בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»פורומים»פורומים משפחה, הורות, זוגיות»פורום פרידות, גירושין, בגידות
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום פרידות, גירושין, בגידות

פורום פרידות, גירושין, בגידות הוא המקום לדסקס על זוגיות במשבר. כאן תוכלו לשאול ולכתוב על פרידות, גירושין, בגידות, משברים בזוגיות, זוגיות שניה, ריבים, משבר בנישואים, בעיות בנישואים, בעיות בזוגיות, ייעוץ זוגי, פרידה וילדים ועוד
מנהלי פורום פרידות, גירושין, בגידות:
סיגלית גלאי
לפרטים נוספים
דליה שוורץ
לפרטים נוספים
יששכר רוטרי
לפרטים נוספים
 
יששכר רוטרי  
11:03 01.07.16
קראתי חלק מהפוסטים האחרונים של המגיבים באופן קבוע וחלטתי לצנן מעט את האווירה, באמצעות מידע עם קורטוב של הומור.
למרות שמרבית אוכלוסיית העולם חיה במונוגמיה, מחקר שנערך בקרב זוגות נשואים בארה"ב, מצא ש 72 אחוז מהגברים ו54 אחוז מהנשים בגדו בבני זוגם.
מסתבר כי כוחו של הדחף לבגידה חזק מאוד.
נחזור אחורה בזמן לתקופת האדם הקדמון, בחברת ציידים ולקטים יצא הבעל למסעות ציד ממושכים. עד שחזר... השתלם לנשים לשלם בגופן עבור מזון שסיפקו להן ציידים שחזרו לפני הבעל. לנשים שבגדו נוצר יתרון על פני הנשים שנותרו נאמנות לבעליהן.
ומדוע? כי הילדים שהן הרו לגברים שונים ביטאו תכונות מגוונות שהעניקו להן, ובעיקר לצאצאיהן, יתרונות הישרדותיים.
לדוגמה: כאשר הורעו מאוד התנאים החיצוניים (למשל קור עז), מתו חלק גדול מילדי הנשים הנאמנות ושרדו בעיקר חלק מילדי הנשים הבוגדות.
אם נפתח מחשבה זו ...או אז נגיע (בדומה לחוקרים רבים), למסקנה :
ש"אנו הצאצאים של הנשים שבגדו...."
אז מה דעתכם עלזה?
רוטרי יששכר מומחה לזוגיות מתגמלת, למיניות האדם, ולטיפוחה של האהבה.
0505531397
וספק אם מישהו שחווה בגידה (שאתה כמטפל אמור להבין את הפגיעה הצורבת ההורסת והמטלטלת לאורך זמן רב שזה משאיר ולהעניק תמיכה בונה)- יוכל לראות בזה איזה שהוא סוג של ״חוויה מבדחת״..
לעניין- הדוגמאות שהבאת לקוחות מעולם קדמוני ויצרי שבו נשים הם סוג של מין נחות שהשימוש בו הוא כמעט כמו בחית הבית, ייצור ילדים וסיפוק הצרכים והחשקים של הגבר- שבשל היותו מין חזק יותר (פיזית) שולט בעזרת הפחד והכוחניות. בעולם שבו השרדות זה לא תוכנית טלוויזיה אלא צורת חיים ומשחק מקדים היה למשוך את האישה בשערות למערה ולבעול אותה- ספק אם מישהו שאל אותה או שהיתה לה איזושהי ברירה.
לשמחת כולנו- אנחנו כבר לא קופים ורובינו יודעים לכבד חוקים - גם אם הם חוקים וקודים מוסריים.
הויכוח הישן אם נפש האדם היא טובה או רעה מיסודה הוא עתיק כמעט כמו הויכוח על המונוגמיות (אם צורת החיים הזו מתאימה למין האנושי או לא) דבר אחד לא נתון לויכוח- לגלות שבן/ בת הזוג שלך בוגדים בך, לדעת שהוא שכב, אהב, היה עם מישהי אחרת זה סוג של כאב ופגיעה שלא מתאוששים ממנה כל כך מהר והרסני אישית וזוגית בכל מערכת יחסים.
לפי מערכת חוקים מסוימת אז כיף לך והכול אחלה.

הבעיה מתחילה כשאת מנסה להכיל את מערכת החוקים שלך על כול מי שלפנייך, אחרייך וסביבך (הוא העומד) ואפילו על גולשים תמימים ואנונימיים שאת לא מכירה בכלל, מתיימרת להגיד לכולם איך לנהוג ואיך לחיות ומגיבה באלימות מילולית ובמילים פח לכול מי שחושב וחי אחרת ממך ורצה להתבכיין למנהלי הפורום כמו ילדה קטנה שימחקו הודעות שאת לא אוהבת.

הפגיעות שאת מדווחת עליה היא בראש ובראשונה בחירה שלך ובעיה שלך. אני דווקא חושב שזה כן עניין שנוגע לפורום הזה וכן עניין שראוי לדיון, אבל לדיון תרבותי לגופו של עניין ולא לגופו של אדם כמו שאת ושותפך הנמוך (ולא בהכרח בגובה הפיזי) בחר להשתמש במילים ואיחולים שמעידים עליו יותר מכול מה שאכתוב.

ובנוגע להומור - אם אנחנו יכולים לצחוק מבדיחות שואה, אז על הבגידות אפשר וגם אפשר לדבר בהומור ואפילו בריא לצחוק.
ואם זה לא מוצא חן בעינייך - אל תקראי את ההודעות. את לא חייבת. או תטפלי בעצמך.
פשוט חבל לי על אנשים שהגיעו לפורום הזה כדי לקבל אוזן קשבת ותמיכה - שאילו הם הדברים החשובים אחרי חוויה כזאת. בגלל אנשים גסי רוח וחסרי התחשבות כמוך הם ימנעו מלחשוף את רגשותיהם בעתיד. מאחד כמוך לא הייתי מצפה לשום דבר אחר כבר הוכחת את הרדידות, את החוסר טקט ובעיקר חוסר הרגישות פעם אחר פעם.
באשר אליך- מי שפח באמת פה זה אתה- שמעלה פה את הפנטזיות החולניות שלך. - לא רק אני הערתי- ראה את תגובתו של הגולש אילן. לא קיללתי אותך ולא איחלתי לך שום דבר פרט לזה שיחסמו אותך. התגובה שלי היתה ליששכר לא אליך- אני מעדיפה לדבר עם אנשים שחושבים עם הראש הגדול שעל הכתפיים ולא הראש הקטן בין הרגליים.
תמיכה או פינת ליטוף. לפי התגובות אני למד שעזרה מקצועית לא תזיק.
בנוגע ליששכר אני מסכים. אדם אינטליגנטי ותרבותי, מה שאי אפשר לומר על שניכם.

ועכשיו תשלחי לי אבל צריך להתארגן. הערב יוצא לחגוג עם אשתי החוקית. רק היא ואני.
אז לא יהיה לי זמן לשטויות שלכם.
 
שדון לילה
15:31 01.07.16
אני חושב שזה טבעי ורצוי לבני שני המינים לא לחיות במונוגמיה, אבל בגלל שצאצאי אנוש נולדים חסרי אונים היה צורך שבני הזוג יישארו יחד לזמן ממושך ויטפלו בצאצאים עד שאלה יגדלו ויעמדו ברשות עצמם (שפעם היה מספר שנים וכיום מגיע לגיל 30 ואף יותר).

חוץ מזה היות ואף אחד לא רצה לגדל צאצאים לא שלו, נוצר הסכם שעיקרו "אתה לא תעבר את בת זוגי ואני לא אעבר את בת זוגך", כלומר חלוקת הרכוש.

כיום כל זה כבר לא רלוונטי אז קדימה לאורגיה....
היי,
חייבת לשמוע תשובה עניינית וחכמה ויותר מכל להבין מה הבן אדם רוצה .

אני בת 24,הבוס שלי בן 46.
עם הזמן נבנה משהו. נוצרה מתיחות ומשיכה אדירה .

הבוס שלי בעננים, חשוב לי לציין שלא קיימתי איתו עדיין יחסים ואני כל הזמן אומרת לו שלא אשכב איתו כי הוא גבר נשוי ושאני לא מסוגלת.

אנחנו מתנשקים באוטו שלו, מתמזמזים אבל לא נותנת לזה (עדיין) להגיע למצב של סקס.
זה לא מתאים לי הקשר הזה אבל הבוס שלי לוחץ ולא מרפה.
הבן אדם מספר סיפורים שנטוס לחול ביחד ושעוד יהיו לנו ילדים . והכל ברצינות מבחינתו.
אנחנו מתכתבים המון באסמסים גם בזמן העבודה .
הוא רוצה להיות איתי כל הזמן. גם אחרי שעות העבודה.

אני יכולה להעיד על עצמי שאני נראת מאוד טוב,באמת ילדה חתיכה והבוס שלי מת עליי.
אני ילדה מאוד אהובה במשרד כולם תמיד מחמיאים לי וגורמים לי להסמיק.

מעולם לא חשבתי שאגיע למצב כזה איתו.
עוד אני רוצה לומר שכל פעם שהוא רואה אותי מדברת עם בחורים בעבודה זה מחרפן אותו. מאוד קנאי לי.

אני מנסה לעצור את זה. אני לא רוצה את זה למרות שאני נמשכת אליו מאוד .

יותר מכל,חשוב לי להבין מה הוא רוצה ממני? מה הוא באמת מרגיש אליי?
 
בני
00:00 14.06.16
היי

את צריכה לשאול את עצמך > מה את מחפשת?

כל השאר לא מעניין. ולא קשור אלייך בכלל.

ברגע שתפנימי שאת רק "במקרה" נמצאת שם. יהיה לך יותר קל להשתחרר מהסיטואציה.

בהצלחה.
להשתעשע איתה.

הבוס שלך רוצה קצת "פאן" מבלי לשבור את המסגרת הקיימת אצלו (אישה, בית ילדים ) . הוא " מקנא " לך כי הוא לא רוצה לחלוק או לאבד את האוצר שיש לפניו.

מה בדיוק לא ברור לך כשאת שואלת מה הוא מחפש ?
מה את חושבת שהוא מחפש ?
הוא מחפש סקס בחינם וללא מחויבות .

תחשבי על זה ותתקדמי הלאה לפני שחיי משפחתו יהרסו
 
שדון לילה
10:16 14.06.16
עכשיו חם, את בטח עם מחשוף, בגדים צמודים..... מתח מיני באוויר....
זה מה שקורה בינך לבין הבוס שלך. אם את נראית סקסית אפשר להבין שיש המון מתח מיני אצלכם ונהייה חם גם כשהמזגן פועל.
את חייבת להבין שאת ילדה והוא גבר מנוסה, את לא הראשונה אצלו ולא האחרונה.
אני אישית מתעב גברים שמשתמשים בכוחם ומעמדם כדי לקיים יחסי מין עם נשים אשר כפופות לו.
שיהיה לך ברור, שכל הסיפורים שלו (חו"ל ילדים וכו') הם סיפורים חסרי שחר שנועדו לעזור לך להתגבר על הלבטים (גבר נשוי, מבוגר, עם ילדים), גם סצנות "הקנאה" נועדו כדי לגרום לך להרגיש "מיוחדת" זה סתם הצגות.
אחרי שהוא ישכיב אותך תקופה מסויימת, הוא יספר לך שהוא לא מסוגל להתגרש מאשתו לא יכול לעשות את זה לילדים, ואת תעופי כנראה גם מהעבודה, כדי שהוא יתפנה למזכירה הצעירה הבאה.
אין לגבר הזה שום דבר שהוא יכול להציע לך פרט לסקס, ואם זה מה שאת מחפשת סקס עם גבר נשוי מבוגר, שיחזר עלייך (סתם כהצגה) ויחמיא לך ויערבב אותך, אז לכי על זה. שום דבר חוץ משברון לב, בכי ועוגמת נפש לא מחכה לך, ובטח לא עתיד משותף.
אבל את בטח יודעת את זה מצוין בינך לבין עצמך.
הרבה בחורות, ממש המון היו במצב שלך, ויצאו משם בוכות ושבורות, את לא תהיי שונה ומיוחדת למרות שאת נהנית מהמחשבה שכן.
 
בדוי
15:50 17.06.16
תשובה מעולה ועניינית .
מה שכתבת, זה מה שאני יודעת וחושבת אחד לאחד .

היתה לנו שיחה הכי פתוחה שיש . דיברנו ממש על הכל.
יש בנינו יחסים מעולים וכימיה מטורפת עוד לפני שכל זה קרה והגיע לאן שהגיע .
אמרתי לו שזה בדיוק מה שהוא מחפש ואני יודעת ומבינה .

