בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»פורומים»פורומים משפחה, הורות, זוגיות»פורום פרידות, גירושין, בגידות
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום פרידות, גירושין, בגידות

פורום פרידות, גירושין, בגידות הוא המקום לדסקס על זוגיות במשבר. כאן תוכלו לשאול ולכתוב על פרידות, גירושין, בגידות, משברים בזוגיות, זוגיות שניה, ריבים, משבר בנישואים, בעיות בנישואים, בעיות בזוגיות, ייעוץ זוגי, פרידה וילדים ועוד
מנהלי פורום פרידות, גירושין, בגידות:
יששכר רוטרי
לפרטים נוספים
סיגלית גלאי
לפרטים נוספים
דליה שוורץ
לפרטים נוספים
אני ובעלי יחד כבר 11 שנה + 3 , המצב בינינו לא היה תמיד וורוד אח לאחרונה (3שנים האחרונות) המצב בלתי נסבל ! בעלי הוא לא איש קל בכלל , למרות שמהצד(לחברים ולסביבה) הוא ניראה איש פתוח חברמן ועוזר אך בפועל בבית, שתלטן , קנאי, אין לו שום משמעת עצמית והתפרצויות זעם מפחידות ואף הגיעו מצבים של אלימות ! ואם זה לא מספיק לאחרונה הוא התחיל לעשן סמים באופן קבוע 2 3 ביום שאז בכלל אין עם מי לדבר...היום כרגע אנחנו חיים אצל אימי וכבר חודשים אני מתחננת אליו שיעזוב וילך , ואפילו דיברתי איתו על מגשרת גירושין שתמצא לנו פתרונות הוגנים לשנינו (למרות שלא מגיע לו) בנושא משמורת ואפילו וויתרתי על המזונות אבל יש לו בעיה רצינית של ״עיתחול מחדש״ ובכל יום כשאני מעלה את הנושא הוא מעמיד פני מופתע ומתכחש למצב ומנסה להפוך את הבעיות לבעיות שהן רק שלי באמצעות סיפורים בידיוניים ומיניפולציות שהוא ממציא לעצמו, כמו : שיש לי מישהוא אחר(לא היה ולא נברא)או שפשוט מישהוא ״מטפטף״ לי לקבל החלטה כזאת (גם זה לא נכון והוא יודע!) בסך הכל הוא מכיר את החולשות שלי ואת מי שאני ומשתמש בהם נגדי וטוב לו עם המצב ומה שהוא מצליח לקבל, ואחת הסיבות שאני לא מצליחה להפיל את החומות סביבי היא גם כי אני מאשימה את עצמי במצבי ושונאת את עצמי על כך! וכמובן חוששת גם מפניו ומהתגובות שלו (עד עכשיו חשבתי שאני גיבורה ויכולה לפתור את הכל בעצמי והיפה אך טעיתי בגדול)ואני מאמינה שאם הייתי מקבלת טיפול אישי והייתי נפטרת מהפחדים והחומות שלי כבר ממזמן הייתי עוזבת אותו ומכיוון שאני לא פונה אחורנית יותר ,ואת ההחלטה שלי כבר קיבלתי , למעני, למען ילדיי למען חיים שפויים ושלווים רק מה שחסר לי הוא העשייה , וההכוונה של איך עושים זאת...
וזה מילא אולי בהתרגשות ודגדוגים כאן, כאן ושם כי אנחנו, השדונים, אוהבים מאוד לקבל הודעות.
אבל מי כותב שם הודעות? למה? מתי זה קורה?
שלום לכולם.
חייבת ייעוץ.
בעלי היה בנסיעה עסקית קצרה עם שותיו בחו"ל. גיליתי מהתכתבויות בינו לבין אחד מהם בהודעות פלאפון שבשני ערבים יצאו למקומות בילוי, השתכרו והתחילו עם בחורות במועדון אליו יצאו.. וחשדתי שהיו יחסי מין ולא רק פלירט.שאלתי אותו אם יש משהו שהוא רוצה לספר לי ולאחר קצת לחץ עליו הוא סיפר מה היה אבל טען שבערב ראשון לא היו בחורות זורמות ובערב שני נמצאו הזורמות אבל ברגע אחרון זה הגעיל אותו(הבחורות הזורמות) והוא הלך לישון בחדר אחר במלון. כהוכחה הציג לי קבלה נוספת עבור החדר....הקבלה הודפסה ב5 לפנות בוקר.
חשוב לציין שאני בטוחה שאם היה נוסע לבד לא היה מגיע למצב הזה בכלל.לא לשיכרון ולא לחיפוש בחורות.
האם להאמין לו?
למרות שקשה לי לדמיין שברגע אחרון אחרי השקעת מאמצים להשיג בחורות הוא התחרט?הרי עדיין היה שיכור...
אולי גם החבר.
נשמע שאת נורא רוצה להאמין שלא היה כלום (קבלות, שיכרות וכו)
בעיניי לא זו הבעיה...
גבר נשוי שהולך לבלות עם חברים ו"מתחיל עם בחורות " בפרהסיה מלמד משהו עליו.
זה לא שבמקרה הכיר מישהי ודיברו ונוצר מצב שהתגלגל והוא מעד., הוא יזם!
כל זאת מול חברים שיודעים שיש לו אישה בבית שמחכה לו והוא לא סופר אותה.
טוב נו אולי זה אני אבל קשה לי עם שוק הבשר הזה וגם אם קורה, אז בצנעה ובלי לצאת בהמה חלק מהעדר.
להאמין אז לא הייתי מתייעצת בפורום.פשוט מהצד רואים יותר טוב לכן אני שואלת כאן..איך הסיפור נראה מהצד.אם לא הייתה את הקבלה אז אני דיי בטוחה שלא הייתי מאמינה לו...
מצד שני אני שואלת כאן כי אני לא בנעליים של גבר שיכור....האם באמת ניתן לעצור?
לדבריו הכל פשוט זרם...מוסיקה,אנשים,התחילו לשתות..עד שהגיעו למצב של שיכרון ברמה כלשהי...המשיכו לרקוד ,מסביב בחורות ....
לכן לא יודעת אם להאמין לו שבסופו של דבר עצר את עצמו או שזה בלתי אפשרי,במיוחד כששיכורים?
 
מאור
01:36 26.05.16
איך הקבלה מוכיחה או שוללת משהו.
אני לא חושב שזה הוגן להביע דעה בלתי מושכלת במצב רגיש כמו שלך.
 
אילן
10:56 26.05.16
מה הקבלה בחמש בבוקר אמורה להוכיח? פרט לעובדה שהוא היה ער בחמש בבוקר, ולא ישן במיטה כמו רוב האנשים.
שנית, כל פעם שמישהו נחשד במשהו שאסור לעשות, ישר עולה העניין של "היה שיכור/ה" (כמו ההיא בבר באלנבי), אני די מנפנף תירוצים כאלו.
מי ששיכור/ה ,הוא שוכב על הרצפה ולא מסוגל לתפקד, ובטח לא להתעסק עם אחרים.
אני גם לא מאמין ש"בחורה זורמת" תלך לבלות עם מישהו שהוא שיכור ומסריח מאלכוהול אלא מדובר בנערת ליווי, ואפילו היא לא תמיד תסכים.
לסיכום, לי נראה שהבחור שלך, דווקא בילה יפה מאוד בחו"ל, השאלה האם בגלל זה שווה לפרק נישואים? זו החלטה שלך.
אם היה מדובר ברומן, פלוס רגשות עם אישה אחרת, הייתי מציע לך לגלגל אותו מהמדרגות.
גם לא כתבת איזה בן זוג הוא, תומך, אוהב, מפנק וכו'
בקיצור, זו החלטה שלך, והיא צריכה להתבסס על הרבה דברים חוץ מהנסיעה הזאת לחו"ל.
 
שדון לילה
13:02 26.05.16
אלה החוקים.
ואם הוא יכול להשתעשע עם כמה בחורות כשהוא בחו"ל זה חלק מהחבילה כמו גם רכישה של משקאות וסיגריות בדיוטי.
אז גם לי מותר?
אך השאילה שלי היא האם גבר שיכור,שעדיין עומד על הרגליים ומתקשר, יכול לעצור את עצמו ברגעים כאלה של פיתוי\אווירה, חבר' וכו'?
 
שדון לילה
15:54 26.05.16
מה את רוצה? הוא נסע להשתלמות, חזר בטח עם טריקים חדשים, למד יותר על נקודת ג'י ואפילו התאמן עם אי ו- אף.
מה שאת צריכה זה לדרוש ממנו להדגים לך את מה שלמד וליישם את זה באתר הבית.

אבל ברצינות:
יש כול מיני רמות של שיכרות. אני למשל בחיים לא הצלחתי להיות שיכור מהתחת ככה ששיקול הדעת השתבש לגמרי. אבל מה שכן זה שהייתה לי יותר תעוזה לעשות דברים שבמצב של פיקחות לא כנראה לא הייתי מעז.

עזבי אותך שטויות. חיי הנישואים גם ככה כל כך לוחצים אז מה אם פעם הוא, פעם את משחררים קצת לחצים מהצד?

אל תהיי כבדה....
 
דני
13:26 26.05.16
עזבי ושחררי.
היי,

לפני כחודש ביקרתי בפורום הנ"ל, חשדתי שבעלי בוגד בי עם אשת חברו, בזמנו פניתי לחוקר (שלא מצא הוכחות) ופניתי לחברת חקירות נוספת שהוציאה לי 2 שיחות שיצאו מהטלפון אל הבחורה שחשדתי בה..... (החברה הוציאה לי רק מסמך עם לוגו של החברה)

הגעתי לקוד של הנייד שלו אחרי תקופה ארוכה, (מצאתי את הקוד במגרה שלו) ואכן הגעתי לנייד שלו ובנוסף גם לחברת סלולר לפירוט שיחות. ואני פשוט לא מאמינה שאין יציאה של שיחה אחת אל אותה בחורה...... . כמובן שחברת החקירות שיקרה ורימתה אותי.

זאת התקופה הקשה ביותר אני חושבת שעברתי בחיי.......

השאלה אם לרדת מהנושא? או להמשיך לבצע בדיקות? כי אני עדיין לא רגועה ב-100%

מצ"ב ההודעה הראשונה ששלחתי

שבוע טוב,
בת 40 + 2 בנות, לפני מס' חודשים התחלתי לחשוד שבעלי בוגד בי עם אשת חברו, שכרתי חוקר פרטי במהלך 10 ימים ולא קיבלתי הוכחות. עדיין הייתה לי אינטואציה חזקה שיש משהו ביניהם. הוצאתי פירוט שיחות ואכן גיליתי שיש שיחות יוצאות למספר של הבחורה. וכמובן המעקב שלי התחיל שכל הזמן ראיתי שהם מחוברים ביחד בוואטאפ בשעות קבועות ובאותו זמן. כמובן שבעלי מכחיש ואומר שהשתגעתי ואני צריכה לקחת כדורים ולטפל בעצמי.

אני מאוד מאוד פגועה מעצם זה שהוא מנהל רומן עם אשת חברו הטוב.......

אני בחורה רגישה עם בטחון עצמי ירוד, כל השבוע הרגשתי לא טוב במחינה נפשית, כמו בהתקפי חרדה, ומפחדת להתגרש שיהיה לבד ולא יסתדר.

הוא עדיין ממשיך וזה לא מזיז לו.
כמובן שלא סיפרתי לו עדיין שיש לי פירוט שיחות.
נראה לי שלא תירגעי עד שלא תדעי שהוא בוגד בך. אז תחליטי שהוא בוגד בך, תתגרשי ממנו וסוף סוף תדעי שלווה.
אחרת נראה לי הפרנויה שלך תעלה לשניכם בבריאות.
עוד כמה אפליקציות שלא מותירות סימן.
אגב גם לזה יש פיתרון רק צריך לדעת איך (:
לא חלילה שאומר שזה מה שהוא עושה, רק ששיחות כבר מזמן אינן סימן כי לאחר פיצוץ כל אחד יודע שאולי ידרוש ברגע האמת להוציא פירוט ולכן נמנע מלהתקשר בצורה הרגילה דרך חברת הסלולר.
 
אחת שעברה
22:26 23.05.16
היי מאמי, היה לי את אותו הסרט הרגשה נוראית כאין דוגמתה . אם תרצי לשמוע את הסיפור שלי ומה עשיתי ואיך התמודדתי אשמח לשתף אותך !!! נורא חשוב איזה חוקר בחרת ומה היכולות שלו ומה מידת המקצועיות שלו , כשיש ספק אין ספק!!!
אני בחרתי את הטוב ביותר וקיבלתי את כל ההוכחות את כל הרגש ואת כל הטיפול מהחברה הכי טובה לדעתי בשוק !! והאמני לי שבדקתי.
תחזירי לי תשובה אם בא לך לשמוע .
קורה שחוקרים פרטיים לא מוצלחים במיוחד צדים פראיירים בפורומים.
 
יונית
08:25 24.05.16
בוקר,

אני מעונינת לדבר איתך.

תודה רבה

אילנה
 
יונית
12:23 24.05.16
אם את יכולה לשלוח לי את המייל שלך

תודה
יונית
שלום לכולם. אני נשוי כשלוש עשרה שנים ולנו שלושה ילדים. היחסים שלי עם אשתי ידעו עליות ומורדות, ויחסי המין תמיד היו סבירים עד טובים בתדירות מספקת.
בשלוש וחצי השנים האחרונות ניהלתי רומן עם אלמנה+2. התחיל כקשר ידידותי והתעצם עד לרומן מלא. לא הייתי מאוהב בה אך אהבתי את החברות היומיומית, הריגוש, השיתוף, ומאוד היה אכפת לי ממנה ומאושרה, יחסי המין בינינו היו מדהימים והרגשתי אליה קרבה גדולה. זה לא היה רומן של פגישות גנובות לשם מין אלא היכרות מעמיקה גם עם באי ביתה, ארוחות משפחתיות, יציאות לבילויים וסוג של זוגיות אלטרנטיבית על אש קטנה, שחשבתי שהיא בשליטה.
לפני כשנה, משראיתי שהיא מאוהבת בי נואשות למרות שלא הבטחתי לה דבר והציפיות היו ברורות לשנינו ועקב כך המצפון מציק לי, בצירוף רגשי האשם על הבגידה המתמשכת וההתרגשות שדעכה עם הזמן, ביקשתי לסיים עמה את הקשר. היא הסכימה. כנראה שלא התגברה עלי כי כמה חודשים לאחר מכן הקשר חודש וביתר שאת.
לפני כמה שבועות היא ביקשה לסיים את הקשר בעקבות משיכה למחזר חדש ופנוי שהכירה. נותק הקשר. פתאום גיליתי שאני חושב עליה באובססיביות. מדוכא, לא מרוכז, בטוח שאני מאוהב, למרות שעד לפרידה הייתי משוכנע לחלוטין שאני לא ובעת שקדמה לפרידה אף מעט התרחקתי ממנה ביוזמתי (למעט בתדירות יחסי המין שהיתה גבוהה).
היחסים עם אשתי כרגע מצוינים. היא מעולם לא חשדה, התפקוד שלי כבעל וכאבא לא נפגע כי כל הזמן דאגתי להיות בשליטה ולא לתת לרומן להשפיע על היחס לאשתי או לילדיי. לכן לא מבין מדוע הפרידה כל כך משפיעה עלי. אני מנסה לפצות על המצב רוח הרע שלי בהשקעה עודפת באשתי וביצירת אינטימיות. אבל הראש שלי נודד למחשבות עליה.
לא אחזור לקשר ההוא גם אם יסתיים הרומן, כך לפחות אני אומר לעצמי ברגעי השפיות בין כמיהה לכמיהה. ולא אפול שוב לרומן חדש. מה שנקרא "למדתי את הלקח".
אני מבין שחלק מהעניין מקורו באגואיזם ילדותי. אבל האם יכול להיות שהאובססיה מקורה באמת באהבה? האם מדובר רק במכה לאגו הגברי בעקבות התחרותיות? האם ברכושנות\ קנאה? מה אפשר לעשות על מנת להתגבר?
תרגישו חופשי לשפוט. אין בי דיסוננס. מודע לחלוטין למעשיי הרעים וכרגע רק רוצה לשקם את הרגשתי ואת התא המשפחתי.
תודה לעונים.
 
אני
19:50 16.05.16
אפשר בהחלט לשפוט אותך אבל דווקא במקרה שלך אין באמת טעם. אתה מודע לחלוטין לעובדה שפגעת באישתך שככל הנראה שומרת לך אמונים ולחוסר המוסריות של מעשיך כלפי התא הזוגי והמשפחתי שלך.

לשאלתך, האם הייתה כאן אהבה? ככל הנראה לא באמת. היה כאן ריגוש, היתה כאן פנטזיה, היה כאן מים גנובים. אתה בעצמך טוען שעם הזמן ההתרגשות עם אותה מאהבת דעכה ובעצם נכנסת לאותה שגרה שהיית חי בה עם אשתך, אותה שגרה ושחיקה שבעצם גרמה לך לחפש בחוץ.

גם בנושא יחסי המין "הנפלאים" שהיה לך עם אותה מאהבת אני דיי בטוח שמדובר על סוג של מציאות מדומה שיצרת לעצמך. אם נניח לרגע שאשתך היא לא איזה בול עץ חסר חיים במיטה, אני לא באמת משוכנע שלמאהבת יש איזה "פטנט" שונה בין הרגליים.

איך בכל זאת יצרת לך את אותה מציאות מדומה? פשוט מאוד!

את האישה שאיתה חיים בשוטף, מנהלים משק בית, גידול ילדים, כביסות, משכנתא וטרדות היום יום קשה לראות כאובייקט מיני מרגש כמו המאהבת. עם מי שהיא בעצם אם ילדיך אותה אשה שהפיות של ילדיך ינקו מהשדיים שלה קשה לראות כמושא מושלם של מיניות. את אשתך אתה רואה בבוקר כשהיא מתעוררת ללא איפור ובגלל העיסוקים שלה בניהול הבית היא לא תמיד מורידה שיער וזאת לעומת המאהבת שבכמה שעות גנובות שאתה מבלה איתה טורחת ומשקיעה בעצמה לקראת המפגש המיני איתך.

לי פשוט נראה שמה שאתה מרגיש כעת כלפי המאהבת משול לאיזה ילד בגנון שכל עוד היה לא את אותו צעצוע זמין ביד לאט לאט שיחק בו פחות ופחות, וברגע שהצעצוע הועבר לילד אחר פתאום הוא נזכר כמה הוא אוהב ורוצה דווקא את הצעצוע הזה.

