פורום קואצ'ינג זוגיות, אימון זוגי עמוד 2

שלום, אשמח לשמוע חוות דעת נטראלית מהצד על המצב שלי.
הכרתי את בן זוגי בגיל 16 והוא מיד התאהב בי, יצאנו/נפרדנו/חזרנו ומאז גיל 18 אנחנו ביחד (היום אני בת 29)... כשרק התחלנו הייתי ממש ילדה והוא היה הבחור "המתוסבך והאפל שצריך שיצילו אותו מעצמו" -שאנחנו הבנות כל כך אוהבות:)
ובאמת אפשר לומר ש"הצלתי" אותו בהרבה מובנים הוריו זרקו אותו מהבית ואני נתתי לו אחד, היה לו עבר פלילי ואני גרמתי לו להבין שאפשר אחרת, לא היה לו שום עניין בעבודה או לימודים ובעזרת התמיכה שלי ושל הורי הוא קיבל תואר ומאוד מצליח בתחומו...
לפני כשנה וחצי נולדה לנו בת מדהימה שאנחנו אוהבים אותה יותר מכל דבר בעולם (מעולם לא התחתנו).
היום לאחר 11 שנים שבהן היו לנו עליות ומורדות אני נמצאת במצב שמאוד מעציב אותי, אני אדם אחר היום ואני רוצה מבן הזוג שלי דברים אחרים. כבר לא מתאים לי הטיפוס שצריך כל הזמן הנחיות ועזרה על מנת לא "לאבד" את עצמו, אני במצב שנגמרו לי הכוחות לטפל במישהו (חוץ מהבת שלי) והיתי רוצה שיטפלו בי קצת.
אני אוהבת אותו על כך הוא אבא טוב, על כך שהצליח להוציא את עצמו מהבוץ שהיה בו, על כך שנתן לי את הבת שלי שהיא כל עולמי אבל אין לי מה לומר על הדרך שהוא גורם לי להרגיש:(... אני מרגישה שהוא חבר טוב ואדם שקרוב אליי (בכל זאת עברנו הרבה שנים ביחד), אני מרגישה שאנחנו רגילים אחד לשני - וחוץ מזה כלום... אפילו הקשר הפיזי שלנו נפסק כבר לפני הרבה זמן... שנינו מודעים למצב בינינו ואני רואה שמפריע לו שאני שונה ולי מפריע שהוא נשאר אותו הדבר...
עצוב לי עלינו אבל אני לא רוצה להיות בקשר שפשוט "מתקיים לו מעצמו", אני יודעת שהתאהבות היא דבר חולף אבל האם אחריה זה כל מה שנשאר?
כל אחד משנינו מבין איפה כל אחד טעה בקשר שלנו ואנחנו עדיין טועים בכל יום מחדש.
הרבה פעמים אפילו הודינו אחד בפני השני שאם היינו בקשר אם אדם אחר אולי היינו משתנים בשבילו ומנסים לא לטעות יותר - אבל בקשר שלנו אין לנו כוח לתיקונים....
עצוב לי נורא על מה שהיה יכול להיות ועל מה שנהיה מאתנו.

אני מוקירה את הכנות שלך, השקיפות בינכם ואת הנכונות שלך לראות את הדברים כמו שהם:
את מה שהיה, השינוי שעשית ואת הצרכים והרצונות הנוכחיים שלך.
את רוצה שיטפלו בך, שיפנקו אותך... להרגיש טוב בקשר... זה אך טבעי.
לשאלתך, התאהבות חולפת ללא ספק, אך הזוגיות יכולה לצמוח ולהתפתח, הקשר, העומק, החיבור, השמחה ביחד.
איזו זוגיות את היית רוצה?
מה היית רוצה שיהיה? איך היית רוצה להרגיש בקשר לאחר שנים יחד? מה היית רוצה שיהיה בינכם? מה חשוב לך ביחסים?
את כותבת שהודיתם שבקשר שלכם - אין לכם כוח לתיקונים... וזה עצוב לך
וזה מובן...
ויחד עם זאת את צעירה, כל החיים עוד לפניך ועלייך לבחור כיצד תרצי לחיות אותם.
גם הצהרות שאין כוח לתיקונים , יכולות לעיתים להשתנות עם נסיבות החיים, או שאת מחליטה לשמור על הקשר החברי בינכם ועל ההורות הטובה לביתכם ולהמשיך הלאה בחייך. יש לך בחירה!
לעיתים כשנכנסים למצב סטטי, נראה כאילו הדברים מתגלגלים מעצמן וסוחבים אותנו איתם, זה הזמן להחזיר את ההגה לידיים ולבחור לאן את רוצה לנווט את חייך, בזוגיות הנוכחית שלך או לא...
ואולי תבחרי להעזר באיש מקצוע...
מאחלת לך בהצלחה!
יעל

אני ובת זוגתי חודש וחצי ויש בינינו הרבה ריבים קטנים , שגורמים לי ולה להרגיש מעורערים ביחסים . נפרדנו לכמה ימים .. והיא ממשיכה להתקשר אלי ולבסוף נפגשנו רבנו עוד פעם והיום חזרנו לדבר .
האמת לא הייתי מבואס אלא קצת מאוכזב מהפרידה כי אמרתי שזה לא מסתדר וזה מה שצריך להיות.
יש לי רגש אליה וגם לה אליי.,אני לא מאוהב בה עד הגג, אני בונה על התאהבות עם הזמן .
שאלתי היא מה אתם חושבים האם זה אמור להיות תקין ? האם אנו צריכים להיפרד? אני לא יודע מה לעשות.. אנא סייעו לי .
האם אנחנו לא משקרים לעצמנו??

