בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | קהילות | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»פורומים»פורומים משפחה, הורות, זוגיות»פורום פרידות, גירושין, בגידות
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום פרידות, גירושין, בגידות

פורום פרידות, גירושין, בגידות הוא המקום לדסקס על זוגיות במשבר. כאן תוכלו לשאול ולכתוב על פרידות, גירושין, בגידות, משברים בזוגיות, זוגיות שניה, ריבים, משבר בנישואים, בעיות בנישואים, בעיות בזוגיות, ייעוץ זוגי, פרידה וילדים ועוד
מנהלי פורום פרידות, גירושין, בגידות:
סיגלית גלאי
לפרטים נוספים
דליה שוורץ
לפרטים נוספים
יששכר רוטרי
לפרטים נוספים
היי
אני גבר בן 43 + 2
אמת ידי נגעה במרפקה והיא קפצה , פרצוף שלא הותיר ספק לדחיה שהיא הרגישה כלפי .
בלילה היא לקחה את בגדיה והתלבשה באמבטיה , לא ניתן לתאר כמה נפגעתי
מאז עברו 7 חודשים ואין בינינו כל קשר גופני
בקושי מדברים .
לפני שמונה חודשים נסעתי לחו"ל לשלושה שבועות , הימים שקדמו לנסיעה היו מתוחים ביננו ,נראה היה שהיא מתרחקת ממני ואמרה שכל מיני דברים בי מציקים לה , כמו שליליות , קצת פסימיות
כשחזרתי מחו"ל וקרה המקרה , אמרה שבכלל לא התגעגעה אלי
כשניסיתי בלילה לחבק אותה אמרה שלא רוצה ,ולא מעוניינת בסקס
נפגעתי כל כך והחלטתי לא להציק לה , המצב התדרדר לכך שלא דיברנו מילה במשך כמה חודשים , לאחר מכן ניסיתי לדבר איתה , תיקנתי את כל מה שמציק לה , שלמען האמת לא היה הרבה
גם לה לא חסר , יש כמה דברים שגם אני לא אוהב אצלה אבל למדתי להתרגל אליהם
בסך הכל אני בעל מאוד מאוד נוח
דואג לבית , משוגע על הילדים , דואג לכל הצרכים של כולם , תמיד חשבתי על טובתה לפני.
הצעתי לה ללכת לטיפול זוגי ,היא לא מעוניינת , שאלתי איך היא רואה אותנו עוד שנה , היא לא יודעת , מה היא רוצה - היא לא יודעת , אמרתי לה שהמצב רק מתדרדר ושננסה לשפר , היא גם לא יודעת
התחלתי לצאת עם חברים ולבלות
חברים אומרים שאני צריך לצאת עם נשים אחרות
אני לא הטיפוס , לא מסוגל לבגוד , למרות שאני כבר לא רואה שזו בגידה אם אצא עם משהיא אחרת
ממילא אין לי כלום עם אישתי
זה פשוט לא יאומן , החיים שלנו היו טובים מאוד
מעולם לא רבנו בצורה רצינית
אולי ויכוחים שנמשכו מקסימום יומיים
אני מיואש לגמרי
היא לא משתפת במה עובר עליה , לשאלותי האם יש לה משהו אחר , אמרה שממש לא ולא חושבת על זה
החלטתי שאני נותן לזה עוד חודשיים ואז ללא ברירה שנראית לי הגיונית אעזוב
לא שמעתי על אנשים שביום אחד הפסיקו לקיים יחסים ולתקשר לתקופה כל כך ארוכה כשהכל לפני היה בסדר גמור
כואב לי בלב , אני חושב על המצב רוב שעות היום והלילה , בקושי ישן
עברתי על הכל המון פעמים וכל הזמן מגיע למסקנה שזה לא מגיע לי
אני חושב שאני משקיע ונותן בנישואים המון.
בטוח יותר מכל חבר שאני מכיר
אשמח לשמוע בעיקר מנשים מה יכולה להיות הבעיה והאם היו במצב כזה
או מסרים אישיים למייל thailand55@walla.com
לילה טוב
תמיד עשה לה עצוב שרע לי. תמיד אמרה שהיא לא עשתה את זה בכוונה ושזה פשוט קרה ,ושמגיעה לי מישהי יותר טובה ממנה.
זה לא ניחם אותי במיוחד. במחינתי הקשר איתה זה לא עוד קשר רגיל שנגמר. 8 שנים איתה, זה כאילו גדלנו ביחד והתעצבתי איתה לאדם שאני היום. זה מרגיש כמו לאבד חלק מעצמי.
אני נאלץ לציין שזאת לא הפעם הראשונה שמשהו דומה לזה קורה. בממוצע כל 2-3 היה לנו משבר גדול בקשר.
בדרך כלל היה מעורב גם גבר אחר בתמונה. לי לא היתה מישהי אחרת בכל התקופה שלנו יחד.
אבל תמיד נלחמתי עליה והיא חזרה אלי והיה לנו טוב. עד המשבר הבא.
הפעם זה היה באמת כואב כי בשלושת השנים שגרנו יחד לא היו משברים רציניים (למעט כל מיני ריבים לפעמים). וכמובן שבדיוק התחתנו אז בכלל לא ציפיתי לשום דבר רע.
ניסינו ללכת לטיפול זוגי אבל זה לא אבד. המטפלת צידדה בי בגלוי שזה גרם לאשתי לאבד את החשק להמשיך. היא הרגישה ששופטים אותה.

לפני כמה ימים די אילצתי אותה לנתק את הקשר עם המאהב. ניתוק מוחלט בכל הדרכים האפשריות. הסברתי לה שבשביל שזה יעבוד בינינו חייבים לנתק את הצלע השלישית מהמציאות שלנו.
היא הסכימה ועשתה זאת. וכשזה בוצע שאלתי אותה בכנות מה זה גורם לה להרגיש. פספוס? הקלה? בילבול?
ואז היא נשברה והזילה כמה דמעות. אמרה שהיא אוהבת אותו. כאן הבנתי שהכל די אבוד ולא יעזור כלום...
מצד אחד הצעד המתבקש הוא ללכת לרבנות ולהתגרש ולעבור דירה לבד ולחלק חסכונות ורכוש והכל.
אבל מצד שני אני עדיין אוהב אותה ויש בי חלק שמוכן לסלוח על הכל, העיקר שהיא תואהב אותי ותבטיח שבחיים דבר כזה לא יקרה יותר.
המציאות של להתגרש ממנה ולהתנתק לתוך בדידות בבית אחר, זר ומנוכר, היא בלתי נסבלת.
כל התקופה הזאת הדיכאון אוכל אותי ואני מתקשה לתפקד ביום יום.

באמת שלא יודע איך להמשיך מכאן...
אני מיואש ומתוסכל ואין בי את הרצון והכוחות והאומץ לסיים את זה. ומצד שני גם היא לא בדיוק לוקחת יוזמה ועושה משהו קונקרטי.
איך לעזעזל ממשיכים מכאן ואיך אפשר להקל על המצב?!
אהיה אסיר תודה לכל עזרה או טיפ או עצה שתוכלו להציע... אני על הסף כאן!
 
סיון
22:21 20.02.15
כל עוד אין לכם ילדים
ועם כל הקושי בדבר, ויש קושי!
תעזוב את הבית/ הקשר/ את האישה.
מניסיוני האישי וגם אני נפרדתי מבחור שלאחר הפרידה
ההיתי בטוחה שלעולם לא אתאהב יותר
שזהו, מבחינתי אין עוד גברים בעולם.
הזמן עשה את שלו, והכרתי בחור מדהים....
שההתאמה בנינו כל כך גדולה
שאפילו הוויכוחים הקטנים שהיו לי עם הבחור הראשון
לא קיימים בנינו.
עם כל הקושי תעשה את הצעד שכרגע נראה לך גדול
ותזכיר לעצמך שאם זה קרה
כמראה שיש משהו יותר טוב בדרך
אם תאמין זה יבוא
עם כל אהבה אליה
יש בחורה יותר טובה ממנה
ובשביל למצוא אותה
אתה צריך לצאת מהקשר הזה
לפני שהקשר יהרוס אותך, ותשאר ממורמר
אתה עוד צעיר, החיים לפניך
אם תעיז- תשיג!!!
בהצלחה
 
יששכר רוטרי  
10:06 25.02.15
הי דניאל,
אמנה את כל הטעויות שעשית ברצונך להחזיר אותה אליך, אגב כל המאוהבים (נשים וגברים) עושים בערך את אותן השגיאות כאשר אהובן/תם בוגד/ת בהם ורוצה לנטוש....
עליה אני לא רוצה לדבר כי אני לא יודע את מניעיה להתאהב באחר. אבל ברור לי שאותך היא כבר מזמן לא אוהבת.
הטעויות:
1. היא רוצה לעזוב, התאהבה בזר, לומר לה: "זכותך ללכת/להיפרד/להתגרש."...
עם כל הכאב שלך,יש סיכוי נמוך שהיא היתה רואה אותך בזוית שונה.
2.הטיפול היה אכן לא מתאים, כי במקרה כזה מוצע טיפול זוגי של כל אחד לחוד עם מטלות הדדיות, אז ברור שזה לא עבד,
3.העובדה שהמטפלת צידדה בך בגלוי, זו היתה שגיאה גסה מצידה, אז מה הפלא שאשתך התקוממה וביטלה, כי הרגישה ששופטים אשה מאוהבת....
4. לגבי העתיד- עליך ללמוד איך נוהגים במשברים מסוג זה, כי נראה לי (סליחה), שאתה מביא על עצמך את הסיטואציה המביכה/קשה הזאת.
הצעות:
1. עליך להיפגש עם נשים אחרות בגלוי, עוד תופתע מההתנהגות שלה.
2.עליך ללמוד להיות מאופק (אני יודע שזה קשה), את זה היא תעריך.
3. עליך להיפרד ממנה ובמהירות, עם כל הכאב שזה יסב לך.

רוטרי יששכר
מומחה לזוגיות מתגמלת ולמיניות האדם


קוראים לי דניאל. בן 26. יש לי בעיה קשה וכולי תקווה שמישהו כאן יידע לכוון אותי איך להתמודד.
הסיפור ארוך וכואב אבל אשתדל לקצר.
אני ואשתי נשואים כ-3 חודשים, ולפני זה יצאנו כ-8 שנים. בעצם מהתיכון. מתוכם 3 שנים אחרונות גרנו ביחד.
אנחנו הראשונים אחד של השניה בכל מה שקשור לסקס ומערכות יחסים ארוכות.
היתה לנו חתונה מהסרטים והינו מאושרים. אבל...
זמן קצר לאחר החתונה נשלחתי לחו"ל מטעם העבודה לכמה שבועות וכשחזרתי אשתי הפילה עליי פצצה.
היא התוודתה שהיא פיתחה רגשות והתאהבה בבחור מהלימודים שלה ושהיא רוצה להתגרש.
לא היה ביניהם משהו מיני, אלא ברמה הריגשית. היו להם כמה וכמה מפגשים והם התאהבו אבל לא הגיעו לקטע של הסקס.
מיותר לציין כמה מזועזע ופגוע הרגשתי וכמובן שהיה לנו לילה לבן סוער של צעקות וויכוחים ואפילו נסיון התאבדות (של שנינו).
מפה לשם נרגענו ודיברנו גלויות לגבי המון דברים.
היא אמרה לי דברים שאת חלקם שמעתי בפעם הראשונה,
שהנושא של הסקס תמיד היה מודחק מבחינתה ולמרות שתמיד הגיעה לאורגזמה היא לא באמת נהנתה מחיי המין שלנו, מכאן גם אפשר להבין למה הכמות היתה תמיד כ"כ קטנה.אני תמיד רוצה, והיא בקושי.
בנוסף היא אמרה שאני, זה כל מה שהיא מכירה, ואולי יש מישהו אחר שיכול לגרום לה להיות יותר מאושרת.
שאולי היא מפספסת משהו יותר טוב בחוץ. שהיא התגעגעה לתחושת ההתאהבות ולפרפרים בבטן של תחילת קשר. שהיא חנוקה מהקשר הארוך איתי ומרגישה שמיצתה אותו. והשיגרה חונקת אותה. ושהיא פחות נמשכת אלי.
אני עדיין אוהב אותה ונמשך אליה מאוד. תמיד אנשים קינאו בנו שאנחנו זוג עמיד כבר שנים. והמשפחות אוהבות של שנינו.
הבנתי ממנה שהיא גם אוהבת אותי, אבל לא כמו שהיתי רוצה. פשוט איכפת לה ממני והיא דואגת לי. ושאנחנו החברים הכי טובים. אפילו כשקדחתי מחום לפני כמה ימים היא טיפלה בי במסירות. אבל בתור בני זוג, היא מרגישה שזה כבר לא מה שהיה פעם.

המחשבה לאבד אותה שיתקה אותי ולא יכולתי להשלים עם זה. איך לסיים קשר של 8+ שנים?! איך לספר הכל להורים וחברים ואיך להמשיך הלאה בחיי!?
החלטתי שלאבד אותה יהיה יותר כואב מאשר להשלים עם העובדה שהיא בגדה בי.
רציתי לשקם את זה ולא לזרוק הכל לפח. אז התחלתי להלחם עליה. אבל בכל הכוח. מתנות ופינוקים וטיולים ודייטים ומסג'ים ומה לא.
רציתי שהיא תתאהב בי כמו פעם. אפילו כתבתי לה שיר כמו בתחילת הקשר שהינו תיכוניסטים.
ככה נגררנו איזה חודש- חודשיים. היו ימים אופטימיים שנדמה שהכל עוד יחזור לקדמותו, והיו ימים אחרים ששוב נראה הכל אבוד.
ובנתיים בין לבין היא שמרה על קשר עם המאהב שלה. לפעמים בגלוי תוך שהיא משתפת אותי ולפעמים בסתר ואני נאלץ לגלות זאת בכאב לב.
היא טענה שמוכנה לתת לנו הזדמנות אבל שאני אצטרך להיות סבלני איתה עד שהיא תשכח אותו. וזה מה שעשיתי במשך תקופה ארוכה.
 