אתה מספר שהתחלת להשקיע במיניות עם אשתך, אולי גם בגלל ייסורי המצפון שאתה חש כלפיה וזה אכן צעד בכיוון הנכון, השאלה אם בהמשך לא תיפול שוב לאותו הבור.

אישית וכמה שזה יישמע מוזר, אני ממליץ לך להתוודות לאשתך על קיום הרומן וזאת מכמה טעמים:

1) מגיע לה לדעת, לא מגיע לה לחיות בעולם של שקר (תשאל את עצמך אם בסיטואציה
הפוכה לא היית אתה רוצה לדעת).

2) בהנחה ותמשיכו לחיות ביחד, הסיכוי שתבגוד בה שוב יקטן משמעותית.

3) בגלל שהמאהבת הייתה כלכך אובססיבית לקשר שלך עלול להיות מצב שהיא תחשוף
את הרומן לאשתך. במקרה כזה עדיף להקדים תרופה למכה, להתוודות לאישתך
מיוזמתך על ניהול הרומן וזאת על מנת להקטין את הנזק הפוטנציאלי.
 
אלמוני
07:55 17.05.16
הרבה דברים נכונים כתבת. וגם כמה שפחות..
ראיתי את המאהבת בכל הסיטואציות האפשריות (כתבתי לפני כן- זוגיות אלטרנטיבית). בחולי, בבוקר, עם ובלי שיער, בטרנינג ובשירותים. ועדיין לא משתחרר מהגעגועים אליה.
אבל הדימוי לילד שנלקח ממנו הצעצוע, מאוד קולע. תודה רבה!
המישהי שהייתה בקשר איתי ופיתחה אובססיה אלי, קינאה באשתי ועשתה לי לא מעט בלגן. וזה נגמר בדיוק בגלל זה שהיא לא הייתה מסוגלת לחיות עם המחשבה שאני לא הרכוש שלה ואף פעם לא אהיה.

ידעת מצוין שאם אתה נכנס לקשר עם אלמנה, כלומר פנויה, יבוא יום והיא תרצה לבנות קשר עם מישהו במצב דומה, כלומר פנוי ובמצב החדש שנוצר אקשר אתך הפך בשבילה מנכס לנטל.

טוב עשית שיצאת מהתמונה ושם אתה צריך להישאר ולא להפריע לה לבנות את עתידה כפי שהיא מוצאת לנכון.
ובאשר לרכושנות ולאובססיה שלך, תצטרך להתמודד עם זה. מקווה בשבילך שעם הזמן זה ייחלש.
ואם אתה מתקשה לשחרר וסובל מזה, הייתי מציע לך לא להיכנס יותר לקשרים בעלי אופי דומה כי הסיפור יחזור על עצמו ועוד ייגמר בבכי.
 
אלמוני
07:44 19.05.16
צודק. יש הצעות איך לשחרר ולצאת מזה?
מבין שמדובר בעניין פסיכולוגי, בהאדרה לא אמיתית ובאידיאליזציה, איך אני מחזיר את הפרספקטיבה של הדברים למקום הנכון? המוח משכנע והרגש לא מרפה.
 
שדון לילה
09:44 19.05.16
שאלה הדברים שמעניקים לחיים רמה פסיכולוגית
ולפסיכולוגים רמת חיים................

אתה צריך לעבוד עם עצמך כדי ללמוד להיגמל מהאובססיביות. אני מבין שקל להגיד אבל זה חשוב בעיקר בשבילך.

אתה צריך להזכיר לעצמך כל הזמן שאלה החיים שלה ואתה היית בהם אורח. ואם היא חשובה לך אתה צריך לכבד את רצונה לחיות חיים נורמליים עם גבר פנוי ולעזור לה לממש את זה ככל יכולתך.
נשוי הרבה מאוד זמן. אולי יותר מידי זמן אבל בסך הכול מאושר.
לפני כשנתיים פגשתי במקרה נשואה צעירה ממני ב 15 שנים. היא הייתה רעבה למין, אני הייתי משועמם בחיי הנישואים שלי, זה התאים לשנינו והתחיל קשר שעיקרו מיני.
פגישות חטופות בחניון, מפגשים לכמה שעות במלונית.
זה היה כמו חלום עד שכעבור 3-4 חודשים היא התחילה להתנהג מוזר. התחילה לחקור אותי אם אני שוכב עם אשתי וכשעניתי בחיוב עשתה לי קטע של קנאה מטורפת. אחר כך התחילה לחקור אם אני שוכב עם עוד נשים ולא האמינה כשעניתי בשלילה ושוב חזרה על הקטע של הקנאה. רצתה את כולי לעצמה, נהייתה רכושנית במובן הרע של המילה (אם בכלל יכול להיות מובן טוב למילה). עוד פעמיים-שלוש כאלה כשניסיתי להסביר לה שהיא לא יכולה להתנהג כך והפכו לריבים קשים.

החלטתי שלמרות שהקשר היה מהנה ביותר, אני כבר לא יכול יותר להיות איתה ונפרדתי ממנה. זה לא היה קל. היא ניסתה לשכנע שתירגע (מה שלא קרה), עשתה לי המון ריגשי, ניסתה לעורר רגשי אשמה (היה לך טוב לזיין אותי אבל עכשיו מצאת אחת יותר יפה אז אתה זורק אותי כמו גרב ישנה?), בקיצור לא היה קל אך לבסוף היא הבינה שאני והיא כבר לא נהיה ושיחררה.

שנה וחצי בערך אני לא מביט לצדדים, עושה את עצמי אהבל, לא מבין רמזים שלפעמים משדרות אלי נשים. מנסה לא להיכנס שוב לקשר אסור מחשש שאפול על עוד אחת כזאת.
אבל אני זוכר גם את הריגוש, הפרפרים שהיו בכל פעם. ריגוש שלא אוכל לחוש בנישואים שלי כי זה משהו אחר.
זה פשוט דבר אחר.
שום חיי נישואין עם בת הזוג החוקית לא ישתווה לריגוש העוצמתי ולפרפרים של רומן גנוב.

הבעייה פה היא הטרייד אופ:

בהנחה שהתחתנת מאהבה ואין לך רצון לפרק את התא המשפחתי פוטנציאל ההרס לתא המשפחתי במקרה והרומן ייחשף משול להרס שיוצרת פצצת אטום. גם הנזק שאתה יוצר לנפשך שלך בגלל ההסתרה וייסורי המצפון לטווח הארוך לא ניתן לביטול.

אתה יכול לשאול אולי אם באמת שום דבר לא ישווה לריגוש של ניהול רומן מהצד אז איך זה שלא כולנו בוגדים?

התשובה לכך היא שחלקנו הגדול מעדיפים את אי היציבות והביטחון שנותן לנו הקן המשפחתי על הריגוש העילאי (הזמני) שמקנה לנו אותו רומן גנוב.
 
שדון לילה
22:24 16.05.16
לפעמים אני על החיים שעברתי ולא הייתי משנה בהם דבר, גם לא את הטעויות. ואפילו לא את אותה אישה שבגללה עברתי כמה וכמה לילות ללא שינה.

דרכי נמצאת איפה שהוא באמצע, כן לריגוש, משתוקק לפרי האסור אבל לא מוחלט להתנהגות אובדנית.
 
אני
01:17 17.05.16
כולנו משתוקקים לריגוש אבל עדיין לא כולנו מגשימים את זה.

כמה אנשים נורמטיבים לחלוטין לדעתך היו גונבים אילו היו יודעים בוודאות שאין על זה עונש?

כמה אנשים רגילים לחלוטין היו מעלימים מס אילו ידעו שלא ישלמו על כך?

והאמן לי שרבים רבים היו מנהלים רומנים מהצד אילו ידעו שלא ישלמו על זה מחיר.

גם אם אני מנטרל כרגע את העניין המוסרי שטמון בחיים הגנובים הללו ומסתכל על הנושא בעיניים של שכר ועונש או מנגנון של הרתעה בלבד, רבים יודעים שאסור לחצות את הקווים ויש לכבוש את היצר אפילו אם מאוד מאוד משתוקקים.

אבל בכל זאת אני רוצה לבחון את האספקט המוסרי, והדרך היחידה לבחון את זה הנו להעמיד את עצמך בנעליה של בת זוגך ולדמיין כיצד אתה היית מרגיש אילו היא הייתה מזדיינת מהצד עם גבר זר.

לפי התחושה שלך למראה אשתך מזדיינת בכל מיני תנוחות עם גבר זר ולמשמע גניחות ההנאה שלה תוך כדי הזיון, תבין לבד האם נכון וראוי לעשות זאת לאשתך, אפילו אם חיים רק פעם אחת!
אני לא מבין אין אתה יכול בכלל להשוות בין שני אלה?
הגנב לוקח את רכוש שאינו שלו, גונב רכוש שאדם אחר הרוויח בזעת אפו

אבל בני אדם הם לא רכוש.
זה שהתחתנתי לפני המון שונים לא הופך אותי לרכוש של אשתי. וגם אשתי אינה רכוש שלי (למרות שהרבנים חושבים שכן).
ואם אני פוגש מישהי שעושה לי את החיים יותר מדליקים, מרגשים ומספקים, אני לוקח את מה ששלי, כלומר אני מממש את החופש שלי כאדם בן חורין להחליט בשביל עצמי עם מי ארצה להתעלס באהבים.

נכון, יש סוג של "נדר" או "הבטחה" שנתתי במעמד החופה. אבל מאז עברו שנים רבות ואז לא יכולתי לדמיין שיבוא יום והסקס (ואני מדגיש את הסקס) עם אשתי כבר לא ירגש אותי כמו אז. ולמקום הזה פתאום נכנסת אישה אחרת, שכן מרגשת אותי, שכן גורמת לי לרעוד בתשוקה רק מלדמיין אותה מסיטה את שמלתה. ורק מלהיזכר בזה אני מתחיל להזיע ונהייה.... horny.

ולא, זאת לא "הנשמה התאומה שלי" ולא אהבה בוערת. ממש לא. לא כל הנשים מגרות אותי ככה אבל ההיא לא הייתה יחידת סגולה. בסוף ויתרתי עליה בגלל האופי הבלתי נסבל שלה, לו רק הייתה פחות רכושנית ועצבנית היינו נשארים. אבל אני רואה המון נשים מדליקות אפילו יותר ממנה ולרובן אופי נורמלי (אני מקווה).

אז נשארנו "רק" עם הצורך לשקר ולהסתיר. ועם שאלתך איך ארגיש אם אשתי תישתגל עם אחר.

כן, חבל שצריך לשקר ולהסתיר ובעולם מושלם לא היה בכך כל צורך.
אך העולם אינו מושלם, יש מוסכמות חברתיות כי אם שברתי כוס מתחת לחופה, הכוס הזאת עלתה לי כבר נורא ביוקר.
אני לא תופס את עצמי כשקרן, אבל במציאות שבה אני צריך לבחור בין אומללות צדקנית לקצת שקרים, או להתנהגות של "היא לא שואלת אני לא מספר" אז שיהיה כך.

ולשאלתך האחרונה,
מוזר (או שמא לא?) אבל דווקא בתקופה שבה נפגשתי עם השנייה, דווקא אז היה מפריע לי הרבה פחות אם אשתי הייתה לוקחת לה מאהב.
אך הנה הפרדוקס: דווקא בתקופה שנפגשתי עם השנייה, דווקא אז גם הסקס עם אשתי נהיה יותר חיוני. בזכותה גם התחרמתי על אשתי הרבה יותר, כך שאשתי חייבת לה לא מעט מהאורגזמות שלה מהתקופה ההיא.

אז לסיכום....
העולם לא מושלם.
יש סיכונים.
אני לא גאה בזה שהמצאתי ישיבת הנהלה בצהרים או בערב
אך אלה החיים
ובחיים האלה מה נשאר לנו אם אי אפשר לנגוס לפעמים גם מהפרי האסור?
כולנו משתוקקים לריגוש אבל עדיין לא כולנו מגשימים את זה.

כמה אנשים נורמטיבים לחלוטין לדעתך היו גונבים אילו היו יודעים בוודאות שאין על זה עונש?

כמה אנשים רגילים לחלוטין היו מעלימים מס אילו ידעו שלא ישלמו על כך?

והאמן לי שרבים רבים היו מנהלים רומנים מהצד אילו ידעו שלא ישלמו על זה מחיר.

גם אם אני מנטרל כרגע את העניין המוסרי שטמון בחיים הגנובים הללו ומסתכל על הנושא בעיניים של שכר ועונש או מנגנון של הרתעה בלבד, רבים יודעים שאסור לחצות את הקווים ויש לכבוש את היצר אפילו אם מאוד מאוד משתוקקים.

אבל בכל זאת אני רוצה לבחון את האספקט המוסרי, והדרך היחידה לבחון את זה הנו להעמיד את עצמך בנעליה של בת זוגך ולדמיין כיצד אתה היית מרגיש אילו היא הייתה מזדיינת מהצד עם גבר זר.

לפי התחושה שלך למראה אשתך מזדיינת בכל מיני תנוחות עם גבר זר ולמשמע גניחות ההנאה שלה תוך כדי הזיון, תבין לבד האם נכון וראוי לעשות זאת לאשתך, אפילו אם חיים רק פעם אחת!
 
מאור
21:08 16.05.16
שברגע האמת, אל מול אישה אמיתית מושכת חמימה, בשר ודם ו"בעניין".
כל שיגידו לך, ימליצו לך, ילמדו אותך, ישכח ואתה תמצא את עצמך נשאב לשם.
אתה לא היחיד בסרט הזה וכדי לא להיות "שם" צריך תהליך פנימי שלדעתי לא עברת.
אולי אני טועה אבל המציאות מלמדת שכך.
גברים (גם נשים) רבים עם זוגיות מצויינת בבית עדיין נשאבים לפרי האסור. למה? לא חסרים תירוצים.
משום מה רק אחרי הפיצוץ וההרס יש התפכחות וגם אז זה לא תמיד נשאר לאורך זמן.
בהצלחה.
 
שדון לילה
22:49 16.05.16
מודה באשמה וגם אין נסיבות מקלות.
אבל לבסוף הצלחתי להתנתק ממנה, עם זה שהיא כל כך סקסית ומפתה ויודעת לנצל זאת היטב. אבל לקח לי זמן לעשות את זה.
אם היא רצתה שתתחייב רק אליה, וקינאה באשתך, אז זה לא בדיוק רק "רעבה למין".
אצל נשים זה עובד אחרת, אחרי הכל.
הנשים באשר הן ואני אכן מודע לציווי התרבותי ולחינוך למונוגמיה משחר ילדותינו, אך המקרה שלה נראה לי שונה.

יש אנשים רכושניים ברמה אובססיבית, כאלה שאם למשל מוצאים עץ יפה על גדת נחל ונותן צל נעים, במקום לבוא לשם לפעמים לפיקניק וליהנות ממנו, רוצים להקיף אותו בגדר ולשים מנעול על השער כדי שחס וחלילה אף אחד אחר לא יוכל לשבת שם אף פעם.

תכונה זו מגונה בעיני ואף על פי שאינני מתיימר להיות פסיכולוג, נראה לי שנובעת מצרוף של אישיות אובססיבית ומחסור מתמשך.
כפי שהבנתי, בעלה כנראה לא בדיוק "קוטל קנים" והרוקט היה ידידה הטוב ביותר במשך שנים אחדות. פתאום פגשה מישהו אחר שעשה לה את מה שבעלה לא הצליח ובמקום פשוט ליהנות וזהו התחילה לפתח אובססיה.

אני לא חושב שכל הנשים כאלה, גם לא הרוב. אחרת באמת המצב לא טוב.
המון אנשים בטוחים שהם מנהלים את חייהם למרות שלא כך הדבר.
אצלי, כמו לכל אדם אחר שאני מכיר מספיק מקרוב, המון דברים, גם כאלה שמשנים כיוון בחיים או השקפת עולם קורים לגמרי במקרה.

כלומר........ יכול להיות שמקרה מסוג מסוים ישפיע עמוקות על אדם מסוים ואילו לאדם אחר זה לא יזיז כלל וכל הזמן תהיתי למה?
המקריות עובדת אצלנו כל הזמן מהרגע שאנו פוקחים את עינינו ועד לרגע שנרדמים ואף לאחר מכן. ההזדמנויות והסכנות מרחפים סביבנו בלי הפסק אבל משהו בתוכינו פוקד עלינו ברגע מסוים מאוד לקחת הזדמנות מסוימת אחת - וזאת אחרי שפספסנו או ויתרנו על אלפי או מליוני הזדמנויות דומות לזו קודם לכן.
ולמה?

ואז נפל אצלי האסימון: ההזדמנות המסוימת "חודרת" פתאום אחרי שעברנו שינוי כלשהו. כלומר משהו שאישיות שלנו השתנה, משהו בהשקפת העולם שלנו, מצב הרוח.... והופ - ההזדמנות הבאה "במקרה" תופסת אותנו.

אז מה אתם אומרים?
יש מקריות בחיים או לא? האם מה שנראה כמו מקריות אכן מקרי או שהוא תולדה או ריאקציה למשהו בתוכינו?
היי אני רשמתי כאן לפני שבועיים על משהו שעברתי ומעדתי, העתקתי את ההודעה
תראו למטה
השאלה שאני לא מפסיקה לחשוב ולהזכר בכל פינה בעבודה ומפחדת שהוא שוב יבוא
אני כנראה בהלם וכעס על עצמי מלא רגשות מעורבים
אני פשוט לא מאמינה שנסחפתי לשם למרות שלא הגעתי עד הסוף,אבל עדיין מרגישה סוג של בגידה. ועבר כבר זמן לא דברנו שבועיים לא התראנו שלושה שבועות והבנו שזה נגמר,ואני יודעת שלא נהיה יחד לעולם (אני מניחה שבתת מודע רציתי לחיות איתו כי פתחתי רגש) אבל הראש הראש שלי לא מפסיק לחיות את זה ולשחזר את זה למה?
האם זה יגמר לי וישכח לי .??


