פורום פרידות, גירושין, בגידות עמוד 9

ואני לא מפסיקה לחשוב עליו.
כל הבנים שיצאתי איתם והיו הרבה לא גורמים לי להרגיש כמוהו..
לא יודעת מה לעשות
זה כנראה מאוחר מידי להתקשר אליו אחרי שפגעתי בו ובאגו שלו
אין מצב שהוא יסלח לי, אני בעצמי לא הייתי סולחת
פעם שלישית שזה קורה לי, נפרדת ואח"כ מתחרטת ואז זה מאוחר מידי

סתם שיתוף..

גם אני נפרדתי מהאקסית ואני מצטער על זה.. :(

אף פעם לא מאוחר מדי!!! את לא יודעת מה הוא מרגיש ולכן מוטב לבדוק מאשר להחליט לבד כי מאוחר מדי,זה שהגעת לתובנות אמנם מאוחר מדי יכול רק להעצים את הקשר שלכם,לדעתי שווה בדיקה ככה גם תוכלי להמשיך הלאה ולא כל הזמן להאשים את עצמך בטעות שעשית.
סתם דעה...

שלום מאיה
את מתארת דפוס התנהגות שחוזר על עצמו "נפרדת ואח"כ מתחרטת.." האם זה קורה רק במערכות יחסים, או שאת מזהה את זה גם במעגלים אחרים בחייך? נראה שמיתון האימפולסיביות יכול לעזור לך לשמור על מערכות היחסים שאת מנהלת לפחות עד הרגע שבאמת תחליטי מתוך הבנה ומודעות מדוע את מפסיקה את הקשר.

בהצלחה,
גלאי סיגלית
יועצת זוגית בדרום

כפי אשר כתבתי בהודעה הקודמת, יש לנו 2 ילדים.
שניהם נורא קשורים אלי, ואני זה שמילאתי את תפקיד האימא בבית.
כל דבר הם מבקשים ממני, ואני זה שמטפל/ משחק/ מקלח/ משכיב/ מחתל/ מנגב/ מטייל/ מאכיל/ מלביש וכו', בקיצור הכול.
הדבר מתבטא מאוד גם בקשר שלהם כלפינו. כאשר היא יוצאת, אין היא חסרה לאף אחד. מקסימום הם שואלים מתי אימא חוזרת. אבל כשאני יוצא- זה סרט!!
הם חוו בשנה האחרונה הרבה מתיחות בינינו, עד כדי כך שאשתי סייטה אותם שאבא עוזב את הבית כי הוא רוצה ללכת לגור עם אישה אחרת והוא רוצה ילדים אחרים (דבר שלגמרי לא נכון!!, אבל כדי לנקום בי ולצער אותי היא עשתה זאת, מבלי להבין שהיא מסייטת את ילדיה).
לילדים, ובמיוחד לגדול יש חרדת עזיבה. כבר כמה פעמים הוא שואל אותי: "אבא נכון שאנחנו לא ניפרד?" וכדומה. גם הוא מבקש המוווון מגע פיזי ממני. אני לא בא להתרברב, אבל הם פשוט קושרים אלי ברמות מטורפות.
הבעיה היא, שלמרות שהיא יודעת שזו האמת, היא לא מוכנה לוותר על המשמורת, מפני בושה ממשפחתה ונישול מהירושה של הוריה.
בעקרון, אינלי הרבה סיכוי להוציא משמורת, ואני די מתחיל להבין שאאלץ להיפרד מילדיי.
ממשרה של אב וחצי, אני יהפוך לאבא של שעתיים בשבוע וכל שבת שנייה.
המחשבה על כך גומרת אותי. הילדים שלי יישברו לרסיסים ויישאר מהם חורבות אדם!!

היי
ראשית כל אני מאחל לך חורף בריא ושמח לך ולכל משפחתך.
דבר שני - אל תתייאש ואל תרים ידיים כ"כ מהר,
תיגש להליך גישור מהיר וזול שבו תנסו להתאמץ להתאים את עצמכם למצב שנוצר, מאחר ואין לך באמת שליטה על מה שקורה, ועוד יקרה,,, חובה עליך לעשות השתדלות מירבית העומדת לרשותך ושיש באפשרותך לבצע כרגע כרגע,
תהייה חזק
כדי לא לאבד את זהותך...
תהייה חזק
כי הילדים זקוקים לך כאבא...
בנוסף > אני מציע לך בחום לפנות לסיוע מיידי ש לאנשי מקצוע שידריכו לפחות אותך כיצד להתמודד עם החרדות והשאלות של הילדים, תעזוב את הכל ותתפנה לנושא החשוב הזה שיקבע את עתיד ילדיך לדורות,
בהצלחה

איש יקר,
קודם כל אני מציעה לך לפנות לעורך דין שמתמחה בנושא ולשמוע מה הן זכויותך ומה המשמורת שניתן לקבל במקרים כאלה.
בנוסף אתה צריך להבין שגרושים הם מהאישה ולא מהילדים ואם תנהלו את זה נכון תוכל להמשיך להיות אבא של הילדים. נכון זה פחות מאשר מגורים בבית אחד אבל זה בהחלט יכול להיות קצת יותר משעתיים בשבוע.

לצערנו זה המצב האבסורדי בבתי המשפט בארץ שכמעט תמיד לצד האישה למרות שהיום ישנה מגמה לבחון את הדברים היטב וייתכן והיה ותצליח להוכיח בבית המשפט את מה שאתה כותב שתקבל אתה את המשמורת על הילדים,לךיבי ליבי איתך כי אם אישתך לא מבינה איזו מכה זה לילדים הפגיעה בהם תהיה אנושה.אני מנהל משמורת משותפת על ילדיי כולל שינה אצלי פעמיים וכל שבת שניה,זו גם אופציה מבחינתך ככה הילדים נהנים משני העולמות..בהצלחה

נשואה מעט שנים. תמיד כשאני פוגשת גבר מסויים המוכר לנו, אין מצב שלא יחמיא לי כשאנו לבד. הפעם הגיב שונה: "את נראית מאד מאד צעירה וטוב, את מוכנה שאכיר לך בחור"? צחקתי ואמרתי שאני לא מחליפה את בעלי באף אחד. האם ניסה לבחון אותי אם אהיה מוכנה לבגוד איתו?? מדוע היה צריך לומר לי זאת ואפילי בצחוק???

איך את מתייחסת למקרה. כל אחד והפרשניות שלו. עצם זה שאת כותבת פה, ועוד יותר מיזה-במספר פורומים זה מראה שזה "מעניין אותך " קצת יותר מהדברים כהוויתם. וכן, אני יכולה להבין , את אוהבת את העניין ויותר מיזה יש לך משאלת לב שאכן הדברים הם באמת כאלה. וזה לגמרי לגטימי. סביר להניח שהוא אמר את מה שאמר וממשיך להחמיא לך תמיד כי הוא מקבל משוב חיובי ממך , דבר הגורם לו לבחון ולבחון עד איזה גבול הוא יכול למשוך את העניין. קבלי את זה כמחמאה והמשיכי הלאה.

פלונית יקרה,
את שואלת שאלה שהתשובה עליה ידוע רק לאדם אחד וזה אותו גבר מחמיא ... אין לך ולאף אחד אחר דרך לדעת מדוע הוא אמר את מה שאמר ומה הכוונות שלו ולכן ההתעסקות בו מיותרת לחלוטין. מה שחשוב הוא איך את מגיבה למחמאות שלו.
שימי לב לתגובותייך, תמיד כייף לקבל מחמאות על הגיל שלא נראה ועל הטיפוח ועל המראה היפה אבל יש הבדל בין ההתענגות הקטנה והחשאית ובין הציפיה לקבל את המחמאה. יכול להיות שבלי לשים לב רואים עלייך את ההנאה מקבלת המחמאה ורואים שאת בעצם מחכה לזה בכל פעם שאתם נפגשים?
אם את מרגישה לא נח עם אותו גבר העמידי אותו במקום ותגידי לו שלא נח לך עם זה.

בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית

אחרי 3 שנים מלאות באהבה, אכזבה ופרידות אני מחליטה שהגיע הזמן לקום, ללכת ולחפש לעצמי חיים חדשים ואהבה חדשה ובריאה. נסיונותיי לא צולחים, ושוב אני מוצאת את עצמי מתגעגעת וחוזרת לזרועותיו. אני מרגישה שאני הורסת את חיי במו ידיי! איך אני שוכחת אותו וממשיכה הלאה??

כנף שבור ...

פרידה היא דבר קשה אפילו קשה מאוד ועוד יותר קשה להפרד שההחלטה באה ביחד עם אהבה גדולה. הידיעה שהאהבה הגדולה שלנו לא מתאימה לנו זו תובנה לא פשוטה אבל... ויש אבל... ברגע שהגעת להחלטה שזהו, שהקשר הזה אינו טוב לך ושאת צריכה אהבה בריאה זה הרגע הנכון לקום ולהתמודד עם ההחלטה למרות שהיא קשה וכן אני חוזרת על זה, זה לא פשוט!
קיבת החלטה מתוך הבנה שזה לא מתאים ולכן עלייך לעשות הכל כדי לעבור את התקופה הראשונה שיש בה המון געגוע והמון כאב המון רגעים שנראה בהם שלא תאהבי כך אף אחד אחר. הקיפי את עצמך בחברות תומכות ומקשיבות שיהיו מוכנות לשמוע אותך כל הזמן ולחזק. מלאי את אעצמך בתעסוקה בעבודה ומחוץ לעבודה כדי שיומך יהיה מלא. רק כך ניתן לעבור את התקופה הראשונה שהיא הקשה ביותר ואחרי שתעברי אותה ההמשך יהיה קל יותר ותוכלי לאט לאט להתפנות ליצור קשר חדש.
כתבתי בפורום הזה מספר רב של פעמים שפרידה דומה לאבל. וכמו באבל יש שלבים שצריך לעבור אותם כדי להמשיך הלאה. אם תשברי כל פעם אחרי התקופה הראשונה שהיא גם הקשה ביותר את תפגעי שוב ושוב ולכן עלייך להיות נאמנה להחלטה שלך ולדבוק בה.
נסי לפנות לאימון אישי כדי לקבל כלים להתמודד עם התקופה הזו.

בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת אישית וזוגית

הפקידה שטיפלה בי בסניף הדואר שבעירי אינה מבוגרת אבל גם לא צעירה,45-50 והיא שמנה ויפה מאוד מאוד ובדקות הקטנות שהייתי בדלפק נדלקנו ואני בן 65
אני לא זוכר סוכריה מתוקה כזו הרבה שנים גם היא וגם אני נשואים
ומזה התברר לי ששמנות יודעות לענג גבר יותר מכל אשה אחרת

וגם רובם יפות הפנים חינניות תמיד אהבתי ההגדרה שלך נכונה בהחלט.....

מה עושים כשאני שנה אחרי שנתתי צאנס עידדן לא יכולה לסלוח
ועדיין יש בי רצון לנקום גם בזונה שלו .
?לא מאמינה שוויתרתי על אמונותיי.

הייי מה מוכנה לעשות כדאי לינקום בו?
כחי זמן תחשבי ותנסי להיתגבר ולפנק את עצמך ..כך שכל החוויה שהייתה תימחק מליבך וחייך יחזרו לשיגרה.....זה לוקח זמן...ותנסי להיות יצירתית בכל שתיבחרי.. בהצלחה.

בוקר טוב לך - יש משפט סיני עתיק האומר- להרוג כלב לא מרפא את הנשיכה.
גם אם תנקמי לא תשכחי ולא תעלימי את מה שקרה ופגע בך כל-כך אז לדעתי חבל על הזמן והאנרגיות שתשקיעי בכך.
אני מסכימה עם ציצו- תעסיקי את עצמך בדברים החיוביים והחשובים לך. תחשבי טוב טוב מה טוב בשבילך, תחליטי את ההחלטות הכי נכונות לך ותני לזמן לעשות את שלו.
בהצלחה!

שלום רב, שמחתי להכיר את הפורום שלכם:-)))
אני בהליכי גירושין ורציתי לשאול כמה שאלות:
1. בעלי רוצה להגביל אותי לגור רק באזור המרכז ואני לא מוכנה להתחייב על זה לטווח של עוד 16 שנה.............! מה עמדתו של בית משפט בנידון? או מנסיון שלכם?

2. זה נכון שנהוג לכתוב בהסכם גירושין סעיף שמגביל אותי ואת הילדים רק למגורים בארץ? ואם אמצא עבודה או אהבה בחו"ל?

3. מה לגבי מחלות של הילדים? אצלי הם חולים המון - מי לוקח אחריות והעדרות מעבודה? בעלי לא מוכן לקחת אחריות בנושא - מה עושים????

אנא אנא
ותודה תודה:)
נופר

שלום לך נופר,

אני מאוד מבינה את הקושי והמורכבות אותם את חווה בתהליך גירושייך, אי הוודאות והדילמות הרבות שעולות. עם זאת, שאלותייך כפי שהן מוצגות צריכות להיות מופנות לעורכי דין העוסקים ומתמחים בתחום האישות.אלו שאלות משפטיות ואינן מתאימות לפורום זה.
לגבי שאלתך הראשונה העוסקת באיזור המגורים,כיועצת זוגית אני ממליצה לך שאת ואבי ילדייך תשתדלו לטובת הילדים(הניידות שלהם ביניכם וכו') והנוחות של כולם- לגור בסמיכות האחד לשני.קיימים קשיים רבים ומגוונים בעת משבר גירושין, כדאי לכן לנסות ,אם הדבר ניתן כמובן, ולצמצמן בכל הקשור לחלקים הטכניים לפחות.

בהצלחה,
מיכל פאטל.

אני ובן זוגי נפרדנו לפני כשנה כאשר בן זוגי עבר משבר קשה בחייו ולא יכל להכיל את הקשר שלנו .
הוא התחיל להיות מרוכז בעצמו ובסביבה שלו ולא ייחס חשיבות לקשר שלנו, בהתחלה ניסיתי לגשר על הפערים, ליזום שיחות, הלכנו גם לפסיכולוג יחד - כל הנסיונות האלו עלו בתוהו - הבנתי שאנחנו לא משדרים על אותו גל.
עד היום ניסיתי להתגבר, בהתחלה לא יצאתי עם גברים בכלל עד שלפני מספר חודשים העזתי לצאת עם בחור חדש- הקשר הזה גם לא היה נכון אבל אני לא מצליחה לשחרר את הקשר הקודם ולא מצליחה להבין שיהיה לי טוב יותר בלעדיו.
במהלך השנה האחרונה חזרנו מספר פעמים וזה רק הקשה עליי להוריד ממנו את הפוקוס.
איך מתמודדים עם פרידה אני לא יודעת מכיוון שזהו הקשר הרציני הראשון שהיה לי (למרות שאני היום בת 26)זה היה קשר ארוך של 4 שנים וחצי וקשה לי לשחרר אותו, נוסף על זאת אני יודעת שמחשבותיי לא רציונליות אבל אני לא מצליחה לחשוב על להיות בקשר חדש ולהיפתח מחדש עם גבר אחר.
יש בסיס לדברים שלי?
יש מי שעבר את זה כבר ורוצה להציע דרכים לעשות את זה קל יותר?
תודה מקרב לב

שלום לך,
פרידה מאדם אהוב זה תהילך, לעיתים תהליך ארוך, פרידה זה סוג של אובדן ולכן התגובה שלנו לעיתים היא תגובה דומה לאבל. וגם כאן יש שלבים שצריך לעבור כדי להתגבר וללמוד לחיות ללא האדם האהוב בחיינו.
ליגיטימי להרגיש שאין אף אחד אחר שמתאים וליגיטימי להרגיש הרבה צער ועצב אבל ... אפשר להתגבר על זה אם רק לא תנסי לדלג על השלבים.
תני לעצמך זמן, אל תחפשי מישהו אחר כי את כנראה עדיין לא מוכנה להתחיל קשר חדש. ככל שתנסי בכח לצאת עם אחרים כך תרגישי יותר שרק הוא היה מתאים.
קחי פסק זמן, צאי לבלות עם חברות, תעסיקי את עצמך בדברים שאת אוהבת לעשות בלי לרוץ לחפש בן זוג חדש. לאט לאט הגעגוע ידאך ואת תוכלי לפנות לעצמךמקום לאנשים חדשים בחיים שלך.
גם שיחות עם מאמן אישי יכולות לעזור מאוד.

בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת אישית וזוגית

שלום לכולם , אני צריכה עצה ואשמח אם תעזרו לי. אני וחבר שלי נפרדנו לפני כחודשיים ובסך הכל היינו כחמישה חודשים ביחד , עם זאת אנחנו עבדנו יחד באותו תפקיד ואותה עבודה כשנתיים..נפרדנו כי הוא לקח אותי כמובן מאליו..ומעוד כל מיני סיבות שרק הוא הפסיד מהם. בכל מקרה , אנחנו חברים מאוד טובים בלי קשר למה שהיה. אני עזבתי את עבודתי.. ואני רוצה לתת לו מתנת פרידה , אני לא יודעת מה לקנות או להכין , זו בעיקרון מתנת פרידה מהעבודה אבל היה ביננו הרבה יותר.
אשמח לעצות.

הייי לך חברים מהעבודה ניפרדים זמנית
מאמין שיהיו לכם פגישות ושיחות בכל מקום שתימצאו...יש חנות מתנות שמאפשרת להעביר תמונה עם שעון זמן תעבירי לו תמונה אישית שלך יפה ולוגו של מקום העבודה
משולב בשעון זמן... שיבין שהזמן עובר שלא יחמיץ אותך...יפה לא? בהצלחה...רק ספרי אים ריגשת אותו ציוצ

הוא כבר החמיץ , למעשה הוא זה שהתחיל לזלזל ולהתנהג ממש לא יפה ולכן החלטתי שאני לא רוצה להשאר במערכת , אין ספק שזו מתנה מקורית. יש לך עוד הצעות ?

הוא לא החמיץ ....שינסה אחרות... יבין שהחמיץ אותך.......אם הוא אוהב אופנועים יש כזה אופנוע עם הקדשה ועט יפה מורכב בתוכו.....וגם בקבוק יין עים הקדשה שלך, כתוב על הבקבוק....וגם עט יפה שחרוט עם שמך שלא ישכח חלילה........וגם לוח שנה עים תמונה של כל החברים מהעבודה ו......כמובן דגש על תמונתך....מספק אותך??

יש אתר שעוזר בדיוק בדברים האלה קוראים לו "מתייעצים"
זה אתר חדש שיוכל לייעץ לך מה לעשות בסיטואציות כאלה
חפשי בגוגל ותנסי...
בהצלחה!!!