חודש וחצי זה מעט מאד זמן ויחד עם זאת אתם כבר יודעים להגיד שיש לכם רגש אחד כלפי השניה.
אין שאלה של תקין או לא....אתה מוזמן לשים את היד על הלב ולהרגיש:
האם אני אוהב אותה?
האם אני מוכן להשקיע מזמני כדי לפתח את הקשר הזה?
על מה אני מוכן לוותר כדי להכניס אותה לחיי?
למה אני זקוק בקשר?
כמה זמן אהיה מוכן להיות בקשר כדי להחליט אם זה "זה" או לא?

ריבים קטנים הם חלק אינטגרלי מכל זוגיות....זה קורה לכולם. השאלה היא מה סיבת הריבים, כמה הם עקרוניים ומשמעותיים או שמא אפשר לגמור כל ריב בחיבוק?
מציעה לך לתת לעצמכם את הזמן אך מתוך כוונה כנה ואמיצה להביא את הקשר למקום טוב, נעים ואוהב.
בהצלחה!
עדה

לאחרונה אני מתעצבנת מכל דבר שהוא עושה ובולט לי מידי השינויים בינינו אני רגישה והוא רגיש רק כלפי אני פחות רומנטית והוא מידי אני משתדלת להיות נחמדה לסביבה והוא לא דופק חשבון לאף אחד, התגובות שלו מתחכמות אף פעם לא ישירות כן לא שחור ולבן אלא תמיד בעקיפין זה ממש מעצבן הוא לא קיבל הרבה אהבה בחייו ואולי הייתי צריכה לאהוב אותו יותר אבל זה לא הולך לי הוא רק גורם לי להתעצבן וחבל לי אנחנו נשואים והיה לנו טוב אבל לאחרונה אין לי כח ומוטיבציה להתמודד אין לי תמיכה מהורי כי הם לא מחבבים אותו ואני לבד במערכה הזאת מבולבלת מאד ועצובה הרבה

התנצלות על העיכוב בתגובה,
את רוצה לחדש אהבה שהתפוגגה.
האם הכל התפוגג? מה כן נשאר? מדוע את רוצה לחדש את האהבה?
כן יש בינכם שוני, וההבדלים מתבהרים ובולטים יותר... אך זוהי לא חייבת להיות בעיה, אם את תוכלי לראות את מה שכן קיים בינכם.
מדוע את נשארת בקשר? האם זה רק בגלל שנישאת לו? מהם הדברים שאהבת בו? מהם הדברים שאת עדיין אוהבת?
את כותבת שהוא מרגיז, שאת מתעצבנת מכל דבר שהוא עושה...
אולי יש משהו עמוק יותר שמפריע לך? חוסר סיפוק פנימי? לעיתים זה אפילו לא קשור לבן הזוג ואנשים נוטים להשליך זאת על בני הזוג, לעיתים אכן משהו מהותי חסר בקשר: קירבה, אינטימיות, חברות... ואת זה אפשר לנסות לשקם אם שני הצדדים רוצים בכך.
יש להבין מה עומד מאחורי הכעס והעצבים... ואת התובנות האלו תוכלי לקבל רק ברגע שתרצי באמת לראות מה מפריע בקשר, ולקחת אחריות על החלק שלך בזה.
אם אכן את רוצה לחדש את האהבה, הייתי מציעה לך למצוא שוב את ה- "למה"= מהות הקשר בינכם, ורק אז לחפש את האיך.
בהצלחה
יעל

זוגיות זה לא להיות 24 ש יחד ולהחמיא אחד לשני..יש מיגבלות ומטלות ויש רגעי פינוק...תפנקי את עצמך בכל דבר שעושה לך טוב... קפה ע חברה... סרט טוב לבד ...לשבת ליקרוא ספר בפארק נחמד...ותהיי יצירתית תהני יותר (לא אפרט לך כאן) בהצלחה

אני לא בטוחה שזה המקום ושכאן אמצא את ישועתי אבל חשוב לי לשתף ולהאמין שאולי יקום איזה צדיק וייעץ לי.

"בחיי שלא הבנתי כמה הנושא של קניית דירה הופך להיות רגיש ברגע שמתחתנים. מסתבר שלא קראתי את הספר "דברים שעושים אחרי שמתחתנים" ולכן, אחרי שהתחתנתי בגיל 30 בערך, לא הבנתי מה הלחץ להתחיל לחפש דירה לקניה. לבנות את העסק שלי נראה לי דבר הרבה יותר חשוב"

הציטוט הזה נלקח מתוך פוסט שקראתי והרגשתי כאילו בעלי כותב את מילים אלו.
אני מאוד רוצה לקחת משכנתא ולקנות דירה שתהיה סוף סוף בבעלותי אך בעלי (בניגוד לסוף הטוב של הפוסט) לא מוכן לשמוע על כך. מבחינתו העסק שלו הוא מקום ראשון כרגע (אפילו לפני הילדים). המצב כל כך קשה שהוא אפילו לא מוכן להגיע איתי ליועץ בבנק. אני נתקלת באטימות מוחלטת מצידו ובאמת שאני אובדת עצות. אפילו ההורים שלו דיברו איתו, חברים ומי לא, אך הבן אדם בטוח בצדקתו.
מה עליי לעשות? אנחנו כבר בני 35, לא צעירים כמו שהתחתנו, נשואים כבר 8 שנים. אם לא עכשיו משכנתא אז מתי??

דנה יקרה,
אינני יודעת אם אוכל לעזור לך בעניין המשכנתא...זו לא בדיוק המומחיות שלנו פה.
אך אנסה - אם תרשי לי - להאיר את דרכך בענייני תקשורת זוגית.

מתוך התאור שלך אני מבינה שבעלך נמצא תחת לחץ צולב מכמה כיוונים:
הרצון שלו להצליח בעסק, הרצון שלך לקחת משכנתא והלחץ של ההורים שמוסיפים על שלך.
מבלי להיכנס לשיקולים של מי צודק , אני מזמינה אותך להיכנס לנעליו ולנסות לחוות איך היית מרגישה את תחת לחץ צולב שכזה.