היי אני דנית אני עם בעלי מגיל 16 כבר 12 שנה יחד
יש לנו ילד
הוא באמת בעל מקסים לא מחסיר דבר בן אדם הגון וישר
אני מקום ראשון אצלו
יש לי בעיה שהוא לא מחמיא לי והוא מודע לכך הוא גדל ככה בלי חום ואהבה
בקושי שמעתי בחיים שאני יפה ושיצא לנו לדבר על כך אמר שאני מהממת בעיניו אבל אין לו את זה לבוא ולהגיד אישתי היפה וכו',..
כולם אומרים שאני מהממת ואני יותר יפה ממנו אבל זה לא משנה,
העניין שבמקום העבודה שלי התחיל לחזר אחריי בחור בגילי (ערבי!!) וכל פעם שיצאתי לעשן הוא היה יוצא אחריי ומיום ליום ממש נוצר רגש לא הייתי מאמינה על עצמי דבר כזה
פשוט התאהבתי ביופי שלו ובחיזורים שלו
חיכיתי כל יום רק להגיע ולראות אותו ויום אחד התנשקנו אפילו,
הוא עזב את מקום העבודה לפני שבועיים זה המזל שלי
לאחר מכן המשיך לבוא ובקשתי ממנו שיפסיק ונשכח אחד את השני
אבל הוא לא יצא לי מהראש למרות שאני יודעת שגם אם הייתי רווקה לא הייתי הולכת לחיות איתו , אולי רק סטוץ בגלל שיש לי רגש !
למה טעיתי אני כועסת על עצמי
מצד שני לא מפסיקה לחשוב עליו
זה היה כיף אדיר ונסחפתי פתאום משהו חדש..
זה קורה המון כששני המעורבים מחליטים (מנסים) להתנתק בלי שקרה משהו (פיצוץ)
את נגעת במשהו שגרם לפרפרים שלך לעוף שוב.
זה לא דבר פשוט ומזל (ע"פ הבנתי) שהוא מכבד ולא מחזר ומקשה עלייך אחרת זה לא היה נגמר אלא אם בעלך או מישהו היה מגלה והיה נגרם נזק.
קשה יהיה לך לשכוח /לשחרר אם ליבך ימשיך להביט מדי פעם אל המסדרון אולי הוא יופיע.
אני לא בטוח בכלל שזה הוא שמעיף אותך כמו החוויה עצמה ותחושת החיזור שמציתה את נפשך. רוב הנשים נכנסות לקשר בגלל הסיבה הזו.
ישנן שאף פורחות בבית בעקבות המצב הזה.
מה עושים עם זה?
לא נראה לי שמישהו כאן באמת יוכל להציע לך, בסוף היום את תעשי מה שהלב שלך יגיד.
את צריכה מישהו לדבר איתו שיסיט אותך מהמקום הזה בכל פעם מחדש עד שהחלום הזה ידעך.
 
אני
22:05 15.05.16
הרבה מדברים על האבל של הנבגד אבל גם הבוגד צריך לעבד את האבל שלו.

האבל עד ההתנתקות מאותו ריגוש ופנטזיה שתפסו נתח נכבד מהווית חייו. גם פה אין פתרונות קסם למעט זמן ועוד זמן. המחשבות בראשך הנם בדיוק אותם מחשבות שיש לאדם שאיבד את יקירו וככל שיעבור הזמן ותשלימי עם העובדה שזה נגמר ולא ישוב עוד המחשבות יתפסו פחות ופחות נפח בראשך.

לעיתים יש גם רגרסיה, כוונתי שפתאום תחליטי שאת חייבת לראות אותו ולו גם רק עוד פעם אחד, לאחל לו "רק" יום הולדת שמח, תעשי הכל כדי להתקל בו במסדרונות. אם תכירי את התהליך של הרגרסיה שיעבור עלייך שזה תהליך טבעי תוכלי גם להתמודד איתו בצורה יותר יעילה.

הכי חשוב זה לא ליפול בפח של רק פעם אחת אחרונה וזהוא. זה משול למי שמנסה להגמל מסיגריות או ר"ל סמים או התמכרויות מסוג אחר.

הדרך לגרום למחשבות האלו לתפוס פחות ופחות נפח זה לא לנסות שלא לחשוב כי אז המוח יעשה בדיוק את התהליך ההפוך וכן יגרום לך לחשוב על זה. הדרך הטובה יותר זה לגרום למחשבות אחרות לתפוס את אותו החלל, בין אם זה לנסות להצית את אש האהבה עם בעלך, חוגים, טיולים, מפגשים משפחתיים וכל עולם תוכן נוסף שממלא אותך וגורם לך הנאה.

וגם אם לפעמים עולו המחשבות, אז לא קרה כלום.
זה יותר עמוק.
 
דנית
14:55 17.05.16
על התשובות וההתייחסות
[לקחתי לתשומת ליבי זה עבודה בתוך הראש והזמן יעשה את שלו
שלום לחברי הפורום.
אני בן 48 נשוי 25 שנים + 3 ילדים. בתחילת הדרך הקשר המיני היה טוב. לצערי עם השנים התדירות של יחסי המין הלכה וירדה. ב 3 שנים האחרנות המצב הפך לקשה מבחנתי כאשר הקשר ממש הלך ודעך. אישתי מעולם לא יוזומת. אבקש לציין שכאשר אני יוזם היא בדרך כלל נעתרת, אבל לפעמים מפנה את גבה בכל מיני טענות. ניסיתי בעבר לדבר איתה מספר פעמים אבל זה רק עזר לתווך הקצר. בכל מקרה בשניים האחרונות גם שהסכימה הייתה קרה. וכאן הבעייה - אני לא רוצה לדבר איתה על זה יותר. אני לא רוצה להרגיש כאילו היה עושה לי טובה אני לא רוצה שתעשה משהו בלי חשק כדי לרצות אותי. זה גורם לי להרגיש כאילו היא יוצאת מידי חובה וגם בסוף הסקס לא משהו. בנוסף היא לעולם לא נוגעת בי או מחבקת ומלטפת. פשוט חייה איתי ללא כל מגע פיזי. במצב הזה אני נמצא כבר מספר שנים כאשר אנו עושים סקס אחת לכמה חודשים -:(. אציין שמעבר לכך בבית הכל בסדר.
אני ממש מתוסכל מהמצב הזה. לא רוצה לפרק את המשפחה אבל ממש קשה לי עם זה.
אנא יעצו לי.
אף אחד מהם לא מלבב בלשון המעטה.
האפשרות הכי נפוצה, שהיא מנהלת רומן ולפיכך איבדה את המשיכה כלפיך.
האפשרות הפחות נפוצה, שזה לא אתה אלא היא, כלומר בעיות הורמונליות פיזיולוגיות, שמופיעות בגיל הזה (נניח יובש בנרתיק) ואולי יעוץ סקסולוגי או/ו זוגי יוכל לעזור כאן.
יכול להיות שהאהבה מתה בלי קשר לכלום, ומצב הסקס רק משקף את העובדה שהנישואים שלכם הם בעיקר "על הנייר".
לפי הנתונים שציינת, נישאתם בגיל מאוד צעיר, אני לא יודע אם אשתך חוותה מערכות יחסים אחרות, ויכול להיות שזה עכשיו צף.
דבר אחד בטוח, אתה לא יכול להתעלם ולהמשיך מכוח האינרציה, אתה צריך לפעול.
בהצלחה.
 
דוד
12:06 06.04.16
אילן, תודה על תשובתך.
אכן האפשרויות שציינת נראות לי סבירות. לגבי האפשרות הראשונה של ניהול רומן היא קיימת.לא הצלחתי למצוא משהו שיבסס חשד זה. אם אכן קיים מצב כזה זה לא נעיים ויהיה לה מאוד קשה עם זה.
האפשרות של מצב פיזולוגי מפחידה לא פחות. לא נראה לי ( אולי אני טועה) שהאהבה מתה. רק החשק המיני שלה דעך לגמרי. אם כך הוא המצב מה יהיה בעתיד ? כלומר מה קורה אם לאחד מבני הזוג נגמר החשק המיני...? מה נגזר על הבן זוג השני להמשיך בצורה זו ? אני לא מחפש רומנים מהצד. זו אפשרות מפחידה שאני לא יודע לאן תוביל. בזמן האחרון התחלתי לחשוב בעניין אבל אני לא עושה דבר בנושא.
אבל אם האהבה לא מתה, ורק החשק המיני ירד, אז למה היא לא מחבקת, מנשקת נוגעת?
מה קורה אם אתה מחבק, מנשק, נוגע?
שנית, לגבי השאלה מה קורה אם לאחד מבני הזוג "נגמר החשק לגמרי"?
אז זהו, שבנישואים בריאים ויציבים, כל אחד מתחשב בצד השני, ומנסה לבוא לקראתו ככל יכולתו.
אם לך בא פעם בשבוע (נגיד) ולה פעם בחודש, אז כל אחד מתפשר קצת, ומחליטים נניח על פעם בשבועיים, בדיוק כמו שלה בא לנסוע לחו"ל פעמיים בשנה ולך בא פעם בשנתיים, אז יושבים ומחליטים פעם בשנה, כך לגבי כל החלטה בחיים, ככה זה נישואים.
שלום לך דוד,
אני מניח שאם אתה בן 48, אז גם אשתך נמצאת בסביבות הגיל הזה, כלומר היא נמצאת בגיל המעבר, שאז מתקיימת ירידה מסוימת בהורמוני המין שלה (בגלל היחס המשתנה בין הטסטוסטרון והאסטרוגן), על כן היא חשה בירידה ברמת התשוקה ובהתרגשות המינית, ומכאן נובעת התנהגותה.
מה גם שאתם כבר 25 שנים ביחד (שזה לא מעט). אני מניח שאתה מאוד משתדל לרצות אותה על מנת שגם היא תתרצה אליך, אך ככל שאני מבין, אתה לא רוצה לדבר איתה על זה - על מנת לזכות ב"טובות", אני מניח שתה חש מושפל באופן ההתרצות שלה אליך, כי אינך מוכן שיזרקו לך 'עצם', אתה רוצה אף את כל 'היתר', ובצדק.
אם בבית 'היתר' בסדר (כפי שכתבת), אז טוב אתה עושה שאינך מפרק את המשפחה. אם אני אפגוש אתכם אוכל להצביע על הבעיות וגם לפתור אותן בעזרתכם, לטובתכם. לידיעתכם יש לכם סיכויים טובים.
רוטרי יששכר מומחה לטיפול זוגי, למיניות האדם, ולשיפור רגשות האהבה.
 
דוד
12:37 06.04.16
תודה רבה יששכר.
אכן נתחת את המצב בדיוק.
שאלה : אם אכן קיימת בעיה פיזיולוגית הנובעת מגיל המעבר או בעיה בהורמני המין שלה אם היא זקוקה לטיפול רפואי? ( או יעוץ והכוונה) האם קיים כזה דבר שיכול להחזיר חשק מיני? הרי זה גיל מעבר..
אתה מציע פגישה כדי להבין מה הסיבות...אם לי היא לא מספרת אני חושש שגם לך היא לא תספר. מעולם לא היינו ביעוץ מקצועי ואני לא רוצה להביא אותה למצב בו אנו הולכים ליעוץ ואז היא מבינה שאכן קיימת בעיה ואז היא "תרצה" אותי אבל בלי חשק מצידה.
האם טיפול-יעוץ כזה יכול להחזיר את המצב לקדמותו ?
ושוב...תודה רבה
 
יששכר רוטרי  
11:29 07.04.16
שלום דוד,
העניין הוא שהורמוני המין שהיא תקבל לא יספיקו לה להגברת התשוקה והריגוש המיני כלפיך, יתכן שהיא עשויה להעדיף עינוג עצמי, או עינוג מיני מסוג "אחר".
כאן אני נכנס לתמונה.
דרך הדרכתי ובעזרתך כמובן, ניתן להחזיר את המצב לקדמותו- כדבריך.
ואל תחשוש שהיא לא תספר לי, היא תספר בוודאות!
דרך אגב, המצב יכול אפילו להשתפר לעומת העבר.

רוטרי יששכר מומחה לזוגיות, למיניות האדם, ולטיפוחה של האהבה.
 
אנונימית
19:03 07.04.16
אני מניחה שאם אשתך היתה כותבת זה היה משהו כמו-
״אני נשואה 25 שנה. לפני שנולדו הילדים הכל היה נפלא, בעלי ידע לחזר אחרי ולהחמיא לי, שם לב כששיניתי את הצבע בשיער או קניתי בגד חדש, היינו יוצאים לבלות - סרטים, ארוחות רומנטיות או סתם משוחחים שיחות נפש אל תוך הלילה, היה מעניק לי מסאז׳ מפנק מדי פעם - והסקס היה נפלא כשכל הזמן הוא אומר לי כמה שאני יפה וכמה הוא אוהב את הגוף שלי ואותי.
במהלך השנים- כשנולדו הילדים והחיים המשותפים הפכו ל״סידור עבודה״ הלכו ונשחקו גם היחסים, כשהיינו מסיימים יום מתיש של עבודה, טיפול בילדים, ארגון ובידור וטיפול בבית- את הארוחות הרומנטיות ושיחות הנפש החליפו רביצה עייפה ובהייה בטלוויזיה, כשהייתי מחפשת את העיניים שלו הם היו תקועות בטלפון, הוא כבר לא שם לב לצבע בשיער או לבגד החדש ואם במקרה היה שם לב- זה היה בשביל לשאול אותי כמה זה עלה... ובכל פעם שהוא היה מעוניין בסקס- ניסיתי להסביר לו שהדרך לסקס עוברת דרך האינטימיות הזוגית, דרך החיזור, דרך הבעות האכפתיות- אבל לא נראה לי שהוא ממש הבין. ולאט לאט למדתי לחיות בלי זה אבל איך אני יכולה להעניק לו את מה שהוא רוצה? (סקס) אם אני לא מקבלת את מה שמאפשר לי להעניק לו את זה?״.........
בקיצור- דוד, נראה לי שהבנת את הרעיון- פרשת בפנינו רק צד אחד. לדעתי אם תלכו לייעוץ זוגי ותהיה פתוח לשמוע את מה שאשתך אומרת תגלה דברים חדשים שיפתיעו אותך.
השחיקה שאתה מתאר היא די טבעית אחרי 25 שנים, אבל אם אתם באמת רוצים להשאר ביחד- ייעוץ זוגי בהחלט יכול לעזור ולהעניק לכם כלים- זה אף פעם לא מאוחר מדי.
מקווה שמה שאתה כותב וחושב לא ידחוף אותך לנהל רומן או לחפש את מה שנראה לך שחסר לך במקומות אפלים ובעיקר שקריים..
בהצלחה.
 
דוד
20:34 07.04.16
שלום לך אנונימית :-)
קראתי את מה שכתבת בעיון. אכן נשמע הגיוני. במקרה שלנו אני לא בטוח שזו תהיה תשובתה. עד עתה אכן הינו עסוקים בבניית החיים שלנו. גידול ילדים, פרנסה, משכתנתא וכל ההתרוצצויות היומיות. נכון שהיו עליות וירידות אבל עד לפני מספר שנים באמת הכל היה סביר. דווקא עכשיו שהילדים גדלו ועזבו את הבית ( הגדול התחתן ושנים בצבא) פתאום מצאנו לבד. עכשיו התחיל פרק חדש בחיים. אנחנו יחסית מבוססים. אין התעסקות עם גידול ילדים ולמעשה אנחנו חופשיים עם הרבה זמן פנוי. שוחחתי אתה על זה ואמרנו שעכשיו מתחיל פרק חדש. תקופה בה עלינו למלא את הזמן שזכינו לו בבנייה חדשה של הזוגיות. יש לנו את כל זמן והבית ריק.
דווקא עכשיו שחשבתי שהכל יפרח מחדש...דווקא עכשיו היא לא זקוקה לזה. פשוט מתסכל.
הכי חשוב...וכתבתי את זה, אני לא רוצה להיות כל הזמן זה שיוזם. אני מחכה שהיא גם תרצה ושזה יבוא ממנה. היא לא יוזמת ומבחינתה הכל בסדר. הפסקתי ליזום וכלום לא קורה. אני לא רוצה שהיא תרגיש מאולצת לעשות לי טובה, מצד שני נשארתי לבד.
מהתגובות פה אני מסכים שאנו זקוקים ליעוץ. מעולם לא היינו ביעוץ וזה אפילו קצת מפחיד אתי...לא יודע מה זה יוציא מהארון...
תודה לך.
 
אנונימית
22:02 07.04.16
עכשיו שקראתי את תשובתך אני חושבת עוד יותר שייעוץ יעזור.
לפי התיאור אתם נמצאים בגלגול השלישי של הזוגיות - אחרי תקופת חיזור-אהבה-ולבד מגיעה תקופה ארוכה של ילדים, בית, פרנסה, משכנתא וכו׳ וזוגיות נוטה לקבל עדיפות משנית.
במהלך השנים התרגלתם לחיות אחד ליד השני ולא בדיוק ביחד..
עכשיו כששאר הדברים שהעסיקו אתכם הולכים ונעלמים הגיע הזמן שלכם לגלות כל אחד את עצמו בנפרד ולהגדיר את הזוגיות שלכם מחדש.
יחד עם זה- יש לי שאלה אליך- כשאתה כותב ״אני היחידי שיוזם״- אתה מתכוון למחוות רומנטיות? למשל- מתנות קטנות, מחמאות, דרכים להראות שאכפת לך או רק יוזם סקס? ניסיתי להעניק לך נקודת מבט נשית- ממנה סקס הוא המשך של אינטימיות ומאוד חשוב מה היתה צורת התקשורת ביניכם במשך היום, אשתך מרגישה שהיא אהובה? שהיא נחשקת?
יכול להיות שיש גם בעיה פיזיולוגית (כפי שאמרו לפני) אבל גם היא לא תיפתר באמת אם לא תלמדו פשוט ליהנות אחד מחברת השנייה.
אני חושבת שזה שאתה כותב פה חשוב מאוד- קודם כל בשבילך- כי זה מראה שאתה מבין שיש פה מצב בעייתי- גם אם אתה לא בדיוק יודע איך לפתור אותו, ובאמת רוצה לשנות. אבל גם בשביל אלו שנמצאים במצב שלך ועוצרים רגע ״לעשות חושבים״ לפני שהם מתפתים לחפש אהבה נואשת במקומות אחרים..
הלוואי שתדעו למצוא את הדרך בחזרה אחד לשניה- מה שלא יהיה בטיפול יתגלו לשניכם דברים שלא אמרתם ולא ידעתם אחד על השנייה ואז תדעו להחליט אם אתם נשארים ביחד כי אתם רוצים ולא כי אתם צריכים.
בהצלחה...
יש הרבה אמת בדברים שהיא כותבת. יחד עם זאת, לא נראה לי שכל האחריות היא מהבעל לאישה, כדי לשקם את האינטימיות. איפה החלק של האישה בגילויי חיבה וחיזור כלפי הבעל?
הרי דוד כתב שהיא נמנעת מכל מגע פיזי תמים, ואני מניח שהיא גם לא אומרת לו מילה חמה וכו'
למה האחריות כולה על הגבר, ולמה הסקס צריך להיות חשוב לו ולא חשוב לה, ולמה הסקס הוא סוג של פרס, על "התנהגות טובה" שהאשה מסכימה בתנאים מסוימים "לתת"?
הוא לא מצב טבעי שכמעט כל זוג מגיע אליו בשלב זה או אחר של הקשר?
כלומר, ואני אחדד - האם יש לזה תרופה והאם זאת מחלה שצריך לרפא בכלל ולא מצב טבעי שיש להסתגל אליו, איש איש בדרכו?
 
