בריאות, רפואה
מאמרים | פורומים | רופאים  
  חיפוש במאמרים  
הריון ולידהדיאטה, תזונהתרופות, ויטמיניםעיניים, משקפייםניתוחים פלסטייםרפואה משלימהקוסמטיקה, איפורעיצוב שיערפסיכולוגיהאורטופדיה
 
מין, יחסים, זוגיותכושר גופנירפואת שינייםרפואת ילדיםלב, כלי דםעזרה ראשונהמחלות, טיפוליםגיל הזהבחוק משפט, ביטוחמתכוני בריאות
 בריאות ראשי»פורומים»פורומים משפחה, הורות, זוגיות»פורום פרידות, גירושין, בגידות
הוסף למועדפים 
פורומים רפואיים
 

פורום פרידות, גירושין, בגידות

פורום פרידות, גירושין, בגידות הוא המקום לדסקס על זוגיות במשבר. כאן תוכלו לשאול ולכתוב על פרידות, גירושין, בגידות, משברים בזוגיות, זוגיות שניה, ריבים, משבר בנישואים, בעיות בנישואים, בעיות בזוגיות, ייעוץ זוגי, פרידה וילדים ועוד
מנהלי פורום פרידות, גירושין, בגידות:
סיגלית גלאי
לפרטים נוספים
דליה שוורץ
לפרטים נוספים
יששכר רוטרי
לפרטים נוספים
היי אני דנית אני עם בעלי מגיל 16 כבר 12 שנה יחד
יש לנו ילד
הוא באמת בעל מקסים לא מחסיר דבר בן אדם הגון וישר
אני מקום ראשון אצלו
יש לי בעיה שהוא לא מחמיא לי והוא מודע לכך הוא גדל ככה בלי חום ואהבה
בקושי שמעתי בחיים שאני יפה ושיצא לנו לדבר על כך אמר שאני מהממת בעיניו אבל אין לו את זה לבוא ולהגיד אישתי היפה וכו',..
כולם אומרים שאני מהממת ואני יותר יפה ממנו אבל זה לא משנה,
העניין שבמקום העבודה שלי התחיל לחזר אחריי בחור בגילי (ערבי!!) וכל פעם שיצאתי לעשן הוא היה יוצא אחריי ומיום ליום ממש נוצר רגש לא הייתי מאמינה על עצמי דבר כזה
פשוט התאהבתי ביופי שלו ובחיזורים שלו
חיכיתי כל יום רק להגיע ולראות אותו ויום אחד התנשקנו אפילו,
הוא עזב את מקום העבודה לפני שבועיים זה המזל שלי
לאחר מכן המשיך לבוא ובקשתי ממנו שיפסיק ונשכח אחד את השני
אבל הוא לא יצא לי מהראש למרות שאני יודעת שגם אם הייתי רווקה לא הייתי הולכת לחיות איתו , אולי רק סטוץ בגלל שיש לי רגש !
למה טעיתי אני כועסת על עצמי
מצד שני לא מפסיקה לחשוב עליו
זה היה כיף אדיר ונסחפתי פתאום משהו חדש..
 
אני
17:01 02.05.16
היי דנית,

ציארת את בעלך כאדם סגור שלא מחמיא לך ומאוד מאוד מפתה לקשור את הארוע שקרה בחייך להתנהגותו של בעלך. אבל המציאות מוכיחה אחרת, מעידות/בגידות קורות גם כאשר הבעל מפרגן, אוהב, מסייע ומה שהחברה מגדירה כבעל טוב.

תשאלי את עצמך עם היד על הלב, מה המשקל של מחמאה הניתנת מבעלך איתו את חיה איתו כבר 12 שנה אל מול המשקל של מחמאות ופרגונים שאת מקבלת ממשיהוא זר/עמית לעבודה? ברור לך שזה אפילו איך שאומרים "לא כוחות".

יותר סביר להניח שבשל העובדה שאת עם בעלך ביחד מגיל 16 וסביר להניח שאולי לא היו או היו מעט מאוד בני זוג אחרים בחייך וככל הנראה גם חיי המין שלך מתבססים עליו בלבד, זה גורם בגילאי ה 40 לתהיות ולשאלות העצמיות האם רק זה מה שאני אחוש ואדע למשך שארית חיי?

וזה בדיוק מה שמפיל אותנו למלכודת, השגרה, חוסר הנסיון עם בני זוג אחרים אל מול המסתורין של מישהוא חדש שנכנס לחיינו.

מאחר שאני מניח שאין לך איזה שהיא כוונה מודעת לבגוד בבעלך ואת אפילו על פי הכתוב מצטערת ומכה על חטא, חשוב מאוד לזהות את המצבים האלו לדעת שהם קיימים והפגיעות שלך לגביהם הנה גבוהה יותר ממישהוא אחר שמסלול חייו היה שונה ופשוט לעקוף את המכשול.

בקשר למחשבות אין באמת בעייה, זה ארוע שטלטל את נפשך והגיוני וסביר שתחשבי ואפילו תפנטזי. גם נשואים באושר ללא כל כוונת בגידה מפנטזים על אחרים ואין בזה רע. הבעייה היא לא מה מפנטזים אלא הרבה יותר מה שעושים ומממשים בפועל.
 
דנית
17:29 02.05.16
צודק בהחלט בכל מה שכתבת
זה ברור שמשהו חדש זה מה שסוחף
וכמו שכתבת ,גם אני תוהה מה אהיה עם אותו גבר בלי חידושים וחיזורים כל חיי?
מקווה שהבחור יצא לי מהראש זה סתם משגע אותי
תודה לך התשובה הארוכה
רוצה לומר לך שאת חלק ממועדון מכובד של נשים וגברים שנישאו לבני זוגם הראשונים וביחד מגיל ממש צעיר.
חלק גדול מהם חי עם תחושת הפספוס, מי יותר ומי פחות אבל זה תמיד שם במידה מסוימת.
במקרים רבים בן הזוג אינו רק בן זוג אלא גם חבר ממש ואחד שגדל איתך, התבגר לצידך. חווה איתך המון וליווה אותך בטוב וברגע.
במקרים האלה הבגידה מרסקת מאין כמותה לבן הזוג אך זיכרי גם זאת...
במידה וזה יתגלה את מיד תפסיקי להתלהב מהבחור החדש והוא יחוויר אל מול בעלך, בטח ובטח כשהוא בעל טוב.
אף גבר אחרי שנים רבות לא יעיף לך את הפרפרים ואגו כמו בחור חדש אך גם אף גבר לא ישווה לו לבעלך כחבר לחיים ואב ילדייך.
את לא תסלחי לעצמך אם תהרסו את הנישואים שלך בשביל הרפתקה שאין בה דבר מלבד ריגוש.
שאפו לך על זה שעצרת בזמן.
דברי עם בעלך ואולי אפילו כמה שיחות עם איש מקצוע שינער מכם קצת את האבק.
בהצלחה.
"בזמן שאחרות ניסו ונכשלו עד שמצאו את האחד אני קלעתי בול במכה הראשונה" .
איזו ראיה מקסימה של העניין.
אם טוב לך... תסתפקי בזה, ישנן המון אי שם שהיו רוצות את בעלך לעצמן.
היי לכולם וחג שמח.אני בחור בן 33 נשוי פלוס 2 קטנים.לפני 4 שנים הכרתי את אהבת חיי.לא אכנס לסיפור איך ולמה זה היה לגמריי במקרה.חשוב לציין שאני לא אדם שבגד אי פעם או חיפש לבגוד ובטח לא להתגרש.מצבי כיום זה שאני מאוהב כבר שנים במישהי אחרת שגרמה לי להבין מהי אהבה.לעולם לא הרגשתי כך לאף אחת.אני מקדיש כבר שנים כל דקה מחיי להיות עם אהובתי.אין יום שאני לא איתה.יודע שלא אוכל לחיות בלעדיה
היא התגרשה לא מזמן וגם אני מעוניין להתגרש למרות הקושי.אין לי כלום עם אשתי.אנחנו לא עושים דברים יחד ואני גורם לה להרגיש שאני לא מעוניין
חשבתי שהיא גם תרצה להתגרש בעיקר שהיא מתלוננת ויש לנו שיחות אבל היא מעוניינת לפחות לכרגע לשמר את התא המשפחתי.היא בעצה לא מעוניינת בי פשוט לא מעוניינת לפרק.אני מצדי מראה לה הכל שזה נגמר אבל זה לא מעניין אותה.איך אני אגמור איתה את הסיפור בצורה טובה והוגנת?למרות שיש ביננו שיחות דברים לא מתקדמים ואני הכי הייתי מעוניין שזה יבוא משנינו ולא רק ממני.
 
אני
19:33 02.05.16
האם יכול להיות שבינך ובין אישתך אין שום דבר כיום נובע מהעובדה שיש לך היום תחליף בדמות "אהבת חייך"?

האם יכול להיות שאשתך מראה שאינה רוצה אותך יותר, נובע ממה שאתה משדר לה שהכל נגמר?

הרי התחתנת עם אישתך מסיבה כל שהיא, בדרך כלל אצל רובנו זה מאהבה, אתה יכול בבקשה לתאר את חייך עם אישתך לפני שנתיים טרם הכרת את אותה אחת.

הסיבות לשאלות הללו נובעות מרצון להבין מדוע המצב עם אישתך הגיע לידי מה שהגיע והאם הוא אינו נובע רק בגלל שמצאת לך תחליף.

תשאל את עצמך את השאלה ותנסה לענות בכנות הכי גדולה שאתה יכול, אם לא היית מכיר את אותה אחת האם גם אז היית חותר בצורה כל כך נמרצת לגרושין?
לאחרונה...אני מגלה בוואצאפ של בן זוגי התכתבויות עם בחורה בשם אורית.
כל ההתכתבויות מחוקות. אך לפי מיקומם אני רואה שלפחות פעם ביום יש התכתבות.
חיפשתי בין החברים שלו בפייס. לא מוצאת אותה לא לפי שם ולא לפי תמונה. את מספר הטלפון שלה שמרתי.
מעניין מה דעתכם על זה ואיך אני אמורה להגיב ?
(בעיני-הסתרה מבן/ת זוג לגבי קשר בתחום הרומנטי/רגשי/מיני=בגידה).
תלוי מה הגבולות שלך ומה את מוכנה לקבל ומה לא.
תלוי אם קיימת ביניכם מחויבות, ונאמנות, וכנות (לא רק מצידך. גם מצידו).
תלוי אם את באמת רוצה לברר (לגבי הקשר) ומה מתכוונת לעשות עם הגילוי.
אבל שאלת מה חושבים. אני חושבת שיש מקום לחשוד שהוא מסתיר ממך קשר.
ברור שמהפרטים שכתבת אי אפשר לדעת מה מהות הקשר (רגשי, מיני, גם וגם)
מה שאני בטוחה זה שבשלב זה (שעוד לא יודעת על מהותו והיקפו) - אל תעשי כלום. תתנהגי כרגיל כדי שלא ירגיש מאוים ויכסה עוד יותר עת עקבותיו.
אם מרגישה חוסר נוחות, חשדנות ורוצה לדעת יותר על הקשר-תעשי זאת בשקט מבלי שירגיש. לבד או עם עזרה (את מכירה את הגבולות שלך. אם זה מעבר-תפני לחוקר פרטי).
 
מאור
22:23 01.05.16
את שמה?
מה התמונה שלה...
סביר להניח שנשמרה בשם בדוי.
באשר לשאלתך, כששיחות נמחקו יש בזה הסתרה ומכאן סוג של בגידה באמון.
אם השיחה אינה מכילה מאפיינים רומנטיים, מיניים, פלירטוט לא היה לך צורך למחוק מלכתחילה.
מה לעשות... להמשיך לעקוב.
מתישהו מתוך שאננות יעשה טעות וישכח למחוק או משהו.
בנוסף ישנן דרכים טכנולוגיות לגלות מה נכתב בניהם.
ולנסות לאסוף עוד מידע והוכחות, אחר כך לגשת לחוקר פרטי (אם אכן יש סימנים מחשידים של ממש), ואז לפוצץ הכל, ולחשוב איך ממשיכים הלאה יחד, אם בכלל.
היי
אני נשואה +3 , הכרתי את בעלי לפני 14 שנים והתחתנו לפני 6 שנים..
כל הזמן חשבתי שאנחנו משפחה מקסימה, אומנם יש את הקושי בלגדל 3 ילדים קטנים אך תמיד סמכתי על האהבה שיש בינינו. לגבי יחסי מין תמיד היו מועטים, תמיד ביוזמתי.
לאחרונה שמתי לב שבעלי מחבב עמיתה שעובדת איתו, הוא מדבר עליה , לקח את הילדים לבקר אצלה בבית ע"מ שישחקו עם הילדים שלה.. ביקש שנצא עם המשפחה שלה לטיול וכו.. אני חשתי לא בנוח אך לא רציתי להתערב בחייו הפרטיים וביחסיו עם עמיתיו. לפני כחודש שמתי לב שיש שיחות יוצאות מהטלפון שלו אליה וגם נכנסות מדי יום 2-3 פעמים בדרך בבוקר לעבודה וגם בדרך חזרה, שיחות של 20 דקות.. לציין כי באמת לקח לי חודש לאזור אומץ ולחטט בטלפון שלו כי גם חששתי לדעת וגם אני מאוד מעריכה- הערכתי אותו.
קרה שהתקשרתי אליו בדרך חזרה מהעבודה והיה בממתינה. וחזר מיד. אח"כ בדקתי וראיתי שדיבר איתה ואף מחק את השיחה בערב. תהיתי מדוע שימחק שיחה? למה לדבר איתה כל כך הרבה כשהם כל היום ביחד בעבודה, למה אף שיחה לא כשהוא בבית. שהתעמתתי איתו אחרי שלילה שלם לא ישנתי ובכיתי הוא הכחיש כמובן וטען שהכל זה יחסי עבודה, אפילו נעדר באותו יום מהבודה ונשאר איתי בנסיון לשכנע שזה כלום. אני לא מאמינה לו ..
גם כששאלתי נו ואחרי שבוע איך היא הגיבה כשחדלתם לדבר.. הוא טען שהסביר לה כי אם היא צריכה משהו שתדב ראיתו על זה בעבודה.. זה כמובן לא מסביר את השיחות היוצאות בשש וחצי בדרכו לעבודה..
אני מרגישה מושפלת, עייפה, לא רוצה לפרק חבילה בגלל הילדים אבל קשה לי .. מאוד
האם יש סיכוי שאיננו בוגד? זה נשמע הזוי... אמרתי לו שקשה להאמין לו.. הוא גם לא מנסה לשכנע יותר מדי ורוצה לחזור לשגרה.
מה לעשות?
תמים זה לא.
גם אם זה התחיל ככזה.
לקשר חברי ותמיד יש מסגרת מאוד ברורה ושקופה.
ולבן/בת הזוג יש יותר מושג למה קורה שם.
את לא היית חושדת סתם, בד"כ האינטואיציה שלכן לא טועה.
לא יודע אם היה זה חכם להתעמת איתי מיד, בסה"כ העברת אותם למצב "השתק"
בכל מקרה יש דרכים יותר מתוחכמות לגלות דברים.
העינוי שבחוסר הידיעה והוודאות נוראי.
 
אנונימית
18:54 26.04.16
אני מציעה לך בשלב הזה להיות מעשית- בכל הצדדים הנפשיים תתפני לטפל אחר כך.
רק ממה שאת מספרת- די ברור שיש ביניהם כבר קשר- הלוואי שהיית מספיק עירנית להבין את זה מוקדם לפני שנוצר גם קשר פיזי אבל כרגע את צריכה לטפל בזה בשני מישורים. הראשון (והמיידי) הוא לנטרל אותה ולוודא שהיא לא תהיה צלע שלישית בינך לבין בעלך- אם היא נשואה הייתי מציעה לך לספר לבעלה- תסמכי עליו שהוא יתיחס לזה. למה אני אומרת את זה? כי כל עוד היא חלק בתהליך שאתם עוברים- הם ימשיכו ויעודדו אחד את השנייה להמשיך את הקשר.
השלב השני- הוא לגשת עם בעלך כמה שיותר מהר ליעוץ- גם אם לא נוצר עדיין קשר פיזי (סקס) הידיעה שבעלך יצר כל סוג של קשר (רגשי או גופני) עם מישהי אחרת צריכה להדליק לך 10 נורות אדומות שכנראה הקשר שלכם לא תקין ואולי עדיין לא מאוחר מדי..
בהצלחה..
 
אני
21:18 26.04.16
בואי נעשה סדר בדברים על סמך המידע שמסרת.

בגידה גופנית לא בטוח שהייתה בשלב הזה, לא נראה לי שהיה משתמש קודם בילדים וחושף אותם לקשר "הידידותי" הזה לפנייך.

אבל מה שכן יש כאן זה הסיפור הקלאסי כיצד מתפתחים רומנים בכלל ובמקום העבודה בפרט שהוא אחד המקומות הנפוצים ביותר שבהם רומנים נרקמים.

