שלום לך,
אני שמח שאת פונה לקבלת עזרה בפורום. חבל שלא ציינת אילו סמים את מעשנת, ואת גילך.
הביטי, התפרצויות זעם ודיכאון הם תסמינים אופיניים לתהליך גמילה- גם הפחתה.
יתרה מכך, בתהליך הגמילה ישנה "הצפה" רגשית קשה אצל המכור. התופעות הללו עשויות להיות הרבה היותר קשות מהתסמינים הפיזיולוגים. לכן, בתהליך הגמילה ובזמן שלאחר מכן, המכורים מקבלים תמיכה של איש מקצוע כדי לתת ביטוי להתפוצצות הרגשית הזו.
המצב המשפחתי שלך אינו מוסיף למורכבות הדברים. ברור כי גם ההורים שלך זקוקים לעזרה ותמיכה של איש מקצוע כדי שילמדו להיות לצידך ולקדם את תהליך ההחלמה.
להיות נקי זו עבודה קשה לא לפות מלהשתמש בסמים. אני אומר זאת משום שהתבטאותך: "אני לא רוצה לעצור את החיים שלי" אינו עוזרת לך להתחיל תהליך של נקיון.
ישנם מרכזי גמילה אשר מציעים תהליך של 3-4 שבועות כדי לעזור למכור ל"התנקות". רוב המכורים ממשיכים משם לקהילה לתהליך של שנה (אם כי לא תמיד זה חובה- כמדומני).
השאלה הגדולה כעת האם נגמרו לך הכוחות להתמודד מול הסם, או שעדיין יש לך את הכוחות הללו. לטעמי האישי, אם יורשה לי, המקום בו את עדיין מציבה תנאים להחלמה מעידה על כך שאינך כנועה מספיק. אני אומר זאת משום שראשית עלייך לפנות ליחידה לנפגעי סמים בירושלים כדי לקבל מידע ולהתחיל טיפול אשר יובילך למקום המתאים.
אנא פני לקבלת טיפול מתאים. דברייך מעידים על מצוקה קשה. לבד זה בלתי אפשרי!!!
בהצלחה,
יניב