בת 41. נשואה 18 שנה. לפני שלושה חודשים גיליתי שלבעלי יש קשר עם ידידה מהעבר כשנה.
כשהבנתי שיש לו איזשהו קשר עם אותה אחת, קיבלתי את זה ברגיעה מוחלטת משום מה, לא ברור מדוע.
למחרת הוצאתי פירוט שיחות של שנה שלמה והתברר לי למרבה הזוועה שהוא בקשר איתה כבר שנה. קשר טלפוני וסמסים כמעט יומיומיים. שנה שלימה! ולומר את האמת, לא חשדתי ב כ לו ם! ממש כך! לא העלתי על דעתי כזה דבר.

גירסתו: הרגיש מוזנח בשנה האחרונה, שמתי אותו בצד, הייתי קרה אליו ומתנשאת (יש בזה), היא היתה המשענת שלו והוא אהב לדבר איתה ולדבר איתה בלבד, לפי דבריו, לא נמשך אליה בכלל, זה היה קשר של ידידות בלבד, נפגשו רק 4 פעמים במשך השנה במקומות ציבוריים ובאוטו

אני: עד כמה שאני יכולה להמשיך להיות מטומטמת, אני מאמינה לו. למה? כי נראה לי שהוא דובר אמת. בכל אופן מא...ז, אני דיי מרוסקת.וגם כשאני מאמינה לו אני לא סולחת לו, הפגיעה היא כמו גרזן בלב, רוצה לקבל אותו אבל לא מצליחה. כי גם אם הם לא שכבו, הייתה בינהם אינטימיות וקירבה נפשית שאני לא הייתי שייכת לה, משהו שלה ושלו ואני הושארתי בצד.
משום מה הסקס טוב בנינו, תמיד היה, גם כשהייתי לפי דבריו, מתנשאת וקרה הסקס היה טוב ואני יודעת שגם מצידו, באופן כללי אני אישה יצרית ומאאאד אוהבת סקס- כך שכאן לא קבור הכלב.

יש לי 4 ילדים,17 הבכור ומטה... וזה, וזה בלבד הסיבה שאני נשארת איתו כרגע,

אני טועה???

את ממש ממש לא טועה.נראה לי שכל מי שנמצא בפורום הזה- גם אלה שבגדו וגם אלה שנבגדו נשארים בגלל הילדים וזו הסיבה הכי טובה והכי חזקה- להשאר בגללם.
השאלה- אם גם הוא רוצה להשאר , לתקן את דרכיו ולחזור לחיים הרגילים והאם את תוכלי באמת לסלוח לו ולקבל אותו יותר בחום ופחות כמובן מאליו. נראה לי שזה אפשרי מצד שניכם - הרי הייתם 17 שנה ביחד- יש לזה משמעות , לדעתי.
זה לא יהיה קל- לא לך ולא לו אך אם באמת באמת תרצו בזה שניכם תוכלו לשקם- מנסיון.

את ממש ממש לא טועה.נראה לי שכל מי שנמצא בפורום הזה- גם אלה שבגדו וגם אלה שנבגדו נשארים בגלל הילדים וזו הסיבה הכי טובה והכי חזקה- להשאר בגללם.
השאלה- אם גם הוא רוצה להשאר , לתקן את דרכיו ולחזור לחיים הרגילים והאם את תוכלי באמת לסלוח לו ולקבל אותו יותר בחום ופחות כמובן מאליו. נראה לי שזה אפשרי מצד שניכם - הרי הייתם 18 שנה ביחד- יש לזה משמעות , לדעתי.
זה לא יהיה קל- לא לך ולא לו אך אם באמת באמת תרצו בזה שניכם תוכלו לשקם- מנסיון.

מניסיו מר וטרגי, אין לך מה להישאר בגלל הילדים, הם הרי יודעים ומריחים מה קורה ביניכם, ואם לא-הם יגלו את זה בעתיד או מתי שהוא, לא תמיד יתאים לך שהם יידעו אבל תמיד תיהיה גיסה טובה או מכר שידע על איכות היחסים עם הבעל הבוגד/האדיש/הלא מיני (יש גם כאלה). ויש גם בעים שסובלים מרות בקשר ונשארים בגלל הילדים או בגלל ילד חולה במחלה קשה והאישה ממשיכה לממר את חייו, כולל את חיי הידלים האומללים.אני מכירה איש כזה שאם הייתי יודעת על בעייתו הרצינית בגלל האישה (כולנו חשבנו שבגלל מחלת הילדה שלו היא מתנהגת בירוף ולא ידענו שהוא סיפר לחבר שהאישה יורדת לייו מהיום שהם נישאו) שפשוט נפטר מדום לב ביום שהבת קיבלה טיפול מיוחד וקשה. זו טרגדיה שהמשפחה שלו לא מעכלת ולא תעכל לעולם! האישה (שבחייה הוא דרש שתטופל עי פסיכיאטר בבית החולים שבו הבת טופלה, כיא חרת יתגר והיא הסכימה בליאת ברירה)לא ישבה דקה אחת שבעה אלא שיחקה אותה יושבת בבית חולים ליד הבת החולה. האיש הזה הקדיש את השנים האחרונות לבת החולה שהייתה גם עם בעיות נפשיות והתנהגותיות (בגלל אלימות קשה של האמא נגדה לפני שחלתה וגם כנראה שזה תורשתי, יש במשפחה של האמא סיפור קשה של ילד לוקה בנפשו-משפחה אמידה, משכילה, ממוצא שוייצרי,) הסיפור הזוי, זו משפחה שאם הסתכלת עליה-התמלאת בקנאה גדולה על החינוך ועל ההקפדה של האמא איתם. אז עכשיו הוא החמיץ את חייו ובגלל שלא התגרש כי עשה חשבון לילדים הקטנים שבבית ושאהבו אותו בכל מאודם-המשפחה הזו נקצצה ושנארה בלי כנפיים, האבא נפטר והילדה גם כי הטיפול לא הצליח. הפסדנו אדם גדול ואיש מיוחד. אל תישארו בגלל הילדים, רק אם יש לכם שיקולים אחרים אגואיסטיים (אין אפשרות לקנות בית קטן, לא עובדים כדי מחייה ועוד) וגם אז-כן, תצמיחו לבן הוזג האדיש קרניים. לא צריך לרוץ לספר לחברה כל דבר וכך יהיה לכם טוב מאוד.

את לא טועה...קשה אבל מתגברים רוב הגברים בוגדים ..אולי זה ינחם אותך אבל את תהיי חכמה מספיק כדאי להנות בדרכים שאת תבחרי לך ושמרי על משפחתך בהצלחה אישה

היי ליהיא
עולה מדברייך יותר מסיבה אחת (הילדים) להישאר, יש ביניכם אהבה, וסקס טוב וגם 18 שנה יחד זה לא מבוטל. אני חושבת שיש לך יותר סיבות להישאר, ללמוד את ה"לקח" לעבוד על היחסים ולשפר אותם. אני מבינה את הכאב שהוסתר ממך סוד, שהתקיים קשר מאחורי גבך, אל תתני לזה להשתלט עלייך, חשבי האם את מוכנה לוותר עליו כדי שאחרת תזכה בו? אם הוא מספיק חשוב לך (למרות..) אל תמהרי לוותר!

בהצלחה ושנה טובה
גלאי סיגלית
ייעוץ זוגי בדרום

יש אתר שעוזר בדיוק בדברים האלה קוראים לו "מתייעצים"
זה אתר חדש שיוכל לייעץ לך מה לעשות בסיטואציות כאלה
חפשי בגוגל ותנסי...
בהצלחה!!!

נשואים כ5 שנים בני 31 בלי ילדים בגלל קריירה וצבירת נכסים שלא יחסר לנו ולילדנו כלום בחיים.באותו ערב שיצאה פעם ראשונה איתו מאמן כושר שלה כמובן לא בידיעתי הרגשתי משהו לא תקין פתאום יש לה ערבי צוות, יוצאת עם חברות .כל התקופה ידעתי בתוך תוכי שלאשתי לך מישהו אחר התיעצתי עם חוקר הציע לי לקנות מכשיר הקלטה לשתול אותו באוטו ולשמוע איך המצב באמת וכמובן מה ששמעתי חרב עלי עולמי באותו יום.לאחר כמה ימים הראתי לה את המכשיר פניה נפלו אמרתי לה שיש עליה מעקב של חודשיים והיא התחילה לזמר ולספר, נראה לי הכל, סיפרה שהיא לא יודעת למה זה קרה והוא רק אשלייה ומיררה בבכי שאני לא יעזוב אותה. כמו כן נעלמתי הבית לשלושה ימים היא חפשה אותי בכל הארץ הפעילה איכון משטרתי לפלאפון וגם לא מצאה. לבסוף חזרתי ואמרתי שנוכל לתקן אבל בתנאים שלי כמובן הסכימה .גם עם היינו מתגרשים ההסכמה הייתה שהיא יוצאת בלי כלום. נכון להיום מנסים לשקם משהו (היא כל חיי). אני כבר חודש וחצי לא אוכל לא ישן לא יודע עם להשאר או לצאת מנשואים אלו. שבור למוות אבקש שתעזרו לי