בין זוג עמיתים לעבודה נוצר קליק, הם הולכים לאכול צהריים ביחד, בהפסקות קפה הם נצפים ביחד, באים לבקר האחד במשרדו של השני. מדברים הרבה האחד עם השני בהתחלה סתם שיחות שקשורות בענייני עבודה ואח"כ לאט לאט גולשים לעניינים אחרים המתחילים להיות אישיים יותר ויותר. האחד מספר לשני על חייו הפרטיים עם בן זוגו, על חיי המין שלו, על המריבה האחרונה שהייתה להם .מן הסתם כל אחד מביע את התסכול שיש לו מחייו עם בן זוגו הנוכחי, כמובן שהעמית יצדיק אותו וייחזק אותו בעמדתו.

ואז זה קורה, הגבר מתחיל להחמיא לאותה עמיתה יותר ויותר על המראה החיצוני שלה, סף הריגוש שלה עולה, הרי זה תמיד "חזק" יותר לקבל מחמאה מאיש שהוא אינו בן הזוג החוקי שלך ומכאן ניחשת נכון, ההורמונים משתוללים והם מזדיינים ברכב ואח"כ באיזה צימר אוהבים כזה או אחר.

כעת נדרש להכשיר את הקרקע להמשך הקשר. הוא יעשה לך הכרות איתה, הילדים יכירו האחד את השני, תתחילו לצאת לטיולים ובילויים משותפים את ובעלך והיא ובעלה, כאשר המטרה של כל זה היא האחד להיות כמה שיותר האחד עם השני (אפילו שאת בסביבה) והשתיים להסוות את הקשר הרומנטי כקשר ידידותי גרידא.

תכניסי לך לראש טוב טוב: בין גבר לאישה לעולם לא ייתקיים קשר ידידות נטו, אולי זה יתחיל כך אבל ייגמר אחרת לחלוטין.

לכן מה שאת צריכה לעשות לפני שיהייה מאוחר מידי זה לגדוע את הקשר הזה בעודו באיבו, אפילו במחיר האדיר של אולטימטום לבעלך לעזוב את מקום העבודה שלו. תחשפי את זה בפני בעלך, תסבירי לו שזה לא קשר "נורמלי" של עמית לעמיתה בעבודה. את לעולם לא תוכלי להיות באמת שלווה עם בעלך ימשיך לעבוד במחיצתה, אם זה הגיע למצב הנוכחי אם הם לא חצו את המחסום אז הם בקרוב מאוד יחצו ואסור לך לתת לזה לקרות.

את יכולה לשאול מי ערב לי שזה לא ייקרה גם במקום עבודה אחר? התשובה לכך אינה חד משמעית, הרי לא ברור מדוע נוצר קליק בין אנשים מסויימים ובין אנשים אחרים לא. אבל לפחות בין שני אלו הוא כבר נוצר.

במקביל ממליץ לך ללכת לטיפול זוגי עם בעלך על מנת להבין את הסיבות אצלו (אני מדגיש אצלו) לחיפוש רומנים מהצד וגם להבהיר לו באופן ברור שאינו משתמע לשני פנים מה יהיה המחיר של ניהול רומן כזה.
שלום טלי,
על פניו זה נראה "כאילו", מאידך קיימת אפשרות הוא בוחן אותך, או שמחמיא לו שאת מקנאה.
יחסי מין מועטים לגבר שחושק באופן כללי, הוא מצב שיוצר בעיות בהמשך....
לדעתי הוא עדיין לא בגד, יתכן שהוא מגשש אצלך ....
אל תפרקי את החבילה בטרם תפגשי מומחה לנושא הזוגיות והמיניות, המומחה ינחה אותך מה הדבר הנכון לעשות לטובתך ולטובתו, במצב הקשה הזה שנקלעתם אליו.
רוטרי יששכר, מומחה לזוגיות מתגמלת, למיניות האדם, ולטיפוחה של האהבה.
0505531397
 
אנונימי
14:08 27.04.16
שלום טלי.
קראתי את מה שכתבת וגם את התגובות.
אני רוצה לתת לך קצת תקווה. תראי, באמת יכול להיות שאין משהו בניהם למעט יחסי ידידות. גם אני לפעמים משוחח עם ידידה ואחר כך מוחק את השיחה כדי שאשתי לא תפתח חשדות מיותרים !!! (והאמת שאין כלום למעט ידידות)
אני חושב שטוב שדיברת איתו ועמדת אותו במקום. גם אם תכנן לעבור לשלב הבא עכשיו הוא יעשה חושבים טוב טוב אם כדאי לו להסתכן בפירוק מסגרת הנישאוים.
הוא גם אמר לך שאין כלום וניסה צהרגיע אותך. קודם כל תאמינו לו. הוא בעלך.
יחד עם זאת וביחוד לאחר שהבהרת את המצב אני מציע לך להיות ערנית ורגישה.
תהי חזקה וחג שמח.
 
אני
16:54 27.04.16
קראתי את תגובתך לטלי ובסה"כ די הזדהתי עם הדברים שכתבת.

יחד עם זאת די שברת אותי עם המשפט הבא: "הוא גם אמר לך שאין כלום וניסה להרגיע אותך. קודם כל תאמינו לו. הוא בעלך".

צר לי אנונימי יקר אך המשפט הזה לא עומד במבחן המציאות, הוא ספק נאיבי, ספק נסיון שלא להתעמת נכוחה עם המציאות.

אחד הדברים שיודעים בוודאות על אנשים בוגדים שהם לעולם לעולם לא יודו ביותר מה שבפועל התגלה. לכן הוא אמר לך שאין כלום וקודם תאמיני לו כי הוא בעלך אינו משהוא שיכול לעמוד באיזה סבירות אפילו מינימאלית.

צריך גם להבין מה אומר המושג "בגידה" לרובנו המושג בגידה הנו עצם קיום יחסי המין עם מי שאינו בן זוגך. בפועל המושג הרבה יותר רחב ובעצם כל קיום של קשר רגשי עם אדם אחר זאת בגידה לכל דבר ועניין בטח ובטח עם גם עוסקים בהסתרה שלו כגון מחיקת שיחות.

לטענתך, אתה מוחק שיחות עם ידידותיך למרות שאין כלום וזאת על מנת שאישתך לא תקנא/תחשוד ורציתי לשאול אותך כיצד היית חש אם אשתך הייתה מוחקת שיחות עם הידידם הגבריים שלה על מנת שאתה לא תחשוד???
 
אנונימי
18:36 27.04.16
שלום לך.
אני גם מזדהה אם הדברים שכתבת. יחד עם זאת כולנו יודעים שהספקטרום של בגידה מאוד רחב וכל אחד רואה את הדברים באופן שונה. אחד יגיד שקיום יחסי מין זה בגידה ואילו השני יגיד שרק להסתכל על בחורה ברחוב נחשב כבגידה.
אף אחד מאיתנו לא יודע מה קרה במציאות בסיפור זה, ונדמה לי שאנו לו מכירים את הזוג ואת תפיסת העולם שלהם לגבי המונח בגידה. יכול להיות שישנם פערים בתפיסת העולם בניהם.
בסהכ ניסיתי לאזן את התגובות שקראתי. הרוב נוטים לראות בסיפור זה בגידה כולל קיום יחסי מין. יכול להיות שקיימת כאן בגידה אבל בצד "הקל" ... פלירטוט קל...יכול לה0יות שאני נאיבי, ולכן כתבתי לטלי שהיא צריכה להיות ערנית עכשיו!
אני לא חושב שבשלב זה צריך לקפוץ למסקנות חפזות ולהתחיל להשתמש " בתותחים כבדים" כמו יעוץ גורם שלישי או איומים של פירוק מסגרת נישאין.
טלי הבהירה לו טוב את המצב..עכשיו הכל בידים שלו.
לגבי שאלתך איך הייתי מרגיש אם הייתי יודע שאישתי מוחקת הודעות...מודה! לא טוב!
כל בוקר בדרך לעבודה ובחזרה ממנה?
 
אנונימית
21:13 27.04.16
לדעתי אתה טועה ומטעה- בגידה היא בגידה באמון- אין דרגות לבגידה. אם אתה משקר ומחביא- אתה בוגד באמון הבסיסי שניתן בין בני זוג. אני לא משווה בין בגידה פיזית (סקס) לבין בגידה רגשית- אבל העובדה שאתה מוחק שיחות- אומרת שאתה יודע שאתה עושה מעשה - שהוא לא רק פסול אלא גם יפגע באישתך.
אלו בדיוק הסדקים הקטנים- שגדלים ומתפתחים להיות סדקים גדולים..
יעוץ זו לא מילה גסה ועוזר גם לזוגות שלא במשבר- כדי לבנות זוגיות נכונה ותומכת. אין שום פסול או בושה בלקבל עזרה. - אם אתה רוצה תסתכל על זה כסוג של אימון אישי שפשוט מעניק לך כלים.
ועדיין אני בדעה- שמה שאתה רואה בדרך כלל הוא קצהו של הקרחון ולכן אם האינטואיציות שלה אומרות שהיה משהו לא תקין- זה כנראה נכון..
 
טלי
10:10 28.04.16
קודם כל תודה לכל מי שהתאמץ ונתן את דעתו
אני חייבת להגיד שלמדתי המון מזה
אז עדכונים- החלטתי שאני ממשיכה הלאה.. למרות כל הקושי.. מה שעזר לי להחליט זה הוא.. כל הזמן נשבע שלא היה כלום, כל ההתנהגות שלו השתנתה.. בבית הפך לבנאדם אחר.. כל הזמן שואל איך אני מרגישה.. מתחשב ומבין.. ומוכן להכל.. רק שארגיש טוב.. קבענו שיחה של שעה מדי יום אחרי שאנחנו משכיבים את הילדים, ועד כה שנינו עומדים בזה.. מדברים על הכל כוללל הנושא ההוא.. זה לא פשוט לשנינו.. הוא מרגיש שהוא צריך להתגונן כל הזמן ואני תוקפת אותו.. הוא מודה שטעה בזה שנתן לחברות ביניהם להיות לא מבוקרת ולהיסחף.. הבטיח שזהו.. זה נגמר.. שהוא לא צריך את החברות הזו אם היא פוגעת בחייו..
אני הסברתי שהאמון שלי נפגע, שאני מרגישה מושפלת ושקשה לי, הוא הבטיח שיבין ויכיל עד שהכל יחזור לקדמותו.. סיכמנו שנעבוד לשפר את הזוגיות לבד.. בלי עזרה חיצונית..
כעת יש יותר תקווה..
תודה לכולם שוב
 
מאור
10:39 28.04.16
גם לפעמים משבר מנער את האבק מהשגרה.
בכל מקרה היי עירנית, הוא מתנהג לפי הספר ממש של אלה שנתפסו.
זה בסדר גמור כי זה מראה שאכפת לו והוא מפחד לאבד אותך.
עם זאת תמיד ישנה האפשרות שמנסה להחזיר שקט תעשייתי לחייו.
לדעתי כדאי מאוד לשקול שיחות עם איש מקצוע, יש לזה השפעה אחרת לחלוטין!!!!!
כשגורם שלישי אובייקטיבי לוקח חלק בשיח הכל נראה ומרגיש אחרת.
עוד דבר אחד, אל תחפרי על הנושא יותר מדי כי זה יתיש אתכם.
המשיכי להיות מאוד מאוד עירנית שכן לדברים האלה יש נטייה להתעורר מחדש.
בהצלחה.
לא הייתי רוצה לנפץ את האידיליה שחזרה לחייכם ואני בדרך כלל לא נוטה להמליץ על הליכה לטיפול זוגי כברירת מחדל. דווקא במקרה שלך עם פרטי המידע שמסרת לדעתי טיפול זוגי הוא הכרח.

גם אם ניתן להניח שטרם נוצר בניהם מגע גופני זה היה כפסע לפני. יש מושג הלקוח מעולם הרפואה שנקרא "פרוגנוזה" שמשמעותו התחזית להתקדמות המחלה. רוצה לומר, אם המהלך של המחלה עד כה הוא על פי מה שמאפיין את מרבית החולים, אז ניתן מכאן לנבא את סיכויי ההחלמה או אי ההחלמה של החולה.

הפרוגנוזה שסיפקת על בעלך היא חיובית וקלאסית, הקשר הזה הייתה מתפתח לבגידה גופנית כמעט בודאות. בשיחות שלך עם בעלך את עוררת את הנושא ואולי עיכבת את הבגידה הגופנית לטווח הקצר, אבל לדעתי לא פתרת את הבעיה באופן מוחלט עם אותה אחת ובכלל.

אני לא רוצה להפוך אותך לפרנואידית אבל לדעתי "ירח הדבש" המתחדש "והפוצי מוצי" שאתם מצויים בו כרגע נוצר לא מהסיבות הנכונות. את אינך מלווה את בעלך כשהוא בעבודתו ואין לך באמת דרך לדעת מה האינטרקציה שהם ייצרו בהמשך. מטבעם של משברים זוגיים כאלו שלא מכילים תיקון אמיתי שהם דועכים ומהר מאוד חוזרים לטרדות היום יום. המשכנתה, הילדים, הקניות וכיו"ב. המשבר שיצרת לא היה חזק דיו, בעלך לא באמת חטף את הזבנג של חייו שיבהיר לו את התוצאה הבלתי משתמעת לשני פנים של מעשה מסוג שכזה. הוא לא חש את האדמה רועדת מתחת לרגליו ואת הסכנה הנשקפת לעתיד נישואיו וקשריו עם ילדיו.

לכן איני רואה מנוס מללכת לטיפול זוגי שחלקו מתבצע ביחד וחלקו מתבצע בנפרד. המטפל הזוגי יברר את המקור ממנו צמח רומן (כגון חיפוש של ריגוש והרגשת חיות אולי מחסור בסקס) ויצייד את בעלך בכלים לזהות את המצבים הללו, להימנע מהם ולחפש את הריגוש החסר בקן המשפחתי. לך הוא ייעץ כיצד להכיל את הארוע ולתת אמון מחודש בבעלך, לשניכם הוא יתן כלים לשפר את התקשורת והפתיחות בניכם.

לא הייתי רוצה שתחזרי לכאן חצי שנה מאוחר יותר שבורה והרוסה ותשאלי כיצד עלייך לנהוג לאחר שגילית שהרומן בין בעלך לאותה עמיתה בעבודה הבשיל גם לידי בגידה גופנית.

בהצלחה טלי.
 
הנבגד
08:09 29.04.16
היי טלי,

מאחר ואין לך כרגע הוכחה חד משמעית לבגידה תמיד יש ספק האם מדובר במשהו אמיתי או רק חששות מצדך .על פניו זה נשמע כמו מקרה בגידה קלאסי על כל מרכיביו. במקרה קלאסי , בד"כ הצד הנבגד לא מחזיק בהוכחה חד משמעית לבגידה אלא יש בידיו פיסת מידע ראשונית שגורמת להבנה שאופציית הבגידה בכלל קיימת. קל מאוד להתכחש לפיסת המידע שכן זה לא משהו שבא בזמן המתאים אף פעם, זה לא מתאים גם לבעלך, מי היה מאמין ? ...
ההתנהגות של בעלך היא בדיוק BY THE BOOK. נראה כי הוא מנסה " להרדים " אותך ולהחזיר אותך לאותו מקום שהיית בו רגע לפני שהעלית בפניו את החששות שלך. הוא אומר לך בדיוק מה שאת רוצה לשמוע ואת יודעת שזה מה שאת רוצה לשמוע. שהכל בסדר ולא קרה כלום, והחיים שלכם ימשיכו כפי שהיו , שהכל יהיה בסדר.
לדעתי כדאי לך מאוד להיות חכמה וגם " להרדים " אותו, שהוא יחזור לשגרה ואת תנסי לאסוף במקביל מידע מבלי שהוא יודע. תבדקי את הנייד שלו, הווטסאפ הפייסבוק וכל שאר "הכלים " המסייעים לבגידה. אם הוא באמת בוגד, הוא יחזור לזה מהר והמידע יצוף מהר, אבל את צריכה להיות ערנית ולחתור להשגת המידע, אל תצפי שהמידע יגיע אלייך לבד. אם יהיה לך מידע כלשהי אל תספרי לו , הוא יכחיש ומקור המידע "ייסגר", אם יהיה לך מידע חד משמעי תפני לייעוץ תחילה.
בהצלחה
חג שמח
ככל הנראה הייתה כבר בגידה רגשית, אבל עם היד על הלב הבגידה הפיזית היא הקשה לנו ביותר. רבים היו מוכנים להבליג על בגידה רגשית, הרבה פחות על בגידה גופנית.

אתה מדבר על היום שאחרי ומייעץ לה לאסוף חומר מפליל על על בעלה ואופן התנהלותו.

אני מדבר על היום שלפני, הרבה יותר נכון, עם הופעת הסימנים הראשונים, זה למנוע את הבגידה על ידי ייעוץ שמכוון ומבהיר לבוגד מאיזה צורך רגשי זה נובע, נותן לו כלים לזהות מצבים כאלו ולעקוף אותם וכמובן מבהיר לו את המחיר שייצטרך לשלם על מעשה כזה.