בנוסף הייתי מזמינה אותך לייצר סיטואציה של שיחה נינוחה , רק את והוא, בשעה ובמקום נוחים ונעימים ולנסות לשוחח כפי שהיית משוחחת עם חברה קרובה: בלי לחץ, בלי האשמה, בלי דרישות, בלי כעס. לכי לשיחה בכוונה להקשיב לו מעומק הלב מדוע הוא כל כך מתנגד למהלך של קניית משכנתא, מה הנימוקים שלו, מה הפחדים שלו.
ואת מצדך, תבקשי ממנו להקשיב לך באותה צורה ונסי לשתף את הצורך שלך, את הרצון שלך, את ההרגשה שלך.

דנה יקרה, זוגיות לא נבנית רק מרכוש משותף אלא בעיקר ממה שאנחנו שמים במרחב הזוגי: חמלה, אהבה, הקשבה, שיחה פתוחה, שיתוף ושותפות, חברות וכן, לפעמים גם ויתור למען החלום של האחר.

מאחלת לך זוגיות נהדרת, עם או בלי משכנתא. בהצלחה!
עדה

מסכימה עם כל מילה של עדה ומאמצת לי, באופן כללי חושבת שדברים שנעשים מתוך לחץ הם לא מניבים תוצאות חיוביות במיוחד...אבל זה תלוי ב1001 גורמים, אני מציעה לך לשבת לדבר עם בעלך על העניין, יכול להיות שבאמת כדאי לכם לדחות את העניין כלכלית ומנטלית ואולי לא, זה תלוי בכם ובמצכם הכספי בעיקר. ואם את רוצה לפרק את זה לגורמים ולבדוק את העניין לעומק יש מדריכים מעולים שאני אישית נעזרתי בו, אולי זה ייתן לך קצת קנה מידה אם יש באפשרותכם לקחת משכנתא ולרכוש דירה או שאולי כדאי לחכות עם זה קצת...
בכל מקרה, בהצלחה בזוגיות, כמו שעדה אמרה עם או בלי משכנתא...:-)

מישהו יכול להגיד אם מישהי שהיא אובססיבית יש לזה קשר חד משמעי לתא המשפחתי בו היא גדלה?

איזה סוג של בית מייצר מישהי עם נטייה לאוססיביות?

תודה רבה

את שואלת האם יש לאובססיה קשר חד משמעי לתא המשפחתי,
גם אם יש לתא המשפחתי בו אנו גדלים השפעה רבה, לא הייתי קובעת חד משמעית שזה מייצר נטייה לאובססיביות!
יש גורמים ונטיות נוספות שמשפיעות אצל האדם: בין אם הן מודעות או לא מודעות, כמו לדוגמא: חוסן נפשי, מטען גנטי, עקבות קרמתיות מהעבר שלנו, יכולת התמודדות, שליטה רגשית, יכולת לקחת מרחק רגשי מהתנהלות לא בריאה (חופש בחירה), ועוד.
יכולים להיות שני ילדים שגדלו באותו בית, אשר אחד אימץ את המודל שראה בבית ואחר התפתח לכיוונים אחרים.
הכללות וקביעות מוחלטות הן בעייתיות, כפי שאת בטח יודעת צריך לבחון כל מקרה לגופו
בהצלחה
יעל

שלום לכולם

כולכם מוזמנים לקהילת זוגיות במשבר החדשה כאן באתר, בה תוכלו להכיר, לשתף, לחלוק ולהתייעץ עם אנשים במצב דומה.

נתראה בקהילה :-)

תודה

אני יוצא עם מישהי כבר חצי שנה, שהכרנו היא סיפרה לי שהיא יצאה עם שני בחורים וששתיהם הציעו לה נישואין אחד אחרי השני ,היא אמרה כן לשני הבחורים אבל בסופו של דבר בשני המקרים הדבר לא הביא לחתונה ויצא שבשני המקרים משהו התפקשש בסוף הקשר והם נפרדו...בהתחלה זה לא הזיז לי במיוחד כל העניין הזה אבל בכמה חודשים האחרונים זה ממש מפריע לי אני בקושי מסוגל לתפקד , אני כל הזמן מנסה לדמיין אותה עם אותם הבחורים ואיך שהם מציעים לה נישואין ואיך שהיא אומרת להם שהיא מסכימה להתחתן איתם..וזה פשוט מוציא אותי מדעתי לדמיין שהיא הייתה עם גבר אחר ,חשוב לי לציין שאני לא בן אדם קנאי זה פשוט חזק ממני...לפני שבועיים זה הגיע למצב שאמרתי לה שאני לא מסוגל יותר להכיל את העבר שלה עם שני הבחורים האלה ואמרתי לה שאני שוקל לעזוב אותה ,ואז ושנינו התחלנו לבכות והיא אמרה לי שהיא לא רוצה שאני אעזוב אותה ואמרתי לה שגם אני לא רוצה לעזוב אבל זה חזק ממני ...מפה לשם החלטתי לנסות ולהתמודד עם זה ,ההתמודדות הזאת כנראה קשה לי מדי אני במשך שבועיים , פעם בסדר לי עם זה ופעם אני לא מצליח להתמודד עם זה ורע לי מאוד מאוד , גם שאני איתה אני חושב על העבר שלה וזה מרחיק אותי ממנה וזה לאט לאט הורס לנו את הקשר ..אנחנו אוהבים מאוד אחד את השני ואני לא רוצה לוותר על המלאכית הזאת היא בחורה מקסימה אני אוהב אותה מאוד ...מה לעשות ??תעזרו לי אני כבר משתגע מזה...

נשמע מהתאור שלך שאתה מנהל מלחמה בין הראש ללב....
מצד אחד אתה טוען שאתה מאד אוהב אותה ושאתה לא מוכן לוותר עליה, אך מצד שני אתה מתעסק בראש באירועים מן העבר שקשורים אליה ואתה ממש לא שייך להם.