ברוך בואך בצל קורותינו...
אני מבין שההרגשה שלך היא כמו סוף העולם ולכן אין לך יכולת לתכנן אפי' מהלך אחד קדימה, אבל דע לך שניתן לצאת לדרך חדשה דווקא מתוך המשבר הזה,ויש שמצליחים לשדרג את היחסים שלהם בבחינת "מעז יצא מתוק",
-
ראשית עליך להכיר בכך ש - הרי אשתך לא רצתה לבגוד בך ולפגוע בך במתכווין, ובעצם היא בגדה בעצמה ועברה על גבולות שיום קודם אם היית שואל אותה היא הייתה נחושה בדעתה שלה זה לא יקרה... ולכן אני חושב שכדאי לך לקחת פסק זמן ולחשוב טוב מה בדעתך לעשות, מותר לך להחליט כרגע שאתה לא מקבל שום החלטה! אלא יושב ובוחן את כל האופציות עד שתרגיש שאתה מסוגל להחליט ולעמוד איתן ולבצע את אותה החלטה תהייה אשר תהייה,
-
כללו של דבר אם יש בניכם אהבה וקירבה הדדית סימטרית כלומר אתם אוהבים אחד את השני פחות או יותר באותה צורה אז כדאי לכם מאוד לנסות ולשקם את הקשר הזוגי ולשדרג אותו כאמור,
אבל אם יש חילוקי דיעות והבדלים משמעותיים בתפיסת החיים כמו הרצון לצאת ולבדוק מה יש בחוץ או להתנסות בריגושים וכו', כאן הייתי ממליץ לך לבחון בכובד ראש ולהפרד עם כל הצער שבדבר כי מה שהיה כבר לא יהיה, ויש לך הזדמנות לפרוש בשיא מאחר ואין לכם עדיין ילדים משותפים,
אבל שוב תבחן מה טוב לך כרגע וע"פ זה תפעל, בסה"כ גם אשתך רצתה שיהיה לה טוב או יותר טוב ממה שהיה לה בבית(כך לפחות היא חשבה...) ולכן עשתה מה שעשתה, כעת נשאר לכם לבדוק כל אחד לחוד מה יעשה לו יותר טוב, להשאר או לפרוש, אני מניח שמתי שהוא תמצא את התשובה,
-
ברור לכם שאתם חייבים לראות בעל מקצוע כדי שיקשיב לסיפור שלכם כמשקיף מן הצד ויכוון אתכם לקבל החלטות נכונות,
-
אני לא מקנא בך, ושולח לך המון חיזוקים,
>>> רק אל תתפתה להאשים את עצמך בכל מה שקרה, מניסיון זה לא עוזר וגם לא תורם לשיקום אח"כ.
-
נ.ב. כל זה נכתב בלי להכנס לשיקול ההלכתי שבעל שיודע בוודאות שאשתו הייתה בקשר אינטימי עם גבר אחר ההלכה היהודית אוסרת את האשה על בעלה ועל בועלה,
מכיוון שיש לבחון כל מקרה לגופו, תתייעץ עם אישיות רבנית כדי לדעת מה לעשות בנידון.

בהצלחה

בני
מודה אני לך,לפחות עשית לי קצת טוב על הנשמה מה שלא היה לי כבר חודש ומי יודע כמה.היא כבר הספיקה לספר לי אך היה הסקס שלהם ,דברתי איתו נשוי +3 אישיות מוכרת . הסברתי לו אם הילדים שלו היו יודעים איזה אבא יש להם איזה ערכים ואישיות הוא בונה להם הוא התחנן ואמר מה אני רוצה אני אקבל רק לא להפעיל את הסנקציה (זה לא מה שיהעה לי טוב ).תודה תודה תודה על החיזוקים מכולם.

יש לך איזה/ו יועץ זוגי להציע

עץ עקום בחיים !!!! אבל בחיים !! לא מתיישר ואת זה תזכור מנועם !

זרוק אותה ותתחיל חיים חדשים.

אתה תיפגע ממנה בעוד עשר עשרים שנה שוב !

חבל עליך !

בגידה זה אופי, פעם בוגדת תמיד בוגדת.
אחרי חמש שנים בלבד, היא כבר מחפשת, היא צריכה חידושים וריגושים.
זו בגידה שעלית עליה, לא בטוח שהיא הראשונה, יכול להיות שהיו כאלה שלא שמת לב.
תתגרשו, כדי שלא תהיה שוב במצב הזה בעתיד.

אהבתי !

שלום רונן,

צר לי על מצבך.הכאב הוא גדול כאשר נוצר משבר אמון כתוצאהמבגידה.יתכן כי המצב אליו הגעתם נובע מכך שהייתם כל כך שקועים בקריירה ובצבירת נכסים ששכחתם להזין
ולהשקיע במערכת הזוגית.כל כך רציתם שלא יחסר לכם כלום בחיים, מבחינה חומרית עד כי זנחתם ויצרתם גירעון ומחסור במימד הרגשי ביחסים שלכם.
משבר כזה נועד לעצור ולחשוב.לעצור ולברר לעצמכם מה הסיבות שהביאו אתכם בשלב כל כך מוקדם ביחסים לפשיטת רגל .וישנן כאלה כנראה.
אם לא תוכלו לעשות בירור זה בעצמכם-וסביר להניח שלא-אני מאוד ממליצה על טיפול זוגי בו תעבדו (בעיקר אתה )את הטראומה , תבנו מחדש את האמון ותירכשו כלים ןמיומנויות ביחסים שלכם.

בהצלחה!
מיכל פאטל.

אני פונה לכל הנבגדים למינהם .אם מישהוא צריך להכות על חטא זה הגבר ורק הגבר בלבד ואסביר את עצמי .
האישה צריכה וזקוקה יום יום שעה שעה לתשומת הלב של הגבר ובעיקר מהגבר שלה. ולא רק זה ,והכי חשוב לה ולך זו הפעילות במיטה.
ואדון יקר עד שהגברת לא גומרת ובטירוף אתה לא קם מעליה בשום אופן. ואם גמרתה לפניה אז תלך לעזאזאל.
כאשר האישה מקבלת את צרכיה על הצד הטוב ביותר ממך היא לא תחפש במקום אחר,תעשה סוויץ' מהר ותתחיל לדאוג שהמיטה תמיד תהיה חמה חמה חמה ואם הגיעה לאורגזמה ממך היא הלביאה שתשמור עליך. עלה והצלח.
אשמח לקבל פניות ןלעזור במידת היכולות שלי.

חחחחחחחחחח זה עבד אצלך אתה חושב שזה עובד אצל כולם ????????????
ועוד דבר סקס בזוגיות זה חשוב נכון מאוד אבל אם לאישה אין גם את הרגש שהיא צריכה לקבל אז בסופו של דבר האורגזמות יכולות ללכת לעזאזל.....תפנים טוב

שים לב ידידי היקר ואוכל לתרום לך מניסיוני כאשר אני בן 35 ,בעבר קרא לי בדיוק את אותו מקרה כאשר תפסתי את אישתי בצ'אטים באתרים כמובן עם גברים.... תיכננתי לעזוב את הבית עם כל הפקלאות והיא מיררה בבכי שלא אעזוב את הבית כאשר הוסבר לה שמדובר בהזדמנות אחרונה......
במרוצת הזמן לאחר 4 שנים של נישואין הגיעו שני ילדים קטנים ונפלאים כאשר יצר הבוגדנות שלה שוב התעורר והיא עברה לשלב בגידה מתקדם כאשר במשך 3 חודשים "חגגה" עד שעצרתי את החגיגה וחשפתי את התרמית ,והודתה בבגידה.
אני לא מאחל לך להגיע למצב של גירושין עם ילדים ,מדובר בהליך רגשי קשה מאוד עם תשלומי של מזונות עבור הילדים (כן גם אם מדובר בבית הדין הרבני ) וחשוב שתבין הגבול בין אהבה לשנאה דק מאוד ..... אז תעשה חושבין טוב טוב טוב ואל תוריד מערך עצמך לעולם חביבי אתה עוד צעיר וכל העולם לפניך,והאמן לי עדיף מוקדם מאשר מאוחר.
ןחשוב שתפנים אישה שבוגדת "וטעמה" מהפרי האסור תמשיך לעשות זאת אם לא אחרי חודש אחרי שנה .(מדוע לא חשבה על מערכת הנישואים לפני הבגידה ?? לשוחח איתך וללכת לייעוץ זוגי? אלא בחרה ישר בבגידה)

היי רונן,האמת קשה לדעת מה לכתוב לך ואיזו עצה לתת לך.מצד אחד לצערנו אחוז הבוגדים/בוגדות גבוה ביותא במקומותנו.מצד שני אישה שבגדה וטעמה את הפרי האסור ככל הנראה ביום מן הימים תעשה את זה שוב.מצד שלישי אין חוקים בדברים האלו,ייתכן שאישתך הבינה איזו טעות איומה היא עשתה ומאוד רוצה לשקם את חיי הנישואין שלכם.לדעתי כשאני קורא את התגובה השניה שלך ומתברר שנכנסתם לפרטים הקטנים מה ואיך היה הסקס ביניהם אתה לא תוכל לאורך זמן לחיות עם זה.כל פעם שתקיים יחסי מין עם רעייתך זה יצוץ גם אצלך וסביר להניח שגם אצלה.היית בבעיה הרבה יותר קשה להחלטה אם והיה והיו ילדים באמצע אז השיקולים היו אחרים.עכשיו אתה רק צריך לנתח את הדברים כי אתה מכיר את עצמך ואת רעייתך,למרות הבגידה האם אתה באמת ובתמים מאמין לה שזה לא יקרה שוב בעתיד? האם הבנת מדוע היא עשתה את הדבר וממה הוא נבע? האם זה בר תיקון? אם כל התשובות חיוביות אז שווה לנסות ולתקן ולו רק מתוך אהבתכם.אם על חלק מהתשובות התשובה שלילית אין לך ברירה לפרק את החבילה כאשר היא קטנה..הכל בידיים שלך כרגע לטוב ולרע.אתה הוא זה שתצטרך כל לילה להכנס למיטה בהרגשה שגבר אחר חווה את אישתך בעודכם נשואים..בעיה.
בהצלחה בכל מקרה