הוא לא כל כך הכחיש אבל הוא אמר שמתפתח אצלו משהו. שהוא מתחיל לפתח רגשות.
אני כמובן גיחכתי . לא קונה את זה . אני ילדה מספיק פיקחית וחכמה .
גם אם זה נכון אני לא אכנס איתו למיטה .
אמרתי לו שהוא צריך למצוא מישהי שתוכל לספק אותו מבחינה מינית ואני לא הבן אדם הנכון .
אמרתי לו שאני רוצה לעצור את זה ושיניח לי הבעיה שהוא לא כ"כ מרפה ולא מוכן לשמוע על זה בכלל .

אבל מה אתה חושב?

כבר היו מקרים שגברים נשואים התאהבו והתגרשו.
אני האחרונה שתהרוס משפחה. אין לי אומץ לעשות דבר כזה.

הבעיה היא שאני באמת פוחדת שהוא יתאהב, כי כמו שאמרתי זה באמת נשמע הזוי ורחוק מהמציאות אבל יש בנינו קשר מיוחד מאוד .

אם אני אמשיך לעמוד על שלי אולי עם הזמן המתיחות בנינו תדעך?
אולי זה יעבור לו ?
 
מאור
21:09 17.06.16
לשאלות הקשורות בהרפתקה חולפת ללא משמעות ממש גורלית.
אבל התשובה היא... לא לשתי השאלות.
לא יתגרש והחיזור לא יפסק.
את גירוי קיים ומתמיד מול עיניו ובטח כזה המחזיר פלירטוט.
כל זמן שנחמד ומגניב לו את צעצוע נחמד.
ברגע שאישתו רק תחשוד טיפה היא תעיף אותך משם מיד ואת סתם תיפגעי.
אגב אני הייתי מייעץ לחברה שלי לעוף משם ביוזמתה כי זה הולך להיגמר רע.
את ממש לא בשליטה כמו שאת חושבת שאת.
בנינו... זה לא משנה מה יכתבו לך כאן, את תעשי מה שירגיש לך לעשות או מה שהוא יצליח לגרום לך.
מי יותר משפיע? דמויות וירטואליות טקסטואליות באיזה פורום או גבר עם סמכות אמיתי וכריזמטי שיום יום מולך?
בהצלחה.
מסתיים בנישואים ופרק ב'. את מוכנה לקחת את הסיכון של 9 על 1?
את יודעת מה, בואי נגיד שאת תהיי האחת מעשר, בא לך לחיות עם גבר שקרוב לגיל של אביך, שמגיע עם חבילה של ילדים שתמיד יהיו בעדיפות עלייך?
מה שנראה קשר מיוחד בעינייך, זה קשר שהוא דואג לבנות כ"מיוחד", ברגע שהוא ימצה את הכיבוש, כבר לא תהיי אתגר בשבילו,
גרוע מזה תבזבזי את השנים הכי יפות שלך, כדי למצוא את עצמך מול כלום בסוף, ולבד?
את חייבת לבחור, או לקבל פירורים, באופן זמני, או לשים לזה סוף, באומץ, הרושם שלי שאת משדרת לו "גם וגם", וברור שהוא לא ירפה ממך כל עוד זה המצב.
זה לא "יעבור לו", כי מבחינתו עצם החיזור והכיבוש שלך זה מה שמלהיב אותו, זה האדרנלין שלו. ברגע שתהיי שלו, הוא ינצל את מה שהוא יכול, ויעיף אותך, אל תקטיני ראש. חבל עלייך.
זה קל, חרמנות.
 
דני
12:23 15.06.16
הוא רק רוצה לז..ן אותך...

סורי על הבוטות אבל אי אפשר לכתוב אחרת
 
אנונימית
13:09 21.06.16
כמו שם הכותבת, כאילו מישהי (או מישהו) מבקש ״לנער״ את הפורום המנומנם משהו.
אבל עדיין אתייחס למקרה ש..
את אמנם מתייחסת לעצמך כ׳ילדה׳ אבל האמת היא ש 24 זה כבר לא ילדה (אני מכירה נשים בגיל הזה שהן כבר אמהות..) אני מניחה שאם לא גדלת וחונכת בג׳ונגל הרחק מחברת אנשים יש לך מושג ביחסי אנוש ולכן את בטח מרגישה ויודעת שמה שמתנהל ביניכם לא תקין (אם לא היו לך התלבטויות כנראה שלא היית כותבת בפורום).
נניח שנעזוב כרגע את כל הזוית המוסרית שבה את הופכת להיות שותפה פעילה בפגיעה והריסת חייה של מישהי שלא מודעת לקיומך ואולי אפילו מגדלת ילדים וחיה עם מישהו שהיא מאמינה בו וסומכת עליו.
ונניח גם את הזוית החוקית- בה ברור שהיחסים ביניכם הם יחסי מרות אסורים שמישהו מכם ישלם עליהם את המחיר (זה כנראה יהיה הוא) במקום העבודה.
לשאלתך- פחות צריך לעניין אותך מה הוא רוצה ויותר לחשוב מה את רוצה- מה שצפוי לך בעתיד הקרוב אלו בעיקר ימים ולילות שבהם את לבד וחושבת על זה שהוא מבלה עם המשפחה ואשתו, שבתות וחגים שלא תוכלו לעולם לבלות ביחד, מפגשי סקס חטופים שבהם תמצאי את עצמך בעיקר מספקת את רצונו ובסופם הוא יעלם בחזרה לעולמו הפרטי ואת - כמובן תשארי לבד. לא תוכלו לצאת לבלות ביחד, לא תוכלי לספר ולחלוק את הקשר שלכם עם חברים/ חברות (לשמחתי החברה עדיין נוטה לשפוט לחומרה קשר שכזה), לא תוכלו לנסוע לטייל, או לעשות ביחד כל דבר שזוג נורמלי היה עושה.
בעתיד הרחוק- ככל שהקשר ביניכם יתפתח- את תרגישי יותר ויותר מנוצלת וממורמרת מהמצב הזה בו הוא ׳נהנה׳ מחיי משפחה ׳נורמליים׳ מצד אחד ומשתעשע איתך מהצד השני. וגם אם אי פעם תמצאי את עצמך בחיים משותפים איתו- עצם הידיעה שהוא עשה את זה איתך ושהוא טיפוס בוגדני לא תאפשר לך לעולם אמון אמיתי בו.
אז נשאלת השאלה- למה את מוכנה ׳למכור׳ את עצמך בזול ולהסתפק בשאריות?? אם את באמת מושכת, מחוזרת, ומוחמאת- כמו שאת מתארת יש לך בטח מבחר יותר מוצלח מלהפוך להיות צלע שלישית בחיים של אחרים והזדמנות ליצור לעצמך חיים יותר טובים.
כל מילה, בסלע.
שיקפו את מה שהרבה חושבים..
קטונטי מלהבין את נפש האדם אבל לצערי הייתי במצבים שבהם אנשים פעלו ללא מחשבה וללא בדיקה או חשבון נפש מה יהיו תוצאות המעשה ואת ההשפעה ההרסנית שיש למעשים שלהם. כל אחד יעשה בסופו של דבר מה שמתאים לו (או לה) אבל מן הראוי לעצור רגע לפני שעושים אותם- לבחון את התוצאה הסופית (במיוחד שהיא די ידועה מראש וברור שזה לא יגמר טוב).. ובמיוחד שאנשים אחרים ישלמו את המחיר..
 
נלי
13:36 21.06.16
אל תכניסי ראש בריא למיטה חולה!!!
כמו שאמרו כבר קודם, מה שהוא מרגיש זה "ריגוש - התלהבות" הוא ואשתו כבר שנים יחד עוברים ים של מצבים שונים ותחושת ההרגל מורידה את ההתרגשויות.
שתביני שבנישואים יש עליות וירידות ובגידה היא ירידה מטורפת ומזעזעת לקראת עלייה עצומה...נשמע הזוי אבל נכון!!!
רוב הסיכויים שכרגע הוא במצב לא משהו עם אשתו והנה יש לו כל יום משהו שמעורר אצלו את הדם..וזה מדליק וזה מושך...היי בטוחה שהוא לא חושב יותר מידיי קדימה על מה יהיה...הוא פשוט זורם עם הרגע...מה שאת משדרת לו זה מה שתקבלי!!!
נניח תתמסרי לו ואז מה יהיה...את תתאהבי בו ותתחילי ללחוץ שיעזוב את אשתו...הוא ימשוך אותך כמה שיוכל עד שיימאס לו מהלחץ או שאשתו תגלה...ואז היא תתרסק, תשבר וכשהוא יקלוט מה הוא עשה לה תחלחל אצלו החרטה ואז יתחילו במסע לשיקום הזוגיות.
השאלה פה...איפה את בסיפור הזה??
שיהיה ברור לך, להתאושש מבגידה זו קטסטרופה בלשון המעטה אבל כל זוג חייב זאת לעצמו לאחר שחלקו שנים של חוויות משותפות (ילדים, הנאות, קשיים ובעיות) ובגידה היא חלק מקושי מסויים שיש לזוג להתגבר עליו.
תעשי לעצמך טובה עצומה אם תגישי לו מכתב התפטרות כבר היום...אל תהרסי את חייך! את בסך הכל מכשול שיש לעבור אותו בנישואים שלהם.
ובנינו "הכדור הוא עגול" אל תעשי טעיות שיחזרו אלייך מתישהוא בבומרנג...הוא לא שווה את זה!!!
מקווה שהצלחתי לעזור לך בכל אופן שיהיה לך המון בהצלחה!
הייי קראתי ואני חייב לומר לך.
את חתיכה סבבה..
הוא גבר נשוי..נקודה
אסור לך לעשות את מה עושה לו את גורמת לו להתמכר ועוד לא שכבתם וזה עוד יותר מחרפן ומחרמן אותו עליך.
את הולכת להרוס בית קיים וזה ממש פשע עוון וחטא ולא רק זה אם את לרגע חשבת שגם אם הוא יהיה איתך הכל יהיה דבש? יש לך טעות חמורה ..על קרמה שמעת??
והיא תחזור אליך ....ובגדול..
לסיום אספר לך בדיחה...
מה ההבדל בין שופל לרוסייה???
שניהם הורסים בתים..... חחחחח כמה שזה עצוב...
אני מקווה שתעשי את הדבר הנכון גם לטובתך.. בהצלחה
לאחרונה...אני מגלה בוואצאפ של בן זוגי התכתבויות עם בחורה בשם אורית.
כל ההתכתבויות מחוקות. אך לפי מיקומם אני רואה שלפחות פעם ביום יש התכתבות.
חיפשתי בין החברים שלו בפייס. לא מוצאת אותה לא לפי שם ולא לפי תמונה. את מספר הטלפון שלה שמרתי.
מעניין מה דעתכם על זה ואיך אני אמורה להגיב ?
(בעיני-הסתרה מבן/ת זוג לגבי קשר בתחום הרומנטי/רגשי/מיני=בגידה).
תלוי מה הגבולות שלך ומה את מוכנה לקבל ומה לא.
תלוי אם קיימת ביניכם מחויבות, ונאמנות, וכנות (לא רק מצידך. גם מצידו).
תלוי אם את באמת רוצה לברר (לגבי הקשר) ומה מתכוונת לעשות עם הגילוי.
אבל שאלת מה חושבים. אני חושבת שיש מקום לחשוד שהוא מסתיר ממך קשר.
ברור שמהפרטים שכתבת אי אפשר לדעת מה מהות הקשר (רגשי, מיני, גם וגם)
מה שאני בטוחה זה שבשלב זה (שעוד לא יודעת על מהותו והיקפו) - אל תעשי כלום. תתנהגי כרגיל כדי שלא ירגיש מאוים ויכסה עוד יותר עת עקבותיו.
אם מרגישה חוסר נוחות, חשדנות ורוצה לדעת יותר על הקשר-תעשי זאת בשקט מבלי שירגיש. לבד או עם עזרה (את מכירה את הגבולות שלך. אם זה מעבר-תפני לחוקר פרטי).
 
מאור
22:23 01.05.16
את שמה?
מה התמונה שלה...
סביר להניח שנשמרה בשם בדוי.
באשר לשאלתך, כששיחות נמחקו יש בזה הסתרה ומכאן סוג של בגידה באמון.
אם השיחה אינה מכילה מאפיינים רומנטיים, מיניים, פלירטוט לא היה לך צורך למחוק מלכתחילה.
מה לעשות... להמשיך לעקוב.
מתישהו מתוך שאננות יעשה טעות וישכח למחוק או משהו.
בנוסף ישנן דרכים טכנולוגיות לגלות מה נכתב בניהם.
ולנסות לאסוף עוד מידע והוכחות, אחר כך לגשת לחוקר פרטי (אם אכן יש סימנים מחשידים של ממש), ואז לפוצץ הכל, ולחשוב איך ממשיכים הלאה יחד, אם בכלל.
 