לרבים מאיתנו אין את כוחות הנפש, המוטיבציה והתבונה לטפל בבעייה טרם שהיא מחמירה לרמה כזאת שלא ברור כייצד היא תסתיים. זה נכון כאשר מדובר על עודף משקל, על כולסטרול גבוה וגם לצערנו במצב שתואר עם הופעת הסימנים הקלאסיים הראשונים.
שלום, החלטתי שאני רוצה להתגרש מבעלי, המצב בביתנו נעשה בלתי נסבל. יש לנו תינוק בן שנה והוא טוען שהוא לא מוכן שהילד ישאר איתי. אני זו שמגדלת את הילד באהבה עצומה, בעלי לעולם לא החליף חיתול או האכיל. בעלי מאיים עליי שאני חא יודעת למה אני נכנסת ואין מצב שהילד נשאר איתי. אני מתכננת לעבור לעיר שנמצאת חצי שעה נסיעה ממקום מגורנו הנוכחי. האם יש לי ממה להילחץ? יש סיכוי למשמורת משותפת? הילד לא יכול לישון איתו בבית הוא לא קם אליו לילה אחד. אני ממש לחוצה ומפחדת כי בני הוא הדבר הכי חשוב בחיי. האם יש סיכוי שהוא יסרב לגט? אני ממש חסרת אונים. תודה
הילד נשאר איתך!
בטח ובטח בגיל כזה וכשבהחלט ברור שאת אמא ראויה וכשירה.
איני יודע למה מתגרשים ואם אי אפשר להציל אך אם זו החלטתך הסופית, היי חזקה ובטוחה ואל תתני לאיש להפחיד אותך.
הוא מהר מאוד יגלה מה אומר החוק בנושא.
שבוע טוב,
בת 40 + 2 בנות, לפני מס' חודשים התחלתי לחשוד שבעלי בוגד בי עם אשת חברו, שכרתי חוקר פרטי במהלך 10 ימים ולא קיבלתי הוכחות. עדיין הייתה לי אינטואציה חזקה שיש משהו ביניהם. הוצאתי פירוט שיחות ואכן גיליתי שיש שיחות יוצאות למספר של הבחורה. וכמובן המעקב שלי התחיל שכל הזמן ראיתי שהם מחוברים ביחד בוואטאפ בשעות קבועות ובאותו זמן. כמובן שבעלי מכחיש ואומר שהשתגעתי ואני צריכה לקחת כדורים ולטפל בעצמי.

אני מאוד מאוד פגועה מעצם זה שהוא מנהל רומן עם אשת חברו הטוב.......

אני בחורה רגישה עם בטחון עצמי ירוד, כל השבוע הרגשתי לא טוב במחינה נפשית, כמו בהתקפי חרדה, ומפחדת להתגרש שיהיה לבד ולא יסתדר.

הוא עדיין ממשיך וזה לא מזיז לו.
כמובן שלא סיפרתי לו עדיין שיש לי פירוט שיחות.
 
יששכר רוטרי  
12:41 10.04.16
שלום יונית,
אני מזדהה לחלוטין עם הסבל והפחדים שיש לך באשר לבגידתו של בעלך וחששך ליידע אותו באשר לפירוט השיחות שיש לך בהקשר זה.
מאידך אינך יכולה לחיות במתח הזה, כי זה דומה כמו "לישון עם האויב".
אני כבר טיפלתי במאות מקרים כמו שלך, והייתה הצלחה של למעלה מ50% . כך שאל תאמרי נואש. אם הוא ירצה לבוא אתך למרפאה שלי (לא לומר לו כי הסיבה היא בגידותיו, תמצאי משהו אחר), אם לא ירצה לבוא, תבואי את בגפך ואני אייעץ לך מה לעשות בהקשר זה. לא מדובר על גירושין, אלא על התנהגות מפתיעה מצדך שאולי תחזיר אותו אליך.....אם עדיין תרצי בו.
רוטרי יששכר מומחה לזוגיות, למיניות האדם, ולטיפוחה של האהבה.
שלום לך,

השאלה מה את בדיוק רוצה להשיג? שלום בית? שבעלך והמאהבת יפסיקו? להתגרש? לפרק הכל כי אין על מה שלמשיך ואת לא תקבלי חרטה כנה?

לפי מה שאני מבין בעלך והמאהבת לא ממש עושים חשבון לא לך ולא לבעלה. הייתי שוקל במקומך לחשוף בפני החבר של בעלך את כל הידוע לי ולגרום פיצוץ רציני שיהדהד אצל כולם. מה ייצא מזה? אולי בעלך יחזור ויבין שהוא לא יכול לשחק בך. דבר נוסף שיכול לקרות והיה והכל נחשף ייתכן והזוג הבוגדני ירצה לממש את אהבתו ולחיות יחד מה שלדעתי ממש לא סביר..
החלטה לא פשוטה.

בהצלחה
 
יונית
14:26 11.04.16
כל הזמן אני חושבת על שיתוף הבעיה עם הבעל, אבל אני חושבת שזה יעשה מהומה גדולה במקום המגורים, למה להרוס עוד משפחה? והוא עדיין ישאר לכל החיים אב ילדיי.

ואין לי עדיין הוכחה שהם ביחד.
 
דני
15:03 11.04.16
למה אותה אחת שהורסת את ביתך תהנה מכל העולמות?! אולי זה דווקא ימנע את ההרס של ביתך? אולי בעלך ייקפל את הזנב? אני בעד בלאגן! הם בחרו בזה לא את! משם רק יכול לצאת יותר טוב מבחינתך.
 
יונית
15:20 11.04.16
כפי שאני מכירה את בעלי ברגע שאני יוציא את הסיפור החוצה, הוא מוחק אותי..... שאין סיכוי שזה מה שיפתור את הבעייה. זה רק יעשה את המצב יותר גרוע.......

שוב תודה.............
 
אני
16:59 11.04.16
בעלך בוגד בך, על זה אין ויכוח. גם אם הוא לא שכבו (מה שבספק גדול), עצם קיום השיחות עם אשת החבר היא בגידה לכל דבר ועניין ואני מניח שהם לא דיברו בשיחות אלו על "גידול חצילים בערוגות ביתיות".

לפי תגובתך את אינך רוצה להתגרש מבעלך וכוונתך אולי לסלוח, אולי להעלים עין ממה שהיה אך נשאלת האם את מוכנה להעלים עין ממה שיהיה.

כמו שכתב דני בעלך כנראה לא יותר מידי "שם עלייך" ובהחלט יכול להיות שברגע שהעלת בפניו את חשדותייך הם פשוט לקחו הפסקה זמנית, אולי נזהרים הרבה יותר וזה הסיבה ככל הנראה שלא עלה בידי החוקר להביא הוכחות. האינטואיציה שלך לא טועה!

כאמור אני מכבד את החלטתך המסתמנת לסלוח על העבר, קל לאנשים אחרים לייעץ לך להתגרש אבל לכל אחד יש את מארג השיקולים שלו. אבל נשאלת השאלה האם את מוכנה לחיות עם המשך הרומן?

אם התשובה לכך היא לא הדרך היחידה לגדוע את הרומן הזה הנה לפוצץ את העניין באופן חד וברור בפני בעלך ובמקביל בפני בעלה של המאהבת. מעבר לעובדה שנעשה כאן צדק פואטי כי אין שום סיבה שהמאהבת ובעלה ימשיכו את חייהם כרגיל לאחר שהיא האסה את ביתך, זה הדרך היחידה ואני מדגיש היחידה למנוע מהרומן הזה להמשיך להתקיים גם לאחר חשיפתו.

מעבר לכך ברצוני להתייחס לנושא החיים ביחד בין בני זוג לאחר חשיפתה של בגידה. כפי שכתבתי לכל אחד מארג השיקולים שלו האם לסלוח ולהמשיך לחיות ביחד, לפעמים הנו כלכלי, לפעמים הנו החשש להשאר לבד ועוד כהנה וכהנה סיבות אישיות. יחד עם זאת שיהיה ברור הפצע שבעלך פצע אותך ימשיך להתקיים בגופך ולהכאיב לך לנצח ועד יומך האחרון. הדרך היחידה שתגרום לכאב לקהות עם הזמן הנו האם את בטוחה שבעלך מכיר באופן כנה את בטעותו ומכה אמיתית על חטא ולכן לעולם לעולם לא יחזור על כך ואף יבצע כלפייך מהלכים דרקונים וייקח על עצמו מגבלות ואיסורים שמטרתם להחזיר את האמון שנופץ ונרמס ברגל גסה בניכם. אם כל זה לא יתקיים את אמנם תמשיכי לחיות בצוותא עם אותו אדם, אולי לא תהיי בודדה, אולי לא תסבלי ממחסור כלכלי אבל הלב והפצע שנפער בך ימשיך לדמם ללא הפסקה ולהכאיב לך בצורה כזאת שאולי עדיף כבר כן להתגרש.

אני מאחל לך בהצלחה בכל דרך שתבחרי.
 
יונית
08:03 12.04.16
בוקר,

אני מסכימה עם כל מה שציינת, הלב שלי פצוע קשות, וכמו שאני מכירה את בעלי הוא לא ישנה את התנהגותו כלפיי והאמון שלי אליו לא יחזור לעולם.

הצעד הבא שאני יעשה הוא ללכת לכיוון הגירושין................ שזה צעד מאוד מאוד קשה ודרסטי אבל אין לי ברירה כל אני לא יכולה להמשיך לחיות עם ההרגשה שהוא ימשיך לנהל איתה שיחות ורומן............

מקווה שאני יעבור את הכל בצורה הכי קלה וטובה.

המשך יום מקסים.
 
בני
16:16 12.04.16
היי
יונית מה שלומך...

בעלך בוגד בך או לא...הייתי מעיף לו סטירה רק על המשפט החכם שהוא פלט > ואמר לך > "שהשתגעתי ואני צריכה לקחת כדורים ולטפל בעצמי". זה מה שיש לו לומר? חוצפן.

תראי - את טוענת שעקבתם אחריו 10 ימים, ועדיין לא הצלחתם להוכיח כלום. אז למרות שאני לא חולק על האינטואיציה שלך. אבל מכאן ועד להתגרש על סמך פלט שיחות לחברה + דעות של אנשים טובים ומנוסים בפורום...הדרך עוד רחוקה.

ישככר הציע לך לגשת לטיפול/בירור זוגי או פרטני. הרעיון בגדול לצאת מהקופסא ולחשוב בנחת בלי כעסים ואמוציות.

משום שדרך השיחות עם אדם ניטרלי תוכלי ללבן את כל ההיבטים ומכל הזוויות את הסיפור שלכם וגם בכדי שתרגישי שאת עושה את ההחלטות שלך ממקום נקי ולא כנקמה או חולשה.

כך או כך מה שתעשי - תצליחי
 
דני
10:47 13.04.16
יונית שלום לך,

אם את חולמת שהכל יעבור "בשקט" אם לא תעשי בלאגן את חיה בסרט.רק אם תראי שאת לא מוחלת על כבודך מישהו אולי יופתע ויידע להעריך אותך אולי גם בהליך הגירושים שעלול להיות קשה וכואב לצדדים המעורבים. אני בטוח שמהלך מצידך לשרוך את כולם כולל בעלך והמאהבת בפני בעלה הוא המהלך הנכון. בהצלחה!
יודעת שזה ממש לא קל. אבל החלטות כדאי לקבל כשאינך בסערת רגשות.
עשית טעות ששיתפת אותו בחשדותיך מבלי שהיו בידך הוכחות מוצקות. אבל טוב מאוד שלא חשפת הכל (שידוע לך על הקשר הטלפוני). בשלב זה הכי טוב זה להוריד פרופיל שלא ירגיש שחושדת בו ואז יהיה גם פחות זהיר ותוכלי לעלות ביתר קלות על הקשר.
תיצרי קשר עם החוקר ששכרת בעבר. בשלב ראשון אין צורך במעקב (זה המון כסף, נכון?) אלה בהקלטה פשוטה של שיחות טלפון (הוא בטח יודע). בהתאם למה שתשמעי תחליטי על המשך הדרך: האם יש צורך ביותר הוכחות או שאלו מספיקות.
ותחליטי הם ללכת לפרידה או להמשך החיים יחד (כמובן, שהקשר הצדדי ההוא יפסק).
בכל אופן תעשי את צעדיך לבד בסבלנות ובשום פנים ואופן לא לשתף אותו.
אם בעקבות מה שתגלי פניך לפרידה תיצרי קשר עם עו״ד עוד לפני שמדברת איתו כדי שייעץ לך על המשך הדרך.
אגב, אין לך שום מחויבות למאהבת. תעשי רק מה שטוב לך.
ותזכרי ש״ידע זה כח״. אל תבזבזי אותו על מי שחושדת שבוגד בך.
שיהיה המון בהצלחה.
תעזרו לי בבקשה
 
מאור
17:48 13.04.16
לא שצריכים כ"כ
היום הפון עושה הכל.
שלום לחברי הפורום.
אני בן 48 נשוי 25 שנים + 3 ילדים. בתחילת הדרך הקשר המיני היה טוב. לצערי עם השנים התדירות של יחסי המין הלכה וירדה. ב 3 שנים האחרנות המצב הפך לקשה מבחנתי כאשר הקשר ממש הלך ודעך. אישתי מעולם לא יוזומת. אבקש לציין שכאשר אני יוזם היא בדרך כלל נעתרת, אבל לפעמים מפנה את גבה בכל מיני טענות. ניסיתי בעבר לדבר איתה מספר פעמים אבל זה רק עזר לתווך הקצר. בכל מקרה בשניים האחרונות גם שהסכימה הייתה קרה. וכאן הבעייה - אני לא רוצה לדבר איתה על זה יותר. אני לא רוצה להרגיש כאילו היה עושה לי טובה אני לא רוצה שתעשה משהו בלי חשק כדי לרצות אותי. זה גורם לי להרגיש כאילו היא יוצאת מידי חובה וגם בסוף הסקס לא משהו. בנוסף היא לעולם לא נוגעת בי או מחבקת ומלטפת. פשוט חייה איתי ללא כל מגע פיזי. במצב הזה אני נמצא כבר מספר שנים כאשר אנו עושים סקס אחת לכמה חודשים -:(. אציין שמעבר לכך בבית הכל בסדר.
אני ממש מתוסכל מהמצב הזה. לא רוצה לפרק את המשפחה אבל ממש קשה לי עם זה.
אנא יעצו לי.
אף אחד מהם לא מלבב בלשון המעטה.
האפשרות הכי נפוצה, שהיא מנהלת רומן ולפיכך איבדה את המשיכה כלפיך.
האפשרות הפחות נפוצה, שזה לא אתה אלא היא, כלומר בעיות הורמונליות פיזיולוגיות, שמופיעות בגיל הזה (נניח יובש בנרתיק) ואולי יעוץ סקסולוגי או/ו זוגי יוכל לעזור כאן.
יכול להיות שהאהבה מתה בלי קשר לכלום, ומצב הסקס רק משקף את העובדה שהנישואים שלכם הם בעיקר "על הנייר".
לפי הנתונים שציינת, נישאתם בגיל מאוד צעיר, אני לא יודע אם אשתך חוותה מערכות יחסים אחרות, ויכול להיות שזה עכשיו צף.
דבר אחד בטוח, אתה לא יכול להתעלם ולהמשיך מכוח האינרציה, אתה צריך לפעול.
בהצלחה.
 
