פורום פרידות, גירושין, בגידות עמוד 85

שלום רב,
ברצוני לדעת מה אתן חושבות על אתרי הכרויות? האם זו דרך טובה להכיר בן זוג, או שיש לדרך זו הרבה חסרונות.

אשמח לשמוע את דעתכן בנוגע לחסרונות/יתרונות של השיטה.
תודה רבה

אתרי הכרויות הנן דרך טובה מאד להכרויות. גם בתחום הזה צריך לרכוש נסיון על מנת לדעת להבחין בין תפל ועיקר, בין אלו שמתאימים לך ובאמת מעונינים בקשר, לבין האחרים אשר המטרות שלהם שונות. כיום זהו כלי טוב, אבל תמיד יש גם "תפוחים רקובים" אשר עושים שם רע לרציניים.


אילה אריאלי

שלום רב,

בעלי נוהג לגלוש באינטשנט ולהוריד סרטי פורנו ולאחרונה הוא איבד כל פרופורציה, הוא מבלה את כל זמנו הפנוי מול המחשב והתחילה אצלנו נסיגה בקיום יחסי המין. איני יודעת אם זו פשוט תקופה כזו או שזה קשור לתחביבים החדשים שלו , אך אני חודששת לאבד אותו. מה אפשר לעשות?

אורטל שלום,
העיסוק הבלתי מוגבל באינטרנט , הירידה ביחסי מין הינם סממנים לבעייתיות במערכת יחסים באופן לא מדובר , יתכן שבעלך בדרך התנהלותו אומר את שלא ניתן להגיד באופן ישיר ופתוח ביחסים.
המלצתי לפנות לטיפול זוגי ע"מ לעזור לכם להפוך את הלא מדובר מדובר .
בהצלחה
תמי אורן

שלום רב !
אני בן 31 וחברתי בת 27 אנו חברים כמעט 5 שנים ולפני כשבוע היא החליטה פתאום שהיא רוצה להפרד. לטענתה היא מאוד אוהבת ואין לה מישהו אחר והיא פשוט טוענת שלא טוב לה .
יום למחרת דיברנו והיא שינתה את ההחלטה הסופית ואמרה שהיא מבולבלת ולא בטוחה והיא צריכה זמן לעצמה כי קשה לה מאוד.
שאלתי היא מה לעשות כי אני כבר לא יודע מה לחשוב . האם היא בוגדת או סתם מבולבלת ?
האם להתקשר או לתת לה להתבשל עם עצמה ?
מה יכול להביא בן אדם למצב כזה של בלבול . ואיך מתמודדים עם חוסר הוודאות .
לציין רק שאני מאוד רציני לגבייה ואוהב איתה כאשר המטרה של חתונה ברורה .
לי בכל אופן.

אתה טוען שחברתך "פתאום" הודיעה שלא טוב לה. אולי אותתה לך לפני כן על אי שביעות רצונה ולא רצית לראות?האם התכחשת לדברים שניסתה להעביר לך? נראה שההחלטה להפרד התבשלה אצלה כבא זמן מה, אולי לא שיתפה אותך באופן גלוי בהתלבטויותיה. אין זה סימן טוב למערכת יחסים בה שומרים דברים בבטן, ואין דיאלוג אמיתי.
במצב הנוכחי אני מציעה לך לא ללחוץ, לתת לה את הזמן להחליט. תנסה לא להפעיל לחצים רגשיים.אם מערכת היחסים תסתיים , תראה זאת כסימן שלא היתה צריכה להתממש.

אריאלי אילה
מטפלת אישית וזוגית

שלום
ידיד קרוב מבקש מכם עצה, הוא בן 58 אשתו 63, כבר מספר שנים שאין ביניהם שןם דבר משותף רק הבית ו מיטה, היא שולטת בו טוטלית ו הוא נמצא במתח תמידי עד כדי כך שהוא סובל מכאבי בטן, הוא ממש פוחד ממנה,מה עליו לעשןת כדי להוריד את המתח שהוא נמצא בו?
הוא טיפוס שקט ומסוגר,

ליזי

לדעתי הידיד שלך אינו יודע כיצד להתעמת עם אשתו, יש לו בעיה עם קונפליקטים, וכתוצאה מכך יש ביטויים פסיכוסומטיים. עליו לפנות לטיפול, או זוגי או אינדיבידואלי, אשר יעזור לו ויחזק אותו ביחסים מול אשתו. אני מניחה שזה קשר ארוך שנים, וקשה לשנות דפוסים , לפיכך לדעתי עליו לפנות לטיפול.

אילה אריאלי
מטפלת אישית וזוגית

יש לי חבר כבר שנתיים, בזמן האחרון שאני כל הזמן חושבת האם הוא באמת מה שאני רוצה. הבעיה שלי היא שאני חושבת שהוא לא מספיק נאה עבורי. בשאר הנושאים בזוגיות הוא מושלם.

מה עלי לעשות? לעזוב אותו בגלל הסיבה הזו?
תודה רבה על הטיפים :)

בכל מערכת יחסים יש מגרעות של בן זוג שאנו משלימים איתם. אם את מחפשת שלמות, ברור שלא תמצאי אותה. גם בך יש חסרונות שבן הזוג שלך משלים איתם. במידה והמראה החיצוני של בן זוגך מפריע לתשוקה ולמשיכה המינית שלך, כאן יש באמת בעיה. במידה וזה לא כך הייתי מציעה לך ללמוד להשלים עם החסרון הזה .