האם לך היו בעבר מערכות יחסים או שמא זו החברה הראשונה שלך?
אם אתה אכן לא קנאי, מה מביא אותך למצב אובססיבי שכזה?

לבחורה יש עבר והוא חלף ללא שוב...
עכשיו יש לה אותך ולך יש אותה ואתם אוהבים ורוצים להיות ביחד.
האם זה לא מה שבאמת חשוב?

בכל פעם כאשר העבר שלה מטריד אותך,אני מזמינה אותך לשבת עם עצמך ולמצא 3 דברים טובים שיש ביניכם היום ולרשום אותם על דף. כל פעם שזה יקרה, הרשימה הזאת תלך ותגדל ואז אתה תוכל להיכנס לפרופורציות הנכונות.
העבר כבר היה ואין טעם להתעסק איתו. החיים הם עכשיו ורצוי לחיות אותם בהנאה ובהוקרת תודה על מה שיש.

שמור על המלאכית שלך.....
בהצלחה!
עדה

שלום לכולם
כולכם מוזמנים לקהילת זוגיות במשבר החדשה כאן באתר, בה תוכלו להכיר, לשתף, לחלוק ולהתייעץ עם אנשים במצב דומה.

נתראה בקהילה :-)

הכרתי מישהו בסילבסטר, היה ממש כיף והרגשתי חיבור נפלא. באמת, אדם יוצא דופן שהרגיש לי מאד מיוחד. יצאנו ארבע פעמים ובדייט האחרון פתאום הכל נעלם. היו לי אמנם ספקות לגביו מההתחלה, כי המראה שלו לא בדיוק תואם את הטיפוס שלי, אבל באמת שנתתי צ'אנס מכל הלב והרגשתי שזה הולך לעבוד! איך פתאום הכל התפוגג? חבל לי. האם החששות שלי כרסמו את ההתלהבות הראשונית?

האם את שואלת מדוע את כבר לא מרגישה את מה שהרגשת כלפי הבחור?
על מנת לענות שאלה כזו צריך להתבונן לעומק מה היה בדייט האחרון , איך את היית שונה, מי את היית בפגישה, מי הוא היה בפגישה , במה זה שונה מהפעמים האחרות?
את לא מציינת כאן בפירוט מה קרה, רק שהרגשת ההתלהבות התפוגגה...
יתכן וזה קשור לחששות שלך, שגרמו לך להתנהל אחרת במפגש וליצור משהו אחר, יתכן שבגלל החשש משהו נחסם אצלך ואת הפסקת להרגיש את מה שהרגשת
יתכן והוא היה שונה במפגש, יתכן שקלטת משהו בו , אולי אפילו בצורה לא מודעת, שגרם לשינוי... הרבה אפשרויות יכולות להיות...
תבדקי עם עצמך מה מרגיש לך נכון...
והכי חשוב מה את לומדת מכך, מה את לוקחת מהסיטואציה הזו וממה שהבנת...
בהצלחה
יעל

אתם מוזמנים לקהילה חדשה ומרתקת כאן באתר - קהילת זוגיות במשבר,
בה תוכלול להכיר, לחלוק, לשתף ולהתייעץ עם אנשים ממש כמוכם.

תודה :-)

שלום לכולם
אני אשמח לקבל את עצתכם...
אני בקשר מהמם כבר קצת יותר משנה
אנחנו מנהלים את הקשר מרחוק (מרכז וצפון)ולצערי הבעיה היחידה היא שאני פשוט לא מצליחה לסמוך עליו לא כי הוא בגד בי או משהו כזה אלא כי מאוד קשה לי לסמוך על אנשים וגם כי הוא בן אדם מאוד סגור וקנאי לפרטיות שלו
אני כבר לא יודעת מה לעשות,אני יודעת שאני פשוט הורסת משהו טוב עם כל החקירות והציניות כל פעם מחדש...אני מפחדת שבסוף זה יהיה מאוחר מדי והוא כבר לא יוכל להמשיך עם האנרגיות האלה של כל הקנאה...

אשמח לעצתכם :)

אכן אנרגית הקנאה היא אנרגיה הרסנית.....
אין ספק שלנהל קשר במרחק אינו דבר קל, יחד עם זאת אני מזמינה אותך להתמקד במה שיש לך בקשר.
את אומרת שיש לכם קשר מהמם...
מה עושה אותו שכזה?
כמה את אוהבת אותו? כמה הוא אוהב אותך?
איך התקשורת ביניכם?
כל כמה זמן אתם מתראים?
איך האינטימיות ביניכם? האם יש משיכה חזקה? האםאתם נהנים מאינטימיות?

אני גם חווה מדבריך סוג של השתקפות ביניכם: הוא קנאי לפרטיות שלו ואת קנאית בקשר.
האם יתכן שכאשר את תעשי שינוי ותוותרי על הקנאה, על הציניות ועל החקירות - אז גם הוא יצליח להיפתח קצת יותר ויוותר על הקנאה שלו לפרטיות?

אני מזמינה אותך לשים דגש על מה שאת רוצה שיהיה בקשר , במקום להתמקד כל הזמן במה שאת לא רוצה. נסי ותיווכחי שזה עובד....