אני
23:24 19.02.15
אכן סיפור קשה, מבין השורות אנא מצטייר כבחור רגיש ואכפתי, האמת חלומה של כל אישה.

מה שקרה לכם הוא מקרה די נפוץ שקורה אצל זוגות רבים שהיו "הראשונים האחד של השני". ישנם כאלו שמוכנים להשלים עם המחשבה כי בן זוגם יהיה היחיד שלהם כל ימי חייהם אך ישנם כאלו כמו אישתך כאלו שככל הנראה ולמרבה הצער לא.

קודם כל תבין שאתה אינך אשם בדבר בסיטואציה שנוצרה, ההחלטה לבגוד ולקיים קשר מיני מחוץ למסגרת נתקבלה אצל אשתך ללא קשר איזה סוג בן זוג היית, אתה יכול היית להיות "מלאך" אבל אישתך בכל זאת מרגישה שהיא רוצה לחוות גם גבר אחר/נוסף.

ישנם נשים שאצלם החסר הוא רק "מיני" כלומר הם רוצות לקיים מגע מיני עם גבר אחר רק כדי לחוות איך זה. לנשים אלו (כמובן לפני שמגיעה הבגידה) ובהסכמת בן הזוג הייתי ממליץ ללכת לאיזה נער ליווי חתיך ויפיפה להיזדיין איתו ולהוריד את הנושא מסדר היום הנפשי. אך ישנם מנגד נשים שאינם יכולות לקיים קשר מיני ללא רגשות כלפי האובייקט והם נגררות לבגידה. הם מפתחות קודם כל את הקשר הרגשי עם הגבר הזר ואח"כ מגיע גם הקשר המיני. לעיתים זה מסתיים תוך זמן קצר יחסית לאחר שהיא מבינה את הפרנציפ ולעיתים לא, בדומה למקרה שלך.

תראה במקרה הזה אין פתרונות קלים אלא רק פתרונות קשים, במיוחד על רקע העובדה שטיפול זוגי לא צלח. מאחר שאשתך טרם הפנימה שבסוף החדש והמרגש יהפוך לשגרה ולכן כל הנסיונות שלך לחזר אחריה רק יגרמו לה להתרחק יותר ויותר.

אתה ומיוזמתך צריך ליצור נתק, הנתק הזה לא חייב להיות כרגע גירושים כדת וכדין ויכול להיות גם פרידה, אבל פרידה ארוכה ומוחלטת, לא לשאול אחד את השני איך הוא מרגיש וכמה רע הפרידה צריכה להיות מ ו ח ל ט ת . אישתך חייבת לחוש כיצד נראים החיים שלה בלעדיך.

האמת שקל להציע אך הרבה הרבה יותר לממש וקיים כאן גם סיכון. מכאן יכולים להתפתח שתי אפשרויות:

האחד, שיתברר שאישתך מצאה את הנפש התאומה שלה ביקום בדמות המאהב והם יחיו לנצח באושר ובעושר, במקרה זה איך אומרים "אכלת אותה".

השני, שאשתך תבין שבסוף המרגש הופך לשגרה וברגע שהמאהב לא יסגור את דלת השרותים, ישאיר את התחתונים בסלון ויפליץ ויתקע גרפסים לידה בעצם הקסם יפוג והחלום שלה יגיע לשברו ואז תבקש לחזור אליך.

עם כל הכאב שלך והפחד מבדידות, נתתה לך מספיק צ'אנסים (אולי יותר מידי) לנתק את הקשרים עם המאהב, נסיונות נוספים יהפכו אותך למרבה הצער לפתטי ואף אישה לא רוצה בסופו של יום בן זוג סמרטוט.

אני מאחל לך שבסוף הדברים הקשים האלו יסתדרו אצלכם על הצד החיובי שלהם.
 
יששכר רוטרי  
12:20 19.02.15
המין האנושי (הומו - ספיאנס) המשופע בתחושות רגשיות כגון: תשוקה מינית, קנאה, רכושנות, אגואיזם, כעסים, אהבה, מסירות, הקרבה ועוד. הוא זה ששרד לעומת המינים האנושיים האחרים שנכחדו (כגון הניאנדרטליים).
רוב בני האדם מכל התרבויות בעולם מגיבים באופן דומה למדי, כאשר הם מוצפים ברגשות של קנאה בגין מה שמכונה בעיניהם בגידה מינית.
הגנים האחראיים לתחושת הקנאה אצל הגברים, נחשבים כתכנות גנטי לשימור האישה מהתעברות לזרים , על מנת שלא יצטרכו להשקיע משאבים ומאמצים לכלכלתם ולפרנסתם של צאצאיו של האחר. בעלי חיים טורפים כגון אריות, הורגים את צאצאי האחר על מנת שהלביאות תסכמנה להזדווג עמם.
הקנאה הגברית ותגובתם האפשרית מונעת מנשים רבות מלהעז ולקיים יחסי מין מחוץ למסגרת שמא תהרינה (כך היה בעבר בטרם הומצאה הגלולה למניעת הריון),
הנשים נפגעות מאוד מבגידת בני הזוג שכן זה מהווה איום ברור על כל המערכת הזוגית, פגיעה בפרנסתן ופגיעה באמצעי המחיה של צאצאיהן. מכאן התפתחו אצלן יכולות פיתוי מול בני זוגן המגבירות את תשוקתם אליהן על מנת שלא ירצו ל"רעות בשדות זרים". האם באמת כל האמצעים הללו מונעים מהגברים לבגוד? התשובה היא לא!
הואיל כי מההבט האבולוציוני הזכרים מעוניינים לפזר את זרעם בכמה שיותר נקבות.
ואילו הנקבות באותו ההבט , "רוצות" להתעבר מהזכרים (גברים), המוצלחים ביותר.
בבדיקה גנטית שנערכה באנגליה ב1987- התברר שיותר מ 10%, מהילדים הנבדקים אינם צאצאיהם הביולוגיים של האבות המגדלים אותם. הבדיקה נפסקה לאלתר והתוצאות הושמדו. מדהים
 
יששכר רוטרי  
11:33 10.02.15
גברים ונשים אוהבי סקס מועדים פוטנציאלית לקיים יחסי מין מחוץ למסגרת הנישואים. גברים מתקשים לקיים יחסי מין חדירתיים ללא התשוקה המינית והגירוי המיני, שאלמלא כן הם יתקשו בתהליך הזקפה.
חלק מהנשים יכולות, וגם מקיימות לעתים (ואפילו קרובות) יחסי מין חדירתיים, אף ללא התשוקה המינית, וללא משיכה כלפי הצד השני, כל זאת מתוך אילוצים כאלו ואחרים. נשים בד"כ יצרן המיני עולה על זה של הגבר מסיבות אבולוציוניות.
(מאידך מסיבות דתיות ומסורתיות דוכא יצרן המיני. וליתר ביטחון, אצל תרבויות "מסוימות".... נכרתו הדגדגן והשפתיים החיצוניות והפנימיות על מנת לדכא את יצרן המיני והפתח נתפר ...)
על מנת שגברים ונשים ייהנו מיחסי מין הם זקוקים לריגושים מיניים, אם אין להם במסגרת ...הם עלולים לחפש מחוץ למסגרת... ברור שריגושים עם אנשים ונשים חדשים מעוררים אותם.
זוגות הנשואים למעלה מ7 שנים עלולים לאבד את הריגושים והגירויים הללו, ואם הם אינם טורחים לייצרם, או שאינם רוצים, כי הצד השני איבד את "קיסמו, או שהם כבר אינם יכולים לסבול אותו, הרי שהפזילה מחוץ למסגרת הופכת להיות רלוונטית. מקומות עבודה שיש בהן עירוב של נשים צעירות וגברים בעלי שררה הם כר פורה לאירועים הללו (ראו מה קורה בצבא ובמשטרה). אין כל ספק שפרטנר חדש מעורר, מדליק, ומלבה את התחושות. מאידך ואפילו במפתיע, ניתן לומר שלעיתים קיום יחסי מין מחוץ למסגרת, בשקט, וללא ידיעתו של הצד השני, וכמובן ללא קיפוחו...הם אלו ששומרים על המסגרת, ולעיתים אפילו מלבים יצרים רדומים...כאשר הבגידות מתגלות שני הצדדים חשים מרומים וכועסים ובעיקר מקנאים.
למרבה ההפתעה גברים שנבגדו סיפרו על עוררות מינית חזקה מאוד כלפי בת הזוג שבגדה, ואילו אצל מרבית הנשים ישנה תחושת כיבוי, ודחייה כלפי הבוגד, בעיקר כאשר היא מבינה שהוא גם מאוהב באחרת. כל זה מדובר על בני זוג צעירים יחסית עד גיל 45 לערך. הסיבות לבגידות בגיל מאוחר יותר תינתן בכתבה הבאה.
רוטרי יששכר מומחה לזוגיות ולמיניות האדם.
 
אני
06:48 11.02.15
יחד עם זאת בין השורות ניתן למצוא גישה מעט סלחנית ואפילו מעודדת לנושא.

האם שאלנו את עצמנו מדוע בעידן המודרני באים נשים וגברים בברית נישואין כזאת או אחרת? האם בעידן בו נשים הם שוות ערך באופן מלא לגברים נדרש בכלל טקס שכזה?

התשובה לכך היא שהסיבה היחידה לקיום טקס נישואין הוא להבטיח אקסקלוסיביות מינית האחד עם השני.

אם שני בני הזוג, בהסכמה משותפת, בוחרים לפתוח את החוזה הזוגי למיניות עם גורמים מחוץ למסגרת הרי שאין בכך כל פסול.

אתה כותב שבני זוג שנבגדו מרגישים כועסים ומרומים הרי שזה רק הקצה של הקצה במנעד התחושות שבארוע מסוג זה. מה עם כל אותם נישואים שנהרסו ופורקו וילדים שהפכו בין לילה לילדים להורים גרושים.

גם ההתייחסות לבגידה כאל ארוע שיכול "להציל נישואין" וללבות את האש עם בן הזוג משול לאדם שכורת את זרועו האחת רק כדי להעריך כמה חשובה הזרוע הנותרת. בגידה היא אמצעי גרוע ביותר להשיג מטרה זאת. סיבה אחת היא ההרסניות הפוטנציאלית שלה כאשר היא מתגלה והסיבה השנייה היא שבסופו של יום, המלהיב, המרגש והשונה הופך לשגרה וא מה הלאה? מחפשים ריגוש חדש?

עדיף הרבה יותר לאסוף את כלל האנרגיות הנדרשות כדי לבגוד ולנתב אותם להחזרת אש התשוקה והריגוש עם בן הזוג החוקי.

הייתי שמח אם תוכל לנתח בהזדמנות את המנגנון אצל בן הזוג הבוגד שמדכא את יכולת השיפוט, האבחנה בין טוב לרע, ההשלכות והמצפון ומאפשר לאותו בוגד ליפול ולהתמסר באופן מלא לחוויה.
 
יששכר רוטרי  
10:14 12.02.15
היי,
אני מודה שקצת קשה לי עם הקיצוניות שלך בהקשר זה- אתה רואה שחור ולבן וזהו, אולי נפגעת בעברך מבגידה ולכן אתה כל כך מחמיר, ואפילו כועס.
לידיעתך בן/ת זוג שבוגד לא בהכרח מדכא את יכולת השיפוט, הוא מבחין היטב בין טוב ורע ....אבל הוא בוחר את אשר בוחר בהכרה מלאה!!! אולי קצת במצפון נוקף, אשר הוא מתגבר עליו, די בקלות.
טיפלתי במאות גברים ונשים שקיימו יחסי מין מחוץ למסגרת, אצל חלקם זו הייתה הרפתקה, מאידך אצל חלקם זו הייתה נקמה.... כי גם הם נבגדו....
אין דבר יותר שגוי מאשר לעשות הכללה בין כל בני הזוג, כל אחד ע"פ המקרה הפרטי שלו.
רוטרי יששכר מומחה לזוגיות ולמיניות האדם
 
אני
08:09 17.02.15
היי יששכר ותודה על ההתייחסות

עברתי על תגובתי לעיל והאמת לא הבנתי לאיזה קיצונית של שחור ולבן אתה מתייחס.

האם לכך שנישאין בין בני זוג מטרתם להבטיח אקסקלוסיביות מינית האחד עם השני?

האם לכך שפוטנציאל ההרס של בגידה לשני בני הזוג ולילדים הנו אדיר?

האם לכך שבגידה הנו פתרון גרוע מאוד על מנת לשמר נישואים קיימים וללבות את אש האהבה עם בן הזוג החוקי?

האם לכך שהרבה יותר נכון לנתב את האנרגיות שמופנות לבגידה על מנת לחדש את האש עם בן הזוג החוקי?

לא נראה לי שניתן שלא להסכים עם ההגדים לעיל.

בנושא אחד אולי אני טועה ולטענתך הבוגד עושה את המעשה בהכרה מלאה תוך אבחנה בין טוב לרע ושיקול דעת של הנזק אל מול התועלת ודווקא בנושא זה אשמח לשמוע יותר את הניתוח שלך לתהליך שעובר הבוגד עד להחלטה "לחצות את הקווים".

אגב לגבי הניתוח שעשית לי טעות בידך. אני מאוד נמשך ומתעניין בנושא מההבט הפסיכולוגי שלו, יחד עם זה לא אסתיר שאני מחזיק בדעה מוצקה ביותר שבגידה בבן הזוג או אפילו בגידה בחברות הנה מעשה בזוי ומתועב שטומן בחובו פוטנציאל הרסני ונזק פרמננטי לשני בני הזוג וגם לסובבים אותם וחובה לעשות הכל על מנת להימנע ממנו.
ואכן לא הייתי שבת זוגי תבגוד בי.
 