רונן שלום,

לעבור חווית בגידה זה לא נעים ובהחלט דורש התמודדות עם פגיעה באגו ועלבון גדול אבל יחד עם זאת אם מחליטים להשאר יחד אחרי בגידה אז צריך להמשיך הלאה ולהניח את זה בצד כי מצד אחד להשאר יחד ומצד שני לאמלל את שניכם זה פתרון רע מאוד.
כדי לשקם מערכת יחסים אחרי בגידה עליך קודם כל להחליט עם עצמך אם אתה באמת אוהב אותה ורוצה אותה כחלק מחייך. אם התשובה היא כן אז כדאי מאוד לפנות לייעוץ זוגי כדי לאתר מה היו הסיבות שבגללן היא בחרה לבגוד. אם לא תטפלו בשורש הבעיה אז לא באמת תוכלו לשקם את היחסים בינכם.
אתה אומר שהיא כל חייך אך לא יודע אם להשאר בבנישואין האלה? יש בזה סתירה מסויימת ולכן שאל את עצמך אם היא באמת כל חייך ואם אתה באמת רוצה אותה.

בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת אישית וזוגית

אנו מתגרשים לאחר 30 שנות נישואין.האישה החלה בתחבולת עלילה עלי ,קראה למשטרה ושיקרה שאיימתי עליה ברצח וכך הורחקתי מן הבית. כיום אני גר בחדר בשכירות.
יש לנו 3 בתים ולפי הערכת שמאי הראשון והגדול שבו גרה האישה -2.2 מליון השני 1 מיליון והשלישי 560000 ש"ח.
כשרכשתי את הדירות לפני כ 4 שנים רשמתי את הגדולה (2.2) ואת הבינונית (1) על שם ביתי שהיום היא בת 24.האם מנסה לעכב את החלוקה בטענה שהדירות של הילדה בלבד ואין להתחלק בהן. עלי לציין שבזמן שקניתי את הדירות ע"ש הילדה דאגתי שתיתן לי יפןי כוח נוטריוני וכן כתב התחייבות בלתי חוזרת שהדירות הן רכושי הבלעדי עד יום מותי ומכאן ואילך הדירות שלה. מה אני צריך לעשות עכשיו כדי לחלק את כל הדירות שווה בשווה למרות שהן רשומות ע"ש הבת ? האם גרה בדירה מפוארת ומאובזרת במיטב הרהיטים ומכשירים החשמל שקניתי כשנכנסנו לדירה לפני 3 חודשים כמו כן גנבה לי מהכספת חסכונות שלי במזומן $50000
את כרטיסי האשראי מארנקי (שביטלתי בינתיים) ,כמה אלפי שקלים במזומן וכן משתמשת במכונית על שמי בליס פרטי משלמה סיקסט ואני חייב עליה כ 60.000 ש"ח.היא לא מסכימה להחזיר לי את המכונית שעל שמי.כל דוחות התנועה מגיעות על שמי -והם רבים.מה עושים ? כמו כן הגיע מכתב מעורך דין שיש מינוס 40000 ש"ח שחייבים לבנק שהיה לנו חשבון משותף בו.הם מאיימים בעיקול. מה לעשות? תודה מראש על התשובה.

דוד שלום,
הדבר הראשון שעליך לעשות הוא לפנות לעורך דין טוב.
הפורום הזה אינו מתעסק בעניני כספים, חלוקת רכוש וכל מה שקשור בחוקי הגירושין.

בהצלחה,
דליה שוורץ יועצת זוגית ואישית

8 חודשים שלא ביחד
וכמו שצחקו אליי כשבאותה נשימה בה סיפרתי שקיימתי יחסי מין
עם הבחור איתו אני יוצאת, שנגמר עם אהבת חיי.
איך אין לי אותו?...
יש את כל הסיבות לא להיות ביחד
והבחור החדש נהדר המון דברים שהיו חסרים עם האקס הוא באמת המון דברים טובים
אבל הלב רוצה את החבר לשעבר,גם עוד עניינים עם החדש הבדל גדול מדי אולי ברצונות,
והמון דברים רעים ובעייתי םעם האקס...ועדין המחשבות אליו
הבחור אומר לי אני חושב עליך כל הזמן,ואני צוחקת ביני לבין עצמי,ואני חושבתעל האקס בלי הפסקה...
באמת אני לא יודעת איך להיות בזוגיות,יש בזה משהו שמפחיד אותי,שהבן-אדם השני חושב שזה הכי ברור וליגיטימי להיות קרובים ולספר הכל....
אני מרגישה דאני רוצה את זה קליל אבל הוא וכל בחור שאני מכירה גורם לזה להיות רציני
והוא ספציפית יותר מדי רציני... נמאס לי מהמחשבה שאני אשבור לבבות,אבל הבעיה שכן מתחיל חיבור ואין לי כח לזה... הרגשה שאין סיבה לאהבה....

אני מבין את הצורך להיות חברה של על מנת להסב את הלב לכיוון אחר..זה קשה
למה לישפוט ולמהר .תני לזמן לרפא טולי יתפתח בניכם אהבה מיוחדת.כפי שאת מציינת הבחור החדש שווה.אז תשקיעי מצידך וכך גם יקל עלייך מהאהבה הקודמת..אין ברירה מיתקדמים.....בהצלחה ילדה

שלום לך,
נראה שאת עדיין לא פנויה להתחיל מערכת רגשית ומחייבת חדשה, למה למהר? קחי לך את הזמן הדרוש, כשיופיע האדם המתאים תרגישי בזה ותרצי להתחבר. עכשיו כדאי שתקחי אחריות על הלב שלך בלבד, הוא מספיק חשוב. ואם את מרגישה שיש לך עניינים לא פתורים וקשיים בבניית זוגיות שווה לחשוב על מספר פגישות עם אדם מקצועי.
בהצלחה ושנה טובה
סיגלית גלאי
יועצת זוגית

אני גרוש מושבניק בשרון רוצה בקשר רציני במטרה להינשא עם לסבית .אם את מעוניינת תתקשרי אלי 0544452941 לא בשבת.על כל מה שתרצי לדעת עלי אענה .

שלום
אני נשואה מזה כשנה לגבר שהיה גרוש + ילדה בת 11 מנישואין קודמים.
בינינו הכל מעולה, הבעיה שהגרושה שלו (שחיה עם בן זוג) לא ממש מתה עלי ואף הסתכסכנו קצת לא מזמן. בזמן האחרון, רוב הפעמים שהילדה אצלנו היא ישנה אצלנו לילה אחד ויום אחרי גרושתו ממציאה תרוצים לקחת אותה כמו שיש לה ארוע או שבאים אורחים למחרת והיא למחרת צריכה לקחת אותה (אציין שהילדה אמורה להיות אצלנו חמישי - שישי ושבת אחת לשבועיים)ופעם בשבוע בחמישי.ומאז שהסתכסכנו זה המצב. רוב הזמן שבעלי מזכיר את שמי היא מקללת אותי,עושה הרבה דווקא על כל דבר קטן ומכל דבר עושה בלגן.למשל,בחג היינו עם הילדה אצל ההורים של בעלי,הילדה היתה אמורה לישון אצלנו וגם לישון אצלנו למחרת כשלמחרת היינו אמורים ללכת איתה להוריי לארוחה.פתאום גרושתו החליטה שהיא לוקחת אותה בערב אחרי ארוחת החג אצל ההורים של בעלי.בטענה שלמחרת מגיעים אליהם אורחים.(שלדעתי זה בגלל שהיא לא רוצה שהילדה תבוא איתנו להוריי)אני ממש מרגישה שהיא כל הזמן מנסה להרחיק ולסכסך בין כולם ומפחדת שבסוף תסיט אותה נגדי.אני תמיד בסדר עם הילדה ואוהבת אותה,אבל זה מצב לא קל.מה גם שלי אין ילדים.לא בא לי להיכנס לריב ומריבות עם גרושתו כי אין לי עניין איתה ולא בא לי להתערב ביניהם. עוד דוגמא, הילדה חגגה לא מזמן יומולדת בבית שלה עם חברות. וגרושתו אמרה לבעלי לבוא בלעדי.נורא נעלבתי מהעניין ובעלי בסוף לא הלך בגללי.
עוד מעט בטח יתחילו לתכנן בת מצווה לילדה ואין לי מושג מה לעשות.ממש לא בא לי להיות חלק ולראות את גרושתו,הבחורה פשוט שונאת אותי ומקללת בלי סוף (לא ליד הילדה)..מה אני אמורה לעשות?אינני יכולה להכריח את בעלי לא לחגוג בת מצווה אך איזו מין צורה זו שלא אהיה??אני לא אדם שמעמיד פנים ויהיה נורא קשה אפילו לערב אחד להעמיד פנים שהכל טוב,מה גם שאין לי מושג אם הבחורה צפויה או לא.וכשאני לא מרגישה נוח ליד בנאדם רואים עלי ואני לא מסוגלת להיות צבועה
מה עושים?אנא יעצו לי..והאם יש לה זכות לדרוש מבעלי שלא ניקח אותה איתנו לארוחה אצל הורי?
אשמח מאוד לתגובות

תודה מותק.לא התרגזתי,פשוט כנראה לא ידעת את כל התמונה,אם בן זוגה מגיע מן הראוי שאני גם יגיע ועוד יותר - אני אשתו ולא חברתו.
סהכ התיעצתי ולא כ"כ הבנתי למה תקפת אותי.
תביני,זה מצב לא פשוט ולא קל.תודה שאמרת שהיית תומכת בדעה שלי אם היית רואה את כל התמונה.גמר חתימה טובה ושנה טובה לכולנו.