בהצלחה!
עדה

קודם כל תודה על התשובה :)
יש לנו קשר מהמם כי אנחנו באמת מחוברים ומשדרים על אותו דבר אנחנו באמת אוהבים ואני באמת חושבת שאנחנו יכולים לבנות משהו אמיתי
התקשורת בינינו מעולה אני מרגישה שאני יכולה לדבר איתו על הכל אני חושבת שהוא אינטילגנט ומאוד כיף לי להתייעץ איתו ואני מרגישה שגם הוא מרגיש אותו הדבר כלפיי
אנחנו מתראים בסופ"ש וממש משתדלים להגניב איזה יום גם באמצע שבוע זה קצת בעייתי כי הוא סטודנט ועובד כל סופ"ש ואני לומדת ועובדת אז די קשה לנו מהבחינה הזאת
לגבי האינטימיות אנחנו מאוד נמשכים אחד לשנייה ומאוד נהנים ופתוחים אחד עם השנייה
לגבי העניין של הקנאה אני מאמינה שברגע שנתראה יותר והקשר שלנו יהיה קצת יותר נורמלי אני ארגיש יותר בטחון בקשר ופחות קנאה
אני מניחה שזה שהוא קנאי לפרטיות שלו מתחזק עם זה שאני מקנאה לו
אני באמת מנסה להרפות קצת פשוט החוסר הבטחון שיש לי לא ממש נותן לי-ואני חייבת לציין שבדר"כ יש לי בטחון גבוה אף פעם לא באמת איבדתי את עצמי בצורה כזאת

אולי יש איזה טיפ קסם כדי שאני אוכל להתחיל להינות יותר מהמערכת יחסים שלי???
:)

נפלא! נהדר!
ראי כמה דברים טובים ויפים יש ביניכם, פשוט מתנה.
הטיפ החשוב ביותר זה מה שכבר הזכרתי בתשובתי הקודמת:
נסי לראות את היש ולא את האין. חזקי את האמונה שלך בעצמך ובקשר, האמיני שאם יש אהבה היא אכן תנצח. תהני מהרגעים הקטנים ביחד ובטלי לחלוטין את השאלה "מה יהיה?"

תתמקדי בעצמך, בו, בקשר, בהווה... ונסי לוותר על הקנאה . כאשר הוא ירגיש שאת סומכת עליו במאה אחוז, הקשר יתחזק עוד והוא יוכל לסמוך עליך ויפתח אליך יותר.

טפחי את פרחי גינתך כי הם מקסימים.
בהצלחה!
עדה

שלום למומחים

יוצא עם בחורה במשך כשנה. ושוקל להפסיק את היחסים. הסיבה היא נטייתה לאובססביות כלפיי.
יש לציין שאבא שלה סבל מהתמכרויות.

אפשר להגיד בערך מה הן הנקודות מהן אפשר להסיק שהיא סובלת מאובססיות?
זה הגיע למצב שהיא רדפה אחריי עם רכב, חיפשה אותי רגלית בכל מני מקומות בעיר והביכה אותי ליד חברים - כ- 4 פעמים במספר.

העריצה אותי עד כלות...כל מה שעשיתי אפילו הדברים הפשוטים זכו להערצה קצת לא נורמלית והיא בטלה עצמה לחלוטין בשבילי. הרבה מעבר לרגיל.

מה דעתכם? זו אובססביות? אילו עוד מאפיינים נמנים עם אופי שכזה?
מה נחשב ללא נורמלי?

המון תודה

לא הייתי רצה לקטלג אותה , מה נורמלי ומה לא...
בכל זאת אתה מתאר בעיה של אובסיסיביות, הערצה וביטול עצמי
אלו דפוסי התנהגות בהחלט לא בריאים במערכת יחסים.
אובססיביות כזו נשמעת כדפוס התנהגות, השאלה היא עד כמה היא מודעת לו ורוצה לשנותו.

האם היא מודעת לכך, האם היא מטפלת בעצמה, עובדת על עצמה?
האם אתה אוהב אותה? רוצה להיות שם בשבילה ולתמוך בה לעזור לעצמה?
ללא ספק כדאי לבחורה לעשות איזושהי עבודה על עצמה, טיפול , אימון , כדי להעריך את עצמה, לכבד את עצמה ולראות את מי שהיא ולא לבטל את עצמה. אבל זה שלה.

לך יש בחירה, האם אתה רוצה לסיים את הקשר איתה בשל התנהגותה? או להיות שם עבורה ולתמוך בה?

אם נניח שאנחנו אחראים למרחב שלנו ולאנשים שנמשכים אלינו, הייתי מתבוננת איתך גם על הרעיון שאתה באיזו שהיא רמה, מודעת או לא, בחרת למשוך אלייך ולהיות עם מישהי שמעריצה אותך עד כלות עד כדי אובססיה לדבריך... במילים אחרות משהו בך נמשך ומשך קשר כזה לחייך. שווה להתבונן בזה כדי שזה לא ישוב .
שאלה להתבוננות עבורך בהקשר זה יכולה להיות:
איזה אדם הוא זה שבמרחב שלו יש בת זוג אובססיבית? אדם שהוא...
אנחנו תמיד מסתכלים גם על הצד שלנו בכל סיטואציה, מהו אם כן השיעור או המסר שלך מהיחסים הללו, מה אתה למד מהם? מה תוכל לשנות בעצמך?
שיהיה לך בהצלחה
יעל

איך?? איך מתמודדים עם אהבה נכזבת? עם הידיעה שמי שאת מאוהבת בו כבר שנים התחתן עם אחרת והוא נשוי לה? ואת עדיין אוהבת אותו... :(
למישהו יש עצות?? הכאב כל כך חזק..הלב פצוע..הנשמה נשרפת,משהו חונק מבפנים והיאוש הולך וגובר...
קשה להרים את הראש,קשה לחייך,קשה לתפקד..הדמעות מציפות..מה עושים?!