דני
15:06 11.04.16
שלום לך,

או שאתה ממש לא בסדר ומחסיר מאישתך אי אלו דברים או ש... יש מישהו אחר שמחמם את הקור של אישתך..(סורי) אין משהו אחר/נוסף.
 
דני
15:06 11.04.16
שלום לך,

או שאתה ממש לא בסדר ומחסיר מאישתך אי אלו דברים או ש... יש מישהו אחר שמחמם את הקור של אישתך..(סורי) אין משהו אחר/נוסף.
 
יעל
20:22 16.05.16
מה דעתך, להחמיא לה. יותר להסתכל לה בעיניים. להקדיש לה שיחות, להראות לה שהיא חשובה, שהיא עדיין חשובה, ולא לחכות לשעות השינה, למיטה כדי להראות לה רגש?
האם אתם יוצאים לחופשות לבד, רק אתה והיא?

בהצלחה
 
שדון לילה
22:47 16.05.16
הי לכולם, אני נלי בת 41 נשואה +2 והייתי רוצה לשתף אתכם בסיפורי. אז כך, אני ובעלי יחד כבר 20 שנה. התחתנו בעקבות הריון שממנו נולד לי ילד עם אוטיזם אספרגר (כיום בן 16). החיים לצד אוטיזם קשים מאוד ובעלי התקשה לקבל את מצב הילד ולכן הפך מופנם יותר והחל לעבוד שעות רבות כדי לברוח מהמציאות בבית (עצמאי). אני לעומתו נכנסתי ויצאתי ממצבי רוח ודיכאונות באים והולכים לאורך השנים. חשוב לי לציין שלמרות כל הקשיים תמיד היינו חברים טובים. לפני 7 שנים היה לנו משבר בנישואים והלכנו לייעוץ, היה שיפור והחיים המשיכו ואיתם הקשיים. לפני כ 10 חודשים התהפך עליי עולמי!!! במשך כמה ימים ראיתי את בעלי מתנהג כמו זומבי, לא מדבר, לא עובד (הולך לאמא שלו) מרוחק ומסוגר בעצמו. הרגשתי נורא וידעתי שאם אשאל לא אוהב את התשובה. ובכל זאת יום אחד הוא חזר הביתה ב 1 בלילה, שאלתי איפה היה ומה קורה איתו בזמן האחרון? ואז...סוף העולם קרה!!! בעלי סיפר לי שיש לו משהי כבר שבועיים ושבשבוע האחרון הקשר הפך למיני, שהוא לא יכול יותר לשמור את הסוד הזה ושהוא חושב שהוא מאוהב ולא יודע מה לעשות. הוא המשיך בלי מעצורים וסיפר שהכיר אותה לפני 7 שנים כשעבד אצלה, והיה לו סטוץ חד פעמי איתה בתקופת המשבר שלנו. ושלאחר מספר חודשים היא התחתנה אך המשיכה ליצור קשר כל כמה חודשים בנוגע לדברים בביתה וכי לא היה בניהם מעבר לידידות שהייתה נשואה. אך לפני כשבועיים היא יצרה איתו קשר וסיפרה שהיא מתגרשת וכל הזמן ביקשה שיבוא אליה. הוא טען שהוא נקרע ומשתגע מהמצב שנקלע אליו. מיותר לציין שהייתי בהלם עד עמקי נשמתי אבל האמנתי לו גם מפני שראיתי שהוא במצוקה כי זה ממש לא היה בעלי וגם בגלל שהוא לא ניסה לטייח את הסיפור בשקרים אלא שפך הכל בלי לראות בעיניים (פשוט להוריד מהלב). הייתי שבורה ומרוסקת וכל מה שחשבתי זה איך אני מצילה אותנו מהגיהנום הזה... הימים הבאים היו איומים... למחרת הוא הלך אליה וישן אצלה ובבוקר חזר...אני התעלפתי כמה פעמים ואיבדתי את ההכרה, הייתי במצוקה נפשית קשה והוא היה לצידי ולא ענה לטלפונים ממנה. לאט לאט הוא סיפר לי את כל הפרטים וענה לכל שאלותיי (והיו לי המון) הוא השתדל להיות סבלני ופתוח והראה לי את כל ההודעות שלהם בפלאפון. לאחר כשבועיים ביקשתי ממנו שיגמור את הסיפור איתה ושיגיד לה להפסיק לשלוח הודעות והוא עשה זאת לידי (שמעתי בספיקר את השיחה בניהם). מאז אנחנו עובדים המון על הקשר בנינו, מבלים ומדברים, האינטימיות בשחקים והאהבה הhשתדרגה פלאים. כמובן שאני עוברת עליות ומורדות ומשתפת אותו אבל בסופו של דבר גם לי נמאס כבר לחשוב על מה שקרה או עליה...אני לא מאשימה אותו ויודעת שצריך שניים לטנגו וגם בי האשמה. אבל..לא עובר יום שזה לא חודר למחשבותיי וגורם לי לדמעות.
אם משהו מכם עבר דבר דומה...השאלה שלי האם אי פעם זה יעבור? המחשבות יפסקו? הצער ייחלש?
בבקשה עזרו לי...
 
מאור
23:44 08.05.16
אני לא יודע הרבה אבל נדמה לי שהרוב כאן יסכימו שזה לא ממש עובר לעולם
תמיד זה יופיע פתאום בזמן נהיגה, במקלחת, לפני שנרדמתי, אפילו באמצע העבודה.
מן דקירה כזו שהבטן מתהפכת. שמזכירה את שלא רצית בכלל להכיל בחייך.
אצל כל אחד זה קצת שונה אני מניח וכל מה שקורה בעקבות זה משפיע המון. התנהגותו, מידת החרטה והאמונה שלך בה.
החשש מהמשבר הבא (האם ירוץ אליה)
האם עדיין אוהב אותה
ועוד ועוד.
מה שחשוב שכרגע יש פריחה, מי יתן והצליחו לשמור עליה לאורך זמן כי זה יקירתי, ממש לא מובן מאליו.
אולי לחבריי יהיה משהו מועיל יותר להגיד.
נראה שעברת לא מעט מהמורות, אני מקוה שתצלחי גם את זו.
מה שאת מתארת אילו תגובות מאוד מאוד קשות, אולי צריך גם תרופות, ןאת צריכה פסיכולוגית או יועצת זוגיות, או מישהו שיעזור לך להישאר שפויה ומתפקדת.
שנית, השאלה היא למה בעצם לא לפרק את החבילה?
את מציינת שהנישואים היו אילוץ עקב היריון לא מתוכנן, לא הייתה שם אהבה אף פעם, במקסימום כתבת שהייתם חברים טובים, לא נראה שאת היית מאושרת ולבטח לא הוא.
אני חושב שלשניכם מגיעה הזדמנות למצוא אושר, שלווה ואהבה אמתית, אתם עדיין צעירים יחסית, ובמקום לעשות החייאה לנישואים שלכם, תיפרדו כידידים בצורה תרבותית ומכבדת, יהיה לשניכם הרבה יותר טוב, לפחות לדעתי.
נלי יקירה,

עברת ארוע איום, ניתן להגדיר אותו כארוע הקשה ביותר שיכול לעבור על מערכת זוגית. אני לא רוצה לנתח את המקרה שלך ואת הסיבות שהביאו למשבר הזה משום שלא סיפקת מספיק פרטים ומהסיבה שאת מבקשת להתמקד במה ואיך ייראו החיים מעתה.

לצערנו במקרים מסוג זה אין קיצורי דרך ופתרונות קסם מהירים, את (בעצם שניכם) תצטרכו ללכת לכל אורך דרך הארוכה מלאת החתחתים והמהמורות ולעבור את כל השלבים בדרך עד שתגיעו למעין איזון שיאפשר לכם לחיות את המשך חייכם המשותפים בצורה סבירה ואפילו שמחה.

כמה זמן זה לוקח? זה משתנה מאדם לאדם, אך פרק זמן של שנה זה משך מקובל וסביר לארוע מסוג זה. יחד עם זאת ולצערנו הארוע הזה ילווה אותך במחשבותייך עד ליומך האחרון, הלוואי והיה למוח שלנו יכולת לעשות Erase לארוע הזה, אבל לצערנו אין פטנט כזה.

למרות שזה נראה כרגע כמשהוא שאינו ניתן לריפוי, יש גם תקווה בהמשך!

קודם כל יש מספר שלבים עיקריים שאת צריכה לעבור:

1) הכאב, ההלם, הטראומה החקירות והניסיון לדלות כל פיסת מידע מבעלך (איפה?, איך?, כמה?, מה לבשה ? וכיו"ב).
2) הדיכאון, המחשבות האין סופיות, השאלות העצמיות וחיבוטי הנפש (כיצד אני תרמתי להתפתחות הארוע?).
3) האבל והעיבוד שלו (אבל שדומה לאבל על מותו של אדם קרוב).
4) ההכלה של הארוע וההשלמה שאת הנעשה אין להשיב ויש לחיות עימו.

יש הרבה פעולות בונות אמון שבעלך יכול לעשות על מנת לעזור לך ואולי להאיץ יותר את ההחלמה שלך. אם תרצי אתייחס לכך בהודעה נוספת.

לאחר שתעברי את כל השלבים ותגיעי לאותו איזון הארוע הנורא הזה יישאר כזיכרון עמום בנפשך, הכאב בליבך יקהה ותוכלי להמשיך בחייך.

במצב שאת נמצאת כרגע ולפי התיאורים שלך בפוסט הייתי ממליץ לך ללכת לרופא המשפחה או לפסיכיאטר ולהצטייד בתרופות להרגעה והפחתת חרדה קצרות טווח כמו קסנקס על נגזרותיו בשילוב עם נוגדי דיכאון ארוכי טווח שמתחילים להשפיע רק אחרי מספר שבועות לאחר תחילת נטילתם.

בהצלחה נלי.
ראשית אני רוצה להודות לכם על שהקדשתם מזמנכם לענות לי ועל החיזוקים בדברכם :)

למאור: תודה רבה על העידוד והחיזוק

לאילן:
חשוב לי לחדד כמה דברים. אכן הייתי במצב קשה מאוד ונזקקתי לטיפול תרופתי שעזר לי רבות בחודשים הראשונים לגילוי, ובמקביל אף הלכנו לייעוץ זוגי (כיום אנו מיישמים את כל הטיפים שניתנו לנו ואכן זה עובד)
לשאלתך, מדוע לא לפרק?...ההריון לא תוכנן...נכון! אך הילד שלי בא מאהבה רבה!!! בעלי היה ועודנו אהבת חיי!!! (למעט רגעים של תסכול בהם אני נזכרת במה שעשה ורוצה לפרק הכל) וכמו שציינתי אנחנו באמת חברים מאוד טובים...אני משתפת את בעלי בכל מה שעל ליבי והוא מביע חרטה עמוקה בכל פעם. אבל...נמאס לו לדבר על זה...הוא רוצה לשכוח..לשים את המקרה הזה בצד...וגם אני לצורך העניין...אבל זה בלתי אפשרי! זה צץ פתאום, כמו שאמר מאור, בכל מיני מצבים וזה קשה מאוד!!!

ל-אני:
בדברייך מצאתי ייאוש ותקווה...לחשוב שעד יומי האחרון זה יהיה במחשבותיי?! זה איום ונורא!!! לעומת זאת התקווה שיום יבוא והאירוע הנורא הזה יהפוך לזיכרון עמום, הוא שנותן בי את הכוחות להמשיך ולהתמודד.
אוסיף ואומר שלפני הגילוי הייתי במצב רוח ירוד ויומיים לאחר הגילוי ממש לאחר שקרסתי נפשית ופיזית..כמו בדרך נס התעוררתי כאילו נפקחו עיניי מעיוורון שחייתי בו...תוך חודש נרשמתי ללימודים אקדמיים (לומדת פסיכולוגיה - משום מה...) והתחלתי לעבוד בעבודה זמנית לאחר שנים בבית (בגלל הילד) ואפילו עברנו דירה לאחרונה והחלפנו את כל הרהיטים שלנו..אבל לא משנה מה אני עושה הצער הולך איתי לכל מקום.
לגבי השלבים עליהם דיברת...אני בהחלט מזדהה ובטוחה שאני בשלב השלישי שלב האבל הקשה והארוך מכולם. לא מזמן אמרתי לבעלי שאני מרגישה כאילו מת לי החבר הכי טוב שלי, והוא ממש נפגע ואמר "לא נכון...אני כאן" אבל זאת באמת ההרגשה..אני אבלה על הזוגיות שהייתה ולא תהייה, על האמון שהיה ואיננו על החבר הנאמן שהייתי בטוחה במיליון אחוז שאין מצב בעולם שיעשה לי דבר כזה ו..עשה את הנורא מכל. וזה כואב שהלב נשבר.
אציין שלרוב אני חיה את חיי באיזון מסוים כל יום ביומו, אבל לפעמים קורה שאני צוחקת ממש מהלב ופתאום באה מחשבה "רעה" שמזכירה את שקרה..כאילו באה למנוע ממני לשמוח..זה לא קורה הרבה אבל כשזה קורה זה מאוד לא נעים (בלשון המעטה)
אני חושבת שדווקא בגלל שלא סיפרנו לקרובינו על המקרה (למעט המטפלת הזוגית) זה מרגיש נורא לבד..כאילו רק לי זה קרה בכל העולם ואולי אני הולכת נגד הטבע בזה שאני מנסה להילחם בכאב? אני לא יודעת...פשוט מתסכל!!
נלי
 
נלי
11:02 10.05.16
בתגובתך אמרת שישנם פעולות בונות אמון שיכולות לעזור בהחלמתי...אשמח מאוד לשמוע מהם.
אני זקוקה לכל דבר שיוכל לעזור לי להתגבר ולהתמודד בייתר קלות.
ושוב תודה
נלי
 
אני
18:34 11.05.16
לאחר שקראתי שוב את הודעתך הראשונה הבנתי שעברו כ 10 חודשים מאז הגילוי. לפיכך הכלים שרציתי לתת לבעלך להשיב את האמון כבר אינם כל כך רלוונטים לאחר פרק זמן כזה.

בקצרה רק אומר שמדובר על מגבלות ואיסורים דרקוניים וקשים שהצד הבוד לוקח על עצמו על מנת להשיב את בטחונו ואמונו של בן זוגו ועל מנת להראות שהוא מוכן "לסבול" על מנת לכפר על מעשיו.

דוגמאות: התנתקות מכל הרשתות החברתיות למינהם, ויתור על יציאות בלעדייך, שיתוף של כתובת אימייל אחת בניכם, טלפון נייד ללא ססמה וזמין לך להסתכל בכל עת ועוד כהנה וכהנה.

כמובן שמדובר על תקופה מוגבלת עד שלאט לאט האמון חוזר.

כמו שכתבו לך, אפשר להדביק את השברים אבל כמה שהשברים יודבקו ביד אומן הם עדיין יישארו שברים. יחד עם זאת ניתן להבין שבני האדם אינם מושלמים וכולם עושים טעויות גדולות יותר או פחות, ניתן למחול לבן הזוג בתנאי שמשוכנעים שהוא הפיק את הלקח מטעותו ולא יחזור עליה שוב.
 
מאור
20:45 10.05.16
את הכל ממש לפי הספר.
את תחושת האבלות הוא לא יבין.
אגב.. גם לא יבין זאת איש שלא היה שם.
כך ששיתוף משפחה או חברים לא ממש יועיל, אולי אפילו יזיק.
זה ממילא נורא קשה להסביר את התחושה של אותו אבדן שאת מתארת.
כל שהכרת או חשבת שאת מכירה בו השתנה ואבד במכה אחת כואבת.
לדעתי אמון שנשבר הוא כמו כלי זכוכית, אפשר להדביק את הרסיסים במאמץ רב אך הסדקים תמיד יהיו שם, תמיד!
לפעמים תרגישי הקלה ולעתים זה יצוף ויבעט חזק בבטן.
מה עושים עם זה? האמת?
אני לא בטוח שיש תשובה או פיתרון.
אבל יש עבודה לעשות יחד, חרטה ניסיון לתקן, ולקחים להפיק.
אולי הטיפ הכי טוב שאוכל לתת לך זה- מעתה והלאה אל תהיי מובנת מאליה.
זו הבבואה המוכרת הידועה והאפורה משהו. זו שתמיד שם ולפעמים שוכחים כמה היא נשית.
היי חזקה, יפה אטרקטיבית, אישה!
אני גם סבור שבגידה אין דינה לעבור ב-"אוי סליחה טעיתי" אלא בהרעדה של המערכת, כזו שתגרום לו לחשוב מאה פעמים לפני הפעם הבאה,.
שאם תהיה חלילה, זה הסוף.
באשר לסבלך, אולי למצוא מישהי שחוותה משהו דומה ולפרוק איתה (?)
אז נשימה עמוקה ולדרך. (:
 
דני
14:33 11.05.16
היי
זה קורה וקרה לך, כל הכבוד שנלחמת ולא וויתרת והחזרת את בעלך הביתה!
אל תתני לא לעצמך ולא לבעלך סיבה לפרק שוב.

אם הצלחתם לשקם ולהתעלות על מה שקרה ואת טוענת שהרבה דברים השתפרו מה את מעסיקה את עצמך באפיזודה שקוראת לכל אחד/ת כמעט במהלך חיי הנישואים ולרוב זה לא מסתיים בטוב כפי שאת מתארת. הטעות שלך שנכנסת לפרטי פרים וזה מה שמטריד אותך איך ומה הם עשו באיזה תנוחות וכן הלאה..את חייבת לשחרר, נלחמת ? תמשיכי!