אריאלי אילה
מטפלת אישית וזוגית

אני נשוי כבר כמעט 20 שנים. כמו במקרים אחרים, החיים התגלגלו באופן שונה ממה שחשבתי אז ואיתם דעך הקשר ביני לבין אשתי. היום אני מתלבט איך להמשיך - לנסות לפתוח דף חדש? (אני מרגיש שפרק א' גמר לי את כל האנרגיות וחושש להפסיד את המעט שיש) או להמשיך? (נורא מפחיד אותי להמשיך כך - נראה לי בזבוז של החיים). נדמה לי שלא ניתן לשקם את היחסים ביננו - את זה כבר ניסיתי ללא הצלחה וללא פידבק מהצד השני (כנראה שטוב לה כך והיא אינה מעוניינת בשינוי או בבנייה מחדש) . גם אין לי ספק שאני חווה משבר (40) מאוד חריף שיתכן ומקצין את התחושות שלי. איך יוצאים מהמצב הזה?

תשובה לשאלה שאתה שואל היא מאד מורכבת. לא ברור לי בדיוק כיצד ניסית לשקם את הקשר?האם ניסית דרך טיפול? אני חושבת שלברר שאלות כאלו כדאי בטיפול זוגי או אישי, אשר יראה לך גם את החלקים שלך בכשלון של הקשר הזוגי. באם לא תברר חלקים אלו לעצמך, יש סיכוי שתעבור בעיות אלו לקשר הבא שלך. כך בעצם יש סכנה שאת תשחזר את חוסר הסיפוק שלך בקשרים הבאים.

אילה אריאלי
מטפלת אישית וזוגית

עזבתי את המאהב שלי, היינו בקשר שלוש שנים ומזה כחצי שנה אנחנו שוכבים.
אני מודעת לכך שאני אוהבת את בעלי והקשר עם המאהב נוצר בעקבות חסך מיני עצום עם הבעל שנתן לי תחושה שאני לא מספיק מושכת.
בעלי מאוד אוהב אותי אך אני מרגישה שהוא אוהב אותי כאחות ולא כמאהבת. אנחנו נשואים שנים רבות+ילדים. הצעתי לו מספר פעמים ללכת ליעוץ זוגי, אך הוא מסרב בטענה שאין שום בעיה.
הסקס עם המאהב מדהים, הכי טוב שהיה לי אי פעם (שכבתי רק עם בעלי).
השבוע החלטתי לסיים את הקשר. ראשית כל הרגשתי שאני מתחילה לקנא לו ולאישתו, ולא מתאים לי קשר ריגשי-זה "כבד" לי מאוד. הקשר נוצר לאחר חברות (אנו גרים באותו איזור) הוא טען שהוא מאוהב בי, ובאמת האמנתי לו. בנוסף הוא טען שהיו לו קשרים עם נשים אך אני היחידה שאיתה הוא שכב. הוא גם טען שהוא אוהב את אישתו למרות שאני רואה אותם יחדיו הם לא ממש מתקשרים אחד עם השני.
נמאס לי להתעסק עם זה. בא לי להשקיע בבית. ביקשתי ממנו שנפסיק את הקשר לגמרי, הוא ביקש שנישאר רק חברים אך סירבתי.הבעיה היא שאני רואה אותו המון ואני מתגעגעת לריח שלו, לשיחות ובעיקר לסקס. אני מפחדת להתפתות לחזור. הוא כל הזמן אומר לי שכולם בוגדים ושבעתיד בטוח אני אנהל רומן עם מישהו אחר כי קשה לחיות בזוגיות אחת כ"כ הרבה שנים.
מה עושים הכל כ"כ מסובך לי?

שלום רונית

אני שומעת ממך את העיפות והקושי עם המעורבות הריגשית ביחסים מחוץ לנישואים זה אכן דורש הרבה אנרגיות לרקוד בין שני קשרים במיוחד שיש מעורבות ריגשית.
אני מבינה שבן זוגך לבגידה רוצה אותך חוזרת אליו מסיבותיו שלו שלא בהכרך תואמים לצרכיך
מתגובתך לפרידה ממנו אני מבינה שמצד אחד יש לך חסר גדול בנישואים ומצד שני מחיר הבגידה הוא גם בעיתי,
אם את רוצה להשקיע בבית המשמעות של זה היא לא להרפות מבעלך ולשכנע אותו בצורך שלך בטיפול, לא ברור לי אם היה בניכם דיאלוג אמיתי לגבי החסכים והקשיים שלך בקשר והבנה שלו שהוא עלול להפסיד אותך ,יתכן שכדי להביא אות לטיפול הוא צריך להבין את עומק המצוקה.
אני תוהה כמה היחסים בינכם מתנהלים על מי מנוחות ובחברות נעימה, כך שיתכן שמצידו אין הוא יכול לראות בעיה.תפקידך הוא לצלצל חזק בפעמון.
בהצלחה
עידית הוניגמן