לב שבור זה כאב עצום ללא ספק, אך זו גם ברכה גדולה
שאולי לא תוכלי לראות כרגע אלא רק כשיעבור הכאב ותמשיכי הלאה קדימה בחייך
לעבר זוגיות שנכונה עבורך, עם בן זוג שירצה אותך וירצה להיות איתך ויאהב אותך כמו שאת תאהבי אותו
כדי לשוב ולנוע קדימה עלייך לקבל החלטה,
אך טרם ההחלטה תהיי בחמלה לעצמך על הכאב שאת חשה,
זה בסדר לחוש כאב, ולתת לו להיות,
לבכות, לשחרר, להוציא אנרגיה
ללכת לטיפול, לסדנא שתחזיר לך את כוחותייך, ללכת לאימון,
לנסוע לטיול, חופשה, התנתקות, מרחב,
פוס מהחיים (לכמה רגעים)
אך זה חשוב לא להשאב ליאוש ולכאב,
טפלי בעצמך
הקיפי את עצמך בסביבה תומכת ואוהבת,
בטאי את התסכול שלך, את הכאב , כתבי במחברת, תבכי, תצעקי
כל מה שיכול לעזור לך לשחרר, להוציא החוצה מתוכך, בתנאי שזה לא פוגע באדם אחר
ואחרי כן...
לקבל החלטה נחושה ואמיצה , להמשיך הלאה
לא לבזבז עוד זמן יקר מזמנך על הבחור
לחזור לעצמך, למצוא את חייך ואת השמחה שלך שוב
את החיות, את מה שאת אוהבת,
לחזור ל ע צ מ ך !
מצאי את הכוחות בתוכך שיאפשרו לך למצוא את הדרך הנכונה עבורך להמשיך
אולי תזדקקי לעזרת איש מקצוע ואולי תוכלי להוציא את עצמך בעצמך
כל דרך מבורכת,,, האחריות על חייך היא בידך
יש לך את הכוחות , את רק צריכה להאמין ולדעת את זה
בהצלחה
יעל

היי,
קודם כל,המון המון תודה לך על התמיכה! באמת..אבל גיליתי שזאת הייתה בדיחה עצובה והגבר שאני אוהבת בכלל לא נשוי ויש לי תחושה שאין לו אפילו מישהי רצינית בכלל..
אני אסביר לך הכל,אני יודעת שזה נשמע הזויי ביותר וזה אכן כך,אבל ראיתי בסטטוס בפייסבוק שלו "נשוי" וישר נכנסתי ללחץ בכיתי התחרפנתי...ורק אחרי זה עם כל הכאב נכנסתי לראות שוב מה הוא כתב..ומה ראיתי?? שהוא כתב את זה בצחוק,הוא בעצם התלוצץ על עצמו,אפילו נשמע מיואש...הוא כתב משהו כזה: "בהתחלה אמרתי לעצמי שאני אכתוב שאני במערכת יחסים אח"כ חשבתי "זה מורכב" בסוף אמרתי שאני ארשום נשויי..מאוד הצחיק אותי התגובות..שבוע טוב" ואז ענו לו בהתבדחות שהוא היה "דיי צפויי"..והוא הסכים איתם..למה לעזאזל יש לי תחושה שהוא פאקינג- עדיין אוהב אותי?!
ולמה לא שמעתי לקול הפנימי שלי ונכנסתי ישר להיסטריה למרות שלא התקבל על הדעת שהוא באמת נשויי..אני לא יודעת על מי אני כועסת יותר! עליו או על עצמי??

ושוב,
רב תודות לך,יעל!

ומכל דבר בחיים אנחנו יכולים ללמוד ולהתפתח!
אז תקשיבי לקולך הפנימי ולשיקול דעתך... :)
בהצלחה,
יעל

שלום . אני הכרתי מישהי ולאחר שבוע יצא לי להיות איתה ובפגישה בשנייה שלנו היה אקט מיני אמנם לא מלא ,אבל די מתקדם . עושה רושם שבחורה נקשרה אליי , האם זה לא אמור להיות לא תקין שבחורה שהיא רצינית מסכימה לאקט מיני בפגישה השנייה.? האם זה מעיד על אופייה של סטוציונרית?
ועוד שאלה שאני מתחכך איתה קלות תוך כדי החירמונים,היא לפתע נהפכת למישהי אחרת , היא גונחת בקולי קולות ,ולפתע היא נהיית כמו סוג של חיית סקס ,היא עושה סוג של תנוחות כמו כוכבת פורנו ( אני יודע שהרבה גברים היו מתחלפים איתי) אבל אותי זה מרתיע .
מה עליי לעשות ? תנט לי עצה בבקשה. האם זה לא מוזר שהיא מתנהגת כך לאחר שני פגישות? האם היא ניפומנית?
סליחה על האורך. ותודה רבה.

מציעה לך לפנות לפורום העוסק בהתנהגות מינית (סקסולוגיה).

בהצלחה!
עדה

שלום אני יוצא עם משהי כמעט שבוע , יצא מצב שבתחילת הקשר היא יצאה לטיול לתקופה קצרה (חודש) טיול שתוכנן לפני שהכרתי אותה , לאחר שני פגישות עמה, אני חש שהיא נקשרה קצת יותר חזק ממה שאני נקשרתי, אני חייב לציין שהיא בחורה מתוקה , חכמה , אינטלגנטית, יפה , אבל לאחר שני ימי פגישה , היא רושמת לי הודעות של געגוע וכל מיני כינויים שמתאימים לזוג שכבר יוצא שנה, ומהטיול היא רושמת לי שהיא מתגעגעת אליי ולמראה שלי ,וקשה לה להיות בלעדיי .. האם זה לא מוגזם .
השאלה שלי היא, האם זה מעיד על משהו פגום או לא תקין ? אולי אובססיביות ?קנאה?
אני אשמח לשמוע עצה חכמה . תודה רבה.

לפי התאור הקצר שלך אני מעריכה כי אינך מכיר מספיק את הבחורה איתה אתה יוצא,
יחד עם זאת אתה יודע לומר הרבה דברים טובים עליה: חכמה, יפה, מתוקה....

נשים הן בדרך כלל יותר מוחצנות ומביעות את רגשותיהן מהר יותר ובאופן עוצמתי יותר.
אך בשלב זה....ולפני שתיפול לשיפוט ותיוג של התנהגותה - אני מזמינה אותך להחזיר את הפוקוס אליך, פנימה ולברר עם עצמך כמה שאלות:

מה אני מרגיש כלפיה?
מה המרחק בינינו עושה לי?
האם אני רוצה זוגיות ארוכת טווח עם הבחורה הזו? או שמא היא בשבילי עוד בחורה?
כמה זמן אני מוכן להשקיע כדי להכירה לעומק?
האם אני מוכן לעשות לה מקום בחיי?
למה אני זקוק במערכת יחסים?
מדוע הרעפת מחמאות וגעגועים מצדה נראים לי אובססיביים?
ממה אני פוחד?
עד כמה אני מוכן לחשוף את עצמי? את רגשותיי?
איך תראה הזוגיות עם הבחורה הזאת?