דני
14:37 11.05.16
אם יש לך את המספר טלפון שלה תתקשרי אליה...כל השאר בונוס
 
נדב cs
03:35 25.06.16
כולם פה אבל כולם רעים....אל תשמעי לאף אחד פה .כולם כבר מספידים אותך.
תקשיבי טוב רק את מכירה את בן זוגך.נכון ? הוא גבר בסופו של יום..
אז הוא קצת מקשקש עם מישהי אז מה? זה קצת מחזיר לו מהאגו .
אל תסיקי מסקנות מהירות מהאנשים האומללים שמיעצים לך כבר להתגרש בלון המעטה.
אספר לך משהו על אמון
ברגע שאיש אמון הכל בסדר גם קטעים שובבים כאלו..ולפעמים מותר..גם לך.
אבל כמובן לא להפוך את זה לרומן כי אז האמון נפגע..
חבל שלא יכולתי להכיר לך את אישתי ..מה היא הייתה מספרת לך עלי..
אבל יש בנינו אמון וגם אם התקשקשתי עם משהי קצת וזה היה מדליק וזה..
ידעתי איפה יש גבול.. זאת אומרת שאם הייתי אמור לשכב איתה הייתי חייב להביא אותה גם לאישתי.. קוראים לזה אורגיה...חחח אז ירדתי מיזה ונשארתי רק עם השובבות.. אני מקווה שקלטת אותי טוב...
החיים קצרים תהני ואל תעסיקי את עצמך בדאגות מיותרות..
כיייייף
לפי מה שאת יודעת בבטחון (בלי להשלים את החלקים החסרים בדמיון) כרגע הוא מתכתב איתה בלבד- עצם העובדה שהוא מוחק את ההודעות אמורה להעיר את תשומת ליבך - אם הכל היה באמת תמים ותקין הוא היה גלוי ומספר לך או לפחות לא היה מוחק- עצם המעשה של המחיקה מראה שהוא טורח להסתיר- אולי הוא הבין שהוא ״נסחף״ ובאיזשהו מקום גם מבין שזה לא היה בסדר.
יכול להיות שזה רק מקרה בודד ומינורי בחיים שלכם, יכול להיות שהקשר ביניכם יציב שמקרה כזה לא ישפיע עליו.. עדיין- אם זה מפריע לך לדעתי את חייבת לשתף אותו. יש כאלו שהציעו לך להמתין ולהמשיך לעקוב- לדעתי זו טעות. גם אם תגידי לעצמך שזה לא שווה ויכוח או שהמריבה שתבוא בעקבות זה לא שווה את זה- בינתיים זה ממשיך ומכרסם אותך וממשיך להציק, וזה פוגע בך וגם ביחסים ביניכם כי זה ממשיך ללוות.. אין סיבה שתחיי עם סימן השאלה הזה וגם לא שתהפכי עכשיו להיות בלשית ולחפור לו בטלפון בסתר או לחפש את עקבותיה ברשת ומצד שני לענות את עצמך בשאלות מיותרות.
מצד שני- אם באמת מדובר במקרה אחר- וזה סימן לבעיה גדולה יותר (ריחוק ביניכם, אולי הוא מפתח סוג של קשר רגשי איתה, מתחילים להיווצר ביניהם יחסים מכל סוג שהוא) קיבלת הזדמנות לשבת ולדבר איתו, לשתף אותו בחששות וברגשות שלך ולפתור בעיה- לפני שהיא נוצרת.. אל תפספסו אותה..
שלום, אני בחורה בת 30 נשואה לגבר עם ילדה מנישואים קודמים, גבר שאינו ישראלי. משהתחתנו היו הרבה שינויים בקשר. הוא נסע כעבור חצי שנה להביא את הילדה . טמה שקרה שאני מגדלת אותה כבר שלוש שנים. הילדה בת 8 ויש לנו ילד משותף בן שנתיים וחצי. היחסים עם הילדה דיי טובים , למרוץ שהיו עליות ומורדות. בעלי לאחרונה נוסע המון לחול. כל איזה חודש הוא טוען שצצה לו נסיעה. לדבריו הוא נוסע לעבוד. העניין שהוא לא חוזר עם כסף רב ולעיתים הור משאיר אותי שבועות חודש לבד עם הילדים. הרבה מריבות היו לנו לאחרונה. על העניין הזה. הוא היה באיטלה ספרד חודש לאחר שבועיים הוא נוסע לשוודיה ל5 ימים והוא מתכנו בעוד חודש נסיעה של חודשיים לארצוץ הברית. היו לנו מריבות רבות, אך לטענתו לא מוכן לוותר על נה שהוא אוהב. ואני מרגישה מתוסכלת שגם אני נשארת ומטפלת בילדה והוא הולך. מרגישה מאוד מרוחקת וכבר כמה חודשים חושבת לי בלב על גירושים. אבל כמובן הפחד הזה מלבצע את הצד ומלהיות לבד זה מה שמונע ממני. רציתי לציין שאני מבקשת ממנו לא לנסוע הוא נורא מתעצבן ואומר שאני משגעת אותו. הוא לא מקשיב לי ועושה מה שבא לו. מה עליי לעשות. אשמח לקבל עצות ממכם.
 
מאור
18:14 23.06.16
זה מצב כמעט של שחור או לבן.
את נורא צעירה ולא הוגן המצב שנכפה עלייך.
ישנה התחושה שבעצם מצא לו בייביסיטר לילדה ומשעשה זאת התפנה לטיולים שלו.
זה בכלל לא משנה אם זה הוגן או לא לבקש ממנו לא לנסוע , את מרגישה פגועה ונטושה וזה מה שמשנה.
אף בן זוג לא אמור לומר "זה מה יש תתמודדי" ובזה לפתור את עצמו מהמצב.
אין הרבה פתרונות
אולי תערכי טבלה של חסרונות מול יתרונות בזוגיות הזו ואם ממש המצב לא טוב ואת לא רואה את עצמך מקבלת את המסגרת הזו, גשי לאחת העמותות המסייעות לנשים בכל מיני מצבים והתייעצי מה לעשות ואיך.
אף אחד לא אמור לחיות חצי מהזמן לבד כשהוא בתוך זוגיות.
בהצלחה
חמודה לפי מה שאת מספרת רק לפי דעתי ולצערי זה נשמע לא טוב.
נצלי את הזמן הזה שהוא נוסע תהפכי את זה ליתרון עצום עבורך
תלמדי גם על עצמך כמה דברים...מבינה?
אני מקווה שוב שטעיתי בקשר למה שחשבתי....פשש
האם יש מצב שהוא בוגד? דווקא הוא מראה לי את הכרטיסי טיסה שלו, ומראה לי את המקומות שבהם הוא מתארח, את האנשים שמארחים אותו, הוא כל פעם נוסע למקום אחר , אזלא חושבת שיש פה איזו בחורה? הוא שולח לי תמונות וסרטוני ווידיאו. אבל הקטע הזה שכל הזמן אני נשארת לבד משגע אותי. עכשיו באמת נסעתי לאילת עם שתי חברות שלי לשלושה ימים מהאי נעימות שהוא נמצא בא הוא ישר הסכים לכך. אני באמת מרגישה שאני לומדת לחיות לבד עם שני ילדים , למרות שרק אחד הוא שלי, אני עובדת מפרנסת ודי עצמאית, אך עדיין יש את הפחד והקושי לקום. דיברנו על זה המון והוא מבחינתו לא רואה את החיים בארץ ומנסה לפתוח לעצמו דלתות בארצות אחרות , למרות שאני כרגע לא זורמת עם זה, מה שזה ממש יוצר ריחוק בינינו. טוב נירא באמת לאן זה יוביל. תודה על התגובות
 
יששכר רוטרי  
  - 43 תגובות לכניסה
שלום רב,
אני פרוד מזה 6 שנים. עזבתי את הבית לאחר הגשת תלונה במשטרה בגין אלימות. הורשעתי. מאז הוגשו נגדי ונגד אמי תלונות רבות בגין אלימות, הרעבה ומעשים מגונים כלפי הילדים. לא זו בלבד שלט הורשעתי אף קיבלתי משמורת משותפת.
הדיון מתקים בבית המשפט, טרם הוחלט בנושא מזונות ורכוש. כעת מבקשת לקבל גט ובהמשך לקבל כתובה.
העילות: הרשעה בפלילים והעובדה שאני חי כיום עם בת זוג.
האם יש לה עילה? ומה העילות שלי לסירוב לפיצול?
האם עלי לשם כתובה באשר הליך מתנהל בבית משפט
תודה
רונן
שלום רב,
בצער רב בעלי החליט שהוא רוצה להתגרש,עזב את הבית אבל עדין לא פנה לבית הדין הרבני ומושך אותי בעיניין.
אני מעוניינת לעשות את הצעד הזה.לאן עדיף?קראתי קצת באינטרנט שעדיף לבית דין לענייני משפחה?במידה וכן מה עלי להכין להביא?
תודה למגיבים אני ממש לא מבינה בזה.
 
שדון לילה
02:03 15.06.16
אני יכול להבין איך הכול התדרדר לך והגעת לתחנה הזאת שהיא כשלעצמה אינה מומלצת כלל. אך מאחר ואת כבר ממילא לפני שוקת שבורה, אני יכול להציע לך עצה אחת שאם תצליחי לממש - שווה זהב (או לכול הפחות הרבה ת'אפי דינארים).

תעשי כל מה שאת רק יכולה שתהליך הגירושים לא ינוהל על ידי עורכי דין.

בעיקרון, עורכי דין לענייני גירושין הם סוג של ציפורי טרף שמוציאים את לחמם מאנשים כמוכם וחשוב ששניכם תבינו שהאינטרס של עורכי הדין שתיקחו הוא הפוך לשלכם.
ככול שתדממו יותר - ככול שהתהליך יימשך יותר, ככול שיהיו יותר ישיבות בית הדין, כך הם ירוויחו יותר. יש לא מעט מאלה שמזינים את אש הריב והמדון כדי שתתכסחו כמה שיותר ולא תמיד אכפת להם שבסוף הדרך אתם שניכם תתרוששו והילדים שלכם יישארו פגועים מכל התהליך.

ולכן האינטרס של שניכם להתעלות על הכעסים, התסכולים והאגו ולנסות לסיים הכול בהסכמה הדדית למשל בהליך גישור כשאיש מכם אינו מיוצג על ידי עורך דין.
ואל תשכחי שכשיש ילדים אתם לעולם לא תיפרדו כי הילדים הם חוליה מקשרת ביניכם גם אחרי הגירושים.

בהצלחה.
שלום לך,

כדאי מאוד לפני שאתם מתגרשים שתעשו את הכל על מנת להישאר ביחד ולשקם, תלכו לטיפול זוגי ורק לאחר מכן תקבלו החלטה.

במידה וזה כבר מאחוריכם ושניכם מעוניינים להתגרש סופית , הדבר הנכון הוא לעשות הסכם גירושין ולא להגיע לתביעות בבתי דין.
הסכם גירושין זו הדרך הקלה, המהירה , התרבותית והזולה ביותר.
תנסו לסכם ביניכם הסדרי ראיה וחלוקת רכוש , תפנו למגשר / מגשר-עו"ד שם יערכו לכם הסכם שאותו יאשר בית המשפט לענייני משפחה ובהמשך גם בית הדין הרבני.
תעשי בגוגל גישור גירושין , שם תוכלי לקרוא ולהבין את התהליך.
בהצלחה
למי אני פונה לפתחת תיק?להתחלת התהליך לרבנות או לבית משפט לענייני משפחה?.לא מעוניינים לערב עורך דין
 
הנבגד
11:10 16.06.16
אני חושב שאת צריכה יעוץ מקצועי לתהליך.

תפני למגשר גירושין והוא ינחה אותך
הי. היתה לנו מערכת יחסים מורכבת. נשואים 18 שנה אבל לא ממש מאוהבים. החלטנו לשפר את הזוגיות והכל כמו זוג חדש כיף ענק עם פרפרים בבטן. אמיתי!!! בעלי מספר שהמזכירה שלו התחילה איתו במשרד( חחח כמה בנאלי) והם התנשקו והתחבקו וזהו!! ( לפני שטיפלנו בזוגיות. בערך לפני שלושה חודשים). אני ממש חולה על בעלי עכשיו. אבל כל כך כועסת עליה וקצת עליו. מרגישה נבגדת אבל גם סלחנית מידי?! איך אני אמורה להרגיש?! יש לי כאבי בטן כשאני חושבת על זה וממש ממש קשה לי לחשוב על זה, וקשה לא לחשוב. יש עצה?!
 
הנבגד
16:16 01.06.16
היי,
את שואלת מה עלייך להרגיש ,
בעיקרון את אמורה להרגיש מה שאת מרגישה.
אין מתכון לרגשות .
הכאבים שאת חווה, אלו כאבים רגשיים ואני לא יודע מתי ייעלמו לך , אם בכלל.
מניסיוני, אני חווה את הכאבים האלו כבר למעלה מחצי שנה וזה רק מתעצם.
מציע שתלכו לטיפול זוגי , תנסו לבדוק מה לא היה בסדר וכיצד ניתן לשקם את היחסים.
רק לאחר מכן תוכלי לקבל החלטות מה טוב לך ולפעול בהתאם

בהצלחה
 
מאור
20:36 01.06.16
בעלך יודע שזה יגרום לך לקנא לו ועוד כמה דברים שיזכה להם ממך מתוך תחושת מאבק עליו ורכושנות וגם על הדרך להגיד תראי אני שווה כדאי לך להעריך מה יש לך בידיים (?)
סתם פשוט זה מזכיר לי מקרה דומה שנתקלתי בו.
 
שדון לילה
01:04 03.06.16
את בעצמך אומרת שאהבה גדולה לא הייתה לכם אז הוא והמזכירה שלו קצת שיחקו באבא ואימא אז מה? אף על פי שעם המזכירה זה בעייתי...
מה את יכולה לעשות?
את יכולה לקבל את זה, מכסימום לעשות לו נו נו נו כדי לצאת מידי חובה, את יכולה לעשות סיפור ולהתגרש ואת יכולה להחליט שאם לו מותר אז גם לך על כל המשתמע מכך.
הבעיה עם בגידות, אפילו קטנות ורגעיות, שהן נעשות בהסתרה ובשקר. אם בעלך בוחר לשתף אותך באותו אירוע שקרה לו עם אותה מזכירה, כל האלמנט של ההסתרה בעצם לא קיים. להפך, זה אומר שהוא מרגיש מספיק בטוח ומספיק קרוב לשתף, משמע, שהוא עצמו לא מייחס לעניין הזה יותר מדי משמעות, ואני גם לא פוסל על הסף את האפשרות שהוא קצת "ניפח" את הדיווח כדי לעורר בך קצת קינאה.
 
סיגלית גלאי
11:31 06.06.16
היי פרח
לאור מה שאת מתארת תחושת האמביוולנטיות שאת חשה לגבי המקרה טבעית לחלוטין, חשוב ללמוד מהמקרה לגבי העתיד ולהמשיך לחזק את הזוגיות שלכם, מומלץ להגדיר גבולות ברורים, בשיח פתוח להבנת הצרכים. במקום לשבלל שוב את הזוגיות למקום שלילי חבל...
בהצלחה סיגלית גלאי
יועצת זוגית בדרום
אני ובעלי יחד כבר 11 שנה + 3 , המצב בינינו לא היה תמיד וורוד אח לאחרונה (3שנים האחרונות) המצב בלתי נסבל ! בעלי הוא לא איש קל בכלל , למרות שמהצד(לחברים ולסביבה) הוא ניראה איש פתוח חברמן ועוזר אך בפועל בבית, שתלטן , קנאי, אין לו שום משמעת עצמית והתפרצויות זעם מפחידות ואף הגיעו מצבים של אלימות ! ואם זה לא מספיק לאחרונה הוא התחיל לעשן סמים באופן קבוע 2 3 ביום שאז בכלל אין עם מי לדבר...היום כרגע אנחנו חיים אצל אימי וכבר חודשים אני מתחננת אליו שיעזוב וילך , ואפילו דיברתי איתו על מגשרת גירושין שתמצא לנו פתרונות הוגנים לשנינו (למרות שלא מגיע לו) בנושא משמורת ואפילו וויתרתי על המזונות אבל יש לו בעיה רצינית של ״עיתחול מחדש״ ובכל יום כשאני מעלה את הנושא הוא מעמיד פני מופתע ומתכחש למצב ומנסה להפוך את הבעיות לבעיות שהן רק שלי באמצעות סיפורים בידיוניים ומיניפולציות שהוא ממציא לעצמו, כמו : שיש לי מישהוא אחר(לא היה ולא נברא)או שפשוט מישהוא ״מטפטף״ לי לקבל החלטה כזאת (גם זה לא נכון והוא יודע!) בסך הכל הוא מכיר את החולשות שלי ואת מי שאני ומשתמש בהם נגדי וטוב לו עם המצב ומה שהוא מצליח לקבל, ואחת הסיבות שאני לא מצליחה להפיל את החומות סביבי היא גם כי אני מאשימה את עצמי במצבי ושונאת את עצמי על כך! וכמובן חוששת גם מפניו ומהתגובות שלו (עד עכשיו חשבתי שאני גיבורה ויכולה לפתור את הכל בעצמי והיפה אך טעיתי בגדול)ואני מאמינה שאם הייתי מקבלת טיפול אישי והייתי נפטרת מהפחדים והחומות שלי כבר ממזמן הייתי עוזבת אותו ומכיוון שאני לא פונה אחורנית יותר ,ואת ההחלטה שלי כבר קיבלתי , למעני, למען ילדיי למען חיים שפויים ושלווים רק מה שחסר לי הוא העשייה , וההכוונה של איך עושים זאת...
 
מאור
21:04 01.06.16
לפעמים אנחנו עומדים על הקצה, מביטים קדימה ויודעים שאנחנו חייבים לקפוץ.
אבל הפחד הוא משתק, אנחנו ממשיכים להיאחז ומתמהמהים עוד ועוד.
אם את סגורה בכל ליבך על ההחלטה שלך לפרק את הזוגיות איתו, אין לך ברירה אלא לקפוץ ולגלות שזה לא נורא כמו שחשבת ואולי אפילו משחרר וכיף.
הרבה יותר קשה להתמודד עם היום יום הזה בו את סובלת.
 
סיגלית גלאי
11:36 06.06.16
במרה של אלימות אין מנוס, או שבעלך ילך לטיפול בשליטה בכעסים או שאת תלכי לטיפול כדי להשתחרר מהפחדים שלך ולקבל כלים להתמודד עם המצב (להגן על עצמך) או לעזוב. לצערי אם נושא האלימות לא מטופל יד סיכוי שזה רק יתגבר ויחמיר.
אין סיבה שתחיי כל חייך כקורבן, קחי אחריות ובחירות על חייך, קשה קחי עזרה...
בהצלחה,
סיגלית גלאי - יועצת זוגית בדרום
שלום רב,
ברצוני לברר מספר דברים בעניין אישה שבוגדת בבעלה:
1.האם נכון הדבר שלבעל מוטב להגיש את תביעתו בבית הדין הרבני שמחמיר עם אישה שבגדה יותר מבית המשפט לענייני משפחה?
2. האם ברבני עדיין נהוג כי האישה עלולה לאבד כמחצית מרכושה?
3. האם או באיזה משתי הערכאות יש סיכוי רב יותר שאישה אשר משכורתה גבוהה משל הבעל (11,000 לעומת 6,700) והוסכם על מישמורת ילדים משותפת תשלם מזונות ילדים לבעל ולא להפך? האם על פי נתונים אלו יש סיכוי כסה בכלל ואם כן באיזו ערכאה?
האם ברבני לא קיים דבר כזה שאישה שמרוויחה יןתר תשלם מזונןת!
4. בעניין מזונןת אישה: האם גם בעניין זה ההחמרה היא ברבני ולא במשפחה!
5.תשלום הכתובה גם הוא בטל במקרה והבגידה מוכחת ברבני ולא בביהמ לענייני משפחה?
6.האפ חוקר פרטי שצילם את האישה מקיימת יחסי מין במקום ציבורי ועקב אחריה ומעיד על כך זןהי הוכחה כשרה ומספקת עבור 2 הערכאות?
7. במקרה של בית שבעתיד יעבור פינוי בינוי והוסכם עי בני הזוג שלא למכור כעת כדי למכור בעתיד האם זכןתה של האישה להישאר בבית (עליו עדיין משולמת משכנתא) רק בטענה שזה טוב עבור הילדים או שנבעל יכול לתבוע את יציאתה והשכרת הנכס עד לפינוי בינוי?

8. אילו הוכחות במצב הקיים הן כשירות ונדרשןת מלבד 2 עדים ובילוש מקיף?
האם שיחות מוקלטות בין בני הזוג כאשר האישה רוצה להתרגש בלא קשר לבגידתה שהרי לא ידוע לה שנתפסה לעומת הבעל שמנסה לדאוג לטובת שלום הבית והילדים. האם אין זו הוכחה מוקלטת חזקה?


תודה מראש.
 
דני
14:31 05.06.16
בקיצור נמרץ אתה בבעיה למרות שהיא הבוגדת
 
הנבגד
14:42 05.06.16
השאלות שלך הן משפטיות .
אני חושב שכדאי שתקבל יעוץ מקצועי אצל עו"ד שמתמחה בגירושין.
הוא יענה לך על כל השאלות ויעשה לך סדר בבלאגן

בהצלחה
הי לכולם, אני נלי בת 41 נשואה +2 והייתי רוצה לשתף אתכם בסיפורי. אז כך, אני ובעלי יחד כבר 20 שנה. התחתנו בעקבות הריון שממנו נולד לי ילד עם אוטיזם אספרגר (כיום בן 16). החיים לצד אוטיזם קשים מאוד ובעלי התקשה לקבל את מצב הילד ולכן הפך מופנם יותר והחל לעבוד שעות רבות כדי לברוח מהמציאות בבית (עצמאי). אני לעומתו נכנסתי ויצאתי ממצבי רוח ודיכאונות באים והולכים לאורך השנים. חשוב לי לציין שלמרות כל הקשיים תמיד היינו חברים טובים. לפני 7 שנים היה לנו משבר בנישואים והלכנו לייעוץ, היה שיפור והחיים המשיכו ואיתם הקשיים. לפני כ 10 חודשים התהפך עליי עולמי!!! במשך כמה ימים ראיתי את בעלי מתנהג כמו זומבי, לא מדבר, לא עובד (הולך לאמא שלו) מרוחק ומסוגר בעצמו. הרגשתי נורא וידעתי שאם אשאל לא אוהב את התשובה. ובכל זאת יום אחד הוא חזר הביתה ב 1 בלילה, שאלתי איפה היה ומה קורה איתו בזמן האחרון? ואז...סוף העולם קרה!!! בעלי סיפר לי שיש לו משהי כבר שבועיים ושבשבוע האחרון הקשר הפך למיני, שהוא לא יכול יותר לשמור את הסוד הזה ושהוא חושב שהוא מאוהב ולא יודע מה לעשות. הוא המשיך בלי מעצורים וסיפר שהכיר אותה לפני 7 שנים כשעבד אצלה, והיה לו סטוץ חד פעמי איתה בתקופת המשבר שלנו. ושלאחר מספר חודשים היא התחתנה אך המשיכה ליצור קשר כל כמה חודשים בנוגע לדברים בביתה וכי לא היה בניהם מעבר לידידות שהייתה נשואה. אך לפני כשבועיים היא יצרה איתו קשר וסיפרה שהיא מתגרשת וכל הזמן ביקשה שיבוא אליה. הוא טען שהוא נקרע ומשתגע מהמצב שנקלע אליו. מיותר לציין שהייתי בהלם עד עמקי נשמתי אבל האמנתי לו גם מפני שראיתי שהוא במצוקה כי זה ממש לא היה בעלי וגם בגלל שהוא לא ניסה לטייח את הסיפור בשקרים אלא שפך הכל בלי לראות בעיניים (פשוט להוריד מהלב). הייתי שבורה ומרוסקת וכל מה שחשבתי זה איך אני מצילה אותנו מהגיהנום הזה... הימים הבאים היו איומים... למחרת הוא הלך אליה וישן אצלה ובבוקר חזר...אני התעלפתי כמה פעמים ואיבדתי את ההכרה, הייתי במצוקה נפשית קשה והוא היה לצידי ולא ענה לטלפונים ממנה. לאט לאט הוא סיפר לי את כל הפרטים וענה לכל שאלותיי (והיו לי המון) הוא השתדל להיות סבלני ופתוח והראה לי את כל ההודעות שלהם בפלאפון. לאחר כשבועיים ביקשתי ממנו שיגמור את הסיפור איתה ושיגיד לה להפסיק לשלוח הודעות והוא עשה זאת לידי (שמעתי בספיקר את השיחה בניהם). מאז אנחנו עובדים המון על הקשר בנינו, מבלים ומדברים, האינטימיות בשחקים והאהבה הhשתדרגה פלאים. כמובן שאני עוברת עליות ומורדות ומשתפת אותו אבל בסופו של דבר גם לי נמאס כבר לחשוב על מה שקרה או עליה...אני לא מאשימה אותו ויודעת שצריך שניים לטנגו וגם בי האשמה. אבל..לא עובר יום שזה לא חודר למחשבותיי וגורם לי לדמעות.
אם משהו מכם עבר דבר דומה...השאלה שלי האם אי פעם זה יעבור? המחשבות יפסקו? הצער ייחלש?
בבקשה עזרו לי...
 