ראשית תודה על היעוץ. שקלתי רבות את מילותייך ואני מזדהה עימן.
הבעיה היא שאני חשה קושי רב, אני רואה את המאהב כמעט באופן יום יומי. ואני "מתה" לשכב איתו שוב כי זה כ"כ כיף ומהנה.
המאהב מבחינתו כמעט ולא מתייחס אליי, הוא האמנם מדבר איתי מעט, אך לא מנסה ליצור שוב קשר. זה גם דיי פוגע, למרות שביקשתי ממנו בפרידה לא ליצור עימי כל קשר.
עם בעלי עדיין לא שכבתי כי לא בא לי להתמודד שוב עם כל הקשיים שנוצרו בסקס. לעומת זאת ביחסים בינינו השתפרו והוא מרבה לחבק אותי ולהראות לי אהבה.
איך מתגברים על התשוקה חסרת המעצורים למאהב? מה עושים?

האם הגיוני שהמאהב באמת פיתח אליי רגש, כפי שטען או שהייתי רק סקס מבחינתו?

שלום לך,
זה באמת מסובך להתגבר על התשוקה כשאת נפגשת עם המאהב יום יום,
לדעתי מה שמקשה עליך עוד יותר זה שאת לא מתמודדת עם הקשיים שלך בתוך הזוגיות,כל עוד הקשיים האלא לא יפתרו התשוקה והאין יציקו ויטרידו אותך .את צריכה להרגיש שאת מתמלא בזוגיות כדי שתוכלי לותר על מה שהיה לך בבגידה.

עידית הוניגמן

אני מרגישה שאני לא מסוגלת להמשיך כך. אני רואה את המאהב לשעבר המון ואני נמשכת אליו בטירוף. הוא מסתכל עליי ובוחן אותי אך לא מנסה לחזור. הוא טען בפניי שעצם זה שהוא לא יוצר קשר זה מכיוון שהוא מכבד את ההחלטות שלי. אני קרועה מצד אחד אני מאוד אוהבת את בעלי ומצד שני יש לי רגש למאהב לשעבר ואני מתגעגת בטירוף לסקס שהיה בינינו. להתלהבות , לריגוש,
לתחושה שאני מושכת מאוד. בעלי לא נותן לי את התחושה הזאת. הוא טוען שאחרי כ"כ הרבה שנים אי אפשר להתלהב כמו בהתחלה. וההתלהבות כ"כ חסרה לי.
תעזרו לי אני מתפוצצת והולכת לקבוע עם המאהב שוב. אני רוצה להיות חזקה ואני מרגישה שאני לא ממש מצליחה.

את חיה בפיצול. חלקים של התשוקה והמיניות את מפקידה בידי המאהב, את החלקים האחרים : האהבה, הקביעות והמשפחתיות את מפקידה בידי בעלך. האם את יכולה לאחד את שני החלקים האלו אצל אדם אחד? ברור שהחלק של הריגוש נמצא אצל המאהב מאחר וזה קשר לא קבוע, בסתר וללא מחויבויות שיש בזוגיות של נישואין. אם אכן עשית החלטה להפסיק את הקשר אם המאהב, פעל כאן הצד ההגיוני שלך. תנסי להמשיך בכך ובמשך הזמן גם המשיכה הזאת תשכח.
אל תוותרי על ליבוי התשוקה בזוגיות שלך, זה כן ניתן לעשות, אם דרך יעוץ, גם את יכולה להשפיע על כך.

אילה אריאלי
מטפלת אישית וזוגית

אני בת 43,נשואהּ+ ילדים,
נשואה למעלה מעשרים שנה, לבעל שאוהב אותי, אפילו מאוד.
אבל לצערי, סקס לא עושה לו דבר..... , הוא לא אוהב סקס, ולא צריך סקס אנחנו שותפים למיטה בלבד.
ולא... הוא לא עושה סקס מחוץ לבית... מאז שנישאנו לפני 23 שנה הוא אף פעם לא התלהב לעשות סקס. אני לעומת זאת אש ותמרות עשן..... מעבר לנושא הסקס הוא בעל נהדר אוהב ומפרגן ואבא נפלא, מעולם לא חשבתי לעזוב אותו ולפרק את המשפחה, התא המשפחתי מאוד חשוב לי, הכי חשוב לי בעולם..... וכך הקרבתי את כל צרכיי המיניים למען מסגרת משפחתית חמה ואוהבת לילדיי.

כשהייתי בת 37 זה קרה... בגדתי בבעלי.... (זו היתה הפעם הראשונה וגם האחרונה) ומבחינתי נפלו השמיים, הייתי מאוהבת כמו שאף פעם לא.... אפילו בגיל 16 המיתולוגי לא זוכרת שנסחפתי כל כך לתוך אהבה. זה היה סוחף, וגורף, העסיק אותי יומם ולילה, מבחינתי כלום כבר לא היה חשוב מעבר לשעה 20:30 השעה שבה היינו נפגשים כל ערב (באמתלה שאני הולכת ל"הליכה"), הוא היה יפה תואר, ואהב אותי כפי שאף גבר מעולם לא אהב.... העניינים התחממו, התקדמנו מהר מאוד, לאחר כשלושה חודשים הוא הציע שנפרק את הבתים שלנו ונעבור לגור ביחד, כמובן שהוחמאתי מאוד, השתעשעתי במחשבה על להתעורר לצידו.... אבל קיבלתי רגלים קרות. הוא במקביל היה כל כך מלא בי, שהפסיק לעשות סקס עם אשתו....היא התחילה לחשוד, בעלי אפילו לא העלה על דעתו.....