שלום לך יקירה.
את בחירתך עשית כשהתחתנת בלי להיות כנראה מודעת להשלכות.
מנקודת מבטי האמא צודקת אין לך זכות לקחת בעלות על הילדה
וכן את לא אמורה להיות בבת המצווה שלה ולא לקחת אותה להורייך מה חשבת ?
שיהיה קל נראה אותך עם ילדייך נותנת למישהיא אחרת להוות חלק דיי קבוע בחייהם.
מקווה שלא תיהיי במצב זה שנה טובה.

אני לא מבינה למה את תוקפת אותי,אינני מנסה לקחת בעלות על הילדה אך אני נשואה לו ומה לעשות?הילדה גם חלק מחיי..איך את כותבת שאין לי זכות להיות בבת מצווה אם גם בעלי משתתף בהוצאות וזה מהחשבון המשותף שלנו?אני אשתו כעת ולא חברתו!
למה שלא תיהיה לי זכות?יש לי זכות בדיוק ואף יותר מהחבר של גרושתו שכן יהיה שם.
אז למה שאני לא?

בכל מקרה, בין אם זה מוצא חן בעיניה ובין אם לא, אין לה זכות בכלל לומר לי אם להיות בבת מצווה,הרי, זהו מקום ציבורי ולא ביתה,ואין לה זכות לומר מילה.בעלי גם משלם חלק אז זכותו המלאה הזמין מי שבא לו גם,.היא יכולה לא לרצות עד מחר ,זה לא נתון לשיקולה בכלל.ואני לא מבינה איך את כותבת תגובה כזו.יכול להיות שאני מתכתבת כעת עם גרושתו?

שלום לך לא התכוונתי להרגיז אותך אך את כבר יודעת
מה את רוצה והחלטת .אני מאחלת לך רק טוב ואם גם היא הזמינה את בן זוגה
אשרי שאת צודקת כל עניין לגופו ואם הייתי יודעת הכול ולא חלק. כנראה הייתי תומכת
בך.מאחלת לך רוגע בחיים ואהבה.

לירון שלום,
את מתארת סיטואציה בעייתית עם גרושתו של בעלך וזו סיטואציה לא פשוטה כשיש ילדים מעורבים באמצע. אני מבינה את הרצון שלך להיות חמה ואוהבת כלפי הילדה אבל השאלה שלי היא דווקא אלייך ולהתנהלות שלך בתוך הסיוטואציה הזו. מדוע את בכלל נכנסת לתוך העניינים שלה ושלו? מדוע את בכלל מגיעה למצב שאת מפחדת להסתכסך איתה? איך בכלל את חלק מהסיטואציה?
עלייך לזכור שהילדה היא שלה ושל בעלך ואת העניינים בנושא הסדר הראייה עליהם לפתור בינהם. אם לבעלך מפריע שהיא לוקחת את הילדה בימים שהיא צריכה להיות אצלו עליו לטפל במימוש הסדר הראייה שלו בצורה ברורה. הוא לא חייב לוותר לה ולהחזיר אותה ואם היא מקשה ומערבת את הילדה שיפנה לעורך דין ויטפל בעניין.
אם הוא מחזיר את הילדה כל פעם שהיא דורשת אז אולי זה מה שהוא רוצה.
בנוסף אני לא ממש מצליחה להבין מדוע את נלחמת על נוכחותך ביום ההולדת של הילדה? הילדה שלהם ואם את לא מוזמנת ע"י גרושתו אז לא ברור לי למה את עושה מזה עניין עד כדי כך שבעלך מוותר על נוכחותו ביום ההולדת של הבת שלו. גם הבת מצווה היא לא שלך ואם תוזמני יהיה יפה אבל אם לא אז לא. תמצאי דרך לחגוג לילדה בלי קשר לאירוע שמארגנים ההורים.
שימי את עצמך במקום הנכון שלך בתוך חייה של הילדה. עם כל האהבה שלך לאבא שלה ואפילו אליה את צריכה לזכור שאת לא אמא שלה וכמה שתכנסי פחות לתוך הסיטואציות האלה ככה היא תעזוב אתכם בשקט.

מציעה לך לפנות להתייעצות בנושא, תוכלי לקבל הכוונה בדרך ההתנהלות שלך.

בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית

אני לא הכנסתי את עצמי,גרושתו היא זו שמכניסה אותי כל הזמן לעניינים ומדברת ומלכלכת עלי,זו הסיטואציה שנוצרה.,מה גם שלגרושתו יש חבר.אני לא מבינה את התגובה שלך.
אם לגרושתו יש חבר והוא מגיע לבת מצווה והבת מצווה משולמת ע"י בעלי גם (מהחשבון של שנינו) אז למה שלחבר שלה יהיה זכות להיות ולי לא?למה?אין דבר כזה!לא רק היא מחליטה,,בעלי גם האבא ולכן גם הוא אמור להחליט מי יגיע לבת מצווה ומי לא!
אינני מבינה למה את רק בצד של האמא
ומה זה אם תוזמני?בעלי יזמין אותי וזכותו להחליט גם באותה מידה מי יהיה שם.

היי,בעברי חוויתי מקרה אישי דומה מאוד.את חייבת לנסות ולנתק בין היחסים שלך ושל בעלם והילדה לבין גרושתו המנסה לסכסך בלי הרף ולהתעלות על עצמך.אם ניקח לדוגמא את הבת מיצווה את חייבת לתת לבעלך ולילדה את כל הבטחון שבעולם שאת מעוניינת להיות חלק מהשימחה אבל לא חלק מרכזי כי עדיין הם ההורים הביולוגיים של הילדה.המצב לא פשוט ומחייב עוצמות וגדלות רוח מצידך כדי שהכל יעבור בשלום.עצתי לך להשתדל שלא להגרר לפרובוקציות מיותרות שגרושתו של בעלך תעשה וזה ברור שהיא תעשה אולי אפילו תתנה את הבת מיצווה בזה שלא תישתתפי בחגיגה.את צריכה לקחת הכל בחשבון ולהבין שבעלך נימצא בבעיה הכי גדולה,מצד אחד הוא חייב להיות לצידך,ומצד שני נימצאת הילדה.לגבי הביקורים של הילדה אצלכם האימא חייבת להיצמד להסדרי הראיה ובעלך צריך להקפיד על כך.אין זה מעיניינה לאן אתם לוקחים את הילדה לביקור(משפחתך),לדעתי גרושתו עושה טעות חמורה בהתנהלוטת מולך אבל ככל הנראה היא מונעת מיצר נקמה.יש מחיר לנישואין כאלו אבל תתמידי באהבתך והדברים יסתדרו בסופו של יום.בהצלחה!

אתה נתת לי את התגובה הכי נורמלית והכי שפויה ונכונה.אני לא מבינה למה השאר תקפו אותי (אני מתחילה לחשוב שאחת התגובות זה ממנה..).
היא לא יכולה להתנות את הבת מצווה מכיוון שגם בעלי חלק מהעניין והוא יכול גם להזמין מי שהוא רוצה,כמו שלחבר שלה היא בטח תגיד לבוא ככה גם לי מותר.מעבר לזה שאם היא תתנה את זה אז גם בעלי ייכול להתנות שאם היא אומרת ככה הוא לא משתתף בתשלום הבת מצווה ולא מגיע,נראה מה אז היא תעשה.היא בטוחה שרק ידה על העליונה.
אתה צודק שהיא לא מתנהלת נכון מולי ועושה טעות אבל בטעויות שלה היא רק פוגעת בילדה בזה שהיא מרחיקה אותה.היא באמת כולה אכולה ומונעת מיצר נקמה וחבל.
מה אתה מייעץ לי לעשות?