מאור
23:44 08.05.16
אני לא יודע הרבה אבל נדמה לי שהרוב כאן יסכימו שזה לא ממש עובר לעולם
תמיד זה יופיע פתאום בזמן נהיגה, במקלחת, לפני שנרדמתי, אפילו באמצע העבודה.
מן דקירה כזו שהבטן מתהפכת. שמזכירה את שלא רצית בכלל להכיל בחייך.
אצל כל אחד זה קצת שונה אני מניח וכל מה שקורה בעקבות זה משפיע המון. התנהגותו, מידת החרטה והאמונה שלך בה.
החשש מהמשבר הבא (האם ירוץ אליה)
האם עדיין אוהב אותה
ועוד ועוד.
מה שחשוב שכרגע יש פריחה, מי יתן והצליחו לשמור עליה לאורך זמן כי זה יקירתי, ממש לא מובן מאליו.
אולי לחבריי יהיה משהו מועיל יותר להגיד.
נראה שעברת לא מעט מהמורות, אני מקוה שתצלחי גם את זו.
מה שאת מתארת אילו תגובות מאוד מאוד קשות, אולי צריך גם תרופות, ןאת צריכה פסיכולוגית או יועצת זוגיות, או מישהו שיעזור לך להישאר שפויה ומתפקדת.
שנית, השאלה היא למה בעצם לא לפרק את החבילה?
את מציינת שהנישואים היו אילוץ עקב היריון לא מתוכנן, לא הייתה שם אהבה אף פעם, במקסימום כתבת שהייתם חברים טובים, לא נראה שאת היית מאושרת ולבטח לא הוא.
אני חושב שלשניכם מגיעה הזדמנות למצוא אושר, שלווה ואהבה אמתית, אתם עדיין צעירים יחסית, ובמקום לעשות החייאה לנישואים שלכם, תיפרדו כידידים בצורה תרבותית ומכבדת, יהיה לשניכם הרבה יותר טוב, לפחות לדעתי.
נלי יקירה,

עברת ארוע איום, ניתן להגדיר אותו כארוע הקשה ביותר שיכול לעבור על מערכת זוגית. אני לא רוצה לנתח את המקרה שלך ואת הסיבות שהביאו למשבר הזה משום שלא סיפקת מספיק פרטים ומהסיבה שאת מבקשת להתמקד במה ואיך ייראו החיים מעתה.

לצערנו במקרים מסוג זה אין קיצורי דרך ופתרונות קסם מהירים, את (בעצם שניכם) תצטרכו ללכת לכל אורך דרך הארוכה מלאת החתחתים והמהמורות ולעבור את כל השלבים בדרך עד שתגיעו למעין איזון שיאפשר לכם לחיות את המשך חייכם המשותפים בצורה סבירה ואפילו שמחה.

כמה זמן זה לוקח? זה משתנה מאדם לאדם, אך פרק זמן של שנה זה משך מקובל וסביר לארוע מסוג זה. יחד עם זאת ולצערנו הארוע הזה ילווה אותך במחשבותייך עד ליומך האחרון, הלוואי והיה למוח שלנו יכולת לעשות Erase לארוע הזה, אבל לצערנו אין פטנט כזה.

למרות שזה נראה כרגע כמשהוא שאינו ניתן לריפוי, יש גם תקווה בהמשך!

קודם כל יש מספר שלבים עיקריים שאת צריכה לעבור:

1) הכאב, ההלם, הטראומה החקירות והניסיון לדלות כל פיסת מידע מבעלך (איפה?, איך?, כמה?, מה לבשה ? וכיו"ב).
2) הדיכאון, המחשבות האין סופיות, השאלות העצמיות וחיבוטי הנפש (כיצד אני תרמתי להתפתחות הארוע?).
3) האבל והעיבוד שלו (אבל שדומה לאבל על מותו של אדם קרוב).
4) ההכלה של הארוע וההשלמה שאת הנעשה אין להשיב ויש לחיות עימו.

יש הרבה פעולות בונות אמון שבעלך יכול לעשות על מנת לעזור לך ואולי להאיץ יותר את ההחלמה שלך. אם תרצי אתייחס לכך בהודעה נוספת.

לאחר שתעברי את כל השלבים ותגיעי לאותו איזון הארוע הנורא הזה יישאר כזיכרון עמום בנפשך, הכאב בליבך יקהה ותוכלי להמשיך בחייך.

במצב שאת נמצאת כרגע ולפי התיאורים שלך בפוסט הייתי ממליץ לך ללכת לרופא המשפחה או לפסיכיאטר ולהצטייד בתרופות להרגעה והפחתת חרדה קצרות טווח כמו קסנקס על נגזרותיו בשילוב עם נוגדי דיכאון ארוכי טווח שמתחילים להשפיע רק אחרי מספר שבועות לאחר תחילת נטילתם.

בהצלחה נלי.
ראשית אני רוצה להודות לכם על שהקדשתם מזמנכם לענות לי ועל החיזוקים בדברכם :)

למאור: תודה רבה על העידוד והחיזוק

לאילן:
חשוב לי לחדד כמה דברים. אכן הייתי במצב קשה מאוד ונזקקתי לטיפול תרופתי שעזר לי רבות בחודשים הראשונים לגילוי, ובמקביל אף הלכנו לייעוץ זוגי (כיום אנו מיישמים את כל הטיפים שניתנו לנו ואכן זה עובד)
לשאלתך, מדוע לא לפרק?...ההריון לא תוכנן...נכון! אך הילד שלי בא מאהבה רבה!!! בעלי היה ועודנו אהבת חיי!!! (למעט רגעים של תסכול בהם אני נזכרת במה שעשה ורוצה לפרק הכל) וכמו שציינתי אנחנו באמת חברים מאוד טובים...אני משתפת את בעלי בכל מה שעל ליבי והוא מביע חרטה עמוקה בכל פעם. אבל...נמאס לו לדבר על זה...הוא רוצה לשכוח..לשים את המקרה הזה בצד...וגם אני לצורך העניין...אבל זה בלתי אפשרי! זה צץ פתאום, כמו שאמר מאור, בכל מיני מצבים וזה קשה מאוד!!!

ל-אני:
בדברייך מצאתי ייאוש ותקווה...לחשוב שעד יומי האחרון זה יהיה במחשבותיי?! זה איום ונורא!!! לעומת זאת התקווה שיום יבוא והאירוע הנורא הזה יהפוך לזיכרון עמום, הוא שנותן בי את הכוחות להמשיך ולהתמודד.
אוסיף ואומר שלפני הגילוי הייתי במצב רוח ירוד ויומיים לאחר הגילוי ממש לאחר שקרסתי נפשית ופיזית..כמו בדרך נס התעוררתי כאילו נפקחו עיניי מעיוורון שחייתי בו...תוך חודש נרשמתי ללימודים אקדמיים (לומדת פסיכולוגיה - משום מה...) והתחלתי לעבוד בעבודה זמנית לאחר שנים בבית (בגלל הילד) ואפילו עברנו דירה לאחרונה והחלפנו את כל הרהיטים שלנו..אבל לא משנה מה אני עושה הצער הולך איתי לכל מקום.
לגבי השלבים עליהם דיברת...אני בהחלט מזדהה ובטוחה שאני בשלב השלישי שלב האבל הקשה והארוך מכולם. לא מזמן אמרתי לבעלי שאני מרגישה כאילו מת לי החבר הכי טוב שלי, והוא ממש נפגע ואמר "לא נכון...אני כאן" אבל זאת באמת ההרגשה..אני אבלה על הזוגיות שהייתה ולא תהייה, על האמון שהיה ואיננו על החבר הנאמן שהייתי בטוחה במיליון אחוז שאין מצב בעולם שיעשה לי דבר כזה ו..עשה את הנורא מכל. וזה כואב שהלב נשבר.
אציין שלרוב אני חיה את חיי באיזון מסוים כל יום ביומו, אבל לפעמים קורה שאני צוחקת ממש מהלב ופתאום באה מחשבה "רעה" שמזכירה את שקרה..כאילו באה למנוע ממני לשמוח..זה לא קורה הרבה אבל כשזה קורה זה מאוד לא נעים (בלשון המעטה)
אני חושבת שדווקא בגלל שלא סיפרנו לקרובינו על המקרה (למעט המטפלת הזוגית) זה מרגיש נורא לבד..כאילו רק לי זה קרה בכל העולם ואולי אני הולכת נגד הטבע בזה שאני מנסה להילחם בכאב? אני לא יודעת...פשוט מתסכל!!
נלי
 
נלי
11:02 10.05.16
בתגובתך אמרת שישנם פעולות בונות אמון שיכולות לעזור בהחלמתי...אשמח מאוד לשמוע מהם.
אני זקוקה לכל דבר שיוכל לעזור לי להתגבר ולהתמודד בייתר קלות.
ושוב תודה
נלי
 
אני
18:34 11.05.16
לאחר שקראתי שוב את הודעתך הראשונה הבנתי שעברו כ 10 חודשים מאז הגילוי. לפיכך הכלים שרציתי לתת לבעלך להשיב את האמון כבר אינם כל כך רלוונטים לאחר פרק זמן כזה.

בקצרה רק אומר שמדובר על מגבלות ואיסורים דרקוניים וקשים שהצד הבוד לוקח על עצמו על מנת להשיב את בטחונו ואמונו של בן זוגו ועל מנת להראות שהוא מוכן "לסבול" על מנת לכפר על מעשיו.

דוגמאות: התנתקות מכל הרשתות החברתיות למינהם, ויתור על יציאות בלעדייך, שיתוף של כתובת אימייל אחת בניכם, טלפון נייד ללא ססמה וזמין לך להסתכל בכל עת ועוד כהנה וכהנה.

כמובן שמדובר על תקופה מוגבלת עד שלאט לאט האמון חוזר.

כמו שכתבו לך, אפשר להדביק את השברים אבל כמה שהשברים יודבקו ביד אומן הם עדיין יישארו שברים. יחד עם זאת ניתן להבין שבני האדם אינם מושלמים וכולם עושים טעויות גדולות יותר או פחות, ניתן למחול לבן הזוג בתנאי שמשוכנעים שהוא הפיק את הלקח מטעותו ולא יחזור עליה שוב.
 
מאור
20:45 10.05.16
את הכל ממש לפי הספר.
את תחושת האבלות הוא לא יבין.
אגב.. גם לא יבין זאת איש שלא היה שם.
כך ששיתוף משפחה או חברים לא ממש יועיל, אולי אפילו יזיק.
זה ממילא נורא קשה להסביר את התחושה של אותו אבדן שאת מתארת.
כל שהכרת או חשבת שאת מכירה בו השתנה ואבד במכה אחת כואבת.
לדעתי אמון שנשבר הוא כמו כלי זכוכית, אפשר להדביק את הרסיסים במאמץ רב אך הסדקים תמיד יהיו שם, תמיד!
לפעמים תרגישי הקלה ולעתים זה יצוף ויבעט חזק בבטן.
מה עושים עם זה? האמת?
אני לא בטוח שיש תשובה או פיתרון.
אבל יש עבודה לעשות יחד, חרטה ניסיון לתקן, ולקחים להפיק.
אולי הטיפ הכי טוב שאוכל לתת לך זה- מעתה והלאה אל תהיי מובנת מאליה.
זו הבבואה המוכרת הידועה והאפורה משהו. זו שתמיד שם ולפעמים שוכחים כמה היא נשית.
היי חזקה, יפה אטרקטיבית, אישה!
אני גם סבור שבגידה אין דינה לעבור ב-"אוי סליחה טעיתי" אלא בהרעדה של המערכת, כזו שתגרום לו לחשוב מאה פעמים לפני הפעם הבאה,.
שאם תהיה חלילה, זה הסוף.
באשר לסבלך, אולי למצוא מישהי שחוותה משהו דומה ולפרוק איתה (?)
אז נשימה עמוקה ולדרך. (:
 
פרח
12:38 01.06.16
וואו. הרגשתי שאני מדברת במקומך!!!
אומנם לא עברתי את הצרות שאת עברת עם הילד שלך... בעלי היה במשרד והמזכירה התחילה איתו מלא עד שהוא נענה לה, לא היו יחסי מין אבל חוץ מזה היה הרבה. התקופה של הפעולות ההדדיות היו בערך חודשיים והיחסים ממש רק שבועיים. אנחנו כיום משקמים את הזוגיות שלנו שאז גם לא היתה טןבה מספיק( 18 שנים של נישואין) אני ממש אוהבת את בעלי היום ומדברים פתוח על הכל. וגם אני שואלת את אותה השאלה, מתי יגמרו כאבי הבטן האלה?! כנראה שאין לזה זמן אלא יותר חשיבה בראש, לצאת הרבה יחד ולסגור טלפונים ופשוט להביט אחד לתוך עיני בן הזוג, אם יש לך תשובה טובה יותר אשמח גם אני לקבל ממך!!! בהצלחה לכם ולנו!!!
 