בהצלחה!
שלום לך,
שאלותיך האחרונות היו:" האם אי פעם זה יעבור?", המחשבות יפסקו? הצער ייחלש?"
תשובתי היא כן!!!אבל זה ייקח עוד הרבה זמן...
העובדה ששניכם סובלים מוכיחה שאתם בעלי רגשות חמים זה לזאת ...כי אלמלא כן לא הייתה תקווה להחלמה שלכם מהצער וכאבי הלב.
מאידך, יקשה עליכם לעבוד על הקשר ביניכם, כי אינכם יכולים לחדש לעצמכם דברים שאינכם יודעים....ומיידעים אחרים עדיף לא להתעסק עימם.
העובדה שהאינטימיות בשחקים וגם האהבה השתדרגה פלאים - כדבריך ...זה לא מפתיע אותי כמטפל, זה קיים תמיד "כאפטר- שוק". לאחר מצבים של "בגידות" וכו.
אני כמטפל יכול לחסוך לכם את זמן הסבל, כך שתוכלו לחזור ולחיות בזוגיות, ללא סבל בזמן קצר בהרבה.
רוטרי יששכר מומחה לזוגיות מתגמלת, למיניות האדם, ולשימורה של האהבה.
לאחרונה...אני מגלה בוואצאפ של בן זוגי התכתבויות עם בחורה בשם אורית.
כל ההתכתבויות מחוקות. אך לפי מיקומם אני רואה שלפחות פעם ביום יש התכתבות.
חיפשתי בין החברים שלו בפייס. לא מוצאת אותה לא לפי שם ולא לפי תמונה. את מספר הטלפון שלה שמרתי.
מעניין מה דעתכם על זה ואיך אני אמורה להגיב ?
(בעיני-הסתרה מבן/ת זוג לגבי קשר בתחום הרומנטי/רגשי/מיני=בגידה).
תלוי מה הגבולות שלך ומה את מוכנה לקבל ומה לא.
תלוי אם קיימת ביניכם מחויבות, ונאמנות, וכנות (לא רק מצידך. גם מצידו).
תלוי אם את באמת רוצה לברר (לגבי הקשר) ומה מתכוונת לעשות עם הגילוי.
אבל שאלת מה חושבים. אני חושבת שיש מקום לחשוד שהוא מסתיר ממך קשר.
ברור שמהפרטים שכתבת אי אפשר לדעת מה מהות הקשר (רגשי, מיני, גם וגם)
מה שאני בטוחה זה שבשלב זה (שעוד לא יודעת על מהותו והיקפו) - אל תעשי כלום. תתנהגי כרגיל כדי שלא ירגיש מאוים ויכסה עוד יותר עת עקבותיו.
אם מרגישה חוסר נוחות, חשדנות ורוצה לדעת יותר על הקשר-תעשי זאת בשקט מבלי שירגיש. לבד או עם עזרה (את מכירה את הגבולות שלך. אם זה מעבר-תפני לחוקר פרטי).
 
מאור
22:23 01.05.16
את שמה?
מה התמונה שלה...
סביר להניח שנשמרה בשם בדוי.
באשר לשאלתך, כששיחות נמחקו יש בזה הסתרה ומכאן סוג של בגידה באמון.
אם השיחה אינה מכילה מאפיינים רומנטיים, מיניים, פלירטוט לא היה לך צורך למחוק מלכתחילה.
מה לעשות... להמשיך לעקוב.
מתישהו מתוך שאננות יעשה טעות וישכח למחוק או משהו.
בנוסף ישנן דרכים טכנולוגיות לגלות מה נכתב בניהם.
ולנסות לאסוף עוד מידע והוכחות, אחר כך לגשת לחוקר פרטי (אם אכן יש סימנים מחשידים של ממש), ואז לפוצץ הכל, ולחשוב איך ממשיכים הלאה יחד, אם בכלל.
 
דני
14:37 11.05.16
אם יש לך את המספר טלפון שלה תתקשרי אליה...כל השאר בונוס
היי לכולם וחג שמח.אני בחור בן 33 נשוי פלוס 2 קטנים.לפני 4 שנים הכרתי את אהבת חיי.לא אכנס לסיפור איך ולמה זה היה לגמריי במקרה.חשוב לציין שאני לא אדם שבגד אי פעם או חיפש לבגוד ובטח לא להתגרש.מצבי כיום זה שאני מאוהב כבר שנים במישהי אחרת שגרמה לי להבין מהי אהבה.לעולם לא הרגשתי כך לאף אחת.אני מקדיש כבר שנים כל דקה מחיי להיות עם אהובתי.אין יום שאני לא איתה.יודע שלא אוכל לחיות בלעדיה
היא התגרשה לא מזמן וגם אני מעוניין להתגרש למרות הקושי.אין לי כלום עם אשתי.אנחנו לא עושים דברים יחד ואני גורם לה להרגיש שאני לא מעוניין
חשבתי שהיא גם תרצה להתגרש בעיקר שהיא מתלוננת ויש לנו שיחות אבל היא מעוניינת לפחות לכרגע לשמר את התא המשפחתי.היא בעצה לא מעוניינת בי פשוט לא מעוניינת לפרק.אני מצדי מראה לה הכל שזה נגמר אבל זה לא מעניין אותה.איך אני אגמור איתה את הסיפור בצורה טובה והוגנת?למרות שיש ביננו שיחות דברים לא מתקדמים ואני הכי הייתי מעוניין שזה יבוא משנינו ולא רק ממני.
 
אני
19:33 02.05.16
האם יכול להיות שבינך ובין אישתך אין שום דבר כיום נובע מהעובדה שיש לך היום תחליף בדמות "אהבת חייך"?

האם יכול להיות שאשתך מראה שאינה רוצה אותך יותר, נובע ממה שאתה משדר לה שהכל נגמר?

הרי התחתנת עם אישתך מסיבה כל שהיא, בדרך כלל אצל רובנו זה מאהבה, אתה יכול בבקשה לתאר את חייך עם אישתך לפני שנתיים טרם הכרת את אותה אחת.

הסיבות לשאלות הללו נובעות מרצון להבין מדוע המצב עם אישתך הגיע לידי מה שהגיע והאם הוא אינו נובע רק בגלל שמצאת לך תחליף.

תשאל את עצמך את השאלה ותנסה לענות בכנות הכי גדולה שאתה יכול, אם לא היית מכיר את אותה אחת האם גם אז היית חותר בצורה כל כך נמרצת לגרושין?
 
אילן
10:54 08.05.16
אם תגיד לה שהאהבה ביניכם מתה, ואתה בעצם אוהב מישהי אחרת, (בלי לספר שכבר נפגשתם וכו') היא תתגרש ממך מייד. אבל אם אתה "עושה שבת" לעצמך, ומשאיר אותה בחושך, אז זה לא יבוא משניכם יחד, פשוט, כי אתם בשני מקומות שונים בחיים.
 
דני
14:35 11.05.16
חדן תספר לה את האמת!
שלום רב ! חייב את עזרתכם: לפני 5 חודשים נפרדנו אני ואישתי אחרי כשנה של נישואין ללא ילדים. בעת הפרידה אשתי הבטיחה שנעשה את זה יפה אך יום למחרת פנתה לעורכי דין עם הכתובה. מאותו היום נפרדנו והיא הגישה בקשה לשלום בית. בדיון טענתי והוכחתי כי מדובר באשה הסובלת מהתפרצויות זעם וקנאה אובססיבית . הדיינים ביקשו לנסות הליך של שלום בית.לא חזרנו לגור יחד והקשר בינינו פשוט לא היה קיים כבר. במפגשים עם היועץ מטעם הרבנות ישבתי ושמעתי שקרים על גבי שקרים ובמפגש האחרון אמרתי ליועץ שאני איבדתי בה כל אמון אם במקום לנסות לתקן היא ממשיכה לשקר. היועץ החליט שאין מקום להמשיך ולנסות כשאין אמון בין בני הזוג.. צפוי לנו דיון בעוד כחודש. מה אמור להיות בדיון הזה? ברור לי והיא לא מכחישה שהיא תתבע כתובה ( מליון). איך עליי לנהוג?
לא סביר שמי שאינו מצוי בדיני משפחה יענה כאן.
מה עושים? מה שעורך הדין מציע.
 
דני
14:27 11.05.16
שלום לך,

העצות שגרושתך קיבלה מעורך הדין שלה זה רק בכדי לסחוט ממנה עוד כספים ביצירת מצג שווא שניתן להוציא ממך את מחיר הכתובה של מיליון ש"ח.

קודם כל חוכמולוג מי רושם מיליון ש"ח???

עכשיו ברצינות, אם זו הדרך שהיא בחרה תגיד שגם אתה מוכן לשלום בית. תן לה להתייבש חודש חודשיים שלוש ונראה אותה חכמה גדולה. במידה והיא תצא מהבית ללא אישורך או לא תהיה מוכנה לקיים איתך יחסי אישות אז היא אישה מורדת ולא מגיע לה שקל.

תיזהר לעשות שטויות,היא תתעד ותקליט כל שיחה בינכם וראוי שגם אתה תעשה כן.

בהצלחה
היי אני דנית אני עם בעלי מגיל 16 כבר 12 שנה יחד
יש לנו ילד
הוא באמת בעל מקסים לא מחסיר דבר בן אדם הגון וישר
אני מקום ראשון אצלו
יש לי בעיה שהוא לא מחמיא לי והוא מודע לכך הוא גדל ככה בלי חום ואהבה
בקושי שמעתי בחיים שאני יפה ושיצא לנו לדבר על כך אמר שאני מהממת בעיניו אבל אין לו את זה לבוא ולהגיד אישתי היפה וכו',..
כולם אומרים שאני מהממת ואני יותר יפה ממנו אבל זה לא משנה,
העניין שבמקום העבודה שלי התחיל לחזר אחריי בחור בגילי (ערבי!!) וכל פעם שיצאתי לעשן הוא היה יוצא אחריי ומיום ליום ממש נוצר רגש לא הייתי מאמינה על עצמי דבר כזה
פשוט התאהבתי ביופי שלו ובחיזורים שלו
חיכיתי כל יום רק להגיע ולראות אותו ויום אחד התנשקנו אפילו,
הוא עזב את מקום העבודה לפני שבועיים זה המזל שלי
לאחר מכן המשיך לבוא ובקשתי ממנו שיפסיק ונשכח אחד את השני
אבל הוא לא יצא לי מהראש למרות שאני יודעת שגם אם הייתי רווקה לא הייתי הולכת לחיות איתו , אולי רק סטוץ בגלל שיש לי רגש !
למה טעיתי אני כועסת על עצמי
מצד שני לא מפסיקה לחשוב עליו
זה היה כיף אדיר ונסחפתי פתאום משהו חדש..
 
אני
17:01 02.05.16
היי דנית,

ציארת את בעלך כאדם סגור שלא מחמיא לך ומאוד מאוד מפתה לקשור את הארוע שקרה בחייך להתנהגותו של בעלך. אבל המציאות מוכיחה אחרת, מעידות/בגידות קורות גם כאשר הבעל מפרגן, אוהב, מסייע ומה שהחברה מגדירה כבעל טוב.

תשאלי את עצמך עם היד על הלב, מה המשקל של מחמאה הניתנת מבעלך איתו את חיה איתו כבר 12 שנה אל מול המשקל של מחמאות ופרגונים שאת מקבלת ממשיהוא זר/עמית לעבודה? ברור לך שזה אפילו איך שאומרים "לא כוחות".

יותר סביר להניח שבשל העובדה שאת עם בעלך ביחד מגיל 16 וסביר להניח שאולי לא היו או היו מעט מאוד בני זוג אחרים בחייך וככל הנראה גם חיי המין שלך מתבססים עליו בלבד, זה גורם בגילאי ה 40 לתהיות ולשאלות העצמיות האם רק זה מה שאני אחוש ואדע למשך שארית חיי?

וזה בדיוק מה שמפיל אותנו למלכודת, השגרה, חוסר הנסיון עם בני זוג אחרים אל מול המסתורין של מישהוא חדש שנכנס לחיינו.

מאחר שאני מניח שאין לך איזה שהיא כוונה מודעת לבגוד בבעלך ואת אפילו על פי הכתוב מצטערת ומכה על חטא, חשוב מאוד לזהות את המצבים האלו לדעת שהם קיימים והפגיעות שלך לגביהם הנה גבוהה יותר ממישהוא אחר שמסלול חייו היה שונה ופשוט לעקוף את המכשול.

בקשר למחשבות אין באמת בעייה, זה ארוע שטלטל את נפשך והגיוני וסביר שתחשבי ואפילו תפנטזי. גם נשואים באושר ללא כל כוונת בגידה מפנטזים על אחרים ואין בזה רע. הבעייה היא לא מה מפנטזים אלא הרבה יותר מה שעושים ומממשים בפועל.
 
דנית
17:29 02.05.16
צודק בהחלט בכל מה שכתבת
זה ברור שמשהו חדש זה מה שסוחף
וכמו שכתבת ,גם אני תוהה מה אהיה עם אותו גבר בלי חידושים וחיזורים כל חיי?
מקווה שהבחור יצא לי מהראש זה סתם משגע אותי
תודה לך התשובה הארוכה
רוצה לומר לך שאת חלק ממועדון מכובד של נשים וגברים שנישאו לבני זוגם הראשונים וביחד מגיל ממש צעיר.
חלק גדול מהם חי עם תחושת הפספוס, מי יותר ומי פחות אבל זה תמיד שם במידה מסוימת.
במקרים רבים בן הזוג אינו רק בן זוג אלא גם חבר ממש ואחד שגדל איתך, התבגר לצידך. חווה איתך המון וליווה אותך בטוב וברגע.
במקרים האלה הבגידה מרסקת מאין כמותה לבן הזוג אך זיכרי גם זאת...
במידה וזה יתגלה את מיד תפסיקי להתלהב מהבחור החדש והוא יחוויר אל מול בעלך, בטח ובטח כשהוא בעל טוב.
אף גבר אחרי שנים רבות לא יעיף לך את הפרפרים ואגו כמו בחור חדש אך גם אף גבר לא ישווה לו לבעלך כחבר לחיים ואב ילדייך.
את לא תסלחי לעצמך אם תהרסו את הנישואים שלך בשביל הרפתקה שאין בה דבר מלבד ריגוש.
שאפו לך על זה שעצרת בזמן.
דברי עם בעלך ואולי אפילו כמה שיחות עם איש מקצוע שינער מכם קצת את האבק.
בהצלחה.
"בזמן שאחרות ניסו ונכשלו עד שמצאו את האחד אני קלעתי בול במכה הראשונה" .
איזו ראיה מקסימה של העניין.
אם טוב לך... תסתפקי בזה, ישנן המון אי שם שהיו רוצות את בעלך לעצמן.
היי
אני נשואה +3 , הכרתי את בעלי לפני 14 שנים והתחתנו לפני 6 שנים..
כל הזמן חשבתי שאנחנו משפחה מקסימה, אומנם יש את הקושי בלגדל 3 ילדים קטנים אך תמיד סמכתי על האהבה שיש בינינו. לגבי יחסי מין תמיד היו מועטים, תמיד ביוזמתי.
לאחרונה שמתי לב שבעלי מחבב עמיתה שעובדת איתו, הוא מדבר עליה , לקח את הילדים לבקר אצלה בבית ע"מ שישחקו עם הילדים שלה.. ביקש שנצא עם המשפחה שלה לטיול וכו.. אני חשתי לא בנוח אך לא רציתי להתערב בחייו הפרטיים וביחסיו עם עמיתיו. לפני כחודש שמתי לב שיש שיחות יוצאות מהטלפון שלו אליה וגם נכנסות מדי יום 2-3 פעמים בדרך בבוקר לעבודה וגם בדרך חזרה, שיחות של 20 דקות.. לציין כי באמת לקח לי חודש לאזור אומץ ולחטט בטלפון שלו כי גם חששתי לדעת וגם אני מאוד מעריכה- הערכתי אותו.
קרה שהתקשרתי אליו בדרך חזרה מהעבודה והיה בממתינה. וחזר מיד. אח"כ בדקתי וראיתי שדיבר איתה ואף מחק את השיחה בערב. תהיתי מדוע שימחק שיחה? למה לדבר איתה כל כך הרבה כשהם כל היום ביחד בעבודה, למה אף שיחה לא כשהוא בבית. שהתעמתתי איתו אחרי שלילה שלם לא ישנתי ובכיתי הוא הכחיש כמובן וטען שהכל זה יחסי עבודה, אפילו נעדר באותו יום מהבודה ונשאר איתי בנסיון לשכנע שזה כלום. אני לא מאמינה לו ..
גם כששאלתי נו ואחרי שבוע איך היא הגיבה כשחדלתם לדבר.. הוא טען שהסביר לה כי אם היא צריכה משהו שתדב ראיתו על זה בעבודה.. זה כמובן לא מסביר את השיחות היוצאות בשש וחצי בדרכו לעבודה..
אני מרגישה מושפלת, עייפה, לא רוצה לפרק חבילה בגלל הילדים אבל קשה לי .. מאוד
האם יש סיכוי שאיננו בוגד? זה נשמע הזוי... אמרתי לו שקשה להאמין לו.. הוא גם לא מנסה לשכנע יותר מדי ורוצה לחזור לשגרה.
מה לעשות?
תמים זה לא.
גם אם זה התחיל ככזה.
לקשר חברי ותמיד יש מסגרת מאוד ברורה ושקופה.
ולבן/בת הזוג יש יותר מושג למה קורה שם.
את לא היית חושדת סתם, בד"כ האינטואיציה שלכן לא טועה.
לא יודע אם היה זה חכם להתעמת איתי מיד, בסה"כ העברת אותם למצב "השתק"
בכל מקרה יש דרכים יותר מתוחכמות לגלות דברים.
העינוי שבחוסר הידיעה והוודאות נוראי.
 
אנונימית
18:54 26.04.16
אני מציעה לך בשלב הזה להיות מעשית- בכל הצדדים הנפשיים תתפני לטפל אחר כך.
רק ממה שאת מספרת- די ברור שיש ביניהם כבר קשר- הלוואי שהיית מספיק עירנית להבין את זה מוקדם לפני שנוצר גם קשר פיזי אבל כרגע את צריכה לטפל בזה בשני מישורים. הראשון (והמיידי) הוא לנטרל אותה ולוודא שהיא לא תהיה צלע שלישית בינך לבין בעלך- אם היא נשואה הייתי מציעה לך לספר לבעלה- תסמכי עליו שהוא יתיחס לזה. למה אני אומרת את זה? כי כל עוד היא חלק בתהליך שאתם עוברים- הם ימשיכו ויעודדו אחד את השנייה להמשיך את הקשר.
השלב השני- הוא לגשת עם בעלך כמה שיותר מהר ליעוץ- גם אם לא נוצר עדיין קשר פיזי (סקס) הידיעה שבעלך יצר כל סוג של קשר (רגשי או גופני) עם מישהי אחרת צריכה להדליק לך 10 נורות אדומות שכנראה הקשר שלכם לא תקין ואולי עדיין לא מאוחר מדי..
בהצלחה..
 
