעת איך וכיצד. אני מרגישה שאם לא אעשה משהו עכשיו אנו נאבד את הילד שלנו.
האם אוכל לקבל יותר פרטים עליכם? אנו גרים באזור אשקלון.

שלום
האם שתיית כוס יין בשעות הערב, לבד, לאחר העבודה על מנת להרגע יש בה סכנת התמכרות לאכוהול? האם זה נחשב אלכוהוליזם? שוב - מדובר על כוס אחת בלבד של יין.

תודה

שלום אלעד,

כוס אחת של יין בערב איננה הופכת אותך לאלכוהליסט. לגבי השאלה האם קיימת סכנת התמכרות - התשובה תלויה בעיקר בהרגלים שלך. כמה זמן אתה נוהג לשתות רק כוס אחת? האם חודש? או שלוש שנים? אתה בוודאי מבין שבמידה וזה הרגל חדש אזי אינך יכול לדעת להיכן זה עלול להוביל. לעומת זאת, אם זה הרגל רב שנים המשמעות שאתה מכיר את עצמך היטב והנך בטוח בהרגל המצומצם הזה. שאלה חשובה נוספת היא האם אתה "נאבק" להסתפק רק בכוס אחת? ,או, שבאמת זו רק כוס אחת שמספקת אותך ואין כול בעיה להפסיק בסופה.
אני מקווה שתשובתי נהירה לך. במידה ולא אתה מוזמן להעלות שאלות נוספות בנושא.
יניב

ישלי דוד בן 18 וחצי לפני כמה שנים, בערך בגיל 15 הוא התחיל להשתמש בסמים, פעמיים בשבוע במשך שנה ומשהו. היום הוא נקי ולא נוגע בסמים, מהם הסימנים שנישארים אצל אדם שנגע בסמים?
האם טיקים בגוף (ידיים, רגליים, עיניים) הם סימנים לאדם שהשתמש בסמים?
האם בן אדם שהשתמש בסמים יחזור לזה בעתיד?
האם טיקים אלה ייעלמו בעתיד?
אשמח לקבל תשובות תודה רבה מראש
שבת שלום

חסוייה שבוע טוב,

לגבי הסימנים שנשארים אצל נגמל מסמים, יש צורך לדעת בדיוק באלו סמים השתמש דודך סמי רחוב? כדורים? אלכוהול? האם הוא נקי מכל סוגי הסמים? מניסיוני ולמרות גילו הצעיר של דודך, מגוון התוצאות של השימוש בסמים הוא רחב ביותר מהעלמות מוחלטת של תופעות בעקבות השימוש ועד תופעות פסיכיאטריות מורכבות. לכן היה כדאי להפנות את דודך ליחידה להתמכרויות קרובה למקום מגוריכם ובמקביל להפנות לנוירולוג לבדיקת בעיית הטיקים. לשאלתך האם אדם שהשתמש בסמים יחזור לזה בעתיד? בהחלט קיימת אפשרות של חזרה לשימוש בסמים והיא תלויה גם כן בגורמים רבים. ההפניה ליחידה להתמכרויות אמורה לעזור לו להעלות למודעות את בעיית הקשר בין השימוש בסמים למצבים נפשיים ואת היכולת שלו להתמודד עם מצבים אלו ללא שימוש.
שבוע טוב
אבי

היי, אני בת 14. התחלתי לעשן בגיל 12. אני מעשנת חפיסה בשבוע. זה התחיל בתור קטע חברתי של הבנות המקובלות והיום כל הקטע של המקובליות פחות מזיז לי וזה נשאר כי התרגלתי וקשה להפסיק, זה פשוט ממש מרגיע אותי במצבים של לחץ.. הבעיה שלאחרונה התחלתי לרקוד ג'ז ואני ממש נהנית מזה וחושבת שאולי בעתיד ארצה להיות רקנית מקצועית. ובגלל שזה הרבה תנועה צריך סיבולת וכושר ובטח הסיגריות פוגעות בזה.. לא? חוץ מזה שזה לא בריא. איך אני מפסיקה? רק אל תגידו לי לשאול עם ההורים כי הם לא יודעים שאני מעשנת ואני לא רוצה להעציב אותם, יש להם המון קשיים גם ככה. מה הפתרון לבני נוער שרוצים להיגמל מעישון?

שלום לינוי,
הפסקת עישון הינו פעולה מורכבת שעל פי רוב מצריכה את עזרתו של איש מקצוע. קיימות תוכניות קצרות מועד 5-4 מפגשים שמטרתן מתן סיוע והדרכה. בתוכניות הללו ) למיטב ידיעתי ) אין הפרדה בין נוער למבוגרים. יחד עם זאת, ברור שאינך יכולה להצטרף לקבוצה שכזו היות ואינך יכולה לקבל את תמיכת ההורים שאינם מודעים לנושא.
המרכיבים החשובים ביותר להפסקת עישון הינם מוטיבציה ונחישות. אני שמח עבורך שהחלת לעסוק בפעילות גופנית רוויית הנאה. זה עשוי להגביר את המרכיבים ההלו.
ישנם בשוק כול מיני עזרים להפסקת עישון כדוגמת, מדבקות ניקוטין סיגרייה אלקטרונית ועוד. יחד עם זאת, לטעמי האישי, בהתחשב בעובדה שאין לך תמיכה בנושא, ייטב לו תתחילי בגמילה הדרגתית. כנקודת מוצא הגדירי ואימרי שאין לך בעיה לעשן 3-5 סיגריות ביום. כלומר ההגדרה הראשונית היא לא להפסיק לגמרי אלא רק למתן. זה יוריד את המתח והלחץ. כך בהדרגה הקטיני את מינון הסיגריות. לדוגמא, לאחר שבדקת כמה את מעשנת ביום, הפחיתי כול שבוע סיגריה אחת. כאשר תגיעי למספר המצומם- קיימי הערה מחודשת הכוללת מטרות חדשות.
אני מקווה שהדברים שלי יהיו לך לעזר.
בהצלחה!
יניב 

העם עישון של נרגילה במהלך טיפול של פריזמה מסכון?
האם עישון של פעם בשבוע מסוכן? תוך כמה זמן זה יכול לגרום לסרטן?

ד שלום,

לדעתי, עליך להפנות את השאלה לרופא, כאשר אתה מפרט בדיוק מהם החומרים שאתה מעשן בנרגילה.
שבוע טוב
אבי

אני מדבר על טבק