דני
14:33 11.05.16
היי
זה קורה וקרה לך, כל הכבוד שנלחמת ולא וויתרת והחזרת את בעלך הביתה!
אל תתני לא לעצמך ולא לבעלך סיבה לפרק שוב.

אם הצלחתם לשקם ולהתעלות על מה שקרה ואת טוענת שהרבה דברים השתפרו מה את מעסיקה את עצמך באפיזודה שקוראת לכל אחד/ת כמעט במהלך חיי הנישואים ולרוב זה לא מסתיים בטוב כפי שאת מתארת. הטעות שלך שנכנסת לפרטי פרים וזה מה שמטריד אותך איך ומה הם עשו באיזה תנוחות וכן הלאה..את חייבת לשחרר, נלחמת ? תמשיכי!

בהצלחה!
שלום לך,
שאלותיך האחרונות היו:" האם אי פעם זה יעבור?", המחשבות יפסקו? הצער ייחלש?"
תשובתי היא כן!!!אבל זה ייקח עוד הרבה זמן...
העובדה ששניכם סובלים מוכיחה שאתם בעלי רגשות חמים זה לזאת ...כי אלמלא כן לא הייתה תקווה להחלמה שלכם מהצער וכאבי הלב.
מאידך, יקשה עליכם לעבוד על הקשר ביניכם, כי אינכם יכולים לחדש לעצמכם דברים שאינכם יודעים....ומיידעים אחרים עדיף לא להתעסק עימם.
העובדה שהאינטימיות בשחקים וגם האהבה השתדרגה פלאים - כדבריך ...זה לא מפתיע אותי כמטפל, זה קיים תמיד "כאפטר- שוק". לאחר מצבים של "בגידות" וכו.
אני כמטפל יכול לחסוך לכם את זמן הסבל, כך שתוכלו לחזור ולחיות בזוגיות, ללא סבל בזמן קצר בהרבה.
רוטרי יששכר מומחה לזוגיות מתגמלת, למיניות האדם, ולשימורה של האהבה.
אז לפני הבגידה ולמרות כל הקשיים האחרים, לשכב איתו היה כמו לנגוע בשמים, מן הרגשה נפלאה כזו של חיבור חזק בנשמות. אחרי הבגידה הכל מתרסק, מרגישה מטומטמת שבזמן שחשבתי שהקסם הזה בינינו הוא רק שלנו הוא היה עסוק בחיפוש נשים אחרות. פתאום בכל פעם שהוא נוגע בי רצות לי תמונות בראש של איך הוא עינג אותה ואיך הגוף הזה שלו שכל כך אהבתי אהב מישהיא אחרת. אז מנסים להתגבר על הבגידה כי יש ילדים ומנסים להמשיך הלאה, ולפעמים כשהגוף משתוקק למצוא את הריח המוכר גם נוגעים ושוכבים אבל זה מרגיש כאילו אכלת אוכל מקולקל, אכלת. את כבר לא רעבה אבל יש לך בחילה...

מאחלת לעצמי שפעם, כשהילדים יהיו קצת יותר גדולים, אוכל למצוא את האחד שאגע איתו שוב בשמיים כי המתכון הכי טוב לסקס זה אהבה ואימון.
 
אילן
09:04 01.06.16
זה מצב טוב. כי הרבה זוגות, גם בלי בגידה ברקע לא מצליחים להגיע לשמיים ודי מאמללים זה את זה, אז מצבך עוד טוב. זה אומר שמה שמחבר ביניכם הוא הרבה יותר ממה שמפריד.
שנית, לא חבל שאת עסוקה בלדמיין אותו עם אחרות כל הזמן?
למה זה טוב? למה לענות את עצמך ולהעניש את עצמך על משהו שהוא עשה?
קבלי החלטה שאת שמה את כל זה מאחור, לטובתכם, ובעיקר לטובתך.
וזה מילא אולי בהתרגשות ודגדוגים כאן, כאן ושם כי אנחנו, השדונים, אוהבים מאוד לקבל הודעות.
אבל מי כותב שם הודעות? למה? מתי זה קורה?
שלום לכולם.
חייבת ייעוץ.
בעלי היה בנסיעה עסקית קצרה עם שותיו בחו"ל. גיליתי מהתכתבויות בינו לבין אחד מהם בהודעות פלאפון שבשני ערבים יצאו למקומות בילוי, השתכרו והתחילו עם בחורות במועדון אליו יצאו.. וחשדתי שהיו יחסי מין ולא רק פלירט.שאלתי אותו אם יש משהו שהוא רוצה לספר לי ולאחר קצת לחץ עליו הוא סיפר מה היה אבל טען שבערב ראשון לא היו בחורות זורמות ובערב שני נמצאו הזורמות אבל ברגע אחרון זה הגעיל אותו(הבחורות הזורמות) והוא הלך לישון בחדר אחר במלון. כהוכחה הציג לי קבלה נוספת עבור החדר....הקבלה הודפסה ב5 לפנות בוקר.
חשוב לציין שאני בטוחה שאם היה נוסע לבד לא היה מגיע למצב הזה בכלל.לא לשיכרון ולא לחיפוש בחורות.
האם להאמין לו?
למרות שקשה לי לדמיין שברגע אחרון אחרי השקעת מאמצים להשיג בחורות הוא התחרט?הרי עדיין היה שיכור...
אולי גם החבר.
נשמע שאת נורא רוצה להאמין שלא היה כלום (קבלות, שיכרות וכו)
בעיניי לא זו הבעיה...
גבר נשוי שהולך לבלות עם חברים ו"מתחיל עם בחורות " בפרהסיה מלמד משהו עליו.
זה לא שבמקרה הכיר מישהי ודיברו ונוצר מצב שהתגלגל והוא מעד., הוא יזם!
כל זאת מול חברים שיודעים שיש לו אישה בבית שמחכה לו והוא לא סופר אותה.
טוב נו אולי זה אני אבל קשה לי עם שוק הבשר הזה וגם אם קורה, אז בצנעה ובלי לצאת בהמה חלק מהעדר.
להאמין אז לא הייתי מתייעצת בפורום.פשוט מהצד רואים יותר טוב לכן אני שואלת כאן..איך הסיפור נראה מהצד.אם לא הייתה את הקבלה אז אני דיי בטוחה שלא הייתי מאמינה לו...
מצד שני אני שואלת כאן כי אני לא בנעליים של גבר שיכור....האם באמת ניתן לעצור?
לדבריו הכל פשוט זרם...מוסיקה,אנשים,התחילו לשתות..עד שהגיעו למצב של שיכרון ברמה כלשהי...המשיכו לרקוד ,מסביב בחורות ....
לכן לא יודעת אם להאמין לו שבסופו של דבר עצר את עצמו או שזה בלתי אפשרי,במיוחד כששיכורים?
 
מאור
01:36 26.05.16
איך הקבלה מוכיחה או שוללת משהו.
אני לא חושב שזה הוגן להביע דעה בלתי מושכלת במצב רגיש כמו שלך.
 
אילן
10:56 26.05.16
מה הקבלה בחמש בבוקר אמורה להוכיח? פרט לעובדה שהוא היה ער בחמש בבוקר, ולא ישן במיטה כמו רוב האנשים.
שנית, כל פעם שמישהו נחשד במשהו שאסור לעשות, ישר עולה העניין של "היה שיכור/ה" (כמו ההיא בבר באלנבי), אני די מנפנף תירוצים כאלו.
מי ששיכור/ה ,הוא שוכב על הרצפה ולא מסוגל לתפקד, ובטח לא להתעסק עם אחרים.
אני גם לא מאמין ש"בחורה זורמת" תלך לבלות עם מישהו שהוא שיכור ומסריח מאלכוהול אלא מדובר בנערת ליווי, ואפילו היא לא תמיד תסכים.
לסיכום, לי נראה שהבחור שלך, דווקא בילה יפה מאוד בחו"ל, השאלה האם בגלל זה שווה לפרק נישואים? זו החלטה שלך.
אם היה מדובר ברומן, פלוס רגשות עם אישה אחרת, הייתי מציע לך לגלגל אותו מהמדרגות.
גם לא כתבת איזה בן זוג הוא, תומך, אוהב, מפנק וכו'
בקיצור, זו החלטה שלך, והיא צריכה להתבסס על הרבה דברים חוץ מהנסיעה הזאת לחו"ל.
 
שדון לילה
13:02 26.05.16
אלה החוקים.
ואם הוא יכול להשתעשע עם כמה בחורות כשהוא בחו"ל זה חלק מהחבילה כמו גם רכישה של משקאות וסיגריות בדיוטי.
אז גם לי מותר?
אך השאילה שלי היא האם גבר שיכור,שעדיין עומד על הרגליים ומתקשר, יכול לעצור את עצמו ברגעים כאלה של פיתוי\אווירה, חבר' וכו'?
 
שדון לילה
15:54 26.05.16
מה את רוצה? הוא נסע להשתלמות, חזר בטח עם טריקים חדשים, למד יותר על נקודת ג'י ואפילו התאמן עם אי ו- אף.
מה שאת צריכה זה לדרוש ממנו להדגים לך את מה שלמד וליישם את זה באתר הבית.

אבל ברצינות:
יש כול מיני רמות של שיכרות. אני למשל בחיים לא הצלחתי להיות שיכור מהתחת ככה ששיקול הדעת השתבש לגמרי. אבל מה שכן זה שהייתה לי יותר תעוזה לעשות דברים שבמצב של פיקחות לא כנראה לא הייתי מעז.

עזבי אותך שטויות. חיי הנישואים גם ככה כל כך לוחצים אז מה אם פעם הוא, פעם את משחררים קצת לחצים מהצד?

אל תהיי כבדה....
 
דני
13:26 26.05.16
עזבי ושחררי.
היי,

לפני כחודש ביקרתי בפורום הנ"ל, חשדתי שבעלי בוגד בי עם אשת חברו, בזמנו פניתי לחוקר (שלא מצא הוכחות) ופניתי לחברת חקירות נוספת שהוציאה לי 2 שיחות שיצאו מהטלפון אל הבחורה שחשדתי בה..... (החברה הוציאה לי רק מסמך עם לוגו של החברה)

הגעתי לקוד של הנייד שלו אחרי תקופה ארוכה, (מצאתי את הקוד במגרה שלו) ואכן הגעתי לנייד שלו ובנוסף גם לחברת סלולר לפירוט שיחות. ואני פשוט לא מאמינה שאין יציאה של שיחה אחת אל אותה בחורה...... . כמובן שחברת החקירות שיקרה ורימתה אותי.

זאת התקופה הקשה ביותר אני חושבת שעברתי בחיי.......

השאלה אם לרדת מהנושא? או להמשיך לבצע בדיקות? כי אני עדיין לא רגועה ב-100%

מצ"ב ההודעה הראשונה ששלחתי

שבוע טוב,
בת 40 + 2 בנות, לפני מס' חודשים התחלתי לחשוד שבעלי בוגד בי עם אשת חברו, שכרתי חוקר פרטי במהלך 10 ימים ולא קיבלתי הוכחות. עדיין הייתה לי אינטואציה חזקה שיש משהו ביניהם. הוצאתי פירוט שיחות ואכן גיליתי שיש שיחות יוצאות למספר של הבחורה. וכמובן המעקב שלי התחיל שכל הזמן ראיתי שהם מחוברים ביחד בוואטאפ בשעות קבועות ובאותו זמן. כמובן שבעלי מכחיש ואומר שהשתגעתי ואני צריכה לקחת כדורים ולטפל בעצמי.