אני
21:18 26.04.16
בואי נעשה סדר בדברים על סמך המידע שמסרת.

בגידה גופנית לא בטוח שהייתה בשלב הזה, לא נראה לי שהיה משתמש קודם בילדים וחושף אותם לקשר "הידידותי" הזה לפנייך.

אבל מה שכן יש כאן זה הסיפור הקלאסי כיצד מתפתחים רומנים בכלל ובמקום העבודה בפרט שהוא אחד המקומות הנפוצים ביותר שבהם רומנים נרקמים.

בין זוג עמיתים לעבודה נוצר קליק, הם הולכים לאכול צהריים ביחד, בהפסקות קפה הם נצפים ביחד, באים לבקר האחד במשרדו של השני. מדברים הרבה האחד עם השני בהתחלה סתם שיחות שקשורות בענייני עבודה ואח"כ לאט לאט גולשים לעניינים אחרים המתחילים להיות אישיים יותר ויותר. האחד מספר לשני על חייו הפרטיים עם בן זוגו, על חיי המין שלו, על המריבה האחרונה שהייתה להם .מן הסתם כל אחד מביע את התסכול שיש לו מחייו עם בן זוגו הנוכחי, כמובן שהעמית יצדיק אותו וייחזק אותו בעמדתו.

ואז זה קורה, הגבר מתחיל להחמיא לאותה עמיתה יותר ויותר על המראה החיצוני שלה, סף הריגוש שלה עולה, הרי זה תמיד "חזק" יותר לקבל מחמאה מאיש שהוא אינו בן הזוג החוקי שלך ומכאן ניחשת נכון, ההורמונים משתוללים והם מזדיינים ברכב ואח"כ באיזה צימר אוהבים כזה או אחר.

כעת נדרש להכשיר את הקרקע להמשך הקשר. הוא יעשה לך הכרות איתה, הילדים יכירו האחד את השני, תתחילו לצאת לטיולים ובילויים משותפים את ובעלך והיא ובעלה, כאשר המטרה של כל זה היא האחד להיות כמה שיותר האחד עם השני (אפילו שאת בסביבה) והשתיים להסוות את הקשר הרומנטי כקשר ידידותי גרידא.

תכניסי לך לראש טוב טוב: בין גבר לאישה לעולם לא ייתקיים קשר ידידות נטו, אולי זה יתחיל כך אבל ייגמר אחרת לחלוטין.

לכן מה שאת צריכה לעשות לפני שיהייה מאוחר מידי זה לגדוע את הקשר הזה בעודו באיבו, אפילו במחיר האדיר של אולטימטום לבעלך לעזוב את מקום העבודה שלו. תחשפי את זה בפני בעלך, תסבירי לו שזה לא קשר "נורמלי" של עמית לעמיתה בעבודה. את לעולם לא תוכלי להיות באמת שלווה עם בעלך ימשיך לעבוד במחיצתה, אם זה הגיע למצב הנוכחי אם הם לא חצו את המחסום אז הם בקרוב מאוד יחצו ואסור לך לתת לזה לקרות.

את יכולה לשאול מי ערב לי שזה לא ייקרה גם במקום עבודה אחר? התשובה לכך אינה חד משמעית, הרי לא ברור מדוע נוצר קליק בין אנשים מסויימים ובין אנשים אחרים לא. אבל לפחות בין שני אלו הוא כבר נוצר.

במקביל ממליץ לך ללכת לטיפול זוגי עם בעלך על מנת להבין את הסיבות אצלו (אני מדגיש אצלו) לחיפוש רומנים מהצד וגם להבהיר לו באופן ברור שאינו משתמע לשני פנים מה יהיה המחיר של ניהול רומן כזה.
שלום טלי,
על פניו זה נראה "כאילו", מאידך קיימת אפשרות הוא בוחן אותך, או שמחמיא לו שאת מקנאה.
יחסי מין מועטים לגבר שחושק באופן כללי, הוא מצב שיוצר בעיות בהמשך....
לדעתי הוא עדיין לא בגד, יתכן שהוא מגשש אצלך ....
אל תפרקי את החבילה בטרם תפגשי מומחה לנושא הזוגיות והמיניות, המומחה ינחה אותך מה הדבר הנכון לעשות לטובתך ולטובתו, במצב הקשה הזה שנקלעתם אליו.
רוטרי יששכר, מומחה לזוגיות מתגמלת, למיניות האדם, ולטיפוחה של האהבה.
0505531397
 
אנונימי
14:08 27.04.16
שלום טלי.
קראתי את מה שכתבת וגם את התגובות.
אני רוצה לתת לך קצת תקווה. תראי, באמת יכול להיות שאין משהו בניהם למעט יחסי ידידות. גם אני לפעמים משוחח עם ידידה ואחר כך מוחק את השיחה כדי שאשתי לא תפתח חשדות מיותרים !!! (והאמת שאין כלום למעט ידידות)
אני חושב שטוב שדיברת איתו ועמדת אותו במקום. גם אם תכנן לעבור לשלב הבא עכשיו הוא יעשה חושבים טוב טוב אם כדאי לו להסתכן בפירוק מסגרת הנישאוים.
הוא גם אמר לך שאין כלום וניסה צהרגיע אותך. קודם כל תאמינו לו. הוא בעלך.
יחד עם זאת וביחוד לאחר שהבהרת את המצב אני מציע לך להיות ערנית ורגישה.
תהי חזקה וחג שמח.
 
אני
16:54 27.04.16
קראתי את תגובתך לטלי ובסה"כ די הזדהתי עם הדברים שכתבת.

יחד עם זאת די שברת אותי עם המשפט הבא: "הוא גם אמר לך שאין כלום וניסה להרגיע אותך. קודם כל תאמינו לו. הוא בעלך".

צר לי אנונימי יקר אך המשפט הזה לא עומד במבחן המציאות, הוא ספק נאיבי, ספק נסיון שלא להתעמת נכוחה עם המציאות.

אחד הדברים שיודעים בוודאות על אנשים בוגדים שהם לעולם לעולם לא יודו ביותר מה שבפועל התגלה. לכן הוא אמר לך שאין כלום וקודם תאמיני לו כי הוא בעלך אינו משהוא שיכול לעמוד באיזה סבירות אפילו מינימאלית.

צריך גם להבין מה אומר המושג "בגידה" לרובנו המושג בגידה הנו עצם קיום יחסי המין עם מי שאינו בן זוגך. בפועל המושג הרבה יותר רחב ובעצם כל קיום של קשר רגשי עם אדם אחר זאת בגידה לכל דבר ועניין בטח ובטח עם גם עוסקים בהסתרה שלו כגון מחיקת שיחות.

לטענתך, אתה מוחק שיחות עם ידידותיך למרות שאין כלום וזאת על מנת שאישתך לא תקנא/תחשוד ורציתי לשאול אותך כיצד היית חש אם אשתך הייתה מוחקת שיחות עם הידידם הגבריים שלה על מנת שאתה לא תחשוד???
 
אנונימי
18:36 27.04.16
שלום לך.
אני גם מזדהה אם הדברים שכתבת. יחד עם זאת כולנו יודעים שהספקטרום של בגידה מאוד רחב וכל אחד רואה את הדברים באופן שונה. אחד יגיד שקיום יחסי מין זה בגידה ואילו השני יגיד שרק להסתכל על בחורה ברחוב נחשב כבגידה.
אף אחד מאיתנו לא יודע מה קרה במציאות בסיפור זה, ונדמה לי שאנו לו מכירים את הזוג ואת תפיסת העולם שלהם לגבי המונח בגידה. יכול להיות שישנם פערים בתפיסת העולם בניהם.
בסהכ ניסיתי לאזן את התגובות שקראתי. הרוב נוטים לראות בסיפור זה בגידה כולל קיום יחסי מין. יכול להיות שקיימת כאן בגידה אבל בצד "הקל" ... פלירטוט קל...יכול לה0יות שאני נאיבי, ולכן כתבתי לטלי שהיא צריכה להיות ערנית עכשיו!
אני לא חושב שבשלב זה צריך לקפוץ למסקנות חפזות ולהתחיל להשתמש " בתותחים כבדים" כמו יעוץ גורם שלישי או איומים של פירוק מסגרת נישאין.
טלי הבהירה לו טוב את המצב..עכשיו הכל בידים שלו.
לגבי שאלתך איך הייתי מרגיש אם הייתי יודע שאישתי מוחקת הודעות...מודה! לא טוב!
כל בוקר בדרך לעבודה ובחזרה ממנה?
 
אנונימית
21:13 27.04.16
לדעתי אתה טועה ומטעה- בגידה היא בגידה באמון- אין דרגות לבגידה. אם אתה משקר ומחביא- אתה בוגד באמון הבסיסי שניתן בין בני זוג. אני לא משווה בין בגידה פיזית (סקס) לבין בגידה רגשית- אבל העובדה שאתה מוחק שיחות- אומרת שאתה יודע שאתה עושה מעשה - שהוא לא רק פסול אלא גם יפגע באישתך.
אלו בדיוק הסדקים הקטנים- שגדלים ומתפתחים להיות סדקים גדולים..
יעוץ זו לא מילה גסה ועוזר גם לזוגות שלא במשבר- כדי לבנות זוגיות נכונה ותומכת. אין שום פסול או בושה בלקבל עזרה. - אם אתה רוצה תסתכל על זה כסוג של אימון אישי שפשוט מעניק לך כלים.
ועדיין אני בדעה- שמה שאתה רואה בדרך כלל הוא קצהו של הקרחון ולכן אם האינטואיציות שלה אומרות שהיה משהו לא תקין- זה כנראה נכון..
 
טלי
10:10 28.04.16
קודם כל תודה לכל מי שהתאמץ ונתן את דעתו
אני חייבת להגיד שלמדתי המון מזה
אז עדכונים- החלטתי שאני ממשיכה הלאה.. למרות כל הקושי.. מה שעזר לי להחליט זה הוא.. כל הזמן נשבע שלא היה כלום, כל ההתנהגות שלו השתנתה.. בבית הפך לבנאדם אחר.. כל הזמן שואל איך אני מרגישה.. מתחשב ומבין.. ומוכן להכל.. רק שארגיש טוב.. קבענו שיחה של שעה מדי יום אחרי שאנחנו משכיבים את הילדים, ועד כה שנינו עומדים בזה.. מדברים על הכל כוללל הנושא ההוא.. זה לא פשוט לשנינו.. הוא מרגיש שהוא צריך להתגונן כל הזמן ואני תוקפת אותו.. הוא מודה שטעה בזה שנתן לחברות ביניהם להיות לא מבוקרת ולהיסחף.. הבטיח שזהו.. זה נגמר.. שהוא לא צריך את החברות הזו אם היא פוגעת בחייו..
אני הסברתי שהאמון שלי נפגע, שאני מרגישה מושפלת ושקשה לי, הוא הבטיח שיבין ויכיל עד שהכל יחזור לקדמותו.. סיכמנו שנעבוד לשפר את הזוגיות לבד.. בלי עזרה חיצונית..
כעת יש יותר תקווה..
תודה לכולם שוב
 
מאור
10:39 28.04.16
גם לפעמים משבר מנער את האבק מהשגרה.
בכל מקרה היי עירנית, הוא מתנהג לפי הספר ממש של אלה שנתפסו.
זה בסדר גמור כי זה מראה שאכפת לו והוא מפחד לאבד אותך.
עם זאת תמיד ישנה האפשרות שמנסה להחזיר שקט תעשייתי לחייו.
לדעתי כדאי מאוד לשקול שיחות עם איש מקצוע, יש לזה השפעה אחרת לחלוטין!!!!!
כשגורם שלישי אובייקטיבי לוקח חלק בשיח הכל נראה ומרגיש אחרת.
עוד דבר אחד, אל תחפרי על הנושא יותר מדי כי זה יתיש אתכם.
המשיכי להיות מאוד מאוד עירנית שכן לדברים האלה יש נטייה להתעורר מחדש.
בהצלחה.
לא הייתי רוצה לנפץ את האידיליה שחזרה לחייכם ואני בדרך כלל לא נוטה להמליץ על הליכה לטיפול זוגי כברירת מחדל. דווקא במקרה שלך עם פרטי המידע שמסרת לדעתי טיפול זוגי הוא הכרח.

גם אם ניתן להניח שטרם נוצר בניהם מגע גופני זה היה כפסע לפני. יש מושג הלקוח מעולם הרפואה שנקרא "פרוגנוזה" שמשמעותו התחזית להתקדמות המחלה. רוצה לומר, אם המהלך של המחלה עד כה הוא על פי מה שמאפיין את מרבית החולים, אז ניתן מכאן לנבא את סיכויי ההחלמה או אי ההחלמה של החולה.

הפרוגנוזה שסיפקת על בעלך היא חיובית וקלאסית, הקשר הזה הייתה מתפתח לבגידה גופנית כמעט בודאות. בשיחות שלך עם בעלך את עוררת את הנושא ואולי עיכבת את הבגידה הגופנית לטווח הקצר, אבל לדעתי לא פתרת את הבעיה באופן מוחלט עם אותה אחת ובכלל.

אני לא רוצה להפוך אותך לפרנואידית אבל לדעתי "ירח הדבש" המתחדש "והפוצי מוצי" שאתם מצויים בו כרגע נוצר לא מהסיבות הנכונות. את אינך מלווה את בעלך כשהוא בעבודתו ואין לך באמת דרך לדעת מה האינטרקציה שהם ייצרו בהמשך. מטבעם של משברים זוגיים כאלו שלא מכילים תיקון אמיתי שהם דועכים ומהר מאוד חוזרים לטרדות היום יום. המשכנתה, הילדים, הקניות וכיו"ב. המשבר שיצרת לא היה חזק דיו, בעלך לא באמת חטף את הזבנג של חייו שיבהיר לו את התוצאה הבלתי משתמעת לשני פנים של מעשה מסוג שכזה. הוא לא חש את האדמה רועדת מתחת לרגליו ואת הסכנה הנשקפת לעתיד נישואיו וקשריו עם ילדיו.

לכן איני רואה מנוס מללכת לטיפול זוגי שחלקו מתבצע ביחד וחלקו מתבצע בנפרד. המטפל הזוגי יברר את המקור ממנו צמח רומן (כגון חיפוש של ריגוש והרגשת חיות אולי מחסור בסקס) ויצייד את בעלך בכלים לזהות את המצבים הללו, להימנע מהם ולחפש את הריגוש החסר בקן המשפחתי. לך הוא ייעץ כיצד להכיל את הארוע ולתת אמון מחודש בבעלך, לשניכם הוא יתן כלים לשפר את התקשורת והפתיחות בניכם.

לא הייתי רוצה שתחזרי לכאן חצי שנה מאוחר יותר שבורה והרוסה ותשאלי כיצד עלייך לנהוג לאחר שגילית שהרומן בין בעלך לאותה עמיתה בעבודה הבשיל גם לידי בגידה גופנית.

בהצלחה טלי.
 
הנבגד
08:09 29.04.16
היי טלי,

מאחר ואין לך כרגע הוכחה חד משמעית לבגידה תמיד יש ספק האם מדובר במשהו אמיתי או רק חששות מצדך .על פניו זה נשמע כמו מקרה בגידה קלאסי על כל מרכיביו. במקרה קלאסי , בד"כ הצד הנבגד לא מחזיק בהוכחה חד משמעית לבגידה אלא יש בידיו פיסת מידע ראשונית שגורמת להבנה שאופציית הבגידה בכלל קיימת. קל מאוד להתכחש לפיסת המידע שכן זה לא משהו שבא בזמן המתאים אף פעם, זה לא מתאים גם לבעלך, מי היה מאמין ? ...
ההתנהגות של בעלך היא בדיוק BY THE BOOK. נראה כי הוא מנסה " להרדים " אותך ולהחזיר אותך לאותו מקום שהיית בו רגע לפני שהעלית בפניו את החששות שלך. הוא אומר לך בדיוק מה שאת רוצה לשמוע ואת יודעת שזה מה שאת רוצה לשמוע. שהכל בסדר ולא קרה כלום, והחיים שלכם ימשיכו כפי שהיו , שהכל יהיה בסדר.
לדעתי כדאי לך מאוד להיות חכמה וגם " להרדים " אותו, שהוא יחזור לשגרה ואת תנסי לאסוף במקביל מידע מבלי שהוא יודע. תבדקי את הנייד שלו, הווטסאפ הפייסבוק וכל שאר "הכלים " המסייעים לבגידה. אם הוא באמת בוגד, הוא יחזור לזה מהר והמידע יצוף מהר, אבל את צריכה להיות ערנית ולחתור להשגת המידע, אל תצפי שהמידע יגיע אלייך לבד. אם יהיה לך מידע כלשהי אל תספרי לו , הוא יכחיש ומקור המידע "ייסגר", אם יהיה לך מידע חד משמעי תפני לייעוץ תחילה.
בהצלחה
חג שמח
ככל הנראה הייתה כבר בגידה רגשית, אבל עם היד על הלב הבגידה הפיזית היא הקשה לנו ביותר. רבים היו מוכנים להבליג על בגידה רגשית, הרבה פחות על בגידה גופנית.

אתה מדבר על היום שאחרי ומייעץ לה לאסוף חומר מפליל על על בעלה ואופן התנהלותו.

אני מדבר על היום שלפני, הרבה יותר נכון, עם הופעת הסימנים הראשונים, זה למנוע את הבגידה על ידי ייעוץ שמכוון ומבהיר לבוגד מאיזה צורך רגשי זה נובע, נותן לו כלים לזהות מצבים כאלו ולעקוף אותם וכמובן מבהיר לו את המחיר שייצטרך לשלם על מעשה כזה.