דוד
12:06 06.04.16
אילן, תודה על תשובתך.
אכן האפשרויות שציינת נראות לי סבירות. לגבי האפשרות הראשונה של ניהול רומן היא קיימת.לא הצלחתי למצוא משהו שיבסס חשד זה. אם אכן קיים מצב כזה זה לא נעיים ויהיה לה מאוד קשה עם זה.
האפשרות של מצב פיזולוגי מפחידה לא פחות. לא נראה לי ( אולי אני טועה) שהאהבה מתה. רק החשק המיני שלה דעך לגמרי. אם כך הוא המצב מה יהיה בעתיד ? כלומר מה קורה אם לאחד מבני הזוג נגמר החשק המיני...? מה נגזר על הבן זוג השני להמשיך בצורה זו ? אני לא מחפש רומנים מהצד. זו אפשרות מפחידה שאני לא יודע לאן תוביל. בזמן האחרון התחלתי לחשוב בעניין אבל אני לא עושה דבר בנושא.
אבל אם האהבה לא מתה, ורק החשק המיני ירד, אז למה היא לא מחבקת, מנשקת נוגעת?
מה קורה אם אתה מחבק, מנשק, נוגע?
שנית, לגבי השאלה מה קורה אם לאחד מבני הזוג "נגמר החשק לגמרי"?
אז זהו, שבנישואים בריאים ויציבים, כל אחד מתחשב בצד השני, ומנסה לבוא לקראתו ככל יכולתו.
אם לך בא פעם בשבוע (נגיד) ולה פעם בחודש, אז כל אחד מתפשר קצת, ומחליטים נניח על פעם בשבועיים, בדיוק כמו שלה בא לנסוע לחו"ל פעמיים בשנה ולך בא פעם בשנתיים, אז יושבים ומחליטים פעם בשנה, כך לגבי כל החלטה בחיים, ככה זה נישואים.
שלום לך דוד,
אני מניח שאם אתה בן 48, אז גם אשתך נמצאת בסביבות הגיל הזה, כלומר היא נמצאת בגיל המעבר, שאז מתקיימת ירידה מסוימת בהורמוני המין שלה (בגלל היחס המשתנה בין הטסטוסטרון והאסטרוגן), על כן היא חשה בירידה ברמת התשוקה ובהתרגשות המינית, ומכאן נובעת התנהגותה.
מה גם שאתם כבר 25 שנים ביחד (שזה לא מעט). אני מניח שאתה מאוד משתדל לרצות אותה על מנת שגם היא תתרצה אליך, אך ככל שאני מבין, אתה לא רוצה לדבר איתה על זה - על מנת לזכות ב"טובות", אני מניח שתה חש מושפל באופן ההתרצות שלה אליך, כי אינך מוכן שיזרקו לך 'עצם', אתה רוצה אף את כל 'היתר', ובצדק.
אם בבית 'היתר' בסדר (כפי שכתבת), אז טוב אתה עושה שאינך מפרק את המשפחה. אם אני אפגוש אתכם אוכל להצביע על הבעיות וגם לפתור אותן בעזרתכם, לטובתכם. לידיעתכם יש לכם סיכויים טובים.
רוטרי יששכר מומחה לטיפול זוגי, למיניות האדם, ולשיפור רגשות האהבה.
 
דוד
12:37 06.04.16
תודה רבה יששכר.
אכן נתחת את המצב בדיוק.
שאלה : אם אכן קיימת בעיה פיזיולוגית הנובעת מגיל המעבר או בעיה בהורמני המין שלה אם היא זקוקה לטיפול רפואי? ( או יעוץ והכוונה) האם קיים כזה דבר שיכול להחזיר חשק מיני? הרי זה גיל מעבר..
אתה מציע פגישה כדי להבין מה הסיבות...אם לי היא לא מספרת אני חושש שגם לך היא לא תספר. מעולם לא היינו ביעוץ מקצועי ואני לא רוצה להביא אותה למצב בו אנו הולכים ליעוץ ואז היא מבינה שאכן קיימת בעיה ואז היא "תרצה" אותי אבל בלי חשק מצידה.
האם טיפול-יעוץ כזה יכול להחזיר את המצב לקדמותו ?
ושוב...תודה רבה
 
יששכר רוטרי  
11:29 07.04.16
שלום דוד,
העניין הוא שהורמוני המין שהיא תקבל לא יספיקו לה להגברת התשוקה והריגוש המיני כלפיך, יתכן שהיא עשויה להעדיף עינוג עצמי, או עינוג מיני מסוג "אחר".
כאן אני נכנס לתמונה.
דרך הדרכתי ובעזרתך כמובן, ניתן להחזיר את המצב לקדמותו- כדבריך.
ואל תחשוש שהיא לא תספר לי, היא תספר בוודאות!
דרך אגב, המצב יכול אפילו להשתפר לעומת העבר.

רוטרי יששכר מומחה לזוגיות, למיניות האדם, ולטיפוחה של האהבה.
 
אנונימית
19:03 07.04.16
אני מניחה שאם אשתך היתה כותבת זה היה משהו כמו-
״אני נשואה 25 שנה. לפני שנולדו הילדים הכל היה נפלא, בעלי ידע לחזר אחרי ולהחמיא לי, שם לב כששיניתי את הצבע בשיער או קניתי בגד חדש, היינו יוצאים לבלות - סרטים, ארוחות רומנטיות או סתם משוחחים שיחות נפש אל תוך הלילה, היה מעניק לי מסאז׳ מפנק מדי פעם - והסקס היה נפלא כשכל הזמן הוא אומר לי כמה שאני יפה וכמה הוא אוהב את הגוף שלי ואותי.
במהלך השנים- כשנולדו הילדים והחיים המשותפים הפכו ל״סידור עבודה״ הלכו ונשחקו גם היחסים, כשהיינו מסיימים יום מתיש של עבודה, טיפול בילדים, ארגון ובידור וטיפול בבית- את הארוחות הרומנטיות ושיחות הנפש החליפו רביצה עייפה ובהייה בטלוויזיה, כשהייתי מחפשת את העיניים שלו הם היו תקועות בטלפון, הוא כבר לא שם לב לצבע בשיער או לבגד החדש ואם במקרה היה שם לב- זה היה בשביל לשאול אותי כמה זה עלה... ובכל פעם שהוא היה מעוניין בסקס- ניסיתי להסביר לו שהדרך לסקס עוברת דרך האינטימיות הזוגית, דרך החיזור, דרך הבעות האכפתיות- אבל לא נראה לי שהוא ממש הבין. ולאט לאט למדתי לחיות בלי זה אבל איך אני יכולה להעניק לו את מה שהוא רוצה? (סקס) אם אני לא מקבלת את מה שמאפשר לי להעניק לו את זה?״.........
בקיצור- דוד, נראה לי שהבנת את הרעיון- פרשת בפנינו רק צד אחד. לדעתי אם תלכו לייעוץ זוגי ותהיה פתוח לשמוע את מה שאשתך אומרת תגלה דברים חדשים שיפתיעו אותך.
השחיקה שאתה מתאר היא די טבעית אחרי 25 שנים, אבל אם אתם באמת רוצים להשאר ביחד- ייעוץ זוגי בהחלט יכול לעזור ולהעניק לכם כלים- זה אף פעם לא מאוחר מדי.
מקווה שמה שאתה כותב וחושב לא ידחוף אותך לנהל רומן או לחפש את מה שנראה לך שחסר לך במקומות אפלים ובעיקר שקריים..
בהצלחה.
 
דוד
20:34 07.04.16
שלום לך אנונימית :-)
קראתי את מה שכתבת בעיון. אכן נשמע הגיוני. במקרה שלנו אני לא בטוח שזו תהיה תשובתה. עד עתה אכן הינו עסוקים בבניית החיים שלנו. גידול ילדים, פרנסה, משכתנתא וכל ההתרוצצויות היומיות. נכון שהיו עליות וירידות אבל עד לפני מספר שנים באמת הכל היה סביר. דווקא עכשיו שהילדים גדלו ועזבו את הבית ( הגדול התחתן ושנים בצבא) פתאום מצאנו לבד. עכשיו התחיל פרק חדש בחיים. אנחנו יחסית מבוססים. אין התעסקות עם גידול ילדים ולמעשה אנחנו חופשיים עם הרבה זמן פנוי. שוחחתי אתה על זה ואמרנו שעכשיו מתחיל פרק חדש. תקופה בה עלינו למלא את הזמן שזכינו לו בבנייה חדשה של הזוגיות. יש לנו את כל זמן והבית ריק.
דווקא עכשיו שחשבתי שהכל יפרח מחדש...דווקא עכשיו היא לא זקוקה לזה. פשוט מתסכל.
הכי חשוב...וכתבתי את זה, אני לא רוצה להיות כל הזמן זה שיוזם. אני מחכה שהיא גם תרצה ושזה יבוא ממנה. היא לא יוזמת ומבחינתה הכל בסדר. הפסקתי ליזום וכלום לא קורה. אני לא רוצה שהיא תרגיש מאולצת לעשות לי טובה, מצד שני נשארתי לבד.
מהתגובות פה אני מסכים שאנו זקוקים ליעוץ. מעולם לא היינו ביעוץ וזה אפילו קצת מפחיד אתי...לא יודע מה זה יוציא מהארון...
תודה לך.
 
אנונימית
22:02 07.04.16
עכשיו שקראתי את תשובתך אני חושבת עוד יותר שייעוץ יעזור.
לפי התיאור אתם נמצאים בגלגול השלישי של הזוגיות - אחרי תקופת חיזור-אהבה-ולבד מגיעה תקופה ארוכה של ילדים, בית, פרנסה, משכנתא וכו׳ וזוגיות נוטה לקבל עדיפות משנית.
במהלך השנים התרגלתם לחיות אחד ליד השני ולא בדיוק ביחד..
עכשיו כששאר הדברים שהעסיקו אתכם הולכים ונעלמים הגיע הזמן שלכם לגלות כל אחד את עצמו בנפרד ולהגדיר את הזוגיות שלכם מחדש.
יחד עם זה- יש לי שאלה אליך- כשאתה כותב ״אני היחידי שיוזם״- אתה מתכוון למחוות רומנטיות? למשל- מתנות קטנות, מחמאות, דרכים להראות שאכפת לך או רק יוזם סקס? ניסיתי להעניק לך נקודת מבט נשית- ממנה סקס הוא המשך של אינטימיות ומאוד חשוב מה היתה צורת התקשורת ביניכם במשך היום, אשתך מרגישה שהיא אהובה? שהיא נחשקת?
יכול להיות שיש גם בעיה פיזיולוגית (כפי שאמרו לפני) אבל גם היא לא תיפתר באמת אם לא תלמדו פשוט ליהנות אחד מחברת השנייה.
אני חושבת שזה שאתה כותב פה חשוב מאוד- קודם כל בשבילך- כי זה מראה שאתה מבין שיש פה מצב בעייתי- גם אם אתה לא בדיוק יודע איך לפתור אותו, ובאמת רוצה לשנות. אבל גם בשביל אלו שנמצאים במצב שלך ועוצרים רגע ״לעשות חושבים״ לפני שהם מתפתים לחפש אהבה נואשת במקומות אחרים..
הלוואי שתדעו למצוא את הדרך בחזרה אחד לשניה- מה שלא יהיה בטיפול יתגלו לשניכם דברים שלא אמרתם ולא ידעתם אחד על השנייה ואז תדעו להחליט אם אתם נשארים ביחד כי אתם רוצים ולא כי אתם צריכים.
בהצלחה...
יש הרבה אמת בדברים שהיא כותבת. יחד עם זאת, לא נראה לי שכל האחריות היא מהבעל לאישה, כדי לשקם את האינטימיות. איפה החלק של האישה בגילויי חיבה וחיזור כלפי הבעל?
הרי דוד כתב שהיא נמנעת מכל מגע פיזי תמים, ואני מניח שהיא גם לא אומרת לו מילה חמה וכו'
למה האחריות כולה על הגבר, ולמה הסקס צריך להיות חשוב לו ולא חשוב לה, ולמה הסקס הוא סוג של פרס, על "התנהגות טובה" שהאשה מסכימה בתנאים מסוימים "לתת"?
 
דני
15:06 11.04.16
שלום לך,

או שאתה ממש לא בסדר ומחסיר מאישתך אי אלו דברים או ש... יש מישהו אחר שמחמם את הקור של אישתך..(סורי) אין משהו אחר/נוסף.
 
דני
15:06 11.04.16
שלום לך,

או שאתה ממש לא בסדר ומחסיר מאישתך אי אלו דברים או ש... יש מישהו אחר שמחמם את הקור של אישתך..(סורי) אין משהו אחר/נוסף.
לא יודעת מה לעשות?? נשואה 15 שנים+3 נישואים סבירים בעל טוב מכבד אוהב כך יחסי מין מבחינתו הוא רוצה אני לא מרגישה אהבה אליו תשוקה יש חיבה אכפתיות מצידי לא מרגישה אהבה תשוקה הנאה סקס מצויין כך זה מבחינתי הוא בסדר.
הכל התחיל לפני 7 שנים במקום עבודה שהתאהבתי במישהו והוא בח היינו נתונים בקטע רגשי 3 שנים לא רומן אבל מגע חלקי רגש זה נגמר רע ועצוב ומאז לא מסוגלת לחזור לבן זוגי עד הסוף רציתי לשכוח נכנסתי לצאטים הכרתי אין ספור גברים לא נפגשתי רק קשרים וירטואלים אולי 2 פגישות ועצרתי מייד כאילו לא מסוגלת פוחדת חסרת זמן לא רוצה לפגוע בבילי ולא רוצה להגיע למצב ששוכבת אצלי זה משמעותי. יכשיו נתונה בפרשת דרכים יש גבר שמציע לי רומן לוחץ לא מוכן לשום קשר רק קשר מלא של מפגשים אהבה יחסי צין לטענתו לא אוהב את אישתו ואני מתה מפחד לא יודעת להתנהל כפול וכל כך רוצה אותו וגם לא מסופקת רגשית ומינית מה עושה??
תמר שלום,
אני לא מצליח להבין אותך.
ניכר מפנייתך שאת פונה לפורום כדי לקבל לגיטמציה להפוך מבוגדת לבוגדת סידרתית.
את כנראה לא מבינה באיזה סטטוס את נמצאת ואיזה נזק את תגרמי לבעלך ומשפחתך ביום שהסיפור יתגלה, ואני מבטיח לך שהיום הזה יגיע.
אני חושב שאת צריכה לשבת עם בעלך ולומר לו את אשר על ליבך.
אם לא טוב לך איתו ,עדיף לכם לפרק את החבילה ושכל אחד ילך לדרכו בצורה "נעימה ".


אני מאחל לך שתקבלי החלטה מושכלת
 
תמר כהן
10:56 20.03.16
אני מבינה שהיית בצד האחר....
אני לא בוגדת כי אני בוגדנית.
אני לא מרגישה עד הסוף מהחינה רגשית מינית ...חשבת על זה?
גם לי עצוב....
להגיד לו אמרתי מה הוא יכול לעשות?
מה לעשות להרוג את התשוקה הרצון לאהוב
אין לנו יכולת להתגרש
אני תקועה...
אני באמת מחפשת חיזוק או עיצה.
 
הנבגד
13:03 20.03.16
תמר,

אני בהחלט מבין שיש לך חוסר סיפוק רגשי ומיני ואכן מגיע לך שלא תוותרי על רצונותייך .
אני לא חושב שהפתרון הוא שתבגדי בבעלך.

אם דיברת עם בעלך ואינכם יכולים להתגרש, אז לדעתי לפחות תסכמו ביניכם על מערכת יחסים פתוחה, כך הדבר לא יחשב כבגידה ותוכלי לממש את צרכייך בחופשיות
 
תמר כהן
13:54 20.03.16
הוא לא מסכים.
והוא לא מבין למה??
כי הוא עושה הכל שארגיש טוב.
ובכל זאת בחיבור המיני אני לא מרגישה שאני ממש נהנית משתוקקת
 
אילן
10:55 21.03.16
את משווה בין כסא לשולחן. בין נישואים+ילדים+ משכנתא+ניהול בית+משפחה מורחבת+לישון ולקום עם אדם פלוס פלוס פלוס, לרומן, בלי שום מחויבות, שמים בצד את השגרה, את הבעיות היומיומיות ומתמקדים ברומן של פגישות חטופות, אסאמאסים של אהבה, מילים של תשוקה, בלה בלה בלה.
ברור שבהשוואה כזאת, כל אחד, גם אני הייתי בוחר בדבר השני.
הבעיה היחידה, שאלו לא החיים, זאת פיקציה, בלון, דקירה קטנה והוא מתפוצץ ישר לפנים.
אז נשארים בלי כלום.
אם מתוך 15 שנות נישואים, שבע שנים את מפלרטטת עם גברים אחרים, איך את מצפה לאהוב ולחשוק בבעלך?
זה כמו הביצה והתרנגולת, זה לא שנמאס לך מבעלך והתחלת "לחפש", זה התחלת "לחפש" ואז "נמאס" לך מבעלך, ואז גם קל לך להאמין לאיזה שקרן שמספר לך שהוא לא סובל את אשתו. מה את מצפה שהוא יספר לך? המטרה שלו להשכיב אותך.
תראי, או שתצטרכו לעבוד יחד על החזרת התשוקה לחיי הנישואים שלכם, או שתיפרדו כידידים בצורה מכובדת למען הילדים, או שתגיעו להבנה על נישואים פתוחים, אין אפשרות רביעית. לאכול את העוגה וגם להשאיר אותה שלמה, אין דבר כזה, והמחיר עלול להיות גבוה בהרבה מהתועלת.
אגב, רוב הזוגות, ורוב הנשים ורוב הגברים הנשואים שנים רבות, פחות או יותר במצב שלך. את לא הראשונה ולא האחרונה.
 
אני
16:19 21.03.16
אולי רק בהתחלה, אחר כך שזה יתפוצץ לך בפנים כמו רימון יד זה יהיה מר אוהההו כמה מר.

את מחפשת משהוא שהוא לא בהכרח יותר טוב מהמציאות שאת חייה בה כיום, את מחפשת משהוא שונה. מכאן יש מספר בעיות:

מה עושים שגם השונה הזה הופך להרגל? עוברים לבא? כך את רוצה לחיות את חייך? נמצאת עם אחד וכשנמאס ונהייה רגיל עוברת לשני!