יששכר רוטרי  
12:41 17.02.15
היי
הני אסביר לך מהי קיצוניות ולמה היא גורמת:
אכן נישואים אמורים להבטיח את נאמנותם של בני הזוג זה לזה, אכן יש גם נאמנים מתוך בחירה, שזה ע"פ הנתונים הסטטיסטיים כשליש מהזוגות, אצל אחרים יש אילוצים או פחדים. מחצית מבני הזוג היו להם בימי חייהם מפגש חד פעמי עם אחרים, או רומן מתמשך כאשר הם התאהבו. בעיקר אצל ידוענים, פוליטיקאים ראשי ממשלות, ובעיקר אצל מלכים.
ילדים רבים מעדיפים שהוריהם יתגרשו, מאשר יקללו, יריבו, ירביצו, או ירצחו (חס וחלילה).
כאשר אבדה האהבה זה סופי ...ליבוי האהבה אצל מי שאין לו אהבה זו אשליה, או תמימות. דברי מבוססים על 35 שנות טיפול בזוגיות.
כל מה שאלו שמקיימים יחסי מין מחוץ למסגרת זקוקים הם: הזדמנות ומקום בטוח, חלקם עושים זאת מתוך רצון לריגושים, וחלקם אכן מתאהבים בזולתם. זו הלגיטימציה שלהם בעיניהם כי לטענתם היי הנשואים שלהם, אין בהם כל ערך, הערכה, רגש, או רצון לשיתוף.
לסיכום המשפט שכתבת הוא קיצוני מאוד בעיני: ואני מצטט: "בגידה הנה מעשה בזוי ומתועב שטומן בחובו פוטנציאל הרסני ונזק פרמננטי לשני בני הזוג וכו."
מי שכותב משפטים קיצוניים כל כך, מה הוא לדעתך?
 
אני
02:21 18.02.15
יששכר אם עייפת מחלופת התגובות ביננו תרגיש בנוח שלא להגיב בנקודה שתחוש כי מיצית אין בכוונתי להעלב או להיפגע, דווקא אני חושב שנחמד לאתגר אחד את השני היות שזה מכניס מעט חיות בפורום הרדום משהוא לאחרונה.

דווקא די קיבלתי את מרבית הדברים שכתבת בתגובה האחרונה עד שהגעתי למשפט האחרון בו אתה מוכיח לי מדוע אני קיצוני בגין המשפט "בגידה הנה מעשה בזוי ומתועב שטומן בחובו נזק פרמננטי לשני בני הזוג..."

תאמר לי בבקשה, מה קיצוני במשפט הזה? האם אתה רואה מסביבך תרחיש כל שהוא בה בגידה היא דבר חיובי?

לטענתך כשליש מהזוגות אכן מאמינים במומנגמיה, חלק אחר אינם מאמינים במונוגמיה אך ינהלו אורח חיים כזה מפחד או אילוץ וחצי מנהלים/ינהלו קשר כלשהוא מחוץ לנישואים.

ואני שואל מדוע כל אותם שחשים שאורח חיים מונוגמי אינו מתאים להם יעשו אחת מהשתיים או שיפנו לבני זוגם בבקשה לשנות את החוזה הזוגי או שפשוט יפרקו את מסגרת הנישואים. תגובתך אולי תהיה זה לא כל כך פשוט, מה אם בן הזוג לא יסכים אולי יכעס? מה עם הילדים? הבטחון הכלכלי?

והתשובה לכך תהיה שמאחר (כפי שכתבתי) במעשה הבגידה קיים פוטנציאל הרס אדיר לבני הזוג ולסביבתם הקרובה זה שוה ערך לכל אותם סיכונים שציינתי לעיל כמו בן זוג כועס, אובדן המשמורת על הילדים אובדן הביטחון הכלכלי אז מה ההבדל?

ההבדל הוא בעוצמת הנזק שנגרם לבן הזוג, אותו בן זוג שהתחתנת איתו שהוא אב/אם ילדך. גילוי של בגידה משחרר אצל הנבגד יצרים אפלים, זעם, כעס איום, רצון לנקמה, אבדן אמון לא רק בבן הזוג גם בסביבה, רמיסת הבטחון האישי והערך העצמי של הנבגד. הרבה הרבה פחות נזק ייגרם באם פירוק החבילה, למי שזה לא מתאים לו, לא יהיו על רקע של בגידה וקשר מיני מחוץ למסגרת.

ואני בהחלט מסכים עם קביעתך שלילדים עדיף לחיות סיטואציה של הורים גרושים ולא בסיטואציה של הורים שרבים, מכים וח"ח אפילו רוצחים.

יחד עם זאת רבים ממקרי הבגידה אינם על הרקע של ריבים ועימותים בלתי פוסקים בבית, ממה שאני קורה בפורום הזה ובפורומים אחרים רבים מתארים חיים טובים, שלווים עד כדי משעממים משהוא, בעל/אישה אוהבים ומסורים ובכל זאת ארעה בגידה. קראתי אף מקרים שכאשר בן הזוג גילה את הבגידה בן הזוג הבוגד גילה מחדש את אהבתו אליו ונותר כולו אכול רגשות אשם וחרטה על מעשיו.

לסיכום יששכר וגם את זה כתבתי לך בעבר, אתה מגלה גישה סלחנית משהוא לנושא הבגידה. אני אומר שמי שיש לו את האומץ והכוח הנפשי לבגוד בבן זוגו צריך שיהיה לו גם את האומץ והכוח הנפשי לנסות לתקן עם בן זוגו, או צריך שיהיה לו את האומץ והכוח הנפשי לפרק את החבילה עם בן זוגו.

ואסיים במשפט "הקיצוני" בו בחרת כדי להוכיח את עמדתך "בגידה בבן הזוג או אפילו בגידה בחברות הנה מעשה בזוי ומתועב שטומן בחובו פוטנציאל הרסני ונזק פרמננטי לשני בני הזוג וגם לסובבים אותם וחובה לעשות הכל להימנע ממנו".

יום נפלא
וזה נכון כשמדובר בהיבט המיני. תרשה לי כמה מילים על ההיבט הנפשי.
בבגידה יש עוד פרמטרים שהסקס הוא רק אחד מהם ולפעמים אפילו לא החלק העיקרי (בעיקר לגבי נשים).
יש כמה הבדלים בגישת גברים ונשים (בגדול, לא תמיד ולא אצל כולם) שאפשר לסכם במשפט : ״גברים משלמים ברגש תמורת סקס. נשים משלמות בסקס תמורת רגש״.
אבל אפשר להגיד שכמו שנשים מוצאות גם סיפוק מיני, גם גברים מוצאים סיפוק רגשי בבגידה. רק עניין של מינון.
לא תמיד דווקא הסקס הוא שמביא לבגידה (אם כי סקס הוא חלק מהקשר. לרוב). לפעמים אלו דווקא צרכים רגשיים. לא רק אצל נשים. גם אצל גברים. הרצון בצומי/ בליטוף לאגו/ באוזן קשבת/ הערכה/ הערצה. (ולפעמים אפילו לא מודעים לזה. גם אצל מי שחושב שאצלו זה רק סקס ללא מעורבות רגשית הצורך בדברים האלה קיים והקשר הנוסף מספק את הצורך הזה).
ונכון, בגידה יכולה לעשות טוב. לבוגד/ת (סיפוק מיני, ליטוף לאגו, בטחון עצמי), אך לא לקשר הזוגי בו אם מתגלה הוא פוגע (לפעמים בצורה אנושה).
יש פה פרדוקס מסויים כשלרוב בגידה מתחזקת נישואין מקרטעים (בנישואין טובים אין בגידה. אולי נישואין פתוחים. לדעתי כמובן). שללא הבגידה התסכולים היו דוחפים את הבוגד/ת לפרק את המסגרת הזוגית (ושכל אחד ישפוט מה עדיף)
ונכון: בגידת אישה-מעוררת מינית את בן הזוג. בגידת גבר-מכבה מינית אישה. (לרוב כמובן). יש לך אולי הסבר לזה? כי אני לא מצליחה להבין את מקור השוני (הקיצוני) המגדרי.
שלום לך,
ותודה על התייחסותך העניינית.
נתחיל מהגברים- ישנו ספר הקרוי " מלחמות הזרע " שנכתב על ידי דר' רובין בייקר -ביולוג של האבולוציה. ושם מתואר בין היתר שהזרע של הגבר הראשון שנמצא בנרתיק יילחם עד חורמה בזרעונים של הגבר הנוסף (אם יש בנרתיק), על מנת לאפשר לאחד מאחיו הזרעונים להפרות את האישה. במלים אחרות הגברים מתוכנתים על ידי האבולוציה לעוררות מינית על מנת שיקיימו עימה יחסי מין במהירות האפשרית לאחר בגידתה בו, על מנת שהיא לא תעובר מגבר זר עם כל הכרוך בזה. ברור שהגבר אינו יודע על כל התכנות, אך הוא מקנא ומעורר מינית, ורוצה לשכב עימה ברגע שנודע לו על בגידתה בו.
בדרך כלל מרבית הגברים אינם מבינים את תגובתם המינית. אך אלו הם העובדות בפועל.
נעבור לנשים- מה רוב הגברים אומרים לנשים לאחר שנתפסו בבגידה: "אל תייחסי לזה חשיבות! אני לא אוהב אותה, סתם זיון...רק אותך אני אוהב"....האם זה עובד על הנשים? זה עובד על אלו שרוצות להאמין, על מנת להיפטר מהתסכול, הכעס והאכזבה שהן חשות כאשר הן חושבות - "זהו זה, הוא כבר לא אוהב אותי יותר, מי יפנק אותי ? מי ילחש לי מילות של אהבה? וכן! אם הוא יעזוב אותי מצבי הכלכלי יפחת משמעותית".
'הכיבוי' של נשים נבגדות נובע מהאכזבה שהגבר שלה אוהב אישה אחרת. הגברים למדו לומר זאת בחושיהם, על כן הם משתמשים בנשק הזה.
לסיכום הגברים מתוכנתים אבולוציונית להפריה שבסופה פליטת זרע בעזרת האורגזמה.
נשים מתוכנתות למצוא את הגבר המתאים ביותר עבורן, שיאהב אותן, ורק אותן, שיהיה בן זוג מתאים ואב מפרנס, שעוזר לגידול צאצאיה.
כאשר הוא בוגד בה... חרב עליה עולמה....ומכאן מקור האכזבה והכיבוי שלה.
רוטרי יששכר מומחה לזוגיות ולמיניות.
 
Dona
07:50 16.02.15
אם כי לאורך מיליוני השנים מאז התכנות הראשוני הגזע האנושי עבר לא מעט שינויים (גם בתנאים הסביבתיים, וגם האישיים: גופניים ונפשיים). בכל אופן נחמד לקבל את ההסבר האבולוציוני המעניין. תודה.
 
סיון
23:51 15.02.15
אני אישה נשואה + 3
מאוהבת בבחור שהכרתי לפני 8 שנים
הוא היום נשוי בלי ילדים
המצב בני לבין בעלי הידרדר מאוד לפני 4 שנים
וכאילו שקבלתי אור בקצה המנהרה מהבחור החדש/ ישן
רמזתי לבחור שאני מוכנה לפרק את החבילה
מאז הוא התרחק ואני לבד....
אני בדיכאון, קשה לי
אין לי עם מי לדבר
אשמח להתכתב עם מישהו שמזדהה...
 
יששכר רוטרי  
11:07 16.02.15
שלום סיון,
תגובתו של הבחור מוכיחה לך שמזל שלא פירקת את החבילה כי לא היה לך עם מי לפתוח חבילה חדשה....עובדה.
הואיל שאת אם לילדים, ואם הדרדור שבינך לבין בעלך תלוי גם בפעילויות שלך שעשית, או בגלל שלא עשית, אז יש סיכוי לתקן את המצב שבינך לבין בעלך.
זכרי בעבור ילדים ההורים המקוריים שגידלו אותם בהיותם קטנים, הוא מה שיקבע רבות לגבי התפתחותם בחיים והצלחתם. על כן הציעי לבן זוגך סיכוי לשיפור היחסים ביניכם (זה ניתן), אם הוא יסכים לטיפול עם פתרונות, לא סתם ברברת, הרי שאתם תעלו על דרך המלך.
תשכחי מהבחור החדש ישן שחיפש בעיקר הרפתקה ונבהל שאת עומדת להטיל עליו מעמסה הכוללת אף את 3 ילדיך, על כן הוא התרחק ונמלט.
רוטרי יששכר
מומחה לזוגיות מתגמלת ולמיניות האדם.
 
אני
20:12 28.01.15
כמו הבדיחה על ההוא שהתלונן שהוא אף פעם לא זוכה בלוטו.......
http://www.loftspabteva.com/spa
 
משה
13:52 22.01.15
מעדיף דירת חדר קטנה בצקום צימר מי מכיר או מוכן להיות שותף ליחי דיור בבאר שבע......?
 
יורם
15:20 19.01.15
תפסתי את אשתי בוגדת עם אח שלה שהתברר שהוא ממזר ןהוא גם "פתח" אותה ואמא שלהם עודדה אותם לעשות את זה כי גם היא בעצמה שכבה עם אח שלה שהוא גם ממזר והביאה ממנו את הבן שלה הם משפחה ממוצא עיראקי והם כמו כת של סוטים שמעודדים גילוי עריות והם סוגדים לצבע הלבן ולילדים בהירים,המשטרה יודעת את כל זה עקב חקירה שנפתחה בעקבות האזנת סתר שמישהו שהייתי מסוכסך איתו שם לנו בבית וזה סיפור שנמשך כמה שנים ,המשטרה מחתימה את כולם על סודיות ולא אומרת כלום ,השאלה היא מה עם הילדים שלי שהם קטינים בני 9,13,18 האם אני יכול להיות המשמורן שלהם? עקב זאת שהם משפחה כמו כת של סוטים וברגע שאני יעזוב את הבית אשתי תעשה לילדי שטיפת מח שגילוי עריות זה בסדר כמו שעשו לה?
צה טובים
אימי שיתפה אותי שאבי בוגד בה
שנים עג שנים הונה את כולנו
ניתקתי עימו את הקשר
הוא מאוהב בעובדת זרה
התעמתנו עימו אבל הוא בשלו
שאלתי היא כזו האם ניתן לגרש את העובדת זרה הזו?
או שזו מלחמה אבודה?
תודה לכל העונים
ושבוע טוב!
 