לרבים מאיתנו אין את כוחות הנפש, המוטיבציה והתבונה לטפל בבעייה טרם שהיא מחמירה לרמה כזאת שלא ברור כייצד היא תסתיים. זה נכון כאשר מדובר על עודף משקל, על כולסטרול גבוה וגם לצערנו במצב שתואר עם הופעת הסימנים הקלאסיים הראשונים.
שלום, החלטתי שאני רוצה להתגרש מבעלי, המצב בביתנו נעשה בלתי נסבל. יש לנו תינוק בן שנה והוא טוען שהוא לא מוכן שהילד ישאר איתי. אני זו שמגדלת את הילד באהבה עצומה, בעלי לעולם לא החליף חיתול או האכיל. בעלי מאיים עליי שאני חא יודעת למה אני נכנסת ואין מצב שהילד נשאר איתי. אני מתכננת לעבור לעיר שנמצאת חצי שעה נסיעה ממקום מגורנו הנוכחי. האם יש לי ממה להילחץ? יש סיכוי למשמורת משותפת? הילד לא יכול לישון איתו בבית הוא לא קם אליו לילה אחד. אני ממש לחוצה ומפחדת כי בני הוא הדבר הכי חשוב בחיי. האם יש סיכוי שהוא יסרב לגט? אני ממש חסרת אונים. תודה
הילד נשאר איתך!
בטח ובטח בגיל כזה וכשבהחלט ברור שאת אמא ראויה וכשירה.
איני יודע למה מתגרשים ואם אי אפשר להציל אך אם זו החלטתך הסופית, היי חזקה ובטוחה ואל תתני לאיש להפחיד אותך.
הוא מהר מאוד יגלה מה אומר החוק בנושא.
שבוע טוב,
בת 40 + 2 בנות, לפני מס' חודשים התחלתי לחשוד שבעלי בוגד בי עם אשת חברו, שכרתי חוקר פרטי במהלך 10 ימים ולא קיבלתי הוכחות. עדיין הייתה לי אינטואציה חזקה שיש משהו ביניהם. הוצאתי פירוט שיחות ואכן גיליתי שיש שיחות יוצאות למספר של הבחורה. וכמובן המעקב שלי התחיל שכל הזמן ראיתי שהם מחוברים ביחד בוואטאפ בשעות קבועות ובאותו זמן. כמובן שבעלי מכחיש ואומר שהשתגעתי ואני צריכה לקחת כדורים ולטפל בעצמי.

אני מאוד מאוד פגועה מעצם זה שהוא מנהל רומן עם אשת חברו הטוב.......

אני בחורה רגישה עם בטחון עצמי ירוד, כל השבוע הרגשתי לא טוב במחינה נפשית, כמו בהתקפי חרדה, ומפחדת להתגרש שיהיה לבד ולא יסתדר.

הוא עדיין ממשיך וזה לא מזיז לו.
כמובן שלא סיפרתי לו עדיין שיש לי פירוט שיחות.
 
יששכר רוטרי  
12:41 10.04.16
שלום יונית,
אני מזדהה לחלוטין עם הסבל והפחדים שיש לך באשר לבגידתו של בעלך וחששך ליידע אותו באשר לפירוט השיחות שיש לך בהקשר זה.
מאידך אינך יכולה לחיות במתח הזה, כי זה דומה כמו "לישון עם האויב".
אני כבר טיפלתי במאות מקרים כמו שלך, והייתה הצלחה של למעלה מ50% . כך שאל תאמרי נואש. אם הוא ירצה לבוא אתך למרפאה שלי (לא לומר לו כי הסיבה היא בגידותיו, תמצאי משהו אחר), אם לא ירצה לבוא, תבואי את בגפך ואני אייעץ לך מה לעשות בהקשר זה. לא מדובר על גירושין, אלא על התנהגות מפתיעה מצדך שאולי תחזיר אותו אליך.....אם עדיין תרצי בו.
רוטרי יששכר מומחה לזוגיות, למיניות האדם, ולטיפוחה של האהבה.
שלום לך,

השאלה מה את בדיוק רוצה להשיג? שלום בית? שבעלך והמאהבת יפסיקו? להתגרש? לפרק הכל כי אין על מה שלמשיך ואת לא תקבלי חרטה כנה?

לפי מה שאני מבין בעלך והמאהבת לא ממש עושים חשבון לא לך ולא לבעלה. הייתי שוקל במקומך לחשוף בפני החבר של בעלך את כל הידוע לי ולגרום פיצוץ רציני שיהדהד אצל כולם. מה ייצא מזה? אולי בעלך יחזור ויבין שהוא לא יכול לשחק בך. דבר נוסף שיכול לקרות והיה והכל נחשף ייתכן והזוג הבוגדני ירצה לממש את אהבתו ולחיות יחד מה שלדעתי ממש לא סביר..
החלטה לא פשוטה.

בהצלחה
 
יונית
14:26 11.04.16
כל הזמן אני חושבת על שיתוף הבעיה עם הבעל, אבל אני חושבת שזה יעשה מהומה גדולה במקום המגורים, למה להרוס עוד משפחה? והוא עדיין ישאר לכל החיים אב ילדיי.

ואין לי עדיין הוכחה שהם ביחד.
 
דני
15:03 11.04.16
למה אותה אחת שהורסת את ביתך תהנה מכל העולמות?! אולי זה דווקא ימנע את ההרס של ביתך? אולי בעלך ייקפל את הזנב? אני בעד בלאגן! הם בחרו בזה לא את! משם רק יכול לצאת יותר טוב מבחינתך.
 
יונית
15:20 11.04.16
כפי שאני מכירה את בעלי ברגע שאני יוציא את הסיפור החוצה, הוא מוחק אותי..... שאין סיכוי שזה מה שיפתור את הבעייה. זה רק יעשה את המצב יותר גרוע.......

שוב תודה.............
 
אני
16:59 11.04.16
בעלך בוגד בך, על זה אין ויכוח. גם אם הוא לא שכבו (מה שבספק גדול), עצם קיום השיחות עם אשת החבר היא בגידה לכל דבר ועניין ואני מניח שהם לא דיברו בשיחות אלו על "גידול חצילים בערוגות ביתיות".

לפי תגובתך את אינך רוצה להתגרש מבעלך וכוונתך אולי לסלוח, אולי להעלים עין ממה שהיה אך נשאלת האם את מוכנה להעלים עין ממה שיהיה.

כמו שכתב דני בעלך כנראה לא יותר מידי "שם עלייך" ובהחלט יכול להיות שברגע שהעלת בפניו את חשדותייך הם פשוט לקחו הפסקה זמנית, אולי נזהרים הרבה יותר וזה הסיבה ככל הנראה שלא עלה בידי החוקר להביא הוכחות. האינטואיציה שלך לא טועה!

כאמור אני מכבד את החלטתך המסתמנת לסלוח על העבר, קל לאנשים אחרים לייעץ לך להתגרש אבל לכל אחד יש את מארג השיקולים שלו. אבל נשאלת השאלה האם את מוכנה לחיות עם המשך הרומן?

אם התשובה לכך היא לא הדרך היחידה לגדוע את הרומן הזה הנה לפוצץ את העניין באופן חד וברור בפני בעלך ובמקביל בפני בעלה של המאהבת. מעבר לעובדה שנעשה כאן צדק פואטי כי אין שום סיבה שהמאהבת ובעלה ימשיכו את חייהם כרגיל לאחר שהיא האסה את ביתך, זה הדרך היחידה ואני מדגיש היחידה למנוע מהרומן הזה להמשיך להתקיים גם לאחר חשיפתו.

מעבר לכך ברצוני להתייחס לנושא החיים ביחד בין בני זוג לאחר חשיפתה של בגידה. כפי שכתבתי לכל אחד מארג השיקולים שלו האם לסלוח ולהמשיך לחיות ביחד, לפעמים הנו כלכלי, לפעמים הנו החשש להשאר לבד ועוד כהנה וכהנה סיבות אישיות. יחד עם זאת שיהיה ברור הפצע שבעלך פצע אותך ימשיך להתקיים בגופך ולהכאיב לך לנצח ועד יומך האחרון. הדרך היחידה שתגרום לכאב לקהות עם הזמן הנו האם את בטוחה שבעלך מכיר באופן כנה את בטעותו ומכה אמיתית על חטא ולכן לעולם לעולם לא יחזור על כך ואף יבצע כלפייך מהלכים דרקונים וייקח על עצמו מגבלות ואיסורים שמטרתם להחזיר את האמון שנופץ ונרמס ברגל גסה בניכם. אם כל זה לא יתקיים את אמנם תמשיכי לחיות בצוותא עם אותו אדם, אולי לא תהיי בודדה, אולי לא תסבלי ממחסור כלכלי אבל הלב והפצע שנפער בך ימשיך לדמם ללא הפסקה ולהכאיב לך בצורה כזאת שאולי עדיף כבר כן להתגרש.

אני מאחל לך בהצלחה בכל דרך שתבחרי.
 
יונית
08:03 12.04.16
בוקר,

אני מסכימה עם כל מה שציינת, הלב שלי פצוע קשות, וכמו שאני מכירה את בעלי הוא לא ישנה את התנהגותו כלפיי והאמון שלי אליו לא יחזור לעולם.

הצעד הבא שאני יעשה הוא ללכת לכיוון הגירושין................ שזה צעד מאוד מאוד קשה ודרסטי אבל אין לי ברירה כל אני לא יכולה להמשיך לחיות עם ההרגשה שהוא ימשיך לנהל איתה שיחות ורומן............

מקווה שאני יעבור את הכל בצורה הכי קלה וטובה.

המשך יום מקסים.
 
בני
16:16 12.04.16
היי
יונית מה שלומך...

בעלך בוגד בך או לא...הייתי מעיף לו סטירה רק על המשפט החכם שהוא פלט > ואמר לך > "שהשתגעתי ואני צריכה לקחת כדורים ולטפל בעצמי". זה מה שיש לו לומר? חוצפן.

תראי - את טוענת שעקבתם אחריו 10 ימים, ועדיין לא הצלחתם להוכיח כלום. אז למרות שאני לא חולק על האינטואיציה שלך. אבל מכאן ועד להתגרש על סמך פלט שיחות לחברה + דעות של אנשים טובים ומנוסים בפורום...הדרך עוד רחוקה.

ישככר הציע לך לגשת לטיפול/בירור זוגי או פרטני. הרעיון בגדול לצאת מהקופסא ולחשוב בנחת בלי כעסים ואמוציות.

משום שדרך השיחות עם אדם ניטרלי תוכלי ללבן את כל ההיבטים ומכל הזוויות את הסיפור שלכם וגם בכדי שתרגישי שאת עושה את ההחלטות שלך ממקום נקי ולא כנקמה או חולשה.

כך או כך מה שתעשי - תצליחי
 
דני
10:47 13.04.16
יונית שלום לך,

אם את חולמת שהכל יעבור "בשקט" אם לא תעשי בלאגן את חיה בסרט.רק אם תראי שאת לא מוחלת על כבודך מישהו אולי יופתע ויידע להעריך אותך אולי גם בהליך הגירושים שעלול להיות קשה וכואב לצדדים המעורבים. אני בטוח שמהלך מצידך לשרוך את כולם כולל בעלך והמאהבת בפני בעלה הוא המהלך הנכון. בהצלחה!
יודעת שזה ממש לא קל. אבל החלטות כדאי לקבל כשאינך בסערת רגשות.
עשית טעות ששיתפת אותו בחשדותיך מבלי שהיו בידך הוכחות מוצקות. אבל טוב מאוד שלא חשפת הכל (שידוע לך על הקשר הטלפוני). בשלב זה הכי טוב זה להוריד פרופיל שלא ירגיש שחושדת בו ואז יהיה גם פחות זהיר ותוכלי לעלות ביתר קלות על הקשר.
תיצרי קשר עם החוקר ששכרת בעבר. בשלב ראשון אין צורך במעקב (זה המון כסף, נכון?) אלה בהקלטה פשוטה של שיחות טלפון (הוא בטח יודע). בהתאם למה שתשמעי תחליטי על המשך הדרך: האם יש צורך ביותר הוכחות או שאלו מספיקות.
ותחליטי הם ללכת לפרידה או להמשך החיים יחד (כמובן, שהקשר הצדדי ההוא יפסק).
בכל אופן תעשי את צעדיך לבד בסבלנות ובשום פנים ואופן לא לשתף אותו.
אם בעקבות מה שתגלי פניך לפרידה תיצרי קשר עם עו״ד עוד לפני שמדברת איתו כדי שייעץ לך על המשך הדרך.
אגב, אין לך שום מחויבות למאהבת. תעשי רק מה שטוב לך.
ותזכרי ש״ידע זה כח״. אל תבזבזי אותו על מי שחושדת שבוגד בך.
שיהיה המון בהצלחה.
תעזרו לי בבקשה
 
מאור
17:48 13.04.16
לא שצריכים כ"כ
היום הפון עושה הכל.
לא יודעת מה לעשות?? נשואה 15 שנים+3 נישואים סבירים בעל טוב מכבד אוהב כך יחסי מין מבחינתו הוא רוצה אני לא מרגישה אהבה אליו תשוקה יש חיבה אכפתיות מצידי לא מרגישה אהבה תשוקה הנאה סקס מצויין כך זה מבחינתי הוא בסדר.
הכל התחיל לפני 7 שנים במקום עבודה שהתאהבתי במישהו והוא בח היינו נתונים בקטע רגשי 3 שנים לא רומן אבל מגע חלקי רגש זה נגמר רע ועצוב ומאז לא מסוגלת לחזור לבן זוגי עד הסוף רציתי לשכוח נכנסתי לצאטים הכרתי אין ספור גברים לא נפגשתי רק קשרים וירטואלים אולי 2 פגישות ועצרתי מייד כאילו לא מסוגלת פוחדת חסרת זמן לא רוצה לפגוע בבילי ולא רוצה להגיע למצב ששוכבת אצלי זה משמעותי. יכשיו נתונה בפרשת דרכים יש גבר שמציע לי רומן לוחץ לא מוכן לשום קשר רק קשר מלא של מפגשים אהבה יחסי צין לטענתו לא אוהב את אישתו ואני מתה מפחד לא יודעת להתנהל כפול וכל כך רוצה אותו וגם לא מסופקת רגשית ומינית מה עושה??
תמר שלום,
אני לא מצליח להבין אותך.
ניכר מפנייתך שאת פונה לפורום כדי לקבל לגיטמציה להפוך מבוגדת לבוגדת סידרתית.
את כנראה לא מבינה באיזה סטטוס את נמצאת ואיזה נזק את תגרמי לבעלך ומשפחתך ביום שהסיפור יתגלה, ואני מבטיח לך שהיום הזה יגיע.
אני חושב שאת צריכה לשבת עם בעלך ולומר לו את אשר על ליבך.
אם לא טוב לך איתו ,עדיף לכם לפרק את החבילה ושכל אחד ילך לדרכו בצורה "נעימה ".


אני מאחל לך שתקבלי החלטה מושכלת
 
תמר כהן
10:56 20.03.16
אני מבינה שהיית בצד האחר....
אני לא בוגדת כי אני בוגדנית.
אני לא מרגישה עד הסוף מהחינה רגשית מינית ...חשבת על זה?
גם לי עצוב....
להגיד לו אמרתי מה הוא יכול לעשות?
מה לעשות להרוג את התשוקה הרצון לאהוב
אין לנו יכולת להתגרש
אני תקועה...
אני באמת מחפשת חיזוק או עיצה.
 
הנבגד
13:03 20.03.16
תמר,

אני בהחלט מבין שיש לך חוסר סיפוק רגשי ומיני ואכן מגיע לך שלא תוותרי על רצונותייך .
אני לא חושב שהפתרון הוא שתבגדי בבעלך.

אם דיברת עם בעלך ואינכם יכולים להתגרש, אז לדעתי לפחות תסכמו ביניכם על מערכת יחסים פתוחה, כך הדבר לא יחשב כבגידה ותוכלי לממש את צרכייך בחופשיות
 
תמר כהן
13:54 20.03.16
הוא לא מסכים.
והוא לא מבין למה??
כי הוא עושה הכל שארגיש טוב.
ובכל זאת בחיבור המיני אני לא מרגישה שאני ממש נהנית משתוקקת
 
אילן
10:55 21.03.16
את משווה בין כסא לשולחן. בין נישואים+ילדים+ משכנתא+ניהול בית+משפחה מורחבת+לישון ולקום עם אדם פלוס פלוס פלוס, לרומן, בלי שום מחויבות, שמים בצד את השגרה, את הבעיות היומיומיות ומתמקדים ברומן של פגישות חטופות, אסאמאסים של אהבה, מילים של תשוקה, בלה בלה בלה.
ברור שבהשוואה כזאת, כל אחד, גם אני הייתי בוחר בדבר השני.
הבעיה היחידה, שאלו לא החיים, זאת פיקציה, בלון, דקירה קטנה והוא מתפוצץ ישר לפנים.
אז נשארים בלי כלום.
אם מתוך 15 שנות נישואים, שבע שנים את מפלרטטת עם גברים אחרים, איך את מצפה לאהוב ולחשוק בבעלך?
זה כמו הביצה והתרנגולת, זה לא שנמאס לך מבעלך והתחלת "לחפש", זה התחלת "לחפש" ואז "נמאס" לך מבעלך, ואז גם קל לך להאמין לאיזה שקרן שמספר לך שהוא לא סובל את אשתו. מה את מצפה שהוא יספר לך? המטרה שלו להשכיב אותך.
תראי, או שתצטרכו לעבוד יחד על החזרת התשוקה לחיי הנישואים שלכם, או שתיפרדו כידידים בצורה מכובדת למען הילדים, או שתגיעו להבנה על נישואים פתוחים, אין אפשרות רביעית. לאכול את העוגה וגם להשאיר אותה שלמה, אין דבר כזה, והמחיר עלול להיות גבוה בהרבה מהתועלת.
אגב, רוב הזוגות, ורוב הנשים ורוב הגברים הנשואים שנים רבות, פחות או יותר במצב שלך. את לא הראשונה ולא האחרונה.
 
אני
16:19 21.03.16
אולי רק בהתחלה, אחר כך שזה יתפוצץ לך בפנים כמו רימון יד זה יהיה מר אוהההו כמה מר.

את מחפשת משהוא שהוא לא בהכרח יותר טוב מהמציאות שאת חייה בה כיום, את מחפשת משהוא שונה. מכאן יש מספר בעיות:

מה עושים שגם השונה הזה הופך להרגל? עוברים לבא? כך את רוצה לחיות את חייך? נמצאת עם אחד וכשנמאס ונהייה רגיל עוברת לשני!