היי לירון,מאחר ואני לא מכיר את כל הפרטים יש לי בעיה לתת לך את העצה הכי טובה אבל אנסה מתוך ניסיון אישי לעזור לך.לדעתי המפתח אצל בעלך,את לא צריכה לדחוק אותו לקיר ולהציב לו אולטימטומים כמו שגרושתו עושה.אני מעריץ את הדאגה והאכפתיות שלך כלפי הילדה וגרושתו דפוקה שלא מנצלת את זה אך ורק לטובת בריאותה הנפשית.היא סתם גורמת לילדה נזק בילתי הפיך.חוצפה מצידה להיות עם בן זוג,ברור שהוא יהיה בבת המיצווה ומכאן ברור שגם את תהיי ועל כך בעלך צריך לעמוד עם הרגליים האחוריות.הוא צריך לסגור עם גרושתו את כל הפרטים הקטנים כדי שלא יהיו סצנות מביכות באירוע דבר שיפגע בראש ובראשונה בילדה.לדוגמא האם בקבלת הפנים יעמדו רק בעלך וגרושתו כאשר את ובן זוגה נמנעים מלהתבלט כחתני השימחה,או שמה את תעמדי עם בעלך וגרושתו תעמוד עם בן זוגה זה דבר שלדעתי יכול לגרום למבוכה לאורחים.הכי נראה לי בדיוק כמו במקרה שלי,אישתי ישבה בשולחן עם חברים שלי,לגרושתי אמנם לא היה בן זוג באותה התקופה אבל עמדנו יחד בקבלת הפנים, צריך וחייבים להראות נכונות לשמוח בשימחת הילדה ולא להפוך את האירוע למאבקי שליטה.את שייכת לבעלך ולא גרושתו,היא רוצה להציג שליטה עליו,על הילדה ועל התנהלות הדברים כרצונה.את יכולה לתת לה את הבמה עד גבול מסויים שזה בעלך! מה אכפת לך? אחרי האירוע את חוזרת לביתך עם בעלך והיא חוזרת לאכול סרטים עם עצמה.ככל שתגלי גדלות רוח ותעצומות נפש ותהיי יותר גדולה מהמאבקים שהיא מנסה לנהל על גב הילדה בעלך יותר יעריך ויאהב אותך.את ראויה להערכה ולהערצה.זאת שכתבה את התגובה הקודמת כתבה מתוך כאב אישי וצרות עין על מקרה שכנראה היא חיה בו.הגדולה של אדם לראות את טובת הילד גם אם הוא רק של בן זוגו.תאמיני לי הילדה תדע להעריך אותך לאורך השנים למרות ניסיונות האימא לסכסך.אני כבר מעריץ אותך,לא קל לגדל ילד של אחר,לא קל לקבל ביקורת לא עיניינית,לא קל להיות באמצע של כל דבר שקשור לילדה לטוב ולרע.אהבתך לבעלך מוכיחה שאת אדם מיוחד במינו ואל לך לתת לגרושתו לקלקל את היחסים בינכם,יש לה מטרה אחת ברורה לסכסך ולגרום רק נזק,אל תתני לה את התענוג..סורי על התגובה הארוכה ואני מקווה שעזרתי במשהו ואשמח אם את צריכה עזרה נוספת בכל שאלה שתצוץ.בהצלחה!

מסכים עם כל מילה שדני כתב לך
וממליץ לך בנוסף לגשת לפגישת גישור לטובת היחסים של כל המעורבים בפרשה כדי לא להגיע למצב של נזק לזוגיות שלכם בכלל ולילדה בפרט.
כיום יש מרכזי גישור בכל עיר גדולה מטעם העירייה וניתן לקבל סיוע כמעט בחינם.
כשפותחים ומדברים מול צד ג' פתאום זה נראה אחרת, ויש רצון בדרך כלל להגיע להסדר שיתאים לכל אחד ואחד מהצדדים מבלי לפגוע בצרכים של האחר,
בהצלחה

תודה ממש חיזקת ועודדת אותי.מסכימה עם כל מה שכתבת.באמת זה מצב לא קל,ואף פעם לא הייתי בסיטואציות כאלו.
לא אתפלא אם זו שכתבה את התגובה הראשונה זו היא.
רואים שהיא אכולה ומקנאה בי.כואב לה.
בטח שלא אתן לה את התענוג,היחסים שלי עם בעלי לא יפגעו ולו לרגע.יש לנו יחסים מאוד טובים ,ואיתה אני ובעלי מתמודדים יחד.הכי יחד !
והתגובה הארוכה שלך ממש עזרה תודה רבה.
למה התכוונת שכתבת ".ככל שתגלי גדלות רוח ותעצומות נפש ותהיי יותר גדולה מהמאבקים שהיא מנסה לנהל על גב הילדה בעלך יותר יעריך ויאהב אותך"?
איזו גדלות נפש?אני מנסה אבל זה מצב לא פשוט.לא אתן שאף אחד ישפיל אותי או ינסה לעשות אותי קטנה. תבין, אני אחת שכשמלכלכים עלי או מקללים אותי אני לא מסוגלת לשתוק,חייבת לענות...
האינטרס לגלות גדלות רוח אמור להיות שלה,היא אמורה לנסות להיות בסדר איתנו ולהימנע מסכסוכים ובעיות למען הילדה,חבל שהיא לא מבינה את זה.

שלום רב לכולם,

אני רואה שעיקר הדיונים פה זה בנושאים של גרושים ופרידות אחרי יחסים ארוכי טווח.
הבעיה שלי לא כזו אלא אחרת, אומנם הסיפור יראה מתגמד ליד סיפורים אחרים אך אבקש ממי שאפשר את תשומת לב כי גם מצבי רגיש ואני ברגשות מעורבים.

אני בת 28, רווקה. אני שנתיים וחצי לבד. עד אז הייתי בקשר ארוך של 5 שנים.
רוב התקופה שאני לבד לא מצאתי את שאהבה נפשי.אך זה קרה לפני חצי שנה.
הכירו לי בחור שגדול ממני ב 3 שנים בן 31.מאזור מגורי.(ממש מרחק הליכה מביתי).
הכירו בינינו והוא היה יותר מ 100% בעניין.
הוא יצא מקשר של 6 שנים עם בחורה שצעירה ממנו בעשור.קשר של ביחד ולא ביחד.הרבה פרידות והרבה כאב.
אך הוא היה נחוש לכבוש אותי. והוא לא הפסיק לומר לי כמה הוא רוצה בי.
המשיכה בינינו היתה מדהימה.אני לא ארחיב בנושא.. אבל היתה משיכה מטורפת.
היתה כימיה טובה.הקשר היה מאוד הדוק ואינטנסיבי. לא דימיינתי ופינטזתי. הכל היה מדהים. כל הסובבים אותו המשפחה והחברים פירגנו והרבה אף אמרו שאני הכי טובה שהיתה לו! שאני הכי יציבה שהיתה לו.
היה מדהים היתה זרימה.
עד שהוא לא יכל יותר. הוא נכנס לקשר מהר מידי. ומה שפחדתי שיהיה ריבאונד הפך לאם כל הריבאונדים.
הקשר נקטע אחרי חודשיים.ההסבר היה שכיף לו שאני מדהימה, יפה , חכמה, מוכשרת, מצחיקה, סקסית נורא אבל הלב שלו חסום. והבנתי..שאני חייבת להניח לזה.
ועד מהרה גיליתי שהוא חזר לאקסית שלו. מהחברים שלו שמעתי שהוא חושב שאם האקסית לא היתה בתמונה המצב בינינו היה אחרת והיינו יחד.

הנחתי לזה. עברו 3 חודשים שהוא לא יצא לי מהראש יום ולילה.
יום אחד הלב אמר לי ליצור איתו קשר. היתה לי הרגשה ששוב הוא נפרד מהאקסית והיא שוב רק אקסית.
וחידשנו את הקשר לעוד שבוע. היה מדהים. היה כמו שרציתי שיהיה.אבל הוא התחיל להרגיש שוב מתחייב והוא נלחץ ונעלם.
אני יודעת שעלי להמשיך. אבל כבר כמעט 5 חודשים אני מתקשה להרפות ולשחרר את הבחור מהלב.ואני לא בת 16 אני בת 28...

חברת ילדות שלו אמרה לי שבעבר מי שרצתה אותו כמו האקסית שלו, פשוט ישבה עליו.
טלפונים, פגישות. היא אמרה לי אם את רוצה אותו את תסבלי תקופה אבל הוא בסוף יהיה שלך.
חודשיים אחרונים פניתי לטיפול מקצועי אצל פסיכולוגית. והיא עוזרת לי. אבל בפנים עמוק אני מרגישה שאולי אני צריכה להלחם עליו. שאולי אני לא צריכה לצאת מהתמונה.

מגיע לי שילחמו עלי. שירדפו אחרי. אבל אולי האהבה הזו יכולה להיות שווה את זה
עיזרו לי....

היי

מניתוח ההודעה שכתבת עולה (לי בכל אופן...) שאת חושבת עליו יותר ממה שאת מחשיבה את עצמך, וזה אמור להיות ההפך, תחשבי מה את רוצה שיהיה בסיפור הזה או מה יגרום לך אושר בקשר כפי שהוא, ומאחר ואין לך יכולת שליטה על מעשיו ולא משנה מה הסיבה אז את חופשיה לחפש ולמצוא בחורים אחרים שישמחו להיות איתך למרות החיזורים של האקסית...
כמו כן על פי מה שאת מתארת את הטיפוס, אז הוא "התרגל" שרודפים אחריו, ומי שרודפת אחריו יותר טוב משיגה אותו, כך לפי חברת ילדות שלו שציינת אותה וכו', אז שוב נשאר לך לקבל החלטה האם את רוצה להיות זו שרודפת אחריו ותופסת את תשומת ליבו מכל השאר, קחי בחשבון שזו עבודה מתישה לכל החיים!

בהצלחה

בני שלום ותודה על החיזוקים והתגובה,
אני יודעת שזה מתיש להלחם על מישהו. גם אם הוא יושג בסופו של דבר זה ימשיך להיות מתיש מנטלית כי העובדה שאני זו שנלחמתי תמיד תהיה ברקע. ואז אני אתנהג בחוסר ביטחון ואני יודעת, אני יודעת הכל.. זה גם מבלבל כי פעם הוא כל כך רצה אותי וכל כך נמשך אלי .
אבל גם כרגע אני מותשת נפשית. לא קרה לי שהרגשתי הרבה זמן ופתאום זה נקטע ואני ממשיכה להרגיש.. וזה כואב ומתיש וכאילו הכי קל לברוח למקום הזה שנותן תקווה ולו לרגע.
הקושי הגדול זה שהוא גר באזור מגורי ולכל מקום שאני הולכת אני פוגשת בחברים שלו שמאוד אהבתי ובמשפחה שלו..
קשה.. :(

אהבתי ביותר..... ומניסיוני זה 6 שנים אמת הדברים משימה קשה לכל החיים לשיקולך ....