אם תתעמק בשאלות אלה ואף תנסח לעצמך שאלות התבוננות נוספות, אני בטוחה שעד סוף הטיול שלה, אתה כבר תדע את התשובות שנחוצות לך....

בהצלחה!
עדה

שלום לכן
רציתי לשאול היכן ניתן ללמוד את מקצוע הקואצ'ינג, ואם כבר, התמחות בזוגיות?

יש מוסדות רציניים בארץ?

תודה

שלום דפנה,

אני הייתי ממליצה לך על מסלול רציני במכון אדלר בהרצליה.
יש שם בית ספר לאימון וכן גם מסלולים להנחיית זוגות או לטיפול זוגי.

בהצלחה!
עדה

אני בת 24, אחרי קשר של 6 שנים שהפך מטרד.חתכתי. ויצאתי ישר עם מישהו מהעבר. ואני מאוהבת , מצאתי את הבנזוג שאיתו אני באמת רוצה לבנות עתיד..זוגיות, בית וילדים..
אז למה תמיד עולות לי מחשבות רעות כמו של מוות. שהוא ימות לי, מסרטן (אבא שלו נפטר מסרטן ואחיו גם חלה והחלים) שהוא יצא למלחה וימות. אני מרגישה שאני מסוגלת לוותר על החיים שלי ושלו לא יקרה משהו. כי אם יקרה לו משהו אני יודעת שלא אשרוד. עכשיו, זה קצת נשמע ילדותי. אבל לא יודעת מה זה החרדות האלה. לא מפחדת שיעזוב אותי בשביל מישהי אחרת, פשוט מפחדת שימות. זה פשוט מרגיש מושלם מדי בשביל שיהיה אמיתי וזה אמיתי! אני בעננים וטוב לי !!1 אפשר כמה מילות עידוד ממנוסות =))

זה נפלא לשמוע שאת באהבה , מצאת את בן הזוג שאיתו את רוצה לחיות ולבנות עתיד ומשפחה.
אני רואה את המקום שאת מתארת כמקום לגדילה עבורך
להכיל בתוכך את הקבלה לטוב,
לאפשר לטוב הזה להיות
להרגיש ראויה לטוב הזה
להרחיב את יכולת ההכלה שלך לטוב,
וזה לימוד מאוד חשוב!
הפחדים שם, החרדה שהוא יעלם, שהוא ימות...
הדרך להתמודד עם הפחדים הללו, הוא להרחיב את יכולת ההכלה שלך לטוב
ליצור שליטה במיינד שלך, במחשבות שלך
להחליט שאת מנהלת אותם ולא הם אותך
לא לתת להם להשתלט, אלא לתת לפחדים להיות - פשוט כי הם שם,
לתת להם להיות מבלי להתמקד בהם ולחשוב עליהם
כמו שאת נותנת לזבוב מעיק להיות, מבלי לגעת בו עד שהוא עף
ויחד עם זאת כל הזמן למקד את תשומת הלב והמחשבות שלך בבניית החיובי וחיזוקו
בהרחבת יכולת ההכלה שלך, ובהנאה מהטוב הזה שאת חווה
מותר לך להינות, לחגוג את השמחה הזו
עשית דרך יפה, היית נאמנה לעצמך, חתכת קשר שלא התאים לך, דייקת לגבי בן הזוג הנכון עבורך, עכשיו תהני מהפירות!
בהנאה
יעל

היי,
אני בת 26 עוד מעט, ולצערי עדיין לא היה לי קשר ארוך ומשמעותי. מבחינת הנתונים היבשים לכאורה יש לי הכל- מראה מצוין, אינטליגנציה, לימודים, קריירה.. מתחילים איתי המון. אנשים לא מבינים איך זה שאני לבד... מה שקורה זה, שבשלב של תחילת הקשר הבחור תמיד מתלהב ממני, מתרשם, נדלק, הסקס מעולה. אבל אחרי שעובר חודש-חודשיים, הוא כבר מאבד עניין בי. כל מה שנשאר מהקשר זה רק הסקס, וזה כשלעצמו לא יכול להחזיק קשר ליותר מידי זמן.
עכשיו אני שוב מתחילה קשר, ושוב יש התלהבות וכיף ופרפרים וכו'.... אבל אני מרגישה ששוב הקשר הולך לאותו מקום, של דעיכה. השיחות מתחילות להיות משעממות (תחקור: מה עשית היום, איך היה, מה נעשה מחר וכו'....), ושאני הופכת להיות בשבילו לעוד מחויבות (במובן השלילי, מעמסה) והרבה יותר כיף לו למשל לצאת עם חברים מאשר "להיתקע" איתי ערב שלם...
אני בטוחה שיש איזושהי טעות שאני עושה שוב ושוב, או יותר גרוע- אולי בעיה באופי...
איך אני יכולה לגרום לקשר הנוכחי לעבוד?
אני רוצה שיהיה לנו מעניין וכיף ביחד, ואני לא רוצה שוב להגיע למצב שכל מה שנשאר בינינו- הדבר היחיד שמחבר בינינו- זה סקס.

אשמח מאוד להארה כלשהי!!
תודה...

יופי שאת מזהה את הדפוס ושאת מודעת כבר שאת לא רוצה עוד מאותו הדבר.
היזהוי והרצון לשנות הם כבר חלק נכבד מהפתרון...

מה לדעתך יעזור לך לשנות את הדפוס?
אני משום מה חווה שאת משאירה את הובלת הקשר לצד השני: הוא מאבד עניין, הוא מתחקר אותי, הוא משעמם אותי.....