כמו שכתבו לך את מתארת חיים שבסה"כ יש ל 90% מהזוגות הנשואים שנמצאים בעשור השני של נישואיהם. פלירטט במשך 3 שנים וזה נגמר, רומן מהצד מצריך כל כך הרבה אנרגייה רגשית והסתרה שאם היית מוכנה לתעל רק 20% מאותה אנרגייה בלנסות להחיות ולשפר את חיי הזוגיות שלך עם בעלך סביר להניח שהיית היום במקום שונה.

את אומרת שאינך חשה אהבה לבעלך, אבל גם ברומנים מהצד זה לא תמיד ובהכרח אהבה. זה תשוקה, חרמנות, ריגוש, סקס אבל לא באמת אהבה. אני יוצא מנקודת הנחה שכן התחתנת עם בעלך מאהבה, והשאלה הנשאלת מה קרה? מדוע האהבה דעכה? והתשובה היא די פשוטה אהבה זה משהוא שצריך לשמר, להחיות, אחרת השגרה עלולה לעמעם אותה. לך לא היה מוטיבציה אמיתית לעשות זאת כי מצאת תחליף "זול" ונוח בדמות הרומן מהצד.

יקירתי, אין לי ספק (גם לפי תאורך בפוסט) שיש נשים רבות שבסה"כ היו מתקנאות במה שיש לך היום עם בעלך. הבעיה שאת לא מצליחה לעורר את זה לרמה שאת רוצה כי המוח שלך עסוק בלחפש את הריגוש ואת הרגשת החיות שכל אדם נורמלי רוצה. ההרגשה הזאת נמצאת אצל השונה ולא אצל המוכר, אצל המסתורי ולא אצל הרגיל.

הבעייה שהחיפוש אחר הרגשת החיות דרך רומן הנו הרסני, הרסני לך, הרסני לבעלך שמאמין ונאמן לך והרסני לשלושת הילדים שאתם מגדלים. כאשר זה יתפוצץ וייתגלה, ושלא יהיה לך ספק במוקדם או במאוחר את תעשי את הטעות המסויימת שתגרום לכל הסיפור הזה לצאת החוצה.

מכאן את תקחי את זה לאן שאת רוצה. את רוצה להיות חלק מאותה סטטיסטיקה עגומה של גרושות שמגדלות את הילדים לבד (המאהב לא יעזוב את אשתו לא משנה מה, את כרגע רק סידור נוח בשבילו), להרוס משפחה (בעל וילדים). או לתעל את האנרגיה שאגורה בך להחיות את חיי הנישואין עם בעלך.

שימי לב ששימור האהבה והתשוקה צריך וחייב להגיע דווקא ממי שלא מרגיש מסופק בזוגיות, אם לבעלך טוב אל תצפי שהשינוי יגיע ממנו. לכן האחריות בידייך, לאיזה כיוון תפני זה כבר החלטה שלך.
 
תמר כהן
19:02 21.03.16
קודם תודה על התגובות אין ספק מאוד נכונות.
סירבתי למפגש עם הבחוז וזנו זה נגמר...
אמרת שקרן שמחפש להשכיב האמת לא יודעת.

ונשים לא רוצות לשכב????
אני לא רוצה לשקר לא רוצה לפגוע לא רוצה לחתור אז עצרתי את זה.
.
אתם אומרים שרוב הזוגות מרגישים כך אולי...לי זה לא קל מרגישה עם זה כבוייה.
אונרים שאפשא לעבוד על זה אז רטצה להאמין לכן הולכת עם הבגידות עד הבוף.
הלוואי מחפשת אק חיזוקים
 
תמר כהן
19:04 21.03.16
לכן לא הולכת עם הבגידות עד הסוף.
והגבר כועס שהחזקתי אותו שהוא ציפה שנפתח ושבסוף אמרתי לו לא אז הוא ניתק.
..
 
אני
20:43 22.03.16
לא מספיק "לא ללכת עם הבגידות עד הסוף" כי כשהולכים על הקצה, נוגעת לא נוגעת, רק פלירטוטים לא סקס, עלולים לקרות כמה דברים:

1) אפשר בקלות מאוד למעוד
2) מפנים את האנרגיה לפלירטוט ולא לבן הזוג (מדוע שלא תפלרטטי)
3) פלירטוט זה בגידה לכל דבר ועניין בבן זוגך

אף אחד לא טוען שנשים לא רוצות לשכב ואת בשום פנים ואופן לא צריכה לחיות כאדם כבוי. אם את רוצה לשנות (וכמו שאמרתי הטריגר לכך צריך לבוא ממך) לא מספיק לא ללכת עד הסוף עם הבגידות צריך לא ללכת בכלל!!!

אני חושב שצריך להבהיר את הנושא של "מרבית הזוגות מרגישים כך":

מרבית הזוגות שחיים במונוגמיה התחייבו האחד לשני לאקסקלוסיביות מינית. הם עשו זאת מהסיבה שכבני אדם (גברים או נשים) קשה לנו לקבל שבן הזוג שלנו מקיים יחסים רגשיים ו/או מיניים מחוץ למערכת הזוגית. זה כנראה משהוא שתבוע ב-DNA שלנו.

ברור שכולנו מפנטזים (גברים ונשים) על סקס עם אנשים אחרים, כי זה אחר, שונה, מיוחד ועוד כהנה וכהנה. הרוב (או הייתי רוצה לקוות שהרוב) אינו מוציא לפועל את הפנטזיה מתוך הרציונל של "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" או לצורך העניין לבן זוגך וגם מתוך הרצון של לא לערער את המסגרת הזוגית משפחתית. רובנו הגדול זקוקים לאי של יציבות משפחתית הרבה יותר מהצורך להזדיין עם אחר.

האם כולם מתוסכלים? האם כולם כבויים? האם לכולם אין הרגשת חיות? אז זהוא שלא כולם. חלקם (אלו שהשכילו להבין שזה הטרייד אוף של חיים מנוגומים) מצאו את הדרך לאזן בין שני ההרגשות ולנסות להפיק את המיטב מבן הזוג איתו חיים במונוגמיה.

האם זה אותה הרגשה כמו ניהול רומן מהצד? לא ממש, אבל זה מאפשר לנו בהחלט לחיות באושר וסיפוק.

לסיכום ה"חפירה" לעיל:

השונה כיום יהיה השגרה מחר
דווקא הלא מסופק אחראי על השינוי

בהצלחה יקירתי.
 
דני
11:10 23.03.16
שלום לך תמר,

את נימצאת במקום שיש בו כל כך הרבה מה לכתוב ומה להגיד ומה לייעץ ובסופו של יום לאף אחד אין באמת עצה אחת טובה שתשפר את מצבך האישי.
רומן זה אחד הדברים המסעירים שייתכן שבסופו של יום יישמור על הקן המשפחתי שלך(או שלא)בייוד מהסיבה שברומן מקבלים לפרק זמן קצר אמנם את מה שחסר...רגש, מין, יחס, התרגשות,מתח,פריקת עול ועוד..עד כאן למה כן רומן ובקצרה.

למה לא רומן...ברגע שתרגישי גבר אחר ותטעמי את טעם הפרי האסור שיימלא לך את החסר זה כבר לא יהיה אותו הדבר עם בעלך, מה שעוד עבד וקירטע ממש לא יעבוד. מה עושים? אם את אישה פתוחה אנרגטית ולא נרתעת מליזום קחי את המושכות לידיים, תממשי יחד עם בעלך פנטזיות משותפות, תנסו ללכת על חבל דק עד לגבול שלאחר הצדדים לא יתאים.. לא הייתי פוסל על הסף לנסות חילופי זוגות בהסכמה ששני הצדדים יחוו את החוויה, לפעמים זה כל כך טוב ששני הצדדים הופכים את החוויה לחוויה זוגית מתקנת ובונה. לשם כך הזוג חייב להיות פתוח האחד כלפי השנייה, חייב להיות בינכם קשר חזק של ייתפרק בעקבות כך.
בקיצור נמרץ מה היה לנו? רומן זה ברוב המקרים כיף ועושה הרבה טוב. מנגד, פגיעה אנושה בחיי ולחיי הנישואים.
ניתן לממש םנטזיות בתוך הזוגיות ולא לחפש בחוץ למרות שהחשק המיני יורד פלאים.
בקיצור את אישה מאוד מינית ולא מסופקת גם רגשית וגם מינית ולא נראה לי שתוכלי להמשיך לחיות כך בסיר לחץ הזה
 
תמר כהן
22:13 23.03.16
אז מה אתה חושב ??שבסוף אכנע ללחץ אממש מיניות ואהבה ולא אוכל לחזור לנישואי ...
אגב זה מה שקורה איתי כבר לא מעט שנים אני לא מסוגלת לחזור לחיי ולמרות שרק ניהלתי קשר רגשי שבו לא הלכתי עם הסקס עד הסוף זו הייתה אהבה גדולה ושהיא נגמרה המכה בחב שלי הייתה קשה ומאז בכדיי לשכוח שוחחתי עם גברים באתר ואני לא מביאה את זה למימוש כי אני לא מסוגלת.
למעט אחד שנפגשנו והיה מגע ושוב לא מלא וכל פעם שמדברת איתו הוא לא מאפשר לי קשר איתו מבלי שאחליט להיות איתו ברומן עד הסוף אז שוב זה נותק כי אני פוחדת לא מסוגלת ולא מאמינה בו מפחדת שהוא רק בשביל המין.
בקיצור פומדת ודי לא הזוגיות שלי עד הסוף חסרת אונים וזה מה יש
 
דני
12:48 28.03.16
היי תמר..

לא אמרתי שלא תוכלי לחזור לחיי הנישואים.. נהפוך הוא, ייתכן שרומן(עם האדם הנכון)יציל לך את חיי הנישואים כמה שזה נשמע לא הגיוני..רומן עוזר בהרבה מקרים לעבור ולצלוח תקופות קשות ומשברים זוגיים.

בקיצור כמו שרשמתי אין חוקים, רומן זה כיף מאתגר ומגרה ברמות על, כמו גם מסוכן לא לעניין ועלול להרוס הכל...

לי נראה שזה עניין של זמן עד ש...

בכל מקרה העיקר שתהני..
 
אני
17:55 28.03.16
אמנם הצבת לתמר את ה"חיובי" והשלילי בניהול רומן, אבל בסופו של יום מה שאתה קורה חיובי זה הדרך הישירה להרס עצמי ולהרס עוד מה שנשאר מחיי הנישואים שלה עם בן זוגה.

מה שאתה מציע לתמר משול ללהציע לאדם לכרות את ידו האחת רק על מנת שאח"כ יוכל להעריך את חשיבותה של אותה היד שנכרתה.

נדיר שניהול רומן מצית את אש האהבה עם בן הזוג, אמנם יש מצבים בהם חיי המין עם בן הזוג החוקי חווים איזה שהיא עדנה בשל ניהול הרומן אבל אין זה אומר בהכרח שהיחסים השתפרו והמשיכה לבן הזוג עלתה אלא רק שהבוגד נמצא ברמת ריגוש, פנטזיה ועוררות מינית גבוהה מעצם המעשה של ניהול הרומן האסור.

רומן אסור הוא פתרון רע ונלוז.

אגב, למרות עמדתי הנחרצת נגד קיום רומנים מהצד אני יכול להצדיק ארוע כזה רק אם בן הזוג הוגד חווה חסך מיני קיצוני עם בן זוגו ולמרות נסיונות מרובים ואמיתיים לפתור את הבעיה בן הזוג מגלה אי רצון לפתור את הנושא או סובל מאה מיניות מוחלטת. גם במקרה כזה יש לנסות להגיע למצב של הכרה של בן הזוג במצב הבעייתי הזוגי והסכמה שלו לניהול היחסים מהצד.
לא שווים שיצילו אותם. רומן אחד מוצלח, זה פתרון לזמן מסוים, ומהר מאוד יגיע השני.
עדיף לפרק נישואים כאלו, דקה לפני התהום, בכבוד וברוח טובה, ולא במלחמות מכוערות.
יש אנשים להבדיל, חולים סופניים, שמבקשים שלא יחברו אותם למכונות הנשמה כדי לחיות, אם הטיפול לא יצליח כי אלו ממילא אינם חיים.
אותו דבר.
שלום לכולם. רציתי לשתף כאן חוויה שעברתי לאחרונה. סיפור של אהבה גדולה עם גבר גרוש עם שני ילדים. לאחר קשר שנמשך קצת פחות משנה, והיה נראה כמו הבטחה גדולה בעבור שנינו, הקשיים החלו להעיב עליי, והחלטתי להפרד ממנו. עברו כבר חודשיים מאז הפרידה, ואני לא מצליחה לחזור לעצמי. לא מצליחה לשחרר. מנסה להזכיר לעצמי כמה שהפרטים ה"טכניים" של אורח חייו היו קשים ולא התאימו לי. הילדים שלו לא ילדים קלים, המשמורת עליהם משותפת כך שהוא אבא במשרה די מלאה, לא מאלה שרואים את הילדים רק כל סופש שני. אנחנו רחוקים גאוגרפית ולא היה רצון/יכולת מצדו לעשות ויתור מהבחינה הזו, כך שכדי להתקדם בקשר אני זו שהייתי צריכה לוותר על המקום שלי, על הדירה שלי, על העבודה שלי, ולהתחיל לבנות את עצמי מחדש. הראש שלי כבר מסוחרר מרוב "בעד" ו"נגד"- הוא כל כך אהב אותי, הוא קיבל אותי כמו שאני, היה לנו כל כך הרבה טוב בקשר הזה, ומצד שני, הוא לא היה עוגן בשבילי. הוא לא יכול היה להיות בשבילי ברגעים שהייתי זקוקה לו (ובאמת שאני לא בחורה תלותית), כי יש לו כל כך הרבה מחוייבויות. הוא לא ניסה להלחם עליי, לא ניסה להראות שהוא מוכן לעשות צעד לכיוון שלי. הוא אמנם דיבר על זה, אבל הכל נשאר בגדר דיבורים. אני מצד אחד כועסת על עצמי- שלא הצלחתי לקבל אותו כמו שהוא, לא הצלחתי להתמודד עם ה"תיק", ומצד שני כועסת עליו- שהוא ציפה ממני לעשות את כל הויתורים ולא ניסה לשנות שום דבר מהותי כדי להקל עליי. הילדים שלו הם ילדים לא פשוטים, הבת הגדולה שלו (12) לא קיבלה אותי והיתה מאד קנאית. ואני השתדלתי לא להיות שם כשהם נמצאים כדי לא להקשות עליהם, ולעשות את הדברים בהדרגה, אבל הסתבר לי שהמצב יותר גרוע ממה שחשבתי, ושההתמודדות איתם תהיה לא פשוטה וכנראה תלווה אותנו כל החיים. בקיצור-הראש יודע שעשיתי את ההחלטה ה"נכונה",אבל הלב לא מתנחם. לאחרונה נודע לי שהוא התחיל לצאת עם מישהי חדשה. וקשה לי לתאר את הכאב העצום שהידיעה הזו מסבה לי. איך אהבה כזו, שנתפסה בעיני שנינו כל כך עמוקה, החזיקה מעמד פחות משנה. אני לא יודעת איך להתמודד עם זה. אני מפחדת שעשיתי טעות, שהייתי צריכה לנסות עוד, אני מפחדת שבעוד כמה שנים אמצא את עצמי אומרת: איזו טיפשה הייתי שוויתרתי על אהבה כזו. אבל כבנאדם רציונלי אני יודעת שאהבה לבד לא תמיד מספיקה, וששגרה קשה ומורכבת בקלות יכולה להעיב עליה ולכבות אותה. הייתי שמחה לשמוע פה דעות, מאנשים שאולי חוו משהו דומה, ויכולים להאיר עבורי את המצב. או לתת עצות על איך להמשיך הלאה בלב שלם. אשמח לשמוע תגובות. תודה
תהיר רגועה, ההגיון הבריא במצב כפי שאת כותבת מביא לתוצאה הגיונית ברורה מעל כל ספק, שעשית בדיוק מה שהיית צריכה לעשות - לעזוב אותו.
אם לא היית עושה זאת בעבר, היית עושה זאת-עוזבת אותו בעתיד, ואז המשבר שלך היה גדול פי כמה.

תמשיכי הלאה תשכחי אותו.

מצאי אהבה חדשה אמיתית.
 
אילן
08:12 13.03.16
קשרים עמוקים יותר וארוכים יותר נגמרים על רבע מהסיבות לפרידה שציינת.
אני מאמין גדול באינטואיציה , כשאורות האזעקה מהבהבים בכל כך הרבה תחומים והראש אומר לברוח, אז בורחים.
אל תיכנסי בכלל לפינה הזאת, אולי בעוד כמה שנים תחשבי כך או אחרת, החיים לא מתנהלים בדימיון בראש, אלא במציאות, ואחרי שנפרדתם אין מציאות, ואין אפשרות לנחש האם עשית בשכל או לא, לי אישית ברור לגמרי שעשית בשכל.
את גם רואה שלמרות האהבה הגדולה, הוא התגבר עלייך ללא קושי והמשיך הלאה, וזאת החלטה שאת צריכה לאמץ, להמשיך הלאה, אהבה חדשה תעזור לך, ומהר מאוד תשאלי את עצמך "מה בכלל עשיתי איתו שנה שלמה?"
 