יששכר רוטרי  
12:46 16.01.15







‏יששכר רוטרי‏ שיתף את ה‏פוסט‏ שלו.

11 דקות ·


.








יששכר רוטרי



האם ניתן לשמר את האהבה לאורך השנים? הכיצד?
.................................................................................
לשמר את אהבתנו לצד השני, איננו דבר של מה בכך, לשמר את אהבתו של הצד השני אלינו היא הרבה יותר מסובכת....
מילת המפתח (והיא לא היחידה), היא: הדדיות.
איננו יכולים (כמעט), לשמר את אהבתנו ללא אהבת הצד השני אלינו....
אך בוודאי שלא נטרח לשמר את אהבתו של הצד השני, אם אנחנו איננו אוהבים אותו.
אם נצא מתוך הנחה שאנו אוהבים, מה ניתן לעשות (למרות השחיקה הטבעית) על מנת לשמר את אהבת הצד השני אלינו?
התשוקה המינית היא הראשונה שמתפוגגת עם השנים....הסיבות הן: ביוכימיות, פסיכולוגיות, ובעיקר הורמונליות.
קצב איבוד התשוקה של הגברים כלפי בנות הזוג שלהם, הוא גבוה יחסית מזה של הנשים מסיבות רבות, אך בעיקר משום שרף ההתחלה שלהם (מסיבות הורמונליות) הוא גבוה בהרבה - רמות גבוהות מאוד של טסטוסטרון.
אם וכאשר פוחתת משמעותית תשוקתו של הגבר אל בת זוגו, או שנעלמה לחלוטין, יקשה עליו לאהוב אותה כבת - זוג נחשקת...והוא עשוי להתייחס אליה עתה כאל אם ילדיו, או כידידתו משכבר הימים. במילים אחרות ניתן לומר שמרבית הגברים אוהבים דרך חשקם, וככל שזה גבוה יותר, כן תזכה בת הזוג בגבר האוהב בכל מאודו. נשים מטופחות היודעות להיות "סקסיות" בהתנהגותן, תורמות לשימור אהבתם אליהן.
קורטוב של קנאה לבת הזוג מעלה באופן משמעותי את תשוקתו ואת אהבתו אליה.
כיצד ישמרו הגברים את אהבתן של בנות הזוג אליהם?
אין כל ספק שאף הנשים זקוקות למשיכה במינית אל בן הזוג...אך הן זקוקות לדבר נוסף...והדבר הזה הוא "אישורים" על אהבתם אליהן....חיזורים, הפתעות, רומנטיקה, ככל שהן תחושנה מיוחדות וייחודיות בעיניהם, כך עשויה להישמר אהבתן אליהם. בן זוג הנחשב כמפרנס טוב, עוזר משמעותי לשימור אהבתן ועל רצונן לשימור מסגרת הזוגיות, מאידך העדר פרנסה, וקשיים כלכליים מדרדרת את אהבת שני הצדדים לעיתים לדרך שאין לה מוצא.
מאידך ניתן למצוא זוגות נשואים כ 10 - 15 שנים ומעלה, מסודרים כלכלית, מטופלים בילדים, ללא אהבה, ללא תשוקה מינית, ללא יחסי מין (כמעט), שהסיפוק והאושר אינם שוכנים במעונם. הם עדיין נאמנים....אך לאור המצב, הם מתחילים להרהר בינם לבין עצמם על פירוק המסגרת, או לפחות על "אהבה חדשה", מחוץ למסגרת הזוגית שלהם.
.



אהבתי · · שתף/שתפי




יששכר רוטרי
 
יששכר רוטרי  
12:33 15.01.15
האם ניתן להתגבר על חרדת פוסט נטישה?
..........................................................
כל מי שננטש במהלך חייו (רובנו),זוכר את מנת הסבל כטראומה קשה. יש הסובלים ימים ושבועות, ויש אף חודשים ויותר. מאידך יש אף אחרים שסבלם היה כה מרוכז....עד לאיבוד זמני של שפיותם.
מצב קשה זה עלול לשחרר אי אלו מעצורים מוסריים ועכבות של חינוך ותרבות, עד כדי אלימות פיזית כלפי הנוטש, ואף כלפי עצמם.
מה ניתן לעשות על מנת לחסום את הסחרור הזה ולעבור את תקופת הנטישה עם פחות סבל נפשי?
זמן מה לאחר הנטישה (שבועות, או חודשים ספורים), מומלץ לחפש קשר חדש (אף קשר לא ממוצה מהעבר יכול להתאים), חשוב שהקשר יהיה בחברת פרטנר 'מדליק' בכל המובנים, שבאמת מעוניין בחברתנו....או אז במהלך הפגישות, החיזורים והאינטימיות שתיווצר, יתברר לסובל/ת (להפתעתו), כי תחושת הסבל מתפוגגת לאיטה ומתפתחת מערכת יחסים טובה ומהנה.
איך זה קורה? מתברר (ישנו מחקר בנושא זה), כי הבדידות, הרחמים העצמיים, והבדידות של הננטש....הם יותר דומיננטיים מאשר רגשי האהבה והאכזבה כלפי הנוטש/ת. מכאן הדרך לשיקום נפשי עולה על דרך המלך.
מאידך אם למרות מערכת היחסים החדשה, אינו מסוגל הננטש להשתחרר מ"השוואות", ולא מצליח להתחבר לרגשות חיוביים כלפי בן/ת הזוג החדשים, פירושו (וזה קורה לעתים), שעוצמת האהבה כלפי הנוטש היא השולטת בכיפה, ואפילו התגברה לאחר הנטישה, עקב געגועים, זיכרונות, חפצים של הנוטש/ת, או הכי גרוע מהידיעה שננטשנו משום שהצד השני ניהל מתחת לאפנו מערכת יחסים סמויה ונוספת. תחושת העלבון היא קשה ביותר....
לסיכום: הדרך היחידה (שלצערי אינה עובדת על כולם), על מנת להתגבר על הכאבים הנפשיים, הגעגועים והתסכולים, ובעיקר על מנת שלא לשקוע במרה שחורה (דיכאון פסיכוטי), היא ...התאהבות מחודשת, אני יודע שזה קשה, אך זה המתכון היעיל ביותר מפני בדידות, ריקנות, איבוד הערכה עצמית, והשנאה העצמית.
 
יששכר רוטרי  
12:30 13.01.15
התבקשתי ממספר כותבים בפורום להתייחס להבדלי גישות בין נשים לגברים כאשר הם גילו שהצד השני בגד בהם.
לפניכם מספר שאלות מאפיינות של גברים שנשיהם בגדו בהם והן הודו בעובדות.
..............................................................................................................
לפניכם מספר שאלות מאפיינות של גברים:
* האם קיימת אתו יחסי מין מלאים (חדירתיים)?
* האם השתמשתם בקונדום? (לאו דווקא מטעמי הריון בלתי רצוי, או מטעמי מחלות, אלא בעיקר מחמת הדבר ה"נוראי" במגע הישיר בין בשרו לבשרה).
* האם "שלו" גדול מ"שלי"?
* האם נהנית מהמגע ? וחס וחלילה חווית אורגזמה בחברתו!!!
* והכי גרוע....האם עשי איתו דברים שאת מונעת מעצמך לעשות איתי?
ישנן עוד שאלות אך נוכל להסתפק בהללו הואיל שהם דגם מייצג.
מדוע נשאלות השאלות הללו בעיקר מהגברים? האם הן באות מסקרנות בלבד?
התשובה היא לא!!!
התקווה של הגברים הללו היא שהתשובות שהם יקבלו תהיינה בנימה שלילית (פרט לעניין הקונדום). שכן תשובות שליליות בהקשר זה עשויות להקהות במידת מה את תחושת הקנאה המטריפות אותם, ומאידך(לא ייאמן), ישנם גברים שהקנאה עשויה להגביר במידה רבה את תשוקתם כלפי בת הזוג שבגדה...הסיבה היא - שמרכז הקנאה במוח נמצא בתוך מרכז התשוקה וכאשר הקנאה גוברת, אף התשוקה מתגברת.
לפניכם מספר שאלות מאפיינות של נשים:
* האם אמרת לה שאתה אוהב אותה, כפי שנהגת לומר לי?
*האם יש בכוונתך לפתח אתה רומן, שמשמעותו לזנוח אותי?
*האם פינקת אותה לאחר היחסים (או במהלכם), כפי שנהגת לפנק אותי?
אין כל ספק שאף הן מצפות שהתשובות לשאלות הללו תהיינה בנימה שלילית, והעיקר שיאמר להן: "אין לזה כל משמעות בעיני, רק אותך אני אוהב, זו הייתה מעידה חד -פעמית וכו'.
גברים רבים (ואף נשים), נוהגים לענות בנימה זו עוד בטרם נשאלו, הם יודעים באופן אינסטינקטיבי את השפעתם המאגית של המילים הללו על נשים (על אף שבתוך תוכן הן לא ממש מאמינות).
נשים אף הן יודעות להרגיע את הרוחות כאשר הן אינן רוצות להעצים את המשבר, או לפרק את הקשר....הן אומרות:: "נכון הוא התאהב בי, מה אני יכולה לעשות? נפגשתי אתו כי אתה אינך מתייחס אלי, כי זה החמיא לי... אך לא היו בינינו כל מגע שהוא".
הרוצה להאמין...יאמין.
מרבית הגברים (וחלק מהנשים), רוצים להאמין ובדרך זו למנוע פגיעה קשה באגו שלהם.
אם תתיחסו לכתבה, אכתוב לכם כתבות נוספות בהקשר לבגידות ולנטישות של גברים ונשים.
רוטרי יששכר מומחה לזוגיות מתגמלת ולמיניות האדם
אכן השוני הבן מגדרי בהתייחסות לנושא הבגידה קיים ומרתק ובהחלט נשמח לקרוא עוד פוסטים בנושא מפרי עטך.

אגב למי לדעתך קל יותר לסלוח לנשים או גברים ומדוע?
 
יששכר רוטרי  
13:38 14.01.15
אני שמח שאנחנו כבר לא אויבים, זה לכשעצמו מצוין.
לשאלתך, התשובה היא כדלקמן: אם הגברים משכנעים (וזה לא קל) את הנשים, שאלו היו רק יחסי מין עלובים ולא היה בזה רגש....ואת הרבה יותר טובה ממנה במיטה....מרבית הסיכויים שהן תסלחנה, אך לא בהכרח תשכחנה.
אם הנשים משכנעות את הגברים שזו הייתה רק התאהבות חולפת, ללא מגע כלשהוא, הם עשויים לסלוח ואפילו ...לשכוח. בניגוד לנשים שהן אינן שוכחות.
זה באשר לסטטיסטיקה. במציאות, כל אחד ואחת פועלים ע"פ אישיותם, ללא קשר למגדר שלהם.
אגב, שכנוע הוא רק שכנוע, הוא לא האמת בהכרח.....
רוצה להגיד שההבדל בין גברים לנשים זה הזכרון? שנשים גם אם הן סולחות-זוכרות. וגברים-שוכחים? (חושבת שמדויק יותר להגיד שמדחיקים ולא שממש שוכחים). טוב, יש בזה משהו.
רוצה לציין עוד דבר לגבי זוגות שנשארים יחד אחרי בגידה: יש הבדל מהותי בין סליחה לבין הבלגה. חושבת שברוב המקרים אנשים מוכנים להבליג על הבגידה כדי שאפשר יהיה להמשיך ביחד אבל לא ממש למחול ולסלוח. ומתחת לפני השטח יש רגשות שמדי פעם מרימים את הראש, מתפרצים החוצה ומפירים את השלווה הזוגית השברירית. הזוגיות לאחר גילוי בגידה לעולם לא תהיה אותה זוגיות (לטוב ולרע. ברוב המקרים) ולזה שגבר יספר ש״ההיא״ היתה רק סקס או שאישה תספר ש״ההוא״ לא שכבה איתו/לא טוב במיטה/יש לו קטן- יכולה להיות גם השפעה הפוכה. ״מה, בשביל דבר כל כך לא משמעותי היית מוכן/ה לסכן את הזוגיות/לבגוד/לגרום לי לסבל נוראי? סימן שאינך אוהב/ת אותי באמת״. (כמובן שגם הפוך זה לא עובד: אם מודה שהיתה אהבה/ רגשות/ סקס אלוהי).
כי איך שלא נסובב את זה בגידה זו בגידה זו בגידה.
 
אני
04:30 15.01.15
קודם כל מעולם לא היינו אוייבים.

הייתה ועדיין קיימת בנינו אי הסכמה בנושא מסויים הידוע לך, שלצערי הסלימה מעבר למידה.

אנו יכולים להסכים שלא להסכים ועדיין לשמור על הזכות להעיר האחד לשני בצורה שאינה משתמעת לשני פנים אך בצורה מכובדת ומכבדת וזאת מבלי להיגרר לאיומים ולאיומים שכנגד.

לגבי הנושא שאנו דנים פה אני מעט חלוק עליך, אתה טוען שכדאי ורצוי לשקר לצד הנבגד על מנת להמעיט בחשיבות היחסים שהיו וכך להשיב את הדברים למסלול הרצוי.