אני מאוד מאוד פגועה מעצם זה שהוא מנהל רומן עם אשת חברו הטוב.......

אני בחורה רגישה עם בטחון עצמי ירוד, כל השבוע הרגשתי לא טוב במחינה נפשית, כמו בהתקפי חרדה, ומפחדת להתגרש שיהיה לבד ולא יסתדר.

הוא עדיין ממשיך וזה לא מזיז לו.
כמובן שלא סיפרתי לו עדיין שיש לי פירוט שיחות.
נראה לי שלא תירגעי עד שלא תדעי שהוא בוגד בך. אז תחליטי שהוא בוגד בך, תתגרשי ממנו וסוף סוף תדעי שלווה.
אחרת נראה לי הפרנויה שלך תעלה לשניכם בבריאות.
עוד כמה אפליקציות שלא מותירות סימן.
אגב גם לזה יש פיתרון רק צריך לדעת איך (:
לא חלילה שאומר שזה מה שהוא עושה, רק ששיחות כבר מזמן אינן סימן כי לאחר פיצוץ כל אחד יודע שאולי ידרוש ברגע האמת להוציא פירוט ולכן נמנע מלהתקשר בצורה הרגילה דרך חברת הסלולר.
 
אחת שעברה
22:26 23.05.16
היי מאמי, היה לי את אותו הסרט הרגשה נוראית כאין דוגמתה . אם תרצי לשמוע את הסיפור שלי ומה עשיתי ואיך התמודדתי אשמח לשתף אותך !!! נורא חשוב איזה חוקר בחרת ומה היכולות שלו ומה מידת המקצועיות שלו , כשיש ספק אין ספק!!!
אני בחרתי את הטוב ביותר וקיבלתי את כל ההוכחות את כל הרגש ואת כל הטיפול מהחברה הכי טובה לדעתי בשוק !! והאמני לי שבדקתי.
תחזירי לי תשובה אם בא לך לשמוע .
קורה שחוקרים פרטיים לא מוצלחים במיוחד צדים פראיירים בפורומים.
 
יונית
08:25 24.05.16
בוקר,

אני מעונינת לדבר איתך.

תודה רבה

אילנה
 
יונית
12:23 24.05.16
אם את יכולה לשלוח לי את המייל שלך

תודה
יונית
שלום לכולם. אני נשוי כשלוש עשרה שנים ולנו שלושה ילדים. היחסים שלי עם אשתי ידעו עליות ומורדות, ויחסי המין תמיד היו סבירים עד טובים בתדירות מספקת.
בשלוש וחצי השנים האחרונות ניהלתי רומן עם אלמנה+2. התחיל כקשר ידידותי והתעצם עד לרומן מלא. לא הייתי מאוהב בה אך אהבתי את החברות היומיומית, הריגוש, השיתוף, ומאוד היה אכפת לי ממנה ומאושרה, יחסי המין בינינו היו מדהימים והרגשתי אליה קרבה גדולה. זה לא היה רומן של פגישות גנובות לשם מין אלא היכרות מעמיקה גם עם באי ביתה, ארוחות משפחתיות, יציאות לבילויים וסוג של זוגיות אלטרנטיבית על אש קטנה, שחשבתי שהיא בשליטה.
לפני כשנה, משראיתי שהיא מאוהבת בי נואשות למרות שלא הבטחתי לה דבר והציפיות היו ברורות לשנינו ועקב כך המצפון מציק לי, בצירוף רגשי האשם על הבגידה המתמשכת וההתרגשות שדעכה עם הזמן, ביקשתי לסיים עמה את הקשר. היא הסכימה. כנראה שלא התגברה עלי כי כמה חודשים לאחר מכן הקשר חודש וביתר שאת.
לפני כמה שבועות היא ביקשה לסיים את הקשר בעקבות משיכה למחזר חדש ופנוי שהכירה. נותק הקשר. פתאום גיליתי שאני חושב עליה באובססיביות. מדוכא, לא מרוכז, בטוח שאני מאוהב, למרות שעד לפרידה הייתי משוכנע לחלוטין שאני לא ובעת שקדמה לפרידה אף מעט התרחקתי ממנה ביוזמתי (למעט בתדירות יחסי המין שהיתה גבוהה).
היחסים עם אשתי כרגע מצוינים. היא מעולם לא חשדה, התפקוד שלי כבעל וכאבא לא נפגע כי כל הזמן דאגתי להיות בשליטה ולא לתת לרומן להשפיע על היחס לאשתי או לילדיי. לכן לא מבין מדוע הפרידה כל כך משפיעה עלי. אני מנסה לפצות על המצב רוח הרע שלי בהשקעה עודפת באשתי וביצירת אינטימיות. אבל הראש שלי נודד למחשבות עליה.
לא אחזור לקשר ההוא גם אם יסתיים הרומן, כך לפחות אני אומר לעצמי ברגעי השפיות בין כמיהה לכמיהה. ולא אפול שוב לרומן חדש. מה שנקרא "למדתי את הלקח".
אני מבין שחלק מהעניין מקורו באגואיזם ילדותי. אבל האם יכול להיות שהאובססיה מקורה באמת באהבה? האם מדובר רק במכה לאגו הגברי בעקבות התחרותיות? האם ברכושנות\ קנאה? מה אפשר לעשות על מנת להתגבר?
תרגישו חופשי לשפוט. אין בי דיסוננס. מודע לחלוטין למעשיי הרעים וכרגע רק רוצה לשקם את הרגשתי ואת התא המשפחתי.
תודה לעונים.
 
אני
19:50 16.05.16
אפשר בהחלט לשפוט אותך אבל דווקא במקרה שלך אין באמת טעם. אתה מודע לחלוטין לעובדה שפגעת באישתך שככל הנראה שומרת לך אמונים ולחוסר המוסריות של מעשיך כלפי התא הזוגי והמשפחתי שלך.

לשאלתך, האם הייתה כאן אהבה? ככל הנראה לא באמת. היה כאן ריגוש, היתה כאן פנטזיה, היה כאן מים גנובים. אתה בעצמך טוען שעם הזמן ההתרגשות עם אותה מאהבת דעכה ובעצם נכנסת לאותה שגרה שהיית חי בה עם אשתך, אותה שגרה ושחיקה שבעצם גרמה לך לחפש בחוץ.

גם בנושא יחסי המין "הנפלאים" שהיה לך עם אותה מאהבת אני דיי בטוח שמדובר על סוג של מציאות מדומה שיצרת לעצמך. אם נניח לרגע שאשתך היא לא איזה בול עץ חסר חיים במיטה, אני לא באמת משוכנע שלמאהבת יש איזה "פטנט" שונה בין הרגליים.

איך בכל זאת יצרת לך את אותה מציאות מדומה? פשוט מאוד!

את האישה שאיתה חיים בשוטף, מנהלים משק בית, גידול ילדים, כביסות, משכנתא וטרדות היום יום קשה לראות כאובייקט מיני מרגש כמו המאהבת. עם מי שהיא בעצם אם ילדיך אותה אשה שהפיות של ילדיך ינקו מהשדיים שלה קשה לראות כמושא מושלם של מיניות. את אשתך אתה רואה בבוקר כשהיא מתעוררת ללא איפור ובגלל העיסוקים שלה בניהול הבית היא לא תמיד מורידה שיער וזאת לעומת המאהבת שבכמה שעות גנובות שאתה מבלה איתה טורחת ומשקיעה בעצמה לקראת המפגש המיני איתך.

לי פשוט נראה שמה שאתה מרגיש כעת כלפי המאהבת משול לאיזה ילד בגנון שכל עוד היה לא את אותו צעצוע זמין ביד לאט לאט שיחק בו פחות ופחות, וברגע שהצעצוע הועבר לילד אחר פתאום הוא נזכר כמה הוא אוהב ורוצה דווקא את הצעצוע הזה.

אתה מספר שהתחלת להשקיע במיניות עם אשתך, אולי גם בגלל ייסורי המצפון שאתה חש כלפיה וזה אכן צעד בכיוון הנכון, השאלה אם בהמשך לא תיפול שוב לאותו הבור.

אישית וכמה שזה יישמע מוזר, אני ממליץ לך להתוודות לאשתך על קיום הרומן וזאת מכמה טעמים:

1) מגיע לה לדעת, לא מגיע לה לחיות בעולם של שקר (תשאל את עצמך אם בסיטואציה
הפוכה לא היית אתה רוצה לדעת).

2) בהנחה ותמשיכו לחיות ביחד, הסיכוי שתבגוד בה שוב יקטן משמעותית.

3) בגלל שהמאהבת הייתה כלכך אובססיבית לקשר שלך עלול להיות מצב שהיא תחשוף
את הרומן לאשתך. במקרה כזה עדיף להקדים תרופה למכה, להתוודות לאישתך
מיוזמתך על ניהול הרומן וזאת על מנת להקטין את הנזק הפוטנציאלי.
 
אלמוני
07:55 17.05.16
הרבה דברים נכונים כתבת. וגם כמה שפחות..
ראיתי את המאהבת בכל הסיטואציות האפשריות (כתבתי לפני כן- זוגיות אלטרנטיבית). בחולי, בבוקר, עם ובלי שיער, בטרנינג ובשירותים. ועדיין לא משתחרר מהגעגועים אליה.
אבל הדימוי לילד שנלקח ממנו הצעצוע, מאוד קולע. תודה רבה!
המישהי שהייתה בקשר איתי ופיתחה אובססיה אלי, קינאה באשתי ועשתה לי לא מעט בלגן. וזה נגמר בדיוק בגלל זה שהיא לא הייתה מסוגלת לחיות עם המחשבה שאני לא הרכוש שלה ואף פעם לא אהיה.

ידעת מצוין שאם אתה נכנס לקשר עם אלמנה, כלומר פנויה, יבוא יום והיא תרצה לבנות קשר עם מישהו במצב דומה, כלומר פנוי ובמצב החדש שנוצר אקשר אתך הפך בשבילה מנכס לנטל.

טוב עשית שיצאת מהתמונה ושם אתה צריך להישאר ולא להפריע לה לבנות את עתידה כפי שהיא מוצאת לנכון.
ובאשר לרכושנות ולאובססיה שלך, תצטרך להתמודד עם זה. מקווה בשבילך שעם הזמן זה ייחלש.
ואם אתה מתקשה לשחרר וסובל מזה, הייתי מציע לך לא להיכנס יותר לקשרים בעלי אופי דומה כי הסיפור יחזור על עצמו ועוד ייגמר בבכי.
 
אלמוני
07:44 19.05.16
צודק. יש הצעות איך לשחרר ולצאת מזה?
מבין שמדובר בעניין פסיכולוגי, בהאדרה לא אמיתית ובאידיאליזציה, איך אני מחזיר את הפרספקטיבה של הדברים למקום הנכון? המוח משכנע והרגש לא מרפה.
 
שדון לילה
09:44 19.05.16
שאלה הדברים שמעניקים לחיים רמה פסיכולוגית
ולפסיכולוגים רמת חיים................

אתה צריך לעבוד עם עצמך כדי ללמוד להיגמל מהאובססיביות. אני מבין שקל להגיד אבל זה חשוב בעיקר בשבילך.

אתה צריך להזכיר לעצמך כל הזמן שאלה החיים שלה ואתה היית בהם אורח. ואם היא חשובה לך אתה צריך לכבד את רצונה לחיות חיים נורמליים עם גבר פנוי ולעזור לה לממש את זה ככל יכולתך.
נשוי הרבה מאוד זמן. אולי יותר מידי זמן אבל בסך הכול מאושר.
לפני כשנתיים פגשתי במקרה נשואה צעירה ממני ב 15 שנים. היא הייתה רעבה למין, אני הייתי משועמם בחיי הנישואים שלי, זה התאים לשנינו והתחיל קשר שעיקרו מיני.
פגישות חטופות בחניון, מפגשים לכמה שעות במלונית.
זה היה כמו חלום עד שכעבור 3-4 חודשים היא התחילה להתנהג מוזר. התחילה לחקור אותי אם אני שוכב עם אשתי וכשעניתי בחיוב עשתה לי קטע של קנאה מטורפת. אחר כך התחילה לחקור אם אני שוכב עם עוד נשים ולא האמינה כשעניתי בשלילה ושוב חזרה על הקטע של הקנאה. רצתה את כולי לעצמה, נהייתה רכושנית במובן הרע של המילה (אם בכלל יכול להיות מובן טוב למילה). עוד פעמיים-שלוש כאלה כשניסיתי להסביר לה שהיא לא יכולה להתנהג כך והפכו לריבים קשים.