הלן
21:38 13.03.16
תודה לכם על התגובות. כמובן ששניכם צודקים. מנחם לשמוע שגם דרך עין אוביקטיבית זו נראית כמו ההחלטה הנכונה. עכשיו רק נשאר לי לנסות להסתכל קדימה, להמשיך הלאה... מאיפה מתחילים? :)
 
אילן
19:32 15.03.16
שמה שהיה לא התאים ולא עשה לך טוב, ואפילו להיות מרוצה שיצאת מהעניין עם מינימום נזקים באופן יחסי כמובן.
שנית, למלא את הזמן הפנוי בכל דבר אפשרי, חברות, טיולים, שופינג, פעילות ספורטיבית מה שלא יהיה העיקר שלא תישאר לך אנרגיה לטחון ולחשוב על ההוא.
שלישית, להיות אקטיבית ולהיעזר בכל מי (או מה) שיכול להכיר לך בני זוג פוטנציאלים.
רביעית, לסמוך תמיד על תחושת הבטן, ולא להביט הצידה כשצצות בעיות.
 
הלן
23:46 19.03.16
תודה, אילן. משתדלת ליישם :)
הי
האמת שאני נמצאת במצב בלתי נסבל בחודשים האחרונים. בעלי התחיל לשתות בצורה חולנית כשהיום כבר אפשר לכנות אותו אלכוהוליסט לכל דבר ועניין. הוא קם בבקרים בשעה 10:00 הולך לעבודה, יוצא ממנה בסביבות 19:00 והביתה נכנס רק ב 22:30. כל זאת כשיש לנו שני ילדים קטנים. בחודשים הללו חשבתי שהוא שותה בבר עד שהוא חוזר הביתה. עכשיו אני כבר חושבת שיש פה יותר. בחודשים האחרונים התרחקנו מאוד בגלל השתייה שלו. חיטוט בטלפון שלו העלה שיחות ״תמימות״ עם עובדת שלו לשעבר להיפגש לארוחות צהריים ושליחה של 15 תמונות שלה מבלה בחו״ל. מלבד זאת, כל ההתנהלות שלו חשודה כל הזמן, חוסר שקיפות ונגישות. אין לי מושג כבר מה לחשוב!!!!!
נתי
 
יששכר רוטרי  
12:32 17.02.16
גברים
קבוצה ראשונה -כ 60% לערך מהגברים בוגדים עד גיל 50, מגיל 50 צפונה בוגדים רק 25% בעיקר כי הדחף המיני יורד (כלומר ירידה בהורמון הטסטוסטרון). כל זאת בהנחה שאין להם בת זוג סרבנית לסקס. במקרה שכזה (כאשר בת הזוג היא סרבנית) כל האחוזים גדלים פי אחד וחצי לערך.
קבוצה שנייה - כ25% לערך מגברים הנותרים חושבים על בגידה וגם בוגדים לעתים, רק אם הם נמצאים בחו"ל. אלו הם גברים זהירים שחיי המין שלהם עם בנות הזוג הם די טובים. אלא שהמצפון בחו"ל "מתגמש" אצלם משום מה....
קבוצה שלישית כ15% לערך הם הגברים המצפוניים (ואולי שגם אינם מעיזים), שאוהבים את בנות הזוג שלהם, הם אינם בוגדים.
נשים
קבוצה ראשונה כ 30% בוגדות עד לגיל 45 מגיל זה ומעלה עד גיל 60. אחוז הנשים הבוגדות הוא רק כ 15% בלבד, הטענה ששמעתי מנשים הייתה: אני כבר לא נראית כמו פעם, ואני מתביישת בגוף שלי. בל נשכח שהפעילות ההורמונלית אצל נשים מפסיקה לפעול בגיל המעבר בסביבות גיל 50. וזה גורם משפיע על רצונן לחוות חוויה מינית, (כמובן שיש גם נשים שלמרות גיל המעבר והבלות עדיין הן מתרגשות מינית.
קבוצה שנייה - כ 30% מהנשים רוצות אך אינן מעיזות אלא אם כן הן בטוחות לחלוטין שלא תיתפסנה כגון שהות בחו"ל.
קבוצה שלישית כ 40% מהנשים אינן בוגדות , אלא אם כן הן תתאהבנה ברומן מרגש.
אלו הן נשים רומנטיות במיוחד מהסוג של "אנה קרנינה" בספר הידוע של טולסטוי.
מנין נוצר הפער בין גברים לנשים? התשובה היא שגברים מקיימים יחסי מין לא רק עם נשים נשואות אלא גם עם רווקות וגרושות. דבר שנשואות משתדלות להימנע.
כל המספרים שמניתי הם כמובן בעירבון מוגבל. אך לאחר כ 40 שנים כמטפל זוגי ומיני, לא נראה לי שהגזמתי.
 
Dona
09:36 22.02.16
אם כי חושבת שהפערים בין גברים לנשים שבוגדים קטנים יותר. (הרגשה אישית).
להערכתי הנשים בוגדות פחות (אבל רק במקצת), כי גם כיום הן (לרוב) הצד החלש יותר בזוגיות (אם כי בשנים האחרונות יש יותר שוויון. וזו גם הסיבה שאחוז הנשים הבודדות עולה ומתקרב לזה של הגבים הבוגדים). ומי שחלש יותר מעז פחות וגם יש לו יותר מה להפסיד.
אם תפלח את הנושא לפי פרמטרים אחרים ולא מגדריים (גברים נשים), אפשר להגיע לתוצאות מאוד מעניינות שאומרות משהו על האופי האנושי ועל ההעדפות וסולם הערכים
ותפיסת העולם שלנו.
הן אומרות במפורש, שכיום הנשים הן אלו שיוזמות את רוב הגירושים, לא זוכר אחוז מדוייק, אבל רוב מרשים ממקרי הגירושים מתחילים בנשים, אז איזה חלשות? ומה פתאום יותר להפסיד? אולי להיפך.
בעלים שלא מביאים פרנסה טובה, ולא מקדישים לטיפול בילדים, אחרי הגירושים חייבים לפי פסיקת בית הדין, לשלם מונות חודש בחודשו, ואפילו לקחת את הילדים ולבלות איתם, מה שלא תמיד קורה בשנות הנישואים.
שנית, נשים יותר רגישות לעניין של שחיקה בתשומת לב ויחס חם מהבעל, והן הרבה יותר מהר מחליטות "לפצות" את עצמן ולהיענות לפלרטוטים של גברים אחרים.
תודה יששכר, על ניתוח המצב העגום.
ועוד הבדל בין גברים לנשים, שהבנות אם הם בוגדות אחרי זה, כשעבר הרגע של הנפילה בבגידה, לרוב אנחנו מרגישות מאוד רע עם הבגידה, ומלאות חרטה, מרגישות גועל ממה שהיה, ואיני בטוחה שכך הגברים מרגישים.
לכן כל בחורה חכמה צריכה לדעת מראש שזו תהיה הרגשתה ולברוח ולהמלט מהנסיונות של גברים בוגדניים המפתים אותנו למימוש הנאה שלהם על חשבונינו הבנות
אז בעודי בתחילת הריון חמישי, גיליתי שבעלי בוגד בי שוב, אחרי 14 שנים של פלירטוטים ובגידות, כעת הוא בתהליך של יציאה מן הבית, מתחרט מעומק הלב, שבור וכואב, הולך לטיפול אינטנסיבי כדי להבין למה החיפוש הבלתי פוסק למרות שהמין בינינו נהדר, אני ניראת מצויין, שוקלת 56 קילו, שומרת על מראה חיצוני מטופח וכושר (לא שזה אינדיקציה לכלום). הוא מודה בכל שכל הבגידות היו סקס בלבד ואף פעם לא מערכת יחסים, (כמה שאפשר להאמין לאיש ששיקר במשך שנים) העניין הוא, אחרי תשאול קצר של גברים סביבי והכמות האדירה של הבוגדים או הכמהים לעשות זאת, וזו שאלתי המופנית לגברים שבפורום, האם יש גברים שאינם בוגדים או רוצים לבגוד או שאין חיה כזו? האם העיסקה הזו שבה אישה מציעה מראה אטרקטיבי, עניין, אינטליגנציה, סקס, חום ובתמורה מבקשת בלעדיות היא בכלל לא טבעית לגבר? עם כל הכאב שבעניין וההשפלה, אני לא רוצה להיות הכלאי של אף אדם, אם טבעו של כל גבר הוא לרצות לשכב עם נשים אחרות ללא הרף, אז אין בכלל מה לחפש אהבה או קשר מונוגמי. מה אני מפספסת?
 
הנבגד
08:26 07.01.16
היי שלי,

אני גבר שלא בוגד ,אין לי רצון לבגוד ולא מבין מה זה בכלל נותן.

כנראה שיש גברים ונשים שיצר הבגידה טבוע בהם ולא בטוח בכלל שהם יכולים לשלוט בזה. הם בוגדים באופן טבעי למרות כל מה שהורסים מסביב.

מי שיצר הבגידה לא קיים אצלו, לא מסוגל להבין את אלו שהיצר קיים אצלם
 
שלי
16:16 07.01.16
היא ממלאת אותי תקווה שזוגיות איכותית ומספקת של אמון קיימת איפשהוא שם במרחב..

קראתי כאן פוסטים ותגובות רבות ואחת שאהבתי במיוחד היתה שבגידות לא נובעות בהכרח מזוגיות קלוקלת אלא מאופי קלוקל, אני חושבת שכל מקרה לגופו, אבל יש מכנה משותף לנבגדים רבים, בייחוד מיד לאחר הגילוי , וזו האשמה עצמית, אולי לא הייתי כך או אחר עבורו ולכן הלך לרעות בשדות זרים, וזו נקודה חשובה, לכולנו רע לפעמים בזוגיות, כמו בכל מערכת יחסים בין שני בני אנוש, מה כל אחד בוחר לעשות במקום הזה זה בדיוק עניין האופי הקלוקל, אתה יכול להיות הגון ולהילחם על הזוגיות, לבקש להיפרד אם כלו כל הקיצים אבל כמו שלא תדהר במהירות לתוך מכונית אקראית חונה ותפרק אותה כי זה מספק את ייצר הריגוש שלך, כך זה לא הוגן לפרק את הלב של מי שאמור להיות significant other שלך.

האיש הזה שדהר במהירות לליבי וריסק אותו נמצא בטיפול וחוזר עם תובנות רבות לגבי הצורך שלו לשכב עם נשים אחרות, אני פסימית. קשה לי להאמין שאפשר לשלוט בדחף הזה. אני מתעקשת שיעזוב, הוא אומר לי, אעזוב את הבית אך אלחם עלייך, כדי להוכיח לך שאני יכול להשתנות. הוא עוזב בעוד שבועיים ואני פוחדת, הוא אבא נהדר ושותף מצויין למעט הצורך הבלתי פוסק ל״הסתכל תמיד מעבר לכתף שלי״. אני יודעת שההריון לא יהיה קל ווכך גם הלידה והלוגיסטיקה עם חמישה ילדים. אבל אקח את האחריות המלאה ואהיה האמא הכי טובה שאפשר בנסיבות הקיימות. החיים מזמנים לנו אתגרים בלתי צפויים, כל כך מקווה שאוכל למנף את זה שנראה הקשה מכולם.
שיהיה יום נפלא
 
אני
22:27 07.01.16
הנסיון לייחס את הסיבות לבגידה לסוג אחד של התנהגות היא מוטעית. יש מנעד גוונים של שחור ואפור המאפיינים סוגים של בוגדים (אגב אני בכוונה משתמש באפור ושחור כי צבעים עליזים יותר לא משקפים את חומרת הארוע).

יש הרבה בוגדים ובוגדות שאצלהם מדובר על רומן חד פעמי שהגיע לקיצו מסיבה זאת או אחרת ובעצם מיצה את עצמו ולא יחזור פעם נוספת.

במקרה של בעלך את מספרת על שנים רבות של פלירטוטים ובגידות שנמשכו על פני שנים רבות ולמרות שהמקרים התגלו הוא חזר עליהם פעם נוספת. מבלי כרגע להיכנס לאופי הייחודי של של בעלך ובוגדים דומים, עלייך להבין כי מדובר רק על סוג אחד של אנשים שהם בעצם "נרקומנים" של בגידות והיחס והטיפול בהם מאוד דומים לטיפול בהתמכרויות מסוג אחר.

אין מתכון אחד ובטוח למנוע בגידות, חלק מהבגידות מקורם במנגנון "סקרנות/הזדמנות", חלקם היא גם תולדה של צרוף נסיבות כזה או אחר (ידידות בעבודה שמתפתחת לרומן) ובודאי לא כל בגידה מעידה על משהוא קלוקל במערכת היחסים הזוגית, אבל כל בגידה כן מעידה על ליקוי מאורות מוסרי ומחשבה קלוקלת של אותו הבוגד או על התמכרות במקרה שאת מתארת.

נכון אמרת שהנבגד מתחבט בשאלה האין סופית "במה פעלתי לא נכון?" "מה הייתה התרומה שלי לארוע?" ולא תמיד יש תשובה. גם מטפלים זוגיים רבים נוטים לבחון וללבן עם בני הזוג את "הכשלים" במערכת הזוגית המשותפת שממנה מצחה הבגידה מבלי להבין שלא כל בעייה זוגית כזאת או אחרת צריכה להתנתב לאפיק של בגידה והבחירה באפיק זה אכן נובעת מאותו חשיבה קלוקלת ואותו ליקוי מוסרי של הבוגד שבמקום למצוא את כוחות הנפש לתקן את אותם קלקולים, מצא כוחות נפש (חזקים לא פחות) לבגוד בבן זוגו.

יום נפלא גם לך.
 
בני
00:13 08.01.16
אני...
וואלה חיכיתי לתגובה שלך. יפה כתבת. מדויק.

כיום כבר לא צריך לחפש סיבות ותירוצים לבגידות של שתי המינים דרך אגב.
זה קורה. זה זמין. זה קל.
אבל רגע לפני צריך להגדיר "מהי בגידה?"
בגידה רגשית? פיזית?
כפי שעולה מהכתבות המקצועיות של יששכר לגברים יותר קל לקבל בגידה רגשית של האישה דבר שאצל הנשים הוא בידוק ההפך. אישה תהייה מוכנה לסלוח על בגידה פיזית ללא רגשות ולא תשכח ולא תסלח על בגידה רגשית.
אם כן מי קובע מהי בגידה?
הרי לכל זוג יש את הקווים האדומים שעליהם הוא לא מוכן לסלוח. אם כך באמת שקשה להימנע מבגידה.

בקיצור - זה לא מספיק שאת לא רוצה לבגוד. בסיטואציות מסוימות ובזמנים בעייתיים זה יכול לקרות לכל אחד. כן. גם לכל אחת.
הפתרון היחיד אבל ממש היחיד שיכול להחזיק קשר זוגי אורך טווח הוא קשר שמבוסס על "תקשורת רגשית"! כשמזינים אותה כל הזמן זוכים לחוות ריגוש והתרגשות.
לא על הסקס לבדו איכותית ככל שתהייה - תחייה הזוגיות! תמיד יהיה מי שיהיה שירצה עוד ועוד. טבע האדם בנוי לרצות ולחדש. וכשאין ריגוש...במקום אחד הוא פורץ במקום אחר! לא לכולם יש את האומץ לפרוץ החוצה. לא לכולם יש את ההזדמנות. אבל ברגעים של חולשה. בעתות משבר וכו' גם מי שמאוד נגד...שלא רוצה...יכול למצוא את עצמו פתאום נסחף לרומן רגשי/פיזי.