אני טוען שבגידה היא פגיעה כל כך חמורה ודרמטית באמון הזוגי שלא צריך להוסיף עליה שקרים ואי אמירת אמת נוספת על מנת לעדן את הארוע.

קח תרחיש שהגבר אומר לבת זוגו שנבגדה שהאשה איתה בגד הייתה מבחינתו סוג של "זונה" שהוא "עשה בה שימוש" רק כדי לפרוק את צרכיו. ונגיד לצורך העניין שהאשה "אוכלת" את התיאור הזה. במידה ובדרך לא דרך ייחשפו מכתבי אהבה ששלח אותו גבר לאותה אישה, מה אז יהיה?

הזוג הזה עשה כברת דרך ארוכה להשיב את האמון בניהם, חשיפה של סוג כזה של שקר יכול להיות חרב פיפיות ובומרנג ולהחשב כלפי בת הזוג הנבגדת שאיך שהוא הצליחה להתגבר על הארוע כבגידה נוספת.

אם אשתו של הבוגד גילתה את דבר הבגידה תאמין לי שהיא תגלה גם בדרך לא דרך דברים נוספים. לשקרים יש דרך מופלאה להיחשף בסוף. לא ייתכן להתחיל לבנות מחדש אמון ע"י אמירת שקר. יש לשים את כל הארוע על השולחן עם כל הקושי של העניין ולהתחיל בפירוק המוקשים בדרך להשבת החיים למסלולם התקין ככל שהוא יכול להיות תקין.

לכן אני לא טוען שהבוגד לא צריך לנדב מידע בהתנדבות על האירוע אבל חובה עליו לענות בכנות את האמת לשאלות ששואל בן הזוג שנבגד שלא מצפה לקבל אסופת שקרים נוספת.
אני באמצע שנות הארבעים, נשואה מזה שני עשורים, אמא לילדים מקסימים.
אישה יפה ומטופחת, שעד לפני הארוע שאתאר כאן - יש לה הכול.
ילדים נפלאים, עבודה וחיים טובים, בעל אוהב, תומך ומפרגן, מצב כלכלי מצויין.

עשיתי את טעות חיי. בגדתי בבעלי עם גבר גרוש, מבוגר ממני בשנים רבות. בגידה על כל מרכיביה (רגשית, סקס וכו'). עד אז בעלי היה הגבר הראשון והיחיד שלי.

המאהב עזב אותי לטובת אחרת, ואני נשברתי ונעלבתי. כתוצאה מכך נולד משבר עמוק בבית (מבלי שבעלי יודע על הבגידה), במהלכו אף עזב את הבית ועמדנו להתגרש.

ואז...גילה בעלי את הבגידה, והטיח אותה בפניי בנוכחות הילדים!!! (הוכחות לא היו חסרות) היום הארור בחיי!!! אותו אל אשכח עד שאמות!!!

בעלי בשלב זה לא עזה את הבית (משיקוליו הוא, שלדעתי אינם קשורים אליי)

לי ברור שהפסדתי כל מה שהיה לי (והיה לי המון!!!!).. חיי מאז הם גיהינום מתמשך.
רק המחשבה על מה שצעקו, בכו והטיחו בי הילדים, באותו ערב ארור....

למה עשיתי את זה? אין לי מושג. שחיקה? סקרנות? טפשות?....אולי ?

אני מתביישת בעצמי, נגעלת מעצמי, איך העזתי לפגוע כך בכולם ?

התאהבתי בבעלי מחדש. כל מה שאני רוצה בעולם-זה להחזיר את אהבתו אליי.
אני מוכנה לעשות הכל!!! רק כדי לחזור להיות מה שהייתי בשבילו קודם.

בעלי אינו מוכן לשמוע על טיפול (הוא טוען שאינו יכול להכיל את הסטטוס ש"סידרתי" לו- להיות בעלה של זונה...)

לאחר הגילוי, הוא אמר לי שהיום הוא יודע ומבין שאבגוד בו שוב-כי פעם בוגדת תמיד בוגדת, כיוון שבוגדת זה סטאטוסב ולא מעשה.

לימי הנישואין הוא מסרב להתייחס, והוא אף "החזיר" לי, וניהל רומן עם האקסית שלו וסטוצים רבים ומגוונים, שאותם לא התאמץ להסתיר.

הוא אינו מעליב אותי, אינו מטיח בי האשמות או כעסים, מתנהג אליי בכבוד ומגבה אותי מול הילדים. אבל הוא הסתגר. לא מדבר, אינו רואה בי אשתו, חברה או שותפה.

הוא מציע לי שנפרק את המשפחה, והוא יגיע איתי להסדר הכי טוב בעולם לי ולילדים.

אני לא רוצה לפרק ! אני אוהבת אותו ! אני רוצה רק אותו !

אני רוצה שהוא יסלח לי !

אני רוצה שהוא יסכים להתחתן איתי שוב ! (הוא אומר שאינו נשוי לי...)

אני רוצה להתנצל בפני כל העולם על מה שעשיתי !

אני יודעת שאם לא היו לנו ילדים משותפים, הוא לא היה שוהה איתי באותו בניין...

איך ממשיכים? איך משקמים ? איך בונים אמון ? איך מחזירים רגשות ?
 
אני
18:42 08.01.15
אני לא הולך עכשיו לנתח את מה שעשית ולהטיף לך מוסר ולהתריס כנגדך, כי נראה לי שאת עושה זאת לעצמך די טוב.

עכשיו בואי נראה איך יוצאים מהברוך שהכנסת את עצמך אליו. לא ציינת כמה זמן עבר מאז הגילוי של בעלך אבל אם הוא הספיק כבר לנהל סטוצים ורומנים כנקמה אז ההנחה שזה לא טרי טרי.

תראי בעלך עובר תקופה איומה ונוראה הוא חווה גהנום, עולמו חרב עליו בהנף של רגע, חוף המבטחים שלו נעלם, מערכת המושגים שלו על החיים עברה שינוי דרמטי. הוא מרומה מרגיש כמו שוטה הכפר שעשו לו קרניים מאחורי גבו. בעלך בעצם חווה כרגע סוג של מוות, מותם של החיים כפי שהכיר טרם הגילוי, מותם של כל מה שידע עלייך ועל אופייך טרם הגילוי והוא מצוי כרגע בסוג של תהליך אבל על המוות הזה, יש גברים שהאבל שלהם מתבטא בהתכנסות בתוך עצמם ויש גברים כמו בעלך שזה מתבטא אצלו בפעולות יותר אגרסיביות כמו לפוצץ זאת מול הילדים ונקמה פעילה בך.

אצל המגדר הגברי הדבר הכי גרוע זה שבת זוגתך מקיימת קשר מיני עם אחר כאשר היא אתך.

מה שהוא זקוק כרגע זה זמן זמן לפרוק מעצמו את המטען האיום שהוא נושא על גבו וזה הולך להיות ארוך ומאוד לא קל, הוא הולך להתריס מולך דברים קשים מאוד ואת הולכת לספוג המון המון רפש.

מה שצריך לעשות כרגע זה למזער את הנזקים וקודם כל לסכם שלא משנה מה קורה ומה מרגישים הילדים הם מחוץ למשחק (הנזק גבר נעשה אבל חשוב לא להעמיק אותו) את זה נראה שכבר התחלתם.

מעבר לכך, בהנחה והוא עדיין אוהב אותך ומן הסתם מהכתוב את גם אותו, ומה שהוא מטיח בך "זונה" וכאלו זה ביעדנא דריתחא ולדעתי לא מבטא את מה שהוא באמת מרגיש, פה את חייבת לקחת על עצמך את המשימה של החיים וזה המבצע להצלת הנשואין שלך.

בשביל לעשות את זה עלייך לגזור על עצמך סוג של "תענית" והתנזרות כלומר לשתף איתו את חשבון המייל שלך, להתנתק מכל הרשתות החברתיות למיניהם, לא לצאת מבלי להודיע לו לאן ומתי תחזרי, להיות זמינה תמיד בנייד ועוד פעולות דומות שיראו לו שאת מוכנה לסבול בכדי להחזיר את האמון שלו בך.

תעשי הכל לנסות לשכנע אותו לפנות יחד לטיפול זוגי כי שם הרחק מעיני הילדים בתוך מסגרת מכילה הוא ייוכל לפרוק את שעל ליבו מול מטפל מקצועי מבלי שהענינים יצאו מכלל שליטה.

קחי בחשבון שהתהליך יכול להיות ארוך מאוד (שנה וגם שנתיים) ותידרשי לסבלנות והרבה יכולת ספיגה וגם כאן הסיכויים הנם 50%.

בהצלחה
 
בני
15:17 09.01.15
הי

זה יפה מאוד שאת רוצה ורוצה...

אבל שימי לב שאת רואה רק את עצמך ואת הצרכים שלך בתוך התא הזוגי והמשפחתי... אז מה הפלא שאתם לא מצליחים להגיע לפתרון? ואולי הגיע הזמן באמת שתסתכלי סביבך ותהיי ערה לצרכים ולרצונות של "עוד" אנשים?

כמו למשל > הצורך והזמן הדרוש לבעלך לעכל ולעבד את אובדן המשפחה היקרה שהייתה לו...כפי שתיארת ילדים נפלאים, עבודה וחיים טובים, בעל אוהב, תומך ומפרגן, מצב כלכלי מצוין!!!

את "צריכה" להבין שבעלך לא מצליח לסלוח לך לא רק בגלל הבגידה הרי כעת גם הוא בוגד...אלא כי הוא מרגיש שאת "רוצה" אותו כברירת מחדל לא כ"כ מאהבת מרדכי אלא בעיקר בגלל "שנאת המן"!

רוצה להחזיר אמון?
זה אומר להתחיל מההתחלה ולבנות אמון מחדש, א ממה... לבנות בית חדש מהיסוד יותר קל מאשר לשקם ולשפץ בית הרוס, תשאלי את עצמך מה יגרום לו לרצות להשקיע שוב במקום שהוא מרגיש כברירת מחדל?

עם כל הכאב והצער שבדבר... במקום להמשיך ולחיות בגיהינום כלשונך, במקום להתנצל בפני כל העולם פשוט תכבדי את רצון בעלך ותאפשרי לו לצאת לדרך חדשה.

נ.ב אם את רואה את הדברים אחרת וחושבת שיש סיכוי אפי' קטן שיש תקווה ותחייה לזוגיות שלכם את מוזמנת ליצור איתי קשר דרך המייל ואעשה כמיטב יכולתי לעזור לך.
שבת שלום
 
מיואשת
16:36 13.01.15
אבל אלה אינן העובדות.
מאז שבעלי גילה את דבר הבגידה, אני עירנית וערה לסביבה ולצרכיה במידה המקסימלית.

שיתפתי כאן מה אני רוצה כשאני לבד מול המראה, ולא פירטתי את כל מה שאני עושה על מנת לרכך, לפייס, לשפר ולבנות.

האמן לי שבתקופה הזו אין לחיי מטרה אחרת מלבד הצלת הקשר הזוגי שלי, ומטרת המשנה החשובה לא פחות -הצלת המשפחה שלי.

קשה, קשה לי מאוד לשקם את האמון, בגלל סוג הבן-אדם שבחרתי להתחתן איתו.
אדם שנושא האמון ואמירת האמת היו נר לרגליו מהיום הראשון שהכרנו.

אין לי הסבר איך אישה נורמלית והגיונית כמוני, לא מבינה (טרם הבגידה) איזה מחיר היא עלולה לשלם..... לא מצליחה להבין איך העזתי לקחת את הסיכון..... המחיר נורא !!!

ואני משלמת.........
 
בני
19:46 13.01.15
הי

שמח שחזרת אלינו...
שמח שאת ערה לסביבה ולצרכיה - "מעז יצא מתוק".

אין לי ספק שעשית ועדיין עושה מעל ומעבר כדי לרצות את בעלך, ובאמת מצער אותי לשמוע שהוא אטם את עצמו מלראות את השינוי שאת עוברת ועושה למענכם!

מצד שני את חייבת להפנים - ש להיות קשובה לצרכים של הסביבה זה לא אומר להזניח את הצרכים האישיים שלך!

איינשטיין טען - מה שלא הולך בפעם המאה לא יצליח גם בפעם המאה ואחת!
ולכן אני מציע לך בחום לשנות גישה ולהתהפך עליו כלשון העם כדי לנסות להתניע את הקשר שלכם מחדש.

1.התחילי לדאוג לעצמך! (מה את אוהבת לעשות?)
2.תפסיקי להתנצל – להתרפס – לרדוף אחר הרוח. (זה גורם בדיוק את ההפך.)
3.את לא צריכה את הסכמתו כדי לגשת "לבדך" לייעוץ זוגי. (אם ירצה יצטרף בלי טובות.)

ד.א. מסקרן לדעת מדוע הוא מרבה לדבר ולחנך על נאמנות ואמירת אמת...זה אומר דרשנו...מה גם שזה לא מסתדר עם העובדה שבבת אחת פתאום הוא מרשה לעצמו לעשות את אותם דברים.

רבים וטובים טעו ועדיין טועים ואף על פי כן רובם ככולם מעדיפים להתמודד עם הבעיות ולא לברוח...
והאמת? אין לאן לברוח!

ולחיות בעונש? גם לא מגיע לך אז מה עושים?

תודיעי לו שאת מחפשת כרגע להצטרף לבד לסדנה או ייעוץ אישי כדי ללמוד ולקבל כלים שיעזרו לך להתמודד נכון עם הבעיה שלך ותדגישי לו שאת עושה זאת למענך לצורך התפתחות אישית מבלי לפגוע במרקם המשפחתי והזוגי.

בהצלחה - בני
 
מיואשת
18:08 13.01.15
עשיתי ואני עושה "תענית" כפי שכתבת, והרבה מעבר לכך.
הבעייה שהוא אפילו לא בודק אז אין לי אפילו אפשרות להוכיח את האמון שאני מנסה לבנות.