וכך משכנו 8 חודשים מדהימים, כואבים, שמחים, עצובים, כועסים, מוטרפים....

הלחץ של אשתו הלך וגבר... היא עקבה אחריו, ריחרחה אותו כמו כלבה.... חיפשה כל תירוץ לצאת איתו להליכה, והכל הפך להיות גיהינום, בהתאמה הלחץ שלו עלי לעזוב את הבית לך וגבר .... לא ידעתי מה לעשות... אוהבת אותו כל כך, ולא מסוגלת לפרק את הבית מצד שני.
הוא, כמו שאומרים "לא עמד בפרץ", הבין שלא אפרק את משפחתי, אך לא ניסה להבין את המילכוד שאני נתונה בו, וכך כל מפגש שלנו הפך להיות אהבה/שנאה/קנאה/וסקס סקס סקס שלא הצליח למחוק את הרגשות הקשים.
הוא כמובן תלה בי את האשם.... לא הבין מה הבעייה לעזוב את הבית "את ממילא אוהבת רק אותי ולא אותו...." איך להסביר לו שאם כל האהבה הענקית שאני אוהבת אותו, שאני לא מסוגלת לגרום צער לילדים.... לפרק את התא הבטוח שלהם..... הוא הסכים שנרד במינון הפגישות כך שאשתו היקרה תפסיק להציק לו אך המצב הלך והחריף, יותר רבנו משאהבנו... לאחר שמונה חודשים הודעתי לו שאני לא מסוגלת יותר..... נפרדנו..... רציתי שהוא ייתחנן שלאאא, ושהוא מוכן להישאר עם המצב הסטאטי הקיים, אך לא כנראה שגם הוא הגיע לקצה שלו....
ומאז... עברו חמש שנים, לא הפסקתי לאהוב אותו, אפילו לא לשנייה
היתה תקופה קשה מאוד, הגעגועים פצעו אותי, עברה שנה, ועוד שנה,
ואני עדיין...
רואה אותו מידי פעם.... רק מסתכלים אחד על השני ולא יותר.

תוהה אם אי פעם אפסיק לאהוב אותו/לחשוב עליו/לרצות אותו????

אולי רק עוד הרבה שנים. עם כל המילים, תילי-תילים של הסברים בסופו של דבר אהבות כאלו נחרתות עמוק ולא עוזבות באמת. מה שכן, לומדים לחיות עם זה... בהצלחה

זוהרה שלום,
לפי התאור הפכת בעייה זוגית של העדר מין לבעייה אישית שפתרת אותה באמצעות בגידה עם התייסרות רבה . בוודאי שיהיה לך קשה להפרד רגשית מהבחור שחשק בך הפקדת אצלו את כל התשוקה שלך שחסרה עם בעלך. קשה להפרד מהפקדה כזו ולכן ברמה הרגשית קשה להפרד. ממליצה על טיפול פרטני כדי לבחון מדוע את מוכנה לשלם מחיר אישי כזה וטיפול זוגי כדי להבין את העדר התשוקה וההשלכות של זה עלייך.
בהצלחה

שלום!
אני בת 23 נשואה עוד מעט שנתיים. יש לי ילדה בת 8 חודשים. ובכן העיניין הוא כזה: לפני כשלושה שבועות היה לי סכסוך מאוד רציני עם בעלי. זה הגיע אפילו למכות ביני לבינו ועד להתערבות המשטרה. הוא הורחק מהבית ליומיים ואחר כך כבר לא חזר (כבר 3 שבועות, אני בינתיים אצל ההורים).
הוא אפילו לא היה מוכן לראות את הילדה כשהיה לה חום 39...
בקיצור, הבן אדם דורש ממני לבקש סליחה ממנו ומההורים שלו כי פגעתי בהם ורק אחר כך הוא יחשוב אם בכלל בא לו לחזור או לא.
האמת שאני לא מתה לחזור אליו אבל יש לי גם בעיה להתגרש כי אני ממש נגד זה שהילדה תגדל בלי אבא שלה. כי לפי מה שהוא אמר הוא לא יראה אותה בחיים ביום שנתגרש וממש כואב לי עליה, מה היא אשמה?
במידה ואני כן יחליט להתגרש רציתי לשאול מאיפה להתחיל? עם מי לדבר? (אני ללא הכנסה).
אשמח לקבל פרטים ועצות...
תודה

אלה שלום,
להתגרש תמיד אפשר אבל בוודאי לא בשלב שעדיין לא בחנתם את מצבכם ובשלב כ"כ ראשוני . כרגע אתם נסערים מאוד ובשלב הזה בוודאי לא נכון לקחת החלטות. ממליצה לפנות לתחנה לייעוץ נישואין באזור מגורכם. העלויות אינן גבוהות. בהצלחה

בעקבות גחלוי של בגידה במשפחה הגעתי לפורום זה וממש אינני מבינה מה קורה. האם העולם השתגע. האם פתרון לבעיות זוגיות הינו בגידה? מוזר מאוד כל הנשים הבוגדות ,אוהבות את העליהן ובכל זאת הן בוגדות זה נורמלי? אולי אני תמימה אבל נראה לי שהפתרון במקרה זה הינו:לא טוב לך תפרדי/תפרד. החיים בצילו של השקר הם נוראים וממש בלתי אפשריים ובמידה ויש ילדים קטנים בשטח - גם לא הוגניםם מפני שאין מצב שבן או בת הזוג בוגדים ומשפחתם הקרובה אינה נפגעת בין אם במצבי רוח, שקרים ולקיחת ה"זמן" שלהם להנאות כאלה ואחרות. חברה תתבגרו, קחו אחריות ותחיו חיים ישרים והגונים זה יותר קל פשוט והוגן! תקנו אותי אם אני טועה.