כמו שכתבו לך את מתארת חיים שבסה"כ יש ל 90% מהזוגות הנשואים שנמצאים בעשור השני של נישואיהם. פלירטט במשך 3 שנים וזה נגמר, רומן מהצד מצריך כל כך הרבה אנרגייה רגשית והסתרה שאם היית מוכנה לתעל רק 20% מאותה אנרגייה בלנסות להחיות ולשפר את חיי הזוגיות שלך עם בעלך סביר להניח שהיית היום במקום שונה.

את אומרת שאינך חשה אהבה לבעלך, אבל גם ברומנים מהצד זה לא תמיד ובהכרח אהבה. זה תשוקה, חרמנות, ריגוש, סקס אבל לא באמת אהבה. אני יוצא מנקודת הנחה שכן התחתנת עם בעלך מאהבה, והשאלה הנשאלת מה קרה? מדוע האהבה דעכה? והתשובה היא די פשוטה אהבה זה משהוא שצריך לשמר, להחיות, אחרת השגרה עלולה לעמעם אותה. לך לא היה מוטיבציה אמיתית לעשות זאת כי מצאת תחליף "זול" ונוח בדמות הרומן מהצד.

יקירתי, אין לי ספק (גם לפי תאורך בפוסט) שיש נשים רבות שבסה"כ היו מתקנאות במה שיש לך היום עם בעלך. הבעיה שאת לא מצליחה לעורר את זה לרמה שאת רוצה כי המוח שלך עסוק בלחפש את הריגוש ואת הרגשת החיות שכל אדם נורמלי רוצה. ההרגשה הזאת נמצאת אצל השונה ולא אצל המוכר, אצל המסתורי ולא אצל הרגיל.

הבעייה שהחיפוש אחר הרגשת החיות דרך רומן הנו הרסני, הרסני לך, הרסני לבעלך שמאמין ונאמן לך והרסני לשלושת הילדים שאתם מגדלים. כאשר זה יתפוצץ וייתגלה, ושלא יהיה לך ספק במוקדם או במאוחר את תעשי את הטעות המסויימת שתגרום לכל הסיפור הזה לצאת החוצה.

מכאן את תקחי את זה לאן שאת רוצה. את רוצה להיות חלק מאותה סטטיסטיקה עגומה של גרושות שמגדלות את הילדים לבד (המאהב לא יעזוב את אשתו לא משנה מה, את כרגע רק סידור נוח בשבילו), להרוס משפחה (בעל וילדים). או לתעל את האנרגיה שאגורה בך להחיות את חיי הנישואין עם בעלך.

שימי לב ששימור האהבה והתשוקה צריך וחייב להגיע דווקא ממי שלא מרגיש מסופק בזוגיות, אם לבעלך טוב אל תצפי שהשינוי יגיע ממנו. לכן האחריות בידייך, לאיזה כיוון תפני זה כבר החלטה שלך.
 
תמר כהן
19:02 21.03.16
קודם תודה על התגובות אין ספק מאוד נכונות.
סירבתי למפגש עם הבחוז וזנו זה נגמר...
אמרת שקרן שמחפש להשכיב האמת לא יודעת.

ונשים לא רוצות לשכב????
אני לא רוצה לשקר לא רוצה לפגוע לא רוצה לחתור אז עצרתי את זה.
.
אתם אומרים שרוב הזוגות מרגישים כך אולי...לי זה לא קל מרגישה עם זה כבוייה.
אונרים שאפשא לעבוד על זה אז רטצה להאמין לכן הולכת עם הבגידות עד הבוף.
הלוואי מחפשת אק חיזוקים
 
תמר כהן
19:04 21.03.16
לכן לא הולכת עם הבגידות עד הסוף.
והגבר כועס שהחזקתי אותו שהוא ציפה שנפתח ושבסוף אמרתי לו לא אז הוא ניתק.
..
 
אני
20:43 22.03.16
לא מספיק "לא ללכת עם הבגידות עד הסוף" כי כשהולכים על הקצה, נוגעת לא נוגעת, רק פלירטוטים לא סקס, עלולים לקרות כמה דברים:

1) אפשר בקלות מאוד למעוד
2) מפנים את האנרגיה לפלירטוט ולא לבן הזוג (מדוע שלא תפלרטטי)
3) פלירטוט זה בגידה לכל דבר ועניין בבן זוגך

אף אחד לא טוען שנשים לא רוצות לשכב ואת בשום פנים ואופן לא צריכה לחיות כאדם כבוי. אם את רוצה לשנות (וכמו שאמרתי הטריגר לכך צריך לבוא ממך) לא מספיק לא ללכת עד הסוף עם הבגידות צריך לא ללכת בכלל!!!

אני חושב שצריך להבהיר את הנושא של "מרבית הזוגות מרגישים כך":

מרבית הזוגות שחיים במונוגמיה התחייבו האחד לשני לאקסקלוסיביות מינית. הם עשו זאת מהסיבה שכבני אדם (גברים או נשים) קשה לנו לקבל שבן הזוג שלנו מקיים יחסים רגשיים ו/או מיניים מחוץ למערכת הזוגית. זה כנראה משהוא שתבוע ב-DNA שלנו.

ברור שכולנו מפנטזים (גברים ונשים) על סקס עם אנשים אחרים, כי זה אחר, שונה, מיוחד ועוד כהנה וכהנה. הרוב (או הייתי רוצה לקוות שהרוב) אינו מוציא לפועל את הפנטזיה מתוך הרציונל של "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" או לצורך העניין לבן זוגך וגם מתוך הרצון של לא לערער את המסגרת הזוגית משפחתית. רובנו הגדול זקוקים לאי של יציבות משפחתית הרבה יותר מהצורך להזדיין עם אחר.

האם כולם מתוסכלים? האם כולם כבויים? האם לכולם אין הרגשת חיות? אז זהוא שלא כולם. חלקם (אלו שהשכילו להבין שזה הטרייד אוף של חיים מנוגומים) מצאו את הדרך לאזן בין שני ההרגשות ולנסות להפיק את המיטב מבן הזוג איתו חיים במונוגמיה.

האם זה אותה הרגשה כמו ניהול רומן מהצד? לא ממש, אבל זה מאפשר לנו בהחלט לחיות באושר וסיפוק.

לסיכום ה"חפירה" לעיל:

השונה כיום יהיה השגרה מחר
דווקא הלא מסופק אחראי על השינוי

בהצלחה יקירתי.
 
דני
11:10 23.03.16
שלום לך תמר,

את נימצאת במקום שיש בו כל כך הרבה מה לכתוב ומה להגיד ומה לייעץ ובסופו של יום לאף אחד אין באמת עצה אחת טובה שתשפר את מצבך האישי.
רומן זה אחד הדברים המסעירים שייתכן שבסופו של יום יישמור על הקן המשפחתי שלך(או שלא)בייוד מהסיבה שברומן מקבלים לפרק זמן קצר אמנם את מה שחסר...רגש, מין, יחס, התרגשות,מתח,פריקת עול ועוד..עד כאן למה כן רומן ובקצרה.

למה לא רומן...ברגע שתרגישי גבר אחר ותטעמי את טעם הפרי האסור שיימלא לך את החסר זה כבר לא יהיה אותו הדבר עם בעלך, מה שעוד עבד וקירטע ממש לא יעבוד. מה עושים? אם את אישה פתוחה אנרגטית ולא נרתעת מליזום קחי את המושכות לידיים, תממשי יחד עם בעלך פנטזיות משותפות, תנסו ללכת על חבל דק עד לגבול שלאחר הצדדים לא יתאים.. לא הייתי פוסל על הסף לנסות חילופי זוגות בהסכמה ששני הצדדים יחוו את החוויה, לפעמים זה כל כך טוב ששני הצדדים הופכים את החוויה לחוויה זוגית מתקנת ובונה. לשם כך הזוג חייב להיות פתוח האחד כלפי השנייה, חייב להיות בינכם קשר חזק של ייתפרק בעקבות כך.
בקיצור נמרץ מה היה לנו? רומן זה ברוב המקרים כיף ועושה הרבה טוב. מנגד, פגיעה אנושה בחיי ולחיי הנישואים.
ניתן לממש םנטזיות בתוך הזוגיות ולא לחפש בחוץ למרות שהחשק המיני יורד פלאים.
בקיצור את אישה מאוד מינית ולא מסופקת גם רגשית וגם מינית ולא נראה לי שתוכלי להמשיך לחיות כך בסיר לחץ הזה
 
תמר כהן
22:13 23.03.16
אז מה אתה חושב ??שבסוף אכנע ללחץ אממש מיניות ואהבה ולא אוכל לחזור לנישואי ...
אגב זה מה שקורה איתי כבר לא מעט שנים אני לא מסוגלת לחזור לחיי ולמרות שרק ניהלתי קשר רגשי שבו לא הלכתי עם הסקס עד הסוף זו הייתה אהבה גדולה ושהיא נגמרה המכה בחב שלי הייתה קשה ומאז בכדיי לשכוח שוחחתי עם גברים באתר ואני לא מביאה את זה למימוש כי אני לא מסוגלת.
למעט אחד שנפגשנו והיה מגע ושוב לא מלא וכל פעם שמדברת איתו הוא לא מאפשר לי קשר איתו מבלי שאחליט להיות איתו ברומן עד הסוף אז שוב זה נותק כי אני פוחדת לא מסוגלת ולא מאמינה בו מפחדת שהוא רק בשביל המין.
בקיצור פומדת ודי לא הזוגיות שלי עד הסוף חסרת אונים וזה מה יש
 
דני
12:48 28.03.16
היי תמר..

לא אמרתי שלא תוכלי לחזור לחיי הנישואים.. נהפוך הוא, ייתכן שרומן(עם האדם הנכון)יציל לך את חיי הנישואים כמה שזה נשמע לא הגיוני..רומן עוזר בהרבה מקרים לעבור ולצלוח תקופות קשות ומשברים זוגיים.

בקיצור כמו שרשמתי אין חוקים, רומן זה כיף מאתגר ומגרה ברמות על, כמו גם מסוכן לא לעניין ועלול להרוס הכל...

לי נראה שזה עניין של זמן עד ש...

בכל מקרה העיקר שתהני..
 
אני
17:55 28.03.16
אמנם הצבת לתמר את ה"חיובי" והשלילי בניהול רומן, אבל בסופו של יום מה שאתה קורה חיובי זה הדרך הישירה להרס עצמי ולהרס עוד מה שנשאר מחיי הנישואים שלה עם בן זוגה.

מה שאתה מציע לתמר משול ללהציע לאדם לכרות את ידו האחת רק על מנת שאח"כ יוכל להעריך את חשיבותה של אותה היד שנכרתה.

נדיר שניהול רומן מצית את אש האהבה עם בן הזוג, אמנם יש מצבים בהם חיי המין עם בן הזוג החוקי חווים איזה שהיא עדנה בשל ניהול הרומן אבל אין זה אומר בהכרח שהיחסים השתפרו והמשיכה לבן הזוג עלתה אלא רק שהבוגד נמצא ברמת ריגוש, פנטזיה ועוררות מינית גבוהה מעצם המעשה של ניהול הרומן האסור.

רומן אסור הוא פתרון רע ונלוז.

אגב, למרות עמדתי הנחרצת נגד קיום רומנים מהצד אני יכול להצדיק ארוע כזה רק אם בן הזוג הוגד חווה חסך מיני קיצוני עם בן זוגו ולמרות נסיונות מרובים ואמיתיים לפתור את הבעיה בן הזוג מגלה אי רצון לפתור את הנושא או סובל מאה מיניות מוחלטת. גם במקרה כזה יש לנסות להגיע למצב של הכרה של בן הזוג במצב הבעייתי הזוגי והסכמה שלו לניהול היחסים מהצד.
לא שווים שיצילו אותם. רומן אחד מוצלח, זה פתרון לזמן מסוים, ומהר מאוד יגיע השני.
עדיף לפרק נישואים כאלו, דקה לפני התהום, בכבוד וברוח טובה, ולא במלחמות מכוערות.
יש אנשים להבדיל, חולים סופניים, שמבקשים שלא יחברו אותם למכונות הנשמה כדי לחיות, אם הטיפול לא יצליח כי אלו ממילא אינם חיים.
אותו דבר.
שלום לכולם. רציתי לשתף כאן חוויה שעברתי לאחרונה. סיפור של אהבה גדולה עם גבר גרוש עם שני ילדים. לאחר קשר שנמשך קצת פחות משנה, והיה נראה כמו הבטחה גדולה בעבור שנינו, הקשיים החלו להעיב עליי, והחלטתי להפרד ממנו. עברו כבר חודשיים מאז הפרידה, ואני לא מצליחה לחזור לעצמי. לא מצליחה לשחרר. מנסה להזכיר לעצמי כמה שהפרטים ה"טכניים" של אורח חייו היו קשים ולא התאימו לי. הילדים שלו לא ילדים קלים, המשמורת עליהם משותפת כך שהוא אבא במשרה די מלאה, לא מאלה שרואים את הילדים רק כל סופש שני. אנחנו רחוקים גאוגרפית ולא היה רצון/יכולת מצדו לעשות ויתור מהבחינה הזו, כך שכדי להתקדם בקשר אני זו שהייתי צריכה לוותר על המקום שלי, על הדירה שלי, על העבודה שלי, ולהתחיל לבנות את עצמי מחדש. הראש שלי כבר מסוחרר מרוב "בעד" ו"נגד"- הוא כל כך אהב אותי, הוא קיבל אותי כמו שאני, היה לנו כל כך הרבה טוב בקשר הזה, ומצד שני, הוא לא היה עוגן בשבילי. הוא לא יכול היה להיות בשבילי ברגעים שהייתי זקוקה לו (ובאמת שאני לא בחורה תלותית), כי יש לו כל כך הרבה מחוייבויות. הוא לא ניסה להלחם עליי, לא ניסה להראות שהוא מוכן לעשות צעד לכיוון שלי. הוא אמנם דיבר על זה, אבל הכל נשאר בגדר דיבורים. אני מצד אחד כועסת על עצמי- שלא הצלחתי לקבל אותו כמו שהוא, לא הצלחתי להתמודד עם ה"תיק", ומצד שני כועסת עליו- שהוא ציפה ממני לעשות את כל הויתורים ולא ניסה לשנות שום דבר מהותי כדי להקל עליי. הילדים שלו הם ילדים לא פשוטים, הבת הגדולה שלו (12) לא קיבלה אותי והיתה מאד קנאית. ואני השתדלתי לא להיות שם כשהם נמצאים כדי לא להקשות עליהם, ולעשות את הדברים בהדרגה, אבל הסתבר לי שהמצב יותר גרוע ממה שחשבתי, ושההתמודדות איתם תהיה לא פשוטה וכנראה תלווה אותנו כל החיים. בקיצור-הראש יודע שעשיתי את ההחלטה ה"נכונה",אבל הלב לא מתנחם. לאחרונה נודע לי שהוא התחיל לצאת עם מישהי חדשה. וקשה לי לתאר את הכאב העצום שהידיעה הזו מסבה לי. איך אהבה כזו, שנתפסה בעיני שנינו כל כך עמוקה, החזיקה מעמד פחות משנה. אני לא יודעת איך להתמודד עם זה. אני מפחדת שעשיתי טעות, שהייתי צריכה לנסות עוד, אני מפחדת שבעוד כמה שנים אמצא את עצמי אומרת: איזו טיפשה הייתי שוויתרתי על אהבה כזו. אבל כבנאדם רציונלי אני יודעת שאהבה לבד לא תמיד מספיקה, וששגרה קשה ומורכבת בקלות יכולה להעיב עליה ולכבות אותה. הייתי שמחה לשמוע פה דעות, מאנשים שאולי חוו משהו דומה, ויכולים להאיר עבורי את המצב. או לתת עצות על איך להמשיך הלאה בלב שלם. אשמח לשמוע תגובות. תודה
תהיר רגועה, ההגיון הבריא במצב כפי שאת כותבת מביא לתוצאה הגיונית ברורה מעל כל ספק, שעשית בדיוק מה שהיית צריכה לעשות - לעזוב אותו.
אם לא היית עושה זאת בעבר, היית עושה זאת-עוזבת אותו בעתיד, ואז המשבר שלך היה גדול פי כמה.

תמשיכי הלאה תשכחי אותו.

מצאי אהבה חדשה אמיתית.
 
אילן
08:12 13.03.16
קשרים עמוקים יותר וארוכים יותר נגמרים על רבע מהסיבות לפרידה שציינת.
אני מאמין גדול באינטואיציה , כשאורות האזעקה מהבהבים בכל כך הרבה תחומים והראש אומר לברוח, אז בורחים.
אל תיכנסי בכלל לפינה הזאת, אולי בעוד כמה שנים תחשבי כך או אחרת, החיים לא מתנהלים בדימיון בראש, אלא במציאות, ואחרי שנפרדתם אין מציאות, ואין אפשרות לנחש האם עשית בשכל או לא, לי אישית ברור לגמרי שעשית בשכל.
את גם רואה שלמרות האהבה הגדולה, הוא התגבר עלייך ללא קושי והמשיך הלאה, וזאת החלטה שאת צריכה לאמץ, להמשיך הלאה, אהבה חדשה תעזור לך, ומהר מאוד תשאלי את עצמך "מה בכלל עשיתי איתו שנה שלמה?"
 
הלן
21:38 13.03.16
תודה לכם על התגובות. כמובן ששניכם צודקים. מנחם לשמוע שגם דרך עין אוביקטיבית זו נראית כמו ההחלטה הנכונה. עכשיו רק נשאר לי לנסות להסתכל קדימה, להמשיך הלאה... מאיפה מתחילים? :)
 
אילן
19:32 15.03.16
שמה שהיה לא התאים ולא עשה לך טוב, ואפילו להיות מרוצה שיצאת מהעניין עם מינימום נזקים באופן יחסי כמובן.
שנית, למלא את הזמן הפנוי בכל דבר אפשרי, חברות, טיולים, שופינג, פעילות ספורטיבית מה שלא יהיה העיקר שלא תישאר לך אנרגיה לטחון ולחשוב על ההוא.
שלישית, להיות אקטיבית ולהיעזר בכל מי (או מה) שיכול להכיר לך בני זוג פוטנציאלים.
רביעית, לסמוך תמיד על תחושת הבטן, ולא להביט הצידה כשצצות בעיות.
 
הלן
23:46 19.03.16
תודה, אילן. משתדלת ליישם :)
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  121  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
גירושין   פרידות   בעיות בזוגיות   בעיות בנישואים   יעוץ זוגי   בגידה   גירושין וילדים   בגידות   זוגיות במשבר   בגידה בנישואין
RSS RSS פורום פרידות, גירושין, בגידות