אינני נמצאת כלל ברשתות חברתיות, הנייד שלי היום ללא סיסמה, למייל שלי הוא נגיש כי שמרתי אותו במחשב כברירת מחדל - בקיצור - הכל !!!

אין לי שום קשר מכל סוג שהוא עם גברים אחרים. לא ידידים, לא קולגות, לא לקוחות - ניתקתי חד-צדדית באופן מוחלט כל קשר שהיה לי עם גבר כלשהו מכל סוג.

אני כל כך רוצה שהוא יחטט ויבדוק, ויראה שאין בעולם גבר אחר מלבדו.
אני מתרחקת מכל גבר באשר הוא.

כל ניסיון לדבר איתי, להחמיא לי או לקשור שיחה (אפילו תמימה) מצד גבר אחר בנסיבות כלשהן (עבודה, ארועים חברתיים וכו'), גורמים לי רתיעה גדולה....

איך לגרום לו לבדוק ולראות שאכן אין מלבדו ?
טעות...
 
אני
04:02 14.01.15
את לא מספרת כמה זמן עבר מהגילוי, אבל תהליך בניית האמון מחדש הוא ארוך ומייגע ויש בו גם נסיגות.

אם עבר זמן רב יחסית מאז גילוי הארוע על ידו (חצי שנה ומעלה) ואת לא מזהה כל ריכוך אצלו ישנה בהחלט האפשרות ועם כל הצער בדבר שזה פשוט נגמר.

עד עכשיו בעלך מתנהג פלות או יותר בגבולות הנורמה פלוס מינוס של בעל נבגד, הסטוצים עם האקס בא לשקם את הגבריות שנפגעה, הרצון להכלים את פנייך לעיני הילדים והסביבה, להעניש ולייסר אותך על המעשה בדמות הגישה "אנחנו נחייה תחת קורת גג אחת אבל לא נקיים קשר רגיל של בעל ואישה", עד כה הכל בה"כ (פחות או יותר) בגבול המצופה מגבר שנקלע לסיטואציה האיומה הזאת.

הפגיעה בך דרך הילדים לא הייתה צריכה לקרות אבל גם זה מעשה שנעשה מהבטן ולא מהראש.

אין צורך להכביר עוד במילים על הפגיעה האיומה שפגעת בבעלך מבחינתו זה חורבן הבית שלישי, מפה הגברים מתחלקים לשניים: אלו שמוכנים לסלוח ורק זקוקים לזמן על מנת לעבד את הארוע ולפתח בתוכם את המנגנונים שיאפשרו להם להמשיך לחיות/לחיות איתך בצל הארוע ויש את הסוג השני שאינו מוכן לסלוח ומטעמי נוחות (כלכלית, אישית) אתם כרגע חיים ביחד על זמן שאול ובמוקדם או במאוחר זה ייגמר בפרידה וגירושין.

אם יכולת להרחיב על אופיו של בעלך טרם הארוע זה יכול היה לעזור להבין לאיזה חלק של הגברים הוא משתייך.

כאמור כדי לדעת איך זה ייסתיים יש כאן את פרמטר הזמן שחלף, אופיו של האדם איתו התחתנת וכמובן אם האהבה שהייתה בניכם עדיין קיימת.

אם עבר כבר זמן רב יחסית ולבעלך אופי כזה שהוא אינו יכול לחיות עם הפגיעה שגרמת וגם האהבה אלייך היא כזאת שהיא אינה מהווה משקל נגד מספיק לפגיעה, ככל הנראה זה נגמר.

חשוב מאוד שתעשי הכל על מנת ללכת לטיפול ביחד איתו ואם הוא לא יסכים לכי לבד כפי שיעצו לךץ עוד דבר שיטלטל אותו זה שיחה נוקבת של יחסנו לאן?

תעמידי אותו בפני הצורך לבחור בין לחיות איתך ולסלוח לבין לא לסלוח ולהיפרד ממך. קיים כאן גם הסיכון שהוא יחליט להיפרד סופית אבל בהחלט קיימת האפשרות שזה יטלטל אותו ויגרום לו לסלוח.

בהצלחה.
פגעת בבעלך בצורה קשה, אך בכאבו גם הוא עשה מעשה שלא יעשה: (וזאת לא הבגידה שלו שמובנת לאור בגידתך ופגיעה בגבריותו אותה מנסה לשקם). הוא עירב את הילדים במשבר הזוגיות והשפיל אותך בעיניהם. וילדים זקוקים תמיד לשני ההורים. זה היה מעשה אכזרי ולא נכון לעשותו. לא מענישים אמא בגרימת סבל לילדים. את כותבת שהוא מגבה אותך מול הילדים. זאת אומרת שעדיין יש משקעים וכעסים כלפיך. וזה הדבר הראשון שאת צריכה להתמקד בו: להבהיר לילדיך שאת אוהבת ותמיד אהבת אותם ובגידתך מעולם לא היתה בהם (וזה נכון. הרי הנאמנות הרגשית/מינית היא לבן זוג ולא לתא המשפחתי המורחב). אם צריך, תפני לבד לקבל יעוץ איך לצמצם את הפגיעה בילדים ותשתפי גם אותו, את בעלך. כי טובת הילדים קודמת לכל.
הזוגיות (כפי שמתארת אותה) הרסנית לכל המשפחה אך בעלך אוהב את המצב שבו לו יש את כל הזכויות ויכול לשלוט ולהשפיל אותך: הוא מחליט איך ילדיך יתנהגו כלפיך, הוא מחליט שמותר לו לבגוד, להשפיל, לקבל החלטות לבד, הוא מחליט האם להפרד ממך או להחזיר אותך בחוסר בטחון. כאבו מובן (וגם שלך למרות שהוא לא יכול לראותו). אבל אתם צריכים לעשות מאמץ ולצאת ממנו. ביחד או לחוד. את צריכה להבהיר לו שאת אוהבת אותו ומצטערת על מה שעשית אבל למען ילדיך (וגם למען שניכם) אינך מוכנה להמשיך בזוגיות ההרסנית הזאת. תנסי לשכנע אותו לקבל יחד החלטות לגבי ההמשך: חזרה לזוגיות והתמודדות עם הקשיים (ולצערי יכולה להגיד לך שזה לעולם לא יחזור למה שהיה לפני), גירושין הוגנים, או שאתם יכולים גם לדון באפשרות של נישואין פתוחים (אם זה יכול להתאים לכם).
אמנם עדיף לעשות שיחות מהסוג הזה כשמעורב מטפל זוגי (כדי למנוע הידרדרותם לחילופי האשמות),אבל אם מסרב תנסי לעשות זאת לבד (אולי תתיעצי לבד במטפל זוגי).
 
מיואשת
16:46 13.01.15
חשיפת הבגידה לא נעשתה במכוון מול עיני הילדים, אבל מריבה בסדר גודל כזה לא הייתה מעולם בבית, והם שמעו חלקי מילים, וההבנה של הארוע הייתה בלתי נמנעת.
בעלי ואני לא שיתפנו אותם בפרטים כלשהם מאותו ארוע, אם כי ברור לי שהם מבינים.

אין היום כעסים כלפיי מצד הילדים. אחד הדברים המדהימים שאני חווה היום, הוא היחס של בעלי אליי ואל הילדים, למרות הפגיעה שספג.

התאורים של העלבונות, הכעסים והמילים הנוראיות היו סמוכים למשבר.
מאז הוא החליט שבאופן עקרוני הוא אינו מעוניין להיות חלק ממני, הכל נעלם.

הוא מתנהג כלפי חוץ כמו בעל מושלם, אבל אני יודעת היטב מה הוא חושב עליי ומה הוא מרגיש כלפיי - והניגודיות הזו הורגת אותי.

לדעתי (והא לא מכחיש כשאני אומרת לו את זה), הוא מחפש את חלון ההזדמנויות המתאים ביותר לעזוב את הבית, עם פגיעה מינמלית בילדים.

מצבם של הילדים (למיטב שיפוטי, ואנו מדברים עימם לא מעט) טוב מאוד.
הם מבחינתם חזרו לשגרה, וברגעי משבר שנינו איתם ולידם.
הם אינם חווים בבית כעסים, צעקות ומריבות - ההיפך הוא הנכון

אז למה לעזאזל הוא לא נפתח אליי רגשית ? למה הוא לא סולח לי?
למה הוא מחפש את האופציה הראשונה לברוח ?

טעיתי, שגיתי. אני בן אדם. עשיתי המון דברים טובים.
פה נכשלתי, ובענק. ובכל זאת מבקשת סליחה ומחילה.....

"כי לטעות זו חולשה אנושית,
ולמחול, מעלה אלוהית...." (אביהו מדינה)
 
מיואשת
18:14 13.01.15
נושא שהוא הציע פעמים רבות:

"נחיה כמו שותפים, וכל אחד ימצא את אושרו במקום אחר מזה שנכשלנו בו"

אני לא מוכנה. אני לא בנויה לזה. אני אוהבת אותו ומקנאה לו, ומבחינתי זו בכלל לא אפשרות......
 
דני
19:16 13.01.15
אחרי שאני קורא את התגובה כאן ובה את מספרת שהוא מציע "נישואים פתוחים" או מחפש את זמן החלון לפרק אני מבין מזה אך ורק שיש כאן סיכוי לתקן..לא גבוה אבל קיים..ההצעה שלו לנישואין פתוחים נועדה אך ורק בכדי לבחון אותך האם המים הגנובים שטעמת עדיין טעמם ערב...תיזהרי ממלכודות! את במבחן יומיומי...שעה שעה..הוא מחפש לזהות האם מדובר בדפוס או באמת בטעות חד פעמית..
תמשיכי לנסות...טיפ קטן..יש לא מעט גברים שעצם המחשבה על כך שהאישה שלהם חוותה גבר אחר "מטריפה" את דעתם תרתי משמע... אישה בונה אישה הורסת...הרסת,עכשיו תתחילי לעבוד כדי לבנות,אמון קשה לרכוש,לאבד אותו לוקח בדיוק שניה אחת של עונג(רגעי/טיפשי) אבל עדיין עונג...כשאנחנו שם אנחנו ממש לא חושבים על ההשלכות של המעשה..
שוב,בהצלחה
 
דני
11:28 13.01.15
שלום לך..

וואוו איך הסתבכת...מורכב...לא פשוט...מסובך...אין הרבה גברים אם בכלל שיכולים לחזור לסדר היום לאחר בגידה..

עשית כמה טעויות קריטיות..הראשונה שהוא גילה! בכוונה אני רושם אותה כראשונה.. קורה כמעט לכל זוג מקרה דומה..90% מהגברים/נשים בוגדים בשלב כזה או אחר בחיים..לי נראה שגם בעלך לא טמן את ידו בצלחת..לאקסית לא חוזרים בן יום...סטוצים לא מנהלים פתאום..השינוי מבחינתו הוא רק שהיום לא מסתיר ולא עושה לך חשבון.. אם תוכלי להוכיח את בעלך באיזו שהיא צורה שהוא בגד בך ראשון ובגלל שנפגעת אז עשית מה שעשית אולי תצליחי לרכך אותו..

במקביל, רק עבודה לרכך את האגו הפגוע שלו תעזור.. תנסי להבהיר לו את הטעות שעשית ולה את מודעת.. מחר הוא יתחתן עם מישהי אחרת ומה?! הוא בטוח במאת האחוזים שלא תבגוד בו?! בגידה זה צורך! ולא אופי כמו שהוא חושב/טוען..

עבודה ורק עבודה, בקשת מחילה..ובסוף תנסי להחזיר אותו בדרך שרק נשים יודעות לעשות... דרך המיטה! תטפחי את עצמך..תלבשי בגדים סקסיים(בבית לא בחוץ!) תגרמי לו לחשוק בך..זה עובד!!!

בהצלחה..(ובפעם הבאה הישמרי לך!!!)
דני,
הלוואי והיית צודק, ובעלי היה הראשון שבגד - אבל הוא לא...
הפגיעה בו כל-כך אנושה, בדיוק בגלל שבגידה בעיניו זה "ייהרג ובל יעבור".
אני מכירה את דעותיו, את הזלזול הרב שהוא הפגין כלפי מי מסביבתו שבגד,
את נאמנות העיוורת בשם העיקרון ("אני לא אתבייש ללכת עם אשתי ברחוב,
כשמישהי/מישהו אחר יודע שהיא מקורננת" - משפט תדיר שנוהג להטיף גם לחבריו).

מאז שילדינו תינוקות, ניכרת בחינוך אצלו החשיבות של נושא האמון, הנאמנות,
ואמירת האמת. על מנת להיות הגונה-הוא פעל כך לכל אורך שנות נישואינו.

לכאורה, עם אקסית לא מחדשים קשר בשנייה. גם אני חשבתי כך.
היות ואני יודעת בדיוק איך נוצר הקשר ולמה, אני יודעת לומר בוודאות, שלאורך שנים
הוא לא שמר על קשר, לא נעתר לכל החיזורים שלה ושל אחרות (יתרה מכך, על מנת שלא להיות בצד "הנסחף" כדבריו, הוא שיתף אותי כבר ברמיזות הראשונות, כדי למנוע מצב של התפתחות קשר כלשהו).

אין לי ספק שהקשר עם האקסית וסטוצים אחרים (אותם יכול היה לממש ללא כל בעייה אם רק היה מחליט) - מטרתם הייתה אחת - להעניש אותי. להראות לי שגם הוא יכול ולא עשה כן מבחירה חופשית.

זה מה שעצוב בכל הסיפור הזה!!!
 
דני
19:07 13.01.15
שוב שלום לך..
לקחת רק חלק מתגובתי.. הצלחת לשכנע אותי לגביו..מה כל השאר? לנסות ולמשוך אותו לתשוקה כלפייך? והיה ופירק את החבילה,מה אז? יחיה יותר טוב? יגרום אושר לך ובעיקר לילדים? ההרס הורס את כולם..אם הייתי חושב שאת אישה ללא תקנה הייתי אומר לך תתגרשי ותחיי את חייך לפי הבנתך..הטעות נעשתה..אין מה להחזיר את הגלגל לאחור..אם אפשר לתקן תעשי כל מה שאת יכולה...אם את רואה שהוא בשלו(לאורך זמן) אפילו עד שנה,אין לך הרבה ברירות לקבל את העונש על מעשייך..אין מה לעשות,טעות עשית ובדרך כלל אנחנו אמורים לשלם על טעויות..
ליביליבי איתך כי נראה שאת מאוד מאוד מכה על חטא..

סתם סקרנות, איך נודע לו? למה לא הכחשת? הדבר האחרון בבגידה(אחרי שעושים את הטעות) זה לטעות שוב ולהודות..

בהצלחה בכל מקרה..נשמח לשמוע בשורות טובות
למיואשת...
מה שאת מבקשת, לשקם, לבנות אמון, זה קשה עד קשה מאוד, אך לא בלתי אפשרי...אני יודע כי לעתים (לא תמיד), הצלחתי לגרום לבניית את האמון אצל הצד הנבגד...הכל תלוי ברצון של הצד הנבגד לשקם את הקשר והזוגיות...ישנן דרכים פסיכולוגיות לגרום לכך שהצד הנבגד יתן סיכוי נוסף לשיקום הזוגיות, הואיל שישנן דרכים לשקם את האגו הפגוע, לרפד את הצלקות, ולהוריד את מפלס הכעס.
את לא תוכלי לעשות זאת לבדך, כי את משדרת יאוש, אובדן ואומללות.
ניתן לעזור לך, לתמוך בך, ואולי אף להחזיר אליך חלק מהאמון שלו בך שאבד.
רוטרי יששכר מומחה לזוגיות מתגמלת ולמיניות האדם.
 
מיואשת
16:37 13.01.15
בשלב זה בעלי אינו מוכן לסוג של ייעוץ/עזרה.
אולי (הלוואי...) בעתיד.....
 
יניב
22:17 11.01.15
ערב צח,
החלטנו להתגרש ופנינו להליך גישור.
התברר לנו שעלות הגישור אצל עו"ד מגשר היא 1000 ש"ח לשעה כולל מע"מ.
האם המחיר הזה מקובל בתחום ?
תודה
 
דני
11:13 13.01.15
שלום רב,

ממש לא! גישור נע בסביבות 250 ש"ח לשעה..

חוץ מזה הייתי מציע לכם לא לזרוק כסף לחינם על יועץ כזה או אחר, שבו יחד למרות שזה לא פשוט ותגשרו בעצמכם על הפערים,ייטב לכולם..

בברכה,
אני אתחיל בזה שאנחנו יחד 7 וחצי שנים ונשואים 3 וחצי שנים שלשום נכנסתי לוואצאפ שלו לשיחה שלו עם מישהי שהוא היה עובד איתה עד לפני כמה חודשים בכל אופן ההודעות האלו לא היו הודעות תמימות הוא שאל איפה היא החמיא לה על המראה שלה השיחה ששמעתי לא הייתה מלאה אני מאמינה שבשלב מסויים הם עברו לטלפון וכשהם חזרו לוואצאפ היו הודעות בנוסח "מה את משחקת אותה מבואסת את זו שלא רוצה אותי" "לכי לכי לגיא כשתרצי לחזור אליי אני לא אסכים לקבל אותך בחזרה" "את יודעת שבוקר שאני לא רואה אותך זה בוקר שמתחיל לי לא טוב" בכל מקרה זה הנוסח כשדיברתי איתו ואמרתי לו שאני רוצה להיפרד הוא התחיל להשתגע ללחוץ עליי לא הפסיק להגיד לי שזה סתם שזה היה בצחוק שהוא לא כיוון לכיוון שעליו אני חושבת שהוא מצטער שהוא לא יוותר עליי שזו הייתה טעות חד פעמית שהוא לא התכוון אליה בכלל שהוא בחיים לא היה בוגד בי שיצאתי מהבית הוא יצא אחריי לא הרפה ממני כמה שחזרתי ואמרתי לו שישחרר הוא לא שחרר עם אותן טענטת כל הזמן סליחה ואני מצטער ובלה בלה בלה...בכל מקרה אני נמצאת כרגע בצומת דרכים כי אני לא יודעת אם אני רוצה להישאר איתו אני כם לא מאמינה בו בכלל ודיי נגעלת מכל הסיפור הזה זקוקה לעצה לגבי ההמשך תודה רבה
שלום שירז,
נתחיל עם זה שאת חשובה לו, למרות שהיה שם פלירטוט. על זה אין ויכוח.
אבל זו לא הבעיה...
הבעיה כפי שאני רואה אותה היא כדבריך: "אני לא יודעת אם אני רוצה להישאר אתו"....הסיפור הזה הוא רק טריגר שמבליט לך את תחושותיך הלא חיוביות כלפיו.
אני מניח שזה נמשך כבר תקופה מסוימת, וזה אולי "הקש ששבר את גב הגמל ".
בטרם שאת תעשי צעדים שאולי תצטערי עליהם אני מציע לך ייעוץ קצר מועד, שלאחריו תדעי בדיוק מה נכון עבורך לעשות.
רוטרי יששכר מומחה לזוגיות מתגמלת ולמיניות האדם. 0505531397
 
אני
21:50 16.12.14
בוא תמצא לי מבין שלל התגובות שלך תגובה אחת שלא מציעה את שירותך או יעוץ שלך?
ידידי הפורום הזה לא מטרתו קידום העסק שלך אלא מתן עזרה ראשונה מיידית:
חבל שאתה נוהג כך במקום לתת פתרונות פרקטים לציבור הפונים.
 
בני
12:34 18.12.14
שלום חברים
חג אורים שמח!

אני מבין אך לא מסכים!

מבין את הצורך שלכם לצ'וטט בפורום להגיב ולנהל דו שיח מכובד וענייני אך לא מסכים עם ההשתלחות כלפיי המנהל שעושה בדיוק את מה שמתבקש ממנו כיועץ וכאדם אחראי שמבין את נפש האדם המבקש דרך הפורום את העזרה.

אני מבין אותך ואותך - כי גם אני עושה זאת במשך שנים רבות תבדקו במנוע החיפוש אחורה ותמצאו שכמה מנהלים באו והלכו בעוד את תגובותיי הרבות (והמתישות יש לומר...) התחלתי לרשום בפורום לפני יותר מ - 4 שנים!

אני סבור שמנהל הפורום מר יששכר רוטרי הנכבד בעל וותק של 30 שנה!!! אשר מקדיש מזמנו זמן יקר עושה עבודת קודש! כדי לתת מענה קצר יעיל וממוקד לכל אחד ואחת שפונה לעזרה.

אני מציע שתבדקו בפורומים אחרים כמה זמן לוקח לקבל תשובה על דברים דחופים באמת ולפעמים בכלל לא זוכים למענה -

כך שלבוא בטענות דווקא על מי שכן עושה ופועל למען הציבור לא יאה ולא מכובד.

גילוי נאות - נכון לרגע זה ועד בכלל...אין ולא היה לי מעולם כל קשר בעל פה או בכתב עם ישככר רוטרי ואין לי שמץ ומושג מי הוא ואני בטוח שאני תקוע לו פה ואולי גם לכמה מכם...כמו עצם בגרון!

אבל חברים - מה לעשות שמדובר בפורום פתוח לתגובות של כווולם ולכן אני מקווה להמשיך ולנצל את הזכות הגדולה ואת האפשרות המדהימה להשתמש בכלי המיוחד לתועלת הכלל והפרט.

חנוכה שמייח - בני
 
אני
21:56 18.12.14
אני מכבד את תוגבתך אבל לא מקבל אותה.

בוא נעבוד על דרך ההשוואה, הכנס לפורומים אחרים בהם מנהלי הפורום הם רופאים ופרופסורים מובילים בתחומם, תמיד תמצא שם התייחסות מכובדת ועניינית לפונה אך לעולם לא תראה שם כל המלצה להגיע דווקא אליו לטיפול כפי שנוהג מר רוטרי.

אנשים אלו הם מסורים לעבודתם כמנהלי פורום לא פחות ממר רוטרי, אבל לעולם לא ינצלו את הפורום כבמה להציע דווקא את שרותיהם.

אתן לך דוגמא שתוכל למצוא אותה בין דפי הפורום של החודשים האחרונים:

פנתה לפורום אישה במצוקה עם בעיות אישיות, מר רוטרי ענה לה את תשובתו וכהרגלו בקודש סיים את תשובתו עם המלצה חמה להגיע אליו לטיפול בצרוף כתובתו בקריית אונו ומס' הטלפון שלו.

האישה ענתה לו כי היא גרה בקצה השני של הארץ ולא תוכל להגיע לקליניקה שלו בקריית אונו לטיפולים.

תשובתו "המקצועית" של מר רוטרי הייתה בערך בלשון הזאת: שדווקא המאמץ להגיע אליו מהקצה השני של הארץ יעשה לה טוב בתחום הבעיה איתה היא פנתה.

ואני שואל אותך בני היקר זה נשמע לך רציני? אתי? ראוי? מקצועי?

או שיש כאן מגמה לעשות בפורום קרדום לחפור בו על מנת להביא יותר קליינטורה לקליניקה שלו.

האם לא נראה לך נכון יותר, מקצועי יותר? אתי יותר? לענות את התשובה להמליץ על תחום הטיפול הנכון ולהשאיר לפונה את הבחירה נטולת הלחצים להחליט למי לפנות.

ברור לך שלפורום פונים אנשים ברגעי המשבר הכי קשים שלהם כאשר יכולת השיפוט והבחירה החופשית שלהם אינם במיטבה, האם נכון לעשות להם מניפולציות כאלו?
 
בני
14:27 19.12.14
היי יו מה שלומך...
תודה על הכיבודים...

תראה ידידי -
אינני מכיר את כללי האתיקה ואת רזי מקצוע "תשובות ראויות לגולשים אנונימיים..."
אולם הדעת נותנת שאנשים הנמצאים במצוקה אמיתית הולכים ישר לטיפול! ומי שמוצא זמן ובוחר לשטוח את בעיותיו בפורום פומבי "ככל הנראה" מתכוון -
1. להוציא את התסכול ואת הקושי.
2. לחפש הזדהות עם הכאב.
3. לבדוק אם הבעיה היא נחלת הכלל או שהיא מיוחדת במינה...

הטענות שלך למר רוטרי יהיו במקומן לו שאלת אותו מדוע הוא מרגיש צורך להמליץ על עצמו בגוף ההודעה? הרי מי שפונה לפורום תחת הקטגוריה שבכותרת מתכוון להתייעץ ולקבל את חוות דעתם של אחד מהמנהלים שפרטיהם מופיעים שחור על גבי כתום בתוספת תמונה למזכרת... אז כאילו דה...

שבת שלום - בני
 
אני
15:11 19.12.14
אנשים אינם פונים לטיפול כל כך מהר, צריך להחליט קודם כל שצריך טיפול, להחליט לאיזה תחום טיפולי ללכת (פסיכולוג קליני, מגשר, קאוצ'ר, יועץ נישואין..., דרך קופת חולים/פרטי) למצוא מטפל ראוי בתחום וכמובן נושא עלות הטיפול, תשלום ממוצע לפגישה של 50 דקות אצל מטפל פרטי יכולה לנוע בסביבות ה 500 ש"ח (סכום שלא כולנו נהיה מסוגלים לעמוד בו).

לכן הפורום מהווה קודם כל עזרה ראשונה ויכולת לקבל מענה מהיר יחסית מאיש מקצוע ומשתתפים אחרים שיכניס לפרופורציה ויסדר את המוח לאנשים שנקלעו למשבר קשה וכמובן כל הסיבות שכתבת בעצמך.

אכן אלו בדיוק הטענות שלי כלפי מר רוטרי, ברור שתמונתם של כל מנהלי הפורום המומחים מופיעה בראש הדף עם פרטי ההתקשרות ונסיונם בתחום וברור שכולם מפיקים מהפורום סוג מסויים של פרסום בנוסף לעבודתם בו בהתנדבות על זה אין ויכוח, אנו לא כאלו תמימים.

אבל לא כולם עוסקים בסוג של שידול בוטה להגיע דווקא אליהם ווחותמים כל הודעה שלהם "תבואי אלי לטיפול בקליניקה אוכל לעזור לך", פעם כתבתי למר רוטרי שכולם משתינים בברכה אבל לא כולם עושים זאת מהמקפצה....

אגב למר רוטרי לשון בוטה ומשתלחת לביקורת שמופנית כלפיו שלא ברור כיצד היא עומדת בקנה אחד עם מיומנותו כמטפל. איש אינו חסין מביקורת ויהיה אפילו צדיק הדור, כל עוד הביקורת, תהיה קשה ככל שתהיה, נעשית בשפה תרבותית המכבדת את הפורום על כל משתתפיו כולל מנהלו.

שבת שלום גם לך.
 
בני
15:30 26.12.14
הי

אני חייב לך שבת שלום!

יפה כתבת אין ספק שאתה אחד הכותבים...באמת!

אם יורשה לי לחתום על כל פנינה מלבד עניין המחיר הגבוה שציינת. כיום ניתן לקבל טיפול מקצועי ביותר ממיטב המומחים במחיר של 300 ₪ לשעה ורבע!

נ.ב נקודה למחשבה - אחד הדברים שהכי חששתי מהם קרה!
שים לב שגם מר רוטרי הלך בעקבות אחיותיו לצוות ואיבד את החשק לענות כאן.

לפורום היקר והמקצועי הזה דרוש אבא בכדי שלא נאבד במו ידינו את הפלטפורמה שעליה אנחנו מקשקשים...

