נטלי שלום,
אני קוראת בדברייך תסכול רב כל כך על כך שיש לך בעל שהוא בסך הכל פוטנציאל מצויין שאת מרגישה שהתפספס.. וזה באמת כואב ומתסכל. את זקוקה לתשומת לב ואינך מקבלת אותה בבית ולכן מטבע הדברים הלכת למקום בו את מקבלת את תשומת הלב לה את זקוקה ואת האהבה שמתבטאת לא רק במילים.
את כותבת שהחיים גרמו לך להגיע למצב הזה, אבל אני אומרת שזה בעצם בידייך.יש לך את האפשרות להתגרש וללכת לחיים שיהיו לך טובים יותר. זה נכון שיש ילדים וזה לא פשוט אבל אחרי שתעברי את הקושי הראשון את תיהיה מאושרת יותר. יש לך גם את האפשרות להנות פעם או פעמיים בשבוע מהחבר שלך שנותן לך את כל מה שאת צריכה ולהתענג על השעות האלה איתו מבלי לפרק את המשפחה אבל זה דורש ממך להפסיק לבכות על מר גורלך על כך שיש לך בעל שלא נותן "צומי". את בעצם רוצה הכל גם להשאר נשואה לבעל שלך גם להיות עם המאהב שלך וגם להיות מתוסכלת על מר גורלך. תבחרי מה את רוצה מבין האופציות ותהני מהבחירה שלך. תהני מהזמן עם המאהב שמעניק ובבית תהני מהחופש שלך. ותמיד יש לך את האפשרות לבחור להפרד מבעלך...
אם את מחליטה להשאר עם בעלך אני ממליצה בחום על ייעוץ זוגי שיתן לכם כלים להתמודד עם הצרכים הלא ממושים שלך ועם הצרכים של בעלך.
בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית