בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»פורומים»פורומים משפחה, הורות, זוגיות»פורום פרידות, גירושין, בגידות
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום פרידות, גירושין, בגידות

פורום פרידות, גירושין, בגידות הוא המקום לדסקס על זוגיות במשבר. כאן תוכלו לשאול ולכתוב על פרידות, גירושין, בגידות, משברים בזוגיות, זוגיות שניה, ריבים, משבר בנישואים, בעיות בנישואים, בעיות בזוגיות, ייעוץ זוגי, פרידה וילדים ועוד
מנהלי פורום פרידות, גירושין, בגידות:
סיגלית גלאי
לפרטים נוספים
דליה שוורץ
לפרטים נוספים
יששכר רוטרי
לפרטים נוספים
 
שבור לרסיסים
03:22 28.03.15
שלום, רוצה לשתף אתכם במה שעובר עליי בחודשים האחרונים,
אני נשוי לאישה מדהימה כ שנתיים זאת לאחר כ 10 שנים של זוגיות בה חיינו ביחד בילינו ביחד ממכרים לידידים מידידים לחברים ומחברים לבעל ואישה.
תקופה נפלאה מלאה בהמון זכרונות ואלפי תמונות של אושר יחד מהעשור האחרון.
התחלנו לתכנן ילדים וקנייה של בית.
בחודשיים האחרונים התחלתי להרגיש שמשהו לא כשורה, לא יכולתי לשים את האצבע על משהו ספציפי אבל פשוט הרגשתי...
התחלתי קצת לבדוק קצת לגשש וגיליתי כל מיני שקרים קטנים \ אי דיוקים בדברים שהיא אומרת.
שבדקתי עוד קצת לעומק גיליתי שהיא נפגשת עם מישהו, מכר משותף, בתחילה היא אמרה שאין לה הרבה חברים (זאת אמת) ושהוא חבר נפש שלה שהיא יכולה לשבת ולדבר איתו.
לאחר זמן מה מצאתי כמה מכתבי אהבה, לא אירוטיים יש לומר, היא אמרה שהיא אוהבת אותו כאדם ואפילו לא התכחשה למכתב.
אין לי שום רעיה פיזית לכך שהיא בוגדת בי אך ההרגשה הזו לא מפסיקה לרדוף אותי.
ביקשתי ממנה שלא יפגשו שזה עושה לי רע והיא מצידה מסרבת להפסיק.
עדיין אוהב אותה מאוד יושב שבור לרסיסים ומרגיש שכל מה שידעתי עד היום חרב, שאשתי לא אשתי, איך אפשר להמשיך במצב כזה?
 
יששכר רוטרי  
12:13 25.03.15
אחד הדברים המיידים שחלק מאתנו נוטים לעשות (או לפחות לפנטז), זו הנקמה שננקום בצד השני עקב בגידתו בנו....הנקמה היא במקרים רבים קיום פרשיית אהבים שלנו מול הצד שבגד.
ה"נקמה" של הצד הנוקם, נועדה בעיקרה על מנת לנקום בצד שבגד, וכן לשיקום האגו הפגוע, ואולי אף לשכך במידת מה את רגשי הקנאה המייסרים.
אין כמעט אדם שאינו מקנא ומתייסר לאחר שהאמת טופחת על פניו (גם אם הקנאה היא מסיבות רכושניות- ללא אהבה). כולנו מקנאים.
מאידך ניתן ללמוד כיצד להתגבר ולרסן את רגשות הקנאה, כאשר הללו מציפים אותנו...(דוגמה טובה לכך ניתן לצפות בסרט "בוגדת", 2002, ניתן למצוא את הסרט ב - VOD ),
הנקמות היותר קשות מתאפיינות בפגיעה ברכוש, או בהרחקת הבוגד/ת מביתו, ואפילו מחיק משפחתו. מרבית הנוקמים בשיטות הללו הם אנשים בעלי תדמית עצמית נמוכה. עבורם הצורך בנקמה הוא כמעט צורך קיומי. יותר גברים מנשים נוקמים באופן גופני, יש גם כאלו שמדירים את בן/בת הזוג מביתם, ועוד....
גם נשים נוקמות אך עם פחות אלימות גופנית, אך בעיקר בבגידה נגדית מצדן כלפי בן הזוג (אפילו שהן מסתירות זאת ממנו, די מספיק להן שהן יודעות....)
* ניתן להפיק את המיטב מבגידתו של הצד השני. ללמוד על צרכיו האמתיים ותסכוליו שהביאו אותו לידי כך ובעזרת יעוץ נכון לשקם את הקשר האינטימי והזוגי.
* ניתן אף להיפרד מהצד הבוגד, להפיק את הלקחים, להתחיל בדרך חדשה, ולדעת שהכעס על "הבוגד", הוא למעשה הענשה עצמית שלנו מאתנו.
 
יששכר רוטרי  
16:21 21.03.15


3 שעות ·


.








רוטרי יששכר - יועץ לזוגיות ומיניות


האם ניתן להימנע מנטישה של הצד השני?
לו היה לי מתכון בטוח כיצד למנוע את נטישתו של הצד השני, יכולתי להיות מיליונר, כי עבור אנשים מסוימים שננטשו, זה שקול למוות, זה כמו לגלות תרופה למחלת הסרטן.
אז אין לי פתרון כזה...אך אני יכול לתת כמה עצות שעשויות לעזור על מנת לא להגיע למצב הזה.
נתחיל מבני זוג שלא גרים ביחד:
* להשאיר מרווחי זמן בין פגישה לפגישה, על מנת ליצור געגועים,
* להיות אמפטיים זה עבור זה, גם אם זה למראית עין.
* לכתוב מכתבי אהבה, או ביטויי אהבה באיפון, או במייל.
* לפנק......
בני זוג שגרים ביחד:
* להיות חברים אמתיים בכל מצב .
* לקיים יחסי מין לפחות פעמיים בשבוע, זה מגביר את האהבה.
* לפנק....לפנק הדדית.
* לא להראות סימני קנאה, אפילו אם מקנאים...
יש עוד הרבה הצעות, כיצד לא להינטש, אך הסתפקתי בעיקריות, אפילו אם חלקן נראות כמובן מאליו ואפילו בנאליות. תתפלאו ...אך מרביתם של בני הזוג מזניחים, או לא משתמשים בעצות הללו.
מניסיוני כמטפל זוגי ומיני, בני זוג כאלו אינם ננטשים
 
יולי
03:04 21.03.15
היי..אז קודם כל תודה רבה על ההקשבה והיחס..
אז ככה..הכרנו לפני שנתיים הוא התחיל איתי המון אבל לא הראיתי שאכפת לי וסיננתי אותו המון כי הייתה לי דעה לא נכונה עליו שרק אחרי שנה גיליתי שהיא שגויה.אחרי שגיליתי שהיא לא נכונה נתתי לו צאנס להתקרב אליי..כאילו בעצם אני יזמתי את זה שלחתי לו הודעה והתחלנו קשר..אחרי חודש של שיחות ואסמאסים יצאנו לדייט למחרת לעוד דייט והתנשקנו היינו ביחד 3 חודשיים רבנו המון! על כל דבר אפשרי אבל זאת כבר אשמתי ריבים פשוט עושים לי טוב משהו דפוק אצלי בקטע הזה עד שהגיע ה-ריב שלנו נפרדנו בעקבות הריב הזה הוא נפרד ממני אחרי כמה ימים הוא שלח הודעה ואמר שהניתוק הנוחלט קשה לו כל פעם התקרב והתרחק בצורה קיצונית עד שנשבר לי ואמרתי לו שמבחינתי זה נגמר ושלא ידבר איתי יותר אמרתי את זה בצורה דיי מגעילה והתחרטתי על זה ביקשתי סליחה ואמרתי שאני רוצה שנדבר על הכל פנים מול פנים כשדיברנו על הכל הוא התחרט וממש עוד רגע בכה מולי הוא אמר שהוא אוהב אותי ושהוא הרגיש חנוק ולא ציפה למערכת יחסים רצינית כל כל מהר הבנתי אותו וחזרתי אליו במשך שבוע לא היה לנו שום ריב הכל היה מושלם מבחינתי הרגשתי שהפרידה הזאת עשתה לנו רק טוב בשיחה האחרונה שלנו סיפרתי לו שהאקס שלי שלח לי הודעות לאחרונה כי סבא שלו נפטר וניחמתי אותו בהודעות.הוא ענה לי בתגובה שזה מוזר לו שהוא לא מרגיש כלום בנוגע לזה ושלא אכפת לו וכנראה הפרידה שלנו הרסה את האהבה הבנתי לאן הוא חותר ורציתי להיות בטוחה ואמרתי שגם כשהמלצרית בבר התחילה איתו זה לא הפריע לי ושכנראה משהו באמת נהרס כמובן שדיברתי מתוך האגו שלי ולא מתוך מה שבאמת הרגשתי..בסופו של דבר נפרדנו העניין זה שאני באמת לא מבינה למה או איך בן אדם בשבוע של קשר יציב וטוב הופך את כל הדעה שלו איך פתאום קל לו לוותר על קשר שעד לפני שבוע הוא נלחם עליו בבקשה תעזרו לי לפענח איך המוח ההזוי שלו עובד כי כבר התייאשתי ממחשבות על זה!
 
יששכר רוטרי  
12:03 21.03.15
היי יולי
מה שאת מתארת זה בדיוק ההבדל בין לאהוב ובין להיות מאוהב.
ברוב המקרים, ובעיקר אצל צעירים קודם כל מתאהבים ורק לאחר זמן (לא תמיד), עשויה להגיע האהבה.
מה ההבדלים? התאהבות היא מצב נפשי מאוד לא יציב, אכן יש בה משיכה מינית חזקה והמון געגועים להיות בחברת האוביקט שאנו מאוהבים בו, יש המתארים את ההתאהבות החזקה במיוחד כמין סוג של הפרעה נפשית...אכן בעת ההתאהבות יש גם הרבה מריבות, כשנדמה לצד האחד שהצד השני אהבתו פחתה, או שכבר אינה בנמצא.
האהבה היא מצב הרבה יותר יציב, באהבה יש גם הרבה הערכה באופן מודע, וכן חברות, האהבה הבוגרת שעשויה להחזיק מעמד אף לאחר שנים רבות....
היא אף יודעת לעמוד במשברים במהלך החיים.
אני מקווה ששפכתי מעט אור ...ולא רק על המוח שלו, אלא אף על המוח שלך.
 
יששכר רוטרי  
12:48 16.03.15
במשאל טלפוני ארצי בקרב 1051 בני זוג הנשואים כ10 שנים כבני 40, בשנת 2007 בארה"ב, עלו התוצאות הבאות כתשובה לשאלה הבאה: אילו הצד השני היה בוגד בכם מה הייתם עושים? 31% ענו שהיו מתגרשים,54% ענו שלא היו מתגרשים ומנסים לעבוד על זה בעזרת יועץ מומחה. כל היתר 15% אמרו שהיו בוגדים כנקמה...
לטעמי פרשיית אהבים אינה חייבת בהכרח להרוס את הקשר הזוגי.
כשלאחד מבני הזוג יש רומן עלול הדבר להיות אות אזהרה לבעיות בקשר. כאשר מי מבני הזוג בוגד בצד השני, זהו מסר סמוי שהצרכים שלו/ה אינם מתממשים. כמובן שבמקרים רבים לבוגד/ת יש ציפיות שאינם ריאליים. מאידך לא אתעלם שצרכים כגון תקשורת,ידידות, כנות, כבוד ואהבה אינם ממומשים, ולכן התסכול והבדידות עלולים להביא לבגידה. לעתים לאחר הבגידה של צד אחד, מתקיים אילוץ של בני הזוג להתעמת עם בעיותיהם, להתייצב מול צרכיהם, בדרך כלל בעזרת יועץ זוגי ומיני. הם נאלצים לשוחח על רגשותיהם ולהתעמת עם הבעיות במערכת היחסים ביניהם. כאשר הם מגיעים לשלב הזה של כנות ורצון טוב לחזור למסגרת, ניתן לומר שככל שהבגידה מכאיבה, היא עשויה להפוך לנקודת מפנה לקשר טוב יותר. כמובן שאינני ממליץ על יחסי מין ופרשיות מחוץ למסגרת הנישואים, אלא רק להפוך את "חצי הכוס הריקה לחצי הכוס המלאה", והעיקר להשתמש בבגידתו/ה של הצד השני כמנוף לשיפור ביחסי המין ובזוגיות במערכות יחסים.
 
יששכר רוטרי  
12:07 16.03.15
ממחקר שנערך בארה"ב בסוף שנות ה-90 ע"י הפסיכולוג ג'ימס האסט פרופסור בפקולטה של אוניברסיטת בוסטון. עולה כי גורמי האישיות היו המנבאים החזקים ביותר לנטייה לאי נאמנות בזוגיות, ושהמנבא החזק מכולם לנטייה זו הוא נרקיסיזם.
המאפיין העיקרי של אנשים ונשים נרקיסיסטיים הוא חוסר אמפטיה מוחלט כלפי זולתם.
להיות בעלי אמפטיה ובעיקר אמפטיה מינית, פירושו להיות בעלי יכולת לדמיין באופן מוחשי את השפעתו של רומן, או סקס מזדמן, ואפילו פלירטוט ונשיקות תאוותניות על רגשותיו של בן/ת הזוג. אנשים בעלי אמפטיה גבוהה מוגדרים כבעלי אינטליגנציה מינית. רוב המשיבים (68%), טענו שאפילו אם היה עולה בדעתם לבגוד (כנראה שעלה), לא היו עושים צעד כזה ....ולפחות מתוך הרצון להרגיש שעמדו בפיתוי, ויכלו לו, ובוודאי שלא היו מסכנים את הזוגיות שלהם לו הודו, או נתפסו בבגידה.
לעומתם בני הזוג האחרים (32%), טענו שהאינטימיות ביניהם לא קיימת, שאין ביניהם תקשורת, ושהשנאה ההדדית היא המוטיב העיקרי בנישואיהם, על כן, ממילא אין להם אמון הדדי, ומאחר ואין להם אמון והם ממילא מקיימים יחסי מין מחוץ למסגרת, הם אפילו אינם טורחים להסתירם מהצד השני. כי כשאין אמון לא ניתן לבגוד באמון, שהרי הוא לא קיים.
 
לימור
11:51 01.11.12
אני נשואה + 4,אנחנו בשנות 35-40 של חיינו,נשואים 14 שנה.
כרגע בעלי בוגד בי עם אישה מהעבודה,בעלה התקשר אליי ואמר לי וגם אני הרגשתי את הניתוק הריגשי שלו מהבית,ממני ומהילדים.
בהתחלה בעלי אודה כי התאהב ולאחר מכן נסוג ואמר כי אלה רק קשרי עבודה.

אני יודעת שהיתה כאן בגידה, מה לעשות אני חושבת שהוא ממשיך לדבר איתה טלפונית ואולי לא רק...

אני דתיה והיינו בפגישה אצל מטפלת זוגית והוא הביע נכונות לבנות (אולם לא בהתלהבות יתרה) יצאנו משם ונאמר כי כל אחד ישקיע בקשר ואני צריכה לבטוח בו...

ברגע שיצאנו משם אותה אישה היתה בטלפון והוא בחר לא לענות לה(יחסי עבודה??!!) אני חושבת שהיא התקשרה להתעדכן מה קורה (יש לציין כי גם היא נשואה + 2),

שניה אחרי שנפרדנו הוא היה בממתינה וענה לי ועשה שיחת ועידה והוא טוען שלא....
אבל ועידה יודעים שעושים...


איך אני ממשיכה כך,איך אוכל לגרום לו לשכוח את האחרת ולהיות עם רגשות בבית,אם לא עבורי עבור ארבעת ילדיי,למרות הפגיעה הקשה ולמרות הבכי הבלתי פוסק שלי ואני נעזרת בדברי טבעיים להרגעה המוצא האחרון עבורי הינו גירושין.

מה לעשות ??????????????????????????????????????????????????
 
יששכר רוטרי  
12:11 01.11.12
היי לימור,
אם נתחיל מהסוף....אז פה קבור הכלב משום שהוא יודע שהמוצא האחרון מבחינתך הוא גירושין.... על כן הוא אינו מתרגש יותר מדי מהבכי שלך וכל היתר, אם הוא ירצה לבוא איתך לייעוץ זוגי מתוחכם (כנראה שהקודם נכשל), זה יהיה מצויון.
אם לא... תבואי לבד ואני אדריך אותך מה ואיך לעשות על מנת להשיג את מטרותיך.
לא להתיאש כי יש תקווה.
רוטרי יששכר מומחה לזוגיות ולמיניות.
בהצלחה
 
טלי
12:42 01.11.12
תודה רבה על תגובתך המהירה, הוא לא היה רוצה לבוא לייעוץ נוסף, ואני אשמח אך אני תושבת הצפון, האם אפשר לנהל טיפול בטלפון???????
 
דבורה
09:13 13.03.15
לימור יקרה, אני יכולה להבין את הכאב שאת נמצאת בו. לצערי, אני בטוחה גם שאני לא היחידה, אבל כל אחת עם הסיפור שלה. בשבילך - קחי לך את השבוע שבועיים לבכות ולהתפרק. כמה שאת צריכה. קחי לך מטפל / מטפלת בשבועיים האלה, ותבקשי רק דרכים ושיטות להתמודד. תקציבי לך זמן להתאבלות. את חייבת. אם לא את יכולה למצוא את עצמך ברכבת הרים לפי הקפריזות שלו. אחרי הזמן הזה, תשבי עם עצמך. לבד- אחרי שהילדים ישנים, ותעשי רשימה של איך את רואה את עצמך. תעשי רשימה של איך אחרים רואים אותך. ורשימה אחרונה של המציאות בה את חיה. אני מאמינה בכל הלב- שאת יודעת בדיוק איך הסיפור הזה ייגמר. כל אישה יודעת. וברשימה של המציאות תרשמי מה את צריכה לעשות כדי להגיע לנקודה הסופית הכי חזקה. אני לא אומרת שלא תישברי. את תישברי. את תתפרקי. אבל קחי משהו אחד שהוא יציב אצלך ותישעני על זה. תמצאי לך חברה אחת, שאת סומכת עליה ב- 100% שתהיה שם לצידך, שתתן לך להתפרק לדבר ולכעוס, ותכיני אותה לקראת התקופה שתבוא. אבל היא תהיה המצילה שלך בהרבה רגעים. אל תנסי לעבור את היום. היום זה לא יעזור. תעברי שעה בשעה ולאט לאט את תעברי ליום יום.. אנחנו הנשים ניחנו בכוחות עצומים וחוזק שיכול לגרום לאחרים לבנות אימפריות או להתרסק. אני לא מכירה אותך. אבל אני מאמינה בך כאישה. את תגלי את לימור האמיתית, ותתפלאי כמה היא חזקה, נחושה, יציבה ומסורה למשפחה שלה ולעצמה. אבל הדבר הראשון שאת צריכה לעשות אחרי השבועיים האלה, זה להיות אמיתית עם עצמך ולסמוך, תמיד לסמוך על האינסטינקטים שלך. הם ינחו אותך בתקופה הזאת הכי טוב. ואף פעם אל תשכחי- את אישה!
( אולי עכשיו זה יישמע לך כשטות גמורה, אבל זה נכון)
 
דני
14:07 15.03.15
שלום לך,
מציע לך הצעה שאולי תפתור את הבעיה מאחר ובעלך לא מצליח להשתחרר ממה שהוא מקבל שם וזה ממש לא משנה אם קיים גם מגע מיני.
תפני לבעלה של אותה אישה נשואה ותספרי לו ושידאג לשמור על הרוכסן של אישתו סגור...

אין לך ברירה אחרת!
 
יששכר רוטרי  
12:56 15.03.15
ראשית אתם עושים מעשה נכון בשיתוף כאבכם עם אחרים, כי בדרך זו אתם משחררים את הכאב ואת הלחץ הנפשי שנוצר עקב בגידה, או נטישה של הצד השני.
אמפטיה מהעונים היא תמיד חיובית, כי היא משחררת, כי זה אומר שאינכם לבד בסבל, גם אחרים חוו אותו וחלקם השתקמו ויצאו לדרך חדשה.
מאידך גם העצות הטובות ביותר שתקבלו, בזה אני מאמין, אינם שקולים לעבודה העצמית שעליכם לעשות בהנחיית המומחים, העובדה שאנשים משתתפים בכאבכם מקלה, אך אינה פותרת את הבעיה.
אני חייב לציין שיש כמה מהמשיבים שתשובותיהם הן ברמה כמעט מקצועית. ותבוא עליהם הברכה.
המשיכו לכתוב, שחררו מהלב ותמיד (כמעט) תמצאו בפורום עצה טובה.
מה שבאמת יעזור לכם מעבר לעצות, זה בעיקר ייעוץ נכון עם מומחים שזה תפקידם.
 
נעמה
17:25 14.03.15
אני בת 22 והיה לי בן זוג במשך תשעה חודשים. האהבה פרחה והכל היה בסדר גמור- סקס מעולה, דיבורים על עתיד משותף והרבה הבנה. לא היו לנו ריבים עוצמתיים ותמיד הענקתי את מה שיכולתי והוא גם העניק לי. לפתע בחודש האחרון התחלתי להרגיש שמשהו לא מסתדר- כמות הסקס פחתה והוא רצה הרבה פחות מגע והרגשתי שהוא מתעצבן כשאני מתקשרת. החלטתי שאני פותחת את הנושא והתחננתי אליו שיספר לי כבר מה עובר עליו. הוא אמר לי שהוא לא יודע והוא מאוד מבולבל בזמן האחרון ולא בטוח בכלל במקום שהוא נמצא בו והוא מרגיש שאנחנו תוקעים את החיים אחד של השני במקום להתקדם ביחד. טען שהוא כבר חושב על זה הרבה זמן וביקש לחשוב 3 ימים. הסתיימו הימים ולא הייתי מסוגלת יותר לשבת ולחכות והתקשרתי בעצמי והוא אמר שהוא החליט שזה נגמר. יום למחרת הוא הגיע לקחת את הדברים שלו ואמר שהוא יודע שהוא יתחרט על הכל. הוא אמר שהוא יודע שהוא יהיה נשוי עם ילדים ויסתכל אחורה ויבין שאיתי החיים שלו יכלו להיות טובים יותר אבל הוא מרגיש שמשהו לא הולך ביני לבינו, טוען שהוא לא יכול להסביר לעצמו את הרגש הזה. ציין שעדיין יש לו רגשות כלפיי אך לא כמו פעם. אתמול הוא הגיע לקחת את הדברים שלו ומאז לא דיברנו כלל, משמע שבשבוע האחרון לא היה בינינו קשר כמעט. הוא ביקש ממני שלא אשנא אותו ולא אכעס עליו ואנצור בליבי את הרגעים הטובים שלנו ביחד.
אני מבחינתי מאוד רוצה לחזור אליו, אני חושבת לעצמי האם לא אכפת לו ממני יותר? האם אני לא חסרה לו אחרי כל הקשר שהיה לנו? אני לא אוכלת, לא ישנה ורק חושבת על הרגע שהוא יתקשר אליי ויגיד לי שהוא התחרט.
האם יש פעולה מסוימת שאני יכולה לעשות על מנת לנסות להחזיר אותו אליי? אני לא רוצה להראות נואשת ומסכנה (כי ברור לי שזה לא מה שיחזור אותו אליי) אבל אני כן רוצה שיבין שלא משנה מה, אני לצידו בכל מצב ואני אעזור לו בכל דבר שיצטרך תמיד.
 
נעמה
17:41 14.03.15
הוא גם ציין בפניי שהוא מרגיש שהוא לא בנוי כעת למערכת יחסים בגלל בעיות כאלה ואחרות שיש לו בחיים. אני אוהבת אותו יותר מכל ומוכנה לעזור לו ולהיות לצידו והוא יודע את זה. אני פשוט שבורה מכל המצב הזה וזה מעסיק אותי מהבוקר עד הלילה וגם אני מתעוררת כל חצי שעה בערך לבדוק האם התחבר בווטסאפ או שלח לי הודעה.
 
יששכר רוטרי  
21:12 14.03.15
היי נעמה,
אני לא מוציא מכלל אפשרות שהוא הכיר בת זוג אחרת....אבל זה ניחוש ע"פ ההתנהגות האדישה שלו וכל ההתנצלויות, זה מאפיין את האפשרות.
הדרך היחידה לבדוק מה קורה באמת, זה לצאת עם גברים אחרים ולא להסתיר את זה ממנו. שידע.....
שנית להתייעץ.
אני מאמין שאוכל לשחרר אותך מעולו של זה.
צר לי אבל את עושה (שלא מרצונך) את כל השגיאות האפשריות.
חישבי על דברי.
רוטרי יששכר מומחה לזוגיות מתגמלת ולמיניות האדם.
 
יששכר רוטרי  
12:35 13.03.15
על פניו השאלה נראית כביכול שאלה רטורית ומיותרת, שהרי אנו מכירים את רגשותינו. אך אין זה מדויק.
התשובה אינה חד משמעית, שכן רובנו מתבלבלים בין רגשי האהבה לבין החשש מהבדידות...זאת ועוד יש שעונים כן! אני אוהב/ת על מנת לא ליצור מתח או מריבה.
זאת ועוד, ישנן מערכות יחסים של תלות כלכלית (אצל חלק מבנות הזוג הצעירות הנשואות למבוגרים מהן בשנים רבות), כאשר הן יודעות כבר מה תהיה תגובתו, אם לא זאת תהיה התשובה...ואז הן משכנעות את עצמן שהן אוהבות, ואפילו מתנהגות כאוהבות, לפחות על פניו.
אם אנו אכן אוהבים, ומרגישים שאנו מסבים נחת ואושר לצד השני, והצד השני אומר לנו אני אוהב/ת איך שאתה אוהב אותי ומתנהג כלפי, אז אנו באמת אוהבים.
ניתן לומר כי אף אנו האוהבים (שלטענתנו אנו אכן מרגישים כך), דרוש לנו אישורו של הצד השני שמרגיש נאהב על ידנו.
 
יששכר רוטרי  
12:02 13.03.15
הדבר המתבקש הוא לשאול אותם. אני לא הייתי מסתמך על תשובתם, כי אין כל בטחון שתשובתו לא תהיה מוטה עפ"י מצב הרוח הרגעי, המצב הכלכלי, ובלבול מושגים.
לפניכם מספר קריטריונים לאהבתו של הצד השני:
* אם הוא לא נהנה מסרט, טיול או ארוחה טובה בלעדינו.
* אם הוא דואג לנו ביחסי המין יותר מאשר לעצמו.
* אם הוא אוהב לפנק אותנו ובתמורה הוא מצפה לראותנו נהנים מהפינוק.
*אם הוא נותן לנו את המנה היותר גדולה במאכל טעים במיוחד, או את החצי היותר גדול של קוביות השוקולד.
* אם הוא אוהב להתפאר ולהתגאות בנו לפני בני משפחתו וחבריו הקרובים.
* כאשר רוב ציפיותיו מאיתנו הם שנחזיר אהבה לחיקו.
כל הקריטריונים הללו (ויש עוד רבים), אם יפעלו בעת ובעונה אחת, הרי זה מצב אידאלי. אך אם מתקיימים אף מחציתם, זה מספיק על מנת לאשר לנו "שאכן אוהבים אותנו".
 
יששכר רוטרי  
12:59 11.03.15
נשים מתוסכלות מהעדר אהבתם, או הערכתם של בני הזוג, מבקשות לפצות את עצמן באופנים הבאים:
* נשים מסודרות כלכלית- למה שלא תיקח אותי לחו"ל? מזמן לא קנית לי טבעת יהלום!
* נשים שאינן מסודרות כלכלית - הבטחת לי סוף שבוע, נו? אני יוצאת עם חברה, אתה מוכן לשמור על הילד?
על פי השאלות הללו הנשים מוצגות כחמדניות, אך זו אינה הכוונה, אכן ההטבות הללו קשורות בכסף, שנשים עשויות לראות בו ביטוי של אהבה מצידו, או לפחות לתגבר את אהבתן שלהן אליו.
גברים מתוסכלים מהעדר אהבתן, או התיחסותן אליהם, עלולים לפגוע בהן כפיצוי עצמי:
*למה שלא תשילי ממשקלך כמה ק"ג? או לפחות תפסיקי להסתובב מולי עם הרולים בשיער ועם הפרצוף החמוץ שלך, כבר על הבוקר (במלים אחרות...איך את נראית?)
* גברים מתוסכלים מינית עלולים לומר: למה שלא תעשי פעם אחת את מה שאני אוהב בסקס? שהרי את יודעת מה מגרה אותי!
בני זוג שיעתרו לבקשות הללו מהצד השני, קונים לעצמם קצת "שקט תעשייתי, הבעייות לא באמת תיפתרנה ותחושת "בזבוז החיים" לא תעלם.
 
נופר
09:31 10.03.15
 מודה שאני לא מאמינה שיש דרך לעזור בכלל אבל אולי סתם לפרוק יכול לעזור גם.. שמי נופר אני בת 27 עם 3 ילדים קטנים בני 6 4 ושנתיים
אני נשואה 7 שנים. בשנה השלישית גיליתי שהוא חולה במחלת ההימורים ואלכוהול.. אחרי עוד שנה גיליתי שהוא גם נוכל שהבעיה שלו זה כסף לא רק הימורים. אז הוא מלווה מכל העולם ולא מחזיר..עוקץ את חברים שלו גונב. וכולם בסוף באים אליי לדרוש את הכסף.. ערבים עבריינים וגם שכנים וחברים.. היו שנים שהצלחתי לשמור עליו כאדם עובד היום הוא גם לא עובד. אני עצמאית עובדת בבית כקוסמטיקאית. ומפרנסת לבד את הבית. אין לנו כלום אנחנו גרים בשכירות. הוא השאיר אותי עם מינוסים גדולים עם חובות בעירייה ובפרט..  בגלל שאני מפרנסת לבד ואני עצמאית אני עובדת כל יום מ 8 בבוקר עד 10 בלילה. הילדים שלי לא מכירים אותי. הבן הקטן שלי קם בלילה ובוכה כשהוא רואה אותי.. אני חולה ואין לי זמן ללכת לרופא כי כל לקוחה זה כסף שאין לי.. אין לי זמן לטפל בבן שלי שחולה.. לא חגגתי להם ימי הולדת לא הלכתי למסיבות בגן.. כי אני על תקן הגבר המפרנס והוא על תקן האמא רק שהוא לא מבצע את התפקיד שלו כמו שצריך והילדים סובלים. אתמול הבן הגדול היה צריך להופיע בבית הספר.. בן 6! ואבא שלו איחר בלי סיבה מיוחד לבית הספר והילד לא עלה לבמה עם חברים שלו למרות שעשה חזרות. הלב שלי שבור!
בעבר מכרתי תכשיטים שברתי חסכונות כדי לצאת מחובות בגללו..והשיא הגיע שבשנה האחרונה אני לא יוצאת מחדר העבודה הקטן הזה אין לי חברים אין ילדים אין משפחה רק עבודה כדי לנסות לשרוד את החודש ובסוף גיליתי שהוא לקח לי את האשראי וכל יום היה מבזבז 1000 שקל!!!
ההורים שלו לא עוזרים אין להם כסף. ההורים שלי גרושים.. לאבא 
אין כלום.. ואמא חיה טוב אבל חיה בסרט מאז שהתגרשה 
שהיא ילדה בת 16 ואף אחד לא מעניין אותה גם לא הילדים
והנכדים שלה. ואני נמצאת במצב שאם אני מתגרשת אני לא אצליח לגדל ולפרנס את הילדים שלי לבד.
אמנם זה מה שאני עושה עכשיו.. אבל זה בזכות זה שבעלי נמצא עם הילדים ואני יכולה לעבוד. אם הוא לא יהיה איתם אני לא אוכל לעבוד ולא יהיה לי כסף.. ככה זה אצל עצמאיים אני מתה מפחד.. אני גם בשלב שאני כבר מותשת נגמרו לי הכוחות עוד לפני שהתחלתי משהו כי אני עוברת כבר שנתיים רצוף כל יום שחור יותר מהשני.. אני הולכת לישון בוכה וקמה בוכה.. המוח נפוח ממחשבות ועוד לא מצאתי פיתרון..
אין לי כסף.. אני עובדת סביב השעון ואין לי שקל אני לא מצליחה להיות עם הילדים שלי מעל חצי שעה הם לא רוצים אותי הם רוצים רק את אבא כי את אמא הם לא מכירים!!! בגללו הם לא מכירים אותי.. אני ילדתי אותם! אני רושמת את זה ובוכה
למה העולם כזה רע? לא עשיתי אף פעם רע למישהו אני בחורה אחראית עם ראש על הכתפיים במשך שנתיים נלחמתי להחזיק בית בעל ושלושה ילדים קטנים ומה יש לי מזה? ילדים שלא רוצים אותי, בעל שמתעלל בי נפשית וזהו! אה.. וחובות ענק בבנק
 
נופר
09:32 10.03.15
אני מנהלת יומן לקוחות.. כל יום אנחנו יכולים לריב ואז הוא לוקח את עצמו ונעלם ליום וחצי ואני נאלצת להבריז ללקוחות ברגע האחרון ולטפל בילדים ואחרי כל הטירוף הוא חוזר כמו מלך הביתה ואני נשארת עם יום המחרת שהוא עמוס בלקוחות של יומיים בלי דקה לנוח בין לבין
זה התעללות נפשית! :( שלא לדבר עם נקיונות הבית.. באמצע
הלילה כי אין זמן אחר..
גם אם אתגרש ואביא מטפלת במקומו..
מטפלת לוקחת בסביבות 4500 שקל אם לא יותר..
פלוס הוצאות הגירושין פלוס שכירות גנים והוצאות שוטפות
ל 3 ילדים בלי עזרה משום מקום ומאף אחד..
זה לא משהו שיכול לקרות באמת... אז אני נשארת נשואה
כלואה בחדר עם 4 קירות לא מדברת עם אף אחד
חוץ מלקוחות לא רואה את הילדים שלי בכלל
ומטופלת בכדורים לחרדות כי כל צלצול טלפון
מפחיד שלא יהיה מהבנק שלא יהיה איזה עבריין
או איזה סיפור חדש על חוב או גניבה
אני עייפה מהחיים ולא נשאר לי סיבה להילחם
ואני רק בת 27
אפשר בקלות להשתגע מחוסר הצדק הזה :(
 
נופר
09:38 10.03.15
כי ראיתי שמנהלי הפורום הם יועצים זוגיים מגשרים וכו..
אנחנו אוהבים.. אם לא הבעיה של הכסף וההימורים היינו יכולים
להיות מאושרים..
לגמילה רוצים 500 שקל בשבוע ואני כבר לא מאמינה שהוא
מסוגל לטפל בעצמו בכלל..
הוא הצליח לתחמן ולעבוד על כל מי שסביבו.. הוא רוקן להורים שלו
את כל הכסף שלהם הם מכרו את הבית..
אז לדעתי גישור זה לא הפיתרון פה..
הלוואי ולא הייתי צריכה להתגרש ממנו.. אבל זה כבר מסוכן.
הוא מטפל בילדים וכל בוקר שהוא עולה איתם לאוטו אני
מתפללת שלא אשמע פיצוץ ויגידו לי ששמו לו מטען באוטו
זה חיים לא שפויים אני בכח מצליחה להיאחז בטיפת שפיות
בשביל שאצליח לדאוג לילדים
 
בני
23:11 10.03.15
היי
הסיפור שלך נוגע ללב קשה לי באופן אישי ללכת לישון בידיעה שאת תקועה בלופ אין סופי של צער וכאב מתמשך.

את צריכה עזרה סיוע מגורמי הרווחה בעירך!

את חייבת לשתף חברות מכרים משפחה קרובה/רחוקה העיקר לצאת מהמצב שבו את נמצאת, את צריכה להבין שכל הבית סובל אפי' הקירות שלא לדבר על הילדים.

אני לא יודע מאיפה להתחיל לשאול אותך איך ולמה הגעת למצב ביש שכזה? עזבי... את זקוקה למנוחה נפשית לצאת ליום יומיים מהפלונטר ולחשוב על הבעיה שלך מבחוץ -
לחשוב מה כן!
ניתן לעשות כאן ועכשיו עבורך ועבור הילדים שצריכים אמא במשרה מלאה ובית חם ותומך ולא בית שכולו הישרדות אחד גדול בלי אופק ותקווה.

נופר, עשית צעד גדול וחכם בכך שפנית לעזרה, עצם הזעקה שלך לשינוי היא דבר גדול לכשעצמו, כעת סלולה הדרך לעשיית מעשים.

אני מניח שאמרו לך שהחובות של בעלך לא קשורים אלייך, לא קשורים למשק המשפחתי, אם עדיין לא עשית צעדים בכיוון ואת חוששת ונלחצת מכל טלפון אז כדאי שתעשי הפרדה כדי שתוכלי לפחות לחיות מהקוסמטיקה ללא פחד שייקחו לך את הכסף, את יכולה להיעזר חינם בסיוע משפטי השייך לאזור מגורייך, הם יתנו לך עזרה ותמיכה ככל שתצטרכי אל תוותרי על השרות הזה מגיע לך.

בנוסף את יכולה להתנות את המשך חייך אם בעלך בתנאי שילך לגמילה זה שווה את הכסף ואת ההשקעה כי את טוענת שאתם אוהבים למרות שאני חושב שפיתחת תלות בו או בדברים האחרים שהוא כן נותן לך בקשר הזה, דעתי האישית למקרה ששאלת אותי שאין לך מה להמשיך איתו אפי' לא יום אחד, את כותבת עליו דברים חמורים שעל כל אחד מהן הייתי בורח.

תתגרשי! תשקמי את עצמך קצת וצאי לחפש אהבה חדשה תיזהרי רק לא ליפול על טיפוסים מפוקפקים תעשי בדיקה לעומק עם מי את יוצאת.

והבייבי סיטר? כגרוש בעלך יוכל להיות בייבי סיטר מצוין.

בקיצור – אל תפקירי את חייך האישיים והמשפחתיים עבור נזיד עדשים, בחירה אחת לא מוצלחת לא מגבילה אותך לכל החיים!

אני מאחל לך קצת נחת ושלווה ולילה טוב - בהצלחה
 
נופר
00:39 11.03.15
אני יותר ממתרגשת שהצלחתי סוף סוף לדבר על זה.. ועוד יותר שיש מי ששומע..
לצערי בכל המגילה הארוכה הזאת לא הכנסתי אפילו חמישית מכל מה שקורה..
פשוט הגעתי למצב שאני מרגישה לא טוב פיזית ונפשית.
בתור הגרוש שלי הוא מן הסתם לא ישלם מזונות ובטח לא ישמור על הילדים רק כדי לעשות לי דווקא על שעזבתי אותו.. בנוסף הוא קנאי עם ראש חולני.. הוא יערוב לי ויעקוב אחריי. הוא לא ייתן לי להמשיך בחיים.
אני לא מאמינה כבר בגמילה.. לצערי אני לא מאמינה בכלום כבר.. אני מתפרקת.. פשוט מתפרקת..
אתה צודק שאמרת שזו תלות.. כי אני מפחדת פחד מוות להיתקע עם 3 בנים קטנים ועם עסק עצמאי שאם לא יעבוד לא יכניס כסף.. ובשביל שיעבוד אני צריכה לעבוד.. מתי יהיה לי זמן עם 3 ילדים קטנים? ואיזה חיים יהיו לי? לקום ב 6 בבוקר לארגן הכל לגנים להסיע לגנים לחזור לעבוד רצוף לצאת ישר להחזיר את הילדים להעסיק אותם לבשל לקלח להרדים ואז לקבל עוד לקוחה ואז ב 22:00 בלילה להתחיל עם כלים כביסה בית.. אחכ מקלחת וב 1 בלילה להיזרק למיטה בתקווה שאף אחד לא יבכה ואחרי כמה שעות 6 בבוקר וחוזר חלילה.. וזמן לקניות לרופאים סידורים..?
איך אפשר הכל לבד וגם להצליח להרוויח לפחות 10 אלף כדי להאכיל 3 ילדים? מזונות הוא לא ישלם.. אין לו כלום חוץ מחובות..
כרגע אני עובדת והוא עם הילדים.. זו התלות הכי גדולה..
אין לי אף אחד! חוץ מלהגיד לי "גיבורה" " חזקה" וכו.. אף אחד לא עוזר..
ביום שהורדתי את הפנים וביקשתי עזרה מאמא שלי עם הילדים אמרה שיש לה מסיבה..
וכשביקשתי עזרה באוכל לבית אמרה שהיא בדיוק משפצת וחודש הבא תביא.. עברה חצי שנה..
סליחה שאני חופרת.. אני פשוט מרגישה רע :(
אני אנסה לפנות לרווחה.. כשתהיה לי אופציה לצאת מהבית..
העיניים כבר נפוחות מבכי.. הייתי חזקה עד עכשיו.. אבל היום ממש היום אני מרגישה שאיבדתי את זה.. אני ממש משתגעתתת :(
 
נופר
00:53 11.03.15
איך הגעתי למצב הזה.. כמו שאמרתי בהתחלה..
גיליתי שהוא נוכל.. קצת מאוחר לצערי.. אבל אלה אנשים מיומנים
ככה הוא הצליח לעבוד על חברים על משפחה על בוסים בעבודה
אפילו על אנשים שהציעו לו עזרה.. אין אדם שהיה לידו יותר משעתיים ולא נעקץ באיזושהי דרך.. הוא גורם לך להאמין למה שהוא אומר.. ככה אפשר להשתגע..
חודש שעבר כשגיליתי שגנב לי מהבנק.. הוא הבטיח לי סכום מסויים של 5000 ולאט לאט הוא יחזיר..
כל יום כל בוקר כל לילה אני שואלת "מה עם הכסף"? וכל יום מחדש הוא ממציא סיפורים בכזו מיומנות שהוא פשוט מצליח לסובב אותך..
לגבי החובות שלו.. אז יש לי חשבון בנק משלי.. לו אין הוא מוגבל..
(מן הסתם..) אבל בגלל זה כל ההוצאות בלי יוצא מן הכלל יורדות מהבנק שלי.. הכל עליי.. אם משהו לא משולם בזמן אני זו שאוכלת
אותה.. והוא גורם לי להגיע למצבים האלה כל חודש מחדש למרות שאני לא רואה אור יום מרוב עבודה..
בקיצור בא לי רק לצעוק הצילו ושיתנו לי זמן לבכות כמו שצריך כי
גם לזה אין זמן :(
 
בני
01:12 11.03.15
היי נופר...

את בן אדם טוב שנקלע לסיטואציה מסובכת ומהמקום הזה את כרגע לא מסוגלת לראות אלא רק את הדברים הקשים והבלתי אפשריים, אני מבין מה עובר עלייך ובאמת זה נראה רע מאוד אבל את חייבת לצאת רגע החוצה ולהסתכל על הבעיה שלך מבחוץ, את חייבת לקחת חצי יום של מנוחה שבו תבחני יחד עם אנשי מקצוע מה את כן יכולה לעשות למרות הקשיים.

לא ניתן לפתור את כל הבעיות ביום אחד בבת אחת! כפי שאת מונה אותם פה אז באמת לא יודעים ממה להתחיל קודם.

בואי נעשה סדר - בסדר?

1. החובות של בעלך לא שלך - שלום על ישראל.
2. הילדים שלך וישארו שלך לנצח גם אם הם כרגע מעדיפים להתקרב אליו יותר.
3. אוקי - מזונות הוא אם לא ישלם - ביטוח לאומי ידאג להעביר לך את הכסף המגיע לך, אם לא את הכל אז לפחות חלק.
4. אל תפחדי מהפחד! הפחד הזה שהוא ירדוף אחרייך הרי לא קיים במציאות זה יותר הפחדה שלו או שלך ותרוץ שלך למה לא להתגרש.
5. הבית צריך סדר וארגון מחדש - ילדים מסתגלים מהר מאוד ואם קצת עזרה חיצונית יש כיום ארגונים שיכולים לשלוח בייבי סיטר לכמה שעות, תוכלי לקיים בית שפוי ונורמאלי כמו מאות נשים חד הוריות בארצנו.
6. להיות עקרת בית במשרה מלאה זאת לא מילה גסה - מי אמר שאת חייבת גם וגם וגם? בתקופה הראשונה את לא תעבדי כל היום והלילה אלא תתמקדי לשקם את הבית להיות יותר אמא לילדים ולאט לאט בהדרגה תפני לך זמן לעצמך ולפרנסת הבית.
7. אני מאמין שניתן לרתום את משפחתך ואפי' את אמא שלך לבוא לקראתך ולעזור לכם במטלות הבית, צריך רק לחשוב איך לשתף אותה ואיזה תפקידים לתת לה כדי שהיא תרגיש שהיא נותנת מעצמה ומרגישה עם זה טוב ולא שאת באה פתאום ונופלת עליה ללא התראה.

לסיכום: את חייבת לקחת פסק זמן עבורך ולמען עתידך - ויפה שעה אחת קודם.

תעדכני בבקשה וספרי מה התקדם.

לילה טוב - ובהצלחה
 
נופר
01:46 11.03.15
קודם כל החדרת בי מוטיבציה ואני הולכת לסמן לי ביומן יום חופש שבו אקבע פגישות עם גורמים אפשריים..
לגבי לדאוג לבית ולילדים בהתחלה ולא לפרנסה... אני לא מצליחה לראות את זה כמוך.. אני באופי כמו ספר.. חייבת שהכל יהיה כמו שצריך.. תשלומים בזמן.. אני ההפך מבעלי שתמעד אומר "יהיה בסדר" אני צריכה לדאוג לזה שבאמת יהיה בסדר.. בגלל זה אפילו עם דלקת ריאות וחום 40 אני דוחפת ים משככים כדי לא לפספס חלילה עוד לקוחה.. אחרת מה יהיה עם הבנק? הכל עליי הכל באחריותי אני לא יכולה להפיל את כולם.
וביטוח לאומי לאחר בירור שעשיתי נותן את המינימום וגם זה אך ורק למי שעושה פחות ממשכורת מינימום ושמראה הוכחות שאין לה דברים בבית ואין לה מה לאכול..
אני לא במצב הזה אמנם אני בחובות ומינוסים אבל כמו שאמרתי באופי שלי אני לא מרשה לעצמי להגיע למצב כזה.. אני הורגת את עצמי העיקר שלא יעיפו אותי מהדירה שיהיה לי עדיין אוטו להסיע את הילדים ושיהיה להם טלוויזיה בבית לראות תכניות.. ביטוח לאומי לא יסתכל לכיוון שלי... זה נשמע שאני מחפשת תירוצים אבל אני לא..
זו פשוט התוצאה כשאתה יושב יום יום וחופר חפירות מטורפות בניסיון למצוא פיתרון למציאות הזו אבל חשבתי כבר על הכל והדבר היחיד שהגעתי אליו זה שזה המצב ואין מה לעשות. או להישאר ולסבול או להתגרש ולסבול.. ככה או ככה התוצאה זהה.. לפחות בעשור הקרוב.... וזה הזוי שאני לא מצליחה להשלים עם העובדה האכזרית הזאת! כשראיתי שאני לא עליתי על פיתרון הלכתי לעובדת סוציאלית שלא חידשה מעבר למה שאני חשבתי.. ואז לאבא שגם חוץ מלהתגרש וזהו לא נתן לי פיתרון שיתן לי קצת וורוד בכל השחור.. עם לקוחות התייעצתי בזמן האחרון שחוץ מלרחם עליי לא יכלו לעשות כלום.. ואז הגעתי לפה..
אבל הצלחת לחזק אותי קצת.. אני מקווה שעש שאמצא יום חופש אשאר עם המוטיבציה הזו..
המון תודה לך על הזמן ההבנה והעזרה... זה הכי הרבה שקיבלתי בתקופה האחרונה :)
היי
אני גבר בן 43 + 2
אמת ידי נגעה במרפקה והיא קפצה , פרצוף שלא הותיר ספק לדחיה שהיא הרגישה כלפי .
בלילה היא לקחה את בגדיה והתלבשה באמבטיה , לא ניתן לתאר כמה נפגעתי
מאז עברו 7 חודשים ואין בינינו כל קשר גופני
בקושי מדברים .
לפני שמונה חודשים נסעתי לחו"ל לשלושה שבועות , הימים שקדמו לנסיעה היו מתוחים ביננו ,נראה היה שהיא מתרחקת ממני ואמרה שכל מיני דברים בי מציקים לה , כמו שליליות , קצת פסימיות
כשחזרתי מחו"ל וקרה המקרה , אמרה שבכלל לא התגעגעה אלי
כשניסיתי בלילה לחבק אותה אמרה שלא רוצה ,ולא מעוניינת בסקס
נפגעתי כל כך והחלטתי לא להציק לה , המצב התדרדר לכך שלא דיברנו מילה במשך כמה חודשים , לאחר מכן ניסיתי לדבר איתה , תיקנתי את כל מה שמציק לה , שלמען האמת לא היה הרבה
גם לה לא חסר , יש כמה דברים שגם אני לא אוהב אצלה אבל למדתי להתרגל אליהם
בסך הכל אני בעל מאוד מאוד נוח
דואג לבית , משוגע על הילדים , דואג לכל הצרכים של כולם , תמיד חשבתי על טובתה לפני.
הצעתי לה ללכת לטיפול זוגי ,היא לא מעוניינת , שאלתי איך היא רואה אותנו עוד שנה , היא לא יודעת , מה היא רוצה - היא לא יודעת , אמרתי לה שהמצב רק מתדרדר ושננסה לשפר , היא גם לא יודעת
התחלתי לצאת עם חברים ולבלות
חברים אומרים שאני צריך לצאת עם נשים אחרות
אני לא הטיפוס , לא מסוגל לבגוד , למרות שאני כבר לא רואה שזו בגידה אם אצא עם משהיא אחרת
ממילא אין לי כלום עם אישתי
זה פשוט לא יאומן , החיים שלנו היו טובים מאוד
מעולם לא רבנו בצורה רצינית
אולי ויכוחים שנמשכו מקסימום יומיים
אני מיואש לגמרי
היא לא משתפת במה עובר עליה , לשאלותי האם יש לה משהו אחר , אמרה שממש לא ולא חושבת על זה
החלטתי שאני נותן לזה עוד חודשיים ואז ללא ברירה שנראית לי הגיונית אעזוב
לא שמעתי על אנשים שביום אחד הפסיקו לקיים יחסים ולתקשר לתקופה כל כך ארוכה כשהכל לפני היה בסדר גמור
כואב לי בלב , אני חושב על המצב רוב שעות היום והלילה , בקושי ישן
עברתי על הכל המון פעמים וכל הזמן מגיע למסקנה שזה לא מגיע לי
אני חושב שאני משקיע ונותן בנישואים המון.
בטוח יותר מכל חבר שאני מכיר
אשמח לשמוע בעיקר מנשים מה יכולה להיות הבעיה והאם היו במצב כזה
או מסרים אישיים למייל thailand55@walla.com
לילה טוב
 
סיון
22:28 08.03.15
היי אני ההיתי במצב הזה עם בעלי
תרצה לדבר?
 
Sl
17:21 05.03.15
שלום
אני לא יודעת מאיפה להתחיל..... אני בת 28, בעלי בן 30. לפני כחודש בעלי הודיע לי שהוא לא יכול יותר להמשיך ככה והוא עוזב את הבית. אני לא אגיד שזה בא לי בהפתעה שיש לנו קשיים, אבל ממש לא ציפיתי שככה הוא יפתור את הבעיה ויעזוב את הבית. אנחנו יחד 8 שנים ונשואים כמעט 5 שנים. אין לנו ילדים, וכבר מעל 3 שנים אנחנו בטיפולי פוריות. כמו כן, אציין שלפני כתשעה חודשים נקלטתי להיריון והייתה לי הפלה. כאשר בעלי הודיע לי שהוא עוזב את הבית לא ידעתי איך להתמודד עם זה וניסיתי להחזיר אותו בכל צורה אפשרית. בהתחלה הוא טען שהוא צריך פסק זמן ולקחת זמן לעצמו. לא הייתי מסוגלת לתת לו את הזמן הזה והמשכתי להתקשר אליו ולהיפגש איתו. לאחר מכן הוא אמר לי שהייתה לו מישהי אחרת. כמובן שאני מאשימה את עצמי כי היו לנו בעיות גם בקטע המיני. זה גם לא גרם לי לכעוס עליו. השבוע הוא כבר הודיע לי שזה לא פסק זמן אלא פרידה. שאנחנו נישאר חברים ונמשיך לדבר בטלפון אבל מבחינתו הוא לא רואה סיכוי שנחזור. הוא לא מוכן לשמוע על ייעוץ זוגי וטוען שהוא קיבל את ההחלטה. כמו כן אציין שהוא מאוד מאוד מבולבל ברגשות שלו. הוא לא יודע אם הוא אוהב אותי, הוא לא יודע מה הוא רוצה. הוא טוען שזה לא קשור אליי אלא לדברים שעברו עליו בשנה האחרונה. הצעתי לו ללכת לטיפול לבד כדי לפתור את זה וגם את זה הוא לא מוכן לשמוע. אני מצד שני מאבדת את עצמי. אני לא מסוגלת לאכול, לישון, לעבוד. בוכה המון. זאת פרידה ראשונה שאני חווה והוא הראשון שלי בכל המובנים. הוא טוען שהוא לא רוצה להתגרש רשמית כי אין צורך בכך אבל הוא יבין אם אני ארצה. אני מרגישה אבודה. אני מרגישה שהחודש הזה הרסתי הכל עוד יותר. שלא הייתי מסוגלת לתת לו את הזמן שביקש. שגרמתי לו להתרחק עוד יותר. אני מאשימה את עצמי בכל מה שקרה, למרות שהוא טוען שאני לא אשמה. הוא מאוד מבולבל ואני רואה ומרגישה את זה שהוא מבולבל. לא יודע מה הוא רוצה. אני מרגישה שזה לא פייר לזרוק לפח 8 שנים בלי לנסות לפתור את הבעיות ולטפל בהן. מצטערת שהסיפור כזה ארוך...... מה אני צריכה לעשות?!
 
יששכר רוטרי  
12:22 06.03.15
שלום לך,
אני מבין את כאבך, תיסכולך, והרגשתך שנגמר העולם.....אבל זה לא כך, את חייבת להפסיק להאשים את עצמך!!!! כי אינך אשמה בכלום. אהבתך אליו (לא מגיע לו), מסנוורת אותך כל כך עד שאת מאשמה את עצמך בכל....
אם את תעשי את הדברים הנכונים...יש סיכוי שהוא יבין מה הוא הולך להפסיד...חנופה, בכי, ואומללות עוד ירחיקו אותו ממך. ורק אחרי שהוא יבין, יש לו סיכוי להתעשת.
אני לא מסוגל לתת לך פתרון בשורה אחת, אולי יש כאן גאונים שיודעים, אני לא יודע..
אני מזמין אותך לבוא בגפך לקליניקה שלי ואני מאמין שאוכל לתת לך את הייעוץ הנכון...לטובתך.
רוטרי יששכר מומחה לזוגיות מתגמלת ולמיניות האדם.
 