היי אפרת,

אני מאוד מאוד מבינה לליבך,ואת הקונפליקט שאת שרויה בו, אך לדעתי הבחור פשוט לא מתאים לך, ולא כדאי לך לבזבז את זמנך ולכלות כוחותייך לשווא.אני מתרשמת שיש לך רגשות עמוקים אליו, אך נראה שיש לבחור קושי אמיתי לקשר מחייב, האחריות והבגרות הפנימית -רגשית- נפשית נראה שחסרה לו, ואין לו יכולת להתמודד עם עם מורכבות של קשר בשל ובוגר.
אפשר להבין זאת גם מאופי קשריו הקודמים וגם איתך.את נראה שתיגרמי לעצמך סבל רב בקשר עימו וחבל. תמשיכי הלאה בחייך, ואני מאחלת לך שתימצאי בחור ראוי ואוהב
'שכמו שציינת ילחם עלייך'....-כי את ראוייה לכך....

בהצלחה!
מיכל.

תודה רבה מיכל, את בהחלט צודקת.
עכשיו עלי לנשוך שפתיים ולהוציא אותי מחיי כדי שאוכל להמשיך.

היי,אם הוא שלך הוא שלך ויבוא על ארבע,אם את רק כרית בשבילו כדי לשים עליה את הראש והראש שלו אצל האקסית שלו זה ירדוף אותך כל החיים ותמיד תהיי בסכנה שהאקסית תחזור לתמונה.שחררי תמשיכי בחייך מה ששלך שלך ,מה שלא שלך אף פעם לא יהיה שלך..

האם ביקור אצל נערת ליווי נחשב לבגידה . ? אם אין אוכל בבית מחפשים בחוץ. לא ??זה מה שקרה לי . אישתי לא סולחת לי .והחיים הפכו לבלתי נסבלים.

היית סולח לה?

בהחלט הייתי סולח לה. אני אומר זאת ברצינות . כי תפקידי לספק לה את הצרכים הטבעיים שלה.

ויקטור,
על מה נחשב בגידה או לא מחליט כל זוג בנפרד. יהיו זוגות שיגידו שזה בסדר ויהיו זוגות שיגידו שזו בגידה ויהיו זוגות שיבינו שזה סימן לבעיה וצריך לבדוק מה הבעיה ולפתור אותה ולכן השאלה שלך אם זה נחשב לבגידה צריכה להיות מופנית לאישתך. אם היא חושבת שזו בגידה אז כן זו בגידה
במקום לנסות לשכנע אותה שזה לא בגידה נסה להסביר מה חסר לך בחיי הנישואים שלכם ומה אתה היית רוצה שיהיה לכם.
נסו ייעוץ זוגי זה יעזור לכם למקד את השיחה לושאים הרלוונטים במקום לכעס.

בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית

היי,קרעת אותי מצחוק...למרות שלבטח אותך ואת אישתך זה ממש לא מצחיק.תגיד יא חמור איך אישתך עלתה עליך בדבר כזה?! אתה באמת נראה לי תמים וילד טוב ירושלים.בוא ננסה לעזור לך למרות שאתה קרוע. תדבר עם אישתך ותסביר לה שאכן עשית טעות אבל מדובר היה בצורך פיזי בלבד חד מעמי שנבע מאלף ואחד סיבות ואתה צריך להמציא את ההסבר,פנטזי,רצית אנאלי מה שאישתך לא אוהבת,או כל תירוץ אחר.מה שחשוב שתנגן לה על זה שאין מדובר ברומן ריגשי שבו אתה מחליף את אהבתה באישה אחרת,שאצל אישה אחרת אתה מקבל אהבה וריגושים שזה באמת דבר שאמור לפגוע בקן המשפחתי.הרבה הרבה חירטוטים על כך שזה משהו פיזי שולי ולא ריגשי.ותעשה לכולנו טובה שלומיאל שכמותך ואל תחזור על הטעות הזאת שוב כי נראה לי שאחרי שהיית אצל הנערת ליווי רצת לספר לאישתך..
אתה חמוד אתה..

בעלי בגד בי לפני 5 שנים וגם עכשיו תפסתי אותו.
הוא התנצל - אינני רוצה להיפרד ממנו.
מה עליי לעשות שמקרה זה לא יחזור על עצמו??
אני מבינה שעליי כעת לעשות לו חיים יותר קשים - מה עליי לעשות, שזה לא יחלוף כאילו דבר לא קרה?
הרי אי אפשר לעקוב כל הזמן אחרי בעל.

אים תעשי לו חיים קשים ...בסוף יעזוב אותך לדרכך ויעשה לעצמו חיים קלים.....אל תהיי צודקת הייי חכמה...כל הגברים בוגדים השאלה אם הוא מעניק לך חום ואהבה ושומר על המשפחה והילדים (לא צינת אם יש) בקיצור מתקדמים לא לחפור לא בענין זה מקשה יותר ....אני מכיר את זה מקרוב....בהצלחה ותתחזקי תפנקי ותפצי את עצמך בדברים שגורמים לך אושר יום טוב לך אישה

סורי ציצו לא מבין איזה תגובה לא רצינית אתה נותן לאישה נאמנה אמינה וישרה שתופסת שוב ושוב את בעלה בוגד? היא צריכה לחשוש שיעזוב אותה?! היא צריכה לזרוק אותו לכל הרוחות.למה היא צריכה להיכנס עם בעלה בלילה למיטה בידיעה שזיין אחרת במשך היום? למה זה מגיע לה? נראה גם שהיא לא מאלו שיעשו את זה בחזרה לבעל מה גם שזה לא פתרון.הוא רוצה לזיין אחרות שיתגרש ויפסיק לפגוע בה שוב ושוב,היא תימצא את האחד שלה..

אחשלי להגדרתך כל הבוגדים והבוגדות היו מתגלים 60 אחוז גרושים היו כאן ....אני חושב שנשואים וזוגיות זה דבר קשה ..לאחר 25 שנות נשואים זה נשחק....אתה לא איתנו חצי מדינה בוגדים וחלקם זהירים ולא מתגלים
נכון מוסרית זה לא.....אבל כולם כאלה במיוחד הגברים......אני ואתה לא נשנה את העולם
אתה צדיק נשם....ציון

זה מחזק את שכתבתי לך בתגובה למעלה
לחיים יפים שבדרך

תתעורר כל גבר שני בוגד.

היי מיכל,עצה טובה קשה לתת,אבל אנסה מניסיון לעזור קצת.יש הטוענים שגבר אישה בוגדים זה בא מאופי ,אני טוען שמדובר בצורך,אם בעלך היה מקבל ממך את כל מה שהוא מחפש ומוצא בחוץ אז לא הייתה לו כל סיבה לחפש בחוץ(לא שזה מצדיק).ככה אני רואה את הדברים.בנוסף ברגע שמחלת לו על בגידה קודמת ולא עשית לו סקנדל כזה שהיה מוציא לו את החשק לבגוד שוב אז הוא לא יתרגש ולא מתרגש שתפסת אותו שוב,דבר שככל הנראה יקרה שוב ושוב אם התגובה שלך לא תהיה כזאת שתגרום לו להתחנן על ארבע.אין ברירה,תעיפי אותו מהבית,שיהיה זרוק בחוץ כמו כלב תקופה מסויימת,שיתהלך בוש ונכלם מפני הסביבה ואם תחליטי להחזירו זה יהיה אך ורק לאחר שתהיי בטוחה שהדבר לא יחזור על עצנו דבר שגם הוא לא כל כך בטוח.בהצלחה!

שהוא מאכיל אותך, אז שיהיה לך לבריאות.
שיהיה לך ברור, פעמיים תפסת אותו, אבל היו עוד פעמים רבות, ויהיו גם בעתיד, ובעצם למה לא?
יש כאלה שפוחדים שבן/בת הזוג יעיף אותם, אז הם משתדלים להיות נאמנים, אבל אם הפחד הזה לא קיים אצלו, כי את תופסת אותו ברגל כדי שלא ילך, אז בעצם את גורמת לו להמשיך לבגוד, כי הוא יודע שהוא לא ישלם שום מחיר, בשום מקרה, אז איזו עיצה את מבקשת?

שלום מיכל
קיבלת החלטה שאת רוצה לשמור על הזוגיות שלכם למרות הבגידה שלו בך, סימן שיש ביניכם מספיק דברים טובים וחשובים שימנעו את פירוק הזוגיות.(אולי שווה להזכיר לו גם מה הוא עלול להפסיד אם..)
ההחלטה להישאר איתו היא שצריכה להטוות לך את הדרך כיצד להתנהג. אין טעם שתמררי לך ולו את החיים כי אז לשניכם לא יהיה טוב ובסופו של דבר את עלולה לקבל את התוצאה ההפוכה - עזיבתו. מצד שני אי אפשר להמשיך הלאה כאילו כלום לא קרה, כי אני משערת שניפגעת, ולכן חשוב שתבדקו יחד בכנות למה זה קרה? מה חסר לו שהוא מחפש בחוץ? אולי הרפתקנות, מיניות, אגו גברי ועוד.. מתוך הנחה שלכל דבר נתן למצוא פתרון שלא יפגע באף אחד מכם.

בהצלחה ושנה טובה
גלאי סיגלית
ייעוץ זוגי