אני אישה בת 50. נשואה לפני שנתיים הכרתי גבר נשוי גם הוא והתפתחה מערכת יחסים נהדרת - כך חשבתי. הגענו לשלבים בהם רצינו לעזוב את הבתים וברגע האחרון התחרתטי הוא עצר את התהליכים שהחל בהם..המשכנו להתראות אבל משהו כבר לא היה אותו דבר.
בקיץ האחרון הודיע לי שהוא החליט לעזוב את אשתו..עוד לא יודע מתי ואכן עזב בחודש ספטמבר ובלי שום הסבר או משהו פשוט ניתק גם איתי את הקשר.
יש לו חברה רחרת. חיפאית. איתה הוא מתראה בסופי שבוע.
קשה לי מאוד. אני מאוד אוהבת אותו עדיין ואם היה מציע פעם אחת..הייתי גם אני עוזבת.הוא יודע את זה אבל אומר שהוא הפסיק לאהוב מזמן. הוא לא רוצה שום קשר איתי יותר. אני מתגעגעת ורוצה להפסיק להתגעגע ובעיקר להפסיק להרגיש כאילו אני לא שווה ולא ראויה. איך מוציאים אותו מהראש? אני מרגישה שהוא הגבר שלי. למרות הכל מרגישה שהוא זה שאני רוצה לחיות איתו..אני לא אעזוב את הבית כדי לבדוק איתו אפשרות. הוא לא יציע לי לעזוב ובעצם עבר הלאה. איך מוחקים את האהבה שלי אליו? נסיונות שלי להשאר בקשר ידידותי גרמו לי לקשיים רביפ. אני לא יכולה לשמוע אותו אדיש אלי ומדבר על אהבתו לאישה אחרת. אני מתגעגעת עד כאב ויודעת שהוא כבר לא שלי ולעולם לא יהיה. מה עושים?????????????

אני נשוי 17 שנה יש לי 3 ילדים,אשתי לפני שנה וחצי לאחר שהבחנתי אצלה בשינוי היתנהגותי הודת לי כי היא מאוהבת בבחור בן 17,אנחנו בני 40,הבנתי שיש כאן משהו לא בסדר,לא היה בינהם שום קשר והבחור לא יודע מזה,זה רק פנטזיה שלה,אבל לאור זאת יחסי המין ביננו פחתו ואנחנו כבר שנה ללא יחסי מין כי היא לא רוצה בעוד אני מנסה ללא הרף.
הגשתי תביעה לגירושין וביקשתי להכריזה כאישה מורדת,היא אומרת לי שבדיון היא תגיד שיש לי בעיה גברית ולכן לא קיימנו יחסי מין למעלה משנה,רק אני והיא יודעים את האמת ואני לא יודע מה לעשות.
אפשר קצת עזרה? בבקשה

אבי, אני מבינה שאתה במצוקה, אולם העצה שאתה מבקש היא מתחום המשפט. הפורום עוסק בתחום פסיכולוגי ומתמחה ביחסים. אין בסמכותי במקצועית ליעץ לך בתחום המשפטי, כיצד לנהוג בבית הדין.
בשלב בו בני הזוג הולכם למאבק משפטי, כל אחד שולף את חרבו ומשתמש בכל הנשק הנראה לו. זהו תהליך פוגע ובסופו של דבר כולם משלמים מחיר כבד. אני הייתי מציעה ללכת לתהליך של גישור אשר עושה את הפרידה פחות הרסנית, וכמובן גם פוגע פחות בילדים.
ניתן להפרד גם ללא מאבק משפטי. זה דורש בגרות והתעלות על הפגיעה שאתה מרגיש.

אריאלי אילה מטפלת אישית וזוגית

שלום, רציתי לשאול אתכן, איך יודעים אם להיפרד? מתי הבעות לא יתפרו ומתי מדובר במשסבר זמני איך עושים את ההםרדה הזו?

תנסי לפרט יותר את שאלתך, היא כללית מדי ולא ניתן להתיחס אליה מקצועית.

אילה אריאלי
מטפלת זוגית ואישית

שלום, רציתי לשאול אתכן, איך יודעים אם להיפרד? מתי הבעות לא יתפרו ומתי מדובר במשסבר זמני איך עושים את ההםרדה הזו?