איך את מחזירה את עצמך לעצמך?
האם הגדרת לעצמך פעם איזה מין בחור את רוצה?
ואיך תהיה הזוגיות שלכם? איך תבלו? איך תחלקו את החיים שלכם? איזו מין שותפות תהיה? האם תרצי להקים משפחה איתו בעתיד?

ככל שגדירי ותפרטי יותר את הרצונות שלך, כך תחזירי לעצמך את יכולת הבחירה שלך בבן הזוג. את בוחרת את מי את רוצה, את מחליטה אם אפשר לבנות על זה או לא.

התחושה שהם מאבדים עניין ונוטשים אותך לא מועילה לך. האם בעצם זו לא את שמאבדת עניין?

חזרי לעצמך יקרה, לכוחות שלך, לפוטנציאל האדיר שלך, ותחליטי בינך לבין עצמך האם יש לך רצון כן ואמיתי לעשות מקום לעוד מישהו לצידך....
אם כן.....הכול פתוח ואת תמצאי בן זוג כלבבך.
בהצלחה!
עדה

אני במשהו מטורף ,אני לא רוצה להרחיב כדי לא להסגיר
אבל אני במערכת יחסים לא ממומשת והיא חזקה ברמות נפשיות מאוד מאוד
מעבר לכל המילים
בזמן הזה יצאתי עם בחור סתם איזה חודשיים ,וכל הזמן האהוב ואני מדברים על הכל ובלי סוף, ואומרים מילות אהבה ברמות מטורפות
הוא כמו שהתבהרה לי התמונה סופית היום עמד להציע נישואין לזוגתו ב5 השנים האחרונות כשהתחלנו את הקשר,והיא עזבה אותו לפני.
אנחנו מדברים תקופה ארוכה ואמד מאוד נקשרנו ,והוא אומר שהוצא ריך להיות לבד
ולא יודע מתי הוא יוכל להכיר אותי,ברור לשנינו שכשנכיר זה יכול להיות מדהים.
אבל אני מתאהבת בו יותר ויותר ואני אומנם יוצאת ומכירה ומחוזרת
אבל מה אני עושה עם הסיפור הזה?
אני לא יודעת מה יהיה מצד שני הוא כ"כ מבלבל אותי
מרעיף עליי כ"כ הרבה אהבה אבל אנחנו לא יודעים מתי נהיה ביחד
ומה אני עושה ביינתים?..הוא בלב שלי ...

אני שומעת את ההתלהבות שלך, את הטירוף שאת נמצאת בו
השאלה שהייתי מפנה אלייך :
האם את רוצה קשר זוגי אמיתי, ממומש ויציב?
איזה זוגיות היית רוצה בחייך?
האם את רוצה לחוות התאהבות מטורפת שלא בהכרח מובילה לקשר אמיתי?
יש הבדל גדול בין התאהבות לאהבה.
הריגוש ההתחלתי, מילות האהבה, הפרפרים בבטן, הם נעימים ומהנים ביותר, אך האם זה כל מה שאת רוצה. אם כן אז אין בעיה נשמע שיש לך הרפתקאה מרגשת ומלהיבה.
אך אם את מעוניינת ביותר מההתלהבות והמילים היפות , אם את מעוניינת באהבה, בקשר שמתפתח לאנשהו, בקירבה, במחויבות, אז תבדקי עם עצמך בכנות האם זה הקשר הנכון לך...
האם הקשר הזה מספק או יכול לספק את מה שחשוב לך בזוגיות רצינית?
מאחלת לך בהצלחה בהתבוננות מעמיקה וכנה עם עצמך
יעל

יעל היקרה
אני מודעת לכך שזה פורום קואוצינג ולכן תמיד השאלה מופנית אלינו. אך אני חוזרת ואומרת :אלה שאלות ככ הרות גורל שאני מבטיחה לך שבלתי אפשרי בעליל לענות עליהן!אהאם את חושבת שאם היינו יודעות לענות על שאלות כאלה היינו מתייצות?
לכן , ייתכן ופורום זה ועצותיו אינו יכול באמת לשרת את הגולשים.
תודה על הניסיון.

פורום קואצ'ינג זוגיות אינו נותן תשובות מוחלטות, וכי איך ניתן לתת תשובות מבלי להכיר לעומק את האדם והסיטואציה, הרי זה לא יהיה מקצועי לעשות זאת.
לפיכך הדרך הנכונה לטעמי היא לפתוח כיווני חשיבה וליצור התבוננות מעמיקה וממוקדת בשאלות ספציפיות שיכולות ליצור בהירות בנושא הרצוי.
אני מאמינה שהתשובות נמצאות אצל כל אחד ואחד בפנימיות שלו, השאלה היא האם יש בשלות ומוכנות להתבונן פנימה.
אולי עבורך זה לא תורם, ולכן כדאי לך לחפש פתרונות במקומות אחרים.
ישנם אחרים שכן מקבלים ערך ותרומה מתשובותינו ואנחנו מקבלות הרבה תגובות כאלו.
לכל אחד יש בחירה באם להיעזר בפורום זה או לא

בברכה
יעל

אני ואשתי מתעניינים בקבלת יעוץ והדרכה מינית, אשר תשפר את חיי המין שלנו.
אנו בזוגיות ארוכת שנים ומאוד אוהבים ומאושרים, אולם חיי המין שלנו די משעממים ואף מוגבלים. ברצננו "לשפר" את ביצועינו במיטה, אולם איננו יודעיםם למי מומלץ לפנות, אילו תעודות הסמכה וכו' יש לבקש מאת המטפל, ובאיזה אופן מקובל לתת הדרכה/יעוץ (האם רק תיאורטי או גם תרגול בנוכחות מטפל?)
נשמח לקבל תגובות המלצות...

אני ממליצה לך לפנות לפורום סקסולוגיה על מנת לקבל המלצות שם.
בהצלחה!