Sl
11:12 09.03.15
תודה על ההתייחסות. ברור לי שהדברים שלך נכונים מאוד. אני גרה בדרום אז אכן פניתי ליועצת בדרום. השאלה היא מה הדברים הנכונים לעשות?! אני יודעת שאני צריכה לכעוס עליו אבל קשה לי עם זה. אני לא יודעת מה הדברים הנכונים. לשחרר? לא ליצור קשר איתו? לנסות לשכוח? אני לא מסוגלת ולא מצליחה לשלוט על הרגשות שלי...... מקווה שאמצא פיתרון עם היועצת.... תודה רבה.
 
אני
16:54 06.03.15
ראי מספר הודעות למטה את פנייתו של דניאל, בבעיה שלכם יש הרבה מן המשותף.

לפני שפונים לטיפול, מוציאים כסף רב, ובמיוחד על רקע העובדה שבעלך אינו מעוניין ללכת לטיפול שכזה ראוי לנסות קודם אפשרויות אחרות.

עברי על המענים שנתנו לאותו דניאל, גם הנסיון לפתרון הנושא הכאוב הזה להבנתי מאוד דומה בניכם.

בהצלחה!
יום שבו שיש לעצור לרגע ולתת את הדעה על מעמד האישה. נכון, אנחנו חיים בחברה בה שפר גורלנו לעומת נשים בעולם שם עוד יש דיכוי, שיעבוד, חוסר זכויות, מילת נשים אך גם אצלנו יש עוד מה לשפר בתחום מעמד האישה, יחסי עבודה, דיני אישות. הצורך בתיקון הוא לא רק למען שנהיה חברה בריאה וצודקת יותר אלה גם בקטנה, כל אחד/ת לעצמו/ה למען חיים מאושרים יותר. וצריכים לזכור שגם לגברים יש מה להרוויח משוויון זכויות לנשים. שוויון זכויות זה משכורת שווה שתגדיל את ההכנסה המשפחתית. שוויון זה גם השוואת זכויות האב לזכויות האם. שוויון זה גם הרגשת בטחון והערכה עצמית גבוה, וסיפוק של נשים.
ולכבוד יום האישה הבינלאומי, אתם (הגברים), עדיין יכולים להביע את הערכתכם ולשמח את הנשים שאיתכם בפרח.
 
אייל
09:46 02.03.15
תפסתי את אשתי בוגדת עם אח שלה שהתברר שהוא ממזר והוא גם "פתח" אותה ואמא שלהם עודדה אותם לעשות את זה כי גם היא בעצמה שכבה עם אח שלה שהוא גם ממזר והביאה ממנו את הבן שלה הם משפחה ממוצא עיראקי והם כמו כת של סוטים שמעודדים גילוי עריות והם סוגדים לצבע הלבן ולילדים בהירים,המשטרה יודעת את כל זה עקב חקירה שנפתחה בעקבות האזנת סתר שמישהו שהייתי מסוכסך איתו שם לנו בבית וזה סיפור שנמשך כמה שנים ,המשטרה מחתימה את כולם על סודיות ולא אומרת כלום ,השאלה היא מה עם הילדים שלי שהם קטינים בני 9,13,18 האם אני יכול להיות המשמורן שלהם? עקב זאת שהם משפחה כמו כת של סוטים וברגע שאני יעזוב את הבית אשתי תעשה לילדי שטיפת מח שגילוי עריות זה בסדר כמו שעשו לה?
 
בני
23:54 04.03.15
לא כל יום פורים:
תנסח את השאלה שלך בצורה יותר עדינה - תודה וחג שמח
 
יששכר רוטרי  
12:17 04.03.15
ממחקרים שנעשו באוניברסיטאות בריסטול וברקלי ב2002 עולות המסקנות הבאות: נשים מעדיפות בני זוג עם חזות 'חנונית' (ע"פ תמונות), מתוך האמונה כי הם מקנים להן יותר בטחון בזוגיות ופחות מאיימים עליהן ברומנים מהצד והרס חיי הנישואים, שכן בנישואים דרושה רגיעה ולא הרפתקנות.
(את ההרפתקנות ניתן ל"השלים" עם מאהב בעת הצורך...).
מדוע בחרו חלק מהנשים (כ 20%) בתמונות של גברים בעלי חזות של פלייבוי מצוי?
לאחר בדיקות וברורים התברר כי רוב הנשים בחרו בגברים הללו בהיותן בסביבת ...'יום הביוץ שלהן',
בתקופה זאת נשים מרגישות את הדחף המיני במידה דומה לדחף הגברי.
בהבדל אחד שהן מרגישות כך יום או יומים בחודש, ומרבית הגברים מרגישים זאת כ 30 יום בחודש. כלומר הן בחרו בגבר "שגלן",ע"פ תחושותיהן הזמניות.
גברים חשים אותן כאשר הן "נמרחות" עליהם (בתקופה קצרה זו), ולעיתים מנצלים עובדה זו לתועלתם.
רוטרי יששכר
מומחה לזוגיות מתגמלת ולמיניות אדם.
תמיד עשה לה עצוב שרע לי. תמיד אמרה שהיא לא עשתה את זה בכוונה ושזה פשוט קרה ,ושמגיעה לי מישהי יותר טובה ממנה.
זה לא ניחם אותי במיוחד. במחינתי הקשר איתה זה לא עוד קשר רגיל שנגמר. 8 שנים איתה, זה כאילו גדלנו ביחד והתעצבתי איתה לאדם שאני היום. זה מרגיש כמו לאבד חלק מעצמי.
אני נאלץ לציין שזאת לא הפעם הראשונה שמשהו דומה לזה קורה. בממוצע כל 2-3 היה לנו משבר גדול בקשר.
בדרך כלל היה מעורב גם גבר אחר בתמונה. לי לא היתה מישהי אחרת בכל התקופה שלנו יחד.
אבל תמיד נלחמתי עליה והיא חזרה אלי והיה לנו טוב. עד המשבר הבא.
הפעם זה היה באמת כואב כי בשלושת השנים שגרנו יחד לא היו משברים רציניים (למעט כל מיני ריבים לפעמים). וכמובן שבדיוק התחתנו אז בכלל לא ציפיתי לשום דבר רע.
ניסינו ללכת לטיפול זוגי אבל זה לא אבד. המטפלת צידדה בי בגלוי שזה גרם לאשתי לאבד את החשק להמשיך. היא הרגישה ששופטים אותה.

לפני כמה ימים די אילצתי אותה לנתק את הקשר עם המאהב. ניתוק מוחלט בכל הדרכים האפשריות. הסברתי לה שבשביל שזה יעבוד בינינו חייבים לנתק את הצלע השלישית מהמציאות שלנו.
היא הסכימה ועשתה זאת. וכשזה בוצע שאלתי אותה בכנות מה זה גורם לה להרגיש. פספוס? הקלה? בילבול?
ואז היא נשברה והזילה כמה דמעות. אמרה שהיא אוהבת אותו. כאן הבנתי שהכל די אבוד ולא יעזור כלום...
מצד אחד הצעד המתבקש הוא ללכת לרבנות ולהתגרש ולעבור דירה לבד ולחלק חסכונות ורכוש והכל.
אבל מצד שני אני עדיין אוהב אותה ויש בי חלק שמוכן לסלוח על הכל, העיקר שהיא תואהב אותי ותבטיח שבחיים דבר כזה לא יקרה יותר.
המציאות של להתגרש ממנה ולהתנתק לתוך בדידות בבית אחר, זר ומנוכר, היא בלתי נסבלת.
כל התקופה הזאת הדיכאון אוכל אותי ואני מתקשה לתפקד ביום יום.

באמת שלא יודע איך להמשיך מכאן...
אני מיואש ומתוסכל ואין בי את הרצון והכוחות והאומץ לסיים את זה. ומצד שני גם היא לא בדיוק לוקחת יוזמה ועושה משהו קונקרטי.
איך לעזעזל ממשיכים מכאן ואיך אפשר להקל על המצב?!
אהיה אסיר תודה לכל עזרה או טיפ או עצה שתוכלו להציע... אני על הסף כאן!
 
סיון
22:21 20.02.15
כל עוד אין לכם ילדים
ועם כל הקושי בדבר, ויש קושי!
תעזוב את הבית/ הקשר/ את האישה.
מניסיוני האישי וגם אני נפרדתי מבחור שלאחר הפרידה
ההיתי בטוחה שלעולם לא אתאהב יותר
שזהו, מבחינתי אין עוד גברים בעולם.
הזמן עשה את שלו, והכרתי בחור מדהים....
שההתאמה בנינו כל כך גדולה
שאפילו הוויכוחים הקטנים שהיו לי עם הבחור הראשון
לא קיימים בנינו.
עם כל הקושי תעשה את הצעד שכרגע נראה לך גדול
ותזכיר לעצמך שאם זה קרה
כמראה שיש משהו יותר טוב בדרך
אם תאמין זה יבוא
עם כל אהבה אליה
יש בחורה יותר טובה ממנה
ובשביל למצוא אותה
אתה צריך לצאת מהקשר הזה
לפני שהקשר יהרוס אותך, ותשאר ממורמר
אתה עוד צעיר, החיים לפניך
אם תעיז- תשיג!!!
בהצלחה
 
יששכר רוטרי  
10:06 25.02.15
הי דניאל,
אמנה את כל הטעויות שעשית ברצונך להחזיר אותה אליך, אגב כל המאוהבים (נשים וגברים) עושים בערך את אותן השגיאות כאשר אהובן/תם בוגד/ת בהם ורוצה לנטוש....
עליה אני לא רוצה לדבר כי אני לא יודע את מניעיה להתאהב באחר. אבל ברור לי שאותך היא כבר מזמן לא אוהבת.
הטעויות:
1. היא רוצה לעזוב, התאהבה בזר, לומר לה: "זכותך ללכת/להיפרד/להתגרש."...
עם כל הכאב שלך,יש סיכוי נמוך שהיא היתה רואה אותך בזוית שונה.
2.הטיפול היה אכן לא מתאים, כי במקרה כזה מוצע טיפול זוגי של כל אחד לחוד עם מטלות הדדיות, אז ברור שזה לא עבד,
3.העובדה שהמטפלת צידדה בך בגלוי, זו היתה שגיאה גסה מצידה, אז מה הפלא שאשתך התקוממה וביטלה, כי הרגישה ששופטים אשה מאוהבת....
4. לגבי העתיד- עליך ללמוד איך נוהגים במשברים מסוג זה, כי נראה לי (סליחה), שאתה מביא על עצמך את הסיטואציה המביכה/קשה הזאת.
הצעות:
1. עליך להיפגש עם נשים אחרות בגלוי, עוד תופתע מההתנהגות שלה.
2.עליך ללמוד להיות מאופק (אני יודע שזה קשה), את זה היא תעריך.
3. עליך להיפרד ממנה ובמהירות, עם כל הכאב שזה יסב לך.