זו דעתי האישית אממ...וגם מניסיון.
יש גברים שלא בוגדים. וזה נכון גם לגבי נשים אני רואה מספיק בחורות תפוסות חזק או נשואות שמפלטרטות זה לא שכולן בוגדות.
מי שיושב בטרמינל נסיעות לחו"ל בבן גוריון, ואומר לעצמו, וואי, כככככוווווולם טסים לחו"ל, או מישהו יושב במרפאת קופ"ח עמוסה בממתינים ואומר, וואלה, ככככככווווולם חולים.
אני מאמין שזה עניין של אופי, יש כאלו ויש כאלו בשני המינים.
יש את העניין של "עיניים גדולות" וזה מאוד טבעי ואנושי, יש כאלו שרוצים תמיד יותר, ולא חשוב מה יש להם ומוכנים אפילו לסכן את זה, ויש כאלו ששמחים עם מה שיש ורוצים לשמור על זה.
אגב, זה ממש לא קשור אלייך, אבל ממש לא, כתבת שאת נראית מצויין ואני מאמין, אין קשר.
תחשבי למשל על הנסיך צ'ארלס באנגליה (פשוט דוגמא מפורסמת) שהוא (כנראה) בגד באשתו הנסיכה דיאנה, ועם מי? עם קמילה בוואלס שהיא התגלמות הכיעור הנשי,נראה לך שרוב הגברים היו עושים את זה? לא, לכן , אל תקחי על עצמך את ה"אשמה".
דיאנה סבלה מהפרעות אכילה.
התגובה שלך מראה בבירור על חוסר רגישות.
מנסיון אישי המחשבה הראשונה שעולה בראשו של הנבגד היא - מה לא הייתי מספיק בשבילו שהוא היה צריך לחפש במקום אחר (יפה, חכמה, צעירה, סקסית) עובר זמן עד שאת מבינה שהאשמה והחוסר הוא לא בך ולא שלך.
בודאי שיש כאלו גברים שאינם בוגדים.
אבל רבים מאוד מהגברים מנסים לבגוד וכל בחורה חכמה יודעת ללמד את עצמה ואת בנותיה איך להזהר מהנוכלים האלו.
רק בתקופה האחרונה היה בכל הכותורות על בעייתים כאלו שהטרידו.
 
דני
14:15 17.02.16
שלום לך..

הייתי מציע לך לנסות גם ואולי אז אולי תוכלי להבין את הטימטום שבבגידה וגם את העניין שמגלים בה גברים וגם נשים(ונשואות)...

את עוף שונה ועדיף שכך..

בעלך דפוק(כמו רובנו הגברים)..

השאלה הנשאלת האם את מוחלת לו או שמה מתגרשת,הורסת את ביתך, מכירה גבר אחר, מתחתנת,עושה עוד ילד או שניים ואז מתברר לך שגם הגבר הזה בוגד בך.. ומה עושים מכאן...מתגרשים שוב?.!

בקיצור נמרץ, עצה טובה החלטית וטובה אף יועץ ככל שיהיה מקצוען לא באמת יוכל לייעץ לך..

בהצלחה!
בקצרה ממש...לפני כמה בערך גיליתי שבעלי בוגד בי,או לפחות היה בקשר עם אקסית.זה היה שילדתי את ביתי השניה.סיפרתי פה כמה נפגעתי ומה אני עושה?!ייעצו לי כאן״תבלעי את הצפרדע ותמשיכי הלאה״בדיוק במילים האלה.
וזה מה שעשיתי.המשכתי מצב כלכלי סבבה לגמרי. 3 ילדים.ובעל חרא.
נתתי לו הזדמנויות לשפר את התנהגותו הכללית ומתי שהו התייאשתי.
מצאתי מישהו,חבר משותף שניסה לעזור לנו להתגבר על המשבר.שום דבר לא עזר.
ליבי נשבר וקרה שהתאהבתי בו!והתחלנו לממש את האהבה ביחד,הייתי בשמיים בעננים כיף גדול.הוא ליווה אותי ותמך בי ועזר לי נפשית .התגרשתי.ומאז שנתיים אנחנו בקשר מטורף(הוא נשוי בעצמו...)ואשתו מקבלת ממנו כל מה שהיא צריכה כולל הכל.וגם אני.
יום אחד נסעתי לחול עם חברה שתיתי קצת ומצאתי את עצמי מנשקת בחור וישנה (רק ישנה)איתו בחדר...המאהב שלי המדהים עלה על זה והתחלתי במסכת שקרים ששברה את האמון המטורף שהיה בינינו.מיותר לציין ששנינו הכנו את הרקע לחיות ביחד עוד כמה שנים טובות כדי לא לפגוע באף אחד משני הצדדים.אבל אף פעם לא דיברנו על זה הכל התנפץ והתפוצץ לרסיסים.אני שבורה והרוסה.אני אוהבת אותו כל כך וגם הוא אותי.שברתי את ליבו ופגעתי בעתיד ובאמון שלו.עכשיו הוא מחכה שאגיד לו את המילים הנכונות למה עשיתי לו את זה?ואני אובדת מילים ועצות(עבר מאז חצי שנה-והוא לא נטש אותי ואמר שאת האמון הוא איבד שאני ילך לדרכי וימצא מישהו אחר)ואני לא מוכנה לשחרר אותו אבל מיום ליום זה כואב ושורף ואין לי חיים בלעדיו.מה אני עושה הצילווווווו
 
דני
14:10 08.12.15
שלום לך..

תרוץ קשול אבל די חוצפה מצידו לבוא אלייך בטענות.. הוא חי את חייו, שוכב עם אישתו, מנהל חיי משפחה, ואת מחכה ומספקת את כל צרכיו..

או שיעשה מעשה או שתגידי לו שלום יפה..

בהצלחה!
 
אילן
08:08 10.12.15
שניסה לעזור לנו להתגבר על המשבר, לא הצליח, (מעניין למה?) בסוף התגרשתי , עכשיו אני גרושה ואני מנהלת רומן עם החבר הנשוי, שלא מאמין לי כי הוא טוען שאני לא נאמנה.
חחחחח..
אחד הפוסטים המצחיקים שקראתי פה.
 
מאור
10:37 12.12.15
מצטט: 3 ילדים ובעל חרא,
שהחליפה עם בעל חרא אחר, רק של מישהי אחרת.
אנשים מתחברים זה עם זו מתוך בגידה ואח"כ לא מבינים למה אין אמון ולמה זה לא עובד.
המוכשרת.
מוזר שהפתרון שלך לטפל בכאב ובפגיעה של עצמך נמצא בלפגוע ולרסק חיים של מישהי אחרת - הפעם כשאת יודעת בדיוק מה עובר עליה ומה היא מרגישה.
תגובת המאהבת הרבה פעמים- כפי שניתן לקרוא מפוסטים בפורום היא התכחשות והפרדה מוחלטת מהבגידה (זה הוא אשם..) במקרה שלך כשחווית על בשרך את הכאב הזה - לא תוכלי להתכחש לתוצאות המעשים שאליהם את שותפה! בבחינת ׳תעביר את זה הלאה׳ במובן השלילי... מאחלת לך שתצליחי להסתכל במראה ולהבין שאת פוגעת בעצמך ובעוד נשים כמוך.
קביעה לא פרקטית בעיניי. האם אני יכולה לחייב את כל הנשים שלא לפלטרט עם בן הזוג שלי?
 
אנונימית
08:32 13.02.16
אבל את יכולה לשלוט בעצמך שלא לפלרטט ולפתח יחסים עם בן זוג של מישהי אחרת..
 
ברטה
17:07 12.02.16
כשאני בעבודה עם חברים הכל בסדר צוחקת מדברת הבעייה היא ימי החופש וימים שבהם אני מתחילה לעבוד בצהריים ואז אני פשוט לא מצליחה לקום מהמיטה עד הדקה ה-95!!! אני מנסה לעבוד כמה שיותר משמרות בוקר אבל זה לא אפשרי במשרה שלי שבוע הבא מחכה לי סיוט מהבחינה הזאת: יום שני חופש, שלישי ורביעי מתחילה מ-14 ...אני לא יכולה לעבוד יותר מ-6 משמרות בשבוע ככה ששני אני בחופש. שוברת את הראש איך אתמודד עם זה.
לצלוח כל יום ביומו.
להשלים עם הפרידה ואם אפשר למלא את החלל בקשר חדש.
אני מרגישה כמו אבא שלי בתקופת הגמילה מסיגריות
אנחנו נשואים 20 שנה 3 ילדים חייי הנישואין לא היה בטיבם עליות ומורדות העניין שתמיד עמד בפתח זוהי הדרישה של בעלי להתנהג כמו שהוא רוצה ובלילה להיכנס למיטה כאילו ולא היה מעולם לא פגשתי אישה שיכולה לעשות זאת והוא עשה המון דברים חריגים התנהגות מילולית לא יפה יחס מזלזל מול הילדים הוא תמיד צודק בשנה האחרונה נעדר מהבית סופי שבוע ולאחר שמסיים את השבת בא בדרישה לשכב איתי כאילו כלום לא קרה כול שבת עוזב את הילדים ואותי מה שכן יש לציין שקונה קניות לשבת אבל הוא לא איתנו אני רבה איתו מספר לי סיפורים הולך לחברים לפני כשנה הוצאתי פירוט שיחות ושם התגלה מספר של בחורה התקשרתי אליה היא אמרה לי תפני לבעלך לא אליי שאלתי אותו אמר ידידה פתחתי לו תיק ברבנות כי לא חדל ממעשיו לפנייי כחודש לקחתי בלש וגליתי שמדובר באותו בחורה אלמנה שגרה בעיר אחרת קבלתי את זה מאוד קשה שתפתי אותו הוא לא הכחיש הוא אמר אנחנו לא מסדרים ולא אנחנו הראשונים שמגרשים ספרתי לו על הכאב והוא ביקש עוד זמן כדיי שיוכל להתנתק ממנה ערב אחד הוא ביקש ממני ללכת עליה רציתי להרוג אותו הוא הלך ולא סיים אם זה אבל חשוב לו להשאר בבית והוא רוצה שאני ישכב איתו בהתחלה הסכמתי כי אמרתי לעצמי הוא יעזוב אותה והוא לא עושה זאת יש לנו דיון בקרוב קשה לי להאמין בו שנה שלמה הוא שיקר אותו מכבה את הנייד שלו שיוצא מבקש שאני לא ישאל שאלות מה עושים
 
שרה
18:00 09.01.14
שלום מופי, אני כותבת לך, באותו מצב בערך. גם אני נשואה כבר 20 שנה, ולנו 4 ילדים. אצלי הייתה מעורבת גם אלימות מצדו, ויותר מפעם אחת. אמנם אין לי הוכחות לבגידה, אבל אני יודעת שהיא קיימת. אני מכירה את ניתוקי הטלפון, הסמ'סים בלילה, ה"העלמויות" המסתוריות... את הכל אני מכירה. ניסיתי לשכור חוקר, אחרי יומיים של חקירה, נגמר לי הכסף... והוא ערמומי, בעלי. עבד גם על החוקר.
אני כבר לא מחכה לכלום. לא ש"יפרד ממנה", ולא ש"יתייחס יותר יפה", ולא ש"יתן לי את מה שמגיע לי בתור אשתו". אני כבר התייאשתי מהכל.
אז מה היית מייעצת לאחת כמוני? להתגרש? לא להתגרש? (אגב, עכשיו הוא בחו"ל באחת מנסיעותיו הרבות)
 
מופי
20:56 09.01.14
שרה את יודעת שרק הזמן פותח לך את העיניים אני עוד רציתי לסלוח לו והוא חוצפן ראה היא אוהבת אותי וערב אחד ביקש ללכת אליה ולדבר איתה אבל על הנושא להיפרד ממנה לא העלה היום אני כבר לא שואלת לאן אתה הולך כי ברור לי שאליה הוא הולך וברור לי שזה נגמר אם כול הקושי והכאב אני פשוט רוצה שיהיה לי יותר טוב יהיה קשה אבל פשוט אני לא יראה אותו נכנס ויוצא זה הורס אותי עוד יותר ובענין שלך המקרה מאוד דומה ובעלך מישהי אל תהיי חלשה ותתגרשי תמשיכי לכתוב לי אשמח לדבר איתך
 
שרה
08:35 10.01.14
תודה רבה מופי. אני חושבת שזו פעם ראשונה שמישהו אומר לי או כותב לי שהוא "ישמח לדבר איתי"... על זה... האם גם את סובלת מאלימות? כתבתי פה גם בעבר, וגם בפורום של האלימות במשפחה.
יש לי ילדים גדולים, מתבגרים. אבל גם קטנים. אני טיפשה ואני יודעת את זה.
כיום אני במצב לא טוב, כבר די הרבה זמן. בוכה המון, לפעמים סתם ככה הדמעות באות ויוצאות להן. אני מחזיקה את עצמי כדי לתפקד, כי יש לי גם תינוק שצריך לטפל בו. אבל את מבינה, שהכל מונח על הגב שלי. לפעמים יש לי מן חשק כזה עכשיו לגמור עם הכל וזהו. ולפעמים אין לי כוח אפילו להתחיל לתכנן משהו, אז אני עוזבת את הכל כמו שזה.
לבעלי לא אכפת אפילו במילימטר מה עובר עלי. הוא לא רואה אותי, לא סופר אותי. ואולי זה מה שהכי מעליב.
עם אנשים אחרים הוא נחמד, צוחק, מחייך, סבלני, קונה מתנות...
ואתי? אם הוא בא ולא מתחיל לצעוק, אני אומרת תודה...
זה מה שיש.
תודה רבה לך מופי. לי כבר אין תקווה. אבל את - לכי משם, וכמה שיותר מהר. ובלי להסתכל אחורה.
 
Dona
16:42 11.01.14
איך את מעיזה להרים ידיים? ואינך יודעת שאת כוחו לשבור אותך הוא שואב מהתנהלותך, מזה שכל פעם שוב ושוב מאפשרת לו לשבור את רוחך?
ואיזו דוגמא נותנת לילדיך? של אישה מפוחדת שלא מסוגלת להגן על עצמה ועל ילדיה? תגידי, כך גם רוצה לראותם אותם מתנהלים בבגרותם? כבויים, מפוחדים וללא תקווה?
קחי את עצמך בידיים. אין שום סיבה בעולם לסבול אלימות בגידות והשפלות.
מגיע לך חיים טובים יותר. גם לילדיך. כי מי שחושבת כמוך שאין לה יותר למה לצפות בחיים ושאין תקווה סימן שהגיעה לתחתית. ומשם אפשר רק לעלות.
תתחילי לגלגל את העניין (תחשבי במי יכולה להיעזר. בטוחה שיש) וצאי ממעגל הדיכאון וחוסר התקווה.
קדימה, מה יש לך להפסיד? את האומללות והעליבות של חייך (וחיי ילדיך)?
 
שרה
21:03 11.01.14
אני מאמינה שלעולם לא חווית מצב של חוסר תקווה ויאוש. אשרייך וטוב לך. באמת ומכל הלב, ובלי אפילו טיפה של קנאה או ציניות. באמת, נשים כמוך הן אלו שנותנות לנשים כמוני תקווה שאפשרי להיות אשה מאושרת.
אבל אל תגידי "איך את מעיזה", כי אין לי פה בחירה.
אם הייתה לי בחירה, ניתן היה להעביר עלי ביקורת על הבחירה שלי להשאר במקום בו אני נמצאת.
אבל זה בסדר. זה מקום שאת כנראה לעולם לא תביני, וטוב שכך.
תודה על דברייך. אני באמת מודה על ההתייחסות.
תשמרי תמיד על עצמך ועל יקירותייך.
שלך,
שרה.
שרה כואב לקרוא את מצבך אבל את כותבת שאת נמצאת במקום שאין לך בחירה, אז לפחות התחזקי ודעי שכל הבנות איתך חשות את כאבך, ומחבקות אותך באהבה.
שרה כואב לקרוא את מצבך אבל את כותבת שאת נמצאת במקום שאין לך בחירה, אז לפחות התחזקי ודעי שכל הבנות איתך חשות את כאבך, ומחבקות אותך באהבה.
(אחרי שהחלטת שאין לך ברירה אלה לחיות חיים של אומללות וחוסר תקווה).
לידיעתך יודעת איך זה להרגיש מובסת ומיואשת, לראות הכל שחור וקודר. ומבינה אותך. מבינה את המצב הנפשי, את הכאב, את חוסר האונים, את היאוש, את הדיכאון, את הרצון לברוח ולשכוח מהכל. אם כך את מרגישה - אכן הגעת לתחתית. ומפה יכולה רק לעלות. תגייסי קצת כוחות נפשיים לעמוד מולו, קצת אומץ לבקש עזרה, קצת רצון לחיות ולא רק להתקיים בעליבות. קדימה, יש לך המון מה להרוויח.
 
מופי
23:25 01.03.14
אני לא מבינה אותך את מייעצת לאחרים לעשות צעדים ומה איתך? מה הפחד שלך לעשות צעד אם הוא לא סופר אותך ולא מתייחס אלייך למה את נשארת אל תעשי את הטעות שלי פשוט נוח לך להישאר לכן את לא עושה כלום וחבל ככה שנה שלמה אני עשיתי לא רציתי לראות לאן הוא נעלם שנה שלמה חשבתי חברים או שהיה לי נוח לחשוב ככה
 
צ
09:30 02.02.14
רציתי לתת לכן את נקודת מבטי:
אמא שלי נמצאת באותו מצב כמוכן בדיוק (אני בת 26, היא בת 53). כל הילדות שלי היא רצתה להתגרש ומעולם לא העזה לעשות זאת. אני זוכרת את עצמי בתור ילדה קטנה מתחננת לפניה שתתגרש אך לא העזה. כל הילדות שלי התפללתי שהם יתגרשו.
מה יצא לה מזה, מה יצא לי ולאחי? רק גרוע יותר. חיינו בבית שאין בו אהבה, אין בו סיפוק ואין בו שמחה. רק צרחות, צרחות וצרחות. ריבים, טינה, דמעות, כעס, עליבות, אלימות, מה לא.
אבא שלי בגד בה. היא צרחה, רדפה אחריו בבית עם מגבת, שומרת לו עדייו ים של טינה ובכל זאת לא מעזה. אבא שלי שונא שינויים, מפחד מהם פחד מוות, אז למרות שאני בטוחה שלא טוב להם יחד הוא עדיין משקשק ומגרושים ולא רוצה את זה.
אז מה טוב במצב הזה? שאני כל חיי רואה מול עיני אישה חלשה שלא מסוגלת לקחת את עצמה ולמרות כל הקשיים לעמוד על שלה ולדרוש קצת אושר? כן, גם היא טוענת שאין לה ברירה (עזבה את לימודיה ונשארה שנים בבית עם הילדים, אין מקצוע ואין עבודה, לא בוטחת בעצמה שתצליח להרוויח מספיק כסף). אבל אני לא מקבלת את זה, אני פשוט לא יכולה כי בגלל חוסר הכוח שלה, אני ו-4 אחי קיבלנו ילדות אומללה והורים שאין כלפיהם טיפת הערכה (בתחום הזה כמובן, אני מעריכה ואוהבת את הורי בדברים אחרים!!!).