יש לי שאלה אנשים אומרים לי כשאני שאולת אותה שכל בן אדם שונה וזה תלוי באדם עצמו אבל בכל זאת החלטתי שוב לשאול....
היה לי חבר 5 שנים, יש לנו ילד משותף, בגלל שלא הסתדרנו ולא היתה כבר אהבה נפרדנו ויש לציין ששנתיים אחרונים נשארנו ביחד רק בגלל הילד ניסינו להחזיר את מה שנגמר כנראה וגם בגלל ההרגל אבל זה לא הלך כל הזמן רבנו ולא הינו מאושרים...
השאלה היא, היום אחרי 4 חודשים שאנחנו לא ביחד טוב בשבילי להתחיל להכיר גברים אחרים? יצאה לי כבר להכיר אבל הם לא היו הטעם שלי הקרובים שלי אומרים שאני פזיזה מדי וממהרת, האם זה נכון? הרי אין לי שום רגשות לחבר הקודם... רק הרגל של מס' שנים, האם צריך עוד לחכות שגם ההרגל הזה כלפיו יעבור אבל יכול להיות שזה גם לא יעבור אם אני לא יתחיל להכיר... ומה זה ההרגל הזה הרי ביום יום אני לא חושבת עליו ולא נזכרת בו כלום... לא יודעת מה לעשות.... האם תוכלו לעזור לי...

אלונה, כפי שאת מתארת את המצב נראה שנפרדת רגשית מבן זוגך הקודם ואין כל מניעה שתתחילי לחפש מערכת יחסים אחרות. את מציינת שהגברים אשר יצאת איתם לא מצאו חן בעיניך. זה טבעי, אולי היום את בררנית יותר ועם ציפיות גבוהות יותר לגבי הפרטנר שאת מחפשת. תמשיכי לחפש ואני מקווה שתפגשי את בן הזוג אליו את מייחלת.

אריאלי אילה
מטפלת אישית וזוגית

אני נשואה למעלה מ13 שנה+שני ילדים בגילאי 11 ו-7
בעלי סובל מ"פתיל קצר"כל דבר מעצבן אותו
וכל החיים פחדתי ממנו סבלתי מאלימות פיזית מילולית ונפשית
ולא סיפרתי לאף אחד ,עד שלפני חצי שנה אחותי נכנסה לבית כשהוא בדיוק תפס אותי בצוואר וניסה לחנוק אותי.
ואז ההורים שלי ושלו נכנסו לתמונה וניהלו איתו שיחות אזהרה ואיומים ע"מ שלא יעשה את זה יותר .

ובאמת מאז שקטטטטטטטטטטט בבית ,
אבל אני פוחדת להמשיך לחיות עם הבן אדם הזה,נכנס בי פחד
ואני כל הזמן דרוכה וממתינה ל"מעידה" הבאה

אני רוצה להביא עוד ילד אך פוחדת ובאמת שאני לא יכולה להמשיך כאילו שלא קרה כלום

ניסיתי לעזוב אותו מס' פעמים -אך הוא ניסה לסחוט אותי רגשית
וניסה להתאבד

בקיצור איך יוצאים מהפלונטר הזה
בשביל להיות בטוחה שהוא באמת השתנה אני צריכה הוכחה של 15 שנה
לפחות,ולא חבל על הזמן שלי ?????????????

האם לא הגיע הזמן להמשיך הלאה ולהפסיק לתת צאנס אחרי צאנס
האם לא מספיק נתתי מעצמי וניסיתי לעזור לו להשתנות למעני ,למען הילדים
ובעיקר למען עצמו -כי מי שהולך להפסיד את המשפחה שלו זה הוא
שכל כך אוהב אותי ואותם .
כל מי שמכיר אותנו יודע כמה שהוא בעל מסור ואוהב שלא מחסיר מאיתנו כלום וכמה שהוא אבא טוב וקשוב לילדיו,

אך יש לו בעיה רצינית שהוא לא מודע לה

הוא "מתהפך" בשניה ואף פעם לא ניתן לחזות זאת מראש
באותו רגע מפחיד להיות לידו ,

הילדים מודעים לבעיה שלו ,וגם דיברתי איתם על האפשרות שאולי ניפרד
כמובן שהם לא מתלהבים במיוחד ,ומבקשים שאני ייתן לו עוד צאנס

למרות שגם הם פוחדים ממנו ומעדיפים שהוא לא יהיה בבית

אז מה לעשות לתת לו שוב צאנס או שבאמת על סמך "ההיסטוריה " ההתנהגותית שלו עלי לקום וללכת?

ואם כן אז איך עושים את זה הוא מאוד אובססיבי ואני חוששת לחיי
איך עוזבים בן אדם כזה -ולא בארון מתים?????????????

אין מקום שאת תחיי בתחושת פחד מבעלך. את צריכה לשכנע אותו ללכת לטיפול. במידה והוא לא מוכן ,במקרה וקורה ארוע של אלימות את חייבת להודיע למשטרה. ההודעה למשטרה מהווה אמצעי ארתעה, כמו כן הם יכולים לחייב אותו ללכת לטיפול. ישנן בארץ כמעט בכל עיריה תחנות למניעת אללימות במשפחה. תחנות אלו נותנות טיפול הן לגברים בעזרה לשלוט על הכעסים שלהם, והן לנשים מוכות. במקביל את יכולה לפנות לבד לתחנה למניעת אלימות במקום מגורייך ולהתיעץ באופן קונקרטי.