רוטרי יששכר
מומחה לזוגיות מתגמלת ולמיניות האדם


קוראים לי דניאל. בן 26. יש לי בעיה קשה וכולי תקווה שמישהו כאן יידע לכוון אותי איך להתמודד.
הסיפור ארוך וכואב אבל אשתדל לקצר.
אני ואשתי נשואים כ-3 חודשים, ולפני זה יצאנו כ-8 שנים. בעצם מהתיכון. מתוכם 3 שנים אחרונות גרנו ביחד.
אנחנו הראשונים אחד של השניה בכל מה שקשור לסקס ומערכות יחסים ארוכות.
היתה לנו חתונה מהסרטים והינו מאושרים. אבל...
זמן קצר לאחר החתונה נשלחתי לחו"ל מטעם העבודה לכמה שבועות וכשחזרתי אשתי הפילה עליי פצצה.
היא התוודתה שהיא פיתחה רגשות והתאהבה בבחור מהלימודים שלה ושהיא רוצה להתגרש.
לא היה ביניהם משהו מיני, אלא ברמה הריגשית. היו להם כמה וכמה מפגשים והם התאהבו אבל לא הגיעו לקטע של הסקס.
מיותר לציין כמה מזועזע ופגוע הרגשתי וכמובן שהיה לנו לילה לבן סוער של צעקות וויכוחים ואפילו נסיון התאבדות (של שנינו).
מפה לשם נרגענו ודיברנו גלויות לגבי המון דברים.
היא אמרה לי דברים שאת חלקם שמעתי בפעם הראשונה,
שהנושא של הסקס תמיד היה מודחק מבחינתה ולמרות שתמיד הגיעה לאורגזמה היא לא באמת נהנתה מחיי המין שלנו, מכאן גם אפשר להבין למה הכמות היתה תמיד כ"כ קטנה.אני תמיד רוצה, והיא בקושי.
בנוסף היא אמרה שאני, זה כל מה שהיא מכירה, ואולי יש מישהו אחר שיכול לגרום לה להיות יותר מאושרת.
שאולי היא מפספסת משהו יותר טוב בחוץ. שהיא התגעגעה לתחושת ההתאהבות ולפרפרים בבטן של תחילת קשר. שהיא חנוקה מהקשר הארוך איתי ומרגישה שמיצתה אותו. והשיגרה חונקת אותה. ושהיא פחות נמשכת אלי.
אני עדיין אוהב אותה ונמשך אליה מאוד. תמיד אנשים קינאו בנו שאנחנו זוג עמיד כבר שנים. והמשפחות אוהבות של שנינו.
הבנתי ממנה שהיא גם אוהבת אותי, אבל לא כמו שהיתי רוצה. פשוט איכפת לה ממני והיא דואגת לי. ושאנחנו החברים הכי טובים. אפילו כשקדחתי מחום לפני כמה ימים היא טיפלה בי במסירות. אבל בתור בני זוג, היא מרגישה שזה כבר לא מה שהיה פעם.

המחשבה לאבד אותה שיתקה אותי ולא יכולתי להשלים עם זה. איך לסיים קשר של 8+ שנים?! איך לספר הכל להורים וחברים ואיך להמשיך הלאה בחיי!?
החלטתי שלאבד אותה יהיה יותר כואב מאשר להשלים עם העובדה שהיא בגדה בי.
רציתי לשקם את זה ולא לזרוק הכל לפח. אז התחלתי להלחם עליה. אבל בכל הכוח. מתנות ופינוקים וטיולים ודייטים ומסג'ים ומה לא.
רציתי שהיא תתאהב בי כמו פעם. אפילו כתבתי לה שיר כמו בתחילת הקשר שהינו תיכוניסטים.
ככה נגררנו איזה חודש- חודשיים. היו ימים אופטימיים שנדמה שהכל עוד יחזור לקדמותו, והיו ימים אחרים ששוב נראה הכל אבוד.
ובנתיים בין לבין היא שמרה על קשר עם המאהב שלה. לפעמים בגלוי תוך שהיא משתפת אותי ולפעמים בסתר ואני נאלץ לגלות זאת בכאב לב.
היא טענה שמוכנה לתת לנו הזדמנות אבל שאני אצטרך להיות סבלני איתה עד שהיא תשכח אותו. וזה מה שעשיתי במשך תקופה ארוכה.
 
אני
23:24 19.02.15
אכן סיפור קשה, מבין השורות אנא מצטייר כבחור רגיש ואכפתי, האמת חלומה של כל אישה.

מה שקרה לכם הוא מקרה די נפוץ שקורה אצל זוגות רבים שהיו "הראשונים האחד של השני". ישנם כאלו שמוכנים להשלים עם המחשבה כי בן זוגם יהיה היחיד שלהם כל ימי חייהם אך ישנם כאלו כמו אישתך כאלו שככל הנראה ולמרבה הצער לא.

קודם כל תבין שאתה אינך אשם בדבר בסיטואציה שנוצרה, ההחלטה לבגוד ולקיים קשר מיני מחוץ למסגרת נתקבלה אצל אשתך ללא קשר איזה סוג בן זוג היית, אתה יכול היית להיות "מלאך" אבל אישתך בכל זאת מרגישה שהיא רוצה לחוות גם גבר אחר/נוסף.

ישנם נשים שאצלם החסר הוא רק "מיני" כלומר הם רוצות לקיים מגע מיני עם גבר אחר רק כדי לחוות איך זה. לנשים אלו (כמובן לפני שמגיעה הבגידה) ובהסכמת בן הזוג הייתי ממליץ ללכת לאיזה נער ליווי חתיך ויפיפה להיזדיין איתו ולהוריד את הנושא מסדר היום הנפשי. אך ישנם מנגד נשים שאינם יכולות לקיים קשר מיני ללא רגשות כלפי האובייקט והם נגררות לבגידה. הם מפתחות קודם כל את הקשר הרגשי עם הגבר הזר ואח"כ מגיע גם הקשר המיני. לעיתים זה מסתיים תוך זמן קצר יחסית לאחר שהיא מבינה את הפרנציפ ולעיתים לא, בדומה למקרה שלך.

תראה במקרה הזה אין פתרונות קלים אלא רק פתרונות קשים, במיוחד על רקע העובדה שטיפול זוגי לא צלח. מאחר שאשתך טרם הפנימה שבסוף החדש והמרגש יהפוך לשגרה ולכן כל הנסיונות שלך לחזר אחריה רק יגרמו לה להתרחק יותר ויותר.

אתה ומיוזמתך צריך ליצור נתק, הנתק הזה לא חייב להיות כרגע גירושים כדת וכדין ויכול להיות גם פרידה, אבל פרידה ארוכה ומוחלטת, לא לשאול אחד את השני איך הוא מרגיש וכמה רע הפרידה צריכה להיות מ ו ח ל ט ת . אישתך חייבת לחוש כיצד נראים החיים שלה בלעדיך.

האמת שקל להציע אך הרבה הרבה יותר לממש וקיים כאן גם סיכון. מכאן יכולים להתפתח שתי אפשרויות:

האחד, שיתברר שאישתך מצאה את הנפש התאומה שלה ביקום בדמות המאהב והם יחיו לנצח באושר ובעושר, במקרה זה איך אומרים "אכלת אותה".

השני, שאשתך תבין שבסוף המרגש הופך לשגרה וברגע שהמאהב לא יסגור את דלת השרותים, ישאיר את התחתונים בסלון ויפליץ ויתקע גרפסים לידה בעצם הקסם יפוג והחלום שלה יגיע לשברו ואז תבקש לחזור אליך.

עם כל הכאב שלך והפחד מבדידות, נתתה לך מספיק צ'אנסים (אולי יותר מידי) לנתק את הקשרים עם המאהב, נסיונות נוספים יהפכו אותך למרבה הצער לפתטי ואף אישה לא רוצה בסופו של יום בן זוג סמרטוט.

אני מאחל לך שבסוף הדברים הקשים האלו יסתדרו אצלכם על הצד החיובי שלהם.
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  114  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
גירושין   פרידות   בעיות בזוגיות   בעיות בנישואים   יעוץ זוגי   בגידה   גירושין וילדים   בגידות   זוגיות במשבר   בגידה בנישואין
RSS RSS פורום פרידות, גירושין, בגידות