שששששבת שלום ושלווה בחווה - בני
 
אני
18:21 05.01.15
קודם כל תודה.

לגבי מר רוטרי

קודם כל אבהיר כי אין לי שום תלונה על הייעוץ של מר רוטרי ועל מקצועיותו, את חלק מתשובותיו קיבלתי, את חלקם האחר פחות והיכן שלא קיבלתי ומצאתי מקום לשטוח את השקפת עולמי ולראייתי זה גם המהות של הפורום להיוועץ במומחה ובנוסף להנות מההשקפה האישית והניסיון שיש לכל אחד מאיתנו.

אם אכן מר רוטרי גמר אומר בליבו שלא להמשיך ולתפקד כמומחה הפורום אני מצר על כך מאוד, אך מאידך אם אכן קיבל את ההחלטה הזאת רק בשל העובדה שלרבים מאיתנו נראה מאוד צורם אופן הניצול שלו את הפורום כבמה לפרסום עצמי ולשידול בוטה להגיע לקליניקה שלו הרי יש פה אמירה מסויימת חזקה למדי (שלו עצמו) על הסיבות האמיתיות שהניעו אותו לנהל את הפורום.

כאמור מנהלי פורומים חולקים, בהתנדבות, את נסיונם המקצועי עם הפונים ועדיין לא מנצלים את הפורום באופן בוטה כל כך לפרסום עצמי.

אני פונה באופן אישי למר רוטרי בבקשה לחזור ולנהל את הפורום ולהמשיך לחלוק איתנו מנסיונו ועצותיו ובאותה נשימה קורא לו לשמור על כללי האתיקה המקובלים.
 
דני
16:40 16.12.14
ייתכן שבעלך חיפש קצת ריגושים ולא צריך לעשות מזה עניין מה גם שתפסת אותו בזמן ככה זה נראה והוא עושה במכנסיים.
תסלחי תמשיכי הלאה תסתכלי על חצי הכוס המלאה אבל עם עין פקוחה..
בהצלחה!
 
רוית
22:01 26.12.14
היי אני בת 33 אני נשואה אך פרודה מבעלי כבר הרבה זמן.אני ובעלי התחתנו שהיינו ממש מאוהבים והתחתנו אחרי שנה וחצי של הכרות.בפנים לא הייתי בטוחה שהוא מתאים לי מאה אחוז אך האהבה ניצחה והרצון להתמסד.היחסים ביננו היו בדר ואז נולדה לנו התינוקת ומאז איך אומרים,גילית את הפרצוף האמיתי של בעלי.יש לציין שהיה לי קצת קשה להסתגל למצב החדש ובעלי הקשה עליי והרגשתי שהוא לא תומך וכל הזמן נגדי עד שכבר פחדתי להיות לידו ,הרגשתי שאני לא מרצה אותו והוא לא אותי והיינו חייבים להיפרד.לא רציתי עוד להתגרש כי חשבתי שדברים קרו כי ילדתי ואולי ישתנו אך בנתיים המשכתי במצב הזה.ולימים הכרתי בחור מדהים לגמרי במקרה.הגבר הכי טוב והכי מתאים לי עלי אדמות,אך לצערי גם נשוי עם ילדה.לא יודעת איך זה קרה אבל המשיכה ביננו צצה מהר ומהר מאוד נהיינו ברומן... הזמן כ=עבר ואנחנו כבר שנתיים יחד,מאוהבים אוהבים מעל הגג.הבעיה תמיד הייתה שאני אדם מוסרי וגם הוא ולי תמיד היה קשה להסתיר את הקשר,תמיד גם כואב לי עליי עליו על אשתו ועל המצב המתסכל הזה.הייתי נפרדת ממנו גג ל3 ימים שנינו היינו שבורים וחוזרים..בכינו יחד על המצב .. לא יודעים מה יהיה..לו לא רע לו בבית גם לא טוב לו אבל יש לו ילדה קטנה שקשורה אליו והוא פוחד לנטוש אותה.אני לא רואה את זה כנטישה אני רואה את זה בגידה בכל מי שקשור.הוא אוהב אותי מאוד אני יודעת וגם הוא לא יכול בלעדיי.בפרידה האחרונה הוא אמר לי שאני אתגרש גם.. ולמה אני לא מתגרשת.העניין הוא שאני פוחדת שרק אני רוצה את זה ורק אני אתגרש בסוף. ומה יהיה אז?אני מוכנה עכשיו להתגרש למענו אני לא מבינה למה הוא חי חיי שקר כאלה.זה נוראי בעיניי.השאלה שלי מה לעשות...אני לא רוצה לגרום לו להתגרש בכוח מצד שני אני אוהבת אותו ולא את בעלי ורוצה להלחם עליו.אבל אם הוא לא מוכן להתגרש למה אני חושבת על צעדים כאלה עבורו?תגידו לי מה לעשות!הבעיה היא שאנחנו באמת לא יכולים אחד בלי השנייה.אחרת הייתי מוותרת
אחרת היית מחליטה מה רוצה לעשות עם חייך ולא היית חייה כפרודה.
צעד ראשון זה שתחליטי מה את רוצה מהזוגיות (החוקית) שלך. אם חושבת שהזוגיות הזאת הגיעה לסיומה-תלכו לרבנות ותיפרדו חוקית. ואין לזה שום קשר לחבר שלך. אינך מתגרשת ״בגללו״, את מתגרשת בגללך, בגלל שהזוגיות הזאת לא טובה לך, בגלל שאינך אוהבת את בעלך.
קחי בחשבון שהקשר שמנהלת עם גבר נשוי יכול לא להתפתח בכוון הרצוי. כמו שאת רואה כשמדובר בקבלת החלטה קשה (גירושין), הוא מקבל רגליים קרות (אגב, כמו רוב הגברים). יתכן (בעצם סביר להניח) שהוא לא יעזוב את אשתו ולא רק בגלל הילד. הרי מה יכול להיות טוב יותר לגבר מאישה קטנה וילדים בבית שנותנים לו את הגב והבטחון ומאהבת מסעירה בחוץ? למה שירצה לשנות את זה? האהבה היא גדולה ועצומה כל עוד היא אהבה גנובה. ולכשתהפוך לחוקית היא יכולה להתמוסס בשגרה. אז אל תצפי להרבה מכוונו.
קחי את עצמך בידיים. תחליטי מה רוצה לעשות עם חייך ואל תתני לאחרים ולנסיבות לנהל את חייך כי טוב (לך), לא יצא מזה.
אני כבר שנים בזוגיות כפולה...שום גבר לא עוזב את אישתו.בדוק....
 
ערן
16:13 30.12.14
אך בסביבה שלי אני מכיר 3 גברים שעזבו את נשותיהם עבור אהבות חדשות. זה קורה ולא מעט. אני דווקא מכיר נשים שמסרבות לעזוב את בעליהן....מקרוב.
בקיצור, כל מקרה לגופו.
 
דני
15:24 31.12.14
שלום לך,
לא קראתי את שאר התגובות אבל אני להבדיל מאחרים אכתוב לך מניסיון אישי..
הייתי נשוי והתאהבתי במישהי רווקה..אהבה אין סופית..מדהימה...חיבור ורגש שלא קיים..ביקשה שאתגרש למענה..התהליך לקח מעט זמן...אבל לה לא הייתה סבלנות..חזרה לאקס שלה(לא מתוך אהבה לפחות ככה טענה)...היום אני גרוש(למענה) היא נשואה..עם שני ילדים..אנחנו בקשר כבר 11!!! שנים...והיא עדיין שם...
אנחנו "מאוד" אוהבים..היא עדיין שם..
תביני את מה שניתן להבין מהסיפור האישי שלי...למרות שאני באופן אישי עדיין לא התייאשתי...
מה שבטוח אם הוא אוהב אותך,שקודם יתגרש ויראה שבאמת עושה מעשה ולא נותן לך לפרק משפחה לחינם..
קל זה לא...פשוט בטח שלא..
בקיצור ההחלטה קשה ורק שלך..
בהצלחה...
 
רוית
18:12 31.12.14
יש לך ילדים?
 
דני
12:48 04.01.15
היי,

כן,יש לי שלושה ילדים..
 
ערן
21:49 03.01.15
מאחד שהבין שהמאהבת לא תעזוב בשבילואם יעזוב בשבילה (היום אני כבר לא לוקל אותה בחשבון במידה וזה יראה)- איך לא מתייאשים?? אתה עדיין מצפה לצעד הזה שלה? והיא לא בעניין\ בעניין לסירוגין?
סתם, פשוט הייתי כמעט באותה הסיטואציה ומסקרן אותי, אם זה בסדר...
 
דני
12:56 04.01.15
שלום רב,

אנחנו עדיין "בקשר" ואני אולי פתי אבל עדיין מאמין שהיא תעשה מעשה ותתגרש..
אנחנו עדיין "בקשר" רגשי בלבד...
לא פעם חתכתי כשראיתי/הבנתי שזה לא מוביל לשום מקום..וכל פעם חוזר חלילה..

השבועות הקרובים יהיו מבחן אמיתי לאן זה הולך וכמובן שאעדכן כאן..

בהצלחה לכל מי שמאמין באהבה..
 
ערן
16:36 04.01.15
ככה זה. העולם מתחלק לאילו שמאמינים בזה ולאלו שפחות...
זה גם קשור לחלוקה לפרקטיים יותר ולאלה שפחות...
הלוואי שהלא חוקית שלי הייתה מאמינה יותר באהבה ופחות בפרקטיות...(-:

איך כתב אחד מכותבי השירים שאני אוהב:

Once you hold the hand of love,.. it's all surmountable

בהצלחה שיהיה לך. תעדכן...
 
אני
22:47 31.12.14
ההתנהגות שלך היא בושה לך בתור אימא וכמובן שבתור אישה.
שפן עלוב
את בטח יודעת שהוא לא יתגרש ואת תמשיכי להיות ממורמרת חסרת חיים הנושאת את השם בוגדת עלובה
 
סיון
15:57 02.01.15
מה נסגר איתך בן-אדם?????
כל תגובה שאתה כותב מכלילה מילים מעליבות !
אין ביכולת שלך לכתוב תגובה שבה היו מילים
שמסבירות את עמדתך/ טענותיך מבלי שתרד
בפורום הזה על נשים אשר נמצאות במצב רגשי עדיין.
מה קרה, גבר, בגדו בך אז אתה יורד על נשים כנקמה?
תתמודד את מצבך הנפשי, ותחסוך מאיתנו את
השטויות שאתה כותב .
בור ועם הארץ!!!!
( סיימתי בהעלבה איך ההרגשה? -טיפש)
 
ליאת
21:39 26.12.14
אני כותבת עכשיו וכולי דמעות. אני בת 31 נשואה 4 שנים פלוס בת שנתיים. בעלי סובל מהתמכרות למין .עד לא מזמן הכול היה בגדר פנטזיה כלומר הודעות וצ'טים לבחורות על רקע מיני.אני איתו עד עכשיו כי היתה לי תקווה שהוא יצא מה התמכרות. הוא הלך לטיפולים אינסופיים כדי להצליח ולא היה מוכן לוותר עלי.על גבול האובבססיבי עד שגיליתי לאחרונה שכן ניהל מפגשים עם בחורות. עזבתי את הבית ו החלטתי לשים לנישואין סוף.הוא כמובן מתנגד ומאיים לפגוע בעצמו אם אעזוב אותו. עכשיו אני צריכה את עזרתכם.. מה אני עושה מכאן? איך אני מצליחה לגדל ילדה לבד,? יש לי בעיה כלכלית קשה כיצד אקח עורך דין? בבקשה אני זקוקה לתמיכה ו לכיוון שלכם
וכי מה ציני יותר מלנצל למטרותיו את ההבנה/האמפתיה/האהבה שלך? לשכנע אותך שהוא חולה, עובר ייסורים רבים ומתוך אהבה אליך הוא גם עובר טיפולים לא קלים. אין זו אשמתו שמחלתו חזקה וקשה לטיפול. הוא יודע לגרום לך לייסורי מצפון (למרות שהוא לגמרי חסר מצפון), ולהשכנע אותך שאם חלילה תבחרי להפרד-דמו בראשך.
תרגעי יקירתי. לא עושה רושם שהוא סובל (ואם הוא מכור לסקס סיכוי טוב שהוא אף נהנה מזה). הוא גם לא אוהב אותך (אם כי הוא אוהב את הבטחון והאמפתיה שלך). את גם יכולה להיות בטוחה שעלית רק חלק מזערי מהתנהלותו ״הרומנטית״.
כתבת שעזבת את הבית ושוקלת גירושין. צעד נכון אם אינך רוצה לבזבז את חייך לצד אדם שיבגוד ירמה ויתסכל אותך כל חייך. מבינה את הפחדים והקשיים שלך. אבל את צעירה ותתגברי. תהיי חזקה, אל תכנעי לסחטנות הרגשית ולמניפולציות שהוא עושה, תפני ליעוץ משפטי של אחד מארגוני הנשים (נעמת למשל), ומהם תקבלי הכוונה מעשית כיצד לפעול בהמשך להשגת הגט ופתיחת דף חדש בחיים. בהצלחה!
היי יצאתי עם מישהו שנה וחצי והוא נפרד ממני בפתאומיות אחרי התקופה הזאת ואמר שהוא לא מרגיש בשל לזוגיות כרגע ושהוא רוצה להיות לבד! היה לנו קשר ממש טוב והיינו כל הזמן ביחד חוץ מהחודש וחצי האחרונים
הזוי לחלוטין קשה לי להבין ולהיכנס לראש הזה ולהבין איך בנאדם פתאום באמצע החיים יכול פשוט לקום וללכת?
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  113  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
גירושין   פרידות   בעיות בזוגיות   בעיות בנישואים   יעוץ זוגי   בגידה   גירושין וילדים   בגידות   זוגיות במשבר   בגידה בנישואין
RSS RSS פורום פרידות, גירושין, בגידות