אילה אריאלי
מטפלת אישית וזוגית

שלום, לפני כשבועיים חברי החליט לסיים את הקשר בניינו שנמשך כשנתיים. הוא בן 32 ואני 28 זה קשר שהתחיל והתנהל מהתחלה כקשר רציני עם שאיפות לנישואין משותפים והקמת משפחה.אך לדעתי עקב כך נתנו חשיבות גבוהה יותר לדברים קטנים שהפריעו לנו באופי של השני. הקשר היה אינטנסיבי אך עם המון קשיים. בנוסף לא היה לנו הרבה ניסיון במערכת זוגית ארוכה.אני חייבת לציין שהוא אדם מקסים,כנה,נאמן,מתחשב וטוב לב והשקיע בי הרבה למרות שבדיעבד אולי לא הערכתי זאת מספיק וחיפשתי במה הוא לא טוב.כך שעשינו הרבה טעויות ורבנו המון בעיקר על אותם דברים. יש לו המון חברים וכולם חברים טובים שהחיסרון בכך הוא שתמיד הרגיש שאנחנו לא נמצאים איתם מספיק וכל זמן פנוי שהיה לנו הוא העדיף שניפגש עם החברים.ואם הוא היה ניפגש איתם בלעדיי ואני נפגשתי עם חברות שלי הוא היה אומר שזה לא נחשב כי אני לא הייתי איתם וחשוב לו שהם יהיו גם חברים שלי. הוא באמת חבר מאוד טוב שלהם ומוכן לעשות בשבילם הכל גם אם זה על חשבוני. בקלילות הוא גרם לי לאכזבות ולא ריצה אותי רק בכדי לספק את חבריו והיה טוען שאם אני אוהבת אותו אני צריכה להנות מכך שהוא נהנה מזה ולא לחשוב על צרכיי.חיסרון נוסף הוא שכל פעם שכעס היה נוזף בי ופוגע בי בצורה לא יפה.בשנה הראשונה לקשר שברתי הרבה את הכלים והוא לא וויתר ולאחרונה התהפך הגלגל וכל פעם שרבנו הוא התייאש ואמר כנראה שהאהבה לא מנצחת ואנחנו פשוט לא מתאימים.הצעתי לו שנלך לייעוץ זוגי אך הוא טען שאנחנו לא צריכים בכוח לנסות להיות בקשר וחשוב לפעמים לדעת לעצור. אני יודעת שהוא אוהב אותי וגם לו קשה עכשיו שאנו לא מדברים וניפרדנו.עדיין יש לי חפצים אצלו ולו יש אצלי. כתבתי לו הודעה שאלתי לשלומו והוא לא ענה. אני מאוד אוהבת אותו ואני לא רוצה שזה יגמר למרות שיש אצלו תכונות שמפריעות לי אבל אני יודעת שאף אחד לא מושלם. אבל ככל שהוא מבין שאני רוצה אותו יותר הוא נרתע. אני חוששת שהוא נחוש בדעתו ואני רוצה לשנות את זה ולתת עוד הזדמנות. מה עליי לעשות?

את צודקת בנוגע לטיפול זוגי. מא מומלץ להגיע לטיפול זוגי.היחסים ביניכם מאופיינים במאבקי כח, חוסר אמפאטיה של האחד לצרכי השני, והבנה שבמערכת זוגית חייבים לעשות וויתורים.
תציעי לו שוב ללכת לטיפול, הדרך הטובה ביותר היא להיות כנה ואמיתית , להודות ברגשות האהבה שיש לך כלפיו ולהודות גם בטעויות שלך.

אילה אריאלי
מטפלת אישית וזוגית

אני אשה נשואה עם3 ילדים החיים שלי מלאה בכל מיני בעיות בנישואים וגם בבריאות שלי
בקיצור לפני שנה התחברנו עם זוג נשוי עם ילדים ונהיינו חברים טובים במשך הזמן ולפני זה הייתי חברה עם האישה ועם הזמן הבעל התחיל לרדוף אחריי רוצה להתחיל איתי אני בהתחלה התנגדתי ונהיינו רק ידידים ששופכים בעיותינו אחד לשני ועם הזמו התאהבנו אחד בשני והתחלנו לצאת ביחד במפורש שנינו בוגדים בבני זוג שלנו למרות שאשתו מרגישה שיש משהו בינינו ועשתה כמה סצנות והתעמתה איתו והוא הכחיש כל הזמן ,ואנחנו עדיין בקשר מנסים להפסיק את הקשר אבל כל פעם חוזרים אחד לשני ביום למחרת אני לא יודעת איך להפסיק את הקשר הזה אני מרגישה שאני אוהבת בו מאוד וקשה לי לחיות בלעדיו אפילו יום אחד אני משתגעת אם עובר יום בלי לדבר איתו בטלפון הוא נותן לי תקווה וכוח להמשיך בחיים
אני יודעת שמה שאני עושה זה לא בסדר ואני בוגדת בבעלי ובילדים שלי וגם בחברה שלי אני רוצה להפסיק את הקשר הזה אבל קשה לי מאוד ואני נכנסת לדיכאון מהר וזה משפיע על התפקוד שלי בבית ועם הילדים ואני הופכת לעצבנית מאוד ועצובה,
איך אני יכולה לנתק הקשר הזה בלי לסבול הרבה כי אני באמת מאוהבת בו וגם הוא אבל קשה לנו לחיות ביחד ולעזוב הכל למרות שהוא מוכן אבל אני לא יכולה כי אז אפסיד הילדים שלי
דרך אגב לפני זמן קצר גיליתי שבעלי בוגד בי גם וזה לא מפריע לי הרבה אבל הוא אבא טוב ואוהב הוא לפעמים טוב אליי אבל כשהוא מתעצבן ממני הוא נהפך לאכזרי מאוד
סליחה על ההודעה הארוכה אבל אני באמת צריכה לעזרה נואשות כי אני מרגישה שאני על טובעת ואין לי מי יעזור אהיה מודה מאוד אם תעזרו לי בדחיפות ו תודה מראש

נראה שהחלטת להפסיק את הקשר הזה מאחר והמחיר של מימוש הקשר כבד מדי. ברור שכל פרידה כואבת ואי אפשר להפרד מבלי לחוש כאב.
אני חושבת שהבעיה הנה בזוגיות שלכם, אתם מוצאים פתחי מילוט מהקשר שאינו טוב. את צריכה לעבוד על הזוגיות שלך, להציע לבעלך ללכת לטיפול זוגי ולנסות לשפר ולעבוד על הזוגיות שלכם.
הבגידה הנה פתח מילוט מההתמודדות בחיי הנישואין.
תחשבי שהילדים ישלמו מחיר כבד מאד, כי את טועת שיש משהו טוב בהורות.נוסף לכך יש מרחק מההצהרות של המאהב שלך לפרק את המשפחה שלו למציאות, מדובר בפירוק של שתי משפחות והמחיר מאד כבד.

אריאלי אילה
מטפלת זוגית ואישית

התגרשתי לפני 4 שנים. גיל ילדיי כיום: 10.5 ו- 7.
לילדים מאד כייף אצלי והם אוהבים אותי מאד.
בשבועות האחרונים, הבן הגדול לא בא אליי (לפי הסדרי הראייה) באופן קבוע ומסרב לדבר על כך (הוא "שתקן" מטבעו).
הדבר קרה גם לפני כחצי שנה למשך מספר שבועות, אך זה לכאורה חלף ועכשיו שוב התופעה חוזרת על עצמה.
בנוסף, הילד מתלונן תכופות על כאבי בטן.הוא מאד דרוך וכמעט כל מה שאחיו הקטן אומר, מקומם אותו, והוא טוען שאחיו מעצבן אותו (לטעמי מעל לנורמה).
באופיו, הילד מאד רגיש, מאוד חברותי ומקובל על חבריו, תלמיד טוב.
אשמח לקבל עצות, על מה ואיך לדבר עמו, והכי חשוב, איך לגרום לו שוב לבוא אליי.

במקרה שהנך מתאר לא נראה שיש לוותר לילד להגיע אליך. אם אתה תוותר לו הוא יכול לחוש סוג של נטישה ממך. נראה לי שהילד זקוק לקשר בלעדי איתך, ואין לו הזדמנות לקשר הזה מאחר ותמיד אחיו נמצאים איתו. תציע לפגוש אותו לבד ולעשות איתו פעילות שלך בלעדית איתו. כמובן שגם לא לוותר על השהות שלו איתך עם האחים שלו. אתה חייב להעביר לו מסר שהוא חשוב לך ואתה לא מוכן לוותר על הקשר איתו.

בהצלחה

אילה אריאלי
מטפלת אישית וזוגית

הכרתי בחור שפרוד חצי שנה מאשתו. אשתו הגישה תביעת גירושין לפני חצי שנה, לאחר שהם נפרדו כבר מספר פעמים וחזרו. הם בתהליכי גירושין עכשיו. הכרתי אותו ומאוד טוב לי איתו. הוא אומר שלדעתו יקח עוד מספר חודשים עד שתהליך הגירושין יסתיים. הם היו בגישור עד לא מזמן אבל האישה באה בדרישות חדשות לפי מה שהוא אומר, ועכשיו שני עורכי הדין מדברים ביניהם ומנסים להגיע להסכם, בניסיון לסגור את העניין לפני שיגיע לבית משפט. בינתיים אני והוא ביחד. שאלתי היא איזה זכויות יש לי בתור בחורה שיוצאת איתו? אם אכנס להריון, האם יש לי אותן זכויות והוא יהיה חייב להכיר בילד ולשלם מזונות? האם הילד יהיה ילד רגיל מבחינה משפטית ומבחינת ההלכה?

בתאור שלך את מעלה שני נושאים. את מתייחסת רק לנושא המעמד החוקי שלך, אך לא לצד הרגשי.
במצב שתארת יש מקום לחכות עד שיסתיימו ההליכים המשפטיים בין בני הזוג. האם את רוצה להכנס לקשר רק למען הבאת ילד ולקחת סיכון של גידול הילד לבד?
הבאת ילדים לעולם היא נושא כבד משקל וחשוב שיהיה בשיתוף של שני בני הזוג.
מבחינה חוקית ילד שנולד גם מחוץ למסגרת הנישואין זכאי למזונות מצד האב. מבחינת ההלכה הילד רגיל, אך האם את רוצה שילדך יגדל ללא אב?

אריאלי אילה
מטפלת אישית וזוגית