החלטתי שלמרות שהקשר היה מהנה ביותר, אני כבר לא יכול יותר להיות איתה ונפרדתי ממנה. זה לא היה קל. היא ניסתה לשכנע שתירגע (מה שלא קרה), עשתה לי המון ריגשי, ניסתה לעורר רגשי אשמה (היה לך טוב לזיין אותי אבל עכשיו מצאת אחת יותר יפה אז אתה זורק אותי כמו גרב ישנה?), בקיצור לא היה קל אך לבסוף היא הבינה שאני והיא כבר לא נהיה ושיחררה.

שנה וחצי בערך אני לא מביט לצדדים, עושה את עצמי אהבל, לא מבין רמזים שלפעמים משדרות אלי נשים. מנסה לא להיכנס שוב לקשר אסור מחשש שאפול על עוד אחת כזאת.
אבל אני זוכר גם את הריגוש, הפרפרים שהיו בכל פעם. ריגוש שלא אוכל לחוש בנישואים שלי כי זה משהו אחר.
זה פשוט דבר אחר.
שום חיי נישואין עם בת הזוג החוקית לא ישתווה לריגוש העוצמתי ולפרפרים של רומן גנוב.

הבעייה פה היא הטרייד אופ:

בהנחה שהתחתנת מאהבה ואין לך רצון לפרק את התא המשפחתי פוטנציאל ההרס לתא המשפחתי במקרה והרומן ייחשף משול להרס שיוצרת פצצת אטום. גם הנזק שאתה יוצר לנפשך שלך בגלל ההסתרה וייסורי המצפון לטווח הארוך לא ניתן לביטול.

אתה יכול לשאול אולי אם באמת שום דבר לא ישווה לריגוש של ניהול רומן מהצד אז איך זה שלא כולנו בוגדים?

התשובה לכך היא שחלקנו הגדול מעדיפים את אי היציבות והביטחון שנותן לנו הקן המשפחתי על הריגוש העילאי (הזמני) שמקנה לנו אותו רומן גנוב.
 
שדון לילה
22:24 16.05.16
לפעמים אני על החיים שעברתי ולא הייתי משנה בהם דבר, גם לא את הטעויות. ואפילו לא את אותה אישה שבגללה עברתי כמה וכמה לילות ללא שינה.

דרכי נמצאת איפה שהוא באמצע, כן לריגוש, משתוקק לפרי האסור אבל לא מוחלט להתנהגות אובדנית.
 
אני
01:17 17.05.16
כולנו משתוקקים לריגוש אבל עדיין לא כולנו מגשימים את זה.

כמה אנשים נורמטיבים לחלוטין לדעתך היו גונבים אילו היו יודעים בוודאות שאין על זה עונש?

כמה אנשים רגילים לחלוטין היו מעלימים מס אילו ידעו שלא ישלמו על כך?

והאמן לי שרבים רבים היו מנהלים רומנים מהצד אילו ידעו שלא ישלמו על זה מחיר.

גם אם אני מנטרל כרגע את העניין המוסרי שטמון בחיים הגנובים הללו ומסתכל על הנושא בעיניים של שכר ועונש או מנגנון של הרתעה בלבד, רבים יודעים שאסור לחצות את הקווים ויש לכבוש את היצר אפילו אם מאוד מאוד משתוקקים.

אבל בכל זאת אני רוצה לבחון את האספקט המוסרי, והדרך היחידה לבחון את זה הנו להעמיד את עצמך בנעליה של בת זוגך ולדמיין כיצד אתה היית מרגיש אילו היא הייתה מזדיינת מהצד עם גבר זר.

לפי התחושה שלך למראה אשתך מזדיינת בכל מיני תנוחות עם גבר זר ולמשמע גניחות ההנאה שלה תוך כדי הזיון, תבין לבד האם נכון וראוי לעשות זאת לאשתך, אפילו אם חיים רק פעם אחת!
אני לא מבין אין אתה יכול בכלל להשוות בין שני אלה?
הגנב לוקח את רכוש שאינו שלו, גונב רכוש שאדם אחר הרוויח בזעת אפו

אבל בני אדם הם לא רכוש.
זה שהתחתנתי לפני המון שונים לא הופך אותי לרכוש של אשתי. וגם אשתי אינה רכוש שלי (למרות שהרבנים חושבים שכן).
ואם אני פוגש מישהי שעושה לי את החיים יותר מדליקים, מרגשים ומספקים, אני לוקח את מה ששלי, כלומר אני מממש את החופש שלי כאדם בן חורין להחליט בשביל עצמי עם מי ארצה להתעלס באהבים.

נכון, יש סוג של "נדר" או "הבטחה" שנתתי במעמד החופה. אבל מאז עברו שנים רבות ואז לא יכולתי לדמיין שיבוא יום והסקס (ואני מדגיש את הסקס) עם אשתי כבר לא ירגש אותי כמו אז. ולמקום הזה פתאום נכנסת אישה אחרת, שכן מרגשת אותי, שכן גורמת לי לרעוד בתשוקה רק מלדמיין אותה מסיטה את שמלתה. ורק מלהיזכר בזה אני מתחיל להזיע ונהייה.... horny.

ולא, זאת לא "הנשמה התאומה שלי" ולא אהבה בוערת. ממש לא. לא כל הנשים מגרות אותי ככה אבל ההיא לא הייתה יחידת סגולה. בסוף ויתרתי עליה בגלל האופי הבלתי נסבל שלה, לו רק הייתה פחות רכושנית ועצבנית היינו נשארים. אבל אני רואה המון נשים מדליקות אפילו יותר ממנה ולרובן אופי נורמלי (אני מקווה).

אז נשארנו "רק" עם הצורך לשקר ולהסתיר. ועם שאלתך איך ארגיש אם אשתי תישתגל עם אחר.

כן, חבל שצריך לשקר ולהסתיר ובעולם מושלם לא היה בכך כל צורך.
אך העולם אינו מושלם, יש מוסכמות חברתיות כי אם שברתי כוס מתחת לחופה, הכוס הזאת עלתה לי כבר נורא ביוקר.
אני לא תופס את עצמי כשקרן, אבל במציאות שבה אני צריך לבחור בין אומללות צדקנית לקצת שקרים, או להתנהגות של "היא לא שואלת אני לא מספר" אז שיהיה כך.

ולשאלתך האחרונה,
מוזר (או שמא לא?) אבל דווקא בתקופה שבה נפגשתי עם השנייה, דווקא אז היה מפריע לי הרבה פחות אם אשתי הייתה לוקחת לה מאהב.
אך הנה הפרדוקס: דווקא בתקופה שנפגשתי עם השנייה, דווקא אז גם הסקס עם אשתי נהיה יותר חיוני. בזכותה גם התחרמתי על אשתי הרבה יותר, כך שאשתי חייבת לה לא מעט מהאורגזמות שלה מהתקופה ההיא.

אז לסיכום....
העולם לא מושלם.
יש סיכונים.
אני לא גאה בזה שהמצאתי ישיבת הנהלה בצהרים או בערב
אך אלה החיים
ובחיים האלה מה נשאר לנו אם אי אפשר לנגוס לפעמים גם מהפרי האסור?
כולנו משתוקקים לריגוש אבל עדיין לא כולנו מגשימים את זה.

כמה אנשים נורמטיבים לחלוטין לדעתך היו גונבים אילו היו יודעים בוודאות שאין על זה עונש?

כמה אנשים רגילים לחלוטין היו מעלימים מס אילו ידעו שלא ישלמו על כך?

והאמן לי שרבים רבים היו מנהלים רומנים מהצד אילו ידעו שלא ישלמו על זה מחיר.

גם אם אני מנטרל כרגע את העניין המוסרי שטמון בחיים הגנובים הללו ומסתכל על הנושא בעיניים של שכר ועונש או מנגנון של הרתעה בלבד, רבים יודעים שאסור לחצות את הקווים ויש לכבוש את היצר אפילו אם מאוד מאוד משתוקקים.

אבל בכל זאת אני רוצה לבחון את האספקט המוסרי, והדרך היחידה לבחון את זה הנו להעמיד את עצמך בנעליה של בת זוגך ולדמיין כיצד אתה היית מרגיש אילו היא הייתה מזדיינת מהצד עם גבר זר.

לפי התחושה שלך למראה אשתך מזדיינת בכל מיני תנוחות עם גבר זר ולמשמע גניחות ההנאה שלה תוך כדי הזיון, תבין לבד האם נכון וראוי לעשות זאת לאשתך, אפילו אם חיים רק פעם אחת!
 
מאור
21:08 16.05.16
שברגע האמת, אל מול אישה אמיתית מושכת חמימה, בשר ודם ו"בעניין".
כל שיגידו לך, ימליצו לך, ילמדו אותך, ישכח ואתה תמצא את עצמך נשאב לשם.
אתה לא היחיד בסרט הזה וכדי לא להיות "שם" צריך תהליך פנימי שלדעתי לא עברת.
אולי אני טועה אבל המציאות מלמדת שכך.
גברים (גם נשים) רבים עם זוגיות מצויינת בבית עדיין נשאבים לפרי האסור. למה? לא חסרים תירוצים.
משום מה רק אחרי הפיצוץ וההרס יש התפכחות וגם אז זה לא תמיד נשאר לאורך זמן.
בהצלחה.
 
שדון לילה
22:49 16.05.16
מודה באשמה וגם אין נסיבות מקלות.
אבל לבסוף הצלחתי להתנתק ממנה, עם זה שהיא כל כך סקסית ומפתה ויודעת לנצל זאת היטב. אבל לקח לי זמן לעשות את זה.
אם היא רצתה שתתחייב רק אליה, וקינאה באשתך, אז זה לא בדיוק רק "רעבה למין".
אצל נשים זה עובד אחרת, אחרי הכל.
הנשים באשר הן ואני אכן מודע לציווי התרבותי ולחינוך למונוגמיה משחר ילדותינו, אך המקרה שלה נראה לי שונה.

יש אנשים רכושניים ברמה אובססיבית, כאלה שאם למשל מוצאים עץ יפה על גדת נחל ונותן צל נעים, במקום לבוא לשם לפעמים לפיקניק וליהנות ממנו, רוצים להקיף אותו בגדר ולשים מנעול על השער כדי שחס וחלילה אף אחד אחר לא יוכל לשבת שם אף פעם.

תכונה זו מגונה בעיני ואף על פי שאינני מתיימר להיות פסיכולוג, נראה לי שנובעת מצרוף של אישיות אובססיבית ומחסור מתמשך.
כפי שהבנתי, בעלה כנראה לא בדיוק "קוטל קנים" והרוקט היה ידידה הטוב ביותר במשך שנים אחדות. פתאום פגשה מישהו אחר שעשה לה את מה שבעלה לא הצליח ובמקום פשוט ליהנות וזהו התחילה לפתח אובססיה.

אני לא חושב שכל הנשים כאלה, גם לא הרוב. אחרת באמת המצב לא טוב.
המון אנשים בטוחים שהם מנהלים את חייהם למרות שלא כך הדבר.
אצלי, כמו לכל אדם אחר שאני מכיר מספיק מקרוב, המון דברים, גם כאלה שמשנים כיוון בחיים או השקפת עולם קורים לגמרי במקרה.

כלומר........ יכול להיות שמקרה מסוג מסוים ישפיע עמוקות על אדם מסוים ואילו לאדם אחר זה לא יזיז כלל וכל הזמן תהיתי למה?
המקריות עובדת אצלנו כל הזמן מהרגע שאנו פוקחים את עינינו ועד לרגע שנרדמים ואף לאחר מכן. ההזדמנויות והסכנות מרחפים סביבנו בלי הפסק אבל משהו בתוכינו פוקד עלינו ברגע מסוים מאוד לקחת הזדמנות מסוימת אחת - וזאת אחרי שפספסנו או ויתרנו על אלפי או מליוני הזדמנויות דומות לזו קודם לכן.
ולמה?

ואז נפל אצלי האסימון: ההזדמנות המסוימת "חודרת" פתאום אחרי שעברנו שינוי כלשהו. כלומר משהו שאישיות שלנו השתנה, משהו בהשקפת העולם שלנו, מצב הרוח.... והופ - ההזדמנות הבאה "במקרה" תופסת אותנו.

אז מה אתם אומרים?
יש מקריות בחיים או לא? האם מה שנראה כמו מקריות אכן מקרי או שהוא תולדה או ריאקציה למשהו בתוכינו?
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  121  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
גירושין   פרידות   בעיות בזוגיות   בעיות בנישואים   יעוץ זוגי   בגידה   גירושין וילדים   בגידות   זוגיות במשבר   בגידה בנישואין
RSS RSS פורום פרידות, גירושין, בגידות