זהו. רק רציתי שתדעו שהחלום הזה של "להישאר ביחד למען הילדים" הוא שטות גמורה והטיעון שאני הכי מתנגדת אליו. מלבד זאת, גברים בדרך כלל אינם אוהבים שינויים. הם רוצים לרקוד על שתי החתונות ולהשאיר את העוגה שלמה (: אל תהיו חלשות מספיק כדי לאפשר להן את זה. אם לכן עצמכן אין את הכוח לקום ולעזוב - אז לכו ותעשו מה שבא לכן, בדיוק כמו שהוא עושה!! תצאו עם גברים אחרים, תבלו, תהנו, אל תאבדו את השמחה של החיים שלכן בגלל חמור שטוען שהוא הבנזוג שלכן!!!
אצלנו גם היה מצב כלכלי גרוע ככה שגירושים לא עלו בחשבון שום סיכוי שמשכורת המינימום של אבא שלי תחזיק שתי דירות.
לכל הנשים עם מצוקת הבגידה, לכל אילו שאין להן ברירה, לכל המייעצים והמייעצות מתוך בחירה,
שימו לב לכתבות שכתבתי, על אפשרויות ופתרונות למצוקת הבגידה.
תזכורת תמצאו בדף שלפניכם מסוף דצמבר. הכתבות נמצאות באתר זה בדף של: Beok -"מין, יחסים, זוגיות".
רוטרי יששכר מומחה למיניות האדם (כולל אהבה, בגידה, ונטישה).
שלום מופי

לשאלתך מה עושים?
התשובה תלויה בך, האם את מוכנה להמשיך כך?
אם כן, אל תעשי דבר.
אם לא, עלייך להציב תנאים ברורים במטרה לשקם את הזוגיות ביניכם
נראה לי שבשלב זה כדאי שתפנו לייעוץ מקצועי מסודר, שיחייב את שניכם להיפרד מהרגלים רעים שרכשתם עד כה, לפיהם אתם מתנהלים.
אם שניכם לא תתאמצו לשנות את המצב, מתוך רצון לקיים זוגיות בריאה
ייתכן ותאלצי לדרוש ממנו גם לפרק את הזוגיות.

בהצלחה,
גלאי סיגלית
ייעוץ זוגי
 
מופי
20:28 06.01.16
עבר שנה וחצי מאז שכתבתי היו לנו דיונים לגט אחריי הבגידה בסופו יצאתי אם הסכם גירושין אבל הסיפור אם הבית גרם לדיינים להשאיר אותו בבית מאחר שאבי הוא זה ששילם את כול המשכנתא ובנוסף חתמו לו אצל עורך דין שהדירה היא שלו ואנחנו שוכרים אותה ממנו אבל הוא בשיא חוצפתו אמר לדיינים אין לי לאן ללכת ועד שלא יתברר של מי הנכס אני נשאר בבית וכול אחד יחיה את חייו כמובן שזה לא היה כך לאחר הדיון האחרון הוא הפסיק להתראות איתה ונשאר בבית יצאנו לבלות מספר פעמים ביחד הוא מראה סמנים של התנצלות וחרטה אבל לא רוצנ לדבר עליה ועל הטעות שעשה החיים הפכו לשיגרה עבודה בית קניות. נולד לי נכד הוא הגיע ללידה וראה את הנכד אך שהגיע זמן הברית הוא ביקש לדעת מי יקבל את השם והילדים סירבו לתת לו את הכבוד מאחר שהוא ניהל רומן אם אישה אחרת עכשיו נזכר שיש לי ילדים העניין נגמר במריבה והוא מסרב לפגוש אותם ולא רוצה לראות אותם בביתנו הוא טוען שנפגע מאוד הזמן חלף ואבי הגיש תביעה על הבית וכרגע זה נמצא שהגרפולוג טען שהחתימה שלו על המסמך למרות שהוא טוען שזה מזויייף יש לנו עוד כמה חודשיים לפסק הדין על הנכס עכשיו הוא כתב מכתב לבית הדין הרבני שבו הוא מבקש שלום בית מלא מצידי למרות שביקש לפניי כחצי שנה ואמרתי לו שאני לא סוגרת את התיק עד אשר הוא יוכיח לי שהוא יעשה הכול למען השלום הבית הוא כרגע מתחנן שאני אסגור את התיק ומבטיח שאחריי זה הכול יחזור לקדמותו אני מבולבלת מפחדת לסגור ואחריי כך הוא יעשה מה שבא לו אבי מתעקש להוציא אותנו מהדירה וכמעט מאד אחוז שהנכס יעבור ליידו איפה נלך הוא מסוגל להגיד לו בואי נשכיר חצי חצי אני עובדת אומנם אבל המשכורת לא מספיקה לי לכלום מה שעוד להשכיר איתו בית אני עיזרו לי אני לא יודעת מה לעשות מצד אחד מפחדת שיעזוב שוב אני רגועה שהוא איתי אני עדיין אוהבת אותו למרות הכול
אני מאחלת לך שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר תהיי חזקה. למה אבא שלך רוצה לקחת לכם את הדירה? כי הוא לא רוצה את בעלך? תעריכי את זה שהילדים לצידך זה לא מובן מאליו.
 
ברטה
  - 20 תגובות לכניסה
 
ברטה
17:24 09.02.16
אני עושה רע לאנשים ולא מצליחה לחזור בי מדרכי הרעה. מתעללת באמא שלי מוציאה עליה את כל העצבים שלי מתפרצת צועקת מאשימה מאיימת שיקרה לי משהו שאפגע בעצמי. מנסה לשלוט בעצמי אבל בזמנים של לחץ אני לא מצליחה. אני גורמת לאמא שלי סבל נוראי למה זה מגיע לה חיים שכאלה. אתמול היא בסה"כ העירה לי על כך שקניתי תה כי כבר יש בבית היום בבוקר עשיתי לה סקנדל על כך שנפגעתי ממה שהיא אמרה שבגלל זה לא ישנתי כמו שצריך שבגלל זה אני מאחרת לעבודה ויפטרו אותי ועוד כל מיני דברים שאני בכלל מתביישת להעלות פה. איך אני יוצאת מזה?איך אני עושה את השינוי ומתחילה לשלוט במה שיוצא לי מהפה?
אמא שלי לשק החבטות שלי?
 
מאור
17:03 10.02.16
בזה שהודת שיש לך בעיה. ואת מודעת לזה שאינך מצליחה לשלוט בתגובותי. למרות הרצון.
עצה שלי: היות ואינך יכולה להתגבר לבד על הבעיה שגורמת סבל רב לאימך (אך גם לך), תפני לעזרה מקצועית. אין שום סיבה שתמשיכו לסבול.
בהצלחה.
ולחשוף. זה לא משהו מובן מאליו. אתמול נסעתי בהסעה של העבודה עם אחד מנהגי המוניות שהוא איש קבע בפנסייה ואדם מאוד חיובי ומקסים. אני יכולה לספר לו על הכל והוא לא ישפוט אותי. סיפרתי לו בין היתר על אלימות פיזית שהפעלתי כלפי אמא שלי ואחותי בעבר והוא היה כל כך אמפטי אליי הוא גם ייעץ לי לפנות לפסיכולוג אני שוקלת את זה למרות שזה לא בראש סדר העדיפויות של התקציב שלי אני גם עובדת במשמרות ומסביב לשעון ואין לי כל כך זמן. בזמן האחרון יש לי יותר אומץ להיפתח ולדבר על עצמי עם אנשים וזה עוזר לי. אני מאוד סגורה אבל בזמן האחרון אני רואה שיפור וזה מקל עליי.
 
מימי
20:03 27.01.16
בת 33 הוא בן 32.... נכנס לחדר הרופאה (זו אני)... לבדיקה כללית... הוא מצא חן בעיניי, לא יותר מזה. לאחר יומיים חזרתי אליו כפי שאני נוהגת לעשות עם תוצאות בדיקה, בהודעת טקסט. הזמין אותי לצאת, לאחר כל יציאה היה נעלם ליום- יומיים, שני דייטים בבתי קפה השאר העדיף לשבת ברכב: להתנשק ולהתחבק וכן הלאה... לאחר פגישה שניה הסביר שאינו פנוי רגשית בגלל עברו הצבאי... נפגשנו 5 פעמים ואז גיליתי שהוא נשוי. חלפו מאז חודשיים... נפלתי שדודה לרגליו...
שואלת את עצמי מאיזה חומר הוא עסוי? ולמה הוא רשם שהוא התאהב שבפועל זלזל בצרכיי, הושיב אותי ברכב וכו'
מה הוא חשב לעצמו שעשה לי את זה?
 
מימי
20:05 27.01.16
@חומר עשוי
 
אילן
10:13 28.01.16
אני מצפה ממך להתנהגות יותר שקולה ובוגרת.
זה אומר, שיש לך בטח אפשרות לבדוק את מצבו האישי של המטופל, זה אומר לא "לאכול" כל תירוץ הזוי (לא פנוי רגשית בגלל עבר צבאי) ולהיות ערנית להתנהגות חשודה של הגבר.
יש מספיק גברים נשואים שישמחו לפלרטט עם כל אישה שהם פוגשים, קל חומר אישה שמשדרת להם שהיא מעוניינת, כמו שאת כנראה שידרת.
צריך שיקול דעת ומחשבה לפני שקופצים לקשר חדש.
אני מקווה שלפחות למדת את הלקח טוב טוב להבא, את הנעשה אין להשיב.
סליחה אילן אבל מה הקשר לרופאה? הבן אדם עבד עליי. הגישה המטיפה הזו ככ מעייפת. מקווה לעצה אחרת שתסביר לי יותר את קו המחשבה של הבן אדם, שאדם כמוני לא יכול להבין.
 
אילן
09:04 31.01.16
גברים רבים מסתובבים עם חוש ה"ציד" של נשים, גם כשהם נשואים, בעצם, בעיקר כשהם נשואים, האתגר גדול יותר.
מצד שני, האישה צריכה לא להתנהג כתיכוניסטית נלהבת, אלא לבדוק ולחשוב, האם יש פה גבר רציני או לא.
גבר שנפגש לדייטים רק בבית קפה, או יושב באוטו עם הבחורה, הוא גבר שלא רוצה שיבחינו בו, ומי שגם מוסיף שהוא "לא פנוי רגשית", הרי ברור מה הוא באמת מחפש.
בקיצור, אין פה תעלומה מיוחדת, אלא חוסר זהירות וחוסר שיקול דעת שלך, ושלך בלבד.
כן, הגבר הזה הוא שקרן ומנאייק. זה עושה לך טוב יותר על הלב? לבריאות.
 
מאור
18:02 31.01.16
בגברים שממש נכנסים עמוק לעולם הזה והם לא רק שהופכים מנוסים אלא נכנסים למצב שהם מאמינים לשקרים של עצמם.
מתרגשים, דומעים, מתנהגים כאילו את כל עולמם ואומרים את הדברים הנכונים שמפלסים את דרכם לליבה של אישה.
היא זו אשר נתנה פתח כמעט ואין לה סיכוי נגד מתקפת החום הזו ומשם הדרך לכיבוש מאוד קצרה.
את מוצאת את עצמך לאחר המהפך שחל בו משחזרת הכל ולא מבינה מה קורה פה ואיך מי שהיה הכי מחזר ו"אוהב " פתאום הפך זר ומרוחק.
בקיצור גם זו סוג של התמכרות אצל חלק ואומנות אצל אחרים.
נישמי עמוק והמשיכה הלאה.
 
מאור
18:02 31.01.16
בגברים שממש נכנסים עמוק לעולם הזה והם לא רק שהופכים מנוסים אלא נכנסים למצב שהם מאמינים לשקרים של עצמם.
מתרגשים, דומעים, מתנהגים כאילו את כל עולמם ואומרים את הדברים הנכונים שמפלסים את דרכם לליבה של אישה.
היא זו אשר נתנה פתח כמעט ואין לה סיכוי נגד מתקפת החום הזו ומשם הדרך לכיבוש מאוד קצרה.
את מוצאת את עצמך לאחר המהפך שחל בו משחזרת הכל ולא מבינה מה קורה פה ואיך מי שהיה הכי מחזר ו"אוהב " פתאום הפך זר ומרוחק.
בקיצור גם זו סוג של התמכרות אצל חלק ואומנות אצל אחרים.
נישמי עמוק והמשיכה הלאה.
 
מאור
18:02 31.01.16
בגברים שממש נכנסים עמוק לעולם הזה והם לא רק שהופכים מנוסים אלא נכנסים למצב שהם מאמינים לשקרים של עצמם.
מתרגשים, דומעים, מתנהגים כאילו את כל עולמם ואומרים את הדברים הנכונים שמפלסים את דרכם לליבה של אישה.
היא זו אשר נתנה פתח כמעט ואין לה סיכוי נגד מתקפת החום הזו ומשם הדרך לכיבוש מאוד קצרה.
את מוצאת את עצמך לאחר המהפך שחל בו משחזרת הכל ולא מבינה מה קורה פה ואיך מי שהיה הכי מחזר ו"אוהב " פתאום הפך זר ומרוחק.
בקיצור גם זו סוג של התמכרות אצל חלק ואומנות אצל אחרים.
נישמי עמוק והמשיכה הלאה.
מנהלים לטיפולכם.
הרי הוא עשה דברים שלא נעמו לך והתעלמת תסמכי על הרגשות שלך ותעלי דברים שלא נעימים לך הגבר אומר לך שהוא לא פנוי רגשית ואת ממשיכה להיפגש איתו. למה? מתוך תקווה שזה ישתנה?

בשורה התחתונה אני יכולה להזדהות איתך גם לי זה קורה שאני מתנהלת ככה למרות שהדברים לא מתאימים לי ואינם לרוחי לא מעלה את זה וממשיכה לספוג עד שזה מתנקם בי.

הגיע הזמן שניקח את עצמנו בידיים ונתחבר אותם לצרכים שלנו זאת לא בושה.
שלום רב.
אני ואישתי נפרדנו לפני 6 חודשים. סהכ 1.5 נשואים.
התחתנו בקפריסין ונירשמנו כנשואים במשרד הפנים כחוק.
בתחילת הנישואים עברנו טיפולי פוריות שבסיומן נוצרו כמה ביציות מופרות.
ניסיתי להגיע עם אישתי להסכמה שבמסגרתה נלך יחד לרבנות כדי להתגרש בהסכמה. היא מסרבת לכך כל עוד לא הגענו לסיכום בעניין הביציות.
שאלתי היא האם אכן היא יכולה לתלות בין 2 הסוגיות?
לדעתי אין כל קשר. בשאר הדברים אין בעיות.אין לנו ילגים והרכוש חולק עפ הסכם ממון.
השאלה לי היא:
אם אלך לרבנות להגיש תביעת גירושים, האם קיים סיכוי שהרבנים יחזירו אותנו קודם לסדר את סוגיית הביציות ורק אחכ לבוא להתגרש?
לדעתי הקשר בין 2 הסוגיות הוא חלש מאוד שכן הנישואים האלה הם קצרים מאוד, וטיפול בסוגיית הביציות יכול לקחת חודשים רבים אם לא שנים.אז לאורך כל הזמן הזה אהיה בסטטוס פרוד??
 
יניב
20:17 11.01.16
+ הוספת הודעה
   1  2  3  4  5  6  7  8  9  ...  120  
 חיפוש בפורום זה
המידע באתר אינו מהווה תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי והינו בהתאם לתנאי השימוש
מנהלהודעה מקוריתתגובהללא תוכןהודעה חדשההודעה עם תמונההודעה עם וידאו
תגיות
גירושין   פרידות   בעיות בזוגיות   בעיות בנישואים   יעוץ זוגי   בגידה   גירושין וילדים   בגידות   זוגיות במשבר   בגידה בנישואין
RSS RSS פורום פרידות, גירושין, בגידות